רבי מרדכי טווערסקי מקאזמיר זי"ע - ח' תמוז תרע"ח

תולדות וסיפורי צדיקים וחסידים

די אחראים: אחראי,גבאי ביהמד

אוועטאר
בן בוזי
שר חמשת אלפים
תגובות: 5592
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג אוגוסט 19, 2008 12:03 pm

רבי מרדכי טווערסקי מקאזמיר זי"ע - ח' תמוז תרע"ח

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך בן בוזי »

היינט ח' תמוז געפאלט אויס דער יארצייט פון הרה"ק ר' מרדכי מקאזמיר א זוהן פון הרה"ק ר' אברהם המגיד מטוריסק, כשהגיע לפרקו האט ער חתונה געהאט מיט הרבנית חנה בת ר' אשר השני מסטאלין,

הנני מעתיק כמה ענינים מידידי הרב שמואל חיים יעקב גרובער שי' יו"ר מכון משכנות יעקב לחקרי תולדות טשערנאביל.

אביו הק', המגיד מטוריסק, הפליג מאוד בשבחו והיה אומר שמאז פטירת אביו המגיד מטשערנאביל היתה לו עבודה גדולה עד שזכה להמשיך לבנו את נשמת אביו המגיד מטשערנאביל. [כידוע ירדה נשמת המגיד מטשערנאביל לעולם הזה ע"י הבטחה שהבטיח המגיד הגדול ממעזריטש לתלמידו בעל ה'מאור עינים' שיזכה להוריד נשמה שלא ירדה כבר אלף שנים].
גם כשחלה פעם המגיד מטוריסק אמר אז לבנו הרבי מקאזמיר שכיון שהמשיך לו את נשמת אביו המגיד מטשערנאביל, יש לו הכח לפעול עבורו שיתרפא, ואכן הרבי מקאזמיר התפלל עבור אביו, עד שנגלה אליו אליהו הנביא לבשרו שפעל רפואה שלימה לאביו הק'.
אחר נישואיו התגורר אצל חו"ז בקארלין, שחיבבו מאוד והפליג מאוד בגודל קדושתו. לימים כשחזר כבר לגור בצל אביו בטוריסק, אמר פעם לנכדתו הרבנית חנה שאם לא היה בוש מה'עולם' שלו היה נוסע לטוריסק על ראש השנה, להיות ביחד עם בעלה בשעת תקיעת שופר.



הרבי מקאזמיר התנהג כל ימיו בקדושה גדולה ובפרישות עצומה, ודודו הרה"ק ר' יצחק מסקווירא התבטא עליו שגודל מדריגתו בעניני קדושה היה חידוש אף בימי תנאים ואמוראים!



כל ימיו לא ישן על מיטה, רק היה מתנמנם בעמידה אצל הקיר. כשאביו וחותנו אמרו לו שיכולים לפעול עבורו זש"ק אבל בתנאי שיסכים לישון על מטה למשך שלש שעות, אמר שאין באפשרותו לשלם מחיר כ"כ כבד...



בשנת תרמ"ה יצא עליו גזירה ממשלת רוסיה הרשעה, עד כי היה צריך לעזוב את בית אביו. בעת פרידתו מאביו בכה מאוד, ואמר לו אביו שאין לו לדאוג כי בכל מקום אשר יגיע ירוצו לקראתו ויחרדו מפניו, ואף אם יהיה ביער, ירוצו לקראתו עצי היער. ואכן במשך כל שנותיו התקבל בכל מקום בחרדת קודש.



תחילת הנהגתו היתה בעיר וולאדאווקע (וולודובקה) בפולין, אבל מחמת גזירה הוכרח לעזוב את ארץ רוסיה וברח לגליציה והתיישב בעיר נאראל (נרול) למשך זמן. אחר כך ישב שבע שנים בעיר דאמבראווע (דומברובה), עד שאחר השתדלות רבה ביטלו את הגזירה וחזר אז לפולין לשמחת אלפי החסידים שחפצו להיות במחיצתו. מתחילה ישב אז בעיר פאקשיווניצא (פקשיבניצה) ואח"כ קבע את מגוריו בעיר קוזמיר שעל שמה נקרא "הרבי מקוזמיר".



בשנת תרס"ה עבר לעיר לובלין, ובתחילת מלחמת העולם הראשונה התגורר משך זמן בעיר חמלניק ואח"כ בעיר חלם, ובשנת תרע"ז קבע את מגוריו בעיר קיעלץ (קלץ) עד להסתלקותו ביום ח' תמוז שנת תרע"ז.

בהקדמת ספרו "מאמר מרדכי", שיצא לאור על ידי בן אחותו הרה"ק ר' ניסן יהודא ליב מקיעלץ זצוק"ל מתואר קצת על גדולתו הנוראה, וז"ל: "והנה לצייר ולספר כאן מתוקף פרשת גדולת וקדושת דודי ז"ל, תקצר היריעה מהכיל, וכבר נודע בשער בת רבים שהיה קדוש ונורא הפלא ופלא בכל תהלוכותיו בקודש, והרבה רבבות מישראל השכימו לפתחו מכל המפלגות וחרדו לקראתו ורבים השיב מעון, ודבריו היו כאשר ישאל איש בדבר אלקים, ומופתיו ונפלאותיו אשר עשה אין לשער ולספר, וכמה מעשים נוראים ונפלאים הראה כמו בימי הבעש"ט ז"ל".

אכן מסופר שבעת שהיה אסיפה של צדיקי פולין, היה איזה דיון בין הצדיקים מה לעשות בענין מסוים, וכשהביע הרבי מקוזמיר את דעתו, נענה הרה"ק מאסטראווצע (אוסטרובצה) זצ"ל ואמר שצריכים לעשות כמו שאומר הרבי מקאזמיר כי הוא "פועל ישועות". ואז ענה הרה"ק ר' אברהם מרדכי מגור זצ"ל שגם הוא שמע מאביו הק' בעל שפת אמת שהרבי מקאזמיר הוא "פועל ישועות". ואכן הסכימו כל הצדיקים לדבריו.

לאחר פטירתו נבנה על קברו אוהל גדול, ואלפים נהרו שם בכל ימות השנה להתפלל ולהוושע בכל משאלות לבם. בצוואתו שהשאיר אחריו גילה דעתו שרצון קדשו שיבואו תמיד ללמוד משניות לומר תהלים ולהדליק נרות של שמן על קברו, ואכן כדי לקיים את רצון צדיק נעשה הציון הק' בקיעלץ מוקד משיכה של אלפי אנשים שבאו לשם תמיד לפעול רפואות וישועות. וכן כעת אחרי שלאחרונה נתגלה שוב האוהל המקורי ושופץ מחדש, שוב נוהרים לשם אנשים מכל קצווי תבל להוושע בכל משאלות לבם לטובה ולברכה.
אטעטשמענטס
mcHP2652583.jpg
רעוו. אהרן הירשקאוויטץ, מסדר קידושין דעיר סיראקיוז והגלילית: [email protected]
מורשת חכמי אמעריקא
אוועטאר
בן בוזי
שר חמשת אלפים
תגובות: 5592
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג אוגוסט 19, 2008 12:03 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך בן בוזי »

תמונת האוהל והשיפוץ מבפנים
אטעטשמענטס
kozmir_004_4small2.jpg
kozmir_002_8small8.jpg
kozmir_001_2small0.jpg
kozmir_000_3small1.jpg
רעוו. אהרן הירשקאוויטץ, מסדר קידושין דעיר סיראקיוז והגלילית: [email protected]
מורשת חכמי אמעריקא
אוועטאר
מומחה יוחס
סגן ראש הקהל
תגובות: 24251
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג אפריל 11, 2010 1:22 pm
לאקאציע: דא אינעווייניג

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מומחה יוחס »

היינט נאכט געפאלט אויס דער יא"צ פין ר' מרדכי מקוזמיר זי"ע עמיר שרייבן א שיינע עובדא וואס כ'האב היינט געזעהן איבער איהם :

דאס איז געוועהן ווען ער איז נאך געוועהן א יונגערמאן ביי זיין הייליגן פאטער דער טריסקער מגיד זי"ע הושענא רבה בשעת דער הקפות מיט די ד' מינים ווען דער טריסקער מגיד גייט ארום אין זיינע קינדער גייען מיט אינטער איהם אינמיטן געט דער טריסקער מגיד א שטעל אפ אין דרייט זיך אויס צו זיין זוהן ר' מרדכי וואס איז געוועהן צוגעדעקט מיטן טלית אין איז געשטאנען צוטערדיג אין אנגעשטרענגט פין דאווענען אין דער טריסקער מגיד געט איהם א זאג "מוטילע! דער מלאכים האסטו שוין איבערדערשראקן וועם ווילסטו נאך איבערשרעקן?!"
זי"ע
מומחה יוחס
איז פורים רב!!!
אוועטאר
מומחה יוחס
סגן ראש הקהל
תגובות: 24251
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג אפריל 11, 2010 1:22 pm
לאקאציע: דא אינעווייניג

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מומחה יוחס »

ואז ענה הרה"ק ר' אברהם מרדכי מגור זצ"ל שגם הוא שמע מאביו הק' בעל שפת אמת שהרבי מקאזמיר הוא "פועל ישועות". ואכן הסכימו כל הצדיקים לדבריו.


איך האב געהערט נאך מער אז דער אלטער גערער רבי האט אפי' געגעבן דעמאלס א קוויטל צו רבי מרדכי מקוזמיר ווייל דער ער האט געהערט פין די טאטע אז ער איז א "פועל ישועת"..
מומחה יוחס
איז פורים רב!!!
נחוניא
שר ארבעת האלפים
תגובות: 4507
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך יולי 18, 2012 4:46 pm

צדיק צדקות אהב

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך נחוניא »

א באריכט אין המודיע כ"ח תמוז עת"ר אז רבי מאטעלע קאזמירער זצ"ל איז דורכגעפארן די שטאט קיעלץ, פארנדיג פון זיין וואוינארט לובלין צו די קורארט בוסק, און האט דארט מנדב געווען צען טויזענט רובל אלס א קרן קיימת פאר די קופת צדקה "אחיעזר", און א חלק פון די פראצענטן וועט גיין פאר עניי ארץ ישראל פון כולל פולין.
עס ווערט אויך דערמאנט אז מיט דריי יאר פריער, אין יאר תרס"ז, האט ער מנדב געווען פאר "אחיעזר" צוואנציג טויזענט רובל, און די יערליכע פראצענטן קומען אויס 1400 רובל וואס ווערט געשיקט פאר עניי ארץ ישראל.
"ומי יתן וירבו כמותו בישראל".
אטעטשמענטס
צדיק צדקות אהב.JPG
נחוניא
שר ארבעת האלפים
תגובות: 4507
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך יולי 18, 2012 4:46 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך נחוניא »

א באריכט אינעם "מאמענט" י"א תמוז תרע"ז, אז דער קאזמירער רבי איז נפטר געווארן
http://www.jpress.org.il/Default/Script ... wMode=HTML
תרנגול
שר שלשת אלפים
תגובות: 3342
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך נאוועמבער 04, 2009 11:33 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך תרנגול »

תרע"ז אדער תרע"ח?
הנותן לשכוי בינה...
נחוניא
שר ארבעת האלפים
תגובות: 4507
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך יולי 18, 2012 4:46 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך נחוניא »

תרנגול האט געשריבן:תרע"ז אדער תרע"ח?

תרע"ז
נחוניא
שר ארבעת האלפים
תגובות: 4507
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך יולי 18, 2012 4:46 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך נחוניא »

א מודעה אין "מאמענט" ו' תמוז תרע"ט אז עס איז ארויסגעקומען דער ספר "מאמר מרדכי".
http://jpress.org.il/Default/Scripting/ ... wMode=HTML
מינצקער
שר מאה
תגובות: 183
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג סעפטעמבער 06, 2011 3:47 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מינצקער »

חתימותו של רבינו כשהיה גר בלובלין
אטעטשמענטס
2.jpg
אוועטאר
בן בוזי
שר חמשת אלפים
תגובות: 5592
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג אוגוסט 19, 2008 12:03 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך בן בוזי »

דאס איז מסתמא פון ר' משה מרדכי מטוריסק לובלין (זעה עפעס אומקלאר שטייט בעפאר דער נאמען מרדכי)
רעוו. אהרן הירשקאוויטץ, מסדר קידושין דעיר סיראקיוז והגלילית: [email protected]
מורשת חכמי אמעריקא
מינצקער
שר מאה
תגובות: 183
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג סעפטעמבער 06, 2011 3:47 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מינצקער »

כתב הרה"צ
ומאוד לא שר' משה מרדכי יחתום רק מרדכי
וידוע שרבינו גר בלובלין כמעט עשר שנים ראה למעלה
אטעטשמענטס
1.jpg
אוועטאר
יוסף שרייבער
שר ארבעת האלפים
תגובות: 4589
זיך איינגעשריבן אום: מוצ"ש אקטאבער 23, 2010 4:24 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך יוסף שרייבער »

אבל גם לא מסתבר שהוא יכתוב על עצמו הרה"צ כנראה אחד מבני ביתו הזמין את החותמת.
נחוניא
שר ארבעת האלפים
תגובות: 4507
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך יולי 18, 2012 4:46 pm

ח' תמוז בקיעלץ

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך נחוניא »

תיאור נרחב מה שסיפר הרה"ח הישיש ר' מרדכי ארזעל שליט"א מהיארצייט ח' תמוז בקיעלץ שזכה להיות שם בשנת תרצ"ו:
אצל החסידים היה ביום היארצייט התעוררות ממש כמו יום הקדוש. וויפיל טרערן מיין טאטע האט פארגאסן אין ח' תמוז! הסעודות שהחסידים היו עורכים בהשטיבלעך לכבוד היום ארכו שעות ע"ג שעות, והיו יושבים ומדברים סיפורים מעשיות במשך שעות ארוכות.
ההתעוררות אצל הציון היה באופן שלא ראיתי מעולם. היו באים לקיעלץ מכל רחבי המדינה יותר מעשרת אלפים אנשים, ולא אגזים אם אומר שהיו שם כעשרים אלף איש. מ'איז געקומען צו פארן ביז שפעט ביינאכט.
אני זוכר את דודי ר' אברהם ראדזינסקי (מחסידי האמרי מ"י) שהיה עומד על הציון ביומא דהילולא שש שעות רצופים, ואמר שם תהלים בהתעוררות ובבכיה, וגם למד שם ועשה הכל אצל הציון.
כל אדמו"רי בית טוריסק היו באים להציון, והסדר היה שלכל אחד היה שתי שעות לשהות בתוך האוהל. הרה"ק מווארשא היה הראשון בשעה שש בבוקר. והרה"ק האמרי מ"י היה האחרון משעה 12 עד שעה 2 אחה"צ (או משעה 2 עד שעה 4).
הרבי האמרי מ"י האט פארגעזאגט די טשערנאבלער קאפיטלעך, וסיים בעצמו כל מזמור, ואח"כ קרא שם קוויטלעך, ער האט גענומען פון איין טאש און דערנאך פון אן אנדערע טאש און פון א דריטע טאש וכו'. והדברים היה ממש מבהיל על הרעיון. והקוויטל של האמרי מ"י בעצמו ארך עשרים דקות וקרא את הקוויטל בבכיות נוראות. ואח"כ נתן את כל הקוויטלעך לתוך הציון. אח"כ הרכין ראשו על הציון ועמד כך בערך 15 - 20 דקות. אח"כ הלך לאכסנייתו והתפלל שם מנחה ואח"כ ערך שם שולחנו הטהור לכבוד ההילולא. [וכן כל האדמו"רים ערכו את שולחנם בבית אכסנייתם לרגל ההילולא].
אוועטאר
בן בוזי
שר חמשת אלפים
תגובות: 5592
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג אוגוסט 19, 2008 12:03 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך בן בוזי »

דאס בילד פון די יד ושם קאלעקציע צייגט פאטאגראפירט אן אוהל אין קיעלץ וואס איז ענדליך צו דער קאזמיר'ער רבי'נס ציון וואס איז לעצטנס אפגעפונען און אויפגעבויעט געווארן דורך עסקנים פון דער לעגענדארע מפעל 'מאמר מרדכי'. דאס בילד וואס איז אפגעכאפט געווארן נאכן קריג אין א צושטערטער צושטאנד. האט א בייגעלייגטער נאטיץ אין וועלכע די שרייבער'קע האט אנגעצייכנט, אז דאס איז דער אוהל פון אלטן רבין פון חענטשין רבי מאטעלע זכרונו לברכה, דאס הייסט אז זי האט פארמישט די צוויי רבי'ס וואס זייער אוהל איז געשטאנען אויפן קיעלץ'ער בית עולם -רבי חיים שמואל מחענטשין און רבי מרדכי'לע מקאזמיר זי"ע- און זיי קאמבינירט.

הגם עס איז נישט מוכרח אבער מ'קען משער זיין אז דאס איז טאקע דעם קוזמיר'ער רבי'נס אוהל, ווארום דער קאזמירער אוהל וואס ענדעלט דערין איז שטיין געבליבן בשעת דער כענטשינער אוהל איז ווארשיינליך גענצליך צושטערט געווארן. אזוי אויך צייכנט זי אן דעם צדיק ביים נאמען רבי מאטעלע וואס דאס איז מער באקאנט פאר פרויען ווי דער שטאט-נאמען פון זייער רבי'סטעווע.


כאטש צושטערט איז דער אוהל, קומען נאך היינט אידן, יונגע און עלטערע ארויף, ווען זייער הארץ איז פיל... נאר קיינער נעמט אהן זייערע קוויטלעך
אטעטשמענטס
8036669093122823558.jpg
1311031079721474897.jpg
רעוו. אהרן הירשקאוויטץ, מסדר קידושין דעיר סיראקיוז והגלילית: [email protected]
מורשת חכמי אמעריקא
אוועטאר
יציב פתגם
שר ששת אלפים
תגובות: 6774
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג יוני 25, 2013 3:17 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך יציב פתגם »

עס איז גאנץ זיכער אז די אויבערשטע בילד איז פון דעם קאזמירער רבי'נס אוהל, ווארום אויף די בילד וואס איז פארבליבן פון דער חענטשינער אוהל זעהט מען א גאנץ אנדערע בנין
אטעטשמענטס
Kielce.jpg
אוועטאר
בן בוזי
שר חמשת אלפים
תגובות: 5592
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג אוגוסט 19, 2008 12:03 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך בן בוזי »

דאס ביה"ח אין קיעלץ בעפאר ענד עפטער
אטעטשמענטס
unnamed (8).jpg
unnamed (7).jpg
רעוו. אהרן הירשקאוויטץ, מסדר קידושין דעיר סיראקיוז והגלילית: [email protected]
מורשת חכמי אמעריקא
dovidal
שר תשעת אלפים
תגובות: 9537
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יולי 04, 2011 12:16 am

הופיע

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך dovidal »

ספרו הקדוש מאמר מרדכי
פריש איבערגעזעצט = א הערליכע ארבעט
מרכז לספרים עתיקים וכתבי יד -קונים ומוכרים [email protected]
זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
אוועטאר
יש תקווה
שר העשר
תגובות: 48
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג אוגוסט 04, 2013 2:29 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך יש תקווה »

נחוניא האט געשריבן:תיאור נרחב מה שסיפר הרה"ח הישיש ר' מרדכי ארזעל שליט"א מהיארצייט ח' תמוז בקיעלץ שזכה להיות שם בשנת תרצ"ו:

היה עומד על הציון ביומא דהילולא שש שעות רצופים, ואמר שם תהלים בהתעוררות ובבכיה, וגם למד שם ועשה הכל אצל הציון.
כל אדמו"רי בית טוריסק היו באים להציון, והסדר היה שלכל אחד היה שתי שעות לשהות בתוך האוהל. הרה"ק מווארשא היה הראשון בשעה שש בבוקר. והרה"ק האמרי מ"י היה האחרון משעה 12 עד שעה 2 אחה"צ (או משעה 2 עד שעה 4).


ער האט דאך איבערגעלאזט א צוואה מיט אנווייזונגען א סדר הלימוד וואס מ'זאל טון ביים ציון ביומא דהילולא,
דאס דורכצולערנען נעמט עטליכע שעות.
יש תקוה, אין די לופטן זיך אויפהייבן...
dovidal
שר תשעת אלפים
תגובות: 9537
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יולי 04, 2011 12:16 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך dovidal »

מינצקער האט געשריבן:חתימותו של רבינו כשהיה גר בלובלין

על איזה ספר ?
מרכז לספרים עתיקים וכתבי יד -קונים ומוכרים [email protected]
זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
מינצקער
שר מאה
תגובות: 183
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג סעפטעמבער 06, 2011 3:47 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מינצקער »

dovidal האט געשריבן:
מינצקער האט געשריבן:חתימותו של רבינו כשהיה גר בלובלין

על איזה ספר ?

אגרא דכלה לעמבערג תרכ"ח ועוד
אוועטאר
בן בוזי
שר חמשת אלפים
תגובות: 5592
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג אוגוסט 19, 2008 12:03 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך בן בוזי »

.
אטעטשמענטס
היינט יוני 1934.png
רעוו. אהרן הירשקאוויטץ, מסדר קידושין דעיר סיראקיוז והגלילית: [email protected]
מורשת חכמי אמעריקא
isreal bookspan
אנשי שלומינו
תגובות: 1
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג אפריל 23, 2015 1:18 pm

פרטים על הציון

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך isreal bookspan »

התמונה שהביאו לכאן של האוהל לפני המלחמה
מי יכול לתת לי יותר פרטים?

כפי שמסופר מכ"ק אדמו"ר מרחמסטריוקה שליט"א שהאוהל נשאר עומד בזמן המלחמה
האם יש למישהו תמונות מהציון מלפני המלחמה?
נחוניא
שר ארבעת האלפים
תגובות: 4507
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך יולי 18, 2012 4:46 pm

ביהמ"ד אוהל מרדכי - הכנסת אורחים אוהל חנה

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך נחוניא »

בשורה משמחת
אין שטאט קיעלץ ווערט יעצט געענדיגט א ביהמ"ד "אוהל מרדכי" ע"ש הרה"ק ר' מרדכי מקאזמיר זי"ע, וואס איז געווארן געבויט סמוך ונראה צום ציון המצוינת.
ווי אויך וועט דארט בקרוב ווערן אויפגעשטעלט א בנין הכנסת אורחים "אוהל חנה" ע"ש הרבנית מקאזמיר ע"ה, מיט א מקוה וכו'.
אטעטשמענטס
בית המדרש אוהל מרדכי בקיעלץ
בית המדרש אוהל מרדכי בקיעלץ
נחוניא
שר ארבעת האלפים
תגובות: 4507
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך יולי 18, 2012 4:46 pm

הרה"ק ר' אברהם מנחם נחום מחעלם

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך נחוניא »

מיט גרויס התרגשות איז געווארן אויפגענומען די בשורה טובה, אז נאך זיבעציג יאר האט מען געטראפן מקום מנוחת קדשו פון הרה"ק ר' אברהם מנחם נחום מחעלם זצ"ל, וועלכער איז אומגעקומען דורך די דייטשע רשעים אין קיעלץ שבת קודש ט' אלול תש"ב, און מיט א געוואלדיגע מסירת נפש האבן אים די חסידים געברענגט לקבורה אינעם אוהל פונעם גרויסן פעטער הרה"ק ר' מאטעלע קאזמירער. במשך די אלע יארן איז נישט געווען באקאנט דער פונקטליכער מקום הקבר, און יעצט האט מען דאס מברר געווען און אויפגעשטעלט א מציבה לפי כבודו.
שרייב תגובה

צוריק צו “צדיקים וחסידים”