שבת זכור
די אחראים: אחראי,גבאי ביהמד
שבת זכור
אינטערסאנט אז מיר פארמאגן נאכנישט אזא אשכול.
א איד זאגט מיר נעכטן אז לדעתו איז די גאנצע מקור פון 4 קוגלן [עמל"ק = ע'פל מ'על ל'אקשן ק'ארטאפל] אויף שבת זכור, די ערפונדונג פון א פורים רב ביים שלחן הטהור פון רביה"ק מ'סאטמאר זי"ע.
וויל איך פרעגן דעם עולם אויב עס איז טאקע אזוי, אדער דאס האט א מקור קדום [ווייל ביי אונז פירט מען זיך למעשה אזוי, און עס איז מיר שווער אנצונעמען אז דאס שטאמט בלויז פון א פורים רב].
א איד זאגט מיר נעכטן אז לדעתו איז די גאנצע מקור פון 4 קוגלן [עמל"ק = ע'פל מ'על ל'אקשן ק'ארטאפל] אויף שבת זכור, די ערפונדונג פון א פורים רב ביים שלחן הטהור פון רביה"ק מ'סאטמאר זי"ע.
וויל איך פרעגן דעם עולם אויב עס איז טאקע אזוי, אדער דאס האט א מקור קדום [ווייל ביי אונז פירט מען זיך למעשה אזוי, און עס איז מיר שווער אנצונעמען אז דאס שטאמט בלויז פון א פורים רב].
- derech eretz
- שר ארבעת האלפים
- תגובות: 4479
- זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג אוגוסט 04, 2011 3:13 pm
- derech eretz
- שר ארבעת האלפים
- תגובות: 4479
- זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג אוגוסט 04, 2011 3:13 pm
יוראפ האט געשריבן:איך האב פאר אייך דעם פולסטן 'דרך ארץ' אבער די מקור וואס איר ברענגט צו שרייבט דאך נישט קיין שום מקור. עס קוקט ענדערשער אויס ווי ער שרייבט עס אינטערן איינפלוס...
כ'האלט אויך אזוי, אבער אז גאגל געט נאר די מקור מוז זיין אז דאס איז די מקור..
גם העובד ד' ועוסק בתורה מן ההכרח שיעסוק גם במעט דר"ך אר"ץ - מאור ושמש פ' בחוקותי
- מאנ-יימער
- שר עשרת אלפים
- תגובות: 10560
- זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך דעצעמבער 14, 2011 10:36 am
- לאקאציע: אויפן וועג ארויף
msp האט געשריבן:איך האב געהערט אז אין קרעטשניף איז דער מנהג אז דער רבי עסט אויף שבת זכור פיהר קוגלען
עפעל קוגל
מעהל קוגל
לאקשען קוגל
קארטאפעל קוגל
ר"ת עמלק
און דער מנהג איז אז דער רבי לאזט נישט קיין שיריים
ווייל עס שטייט דאך מחה תמחה את זכר עמלק....
--
ווינקל האקט
ווער זאגט?... ער האט געזאגט איז וואס?... נו! האט ער געזאגט, ווער איז ער צו זאגן?
- שקר_הדייעט
- שר חמישים ומאתים
- תגובות: 363
- זיך איינגעשריבן אום: זונטאג יולי 15, 2007 7:21 pm
- לאקאציע: ביים פרידזשידער
עס האט לאו דוקא מיט שבת זכור, נאר מיט אלע ארבע פרשיות, און בעיקר מיט שבת שקלים ושבת החודש שחלים בראש חודש.
דהיינו, אויף שבת מארבע פרשיות איז מען מוסיף א קוגעל. אויף שבת ראש חודש איז מען אויך מוסיף א קוגעל (אלעמאל ווען מען נעמט ארויס נאך א ספר תורה).
איצט איז אזוי:
קארטאפל קוגעל און מעהל קוגעל (קישקע, בלשון כמה), עסט מען דאך יעדן שבת צופרי.
אויף שבת ראש חודש לייגט מען צו לאקשאן קוגעל (וואס אסאך עסן נאר ביינאכט, און לכבוד שבת ר"ח עסט מען דאס בייטאג אויך), און אויף שבת שקלים לייגט מען צו עפל קוגעל.
במילא איז דאס שוין נשתרבב געווארן צו אנדערע שבתים מארבע פרשיות און עס איז ניתוסיף געווארן די הלצה פון עמל"ק.
אבער כמובן איז דאס אלעס יעדער לפי מנהגו, זייער אסאך עסן יעדן שבת צופרי אויך לאקשאן קוגעל, במילא בלייבט נישט איבער צוצולייגן לכבוד נאך א ספר תורה בלויז קארטאפעל קוגעל.
און ביי טייל האב איך געזען עסן יעדן שבת, סיי ביינאכט און סיי צופרי, אלע פיר קוגלען, והמרבה לא הפסיד.
דהיינו, אויף שבת מארבע פרשיות איז מען מוסיף א קוגעל. אויף שבת ראש חודש איז מען אויך מוסיף א קוגעל (אלעמאל ווען מען נעמט ארויס נאך א ספר תורה).
איצט איז אזוי:
קארטאפל קוגעל און מעהל קוגעל (קישקע, בלשון כמה), עסט מען דאך יעדן שבת צופרי.
אויף שבת ראש חודש לייגט מען צו לאקשאן קוגעל (וואס אסאך עסן נאר ביינאכט, און לכבוד שבת ר"ח עסט מען דאס בייטאג אויך), און אויף שבת שקלים לייגט מען צו עפל קוגעל.
במילא איז דאס שוין נשתרבב געווארן צו אנדערע שבתים מארבע פרשיות און עס איז ניתוסיף געווארן די הלצה פון עמל"ק.
אבער כמובן איז דאס אלעס יעדער לפי מנהגו, זייער אסאך עסן יעדן שבת צופרי אויך לאקשאן קוגעל, במילא בלייבט נישט איבער צוצולייגן לכבוד נאך א ספר תורה בלויז קארטאפעל קוגעל.
און ביי טייל האב איך געזען עסן יעדן שבת, סיי ביינאכט און סיי צופרי, אלע פיר קוגלען, והמרבה לא הפסיד.
און אז ס'האט נישט קיין מקור... וועמען גייט אן אז אידן עסן נאך א שטיקל קוגל?
און באמת האט דאך א פורים רב א גרויסן כח כידוע , ממילא איז דאס אויך א שטארקער מקור.
און איך קלער אז דאס בעצם עסן די פיר קוגלען איז זיכער יסודתו בהררי קודש, נאר הרב קרעמער מיינט אנצופרעגן אויף דעם (נייעם?) מנהג פון צאמשטעלן אלע פיר צוזאמען בבת אחת (וואס אגב האט עס נישט קיין טעם אין פשוטן זין אויך...)
ממילא זאל קיינער חלילה נישט מקיל זיין פון עסן די קוגלען בפרט עפל קוגל וואס איז מסוגל פאר עשירות
און באמת האט דאך א פורים רב א גרויסן כח כידוע , ממילא איז דאס אויך א שטארקער מקור.
און איך קלער אז דאס בעצם עסן די פיר קוגלען איז זיכער יסודתו בהררי קודש, נאר הרב קרעמער מיינט אנצופרעגן אויף דעם (נייעם?) מנהג פון צאמשטעלן אלע פיר צוזאמען בבת אחת (וואס אגב האט עס נישט קיין טעם אין פשוטן זין אויך...)
ממילא זאל קיינער חלילה נישט מקיל זיין פון עסן די קוגלען בפרט עפל קוגל וואס איז מסוגל פאר עשירות
- מאנ-יימער
- שר עשרת אלפים
- תגובות: 10560
- זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך דעצעמבער 14, 2011 10:36 am
- לאקאציע: אויפן וועג ארויף
די איינציגסטער מקור וואס מ'האט דא געברענגט
און קוקסט ווי מיר האלטן
נו! וואס קען מען שוין פארלאנגען פון די ווילקאמירער חסידים
msp האט געשריבן:איך האב געהערט אז אין קרעטשניף איז דער מנהג אז דער רבי עסט אויף שבת זכור פיהר קוגלען
עפעל קוגל
מעהל קוגל
לאקשען קוגל
קארטאפעל קוגל
ר"ת עמלק
און דער מנהג איז אז דער רבי לאזט נישט קיין שיריים
ווייל עס שטייט דאך מחה תמחה את זכר עמלק....
און קוקסט ווי מיר האלטן
msp האט געשריבן:אז בעוונותינו הרבים וועל איך מסתמא נישט האבען פיר קוגלען היינט ביינאכט
נו! וואס קען מען שוין פארלאנגען פון די ווילקאמירער חסידים
ווער זאגט?... ער האט געזאגט איז וואס?... נו! האט ער געזאגט, ווער איז ער צו זאגן?
- הרבטייטעלבוים
- שר ששת אלפים
- תגובות: 6377
- זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג פעברואר 20, 2012 5:52 pm
- לאקאציע: שתולים בבית ד'
כדי שלא להשאיר הנייר חלק (בלי ד"ת)על מיר מעתיק זיין א ווארט. (אן איבערזעצונג לעת עתה)
הטור הביא מ"ש פרק כל כתבי (דף קיח ע"ב) אמר רב יהודה אמר רב אלמלא שמרו ישראל שבת ראשונה לא שלטה בהם אומה ולשון שנאמר ויהי ביום השביעי יצאו מן העם ללקוט ולא מצאו וכתיב בתריה ויבא עמלק.
והרב תוספת שבת בריש ספרו הקשה דהנה ביום השביעי יצאו כתיב בפרשת המן ואחר זה פרשת מסה ומריבה, ואח"כ ויבא עמלק ופירש"י דעונש עמלק על מה שאומרו היש ה' בקרבנו ולא משום שיצאו ללקוט מן בשבת.
ופירש למ"ש (שבת קיח.) אמר רבי יהודה אמר רב כל המענג את השבת נותנין לו משאלות לבו שנאמר והתענג על ה' וגו' ענג זה איני יודע מה הוא כשהוא אומר וקראת לשבת עונג הוי אומר זה עונג שבת. והכונה במ"ש הטור סוף סי' שו ומרן בב"י שם בשם רבינו יונה דהגם דקי"ל מותר לאדם להרהר בעסקיו בשבת וילפינן לה מדכתיב ודבר דבר דיבור אסור הרהור מותר מ"מ מצוה שלא לחשוב בשבת בשום עסק. ואמרו במכילתא (יתרו פ"ז) ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתך שיהא דומה בעיניך כאלו כל מלאכתך עשויה כבר ואין אתה חסר כלום ואין לך ענג גדול מזה. והיינו דקאמר כל המענג השבת שחושב שכל מלאכתו עשויה ולכך נותנין לו משאלות לבו מדה כנגד מדה. ולפ"ז ודאי עונש עמלק עיקרו בא על מסה ומריבה כפרש"י. אך מה שגרם לזה שבאו לידי נסיון הוא מה שהי"ל צמאון. ואלו היו שומרים שבת ראשונה והיו מחשבים שכל מלאכתם עשויה ואינם חסרים כלום בודאי לא יצאו ללקוט ביום הז' שכבר לקטו בע"ש לחם משנה ואלו עשו כן היה שכרם למלאת משאלות לבם, וממילא לא באו לידי נסיון וצמאון, וגם עמלק לא בא.
הטור הביא מ"ש פרק כל כתבי (דף קיח ע"ב) אמר רב יהודה אמר רב אלמלא שמרו ישראל שבת ראשונה לא שלטה בהם אומה ולשון שנאמר ויהי ביום השביעי יצאו מן העם ללקוט ולא מצאו וכתיב בתריה ויבא עמלק.
והרב תוספת שבת בריש ספרו הקשה דהנה ביום השביעי יצאו כתיב בפרשת המן ואחר זה פרשת מסה ומריבה, ואח"כ ויבא עמלק ופירש"י דעונש עמלק על מה שאומרו היש ה' בקרבנו ולא משום שיצאו ללקוט מן בשבת.
ופירש למ"ש (שבת קיח.) אמר רבי יהודה אמר רב כל המענג את השבת נותנין לו משאלות לבו שנאמר והתענג על ה' וגו' ענג זה איני יודע מה הוא כשהוא אומר וקראת לשבת עונג הוי אומר זה עונג שבת. והכונה במ"ש הטור סוף סי' שו ומרן בב"י שם בשם רבינו יונה דהגם דקי"ל מותר לאדם להרהר בעסקיו בשבת וילפינן לה מדכתיב ודבר דבר דיבור אסור הרהור מותר מ"מ מצוה שלא לחשוב בשבת בשום עסק. ואמרו במכילתא (יתרו פ"ז) ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתך שיהא דומה בעיניך כאלו כל מלאכתך עשויה כבר ואין אתה חסר כלום ואין לך ענג גדול מזה. והיינו דקאמר כל המענג השבת שחושב שכל מלאכתו עשויה ולכך נותנין לו משאלות לבו מדה כנגד מדה. ולפ"ז ודאי עונש עמלק עיקרו בא על מסה ומריבה כפרש"י. אך מה שגרם לזה שבאו לידי נסיון הוא מה שהי"ל צמאון. ואלו היו שומרים שבת ראשונה והיו מחשבים שכל מלאכתם עשויה ואינם חסרים כלום בודאי לא יצאו ללקוט ביום הז' שכבר לקטו בע"ש לחם משנה ואלו עשו כן היה שכרם למלאת משאלות לבם, וממילא לא באו לידי נסיון וצמאון, וגם עמלק לא בא.
זענען פרויען מחויב מיט הערן זכור
נעכטען ביי שלש סעודת איז געווען א טענה'ריי צו פרויען זענען יא אדער נישט מחויב מיט הערן זכור
To apply for section 8 Click Here
Section 8 Secrets: Get housing assistance faster https://amzn.to/3TaIg5B
You can find jobs at www.macherusa.com/all www.jobsgemach.com
As an Amazon Associate I earn from qualifying purchases
Section 8 Secrets: Get housing assistance faster https://amzn.to/3TaIg5B
You can find jobs at www.macherusa.com/all www.jobsgemach.com
As an Amazon Associate I earn from qualifying purchases
זענען פרויען מחויב מיט זכור
נחלקו גדולי הדורות אם נשים חייבות בקריאה זו, ורבים בזמנינו נהגו שהנשים באות לשמוע קריאת פרשה זו, ויש מקומות שנהגו לקרוא קריאה מיוחדת לנשים, ונבאר בקצרה סוגיה זו.
כתב בספר החינוך מצוה תר"ג דנשים פטורות ממצות הזכירה כיון שאין דרכה של אשה לכבוש, ופטורות הן ממצות המחייה. והמנ"ח תמה עליו דמנ"ל לחדש דהא בהא תליא, ומי גילה סוד ה' דכל מצות הזכירה משום מצות המחייה היא. אך באמת מצינו גם בדברי הרמב"ם בסהמ"צ מ"ע קפ"ט דמצות הזכירה היא כדי ש"נעורר הנפשות במאמרים להלחם בו". וכבר כתבתי במק"א דמצינו בכמ"ק שהראשונים פירשו טעמי דקרא ואף למדו הלכה מטעמים אלה ואכמ"ל (עיין מנחת אשר במדבר סימן מ"ב).
ועוד הקשה המנ"ח דהלא מחיית עמלק מלחמת מצוה היא ובמלחמת מצוה אמרו דכלה יוצאת מחופתה כמבואר ברמב"ם פ"ז מהלכות מלכים ה"ד, וכך תמה גם האבני נזר או"ח סימן תק"ט. ובמרחשת סימן כ"ב אות ו' כתב לחדש חידוש גדול דרק במלחמת יהושע חייבות הנשים משום שעיקר ענינה ישוב ארץ ישראל, ואשה חייבת בישוב ארץ ישראל, אבל בשאר מלחמת מצוה נשים פטורות.
והדברים חידוש דמסתבר טפי לדון אם נשים חייבות במלחמת מצוה, ואין הדבר תלוי בענין המלחמה וטעמו.
והנראה עיקר בזה מה שכתב הרדב"ז בהלכות מלכים שם דבאמת פטורות הנשים אף במלחמת מצוה וכמו שאמרו ביבמות (ס"ה ע"ב) שאין דרכה של אשה לכבוש, ובמסכת נזיר (נ"ט ע"א) אמרו שאסור לאשה לצאת עם כלי זין למלחמה, ומה שאמרו דכלה יוצאת מחופתה כונתם דכיון שהחתן יוצא למלחמה מה לה לכלה לעמוד תחת חופתה. והוסיף הרדב"ז "ואפשר שבמלחמת מצוה היו מספקות מים ומזון לבעליהם וכן המנהג היום בערביות", וכ"כ בהגהות הרש"ש (סוטה מ"ד ע"ב).
ובשו"ת תורת חסד סימן ל"ז כתב לפטור את הנשים משום דהוי מצות עשה שהזמן גרמא, ופלפל אם המצוה מן התורה היא דוקא בשבת שלפני פורים או בכל זמן שהוא, עי"ש. ומ"מ העיד הגאון בעל תורת חסד דמעולם לא ראינו ולא שמענו שנשים באות לשמוע קריאת הזכור, עי"ש.
ובשו"ת דברי יציב למו"ר זצ"ל או"ח סימן רפ"ח כתב לדייק ממה שכתב בשו"ת דברי חיים חלק ב' או"ח סימן י"ד דמותר לעשות מעזרת נשים עזרת אנשים משום דקדושת בית הכנסת גדולה מקדושת עזרת נשים, דיש כמה דברים שנוהגים בעזרת האנשים ולא בעזרת נשים כגון תקיעת שופר, וקריאת ד' פרשיות. ומשמע מדבריו דנשים פטורות מכל הד' פרשיות ובכללן פרשת זכור עי"ש.
ובספר טעמא דקרא הביא מרן הגרח"ק מהחזון איש דנשים פטורות מקריאה זו, ובקובץ קול תורה ניסן תשס"ג הביא בשם מרן הגר"מ פיינשטיין שלא נהגו הנשים לשמוע קריאת הזכור, עי"ש.
ולעומתם דעת המנ"ח שם דנשים חייבות במצוה זו כיון דהוי מצות עשה שאין הזמן גרמא ועוד דיש בה לאו דלא תשכח.
ובשו"ת בנין ציון לבעל ערוך לנר חלק ב' סימן ח' כתב בשם רבו הגר"א בינג אב"ד ווירצבורג שהעיד בשם מרנא רבי נתן אדלר שהקפיד שכל נשות ביתו תשמענה קריאת פרשה זו, עי"ש. ולכאורה כן נהגו אחריו תלמידו הגדול החת"ס כמבואר בדרשותיו (חלק ג' עמוד צ"ב).
וגם בשו"ת מהרי"ל דיסקין (קונטרס אחרון אות ק"ב) כתב דנשים חייבות מתרי טעמי: א. עיקר מצות הזכירה לא זמן גרמא היא, אלא שרבנן קבעו לקרוא בשבת זו. ב. רצונו של עמלק היה להשמיד את הנשים כאנשים, עי"ש.
ויש לעיין לענ"ד בשני הטעמים. במש"כ דהוי מצוות עשה שאין הזמן גרמא, נראה לכאורה דכיון שתיקנו קריאה זו בשבת שלפני פורים פטורות נשים מקריאה זו דרבנן דהוי זמ"ג אף שחייבות בעיקר מצות הזכירה דאורייתא, ודו"ק וצ"ע.
וגם בטעם השני יש לעיין דלכאורה כונתו לסברת חז"ל דאף הן היו באותו הנס. ויש לתמוה דהלא כבר כתבו התוס' (פסחים ק"ח ע"ב ד"ה היו) דבמצוה דאורייתא לא אמרו סברא זו, דהלא נשים פטורות אף מן הסוכה אף שאף הן היו בכלל ענני הכבוד, ואילולי שדרשו חז"ל כל שישנו בבל תאכל חמץ ישנו בקום אכול מצה היו פטורות אף מאכילת מצה, והדברים ידועים.
ובשו"ת מנחת יצחק חלק ט' סימן ס"ח כתב שדעת רוב הפוסקים דנשים חייבות בקריאה זו, ולא ידעתי מי הם רוב הפוסקים שדעתם כן.
ומ"מ נהגו רבים ובפרט בירושלים עיה"ק שנשים באות לשמוע קריאת פרשת זכור ואפשר שנהגו כן משום דעת מהרי"ל דיסקין שהיה מגדולי הגדולים בירושלים. ובשם מרן הגרי"ש אלישיב (זצ"ל) ראיתי דשויהו עליהן חובה, ולא ידעתי אם חותמו של מר בר רב אשי חתם על שמועה זו, ולענ"ד קשה לומר בזה דשויהו עליהן חובה.
ומ"מ נראה לענ"ד דעדיף שתבאנה הנשים לשמוע את הקריאה בקריאת האנשים לאחר תפילת שחרית ולא יעשו מנין מיוחד לקריאת הנשים, דכיון דנראה טפי שאין הנשים חייבות במצוה זו כמבואר צ"ע אם ראוי להוציא ספר תורה לקריאה זו, ועיין בשו"ת משיב דבר (או"ח סימן ט"ו) שהוכיח מדברי המג"א בסימן קמ"ד שאסור להוציא ספר תורה במקום שאין חיוב קריאה עי"ש. ועוד דאין מוציאין ספר תורה אלא לג' קרואים וכבר העיר בזה הגרמ"פ בקובץ קול תורה הנ"ל עי"ש.
ובעיקר השאלה אם נשים חייבות במצוה זו עיין עוד מה שנתבאר לעיל אות ג'.
סוף דבר נהרא נהרא ופשטיה וכל אחד ינהג כמנהג אבותיו ורבותיו בהלכה עמומה זו.
(מנחת אשר מועדים ח"ב סימן כ' אות ו')
לעצט פארראכטן דורך הרב_שלום אום מיטוואך פעברואר 17, 2021 10:41 pm, פארראכטן געווארן 1 מאל.
To apply for section 8 Click Here
Section 8 Secrets: Get housing assistance faster https://amzn.to/3TaIg5B
You can find jobs at www.macherusa.com/all www.jobsgemach.com
As an Amazon Associate I earn from qualifying purchases
Section 8 Secrets: Get housing assistance faster https://amzn.to/3TaIg5B
You can find jobs at www.macherusa.com/all www.jobsgemach.com
As an Amazon Associate I earn from qualifying purchases
Re: זענען פרויען מחויב מיט זכור
וואס איז געווען די שיטה פון די רבי זי"ע
To apply for section 8 Click Here
Section 8 Secrets: Get housing assistance faster https://amzn.to/3TaIg5B
You can find jobs at www.macherusa.com/all www.jobsgemach.com
As an Amazon Associate I earn from qualifying purchases
Section 8 Secrets: Get housing assistance faster https://amzn.to/3TaIg5B
You can find jobs at www.macherusa.com/all www.jobsgemach.com
As an Amazon Associate I earn from qualifying purchases
- למעלה משבעים
- שר עשרת אלפים
- תגובות: 12397
- זיך איינגעשריבן אום: זונטאג מארטש 02, 2008 10:17 pm
- לאקאציע: ערגעץ פארבלאנדזשעט אויף די גראדע וואסערן
Re: זענען פרויען מחויב מיט זכור
איין חשובע איד? אסאך, אנגעהויבן פונעם חינוך און געענדיגט ביז נאכן חזון איש.
אבער אסאך חשובע אידן זאגן אנדערש, צו ס'איז די מנחת חינוך ר' נתן אדלר והחתם סופר וכן נתפשט המנהג.
בדרך צחות קען מען זאגן אז לויט די היינטיגע וועלט פאלט אוועק די טעם פונעם חינוך...
אבער אסאך חשובע אידן זאגן אנדערש, צו ס'איז די מנחת חינוך ר' נתן אדלר והחתם סופר וכן נתפשט המנהג.
בדרך צחות קען מען זאגן אז לויט די היינטיגע וועלט פאלט אוועק די טעם פונעם חינוך...
- סאדאם חוסעין
- שר חמשת אלפים
- תגובות: 5998
- זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג אפריל 30, 2015 5:10 pm
Re: זענען פרויען מחויב מיט זכור
הרב_שלום האט געשריבן:וואס איז געווען די שיטה פון די רבי זי"ע
[נא ליזהר בכבוד החברים - האחראי]
די רבי שרייבט קלאהר אזוי די חינוך לפטור אין דברי יואל ער פרעגט שארף אפ די מנחת חינוך וואס וויל קריגן אויפן חינוך און זאגן אז זיי זענען מחיוב,
די רבי ברענגט עמה ריאות אז פרויען זענען פטור פון מצות זכירות מעשה עמלק.
עיין כאן
אזוי די דברי חיים וואס שרייבט קלאהר פרויען זענען פטור.
ווילאנג טראמפ האט טוויטער וועט זיין נייעס, און ווילאנג טראמפ איז א ריפאבליקען וועט זיין סקאנדאלן! [קרעדיט וויכי]
- סטאוו יא פיטא
- שר עשרת אלפים
- תגובות: 19773
- זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג מאי 07, 2020 9:24 am
Re: זענען פרויען מחויב מיט זכור
למעלה משבעים האט געשריבן:איין חשובע איד? אסאך, אנגעהויבן פונעם חינוך און געענדיגט ביז נאכן חזון איש.
אבער אסאך חשובע אידן זאגן אנדערש, צו ס'איז די מנחת חינוך ר' נתן אדלר והחתם סופר וכן נתפשט המנהג.
בדרך צחות קען מען זאגן אז לויט די היינטיגע וועלט פאלט אוועק די טעם פונעם חינוך...
איר רעדט פון די לעצטע פאר יאר, ווען די וועלט איז געווארן פרום בבחינת אכשר דרא מיט א קוועסטשען מארק?
אין גאליציע און אין גרויסע חלקים פון אונגארן האט מען נישט געוויסט דערפון. וכן ביי מיינע עלטערן און ציגעקומענע האט מען זיך נישט אזוי געפירט.
הנה אנכי שולח מלאך. זאגט רש"י כאן נתבשרו שעתידין לחטוא. די בשורה איז געווען אז אעפ"י שיחטאו לא תסתלק שכינה מביניהם, אזוי ווי די תרגום טייטשט כי לא אעלה בקרבך; לא אסלק שכינתי מבינך!
- סטאוו יא פיטא
- שר עשרת אלפים
- תגובות: 19773
- זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג מאי 07, 2020 9:24 am
Re: זענען פרויען מחויב מיט זכור
סאדאם חוסעין האט געשריבן:הרב_שלום האט געשריבן:וואס איז געווען די שיטה פון די רבי זי"ע
[נא ליזהר בכבוד החברים - האחראי]
די רבי שרייבט קלאהר אזוי די חינוך לפטור אין דברי יואל ער פרעגט שארף אפ די מנחת חינוך וואס וויל קריגן אויפן חינוך און זאגן אז זיי זענען מחיוב,
די רבי ברענגט עמה ריאות אז פרויען זענען פטור פון מצות זכירות מעשה עמלק.
עיין כאן
אזוי די דברי חיים וואס שרייבט קלאהר פרויען זענען פטור.
א סאטמארע איד דארף זיך נישט שעמען ווען ער קען נישט עפעס א תשובה אין דברי יואל אדער א הלכה'דיגע שמועס אין ויואל משה, מער ווי א יעדע איד וואס קען נישט יעדן פרי מגדים אין שלחן ערוך אדער יעדע תשובה אין חת"ם סופר...
חוץ דער פאקט אז א חסיד סאטמאר האט נישט גארנישט איינגעשטויסן מיט די הלכה'דיגע פסקים פון רבי'ן, איך קען טוהן ווי פאפא רב און דעברעצינע רב האבן געהאלטן נגד פסק רבנו און זיין פינקט אזא חסיד פון רבין. מיש נישט צאם הלכה מיט רביסטיווע/חסידות
הנה אנכי שולח מלאך. זאגט רש"י כאן נתבשרו שעתידין לחטוא. די בשורה איז געווען אז אעפ"י שיחטאו לא תסתלק שכינה מביניהם, אזוי ווי די תרגום טייטשט כי לא אעלה בקרבך; לא אסלק שכינתי מבינך!
- farshlufen
- שר שלשים אלף
- תגובות: 35255
- זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג נאוועמבער 16, 2007 8:26 am
- לאקאציע: אויף די פאליצעס אין ספרים שאנק
Re: זענען פרויען מחויב מיט זכור
כבוד הרב סטאוו, איר פארשטייט געוויס נישט וואס אים ארט.
ס'פארהאן א תורה שלימה פון בע"פ פון מימרות וכו' איש מפי איש מפי צייטונג מפי איינער וואס קיינער האט אים קיינמאל געגלויבט בשעתו און מ'בויט היינט דערויף פיתום ורעמסס, בו בזמן האט דער איד אפגעדרוקט פסקים להלכה אויף ד' חלקי שו"ע, דעריבער איז נישט מער ווי רעכט אז איינער וואס רופט זיך א סאטמארער זאל ערשט דאס קענען ווי הנ"ל.
והבן כי קצרתי.
און יא מ'וועט עס ענדערש אנעמען ווי א באר משה אדער ויען יוסף.
ס'פארהאן א תורה שלימה פון בע"פ פון מימרות וכו' איש מפי איש מפי צייטונג מפי איינער וואס קיינער האט אים קיינמאל געגלויבט בשעתו און מ'בויט היינט דערויף פיתום ורעמסס, בו בזמן האט דער איד אפגעדרוקט פסקים להלכה אויף ד' חלקי שו"ע, דעריבער איז נישט מער ווי רעכט אז איינער וואס רופט זיך א סאטמארער זאל ערשט דאס קענען ווי הנ"ל.
והבן כי קצרתי.
און יא מ'וועט עס ענדערש אנעמען ווי א באר משה אדער ויען יוסף.
דאע"ג דכבר למד הרבה פעמים כל התורה והמצות, מ"מ כשיגיע המועד חייב לשאול ולדרוש בהלכות כל מועד ומועד בזמנו [ב"ח]
Re: שבת זכור
זאג נאר, און וואס די רבי האט געהאלטן פון אייזן בעטאן, קונסטאייז, איטר יד להנחת תפילין, ספאנדזש קעיק. ווייסטו אויך ?
וויאזוי זאגט וואדרידזשער רב שליט"א נעם אריין צוויי שטיק יעדע צוויי שעה.
וויאזוי זאגט וואדרידזשער רב שליט"א נעם אריין צוויי שטיק יעדע צוויי שעה.