דיונים ועיונים בפרשת ויצא

פרשת השבוע וענינא דיומא

די אחראים: אחראי, גבאי ביהמד

אוועטאר
שוועמל
שר עשרת אלפים
תגובות: 14154
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך יולי 19, 2006 8:40 pm
לאקאציע: גידולו בכל מקום

תגובהדורך שוועמל » זונטאג נובעמבער 10, 2013 12:42 pm

msp האט געשריבן:אין בעש"ט עה"ת דאכט זיך שרייבט ער אז נאך דער מהלך פון לערנען תורה
האט יעקב אבינו געוואלט גיין מיט דער מהלך פון מייחד זיין יחודים בכל דרכיך דעהו

די גאנצע ענין פון די צאן יעקב איז געווען איין שטיק יחודים, סיי עקודים נקודים ברודים וואס זענען די עולמות עליונים כמבו' בשם הרח"ו ז"ל, און סיי די ששים רבוא שעפעלעך וואס זענען געווען די נשמות ישראל עד סוף הדורות, און ער האט זיך געהרג'ט מיט לבן'ען און זיינע כלבים , צוויי כלבים קעגן יעדן איד, כמבואר כל זה במדרש.
דער לבן האט פרובירט צו פארכאפן וואס אימער, און אויף יעדן איינציגן שעפעלע האט זיך יעקב געדארפט שלאגן.
שוש אשיש בה', תגל נפשי באלקי! (ישעיה סא)

נחום וואהלינער
שר האלפיים
תגובות: 2028
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך אוקטובער 21, 2015 4:49 pm

תגובהדורך נחום וואהלינער » זונטאג נובעמבער 19, 2017 10:54 am

במדרשי חז"ל מובא שהפסוק ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה לקח י"ד שנה, דהיינו משיצא מבאר שבע הלך ללמוד בבית מדרשו של [שם ו] עבר ורק אח"כ הלך חרנה, עוד מצינו אחר שכבר הגיעה לחרן יהיב דעתיה שעבר על הר המוריה ולא התפלל שם לכן החליט לחזור וכו' וכו'.
ותמיה לי, הלא מקום המקדש בירושלים הוא בערי יהודה בדרומה של ארץ ישראל וחרן היא לצד צפון, ולפי אלו שאומרים שישיבת שם ועבר היתה בצפת [על זה עצמו יש הרבה תמיהות וסתירות] שג"כ היא בצפונה של ארץ ישראל, אז א"כ מתי עבר על מקום הקודש? הלא אין ירושלים בדרך מצפת לחרן כלל וכלל.
ואפילו את"ל שישיבת שם היתה בעיר משכנו - ירושלים עיה"ק, אז וודאי לא מסתבר לומר ששם היה יעקב אבינו ע"ה ולא התפלל במקום המקדש שמשם יצא בלכתו לעיר חרן.

אוועטאר
סאדאם חוסעין
שר ארבעת האלפים
תגובות: 4454
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג אפריל 30, 2015 5:10 pm

תגובהדורך סאדאם חוסעין » מאנטאג נובעמבער 20, 2017 8:41 am

נחום וואהלינער האט געשריבן:במדרשי חז"ל מובא שהפסוק ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה לקח י"ד שנה, דהיינו משיצא מבאר שבע הלך ללמוד בבית מדרשו של [שם ו] עבר ורק אח"כ הלך חרנה, עוד מצינו אחר שכבר הגיעה לחרן יהיב דעתיה שעבר על הר המוריה ולא התפלל שם לכן החליט לחזור וכו' וכו'.
ותמיה לי, הלא מקום המקדש בירושלים הוא בערי יהודה בדרומה של ארץ ישראל וחרן היא לצד צפון, ולפי אלו שאומרים שישיבת שם ועבר היתה בצפת [על זה עצמו יש הרבה תמיהות וסתירות] שג"כ היא בצפונה של ארץ ישראל, אז א"כ מתי עבר על מקום הקודש? הלא אין ירושלים בדרך מצפת לחרן כלל וכלל.
ואפילו את"ל שישיבת שם היתה בעיר משכנו - ירושלים עיה"ק, אז וודאי לא מסתבר לומר ששם היה יעקב אבינו ע"ה ולא התפלל במקום המקדש שמשם יצא בלכתו לעיר חרן.

מאצתי בספר אחד הנקרא חומש: וכתיב שם, ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה, און באר שבע איז מער דרום ווי ירושלים סא האט ער געדארפט אדורך גיין ירושלים,
אפילו אז נישט :די פרשה פון די ברכות איז געווען במקום מגירי אביו אין חברון האט ער אויך געדארפט אדורך גיין ירושלים, די מהרש"א זאגט טאקע אין מגילה י"ז וועגן דע ם איז ער געווען באר שבע ווייל די בית המדרש של עבר איז געווען אין באר שבע,

ווייס איך נישט פארוואס דו זאגסט אז עס איז געווען אין צפת, חוץ אויב מען וועט זאגן אז יעקב האט זיך דערמאנט אז פאר 14 יאר צוריק ווען ער איז ארויס פון זיין טאטעס הויז איז ער אריבער די מקום המקדש, אבער לא משמע כן בפשטות,

[שם האט שוין נישט געלעבט א שיינע פאר יאר שם איז אוועק 500 יאר נאך שנתים אחר המבול [א' תרנ"ו] וואס דאס איז ב' קנ"ח, און די פרשה מיט די ברכות איז געווען ב' קע"ב, עבר איז אוועק בערך 4 יאר נאך די פרשה פון די חלום]
סאדאם בן באראק חוסעין

נחום וואהלינער
שר האלפיים
תגובות: 2028
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך אוקטובער 21, 2015 4:49 pm

תגובהדורך נחום וואהלינער » מאנטאג נובעמבער 20, 2017 10:04 am

סאדאם חוסעין האט געשריבן:
נחום וואהלינער האט געשריבן:במדרשי חז"ל מובא שהפסוק ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה לקח י"ד שנה, דהיינו משיצא מבאר שבע הלך ללמוד בבית מדרשו של [שם ו] עבר ורק אח"כ הלך חרנה, עוד מצינו אחר שכבר הגיעה לחרן יהיב דעתיה שעבר על הר המוריה ולא התפלל שם לכן החליט לחזור וכו' וכו'.
ותמיה לי, הלא מקום המקדש בירושלים הוא בערי יהודה בדרומה של ארץ ישראל וחרן היא לצד צפון, ולפי אלו שאומרים שישיבת שם ועבר היתה בצפת [על זה עצמו יש הרבה תמיהות וסתירות] שג"כ היא בצפונה של ארץ ישראל, אז א"כ מתי עבר על מקום הקודש? הלא אין ירושלים בדרך מצפת לחרן כלל וכלל.
ואפילו את"ל שישיבת שם היתה בעיר משכנו - ירושלים עיה"ק, אז וודאי לא מסתבר לומר ששם היה יעקב אבינו ע"ה ולא התפלל במקום המקדש שמשם יצא בלכתו לעיר חרן.


מאצתי בספר אחד הנקרא חומש: וכתיב שם, ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה, און באר שבע איז מער דרום ווי ירושלים סא האט ער געדארפט אדורך גיין ירושלים, משו"ה כתבתי שלפי דרשת חז"ל מתחילת הפסוק עד סופו לקח י"ד שנה
אפילו אז נישט :די פרשה פון די ברכות איז געווען במקום מגירי אביו אין חברון האט ער אויך געדארפט אדורך גיין ירושלים, די מהרש"א זאגט טאקע אין מגילה י"ז וועגן דע ם איז ער געווען באר שבע ווייל די בית המדרש של עבר איז געווען אין באר שבע, ייש"כ על המהרש"א - לא ידעתי מזה, לפי"ז פשוט שרבקה הלכה לשאול את השם כיון שגרה שם.
מי אמר שיצחק גר אז בחברון ולא בבאר שבע? באמת אין נפק"מ כי בממילא הוצרך לעבור ירושלים ממ"נ.


ווייס איך נישט פארוואס דו זאגסט אז עס איז געווען אין צפת, חוץ אויב מען וועט זאגן אז יעקב האט זיך דערמאנט אז פאר 14 יאר צוריק ווען ער איז ארויס פון זיין טאטעס הויז איז ער אריבער די מקום המקדש, איך זאג נישט, עס זענען דא מקורות אויף דעם אבער לא משמע כן בפשטות, טאקע איז מיין קשיא

[שם האט שוין נישט געלעבט א שיינע פאר יאר שם איז אוועק 500 יאר נאך שנתים אחר המבול [א' תרנ"ו] וואס דאס איז ב' קנ"ח, און די פרשה מיט די ברכות איז געווען ב' קע"ב, עבר איז אוועק בערך 4 יאר נאך די פרשה פון די חלום] וועגן דעם האב איך ארום גערינגעלט זיין נאמען

אוועטאר
סאדאם חוסעין
שר ארבעת האלפים
תגובות: 4454
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג אפריל 30, 2015 5:10 pm

תגובהדורך סאדאם חוסעין » מאנטאג נובעמבער 20, 2017 1:51 pm

נחום וואהלינער האט געשריבן:
סאדאם חוסעין האט געשריבן:
נחום וואהלינער האט געשריבן:במדרשי חז"ל מובא שהפסוק ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה לקח י"ד שנה, דהיינו משיצא מבאר שבע הלך ללמוד בבית מדרשו של [שם ו] עבר ורק אח"כ הלך חרנה, עוד מצינו אחר שכבר הגיעה לחרן יהיב דעתיה שעבר על הר המוריה ולא התפלל שם לכן החליט לחזור וכו' וכו'.
ותמיה לי, הלא מקום המקדש בירושלים הוא בערי יהודה בדרומה של ארץ ישראל וחרן היא לצד צפון, ולפי אלו שאומרים שישיבת שם ועבר היתה בצפת [על זה עצמו יש הרבה תמיהות וסתירות] שג"כ היא בצפונה של ארץ ישראל, אז א"כ מתי עבר על מקום הקודש? הלא אין ירושלים בדרך מצפת לחרן כלל וכלל.
ואפילו את"ל שישיבת שם היתה בעיר משכנו - ירושלים עיה"ק, אז וודאי לא מסתבר לומר ששם היה יעקב אבינו ע"ה ולא התפלל במקום המקדש שמשם יצא בלכתו לעיר חרן.


מאצתי בספר אחד הנקרא חומש: וכתיב שם, ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה, און באר שבע איז מער דרום ווי ירושלים סא האט ער געדארפט אדורך גיין ירושלים, משו"ה כתבתי שלפי דרשת חז"ל מתחילת הפסוק עד סופו לקח י"ד שנה
עס ליגט מיר אויך עפעס אזוי אין קאפ עפעס א מדרש, אבער בפשטות לערנט מען אז ויצא יעקב מיינט נאך די 14 יאר און וועגן דעם האב איך דיר צוגעצייכענט די מהרש"א.

אפילו אז נישט :די פרשה פון די ברכות איז געווען במקום מגירי אביו אין חברון האט ער אויך געדארפט אדורך גיין ירושלים, די מהרש"א זאגט טאקע אין מגילה י"ז וועגן דע ם איז ער געווען באר שבע ווייל די בית המדרש של עבר איז געווען אין באר שבע, ייש"כ על המהרש"א - לא ידעתי מזה, לפי"ז פשוט שרבקה הלכה לשאול את השם כיון שגרה שם.
מי אמר שיצחק גר אז בחברון ולא בבאר שבע? באמת אין נפק"מ כי בממילא הוצרך לעבור ירושלים ממ"נ.

די תורה ויָּבֹא יַעֲקֹב אֶל יִצְחָק אָבִיו מַמְרֵא קִרְיַת הָאַרְבַּע הִוא חֶבְרוֹן אֲשֶׁר גָּר שָׁם אַבְרָהָם וְיִצְחָק: וועגן דעם אז רבקה זאל פרעגן שם, כאפ איך נישט די חודיש וועמען דען האט זי געקענט פרעגן? אברהם און יצחק האט זי נישט געפרעגט ווייל עס וואלט געקענט שאטן פאר שלום בית, ועוד אין חבוש מתיר עצמו, איז נישט געווען קיין צווייטע נביא חוץ שם


ווייס איך נישט פארוואס דו זאגסט אז עס איז געווען אין צפת, חוץ אויב מען וועט זאגן אז יעקב האט זיך דערמאנט אז פאר 14 יאר צוריק ווען ער איז ארויס פון זיין טאטעס הויז איז ער אריבער די מקום המקדש, איך זאג נישט, עס זענען דא מקורות אויף דעם אבער לא משמע כן בפשטות, טאקע איז מיין קשיא

[שם האט שוין נישט געלעבט א שיינע פאר יאר שם איז אוועק 500 יאר נאך שנתים אחר המבול [א' תרנ"ו] וואס דאס איז ב' קנ"ח, און די פרשה מיט די ברכות איז געווען ב' קע"ב, עבר איז אוועק בערך 4 יאר נאך די פרשה פון די חלום] וועגן דעם האב איך ארום גערינגעלט זיין נאמען
סאדאם בן באראק חוסעין

אוועטאר
סאדאם חוסעין
שר ארבעת האלפים
תגובות: 4454
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג אפריל 30, 2015 5:10 pm

תגובהדורך סאדאם חוסעין » מאנטאג נובעמבער 20, 2017 1:52 pm

בקיצור ביטע ברענג אראפ ווי עס שטייט אז בית עבר איז אין צפת דאן וועט מען קענען דורך טוען דיין קשיא.
סאדאם בן באראק חוסעין

פאליטקלי קארעקט
שר האלף
תגובות: 1663
זיך איינגעשריבען אום: פרייטאג נובעמבער 07, 2014 11:36 am

תגובהדורך פאליטקלי קארעקט » פרייטאג נובעמבער 24, 2017 9:51 am

סאדאם חוסעין האט געשריבן:
נחום וואהלינער האט געשריבן:
סאדאם חוסעין האט געשריבן:
נחום וואהלינער האט געשריבן:במדרשי חז"ל מובא שהפסוק ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה לקח י"ד [על זה עצמו יש הרבה תמיהות וסתירות] שג"כ היא בצפונה של ארץ ישראל, אז א"כ מתי עבר על מקום הקודש? הלא אין ירושלים בדרך מצפת לחרן כלל וכלל.
ואפילו את"ל שישיבת שם היתה בעיר משכנו - ירושלים עיה"ק, אז וודאי לא מסתבר לומר ששם היה יעקב אבינו ע"ה ולא התפלל במקום המקדש שמשם יצא בלכתו לעיר חרן.


מאצתי בספר אחד הנקרא חומש: וכתיב שם, ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה, און באר שבע איז מער דרום ווי ירושלים סא האט ער געדארפט אדורך גיין ירושלים, משו"ה כתבתי שלפי דרשת חז"ל מתחילת הפסוק עד סופו לקח י"ד שנה
עס ליגט מיר אויך עפעס אזוי אין קאפ עפעס א מדרש, אבער בפשטות לערנט מען אז ויצא יעקב מיינט נאך די 14 יאר און וועגן דעם האב איך דיר צוגעצייכענט די מהרש"א.

אפילו אז נישט :די פרשה פון די ברכות איז געווען במקום מגירי אביו אין חברון האט ער אויך געדארפט אדורך גיין ירושלים, די מהרש"א זאגט טאקע אין מגילה י"ז וועגן דע ם איז ער געווען באר שבע ווייל די בית המדרש של עבר איז געווען אין באר שבע, ייש"כ על המהרש"א - לא ידעתי מזה, לפי"ז פשוט שרבקה הלכה לשאול את השם כיון שגרה שם.
מי אמר שיצחק גר אז בחברון ולא בבאר שבע? באמת אין נפק"מ כי בממילא הוצרך לעבור ירושלים ממ"נ.

די תורה ויָּבֹא יַעֲקֹב אֶל יִצְחָק אָבִיו מַמְרֵא קִרְיַת הָאַרְבַּע הִוא חֶבְרוֹן אֲשֶׁר גָּר שָׁם אַבְרָהָם וְיִצְחָק: וועגן דעם אז רבקה זאל פרעגן שם, כאפ איך נישט די חודיש וועמען דען האט זי געקענט פרעגן? אברהם און יצחק האט זי נישט געפרעגט ווייל עס וואלט געקענט שאטן פאר שלום בית, ועוד אין חבוש מתיר עצמו, איז נישט געווען קיין צווייטע נביא חוץ שם


פשטות האט רשיז"ל געהאלטן אז די מעשה פון די ברכות איז געווען אין באר שבע, אין כלי יקר שטייט קלאר אזוי. דאס האט פאסירט די זעלבע צייט פון די מעשה מיט די חפירות הבארות וואס יצחק האט געגראבן אין גרר, און דערנאך שטייט דארט אין תורה אז זיי האבן געשוואוירן: וישכימו בבקר וישבעו איש לאחיו וישלחם יצחק וילכו מאתו בשלום. יצחק האט זיך געריקט מער צו מזרח צוריק קיין ארץ ישראץ גרעניץ, ווי עס שטייט אין פסוק: ויקרא אתה שבעה על כן שם העיר באר שבע עד היום הזה (בראשית כו לג), באתה זמן איז פארגעקומען די מעשה מיט די ברכות. דער רמב"ן קריגט דערויף.

דער פירוש חזקוני שרייבט: באר שבע: מקום מיוחד לשבוע. ויצא לו משם פן ישביעוהו שלא הערים על הברכות. באר שבע הוא מקום קרוב לחברון וכו כדכתיב בעקידה וישב אברהם בבאר שבע וסמוך ליה ותמת שרה בקרית ארבע הוא חברון, ועוד כתיב בפרשת וישלח ויבוא יעקב ויבא יעקב אל יצחק אביו ממרא קרית הארבע הוא חברון אשר גר שם אברהם ויצחק. זעהט עפעס אויס פונעם חזקינו אז וויבאלד עס איז איז געווען נאנט איינס צום צווייטן איז דאס געווען אייביג זייער סעקאנד האום ווי מרופט דאס דא אין אמעריקא ממילא איז בכלל נישט שווער ווען מזעהט אז ער איז געווען אין באר שבע כאטשיג זיין טאטע האט געוואוינט אין חברון. מיר האבן שוין געשריבן וועגן דעם נושא אינעם געהענגל – קרית ארבע אדער חברון ועיין שם.

פאליטקלי קארעקט
שר האלף
תגובות: 1663
זיך איינגעשריבען אום: פרייטאג נובעמבער 07, 2014 11:36 am

תגובהדורך פאליטקלי קארעקט » פרייטאג נובעמבער 24, 2017 12:31 pm

א שטיקל בילד - מאפע פון ארץ ישראל
צוגעלייגטע
#1 א.PNG
#1 א.PNG (618.25 KiB) געזעהן 186 מאל

פאליטקלי קארעקט
שר האלף
תגובות: 1663
זיך איינגעשריבען אום: פרייטאג נובעמבער 07, 2014 11:36 am

תגובהדורך פאליטקלי קארעקט » פרייטאג נובעמבער 24, 2017 12:33 pm

ויצא יעקב מבאר שבע - דאס איז אויפן מאפע לעבן גרר - באר שבע מער צו מזרח און גרר מער צו מעריב אביסל מער צפון. זעה באגלייט

חברון איז מער צו צפון פון באר שבע - מער צו מזרח.

ירושלים איז נאך מער צו צפון ווי חברון אויך אביסל מער צו מזרח, ווי מיר דאוונען אלע צו מזרח.

דאס איז פשט אין רש"י: א"ר אלעזר בשם רבי יוסי בן זמרא הסולם הזה עומד בבאר שבע, ואמצע שיפועו מגיע כנגד בית המקדש שבאר שבע עומד בדרומה של יהודה וירושלים בצפונה.

שטייט דארט ווייטער אין רש"י: ובית אל היה בצפון של נחלת בנימין בגבול שבין בנימין ובין בני יוסף (מנשה) נמצא סולם שרגליו בבאר שבע וראשו בבית אל מגיע אמצע שיפועו נגד ירושלים. כאפט’ס א בליק אויפן מאפע ווי עס שטימט כמין חומר.

רשיז״ל שרייבט אז די בית קל איז וואס מען זעהט אויפן מאפע איז נישט די בית קל פון וואס די תורה רעדט אין פסוק יט: ויקרא את שם המקום ההוא בית אל ואולם לוז שם העיר לראשנה. זעה די Arrow.

דברי רש"י ז"ל שם: בית אל לא זה הוא הסמוך לעי אלא לירושלים ועל שם שהיתה עיר האלהים קראה בית אל ע"כ.

ולי הקטן נראה, אז די בית קל איז געווען ערגעץ לעבן - העכער יריחו וואס דאס קומט אויס ביי די גרעניץ פון ארץ ישראל.

מיר האבן עטליכע הוכחת אזוי צו זאגן:
1) ווייל די גמרא זאגט אין מסכת סנהדרין אז עס נעמט צו גיין 17 טעג פון ירושלים ביז חרן, לכאורה ביז ער איז אנגעקומען קיין בית איז נישט געווען קיין קפיצת הארץ? דער רמב״ן פרעגט די קשיא און דער גור ארי׳ ענטפערט אז די הר המוריה האט נישט געוואלט ארויס שפרינגען קיין חוץ לארץ, אויב מ׳קוקט אויפן מאפע זעהט מען אז יריחו איז דאס ערשטע פלאץ ביים גרעניץ פון ארץ ישראל.

2) די שיפקייט פונעם לייטער שטימט בעסער אזוי, קוקט אויף די מאפע. מיר האבן נאך עטליכע טעמים אבער אין עת להאריך.
יעצט האבן מיר שוין א קלארן בילד ווי די סולם האט אויסגעקוקט לויט רשיז״ל, די פוס פונעם לייטער איז געווען אין באר שבע און געווארן מער שיף צו מזרח ביי חברון און דערנאך נאך מער צו ירושלים און נאך מער ביז בית קל וואס איז העכער יריחו.
צוגעלייגטע
#2 א.PNG
#2 א.PNG (157.85 KiB) געזעהן 186 מאל

פאליטקלי קארעקט
שר האלף
תגובות: 1663
זיך איינגעשריבען אום: פרייטאג נובעמבער 07, 2014 11:36 am

פרקי דרבי אליעזר פרק טז: מקרית ארבע עד חרן מהלך שבעה עשר יום

תגובהדורך פאליטקלי קארעקט » פרייטאג נובעמבער 24, 2017 1:05 pm

חרן איז אין טערקיי און עס איז מסתבר אז יעקב אריינגעקומען דורך יריחו ווייל דאס איז דער נאנטסטע וועג, זעה די מאפע.

אויפן מאפע שטייט אז די שטרעקע (מרחק) פון ירושלם ביז חרן, טערקיי, איז 832 קילאומעטער (Kilometer).

א קילאומעטער איז 3,280 פוס.

א מיל איז 2,000 אמות.

א אמה איז בערך צוויי פוס, קומט אויס אז א מיל איז 4,000 טויזענט פוס. 720 פוס מער ווי א קילאומעטער.

די גמרא זאגט אין מסכת פסחים (דף צד ע"א): כמה מהלך אדם בינוני ביום איז: ארבעת מילין - 40 מיל.

אז מ׳נעמט די עודף פון די 720 פוס פון א מיל, וואס איז מער ווי א קילאומעטער קומט עס נאך 7.2 קילאומעטער. אלעס צוזאמען קומט עס אויס 47.2 קילאומעטער וואס א מענטש קען גיין פער טאג לויט די גמרא אין מסכת פסחים.

17 מאל 47.2 קומט אויס א חשבון פון 802 קילאומעטער (Kilometer).

אויף אונזער מאפע שטייט אז עס איז אז עס איז א מרחק פון 832 דאס 30 קילאומעטער מער ווי די חשבון פון דעם פרקי דרבי אליעזר וואס קומט אויס מיט ווייניגער ווי א דריטל טאג מער. א דריטל טאג איז 4 שעה. די נפקא מינה איז בכלל נישט קיין קשיא ווייל די ראודס – וועגן היינט זענען נישט אויסגעטרעטן די זעלבע ווי אמאל, ממילא איז אזא קליינע חילוק ממש גנוי ווי די פרקי דרבי אליעזר'ס חשבון, געדענקט מרעדט דא פון שפאצירן נישט פארן.
צוגעלייגטע
9.PNG
9.PNG (504.06 KiB) געזעהן 174 מאל


צוריק צו “מדי שבת בשבתו ומועד במועדו”

ווער איז אונליין

באנוצערס וואס דרייען זיך איצט דא: נישטא קיין איינגעשריבענע באנוצערס און איין גאסט