מאמרים, מודעות ושאלות מחוקר היוחסין הרה"ג רנ"א וועקשטיין

[איטשע]

דא איז א לינק פאר די נעקסטע 72 שעה
דער מגילה

[farshlufen]

יישר כח רב מיללער, איר שלאפט?

ער בויעט דאך אסאך אויף א מגילת יוחסין נכתב ע"י רבי ברוך גרינפעלד אב"ד הערמענשטאט ז"ל, שכבודו חיפש מידע אודותיו.

[צדיק מושל]

*

אנו מבקשים מידע אודות:

א] הגאון רבי זאב וואלף שפירא - הרז"ה שב"תוספות חדשים" על המשנה.
ב] בן הגאון רבי יהודה שמשון שפירא - מ"מ דק"ק טארניפאל.
ג] בן "הקדוש" הגאון רבי זאב שפירא - אב"ד דק"ק מורוויץ.
ד] בן הרב נתן נטע שפירא מדובנא - הנקרא ר' נטע מוכיח מדובנא, שמוזכר ב"רב ייבי" בפרשתינו - פרשת משפטים.

*

[מיללער]

נפתלי אהרן וקשטיין
המאגר העולמי לכתבי היוחסין בישראל
עורך מדור "ויתילדו" בהמודיע
דוא"ל: [email protected]
פקס: 153-8-8679877

מי יודע היכן ניתן להשיג או לראות את הספר הנדיר "אור פני צדיקים" הכולל דברי תורתם ותולדותם של הרה"ק רבי ישראל מרוזין וצאצאיו זי"ע, [מאת ר' ירמיהו הלמן], שנדפס בזיטאמיר בשנת תרס"ב?

[צדיק מושל]

*

א] שאלנו כאן: "מי יודע היכן ניתן להשיג או לראות את הספר הנדיר "אור פני צדיקים" הכולל דברי תורתם ותולדותם של הרה"ק רבי ישראל מרוזין וצאצאיו זי"ע, [מאת ר' ירמיהו הלמן], שנדפס בזיטאמיר בשנת תרס"ב"?

ובכן. תשואות חן לכל המשיבים, שאכן ספר זה היה נדיר, עד שנדפס במהדורת צילום בשנת תשס"ב, ומאז הספר אינו נדיר, וניתן להשיגו. ישר כח מיוחד לאלו שהעתיקו או סרקו עבורינו את הקטעים הרלוונטיים שהיינו זקוק להם לצורך מחקר אודות אחד מצאצאי הרה"ק רבי זאב וואלף קיצעס זי"ע, לקראת עריכת תורתו ותולדותיו בספרינו "קול מהיכל", שאנו עובדים על עריכתו, ובס"ד נזכה בקרוב לברך על המוגמר.

- - - - - - - - - - - - -

ב] אנו מבקשים שוב את עזרת הציבור היקר שיחיו.

אנו מחפשים זמן רב העתקה או צילום של מגילת היוחסין שנדפס בסוף הספר "דרכי משה" שנדפס בווארשא בשנת תרצ"ז, מאת הגאון רבי משה הלוי בעראנט זצ"ל, שהיה שו"ב ומוהל בעיר דרזעוויצא-פולין, שם מובא רשימה מפורטת של סדר היחס של המחבר למעלה בקודש. [מצוי בידינו קטעים בודדים ממגילה זו, אולם אין לנו את המגילה בשלימותה].

*

[צדיק מושל]

*

יש לכם שרשים בתל אביב? היו לכם סבא, סבתא, דודים או קרובי משפחה דתיים וחרדיים בתל אביב שהיתה ואיננה?

מכון "תל אביב של מעלה" ו"המאגר העולמי לכתבי היוחסין בישראל" יוצאים במיזם משותף:

"מנציחים את השרשים"

שילחו אלינו פרטים, מאמרי זכרון, תמונות משפחתיות, מסמכים, אנקדוטות ותיאורי הווי, ותנציחו את דמויותיהם של היקרים לכם.

בברכה

נפתלי אהרן וקשטיין

המאגר העולמי לכתבי היוחסין בישראל

עורך "ויתילדו" ב"המודיע"

פקס: 153-8-8679877

דוא"ל: [email protected]

- - -

יעקב שלמה לוי

מכון "תל אביב של מעלה"

ת.ד. 455 ב"ב

פקס: 036180387

דוא"ל: [email protected]

*

[מיללער]

ר' נפתלי אהרן פרעגט:

מדובר בצילום מצבת הגאן רבי אברהם אהרן דייטש, בן הגאון רבי יוסף דייטש אב"ד רוידניץ ותלמיד הנוב"י, שהיה אביהם של האחים הגאונים - רבי אהרן דוד ורבי שמעון ורבי יצחק זעקיל - ועוד. תודתינו לידידינו הרב שמי"ד שליט"א על צילום המציבה ברוידניץ - ופיענוחה.

שאלתינו, אודות מובנה ומשמעה של המילה [ושמא ר"ת] - 'הכח' שבשורה הראשונה. לאחר שלא ידענו פתרונה, אנו מפנים בזאת את השאלה אל הציבור היקר הי"ו.

וזה נוסח המצבה:

פ"נ

הרב הצדיק הכח

המוסמך כבוד מו"ה אברהם

אהרן בהגאון מהר"י דייטש

זצ"ל צוקי הזמן גברו עליו

בכ"ז יגע בתור' הדריך ביתו

בתור' ה' וזכ' לבני' בעלי הורא'

זאת נחלת יראי ה' ועת' פה

מנוחתו כבוד נאסף אל עמיו

ח' כסליו תקצ"ח לפ"ק

ת נ צ ב ה



נפתלי אהרן וקשטיין
המאגר העולמי לכתבי היוחסין בישראל
עורך "ויתילדו" בהמודיע
דוא"ל: [email protected]
פקס: 153-8-8679877

[מיללער]

נאך א טאטע און זון מיטן זעלבן נאמען ר' אהרן דוד דייטש אב"ד באלשא-דיארמאט בעמח"ס גורן דוד ב"ר אברהם אהרן הנ"ל, וואס איז דארט די מעשה?

[ללמוד וללמד]

אין די הקדמה פון גורן דוד זעהט אויס אז די נאמען אהרן האט מען איהם הערשט שפעטער צוגעלייגט. וז"ל:וקראתי שם הספר גורן דוד וכו' כי "דוד" הוא השם אשר מבטן אותו יכנו וכו' וגם שם "אהרן" הנוסף לו מרומז וכו'
דא האט איהר א לינק.
דו שרייבסט "נאך א טאטע און זוהן" איהר קענט מיר אנצייכנען ווי נאך איהר רעדט פון אזא מציאות. ווייל איך האב אויך אן אומפארענטפערטן חידה אויף א גדול.

[ללמוד וללמד]

מעג מען זיך ערלויבן צו זאגען אז ס'איז נתחלף געווארן די צוויי אויתיות און עס ברויך זיך באמת צו לייענען "החכ'" [החכם]? עס דערקענט זיך דוכט זיך א שטרעכל אויפן זייט.

[מיללער]

זייער מעגליך הרב ללמד.

דא האבן מיר געשריבען איבער 'שמו כשם אביו' קוק אויך די נאכפאלגענדע הערות.

יישר-כח פאר די מראה מקום

[צדיק מושל]

*

אנו מבקשים את עזרת הציבור במידע אודות:

א] הרה"ק רבי דוד אויערבך [?] אב"ד ור"מ דק"ק חמעלניק, אבי הרה"ק בעל ה"בת עין" מאווריטש-צפת זי"ע.

ב] מטבע בשם "סידין", או בדומה לזה. מה טיבה של מטבע זו ? באלו איזורים ותקופות השתמשו בה ?

*

[צדיק מושל]

*

אנו זקוקים לצילום של דף היחוס שנרשם ע"י הגאון רבי שמואל אהרן פולנסקי.
נשמח לקבל סריקה או צילום, או לחילופין - מידע על מקום שניתן משם להורידו.

תודה.

*

[נחמן נתן]

*

אנו זקוקים לצילום של דף היחוס שנרשם ע"י הגאון רבי שמואל אהרן פולנסקי.
נשמח לקבל סריקה או צילום, או לחילופין - מידע על מקום שניתן משם להורידו.

תודה.

*

כמדומני שבספר 'מזקנים אתבונן' להרה"ח ר' ישראל שמעון קסטלניץ ז"ל יש העתק מזה. עיי"ש.

[חוקר]

יעצט אויף יו"ט איז דא פון די משפחת הבעש"ט א גוט שטיקל וכו' וכו'
אויף זייט 16 שרייבט ער אז ר' ישראל שותק איז געווען אן איידעם לבית טשערנאבל
ווער פינקטליך וואלטן מיר געוואלט וויסן
און ווער זענען געווען זיינע קינדער וכו'

[מיללער]

ר' נפתלי אהרן פרעגט;

מאחר ואנו חוקרים עתה את תולדותיו של הגאון הקדוש רבי שמואל שמריהו אבד"ק אוסטרובצה, בעל ה"זכרון שמואל", [מאבות משפחת היינה], אנו זקוקים למידע אודות אחד מבניו בשם: רבי יוקל?

יש מוסרים שהוא היה חותנו של האדמו"ר רבי שמואל ישעיהו הלוי הורביץ-שטרנפלד מלובלין-אוסטרובצה, שנודע בדורו לצדיק נשגב, ודמה ביותר בצורתו לאבי אביו הרה"ק החוזה מלובלין זי"ע.

נודה לכל מי שיוכל לסייע לנו במידע, במקורות, מגילות יוחסין - וכו' אודות משפחת ה"זכרון שמואל" בכלל, ובנו - רבי יוקל הנ"ל - בפרט.

[צדיק מושל]

*

גילוי: חוללה מצבת קברו של כ"ק האדמו"ר רבי דוד הלוי פרדס מסטאשוב זי"ע בסוסנוביץ שבפולין

מאת: חיים ליכטמן / המודיע יום ב' י"ח בסיון תש"ע

ביום רביעי שעבר, פירסמנו בעמודו הראשון של "המודיע", כי בפולין הרסו אלמונים 56 מצבות בבית הקברות היהודי בסוסנוביץ. חלק מהמצבות הופלו, אולם רבות נשברו לחתיכות. כפי שעולה בבירור מן הממצאים הראשוניים של המשטרה, התקרית התרחשה בשבוע שעבר, בשעת לילה מאוחרת.

לאחר שפרסמנו תמונה של אחת המצבות המחוללות, זיהה אותה עמיתינו הר"ר נפתלי אהרן וקשטיין הי"ו, יו"ר "המאגר העולמי לכתבי היוחסין בישראל", כמצבת קבורתו של הרה"ק רבי דוד הלוי פרדס מסטאשוב-סאסנאביץ זי"ע.

מפיו נודע לנו, כי קיימים צאצאים רבים לרבי דוד, ובפרסום הדברים, אנו תקווה כי יהיה מי שיקח על עצמו את המשימה לחדש את המצבה כמקדם. הנוסח המלא של החלק העליון שנותץ, נמצא בארכיונו, וניתן לשחזרו בסיועו.

כ"ק האדמו"ר רבי דוד - הרביעי בשושלת "סטאשוב", היה בנו של כ"ק האדמו"ר רבי מרדכי השני מסטאשוב, שהיה בנו של כ"ק האדמו"ר רבי שמואל אהרן מסטאשוב, ששימש שם גם כראש ישיבה לתלמידים מובחרים. אביו, הראשון לשושלת סטאשוב - הוא הרה"ק רבי מרדכי הלוי מסטאשוב זי"ע, אחיו של ה"אור לשמים" מאפטא זי"ע, ותלמידו המובהק של ה"חוזה" מלובלין זי"ע, שציוהו לנהל עדה עוד בחייו, ואף שלח לו קוויטעל שנשמר עד השואה.

ברבות הימים, אף העניק לו ברוב חיבתו את כתב יד קדשו על מנת להעתיקו לעצמו, ומכתב יד זה נדפס בשנת תרפ"ו בפיעטרקוב הספר הקדוש "זאת זכרון" של החוזה מלובלין זי"ע, בהסכמת האדמור"ים מפוריסוב, גור, [כפי שכותב המוציא-לאור בהקדמה לספר, העניק לו ה"אמרי אמת" כתי"ק זהה שנכתב ע"י ה"חידושי הרי"ם", ושבו נמצא ג' מאמרים שלמים שלא נשמרו בכתב ידו של ר' מרדכי], מאוסטרובצה, מאלכסנדר, ומראדזין. בפטירתו - בחיי רבו הקדוש מלובלין - קרא עליו ה"חוזה": "אבדנו את עמוד הברזל".

נינו, כ"ק האדמו"ר רבי דוד, נודע בדורו כעילוי וחריף מח וכמתמיד עצום, עד אשר בצעירותו נאלצה אמו לנתקו בכח מלימודו כדי שיאכל פת שחרית וערבית. מחזה רגיל היה לראותו בבית המדרש, מתנצח בדברי תורה עם הלמדנים שהופלאו מכח הסברתו הנאה. היה בעל צורה נפלאה והדרת פנים שעשתה רושם על כל רואיה.

רבי דוד נוהג היה לנסוע אל כל צדיקי דורו, וביניהם הרה"ק: רבי אברהם מטריסק, רבי חיים שמואל מחנטשין, ובמיוחד הרבה לשהות במחיצת רבו בעל ה"תפארת שלמה" מרדומסק. בשובו לביתו בנסיעותיו אלו, ניכר היה על פניו כי הוא בוער בשלהבת של יראת השם צרופה ועילאית.

עם פטירת אביו קיבל על עצמו את עול הנהגת העדה, והוא שהרחיב ופיתח את חסידות סטאשוב למימדים בלתי רגילים. אלפים הסתופפו בצילו. בשנת תר"ס העביר את חצרו לסוסנוביץ, ועבר לגור שם יחד עם כל משפחתו. מדת הכנסת אורחים ואהבת ישראל סימלה את אישיותו ואת ביתו, ובהתמדה שקד להקנותם לחסידיו ולמקורביו. מלבד חסידיו, היתה לו השפעה רבה על יהודי העיר הפשוטים, ורבים הוקסמו מאשיותו, ובמרוצת השנים הפך לתל תלפיות להמוני חסידים ומבקרים, מי לתנות את צרותיו, מי לשמוע דבר תורה. מאנשים נדכאים ומפשוטי העם ועד למדנים וחסידים מופלגים, את כולם קיבל בבת שחוק משיבת נפש.

שבה לבבות בדברי התורה והחכמה שהשמיע בשבתות השנה והמועדים, וכן בצורתו החיצונית שהדרת קודש היתה נסוכה עליה, כעדות רבים מבני דורו. בסוסנוביץ, שהיתה עיר גבול בקרבת גרמניה ואוסטריה, התגוררו יהודים שידעו פרק בתרבות המערב, גם אותם קירב אליו ופתח לפניהם את שער החסידות. כסבו - רבי מרדכי הראשון מסטאשוב זי"ע, וכדודו רבי מאיר מאפטא זי"ע, שם דגש מיוחד על ניגונים.

בבית מדרשו היו התפילות גדושים ניגונים ונעימות חדשים וגם ישנים, שיצאו להם מוניטין אף בקרב יהודי ה'עמך'. בשולחנותיו היו משמיעים מניגוני הרבי ר' מרדכי זי"ע ראש השושלת, ומניגוני אחיו רבי מאיר מאפטא זי"ע.

רבי דוד נפטר בסוסנוביץ, ביום שבת קודש ח' באייר תרפ"ב, בן שבעים ושמונה שנים, ואוהל נבנה על קברו שבסוסנוביץ. בית העלמין בסוסנוביץ נפגע קשה לאורך שנים, ובמיוחד בתקופת השואה על ידי הגרמנים. גם בתקופת הקומוניזם לא שפר חלקו. האהל של הרבי מסטאשוב נחרב בימות השואה, אולם המצבה שרדה באורח פלא. כאמור, עתה נותצה המציבה, בין 56 מצבות נוספות שחוללו בידי אלמונים.

[מיללער]

המציבה שחיללה

[משה אמת ותורתו]

ב"ה
א פרישע מאמר וואס ס'איז אנגעקומען ערש"ק פר' שמות, פון "המאגר העולמי לכתבי היוחסין".

[משה אמת ותורתו]

ב"ה

[מה פתאום]

עס פעלט דער לינק צום פרישן מאמר

[תרנגול]

איך זוך דעם מאמר אויף משפחת פרוכטער, ווער קען בייהילפיג זיין און ארויפלייגן? מיט דאנק פון פאראויס.

[נחמן נתן]

מיר האבן עס אריינגעשיקט צו תרנגול.

[תרנגול]

מיר האבן טאקע שוין באדאנקט נחמן נתנ'ען דערפאר. עמיר איהם דא נאכאמאל באדאנקען אין פאבליק.

[ראש הקהל]

יעצט ערהאלטן א נייע מאמר מיטן נאמען משולם בקוראי שמו