דיונים ועיונים בעניני חנוכה

פרשת השבוע וענינא דיומא

די אחראים: אחראי, גבאי ביהמד

אוועטאר
פר בן בקר
שר חמש מאות
תגובות: 706
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג פאברואר 03, 2015 11:42 pm

תגובהדורך פר בן בקר » זונטאג דעצמבער 13, 2015 12:25 am

ווואו ווערט געברענגט די רמז אויף חנוכה אויף די אכט בחינות פועל גבורות, עושה חדשות, בעל מלחמות וכו'?

אוועטאר
פר בן בקר
שר חמש מאות
תגובות: 706
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג פאברואר 03, 2015 11:42 pm

תגובהדורך פר בן בקר » זונטאג דעצמבער 13, 2015 12:28 am

וואס איז די הלכה ערב שבת חנוכה
קען מען מאכן די ברכת הרואה נר חנוכה פאר די זמן שבת? ווייל לויט ווי די פוסקים ברענגען אז מ'זאל לייגן א שיעור שמן אז ס'זאל ברענען אריין אין די נאכט זעהט אויס אז די עיקר איז ביינאכט. קלער איך צו פארנאכט קען מען שוין מאכן ברכת הרואה?

דל גאה
שר חמישים ומאתים
תגובות: 418
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג פאברואר 05, 2015 3:05 pm

תגובהדורך דל גאה » זונטאג דעצמבער 13, 2015 12:56 am

אז ווען מען צינדט ערב שבת צינדט מען מיט א ברכה, איז פארוואס זאל דער רואה זיין אנדערש ?
דל נעם אוועק (כמו דל עשתרות קרנים) גאה דאס גאווה ... אויף דעים ברויך מען ארבעטן

אוועטאר
שוועמל
שר עשרת אלפים
תגובות: 14186
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך יולי 19, 2006 8:40 pm
לאקאציע: גידולו בכל מקום

תגובהדורך שוועמל » זונטאג דעצמבער 13, 2015 2:14 am

דער נוסח זאגט הנרות הללו "קודש הם" אבער שמואל זאגט קלאר בשבת דף כב. "וכי נר קדושה אית ביה"?

ווער/וואו רעדט מען פון די קשיא?
שוש אשיש בה', תגל נפשי באלקי! (ישעיה סא)

גלאזער
שר האלף
תגובות: 1712
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך אוגוסט 12, 2015 11:25 pm

תגובהדורך גלאזער » זונטאג דעצמבער 13, 2015 4:33 am

במהדורת היגער של מס' סופרים נמצא הנוסח ומתנה ואומר, משמע דהוא תנאי שהם קודש רק לח' ימי חנוכה, ואח"כ מותר, ואם לא מתנה כיון דהוקצה למצותה אסור להסתפק ממנה כדעת השאלתות מובא בס' תרע"ז. כמו בנויי סוכה שצריך להתנות. וזה פירוש הגמרא שם בשבת, שמדמה נר חנוכה לנוי סוכה בטעם האיסור שלא להשתמש, שאע"פ שאין בהם קדושה כמו קדשים עכ"ז אסרי' להשמתש בנוי סוכה כדי שלא יהא המצות בזויות, ה"ה הכא ננהג בהם בנרות מנהג קדוש שלא להשתמש בהם.
אבל אין בהם קדושה בעצם חוץ למצותו

אוועטאר
סאדאם חוסעין
שר חמשת אלפים
תגובות: 5126
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג אפריל 30, 2015 5:10 pm

תגובהדורך סאדאם חוסעין » זונטאג דעצמבער 13, 2015 7:56 am

גלאזער האט געשריבן:ייש"כ ס"ח פארן ציון צום בני יששכר נהנתי מאד

___________________

והדליקו נרות בחצרות קדשך
וקשה וכי מדליקין בחצרות?
בלשון ותאסוף גליותינו לחצרות קדשך, י"ל כפי הרד"ק בתהלים לחצרות בית ה' שם הי' קיבוץ ישראל בהיכל לא נכנס כי אם כהנים, טהורים, ורחץ במים, וקדש ידיו ורגליו, לעבודה.
האסיפה הי' בחצרות ותאסוף גליותינו לחצרות קדשך.
בדברי יואל מחדש שהדליקו בחוץ מנורה אחרת וגם שם הי' נס בהנרות עיי"ש
.

עס שטייט שוין אין חת"ס, די רבי באציט זיך אסאך אויף דעי חת"ס
ווילאנג טראמפ האט טוויטער וועט זיין נייעס, און ווילאנג טראמפ איז א ריפאבליקען וועט זיין סקאנדאלן! [קרעדיט וויכי]

טי בעג
שר מאה
תגובות: 145
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג נובעמבער 23, 2015 7:38 am

תגובהדורך טי בעג » זונטאג דעצמבער 13, 2015 9:25 am

בגמרא (ב"ק) הידור מצוה עד שליש, אמנם בג' על חנוכה (שבת)וכן הלכה פסוקה "מהדרין מין המהדרין מוסיף והוליך נר לכל יום" וזהו הרבה יותר משליש?, ת"ח מתבקשים לעיין בזה, וליישב, תודה למפרע.
א איד טאר קיינמאל נישט אויפגעבן, מיט א שטראל פון האפענונג נאר לעבן, מיט יעדן פראבלעם, פארלאז דיך נאר אויף אים, פארגעס נישט אז דו ביסט א איד.

נודה לך
שר האלפיים
תגובות: 2911
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג יוני 09, 2015 5:47 pm
לאקאציע: אינעם אויבערשטענס הענט

תגובהדורך נודה לך » דינסטאג דעצמבער 12, 2017 7:02 pm

ארויף לכבוד חנוכה
איך דאנק און לויב השי"ת אויף די גרויסע חסדים וואס ער טוט מיט מיר יעדע מינוט

נודה לך
שר האלפיים
תגובות: 2911
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג יוני 09, 2015 5:47 pm
לאקאציע: אינעם אויבערשטענס הענט

תגובהדורך נודה לך » פרייטאג נובעמבער 30, 2018 1:21 am

נודה לך האט געשריבן:ארויף לכבוד חנוכה
איך דאנק און לויב השי"ת אויף די גרויסע חסדים וואס ער טוט מיט מיר יעדע מינוט

טראק דרייווער
שר חמישים ומאתים
תגובות: 401
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יוני 01, 2009 2:58 pm

תגובהדורך טראק דרייווער » מיטוואך דעצמבער 04, 2019 2:18 pm

גלאזער האט געשריבן:אין מדרש שטייט, טרכינוס שחיק עצמות ילדה אשתו בליל ט' באב והיו כל ישראל אבלים, נשתתק הולד בחנוכה. אמרו ישראל נדליק או לא נדליק אמרו נדליק, וכל מה דבעי לימטי עלן ימטי. אדליקו. אזלון ואמרון לישן ביש לאשתו של טרכינוס, אילין יהודאין כד ילידת הוון מתאבלין וכד מייתי ולדא אדליקו בוצינייא. שלחה וכתבה לבעלה עד דאת מכבש ברבריין בא וכבוש אילין יהודאי דמרדו בך. סליק לאילפא וחשיב למיתי בעשרה יומין ואייתיתיה רוחיא בחמשה יומין. אתא ואשכחינון דהוו עסיקין בהדין פסוקא ישא ה' עליך גוי מרחוק מקצה הארץ כאשר ידאה הנשר. אמר להו אנא הוא נשרא דחשיבית למיתי בעשרה יומין ואייתיתני רוחא בחמשה יומין הקיפן לגיונותיו והרגם.

אז די אידן האבן זיך מוסר נפש געווען אויף די מצות חנוכה, [טריינס הי' כ'ל' שנה אחר חורבן הבית] וכל מה דבעי לימטי עלן ימטי, כאטש ס'איז א מ"ע דרבנן, וואס אפי' ביי א מ"ע דאוריי' מוטשען זיך די פוסקים וויאזוי מ'מעג, אבער שוין באקאנט פון חמדה גנוזה תי' הק'.


נעכטן געהערט א קשיא אויף די מדרש פון א תלמיד חכם, ער פרעגט אז די גמרא זאגט דאך אז בשעת הסכנה מניחה על שלחנו ודיו, ממילא פון ווי זאלן די גוים זעהן אז מען צינדט ליכט צו פייערן זייער מפלה? און אינדערהיים איז דאך נישט דא קיין וועג אז די גוים זאלן דאס זעהן, און אפילו אויב יא, איז דאך אינדערהיים נערמאל אז מען זאל צינדן ליכט יעדע נאכט, סתם אזוי כדי מען זאל קענען זעהן.
ווען משיח וועט קומען וועט קוקן מיט די אויגן די זענען די אויגן וואס האבן ארויסגעקוקט אויף די גאולה און דאס געהאלטן ריין לראות בתפארת עוזיך

נא_שכל
שר חמשת אלפים
תגובות: 5051
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יולי 14, 2008 10:44 pm
לאקאציע: עולם הדמיון

תגובהדורך נא_שכל » מיטוואך דעצמבער 04, 2019 4:02 pm

טראק דרייווער האט געשריבן:
גלאזער האט געשריבן:אין מדרש שטייט, טרכינוס שחיק עצמות ילדה אשתו בליל ט' באב והיו כל ישראל אבלים, נשתתק הולד בחנוכה. אמרו ישראל נדליק או לא נדליק אמרו נדליק, וכל מה דבעי לימטי עלן ימטי. אדליקו. אזלון ואמרון לישן ביש לאשתו של טרכינוס, אילין יהודאין כד ילידת הוון מתאבלין וכד מייתי ולדא אדליקו בוצינייא. שלחה וכתבה לבעלה עד דאת מכבש ברבריין בא וכבוש אילין יהודאי דמרדו בך. סליק לאילפא וחשיב למיתי בעשרה יומין ואייתיתיה רוחיא בחמשה יומין. אתא ואשכחינון דהוו עסיקין בהדין פסוקא ישא ה' עליך גוי מרחוק מקצה הארץ כאשר ידאה הנשר. אמר להו אנא הוא נשרא דחשיבית למיתי בעשרה יומין ואייתיתני רוחא בחמשה יומין הקיפן לגיונותיו והרגם.

אז די אידן האבן זיך מוסר נפש געווען אויף די מצות חנוכה, [טריינס הי' כ'ל' שנה אחר חורבן הבית] וכל מה דבעי לימטי עלן ימטי, כאטש ס'איז א מ"ע דרבנן, וואס אפי' ביי א מ"ע דאוריי' מוטשען זיך די פוסקים וויאזוי מ'מעג, אבער שוין באקאנט פון חמדה גנוזה תי' הק'.


נעכטן געהערט א קשיא אויף די מדרש פון א תלמיד חכם, ער פרעגט אז די גמרא זאגט דאך אז בשעת הסכנה מניחה על שלחנו ודיו, ממילא פון ווי זאלן די גוים זעהן אז מען צינדט ליכט צו פייערן זייער מפלה? און אינדערהיים איז דאך נישט דא קיין וועג אז די גוים זאלן דאס זעהן, און אפילו אויב יא, איז דאך אינדערהיים נערמאל אז מען זאל צינדן ליכט יעדע נאכט, סתם אזוי כדי מען זאל קענען זעהן.

מ'קען מיישב זיין, אז מ'פלעגט צינדן געוונדליך אויף הענג לייכטערס, אזוי ווי מ'קען זען אויף די אלטע פענטינגס, ווייל דעמאלטס באלייכט עס שטארק די הויז, ס'איז געמאכט לאורה, און בשעת הסכנה האט מען עס געלייגט "על שלחנו", ממילא האט מען עס דערקענט.
"ואומר לאשר יבוא מכתבי לחזות, אכול את המגילה הזאת. כי מהאוכל יצא מאכל, ושכל יצא משכל ..." (ר' ברכיה בן נטרונאי הנקדן, בהקדמת ספרו 'משלי שועלים').

טראק דרייווער
שר חמישים ומאתים
תגובות: 401
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יוני 01, 2009 2:58 pm

תגובהדורך טראק דרייווער » מיטוואך דעצמבער 04, 2019 4:19 pm

זייער א שטארקע דוחק, אדער בכלל נישט קיין תירוץ, ווייל אויב אזוי וואס האט מען אויפגעטוהן בכלל בשעת הסכנה? אדרבה כדי צו פארמיידן די סכנה האט מען דאס געלייגט על שלחנו, כדי מען זאל דאס נישט זעהן פונדערויסן.
ווען משיח וועט קומען וועט קוקן מיט די אויגן די זענען די אויגן וואס האבן ארויסגעקוקט אויף די גאולה און דאס געהאלטן ריין לראות בתפארת עוזיך

אוועטאר
למעלה משבעים
שר תשעת אלפים
תגובות: 9777
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג מארטש 02, 2008 10:17 pm
לאקאציע: ערגעץ פארבלאנדזשעט אויף די גראדע וואסערן

תגובהדורך למעלה משבעים » מיטוואך דעצמבער 04, 2019 4:28 pm

טראק דרייווער האט געשריבן:
גלאזער האט געשריבן:אין מדרש שטייט, טרכינוס שחיק עצמות ילדה אשתו בליל ט' באב והיו כל ישראל אבלים, נשתתק הולד בחנוכה. אמרו ישראל נדליק או לא נדליק אמרו נדליק, וכל מה דבעי לימטי עלן ימטי. אדליקו. אזלון ואמרון לישן ביש לאשתו של טרכינוס, אילין יהודאין כד ילידת הוון מתאבלין וכד מייתי ולדא אדליקו בוצינייא. שלחה וכתבה לבעלה עד דאת מכבש ברבריין בא וכבוש אילין יהודאי דמרדו בך. סליק לאילפא וחשיב למיתי בעשרה יומין ואייתיתיה רוחיא בחמשה יומין. אתא ואשכחינון דהוו עסיקין בהדין פסוקא ישא ה' עליך גוי מרחוק מקצה הארץ כאשר ידאה הנשר. אמר להו אנא הוא נשרא דחשיבית למיתי בעשרה יומין ואייתיתני רוחא בחמשה יומין הקיפן לגיונותיו והרגם.

אז די אידן האבן זיך מוסר נפש געווען אויף די מצות חנוכה, [טריינס הי' כ'ל' שנה אחר חורבן הבית] וכל מה דבעי לימטי עלן ימטי, כאטש ס'איז א מ"ע דרבנן, וואס אפי' ביי א מ"ע דאוריי' מוטשען זיך די פוסקים וויאזוי מ'מעג, אבער שוין באקאנט פון חמדה גנוזה תי' הק'.


נעכטן געהערט א קשיא אויף די מדרש פון א תלמיד חכם, ער פרעגט אז די גמרא זאגט דאך אז בשעת הסכנה מניחה על שלחנו ודיו, ממילא פון ווי זאלן די גוים זעהן אז מען צינדט ליכט צו פייערן זייער מפלה? און אינדערהיים איז דאך נישט דא קיין וועג אז די גוים זאלן דאס זעהן, און אפילו אויב יא, איז דאך אינדערהיים נערמאל אז מען זאל צינדן ליכט יעדע נאכט, סתם אזוי כדי מען זאל קענען זעהן.

און ווער זאגט אז די הלכה פון ובשעת הסכנה איז נישט געזאגט געווארן נאך די מעשה?

טראק דרייווער
שר חמישים ומאתים
תגובות: 401
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יוני 01, 2009 2:58 pm

תגובהדורך טראק דרייווער » מיטוואך דעצמבער 04, 2019 5:11 pm

למעלה משבעים האט געשריבן:
טראק דרייווער האט געשריבן:
גלאזער האט געשריבן:אין מדרש שטייט, טרכינוס שחיק עצמות ילדה אשתו בליל ט' באב והיו כל ישראל אבלים, נשתתק הולד בחנוכה. אמרו ישראל נדליק או לא נדליק אמרו נדליק, וכל מה דבעי לימטי עלן ימטי. אדליקו. אזלון ואמרון לישן ביש לאשתו של טרכינוס, אילין יהודאין כד ילידת הוון מתאבלין וכד מייתי ולדא אדליקו בוצינייא. שלחה וכתבה לבעלה עד דאת מכבש ברבריין בא וכבוש אילין יהודאי דמרדו בך. סליק לאילפא וחשיב למיתי בעשרה יומין ואייתיתיה רוחיא בחמשה יומין. אתא ואשכחינון דהוו עסיקין בהדין פסוקא ישא ה' עליך גוי מרחוק מקצה הארץ כאשר ידאה הנשר. אמר להו אנא הוא נשרא דחשיבית למיתי בעשרה יומין ואייתיתני רוחא בחמשה יומין הקיפן לגיונותיו והרגם.

אז די אידן האבן זיך מוסר נפש געווען אויף די מצות חנוכה, [טריינס הי' כ'ל' שנה אחר חורבן הבית] וכל מה דבעי לימטי עלן ימטי, כאטש ס'איז א מ"ע דרבנן, וואס אפי' ביי א מ"ע דאוריי' מוטשען זיך די פוסקים וויאזוי מ'מעג, אבער שוין באקאנט פון חמדה גנוזה תי' הק'.


נעכטן געהערט א קשיא אויף די מדרש פון א תלמיד חכם, ער פרעגט אז די גמרא זאגט דאך אז בשעת הסכנה מניחה על שלחנו ודיו, ממילא פון ווי זאלן די גוים זעהן אז מען צינדט ליכט צו פייערן זייער מפלה? און אינדערהיים איז דאך נישט דא קיין וועג אז די גוים זאלן דאס זעהן, און אפילו אויב יא, איז דאך אינדערהיים נערמאל אז מען זאל צינדן ליכט יעדע נאכט, סתם אזוי כדי מען זאל קענען זעהן.

און ווער זאגט אז די הלכה פון ובשעת הסכנה איז נישט געזאגט געווארן נאך די מעשה?


טאקע יתכן, אבער לויט דעם מיז מען זאגן אז בשעת די תקנה איז בכלל נישט געווען נכלל אין די תקנת חכמים צו צינדן אינדערהיים בשעת הסכנה, דאס שטימט מיט די בריסקער רב וואס זאגט אז עס איז צוויי באזונדערע מצוות, איין מצוה פון צינדן אינדערויסן און א צווייטע תקנת חכמים איז געווען צו צינדן אינעווייניג. עפעס אזוי ליגט מיר אין קאפ פון בריסקער רב, און דאס שטימט טאקע אז די ערשטע חכמים וואס האבן געמאכט די מצוה האבן בכלל נישט געזאגט אזא מין תקנה פון צינדן אינעווייניג.
ווען משיח וועט קומען וועט קוקן מיט די אויגן די זענען די אויגן וואס האבן ארויסגעקוקט אויף די גאולה און דאס געהאלטן ריין לראות בתפארת עוזיך

ביללער
שר חמישים ומאתים
תגובות: 265
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך אוקטובער 10, 2018 1:47 am

תגובהדורך ביללער » מיטוואך דעצמבער 04, 2019 9:22 pm

למעלה משבעים האט געשריבן:
טראק דרייווער האט געשריבן:
גלאזער האט געשריבן:אין מדרש שטייט, טרכינוס שחיק עצמות ילדה אשתו בליל ט' באב והיו כל ישראל אבלים, נשתתק הולד בחנוכה. אמרו ישראל נדליק או לא נדליק אמרו נדליק, וכל מה דבעי לימטי עלן ימטי. אדליקו. אזלון ואמרון לישן ביש לאשתו של טרכינוס, אילין יהודאין כד ילידת הוון מתאבלין וכד מייתי ולדא אדליקו בוצינייא. שלחה וכתבה לבעלה עד דאת מכבש ברבריין בא וכבוש אילין יהודאי דמרדו בך. סליק לאילפא וחשיב למיתי בעשרה יומין ואייתיתיה רוחיא בחמשה יומין. אתא ואשכחינון דהוו עסיקין בהדין פסוקא ישא ה' עליך גוי מרחוק מקצה הארץ כאשר ידאה הנשר. אמר להו אנא הוא נשרא דחשיבית למיתי בעשרה יומין ואייתיתני רוחא בחמשה יומין הקיפן לגיונותיו והרגם.

אז די אידן האבן זיך מוסר נפש געווען אויף די מצות חנוכה, [טריינס הי' כ'ל' שנה אחר חורבן הבית] וכל מה דבעי לימטי עלן ימטי, כאטש ס'איז א מ"ע דרבנן, וואס אפי' ביי א מ"ע דאוריי' מוטשען זיך די פוסקים וויאזוי מ'מעג, אבער שוין באקאנט פון חמדה גנוזה תי' הק'.


נעכטן געהערט א קשיא אויף די מדרש פון א תלמיד חכם, ער פרעגט אז די גמרא זאגט דאך אז בשעת הסכנה מניחה על שלחנו ודיו, ממילא פון ווי זאלן די גוים זעהן אז מען צינדט ליכט צו פייערן זייער מפלה? און אינדערהיים איז דאך נישט דא קיין וועג אז די גוים זאלן דאס זעהן, און אפילו אויב יא, איז דאך אינדערהיים נערמאל אז מען זאל צינדן ליכט יעדע נאכט, סתם אזוי כדי מען זאל קענען זעהן.

און ווער זאגט אז די הלכה פון ובשעת הסכנה איז נישט געזאגט געווארן נאך די מעשה?

ריכטיג, און לפי"ז נישט 'נאך' נאר 'אדאנק'


צוריק צו “מדי שבת בשבתו ומועד במועדו”

ווער איז אונליין

באנוצערס וואס דרייען זיך דא: נישטא קיין איינגעשריבענע באנוצערס און 2 געסט