דברי שלו' ו MS

פרשת השבוע וענינא דיומא

די אחראים: אחראי, גבאי ביהמד

זאל איך ממשין זיין ?

אודאי יא
52
71%
ווער איז ר' מנחם שלו'
21
29%
 
סך הכול שטימען: 73

אוועטאר
קיקיון
שר עשרת אלפים
תגובות: 11573
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יולי 16, 2012 11:11 am

תגובהדורך קיקיון » דאנארשטאג סעפטעמבער 24, 2015 4:35 pm

רש"י און אחרי
יעש כאשר צוה ה' וגו': כשהגיע יום הכפורים עשה כסדר הזה, ולהגיד שבחו של אהרן שלא היה לובשן לגדולתו, אלא כמקיים גזירת המלך:
מען קען מסביר זיין דעם המשך ע"פ
חיי אדם" בשם הגר"א "שדקדק מה שאמרו בגמרא על הפסוק "בזאת יבוא אהרן", והסמיך לכך את המדרש בפרשת בא, בכל שעה שהוא רוצה לכנוס יכנוס, רק שיכנס בסדר הזה. - - - שדווקא שאר הכוהנים הגדולים אסורים לכנוס לקדשי קדשים, אלא ביום הכיפורים, אבל לאהרן מותר היה לו להיכנס בכל שעה ושעה, רק שיכנס בסדר העבודה שנאמר בפרשה זו "בזאת יבוא אהרן אל הקדש
אז אהרון הכהן האט טאקע געמעגט אבער ער איז נור אריין אין קה"ק אין יוהכ"פ עס זאל נישט אויסזעהן לובשן לגדולתו
____
טעמי.GIF

מען קען אפשר מוסיף זיין אז מיט תשובה ווערט דאך דער שם בשלימות אזוי ווי דער לשון אין ספרים הקדושים אז תשובה איז תשוב ה"א
זיי זוך משתתף אין א ערנסטע אנקעטע וואס איז א נ"מ להלכה
viewtopic.php?p=1566373#p1566373

אוועטאר
קיקיון
שר עשרת אלפים
תגובות: 11573
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יולי 16, 2012 11:11 am

תגובהדורך קיקיון » זונטאג נובעמבער 08, 2015 10:22 am

ר' מנחם שלו' האט געזעהן ברענגען א רעיון פון א ספר
unnamed.jpg

איז עם איינגעפאלען
די משנה אין אבות
ב ,יב אמר להם, צאו וראו איזו היא דרך טובה שידבק בה האדם .....
רבי שמעון אומר, הרואה את הנולד,,,,,
חזר ואמר להם, צאו וראו איזו היא דרך רעה,,,
רבי שמעון אומר, הלווה ואינו משלם
דארף מען פארשטיין וואס איז דער קאנטראסט??
לפי הנ"ל ולפי דבריו פון הרה"ק רבי ר' מנחם מענדל מרימונאוו זי"ע וואס דער בנ"י ברענעט אין אגרא דפרקא קכ"ו
ואומר הוא ז"ל שהוא על שאבותיהם האכילו אותם ממון גזל שסיגלו ע"י משא ומתן שאינו באמונה, ונתפטמו באיסורין, ושב להם לבשר מבשרם, וע"י זה נולדו תאוות ומדות גרועות וכו'

איז שוין מובן
זיי זוך משתתף אין א ערנסטע אנקעטע וואס איז א נ"מ להלכה
viewtopic.php?p=1566373#p1566373

אוועטאר
קיקיון
שר עשרת אלפים
תגובות: 11573
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יולי 16, 2012 11:11 am

תגובהדורך קיקיון » דינסטאג פאברואר 02, 2016 8:20 am

יום בשורה
ר' מנחם שלו' זז"ג האט זיך געקענט מצמצם זיין און אפשרייבען א פאר שורות
לאמיר האפען אז גאר בקרוב וועלען מיר הערען אז בתו צבי' בת יהודית איז פולשטענדיג געזונט
דערוויל דארך זי נאך דרוך גיין רונדעס קעמא א סקען א נסיעה קיין ארה"ב פאר ראדיא טעראפיע
---
יום שנכפל בו כי טוב לסדר ואלה המשפטים תשע"ו
לכבוד ידידי ....... שליט"א
א גוטען טאג צו אייך ולב"ב
מלא ברכה והצלחה וכט"ס
היינט אין דער פריה ביים דאווענען איז מיר איינגעפאלען א ווארט
מען זאגט מלכותך מלכות כל עולמים וממשלתך בכל דור ודר
דער צווייטער "דור" שטייט חסר
האב איך געטראכט אזוי
מלכות איז א טיטעל וואס באשטייט אפילו אהן קיין אונטערטאהנען
והראיה אדון עולם אשר מלך בטרם כל יציר נברא
אבער ממשלה איז נאר שייך אויב מען איז מושל אויף יענעם
די מלכות פון באשעפער איז דא איבעראהל אין אלע עולמות
און די ממשלה וואס באלאנגט אויף די מענטשהייט
איז בכל דור ודר
צו דער דור איז מלא
אדער דער דור איז חסר נעבעך כדור יתום בעיקבתא‏ דמשיחא
דאך טוט דער באשעפער אויף אונז הערשען
זייט געזונט
כל טוב
ידידך המצפה לשמוע ממך בשו"ט ישועות ונחמות
מנחם שלום בן רבקה מירל
זיי זוך משתתף אין א ערנסטע אנקעטע וואס איז א נ"מ להלכה
viewtopic.php?p=1566373#p1566373

ראסטעוו
שר מאה
תגובות: 166
זיך איינגעשריבען אום: מוצ"ש נובעמבער 21, 2015 7:48 pm

תגובהדורך ראסטעוו » דינסטאג פאברואר 02, 2016 10:36 pm

איינס ביי איינס געוואלדיגע היי רייד

אוועטאר
קיקיון
שר עשרת אלפים
תגובות: 11573
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יולי 16, 2012 11:11 am

תגובהדורך קיקיון » דינסטאג פאברואר 09, 2016 5:02 pm

15דער צירוף פון דעם חודש איז די סופי תיבות פון
אוסרי לגפן עיר'ה ולשורק'ה בנ'י אתונ'ו
וואס איז דער המשך פון א חמור מיט דעם חודש?
עס איז דא ווארט םון פריעריגע (רמ"ש געדענט עס בשם הרה"ר ר דוד טאלנער זי"ע)
"עצביהם כסף וזהב, מעשה ידי אדם. פה להם ולא ידברו" (תהילים קטו,ד). העצבות שלהם נובעת ממחשבתם
שהכסף והזהב "מעשי ידי אדם" הם. לכן כשאין בידם כסף וזהב כפי רצונם, הם מלאים דאגה ועצבות ו"פה להם ולא ידברו"
אינם פותחים את פיהם ומתפללים לפני הקב"ה. ....הרה"ק רבי משה מקוברין זי"ע

אז מען לערנט זין פין א חמור " וחמור אבוס בעליו" און מען ווייסט ווער עס איז דער זן ומפרנס קומט מען
נישט צו עצבות
זיי זוך משתתף אין א ערנסטע אנקעטע וואס איז א נ"מ להלכה
viewtopic.php?p=1566373#p1566373

אוועטאר
קיקיון
שר עשרת אלפים
תגובות: 11573
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יולי 16, 2012 11:11 am

תגובהדורך קיקיון » דאנארשטאג אפריל 07, 2016 9:59 am

באקומען א בקשה פון ר' מנחם שלו'

קאוד: וועל אויס אלע

I remember a story like this
A certain rebbe a kodoish asked his einikel a yungermantschik
In lecho hashem hagedulo there are the sefiros
However we find gedulo, gevuro, tiferes, netzach and hoid
Where are the other two?
He got a bit flustered and answered : they are oisher and kovod
The rebbe burst out laughing
He called out we have two sefiros today courtesy my einikel
They are oisher and kovod
He handed out those sefiros to anyone present on that day
They say that all those there were geholfen with ashirus
Who was this rebbe?
זיי זוך משתתף אין א ערנסטע אנקעטע וואס איז א נ"מ להלכה
viewtopic.php?p=1566373#p1566373

אוועטאר
נא_שכל
שר ארבעת האלפים
תגובות: 4128
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יולי 14, 2008 10:44 pm
לאקאציע: עולם הדמיון

תגובהדורך נא_שכל » פרייטאג אפריל 08, 2016 3:25 am

האמיר געזען אז ס'דא א שיינע מאמר פון MSP אין קובץ עץ חיים באבוב, בענין 'שמא יעבירנו' את המצה ביום א' של פסח שחל בשב"ק כמו השנה.
"ואומר לאשר יבוא מכתבי לחזות, אכול את המגילה הזאת. כי מהאוכל יצא מאכל, ושכל יצא משכל ..." (ר' ברכיה בן נטרונאי הנקדן, בהקדמת ספרו 'משלי שועלים').

אוועטאר
קיקיון
שר עשרת אלפים
תגובות: 11573
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יולי 16, 2012 11:11 am

תגובהדורך קיקיון » זונטאג מאי 01, 2016 10:07 am

78
א גוטען זוממער
א געזונטען זוממער
א זוממער פול מיט ברכה והצלחה וכט"ס

ביים דאווענען איז מיר איינגעפאלען אזוי
השמים שמים לד' והארץ נתן לבני אדם
פארוואס איז דער כפל ביי שמים?
האב איך געטראכט בדרך זה
אונזער עבודה איז צו מאכען ערדליכע זאכען הימליש
כמ"ש בסה"ק עה"פ כימי השמים על הארץ
איז טאקע די הימלישע ענינים פון הימל, וואס זענען דארט אויבען אין הימל, השמים שמים, דאס האט נישט מיט אונז, דאס איז פון באשעפער
אבער והארץ, די הימלישע ענינים דא אויף דער ערד, דאס איז נתן לבני אדם

נאך א געדאנק
שתה עוונותינו לנגדך עלומנו למאור פניך
די מפרשים זאגען אז השי"ת שטעלט די עבירות זיי צו דן זיין
איז מיר געווען אביסל שווער דער לשון למאור פניך
דאס הערט זיך דאך שטארק פאזיטיוו
אזוי ווי ברכנו אבינו באור פניך
וואס דאס שטימט נישט אזוי מיט דין ומשפט
האב איך געטראכט אזוי
ידוע דער הסבר פון יהודי הקדוש אויף דער טייטש פון רבי'ן פון לובלין ואקח את אביכם, איך וועל נעמען אייער וועלען, מעבר, פון די עבירות, הנהר, צו דערלייכטען
דהיינו אז ביי תשובה מאהבה וויבאלד די זדונות‏ ווערען זכויות
ווערט די מחשבה אויך גערעכענט ווי א מחשבה טובה צו מצרף זיין למעשה
ווען מען טוט תשובה ימים נוראים איז עס תשובה מיראה
ווערט פון זדונות שגגות
אבער ווען עס קומט סוכות טוט מען תשובה מאהבה
און די עבירות ווערען זכויות
קומט אויס אז דער באשעפער לייגט אוועק די עבירות וואס מען האט דערווייל געמאכט אומשעדליך, דורך זיי מאכען פאר שגגות, כדי מען זאל פון זיי מאכען זכויות
דאס קען זיין פשט
שתה עוונותינו לנגדך
דער באשעפער לייגט אוועק די עבירות
עלומנו למאור פניך
כדי שפעטער דורך תשובה מאהבה זיי צו קענען דערלייכטען
זייט געזונט
בשורות טובות
ידידך הדו"ש
מנחם שלום
זיי זוך משתתף אין א ערנסטע אנקעטע וואס איז א נ"מ להלכה
viewtopic.php?p=1566373#p1566373

אוועטאר
קיקיון
שר עשרת אלפים
תגובות: 11573
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יולי 16, 2012 11:11 am

תגובהדורך קיקיון » זונטאג מאי 08, 2016 12:36 pm

msp האט געשריבן:א גוטען חודש
א געבענשטע חודש
א מזלדיגע חודש
א געזונטע חודש
א חודש פול מיט השפעות טובות
ברוך השם מיין טאכטער צביה בת יהודית ענדיגט איר ראדיא טעראפיע די וואך
זי וועט נאך מוזען דורך גיין טעסטס
אבער די דאקטוירים זענען צופרידען
זי אליין אויך איז גוט געלוינט ב"ה
זאלען מיר הערען בשורות טובות
דער שם היוצא פון חודש איר איז י-תהלל ה-מתהלל ה-שכל ו-ידוע
דער פסוק באציהט זיך אויף דער עשיר, דער גבור און דער חכם אז זיי האבען זיך נישט וואס צו לויבען זיך, נאר דער וואס איז נאנט צום באשעפער
די מפרשים שטעלען צו די גמרא אז עס ווערט שוין נגזר אויף די טיפה פאר די געבורט צו עס וועט זיין באשערט חכמה, גבורה אדער עשירות, אבער צדקות ווערט נישט דעמאלס באשלאסען, היות אז דאס איז תלוי בבחירה
אפשר קען מען צולייגען אזוי
איך מיין אז א חלק דערפון שטייט שוין
די ספרים זאגען אז דאס השכל וידוע אותי גייט צוריק אויף די חכמה, גבורה און עשירות, אז אויב מען נוצט זיי אויס אויף רוחניות קומט אים לויב
קען מען אפשר צולייגען אזוי
אין פסוק שטייט כי אם בזאת יתהלל המתהלל
זאת איז די גימטריא פון צום קול ממון
די ווערטער שטיין אויף תשובה תפילה צדקה
קען זיין אז אויף די דריי ענינים פארלאנגט זיך טאקע די דריי השפעות
חכמה צו וויסען אז אלץ איז פון באשעפער און מען דארף צו אים דאווענען
גבורה זיך מתגבר צו זיין אויף די עבירות און תשובה צו טוהן
עשירות צו קענען צדקה געבען
תשובה תפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזירה
כבר מילתנו אמורה באיזהו מקומן אז די מצוות זענען נישט שהזמן גרמא נאר אין יעדער צייט קען מען זיי מקיים זיין
אזוי ארום וועט מען קענען מבטל זיין די גזירות רעות פון אונז אידען און זוכה זיין צו די גאולה שלימה במהרה
ידידך מנחם שלום בן רבקה מירל פרוש
זיי זוך משתתף אין א ערנסטע אנקעטע וואס איז א נ"מ להלכה
viewtopic.php?p=1566373#p1566373

אוועטאר
קיקיון
שר עשרת אלפים
תגובות: 11573
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יולי 16, 2012 11:11 am

תגובהדורך קיקיון » מיטוואך יולי 06, 2016 8:37 pm

וואס ר' מנחם שלו' האט געזאגט ביי די סעודת הודאה
ברכות נ"ד ע"ב ארבעה צריכים להודות
יורדי הים - הולכי מדברות - חולה ונתרפא - יוצא מבית האסורים
ותוס' שם הקשו דהגמ' משנה הסדר מתהילים
ששם הסדר הוא
הולכי מדברות - יוצא מבית האסורים - חולה ונתרפא - יורדי הים
ותוס' תירצו דהגמ' נקט המצוי יותר תחילה, והמשורר נקט המסוכן יותר תחילה
אמנם הרמב"ם בה' ברכות נקט סדר שלישי דלא כמאן
חולה ונתרפא - יוצא מבית האסורים - יורדי הים - הולכי מדברות
וצ"ב
ובהגהות מיימוניות יהיב סימנא = וכל החיים יודוך סלה
חיים נוטריקון = ח'ולה י'סורין [היינו יוצא מבית האסורין] י'ם מ'דבר
וצ"ב למה נותן לנו סימן כזה
ונראה דהרמב"ם נקט הסדר הזה להורות לנו הסימן
שבאמת על כל נשימה ונשימה תהלל קה
אבל מרוב הרגל יתכן והאדם שוכח מלהודות
רק שבמצב של צרה וניצולים ממנו זוכרים הקב"ה ומודים לו
אבל זה צריך להזכיר אותנו להודות להשי"ת על כל החיים
לקיים וכל החיים יודוך סלה
ונזכה לקבל פני משיח צדקנו בב"א


היינט אויף בליץ פאסט
לכבוד ידידי אהובי נ"י
א גוטען חודש
א געבענשטע חודש
א ‏חודש פול מיט ישועות און רפואות
ברוך השם דער הייליגער באשעפער האט געהאלפען אז אונזער טאכטער צביה בת יהודית האט באקומען די "אלל קליער" פון די דאקטוירים
אזוי ווייטער זאל השי"ת אונז אלע העלפען בבני חיי ומזוני רויחי בבריות גופא ונהורא מעליא
דעם שבת איז מיר בעזהשי"ת איינגעפאלען א כוונה אין דעם פסוק
ארוממך ה' כי דליתני ולא שמחתי אויבי לי
שטייט אין כוונות אריז"ל אז אויף עוזר דלים זארף מען מכוון זיין אויף חודשי תמוז אב
כידוע אז די חדשים שטימען מיט דער מילוי פון שם אדנ"י
קומט אויס אז תמוז איז נגד דל"ת און אב נגד למ"ד
די צוויי חדשים זענען טאקע געווען ארים פאר כלל ישראל
אבער דאך איז ידוע אז למעשה האט געזונגען א מזמור
ווייל שפך חמתו על עצים ואבנים און נישט חלילה על בשר ודם
דאס איז אויך א כוונה אין פסוק
ארוממך ה' כי דליתני
איך לויב און דאנק דיר באשעפער אז דו האסט מיר געמאכט ד"ל
ווייל אין די ד"ל חדשים תמוז און אב האסטו מיר געראטעוועט
ולא שמחת אויבי לי
זאלען מיר נאר הערען בשורות טובות ונזכה לגאולה שלימה בב"א
ידידך מנחם שלום
זיי זוך משתתף אין א ערנסטע אנקעטע וואס איז א נ"מ להלכה
viewtopic.php?p=1566373#p1566373

אוועטאר
קיקיון
שר עשרת אלפים
תגובות: 11573
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יולי 16, 2012 11:11 am

תגובהדורך קיקיון » זונטאג דעצמבער 18, 2016 6:16 pm

באקומען אויף בליץ פאסט פון ידידינו ר' מנחם שלו' נ"י

קאוד: וועל אויס אלע

Poitifar knew that yoisef brought berocho to his house and when he heard from his wife conflicting evidence, because first she said that when yoisef came she screamed and he ran off, and later she said that he did kadevorim hoeileh inyoney tashmish, but didn't he run away because she screamed? So Poitifar knew that she was lying and he was angry.

קאוד: וועל אויס אלע

Vayichar apoi, it doesn't say with whom, but it wasn't with yoisef he was angry, he was angry with his wife. Because he would have to do something. Voss tut men nisht far Sholom bayis? On the other hand he didn't want to lose the berocho that yoisef brought. So he put him in the special prison for ministers which was attached to his house. Like this he hoped that the berocho would flow over and get in the whole building


א פאר שעה שפעטער
Just found it in the Malbim on the posuk Vayichar Apoi
Boruch shekivanti

http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?re ... &pgnum=360
זיי זוך משתתף אין א ערנסטע אנקעטע וואס איז א נ"מ להלכה
viewtopic.php?p=1566373#p1566373

אוועטאר
קיקיון
שר עשרת אלפים
תגובות: 11573
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יולי 16, 2012 11:11 am

תגובהדורך קיקיון » מאנטאג דעצמבער 19, 2016 6:58 pm

3564 בהמשך דעם ווארט פון פני מנחם האט מיר ר' מנחם שלו' געשריבען זיינס א רעין
שטייט אין זוה"ק וכל מאן דאכיל בתשעה באב כאילו אכיל גיד הנשה איינער פו די ענקים זי"ע האט אמאל געזאגט
אז ווען ער איז בכח מבטל צו זיין אלע תעניתים וואלט ער אלע תעניתים מבטל געווען
חוץ ט' באב ווייל דעמאלטס ווער קען עסן
און חוץ יום כיפור ווייל ווער דארף עסן .
זאגט רמ"ש נ"י אויב אין בגידים בנותן טעם פארוואס עסט ער נור ווייל ער וויל ווייזען אז ער קען יא
דאס זעלבע איז אוכל בתשעה באב ער וויל ווייזען אז ער קען יא
זיי זוך משתתף אין א ערנסטע אנקעטע וואס איז א נ"מ להלכה
viewtopic.php?p=1566373#p1566373

אוועטאר
קיקיון
שר עשרת אלפים
תגובות: 11573
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יולי 16, 2012 11:11 am

תגובהדורך קיקיון » דאנארשטאג ינואר 19, 2017 11:39 pm

פאר שפרה ופועה האט פרעה געזאגט אִם בֵּן הוּא וַהֲמִתֶּן אֹתוֹ
ןןען ער האט ארויסגעגבען גי גזירה פאר די מצריים האט ער געזאגט היאורה תשליכוהו
ווען ער זאגט קלארע דיבורים וואלט דאך געווען א מרידה
האט ער עס געמאכט פאר א רעליגיעזע זאך די מצריים האבען דאך געדינט פאר דעם נילוס
ווער וועט זיך וואגען קעגען שטעלען
זיי זוך משתתף אין א ערנסטע אנקעטע וואס איז א נ"מ להלכה
viewtopic.php?p=1566373#p1566373

אוועטאר
קיקיון
שר עשרת אלפים
תגובות: 11573
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יולי 16, 2012 11:11 am

תגובהדורך קיקיון » דאנארשטאג ינואר 26, 2017 3:12 pm

32
באקומען אויף בליץ פאסט פון ידידינו ר' מנחם שלו' נ"י
ראה נא בעניינו, אין עני אלא בדעת
וריבה ריבנו בספר דן ידין מהרה״ק
מהר״ש מאוסטרופולי זצ״ל בסופו (בליקוטים) וז״ל:
אי׳ בציוני וז״ל יש קליפה אחת הנקרא ריב,
שממונה להשכיח ולעקור תורתן של ת״ח וכו׳
ושוכח תלמודו עי״ש,
זיי זוך משתתף אין א ערנסטע אנקעטע וואס איז א נ"מ להלכה
viewtopic.php?p=1566373#p1566373

אוועטאר
קיקיון
שר עשרת אלפים
תגובות: 11573
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יולי 16, 2012 11:11 am

תגובהדורך קיקיון » זונטאג מארטש 19, 2017 2:39 pm

זיי זוך משתתף אין א ערנסטע אנקעטע וואס איז א נ"מ להלכה
viewtopic.php?p=1566373#p1566373

אוועטאר
קיקיון
שר עשרת אלפים
תגובות: 11573
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יולי 16, 2012 11:11 am

תגובהדורך קיקיון » זונטאג מאי 14, 2017 11:13 pm

די גמרא אין שבת קמ"ז ב
רבי אלעזר בן ערך איקלע להתם אימשיך בתרייהו איעקר תלמודיה כי הדר אתא קם למיקרי בספרא בעא למיקרא החדש הזה לכם אמר החרש היה לבם בעו רבנן רחמי עליה והדר תלמודיה
פרעגט ר' מנחם שלו' הי"ו פארוואס האבען זיי געווארט ביז ער האט געמאכט דעם טעות און נישט גלייך מתפלל געווען ?
קען זיין אז זיי האבען געקלערט אז קען זיין אז ער האט שוין נישט קיין לב להבין עס איז אינגאנצען נתגשם געווארען
עס טאיז געווארען א שטיק כבד אזוי ווי עס שטייט אין מדרש רבה ביי פרעה
כך נעשה לבו של פרעה ככבד הזה ולא היה מקבל דבריו של הקדוש ברוך הוא הוי כי אני הכבדתי את לבו וגו':
ווי זיי האבען געהערט אז ער זאגט "החרש הי' לבם" אז עס איז נאך דא א לב נור עס איז געווארען חרש האבען זיי מתפלל געווען
זיי זוך משתתף אין א ערנסטע אנקעטע וואס איז א נ"מ להלכה
viewtopic.php?p=1566373#p1566373

אוועטאר
קיקיון
שר עשרת אלפים
תגובות: 11573
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יולי 16, 2012 11:11 am

תגובהדורך קיקיון » פרייטאג מאי 19, 2017 3:24 pm

ןשבו בנים לגבולם
וועלכע גבול?
דער גבול פון מתן תורה הגבל את ההר וקדשתו
זיי זוך משתתף אין א ערנסטע אנקעטע וואס איז א נ"מ להלכה
viewtopic.php?p=1566373#p1566373

אוועטאר
קיקיון
שר עשרת אלפים
תגובות: 11573
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יולי 16, 2012 11:11 am

תגובהדורך קיקיון » מיטוואך נובעמבער 22, 2017 5:08 pm

א שטיקעלע פון ר' מנחם שלו' בליץ פאסט

תוס אין קידושין מ :
אין תחילת דינו של אדם אלא על דברי תורה. והא דאמר בפרק במה מדליקין (שבת לא.) כשמכניסין אדם לדין אומרים לו נשאת ונתת באמונה היינו דווקא לענין שאלה ששואלין לו על משא ומתן אבל מ"מ נפרעים ממנו תחלה על שלא קבע עתים לתורה

מפרשים פרעגען "אם נפרעים תחילה על דברי תורה, למה אם כן הוא נשאל תחילה על משא ומתן"
איז ר' מנחם שלו' ס זיידע ר' אהרון יעקב פרוש ז"ל מסביר
קודם פרעגט מען נשאת ונתת אויב נישט שיקט מען אים צוריק מתקן זיין ערשט נאכדעם קען מען דן זיין באדם למקום
זיי זוך משתתף אין א ערנסטע אנקעטע וואס איז א נ"מ להלכה
viewtopic.php?p=1566373#p1566373

SPUSMN
שר עשרת אלפים
תגובות: 10346
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יוני 06, 2011 11:01 am
לאקאציע: בתוך עמי אנכי ישבת

תגובהדורך SPUSMN » מיטוואך נובעמבער 22, 2017 5:12 pm

שיין איבערגעזעצט; קורץ און שארף!
עת לחשות ועת לדבר - קהלת ג ז

אוועטאר
קיקיון
שר עשרת אלפים
תגובות: 11573
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יולי 16, 2012 11:11 am

תגובהדורך קיקיון » מיטוואך נובעמבער 22, 2017 6:35 pm

נאך א רעיון

איינא פון יעקב אבינו'ת עבודות איז געווען זהירות בין אדם לחבירו

אויף הן עוד היום גדול לא עת האסף המקנה השקו הצאן ולכו רע זאגט רש"י הן עוד היום גדול" - לפי שראה אותם רובצים כסבור שרוצים לאסוף המקנה הביתה ולא ירעו עוד אמר להם הן עוד היום גדול כלומר אם שכירי יום אתם לא שלמתם פעולת היום

רמב"ם הלכות שכירות פרק יג:הלכה ז

.. וכן חייב לעבוד בכל כחו שהרי יעקב הצדיק אמר כי בכל כחי עבדתי את אביכן, לפיכך נטל שכר זאת אף בעולם הזה שנאמר 'ויפרץ האיש מאד מאד

תפארת איז מידתו של יעקב אבינו
קען מען אפשר זאגן א רמז
רבי אומר, איזוהי דרך ישרה שיבור לו האדם, כל שהיא תפארת לעושיה ותפארת לו מן האדם
זיי זוך משתתף אין א ערנסטע אנקעטע וואס איז א נ"מ להלכה
viewtopic.php?p=1566373#p1566373


צוריק צו “מדי שבת בשבתו ומועד במועדו”

ווער איז אונליין

באנוצערס וואס דרייען זיך דא: נישטא קיין איינגעשריבענע באנוצערס און 5 געסט