התרת נדרים - הקצר

פרשת השבוע וענינא דיומא

די אחראים: אחראי, גבאי ביהמד

אוועטאר
יידישע קהילות
שר האלפיים
תגובות: 2185
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג אוגוסט 28, 2014 4:03 pm

התרת נדרים - הקצר

תגובהדורך יידישע קהילות » מאנטאג סעפטעמבער 18, 2017 10:03 am

כידוע איז אונזער לאנגער נוסח גענומען פון של"ה הקדוש ועוד, און די אריכות איז נישט אזוי וויכטיג מעיקר הדין. עס איז צוגעלייגט אסאך זאכן להידורא ולחומרא בעלמא, ווי אויך שטיקלעך וואס איז נישט ע"פ נגלה נאר על פי קבלה. אסאך מענטשן, בפרט יינגע בחורים אדער מענטשן וואס האבן א פראבלעם מיטן דיבור, מוטשען זיך צו זאגן דעם גאנצן נוסח.
לייג איך דא ארויף דעם לינק פון דעם קורצן נוסח, וואס ווער עס וויל קען מיט דעם אויך יוצא זיין.
"כל האומר דבר שמועה מפיהם של צדיקים הם מתפללים עליו וממליצים טובה עליו - ספר חסידים אות רכ"ד
מיין אימעיל: SeforimVelt@gmail.com

אוועטאר
יידישע קהילות
שר האלפיים
תגובות: 2185
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג אוגוסט 28, 2014 4:03 pm

תגובהדורך יידישע קהילות » מאנטאג סעפטעמבער 18, 2017 10:05 am

דער נוסח:
צוגעלייגטע
Capture.PNG
Capture.PNG (372.96 KiB) געזעהן 1082 מאל
"כל האומר דבר שמועה מפיהם של צדיקים הם מתפללים עליו וממליצים טובה עליו - ספר חסידים אות רכ"ד
מיין אימעיל: SeforimVelt@gmail.com

אוועטאר
יידישע קהילות
שר האלפיים
תגובות: 2185
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג אוגוסט 28, 2014 4:03 pm

תגובהדורך יידישע קהילות » מאנטאג סעפטעמבער 18, 2017 10:07 am

די מתירים ענטפערן בלויז "מותר לך, מותר לך, מותר לך".
"כל האומר דבר שמועה מפיהם של צדיקים הם מתפללים עליו וממליצים טובה עליו - ספר חסידים אות רכ"ד
מיין אימעיל: SeforimVelt@gmail.com

אוועטאר
יידישע קהילות
שר האלפיים
תגובות: 2185
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג אוגוסט 28, 2014 4:03 pm

תגובהדורך יידישע קהילות » מאנטאג סעפטעמבער 18, 2017 10:09 am

דער נוסח איז מבוסס אויף דעם חיי אדם; ער ברענגט דעם לשון אויף יידיש.
===
עס איז אויך נוצליך ווען עס איז דא א 5'טע מענטש וואס האט נישט געטראפן קיין גרופע מיט וועם זיך מתיר נדר זיין, קען ער נוצן דעם נוסח, און נישט אויפהאלטן דריי מענטשן קיין סאך לענגער.
"כל האומר דבר שמועה מפיהם של צדיקים הם מתפללים עליו וממליצים טובה עליו - ספר חסידים אות רכ"ד
מיין אימעיל: SeforimVelt@gmail.com

אוועטאר
נא_שכל
שר ארבעת האלפים
תגובות: 4128
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יולי 14, 2008 10:44 pm
לאקאציע: עולם הדמיון

תגובהדורך נא_שכל » מאנטאג סעפטעמבער 18, 2017 10:27 am

יישר כח, ידידי!

כ'מיין אז ביי אונזער עולם איז נישט אזוי נוגע דער ענין פון התרת נדרים, איך וואלט וועגן געקענט באשטיין צו זען א קורצע התרת קללות ונזיפות סיי פון אנדערע און סיי פון זיך.

אין די אשכול איבער די ספרים פונעם מדפיס ר' משה הלוי לנדא נכד הנוב"י האמיר געלייגט א לענגערע נוסח פון התרת נדרים וקבלת נזיפה והתרתה, אולי האט איר געזען א נוסח מקוצר.
http://www.ivelt.com/forum/download/file.php?id=153092
"ואומר לאשר יבוא מכתבי לחזות, אכול את המגילה הזאת. כי מהאוכל יצא מאכל, ושכל יצא משכל ..." (ר' ברכיה בן נטרונאי הנקדן, בהקדמת ספרו 'משלי שועלים').

אוועטאר
יידישע קהילות
שר האלפיים
תגובות: 2185
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג אוגוסט 28, 2014 4:03 pm

תגובהדורך יידישע קהילות » מאנטאג סעפטעמבער 18, 2017 10:38 am

וואס הייסט "ביי אונזער עולם איז נישט אזוי נוגע דער ענין פון התרת נדרים"? דער עולם ברעכט די ציין און זאגט דעם גאנצן לאנגן געשלעפטן נוסח!
"כל האומר דבר שמועה מפיהם של צדיקים הם מתפללים עליו וממליצים טובה עליו - ספר חסידים אות רכ"ד
מיין אימעיל: SeforimVelt@gmail.com

אוועטאר
נא_שכל
שר ארבעת האלפים
תגובות: 4128
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יולי 14, 2008 10:44 pm
לאקאציע: עולם הדמיון

תגובהדורך נא_שכל » מאנטאג סעפטעמבער 18, 2017 11:10 am

כ'מיין צו זאגן דער עיקר ענין, דער עולם מאכט נישט קיין נדרים (און ווער יא, קען גוט די נוסח...), משא"כ קללות אדער עובר זיין אויף זאכן וואס חז"ל זאגן נזיפה אדער נידוי מאכט זיך ליידער, און בלא יודעים ווייסט מען נישט וואס מ'טראגט אויף זיך, ל"ע.
"ואומר לאשר יבוא מכתבי לחזות, אכול את המגילה הזאת. כי מהאוכל יצא מאכל, ושכל יצא משכל ..." (ר' ברכיה בן נטרונאי הנקדן, בהקדמת ספרו 'משלי שועלים').

קיסריה
שר מאה
תגובות: 189
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג סעפטעמבער 12, 2016 6:26 pm

תגובהדורך קיסריה » מאנטאג סעפטעמבער 18, 2017 11:25 am

די מחמירים מאכן א גרויס מנין פאר התרת נדרים.

אזא התרת נדרים דויערט קרוב צו 2 שעה, ווייל מ'זאגט נוסחאות און לשונות עפ"י האריז"ל.

אוועטאר
יידישע קהילות
שר האלפיים
תגובות: 2185
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג אוגוסט 28, 2014 4:03 pm

תגובהדורך יידישע קהילות » מאנטאג סעפטעמבער 18, 2017 10:37 pm

נא_שכל האט געשריבן:כ'מיין צו זאגן דער עיקר ענין, דער עולם מאכט נישט קיין נדרים (און ווער יא, קען גוט די נוסח...), משא"כ קללות אדער עובר זיין אויף זאכן וואס חז"ל זאגן נזיפה אדער נידוי מאכט זיך ליידער, און בלא יודעים ווייסט מען נישט וואס מ'טראגט אויף זיך, ל"ע.

איך מיין אז אסאך מענטשן ווערן באמת נכשל אין נדרים, און התרת נדרים איז באמת וויכטיג. אבער אין נזירות שמשון בחלום ווערן גאנץ ווייניג מענטשן נכשל.
די דברים החייבים עליהם נידוי, איז גארנישט אזוי פשוט אז מ'קען דאס אזוי ש'מיר ש'דיר מתיר זיין. עס איז אן "ענין" אבער נישט מער. ווי אויך רוב מענטשן זענען בלא"ה נישט מתיר נזיפה.
"כל האומר דבר שמועה מפיהם של צדיקים הם מתפללים עליו וממליצים טובה עליו - ספר חסידים אות רכ"ד
מיין אימעיל: SeforimVelt@gmail.com

גאנץ פשוט
שר מאה
תגובות: 196
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג פאברואר 28, 2016 12:24 pm

תגובהדורך גאנץ פשוט » דינסטאג סעפטעמבער 19, 2017 3:52 pm

עי' כאן סעיף ד' נוסח הגראי''ל שליט''א.

אבן יקרה
שר חמש מאות
תגובות: 780
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך אפריל 19, 2017 5:41 pm

תגובהדורך אבן יקרה » דינסטאג סעפטעמבער 19, 2017 5:45 pm

ביי הרב אלישיב זצ"ל האט די גאנצע עולם געזאגט אויף איין מאל די נוסח פאר 3 דיינים, ובתוכם הרב אלישיב, און זיי האבן גענטפערט "מותר לכם מותר לכם מותר לכם", שפעטער די דיינים האבן געמאכט צווישן זיך

קיסריה
שר מאה
תגובות: 189
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג סעפטעמבער 12, 2016 6:26 pm

תגובהדורך קיסריה » מיטוואך סעפטעמבער 20, 2017 11:34 am

קיסריה האט געשריבן:די מחמירים מאכן א גרויס מנין פאר התרת נדרים.

אזא התרת נדרים דויערט קרוב צו 2 שעה, ווייל מ'זאגט נוסחאות און לשונות עפ"י האריז"ל.


התרת נדרים למהדרין מן המהדרין

שִׁמְעוּ נָא רַבּוֹתֵינוּ, הֲרֵי אֲנַחְנוּ שׁוֹאֲלִים וּמְבַקְשִׁים הַתָּרָה מִן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּמִן תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה, וּמִבֵּית דִּין שֶׁל מַעְלָה וּמִבֵּית דִּין שֶׁל מַטָּה, וּמִמַּעֲלַתְכֶם, שֶׁתַּתִּירוּ לָנוּ וּלְנַפְשֵׁנוּ, לְנָשֵׁינוּ וּלְבָנֵינוּ, וּלְכָל אַנְשֵׁי בֵיתֵנוּ וּלְכָל הַנִּלְוִים אֵלֵינוּ, כָּל מִינֵי נְדָרִים שֶׁנָּדַרְנוּ עַל עַצְמֵנוּ אוֹ עַל אֲחֵרִים בְּכָל מִין לְשׁוֹן נֶדֶר, וְכָל מִינֵי נְזִירוֹת וְאִסּוּרִים שֶׁאָסַרְנוּ עַל עַצְמֵנוּ אוֹ עַל אֲחֵרִים בְּכָל לָשׁוֹן שֶׁיִּהְיֶה. וְכָל הַהַסְכָּמוֹת שֶׁקִּבַּלְנוּ עַל עַצְמֵנוּ אוֹ שֶׁהִסְכַּמְנוּ אֲפִלּוּ בְמַחֲשָׁבָה, לַעֲשׂוֹת אֵיזוֹ מִצְוָה בְּכָל צַד וְאֹפֶן שֶׁיִּהְיֶה. וּמִנְהָגִים שֶׁהִנְהַגְנוּ אֶת עַצְמֵנוּ לַעֲשׂוֹת אֵיזוֹ מִצְוָה אוֹ פְרִישׁוּת אוֹ סְיָגִים וּגְדָרִים אוֹ חֻמְרוֹת וְנִדְרֵי זֵרוּזִין בְּכָל צַד וְאֹפֶן שֶׁיִּהְיֶה, וְנָהַגְנוּ הַדָּבָר הַהוּא שָׁלֹשׁ פְּעָמִים אוֹ יוֹתֵר, וְלֹא פֵרַשְׁנוּ שֶׁיִּהְיֶה בְלִי נֶדֶר. וְכָל מִינֵי שְׁבוּעוֹת שֶׁנִּשְׁבַּעְנוּ בְּכָל לָשׁוֹן שֶׁיִּהְיֶה, עַל עַצְמֵנוּ אוֹ עַל אֲחֵרִים בְּכָל צַד וְאֹפֶן שֶׁיִּהְיֶה. וְגַם הֲרֵי אֲנַחְנוּ מְבַקְשִׁים מִמַּעֲלַתְכֶם לְהַתִּיר לָנוּ וּלְכָל בְּנֵי בֵיתֵנוּ כָּל מִינֵי אָלוֹת שְׁמַתּוֹת חֲרָמִים אֵרוּרִים נִדּוּיִים וּנְזִיפוֹת וְכִנּוּיִים, וְכָל מִינֵי קְלָלוֹת שֶׁקִּלַּלְנוּ אֶת עַצְמֵנוּ אוֹ אֶת אֲחֵרִים, אוֹ אֲחֵרִים שֶׁקִּלְּלוּ אוֹתָנוּ בֵּין בְּהָקִיץ בֵּין בַּחֲלוֹם. וּבִפְרָט אִם עָבַרְנוּ עַל אוֹתָם אַרְבָּעָה וְעֶשְׂרִים דְּבָרִים שֶׁבֵּית דִּין מְנַדִּין עֲלֵיהֶם, עַל כֻּלָּם אוֹ עַל מִקְצָתָם, אוֹ אֲפִלּֽוּ עַל אֶחָד מֵהֶם, אוֹ שֶׁעָבַרְנוּ עַל שׁוּם דָּבָר שֶׁחַיָּבִין עָלָיו שׁוּם קְלָלָה, אוֹ שׁוּם גְּזֵרָה רָעָה. וְכָל מִינֵי חֲלוֹמוֹת רָעִים שֶׁחָלַמְנוּ עַל עַצְמֵנוּ אוֹ עַל אֲחֵרִים, אוֹ אֲחֵרִים שֶׁחָֽלְמוּ עָלֵינוּ רָעָה, וְכָל מִינֵי פִתְרוֹנִים רָעִים עַל הַחֲלוֹמוֹת שֶׁפָּתַרְנוּ לְעַצְמֵנוּ אוֹ לַאֲחֵרִים, אוֹ אֲחֵרִים שֶׁפָּֽתְרוּ רָעָה לָנוּ. וְכָל מִינֵי מְסִירַת דִּין שֶׁמָּסַרְנוּ עַל עַצְמֵנוּ אוֹ עַל אֲחֵרִים, אוֹ אֲחֵרִים שֶׁמָּֽסְרוּ עָלֵינוּ. וְכָל מִינֵי פִתְחוֹן פֶּה לְרָעָה שֶׁפָּתַחְנוּ פִינוּ עַל עַצְמֵנוּ אוֹ עַל אֲחֵרִים, אוֹ אֲחֵרִים שֶׁפָּֽתְחוּ פִיהֶם לְרָעָה עָלֵינוּ. וְכָל מִינֵי גְזֵרוֹת קָשׁוֹת וְרָעוֹת, וְכָל מִינֵי עַיִן הָרַע, וְכָל מִינֵי מַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת וְהִרְהוּרִים רָעִים, וְכָל מִינֵי גַאֲוָה וְכַעַס וְקַפְדָּנוּת, וְקִנְאָה וְשִׂנְאָה וְתַחֲרוּת, וְכָל מִינֵי הַזְכָּרַת הַשֵּׁם לְבַטָּלָה, וְכָל מִינֵי דְבָרִים אֲסוּרִים שֶׁיָּֽצְאוּ מִפִּינוּ. עַל הַכֹּל הֲרֵי אֲנַחְנוּ מִתְחָֽרְטִים עֲלֵיהֶם חֲרָטָה גְמוּרָה, וּמְבַטְּלִים אוֹתָם בִּטּוּל גָּמוּר. וְאֵין אֲנַחְנוּ תוֹהִים וּמִתְחָֽרְטִים חַס וְשָׁלוֹם עַל הַמִּצְוֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים שֶׁעָשִׂינוּ וְשֶׁקִּיַּמְנוּ אוֹ שֶׁקִּבַּלְנוּ אוֹ שֶׁנָּהַגְנוּ, אֶלָּא הֲרֵי אֲנַחְנוּ מִתְחָֽרְטִים עַל שֶׁקִּבַּלְנוּ הָעִנְיָנִים הָהֵם בְּחִיּוּב נֶדֶר אוֹ שְׁבוּעָה, וַאֲנַחְנוּ יְרֵאִים לְנַפְשֵׁנוּ שֶׁלֹּא נִכָּשֵׁל חַס וְשָׁלוֹם בַּעֲוֹן נְדָרִים וּשְׁבוּעוֹת, וּמְקַבְּלִים עָלֵינוּ לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה. וּמֵעַתָּה אֲנַחְנוּ מְבַקְשִׁים מִמַּעֲלַתְכֶם לְהַתִּיר לָנוּ עֲלֵיהֶם הַתָּרָה גְמוּרָה.

(ויענו המתירים:)
בִּרְשׁוּת קֻדְשָׁא בְרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ, וּבִרְשׁוּת בֵּית דִּין שֶׁל מַעְלָה, וּבִרְשׁוּת בֵּית דִּין שֶׁל מַטָּה, וּבִרְשׁוּת תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה, וּבִרְשׁוּת סַנְהֶדְרֵי גְדוֹלָה, וּבִרְשׁוּת סַנְהֶדְרֵי קְטַנָּה, מֻתָּרִים יִהְיוּ כָּל קְלָלוֹת אָלוֹת וּשְׁמַתּוֹת וַחֲרָמִים וְאֵרוּרִים וְנִדּוּיִים וּנְזִיפוֹת וּבִטּוּיִים וְכִנּוּיִים וְכָל דְּבָרִים רָעִים וְכָל חֲלוֹמוֹת רָעִים וּפִתְרוֹנִים רָעִים וּמְסִירַת דִּין וּפִתְחוֹן פֶּה לְרָעָה, וְכָל מִינֵי דְבָרִים אֲסוּרִים, וְכָל מִינֵי גְזֵרוֹת קָשׁוֹת וְרָעוֹת, וְכָל מִינֵי עַיִן רָעָה, וְכָל מַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת וְהִרְהוּרִים רָעִים, וְכָל מִינֵי גַאֲוָה וְכַעַס וְקַפְדָּנוּת וְקִנְאָה וְשִׂנְאָה וְתַחֲרוּת, וְכָל מִינֵי נְדָרִים וּשְׁבוּעוֹת וּנְזִירוֹת וְאִסּוּרִין וְקַבָּלוֹת וּמִנְהָגִים, שֶׁהוּשָׂמוּ עֲלֵיכֶם אוֹ עַל שׁוּם אֶחָד מִבְּנֵי בָֽתֵּיכֶם, וְכֵן קְלָלוֹת שֶׁקִּלְּלוּ אֶתְכֶם אֲחֵרִים, אוֹ שֶׁקִּלַּלְתֶּם אֶת עַצְמְכֶם, אוֹ שֶׁקִּלַּלְתֶּם אֶת אֲחֵרִים, בֵּין בְּשׁוֹגֵג בֵּין בְּמֵזִיד, בֵּין בְּכַעַס בֵּין בְּרָצוֹן, בֵּין בְּכַוָּנָה בֵּין שֶׁלֹּא בְכַוָּנָה, בֵּין בַּחֲלוֹם בֵּין בְּהָקִיץ, בְּכָל אֹפֶן שֶׁיִּהְיֶה, אוֹ שֶׁנִּתְחַיַּבְתֶּם שׁוּם קְלָלָה אוֹ אֵרוּר אוֹ חֵרֶם אוֹ נִדּוּי אוֹ נְזִיפָה אוֹ שׁוּם גְּזֵרָה רָעָה בְּאֵיזֶה צַד וְאֹפֶן שֶׁיִּהְיֶה. עַל הַכֹּל, מֵעַתָּה וּמֵעַכְשָׁיו אֲנַחְנוּ מַתִּירִין וּמְבַטְּלִין מֵעֲלֵיכֶם אֶת הַכֹּל בִּרְשׁוּת קֻדְשָׁא בְרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ, וּבֵית דִּינוֹ, פַּמַּלְיָא שֶׁל מַעְלָה וּפַמַּלְיָא שֶׁל מַטָּה.

מֻתָּרִים לָכֶם, מֻתָּרִים לָכֶם, מֻתָּרִים לָכֶם. שְׁרוּיִים לָכֶם, שְׁרוּיִים לָכֶם, שְׁרוּיִים לָכֶם. מְחוּלִים לָכֶם, מְחוּלִים לָכֶם, מְחוּלִים לָכֶם. אֵין כָּאן קְלָלוֹת. אֵין כָּאן חֲרָמִים. אֵין כָּאן נִדּוּיִים. אֵין כָּאן נְזִיפוֹת. אֵין כָּאן בִּטּוּיִים. אֵין כָּאן דְּבָרִים רָעִים. אֵין כָּאן חֲלוֹמוֹת רָעִים. אֵין כָּאן פִּתְרוֹנִים רָעִים. אֵין כָּאן מְסִירַת דִּין. אֵין כָּאן פִּתְחוֹן פֶּה לְרָעָה. אֵין כָּאן מַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת וְהִרְהוּרִים רָעִים. אֵין כָּאן גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת וְרָעוֹת. אֵין כָּאן עַיִן הָרַע דְּנָשִׁים. אֵין כָּאן עַיִן הָרַע שֶׁל אֲנָשִׁים. אֵין כָּאן עַיִן הָרַע דְּשׂוֹנְאִים וּדְאוֹהֲבִים. אֵין כָּאן דְּבָרִים אֲסוּרִים. אֵין כָּאן קַבָּלוֹת. אֵין כָּאן מִנְהָגִים. כֻּלָּם יִהְיוּ בְטֵלִים וּמְבֻטָּלִים, וַחֲשׁוּבִים כַּחֶרֶס הַנִּשְׁבָּר, וּכְדָבָר שֶׁאֵין בּוֹ מַמָּשׁ, שְׁבִיתִין וּשְׁבִיקִין, לָא שְׁרִירִין וְלָא קַיָּמִין. וְכָל־ מִינֵי עַיִן הָרַע יוּסְרוּ מֵעַל כָּל יִשְׂרָאֵל וּמֵעֲלֵיכֶם וּמִבָּֽתֵּיכֶם, וְיֻשְׁלְכוּ בִמְצוּלוֹת יָם, כַּכָּתוּב: וְלֹא יִדְבַּק בְּיָֽדְךָ מְאוּמָה מִן הַחֵרֶם, לְמַעַן יָשׁוּב יְיָ מֵחֲרוֹן אַפּוֹ, וְנָֽתַן לְךָ רַחֲמִים וְרִחַמְךָ וְהִרְבֶּךָ, כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ:

אָֽנָּֽא יְיָ, הִתְמַלֵּא בְרַחֲמִים, וְיִכְבְּשׁוּ רַחֲמֶיךָ אֶת כַּעֲסֶךָ, וְיִגֹּלּוּ רַחֲמֶיךָ עַל מִדּוֹתֶיךָ, וְיִתְמַתְּקוּ הַדִּינִין מֵעַל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וּמֵעָלֵינוּ. וּזְכֹר לָנוּ עֲקֵדָתוֹ שֶׁל יִצְחָק אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם כְּאִלּוּ אֶפְרוֹ צָבוּר וּמֻנָּח עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, וְהַבֵּט בְּאֶפְרוֹ לְהַצִּילֵנוּ לָנוּ וּלְכָל יִשְׂרָאֵל אַחֵינוּ מִכָּל רָע. וּכְשֵׁם שֶׁמַּסְכִּימִים וּמַתִּירִים לָכֶם בֵּית דִּין שֶׁל מַטָּה, כָּךְ יַסְכִּימוּ וְיַתִּירוּ לָכֶם בֵּית דִּין שֶׁל מַעְלָה. וְכָל הַקְּלָלוֹת וְכָל הַחֲלוֹמוֹת רָעִים, וְכָל פִּתְרוֹנִים רָעִים, וְכָל מְסִירַת דִּין, וְכָל פִּתְחוֹן פֶּה לְרָעָה, וְכָל מִינֵי גְזֵרוֹת קָשׁוֹת וְרָעוֹת, וְכָל מִינֵי דְבָרִים אֲסוּרִים, וְכָל מִינֵי מַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת וְהִרְהוּרִים רָעִים, כֻּלָּם יִתְהַפְּכוּ לָכֶם לְטוֹבָה וְלִבְרָכָה, כַּכָּתוּב: וְלֹא אָבָה יְיָ אֱלֹהֶיךָ לִשְׁמוֹעַ אֶל בִּלְעָם, וַיַּהֲפֹךְ יְיָ אֱלֹהֶיךָ לְּךָ אֶת הַקְּלָלָה לִבְרָכָה, כִּי אֲהֵבְךָ יְיָ אֱלֹהֶיךָ: וּכְתִיב: וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּֽייָ אֱלֹהֵיכֶם, חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם: עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמָךְ, עֲשֵׂה לְמַעַן יְמִינָךְ, עֲשֵׂה לְמַעַן תּוֹרָתָךְ, עֲשֵׂה לְמַעַן קְדֻשָּׁתָךְ. יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי־פִי, וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ. יְיָ צוּרִי וְגֹאֲלִי: יְיָ עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן, יְיָ יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם.

(ואחר כך יאמרו השואלים מודעה זו:)
הֲרֵי אֲנַחְנוּ מוֹסְרִים מוֹדָעָה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְלִפְנֵי בֵית דִּין שֶׁל מַעְלָה וְלִפְנֵי בֵית דִּין שֶׁל מַטָּה, וְלִפְנֵיכֶם, וּמְבַטְּלִים מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם כָּל־מִין קַבָּלָה אִם נְקַבֵּל עָלֵינוּ, מִנְּדָרִים וּשְׁבוּעוֹת וּנְזִירוֹת וְאִסּוּרִין וְקוּנָמוֹת וַחֲרָמוֹת וְהַסְכָּמוֹת וְקַבָּלָה בַלֵּב, בְּכָל־לָשׁוֹן, בְּכָל־צַד וְאֹפֶן שֶׁיִּהְיֶה, בֵּין בְּהָקִיץ בֵּין בַּחֲלוֹם, חוּץ מִנִּדְרֵי קַבָּלַת תַּעֲנִית אִם נְקַבֵּל. וּתְנַאי מוֹדָעָה זוֹ יִהְיֶה קַיָּם עַד עוֹלָם, וְלֹא יִתְבַּטֵּל בְּשׁוּם צַד וְאֹפֶן שֶׁיִּהְיֶה. וְאִם נִשְׁכַּח לִתְנַאי מוֹדָעָה זוֹ, תּוֹךְ כְּדֵי דִבּוּר לְנֶדֶר אוֹ לִשְׁבוּעָה, (אוֹ בְשָׁעָה שֶׁאֲנַחְנוּ זוֹכְרִים לִתְנַאי מוֹדָעָה זוֹ) וְנַחֲזֹר לִנְדֹּר אוֹ לִשָּׁבַע מֵחֲמַת אֵיזוֹ סִבָּה שֶׁתִּהְיֶה, בֵּין בְּאֹנֶס בֵּין בְּרָצוֹן בֵּין בְּכַוָּנָה בֵּין שֶׁלֹּא בְכַוָּנָה, בְּכָל־לָשׁוֹן, בֵּין בִּלְשׁוֹן נְדָרִים וּשְׁבוּעוֹת אוֹ נְזִירוֹת אוֹ אִסָּרִים אוֹ קוּנָמוֹת אוֹ חֲרָמוֹת אוֹ הַסְכָּמוֹת אוֹ קַבָּלָה בַלֵּב, בְּכָל־צַד וְאֹפֶן שֶׁיִּהְיֶה - הֲרֵי אֲנַחְנוּ מְבַטְּלִים אוֹתָם בִּטּוּל גָּמוּר, וּמַתְנִים עֲלֵיהֶם שֶׁיִּהְיוּ כֻלָּם בְּטֵלִים וּמְבֻטָּלִים, לָא שְׁרִירִין וְלָא קַיָּמִין, וְלֹא יִהְיוּ חָלִין כְּלָל. וַהֲרֵי אֲנַחְנוּ מֵעַתָּה מְגַלִּים דַּעְתֵּנוּ שֶׁאֵין לָנוּ חֵפֶץ בָּהֶם וְלֹא בְקִיּוּמָם, כִּי אִם בְּקִיּוּם תְּנַאי מוֹדָעָה זוֹ, שֶׁלֹּא תִתְבַּטֵּל לְעוֹלָם.
וְ
עוֹד אֲנַחְנוּ מוֹסְרִים מוֹדָעָה לִפְנֵיכֶם בְּכָל־לִבֵּנוּ וּבְכָל־נַפְשֵׁנוּ, וַהֲרֵי אֲנַחְנוּ מְבַטְּלִים מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם כָּל־מִין מַעֲשֶׂה שֶׁל אִסּוּר אִם נַעֲשֶׂה חַס וְשָׁלוֹם, וְכֵן כָּל־מִין דִּבּוּר שֶׁל אִסּוּר אִם יֵצֵא מִפִּינוּ חַס וְשָׁלוֹם, מֵהַמַּעֲשִׂים וּמֵהַדִּבּוּרִים הָאֲסוּרִים מִדְּאוֹרַיְתָא אוֹ מִדְּרַבָּנָן, אוֹ מִדִּבְרֵי קַבָּלָה אוֹ מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים. וְגַם כָּל־מִינֵי מַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת וְהִרְהוּרִים רָעִים, וְגַם כָּל־מִינֵי גַאֲוָה וְכַעַס וְקַפְדָּנוּת, וְקִנְאָה וְשִׂנְאָה וְתַחֲרוּת, וְחֶמְדָּה וְתַאֲוָה וּנְקִימָה וּנְטִירָה, וְכָל־מִינֵי רְאִיָּה וּשְׁמִיעָה וְרֵיחַ וְקוֹל וּרְמִיזָה הָאֲסוּרִים, אִם נַעֲשֶׂה אוֹ נְדַבֵּר אוֹ נַחֲשֹׁב אוֹתָם חַס וְשָׁלוֹם, בֵּין בְּאֹנֶס בֵּין בְּרָצוֹן, בֵּין בְּכַעַס, בֵּין בְּשׁוֹגֵג בֵּין בְּמֵזִיד, בֵּין בְּכַוָּנָה בֵּין שֶׁלֹּא בְכַוָּנָה, בֵּין בַּחֲלוֹם בֵּין בְּהָקִיץ. מֵעַתָּה הֲרֵי אֲנַחְנוּ מִתְחָֽרְטִים עֲלֵיהֶם, וּמַתְנִים עֲלֵיהֶם שֶׁיִּהְיוּ כֻלָּם בְּטֵלִים וּמְבֻטָּלִים מֵעִקָּרָן, וְלֹא יִהְיוּ חָלִין כְּלָל וְעִקָּר, וּבְכֻלְּהוֹן אִתְחָרַטְנָא בְהוֹן מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם.

וְעוֹד אֲנַחְנוּ מוֹסְרִים מוֹדָעָה לִפְנֵיכֶם, רַבּוֹתֵינוּ, שֶׁכָּל־מַחֲשָׁבָה רָעָה וְהִרְהוּר רַע וּרְעוּתָא דְלִבָּא, אִם יַעֲלֶה בְלִבֵּנוּ וּמֹחֵנוּ, וּבִפְרָט בְּעֵת הַתְּפִלָּה וְתַלְמוּד תּוֹרָה, בְּאֵיזֶה צַד וְאֹפֶן שֶׁאֵינוֹ לִכְבוֹד וּרְצוֹן הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, מֵעַכְשָׁיו אֲנַחְנוּ מְבַטְּלִים אוֹתָם מַחֲשָׁבוֹת וְהִרְהוּרִים רָעִים וּרְעוּתָא דְלִבָּא שֶׁהֵם נֶגֶד רְצוֹן קֻדְשָׁא בְרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ, בִּטּוּל גָּמוּר כַּחֶרֶס הַנִּשְׁבָּר. וּמִכָּל־שֶׁכֵּן אִם נְדַבֵּר אֵיזֶה דִבּוּר רַע וְאָסוּר, מֵעַכְשָׁיו יִהְיוּ הַכֹּל בְּטֵלִים וּמְבֻטָּלִים. וְעַתָּה אֲנַחְנוּ מְבָאֲרִים וּמְפָֽרְשִׁים בַּאֵר הֵיטֵב, וַאֲנַחְנוּ מְגַלִּים דַּעְתֵּנוּ וּרְצוֹנֵנוּ בְּכָל־לִבֵּנוּ, כִּי רְצוֹנֵנוּ וּמַאֲוַיֵּנוּ וְכַוָּנָתֵנוּ לַעֲבֹד אֶת בּוֹרְאֵנוּ, אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק וְיִשְׂרָאֵל, עֲבוֹדָה שְׁלֵמָה, עֲבוֹדָה תַמָּה, בְּמַחֲשָׁבָה וְדִבּוּר וּמַעֲשֶׂה, בְּיִרְאָה וְאַהֲבָה וְשִׂמְחָה רַבָּה כְּדָת מַה־לַּעֲשׂוֹת. וְכָל־ מַחֲשָׁבָה וְדִבּוּר וּמַעֲשֶׂה שֶׁהֵם נֶגֶד רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, מֵעַכְשָׁיו יִהְיוּ בְטֵלִים וּמְבֻטָּלִים, כִּי הֵם מִצַּד יֵצֶר הָרַע וְהַכֹּל הָבֶל. בְּאֹפֶן שֶׁכָּל־עֲבוֹדָתֵנוּ לַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ בְּמַחֲשָׁבָה וְדִבּוּר וּמַעֲשֶׂה, הַכֹּל הוּא לַעֲשׂוֹת נַחַת רוּחַ לְפָנָיו דַּוְקָא בְּלִי שׁוּם פְּנִיָּה כְּלָל וְעִקָּר. וְהַכֹּל הוּא לְשֵׁם יִחוּד קֻדְשָׁא בְרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ, בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ וּרְחִימוּ וּדְחִילוּ, לְיַחֲדָא אוֹת יוֹ"ד וְאוֹת הֵ"א בְּאוֹת וָא"ו וְאוֹת הֵ"א בְּיִחוּדָא שְׁלִים בְּשֵׁם כָּל־יִשְׂרָאֵל, לְדַעַת רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי וְרִבִּי אֶלְעָזָר בְּנוֹ, וּלְדַעַת רַבֵּנוּ יִצְחָק לוּרְיָא אַשְׁכְּנַזִּי, הַמָּקוֹם בְּרַחֲמָיו יַעְזְרֵנוּ עַל־דְּבַר כְּבוֹד־שְׁמוֹ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם. יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי־פִי, וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ. יְיָ צוּרִי וְגֹאֲלִי:

(ואחר כך יאמרו המתירים קבלת מסירת המודעה:)
בִּרְשׁוּת קֻדְשָׁא בְרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ, קִבַּלְנוּ מְסִירַת הַמּוֹדָעָה הַזֹּאת אֲשֶׁר מְסַרְתֶּם גּוּפְכֶם נַפְשְׁכֶם רוּחֲכֶם וְנִשְׁמַתְכֶם לְעִלַּת כָּל־הָעִלּוֹת וְסִבַּת כָּל־הַסִּבּוֹת. וְכָל־מַה־ שֶּׁתַּעֲשׂוּ מֵהַיּוֹם נֶגֶד מְסִירַת הַמּוֹדָעָה הַזֹּאת, הֵן בְּמַעֲשֶׂה הֵן בְּדִבּוּר וְהֵן בְּמַחֲשָׁבָה, אֲנַחְנוּ מְבַטְּלִים אוֹתוֹ הַמַּעֲשֶׂה אוֹ הַדִּבּוּר אוֹ הַמַּחֲשָׁבָה בִּרְשׁוּת קֻדְשָׁא בְרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ, וְלֹא יַעֲשׂוּ בָכֶם שׁוּם רֹשֶׁם כְּלָל.

אוועטאר
יענקעלע
שר חמישים ומאתים
תגובות: 375
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג פאברואר 21, 2011 4:09 pm
לאקאציע: אינפארמאציע: דער באנוצער געפינט זיך נישט.

תגובהדורך יענקעלע » מיטוואך סעפטעמבער 20, 2017 2:40 pm

ביטע אראפנעמען די שמות


צוריק צו “מדי שבת בשבתו ומועד במועדו”

ווער איז אונליין

באנוצערס וואס דרייען זיך איצט דא: נישטא קיין איינגעשריבענע באנוצערס און איין גאסט