דיונים ועיונים בעניני חנוכה

פרשת השבוע וענינא דיומא

די אחראים: אחראי, גבאי ביהמד

אוועטאר
שאינו יודע
שר חמשת אלפים
תגובות: 5607
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג מארטש 24, 2011 1:27 pm

תגובהדורך שאינו יודע » דינסטאג דעצמבער 20, 2011 11:39 am

דבר פלא ראיתי און הגהות חכמת שלמה אויפן שו"ע סימן תרעו האט ער 3 אינטערעסאנטע חקירות
1 אייינער איז געווארן א גדול אינמיטן חנוכה אדער מגייר געווען צו דארף ער בכלל צינדן די איבעריגע טעג אדער נישט
2 וויפיל ליעכט?
3 איינער האט זיך מגייר געוווען נאך די זמן פון תכלה רגל מן השוק דארף ער נאך צינדן יענע נאכט?
אז דו ווייסט נישט, רעד נישט!

אוועטאר
שאינו יודע
שר חמשת אלפים
תגובות: 5607
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג מארטש 24, 2011 1:27 pm

תגובהדורך שאינו יודע » דינסטאג דעצמבער 20, 2011 12:43 pm

די חת"ס און או"ח סימן קפח שרייבט אז די גמרא אז מען דארף ליינען חנוכה די נשיאים איז מחולק מיט די מדרש אז נצטער אהרן אז ער האט נישט מקריב געווען די נשיאים האט השי"ת געזאגט שלך לעולם עומד http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?re ... &pgnum=145
אז דו ווייסט נישט, רעד נישט!

אוועטאר
farshlufen
שר עשרים אלפים
תגובות: 24020
זיך איינגעשריבען אום: פרייטאג נובעמבער 16, 2007 8:26 am
לאקאציע: אויף די פאליצעס אין ספרים שאנק

תגובהדורך farshlufen » דינסטאג דעצמבער 20, 2011 1:25 pm

איך_הער האט געשריבן:איך ווייס נישט וועם דו רופסט מורה הוראה, און וועם ער רופט היינטיגע מחברים, אבער איך האב עס געזען און הרב ר' ישראל דוד הארפענעס'ס ספר אויף חנוכה.

סימן מ"ט:
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... =&pgnum=97
זמירות יאמרו ותשבחות ישמיעו כי הוא לבדו בורא רפואות.

אוועטאר
צים פינטעל
שר ארבעת האלפים
תגובות: 4962
זיך איינגעשריבען אום: פרייטאג יולי 31, 2009 11:07 am

תגובהדורך צים פינטעל » דינסטאג דעצמבער 20, 2011 1:43 pm

איך האב אמאל געהערט א תי' אויף די ב"י קשיא
ספיקא דיומא

לפי"ז וואלט מען געדארפט מאכן א שהחיינו די צווייטע טאג אויך אזוי ווי יו"ט שני??

להבין שמועות
שר חמישים ומאתים
תגובות: 259
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג אוקטובער 24, 2011 6:29 am

תגובהדורך להבין שמועות » דינסטאג דעצמבער 20, 2011 2:31 pm

שאינו יודע האט געשריבן:3 איינער האט זיך מגייר געוווען נאך די זמן פון תכלה רגל מן השוק דארף ער נאך צינדן יענע נאכט?


די מג''א ביי מגילה ברענגט א ירושלמי לגבי גר שנתגייר באמצע פורים שאינו חייב לקרוא מגילה, שהחיוב בהעלות

להבין שמועות
שר חמישים ומאתים
תגובות: 259
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג אוקטובער 24, 2011 6:29 am

תגובהדורך להבין שמועות » דינסטאג דעצמבער 20, 2011 2:38 pm

שאינו יודע האט געשריבן:
להבין שמועות האט געשריבן:למעשה איז אינטרעסאנט שטייטעך עפעס סמוך לפתח ביתו "מבחוץ" און לויט די חשבון קומטעך אויס מבפנים...


אודאי שטייט מבחוץ ווייל דעמאלטס האט מען געצינדן מבחוץ און גאס וועגן פרסומי ניסא ופשוט


כ'על דיר מסביר זיין וואס עך מיין, בעצם וואס האבען אונז צו צינדען ביי די טיר די גאנצע זאך אידאך געווען ווייל מ'האט געצונדען לפרסומי ניסא וכו', די רגע וואס מ'צינדט אינעווייניג איז מניחו על שלחנו ודיו, אלא ע''כ ווייל ס'דא עניינים מזוזה וכו' ובע''ה באמצע ווער ס'פארשטייט אידא ענין אין יעדער ריר אויב אזוי איז א הערה פארוואס מאכט מען נישט אויך די ענין פון מבחוץ [פון די אנדערע זייט טיהר] אלא איז עס נישט קיין ענין נאר וועגען וכו' כ'מיין כ'האב זאך גענוג מסביר געוועזען

אוועטאר
farshlufen
שר עשרים אלפים
תגובות: 24020
זיך איינגעשריבען אום: פרייטאג נובעמבער 16, 2007 8:26 am
לאקאציע: אויף די פאליצעס אין ספרים שאנק

תגובהדורך farshlufen » דינסטאג דעצמבער 20, 2011 3:26 pm

קוקט מיר אויס פון די אידן דא רעדן באזונדערע שפראכן.
זמירות יאמרו ותשבחות ישמיעו כי הוא לבדו בורא רפואות.

וואלף בער

שמש- נירות חנוכה

תגובהדורך וואלף בער » דינסטאג דעצמבער 20, 2011 10:12 pm

זאגטס טייערע יודען ווען צינד איר דעם שמש ליכטעלע

פאר די ברכה

אדער נאך די הדלקה..

צו ווייסט איר דעם טעם פארוואס איר טוט אזוי ??

ביטע מנהגים/טעמים/מקורות.

ווער עס ווייסט

טייל רבי'ס זעי איך אז זיי לאזען אויך ברענען דעם ליכטעל וואס זיי ניצען צו אנצינדען די מנורה..(חוץ דעם געהעריגען שמש) וטעמי' בעי..

שוטה
שר האלף
תגובות: 1242
זיך איינגעשריבען אום: פרייטאג אוגוסט 29, 2008 2:21 am

תגובהדורך שוטה » דינסטאג דעצמבער 20, 2011 10:30 pm

נאך די הדלקה, כאשר שמעתי וראיתי.

הגם ס'איז מער מסתבר - מצד די סיבה פארוואס מ'צינדט בכלל נאך א ליכט - אז מ'זאל עס צינדן פאר די ברכה.
ונפשי יודעת מאד ידיעה ברורה שאין ביצת הנמלה כנגד הגלגל העליון צעירה כאשר חכמתי קטנה ודעתי קצרה (הקדמת הרמב"ן לפירושו עה"ת)

אוועטאר
msp
שר עשרת אלפים
תגובות: 18003
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג מארטש 10, 2011 10:03 am
לאקאציע: בין גברא לגברא

תגובהדורך msp » מיטוואך דעצמבער 21, 2011 4:52 am

גם אנכי נוהג צו צינדען דער שמש להיכר ההדלקה אחר גמר הדלקת נרות מצוה און אויסלעשען די שמש המדליק....
חכלילי עינים מיין ולבן שנים מחלב

אוועטאר
שאינו יודע
שר חמשת אלפים
תגובות: 5607
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג מארטש 24, 2011 1:27 pm

תגובהדורך שאינו יודע » מיטוואך דעצמבער 21, 2011 11:17 am

להבין שמועות האט געשריבן:
שאינו יודע האט געשריבן:3 איינער האט זיך מגייר געוווען נאך די זמן פון תכלה רגל מן השוק דארף ער נאך צינדן יענע נאכט?


די מג''א ביי מגילה ברענגט א ירושלמי לגבי גר שנתגייר באמצע פורים שאינו חייב לקרוא מגילה, שהחיוב בהעלות


אינטערעסאנט אז ער צייכנט נישט צו די מגן אברהם.

די חידוש איז אבער וואס וועט זיין לויט אים ווען איינער איז זיך מגייר נאך פופצן מינוט?
און בכלל ביי אונז איז דאך די האלבע שעה נאר א טוב
אז דו ווייסט נישט, רעד נישט!

אוועטאר
msp
שר עשרת אלפים
תגובות: 18003
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג מארטש 10, 2011 10:03 am
לאקאציע: בין גברא לגברא

תגובהדורך msp » מיטוואך דעצמבער 21, 2011 11:21 am

לכאורה וועט זיך דאס ווענדען אין די צוויי תירוצים אין די גמרא צו עס איז א שיעור אדער נאר א צייט ווען צו צינדען
און בזמן הזה איז דאך ווי תוספות זאגט נישט מער תלוי אין זמן שמדליקין בפנים
ובזכרוני אז אין א כרם שלמה לחודש כסלו איז געווען א תשובה פון הראגאטשאווער וועגען קטן שנתגדל בימי החנוכה
ולכאורה הדבר תלוי אם יש מספר הנוסף בכל יום ויום דאז יתכן לומר שאינו יכול להוסיף
ויש לשון בשלטי הגבורים דמשמע כן ואינו תח"י כעת
חכלילי עינים מיין ולבן שנים מחלב

אוועטאר
שאינו יודע
שר חמשת אלפים
תגובות: 5607
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג מארטש 24, 2011 1:27 pm

תגובהדורך שאינו יודע » מיטוואך דעצמבער 21, 2011 11:47 am

די חכמת שלמה רעדט דאך פון זמן הזה
אז דו ווייסט נישט, רעד נישט!

צולייגער
שר האלפיים
תגובות: 2356
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך אוגוסט 04, 2010 11:08 am
לאקאציע: איבערגעלייגט

תגובהדורך צולייגער » מיטוואך דעצמבער 21, 2011 4:09 pm

ווער עס וויייסט און ענטפערט וואלט מיר א גרויסע טובה געטוהן

איינער האט א פראבלעם ער איז נישט אינדערהיים ביים זמן, ער ווייס נישט צו ער וועט זיין דארט פארן עלות, מעג ער צינדן נאכן פלג, אפילו קיינער וועט נישט זעהן די ליכט נאכן צאת?

למעשה האט דער דיין שוין געפסקנ'ט, איך וויל נאר וויסן אין וועלכע ספר מען איז דאן דערין בארוכה, ראשונים אחרונים, פוסקים ומחברי שו"ת.

ווער עס ווייסט זאל מוחל זיין און ענטפערן. יישר כח
לאמיר עס צולייגן, שטאטעלעך... איינס ביי איינס...

להבין שמועות
שר חמישים ומאתים
תגובות: 259
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג אוקטובער 24, 2011 6:29 am

תגובהדורך להבין שמועות » מיטוואך דעצמבער 21, 2011 5:40 pm

שאינו יודע האט געשריבן:
להבין שמועות האט געשריבן:
שאינו יודע האט געשריבן:3 איינער האט זיך מגייר געוווען נאך די זמן פון תכלה רגל מן השוק דארף ער נאך צינדן יענע נאכט?


די מג''א ביי מגילה ברענגט א ירושלמי לגבי גר שנתגייר באמצע פורים שאינו חייב לקרוא מגילה, שהחיוב בהעלות


אינטערעסאנט אז ער צייכנט נישט צו די מגן אברהם.

די חידוש איז אבער וואס וועט זיין לויט אים ווען איינער איז זיך מגייר נאך פופצן מינוט?
און בכלל ביי אונז איז דאך די האלבע שעה נאר א טוב

יעצט נאך געקוקט די חכמת שלמה אינעווייניג תרע''ז אויף ס''ב, און ער צייכנט טאקע צו די מג''א עיי''ש ואדרבה רוב פון די שטיקל דארט דרייט זיך ארום די מג''א!
לעצט פאראכטן דורך להבין שמועות אום מיטוואך דעצמבער 21, 2011 5:47 pm, מאל פאראכטן געווארן 1 סך הכל.

להבין שמועות
שר חמישים ומאתים
תגובות: 259
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג אוקטובער 24, 2011 6:29 am

תגובהדורך להבין שמועות » מיטוואך דעצמבער 21, 2011 5:46 pm

שאינו יודע האט געשריבן:דבר פלא ראיתי און הגהות חכמת שלמה אויפן שו"ע סימן תרעו האט ער 3 אינטערעסאנטע חקירות
1 אייינער איז געווארן א גדול אינמיטן חנוכה אדער מגייר געווען צו דארף ער בכלל צינדן די איבעריגע טעג אדער נישט
2 וויפיל ליעכט?
[/quote]

תיקון טעות אודאי נישט קיין ספק צו ער דארף בכלל צינדען!!!, ס'דאך נישטא קיין הו''א שבעולם אז ס'איז איין גרויסע מצוה! ווי קען זיין אזא ספק בכלל! ועיינתי שם ובאמת לא עלה על לב רבינו הגדול לשאול שאלה כזו, נאר ס'דא 1 שאלה צו ער איז מחוייב ב"מותר" הנרות!

אוועטאר
קרעמער
שר עשרים אלפים
תגובות: 28306
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג יוני 25, 2006 12:34 pm

תגובהדורך קרעמער » מיטוואך דעצמבער 21, 2011 7:17 pm

צולייגער האט געשריבן:ווער עס וויייסט און ענטפערט וואלט מיר א גרויסע טובה געטוהן

איינער האט א פראבלעם ער איז נישט אינדערהיים ביים זמן, ער ווייס נישט צו ער וועט זיין דארט פארן עלות, מעג ער צינדן נאכן פלג, אפילו קיינער וועט נישט זעהן די ליכט נאכן צאת?

למעשה האט דער דיין שוין געפסקנ'ט, איך וויל נאר וויסן אין וועלכע ספר מען איז דאן דערין בארוכה, ראשונים אחרונים, פוסקים ומחברי שו"ת.

ווער עס ווייסט זאל מוחל זיין און ענטפערן. יישר כח

איך האב ביי מיר א שיעור כללי פון הרה"ג ר' יצחק אייזיק שנעעבאלג שליט"א דומ"ץ בעלזא-מאכניווקא וויליאמסבורג, לאמיר ציטירן א שטיקל דערפון:

יג. בשו"ע איכא ב' דעות אימתי להדליק הנרות, לדעה ראשונה מדליקין עם סוף השקיעה, וכ' המג"א דהיינו צאת הכוכבים, (ובאמת יש ראשונים הסוברים דזמן הדלקת נר חנוכה הוא בתחילת השקיעה).
והמחבר מביא עוד דעה דאם הוא טרוד יכול להדליק מפלג המנחה ולמעלה (שהוא שעה ורבע לפני צאה"כ לכמה פוסקים, או שעה ורובע לפני השקיעה לאינך פוסקים), ובלבד שיתן בה שמן עד שתכלה רגל מן השוק ע"ש (כשם שבהדלקת נר שבת מדליקין בפלג המנחה ונותנין בה שמן שידליק עד חצי שעה אחר צאת הכוכבים).
והמנהג להדליק לכתחילה בשעת צאת הכוכבים, מלבד הנוהגים כהגר"א להדליק מן השקיעה ואילך.
מי שנאלץ לדרכו ולא יחזור עד זמן מאוחר מאד, יכולה אשתו להדליק, דאשתו כגופו והוא יוצא בהדלקה שלה, דעיקר החוב שידליקו בביתו נרות חנוכה ממעותיו (ובא"ר כתב דמהאי טעמא אין הנשים מדליקין בעצמן אף שמנהגינו להדליק נר לכל אחד ואחד, לפי שאשתו כגופו והויא כדידיה. ומה שאין הבנות מדליקין לפי מנהגינו, משום שלאחר חתונתם לא ידליקו בעצמן, וקשה לחייבן בבית אביהן בהדלקת הנר ואח"כ ישנו מנהגן ולא ידליקו. ובחת"ס כתב דכיון שעיקר התקנה היה להדליק על פתח ביתו מבחוץ לא חייבו הבנות מטעם כל כבודה בת מלך פנימה, ולכן אפילו כהיום שמדליקין מבפנים אין הבנות מדליקות). וגם מצות ראיית הנרות יוצא הבעל בהדלקת אשתו, דעל ידי שהיא מדלקת ומברכת כל הברכות הויא כאילו הוא הדליק בעצמו, דאשתו כגופו ממש (וכמה ראשונים כתבו דכשהוא רואה נרות חנוכה צריך לברך בעצמו, אולם לא קיימא לן הכי לדינא ויוצא בברכות אשתו).
אבל אם אינו יוצא לדרך עד לאחר פלג המנחה, ידליק בעצמו מפלג המנחה ולמעלה כמ"ש בשו"ע, אלא שנחלקו הפוסקים אם יכול לברך הברכות, דאף שבערב שבת מברכין להדליק נר שבת בפלג המנחה, שאני התם דליכא עצה אחרת וזאת היתה עיקר התקנה להדליק אז ולברך, ולמעשה יעשה שאלת חכם
(וכל זה אם מדליק לפני השקיעה, אבל אם מדליק לאחר השקיעה בודאי יכול לברך בשעת הדחק, דלדעת כמה ראשונים עיקר זמן הדלקת נר חנוכה בשעת השקיעה).
והשאלה נוגע במי שנוסע בעראפלא"ן, שלא יוכל להדליק לאחר זמן (דעל הפליגע"ר אין מדליקין כמ"ש הטו"ז שצריך להדליק בביתו, ואם אינו מדליק בביתו הוי כאילו הדליק ברשות הרבים ולא יצא ידי חובתו. ועי' בשו"ת מהרש"ם אם הנוסע בבא"ן יכול להדליק דהוי כביתו משום ששכר אותו החדר מיוחד שנתנו לו לאורך הדרך).

אוועטאר
farshlufen
שר עשרים אלפים
תגובות: 24020
זיך איינגעשריבען אום: פרייטאג נובעמבער 16, 2007 8:26 am
לאקאציע: אויף די פאליצעס אין ספרים שאנק

תגובהדורך farshlufen » מיטוואך דעצמבער 21, 2011 7:40 pm

צולייגער, אנשולדיגט דאס זענען פשוט'ע הלכות אין שו"ע, ניתי ספר ונחזי.
זמירות יאמרו ותשבחות ישמיעו כי הוא לבדו בורא רפואות.

אוועטאר
farshlufen
שר עשרים אלפים
תגובות: 24020
זיך איינגעשריבען אום: פרייטאג נובעמבער 16, 2007 8:26 am
לאקאציע: אויף די פאליצעס אין ספרים שאנק

תגובהדורך farshlufen » מיטוואך דעצמבער 21, 2011 7:43 pm

וואלף בער האט געשריבן:זאגטס טייערע יודען ווען צינד איר דעם שמש ליכטעלע

פאר די ברכה

אדער נאך די הדלקה..

צו ווייסט איר דעם טעם פארוואס איר טוט אזוי ??

ביטע מנהגים/טעמים/מקורות.

ווער עס ווייסט

טייל רבי'ס זעי איך אז זיי לאזען אויך ברענען דעם ליכטעל וואס זיי ניצען צו אנצינדען די מנורה..(חוץ דעם געהעריגען שמש) וטעמי' בעי..

איר זיינט א בן גרים?
זמירות יאמרו ותשבחות ישמיעו כי הוא לבדו בורא רפואות.

צולייגער
שר האלפיים
תגובות: 2356
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך אוגוסט 04, 2010 11:08 am
לאקאציע: איבערגעלייגט

תגובהדורך צולייגער » מיטוואך דעצמבער 21, 2011 9:04 pm

הרב פארשלאפן, גארניט אזוי פשוט, דער מחבר זאגט נישט אז אויב קיינער וועט עס נישט זעהן ביינאכט קען מען אויך צינדן נאכן פלג פארן שקיעה.
וכמבואר בדברי הררי"א שנעעבאלג שליט"א שציין הרב קרעמער שליט"א, שיעשה שאלת חכם, אויב איז עס פשוט אין שו"ע, וואלט מען קיין שאלת חכם נישט געדארפט מאכן.
ולגוף הענין האט מיר איינער מציע געווען אז מהיות טוב זאל מען צינדן ביים פענסטער, און אזוי העט עס זיין פרסומי פאר די גאס אין די אוונט שטונדן
לאמיר עס צולייגן, שטאטעלעך... איינס ביי איינס...

אוועטאר
farshlufen
שר עשרים אלפים
תגובות: 24020
זיך איינגעשריבען אום: פרייטאג נובעמבער 16, 2007 8:26 am
לאקאציע: אויף די פאליצעס אין ספרים שאנק

תגובהדורך farshlufen » מיטוואך דעצמבער 21, 2011 9:29 pm

ווידער די היינטיגע מחברים מיט א שאלת חכם, דאס הייסט א שאלה? אתמהה.

לערנסט ווען אינעווייניג העט דיר ווען גאר קיין פראגע געוועזן.

ועיין בב"ח ריש תרע"ב וראיתו מביהכ"נ ושם לא היו בנ"א אחר צאה"כ ועכ"ז הדליקו בברכה.

קרעמער, תמחול על הבורות שלך, להנוהגין כשיטת ר"ת וכהמג"א בזמני היום והלילה לא שייך כלל שיהי' פלג המנחה קודם השקיעה הראשונה בימי חנוכה במדינתינו באמעריקא הצפונית, ודו"ק.
זמירות יאמרו ותשבחות ישמיעו כי הוא לבדו בורא רפואות.

אוועטאר
שאינו יודע
שר חמשת אלפים
תגובות: 5607
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג מארטש 24, 2011 1:27 pm

תגובהדורך שאינו יודע » מיטוואך דעצמבער 21, 2011 9:39 pm

להבין שמועות האט געשריבן:
שאינו יודע האט געשריבן:
להבין שמועות האט געשריבן:
די מג''א ביי מגילה ברענגט א ירושלמי לגבי גר שנתגייר באמצע פורים שאינו חייב לקרוא מגילה, שהחיוב בהעלות


אינטערעסאנט אז ער צייכנט נישט צו די מגן אברהם.

די חידוש איז אבער וואס וועט זיין לויט אים ווען איינער איז זיך מגייר נאך פופצן מינוט?
און בכלל ביי אונז איז דאך די האלבע שעה נאר א טוב

יעצט נאך געקוקט די חכמת שלמה אינעווייניג תרע''ז אויף ס''ב, און ער צייכנט טאקע צו די מג''א עיי''ש ואדרבה רוב פון די שטיקל דארט דרייט זיך ארום די מג''א!



א או!!! קוק עס איבער נאכאמאל! ער רעדט פונעם מגן אברהם ווען איינער האט זיך מגייר געווען פארן נץ איז ער פטור פון ליינען די קריאה ביינאכט
אז דו ווייסט נישט, רעד נישט!

אוועטאר
קרעמער
שר עשרים אלפים
תגובות: 28306
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג יוני 25, 2006 12:34 pm

תגובהדורך קרעמער » דאנארשטאג דעצמבער 22, 2011 12:39 am

farshlufen האט געשריבן:קרעמער, תמחול על הבורות שלך, להנוהגין כשיטת ר"ת וכהמג"א בזמני היום והלילה לא שייך כלל שיהי' פלג המנחה קודם השקיעה הראשונה בימי חנוכה במדינתינו באמעריקא הצפונית, ודו"ק.

לא כתבתי מאומה משלי, על כן אינני יודע איפוא ראית בורות שלי (שידעתי מך ערכי, ובור אינו אלא תואר עלי ועל דכוותי, אבל בתגובה הנ"ל דליתי והשקיתי מתורת אחרים)

אוועטאר
msp
שר עשרת אלפים
תגובות: 18003
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג מארטש 10, 2011 10:03 am
לאקאציע: בין גברא לגברא

תגובהדורך msp » דאנארשטאג דעצמבער 22, 2011 3:58 am

וואו וואו ווי שארף רעדט מען דא
פארוואס קען מען נישט רעדען איידעל איינס צום צווייטען....
חכלילי עינים מיין ולבן שנים מחלב

אוועטאר
farshlufen
שר עשרים אלפים
תגובות: 24020
זיך איינגעשריבען אום: פרייטאג נובעמבער 16, 2007 8:26 am
לאקאציע: אויף די פאליצעס אין ספרים שאנק

תגובהדורך farshlufen » דאנארשטאג דעצמבער 22, 2011 4:07 am

קרעמער לעבן, ער זאגט דען נישט ריכטיג? אלא וואס דען, גיב א טראכט, אין וועלכע קהילה איז דער שיעור געזאגט געווארן? נישט וואו דו דאווענסט, והמבין יבין.
זמירות יאמרו ותשבחות ישמיעו כי הוא לבדו בורא רפואות.


צוריק צו “מדי שבת בשבתו ומועד במועדו”

ווער איז אונליין

באנוצערס וואס דרייען זיך דא: נישטא קיין איינגעשריבענע באנוצערס און 3 געסט