רבינו חיים ויטאל (המהרח"ו) זי"ע - ל' ניסן ש"פ

תולדות וסיפורי צדיקים וחסידים

די אחראים: אחראי,גבאי ביהמד

זיידעניו
שר ארבעת האלפים
תגובות: 4376
זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג פעברואר 01, 2008 12:51 pm

רבינו חיים ויטאל (המהרח"ו) זי"ע - ל' ניסן ש"פ

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך זיידעניו »

רבי חיים ויטאל-המהרח"ו, מח"ס עץ חיים, ש"פ קבור בסוריה

די חידא ברעגט א מורא'דיגע מעשה - וועגן א דיבוק אין די צייטן פון די אריז"ל. ער פלעגט זאגן אז ס'איז א חיוב צו דערציילן די מעשה. כדי אריין צוברעגען אמונה און בטחון אין די משפתה.
די מעשה גייט אזוי - ס'איז א מאל געווען אז ס'איז אריין א דיבוק אין א פרוי אן אלמנה. און ס'האט איר זייער שטארק מצער געווען. אירע משפחה זענען געקומען צו דער אריז"ל אז ער זאל פארטרייבן די דיבוק. פאר דער אריז"ל איז עס נישט געווען מעגליך צו גיין - האט ער געשיקט זיין תלמיד רבי חיים וויטאל ז"ל און ער האט מיט איהם געלערנט ווי אזוי צו צ'גיין מיט פארטרייבן די דיבוק.
ווען רבי חיים וויטאל איז אן געקומן צו די אלמנה - האט זיך די דיבוק אויסגעדרייט צום וואנט - פארוואס דרייסטו זיך אויס - פרעגט רבי חיים וויטאל? ענטפערט די דיבוק - ווייל דו ביסט א צדיק - קען א רשע נישט אן קוקן א צדיק אין פנים אריין.
דעמאלסט האט די דיבוק אויס גערעכנט זיינע עבירות - און בשעת מעשה האט די ארימעגע געהאט א הירהור תשובה: ווען האסטו געהאט רשות אריין צו גיין אין די פרוי - פרעגט רבי היים וויטאל?
האט די דיבוק גענטפערט ווען זי האט א מאל פרובירט אן צו צינדען א שוועבל און ס'איז איר נישט געגאנגען - האט זי זיך אן גערופן גיי צום שטן.
האט רבי חיים וויטאל נאך געפרעגט פארוואס קומט אז מען זאל איר אזוי מצער זיין? האט די דיבוק גענטפערט ווען כלל ישראל טוט אפרעכטן א סדר - און דערציילט די ניסים פון יציאת מצרים און מ'רעדט פון אמונה אין דער אויבערשטער - טוט די אלמנה אפלייכן און אפשפעהטן יציאת מצרים און זי גלייבט נישט אין דעם:
דעמאלסט האט די אלמנה מודה געווען אויף אירע עבירה און זי נעמט זיך פאר צו טון תשובה - דערנאך האט רבי חיים מסדר געווען אז די דיבוק זאל האבן א תיקון פאר זיין נשמה - פירט אויס רבי חיים וויטאל זצ"ל ווי ווייט דארף מען אריין ברענגן אמונה אין די משפחה פסח אויף די נאכט.
זיידעניו
שר ארבעת האלפים
תגובות: 4376
זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג פעברואר 01, 2008 12:51 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך זיידעניו »

קבר רבי חיים וויטאל אין סוריא
אטעטשמענטס
1237-רבי חיים ויטל מערה ארבעת הצדיקים שהביא הרב חיים פינטו  קרית מלאכי 001.jpg
1237-רבי חיים ויטל מערה ארבעת הצדיקים שהביא הרב חיים פינטו קרית מלאכי 001.jpg (29.23 KiB) געזען 6658 מאל
שמואל'יק'יל
שר חמישים ומאתים
תגובות: 255
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג מארטש 25, 2008 8:29 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך שמואל'יק'יל »

דעם בילד איז נישט אין סוריא, נאר כמדומני אז אין אשדוד. און הרב פינטו האט העם ארויף געברענגט.
badatz

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך badatz »

ב''ה
ידיד ר' שמואליק'ל
את ר' חיים וויטאל הרב פינטו לא העלה. ור' ישראל מאיר גבאי הי' שם לפני חצי שנה או שנה והכל במקומו עומד .והי' תמונות ממקום ההוא בשבעונים
שיוצאים בעו''ה לאור .אבל התמונה היא מהקברים שהעלה הרב פינטו ולא מגלה מי הם הקבורים שם .
badatz

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך badatz »

[quote="זיידעניו"]רבי חיים ויטאל-המהרח"ו, מח"ס עץ חיים, ש"פ קבור בסוריה

ב''ה
לפלא איך כותבים היום ---הרח''ו כתב את כל השמונה שערים וכו' . עכשיו הדפיסו מכון אהבת שלום את שער הכוונות מתוך כתב יד קדשו .
על השתלשלות הכתבים ראה נא בספרו היקר של הרב יעקב הילל שליט''א אהבת שלום .ועכשיו יצא לאור ע''י מכון ..-..-... ג''ח שנכתב ע''י ר' יוסף
אביב''י .וממש לא נראה כבושם הזה קחנו משם .
אוועטאר
farshlufen
שר שלשים אלף
תגובות: 35146
זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג נאוועמבער 16, 2007 8:26 am
לאקאציע: אויף די פאליצעס אין ספרים שאנק

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך farshlufen »

badatz האט געשריבן:בשבעונים
שיוצאים בעו''ה לאור

ר' בד"ץ, עס האט מיר געקאסט א שמייכל.
דאע"ג דכבר למד הרבה פעמים כל התורה והמצות, מ"מ כשיגיע המועד חייב לשאול ולדרוש בהלכות כל מועד ומועד בזמנו [ב"ח]
badatz

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך badatz »

farshlufen האט געשריבן:
badatz האט געשריבן:בשבעונים
שיוצאים בעו''ה לאור

ר' בד"ץ, עס האט מיר געקאסט א שמייכל.

ב''ה
שמחתני ששימחתי אותך .אך רק שמייכעל לא ח''ו צחוק --כי אסור למלאות פיו שחוק .סיפר לי ידידי הרה''ח המושלם והבקי ר' בעריש זצ''ל וויינבערגער
מנושא כלים של רבו המנח''א ממונקאטש יהי זכרו לברכה בעל האיגרות שפירין שכל רז לא אניס לי' מבית מונקאטש .שרבו המנח''א סיפר שהי' פעם
אצל רבו הסב''ק משינאווא נ''ע ואחד עשה צחוק והרה''ק משינאווא התחיל לשחוק והכניס ידיו לתוך פיו ועיקם את פיו כדי שח''ו לא יהי' --ימלא "פיו "שחוק .
כל כך הקפיד על מאמר חז''ל .------------------------------------------ זכותו יגן עלינו
שמואל'יק'יל
שר חמישים ומאתים
תגובות: 255
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג מארטש 25, 2008 8:29 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך שמואל'יק'יל »

בענין ציון המהרח"ו. הרב פינטו לא גילה את מי העלה, מפני הסודיות שבדבר, ובכדי שלא יגרם ח"ו תגובות מצד ממשלת סוריא, אך מפה לאוזן נמסר מי הם הארבעה, ואחד מהם שידוע הוא המרח"ו. ואכן, שם בסוריא, אכן הכל עומד על מקומו, בכדי שיראה כאילו שלא נעשה שם דבר.
badatz

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך badatz »

ב''ה
מירושלים עיה''ק באה הידיעה העצובה שהמפורסם ר' מאיר בניהו בן הרב רחמים יצחק ניסים איש סודו של הסבא קדישא מהרש''א אליפנדרי --עיין בעצי ארזים-
הלך לעולמו היום . הרה''ג ר' יעקב הילל הספידו .הנ''ל הי' ידען ואספן גדול .חיבר כמה וכמה ספרים . בפרט החיד''א ב''ח גדולים .ושבחי האר''י .
כתב מאות או אולי אלפי מאמרים .וכידוע עבודתו להפליא שכמעט אין מוצאים טעות בדבריו . הי' לו ספרי' גדולה של ספרים וכתבי ידות במיוחד
של ספרדים --מקובלים--וחכמי איטלי' . הרבה נהנו ממנו מכתביו ומאמריו ומספריתו . מעולם לא השיב בן-אדם ריקם .כתבי הסבא קדישא הוא נתן
לרש''א מרגליות -פערל להדפיס .וכן מכון אהבת שלום ועוד הדפיסו מכתביו .
אוועטאר
שוועמל
שר עשרת אלפים
תגובות: 14263
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך יולי 19, 2006 8:40 pm
לאקאציע: גידולו בכל מקום

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך שוועמל »

אבל למה באשכול של מהחרח"ו זי"ע ???
יש אשכול נפרד "ברוך דיין האמת", תעבירו לשם
ותנצבה
שוש אשיש בה', תגל נפשי באלקי! (ישעיה סא)
badatz

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך badatz »

שוועמל האט געשריבן:אבל למה באשכול של מהחרח"ו זי"ע ???
יש אשכול נפרד "ברוך דיין האמת", תעבירו לשם
ותנצבה

ב''ה
אתה צודק !!!!
אך לר' מאיר הנ''ל יש זכויות מרובות בהפצת תורת מהרח''ו .כי הדפיס ונתן לאחרים להדפיס הרבה כתבי מהרח''ו ושאר החברי' .ומחבורת
הרמ''ע מפאנו .בספרי הזכרון לאביו ובשאר מאמריו .ומה שהדפיס הי' תמיד מלאכה שלימה .
אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלף
תגובות: 27044
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מיללער »

ברוך דיין האמת, ותודה על הידיעה המעציבה
סטרעטענער אייניקל
שר חמש מאות
תגובות: 741
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג פעברואר 01, 2010 9:41 pm

לרגל ההילולא קדישא היום

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך סטרעטענער אייניקל »

הר"ש שלומל [ חתן הר"י סרוק ] כ' באגרתו שרח"ו לקח הקונט' שכתב מפי האריז"ל וסידרם וקראם ע"ח, והיה גנוז אצלו, והרב אב"ד צפת רבי יהושע בן נון התחנן לפניו שיתן לו להעתיקם , ולא רצה באומרו שעדיין אין רשות מלמעלה, ואח"כ נפל רח"ו למשכב במשך שנה תמימה, ואז ריב"ן נתן כסף לרבי משה אחיו של רח"ו, ע"מ שיתן לו הספרים ל 3 ימים, וכן עשה, ותיכף שכר ריב"ן 100 סופרים ונתן לכ"א 6 ניירות להעתיק ואח"כ החזיר הכת"י, ומיד אח"ז נתרפא רח"ו.. ומזה נתפשט העץ חיים.
ועד"ז כ' החיד"א בשם הגדולים ערך הרח"ו.
האר"י הק' אמר שרח"ו הוא ענף מנשמת התנא הק' רבי עקיבא.
זיע"א ועכ"י.
"כיון שנצטרך אדם לבריות פניו משתנות ככרום... מתהפך לכמה גוונין" [ברכות ו' ע"ב]
היינו לאותם גוונים והבחינות שהן הן הנותנים לו [רשפי אש נעשכיז]
אוועטאר
שוועמל
שר עשרת אלפים
תגובות: 14263
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך יולי 19, 2006 8:40 pm
לאקאציע: גידולו בכל מקום

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך שוועמל »

לאור היארצייט שחל הלילה בע"ה.

באמת איז דא פול צו שרייבן איבער רבינו מהרח"ו אבל צריך לזה פנאי הרבה.
כל ענין הכתבים הוא פשוט הכרת הטוב שאנחנו חייבים כלפיו, שאלולי הוא זצ"ל לא היו נכתב כל אלו התורות והגילויים של רבינו הק' אריז"ל.
שוש אשיש בה', תגל נפשי באלקי! (ישעיה סא)
אוועטאר
שוועמל
שר עשרת אלפים
תגובות: 14263
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך יולי 19, 2006 8:40 pm
לאקאציע: גידולו בכל מקום

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך שוועמל »

למעשה פון שער בנימין קוקט אויס אז הרח"ו ליגט יא אין דמשק מחמת זיין קפידא צו ליגן דוקא אין דמשק, זיין קבר איז צוויי מאל נתפנה געווארן אבער נישט קיין אר"י.



העברת קברו של מהרח"ו:

בסביבות שנת תש"ל החליטה ממשלת סוריה לבנות
שדה תעופה חדש בדמשק, ולהרחיב את הכבישים
המובילים אליו. על פי התוכניות הרחבת אחד הכבישים
אמור היה לעבור בבית החיים הישן באזור בו קבור רבי
חיים ויטאל. השלטונות דרשו מהקהילה היהודית בעיר
להעביר את הקבר ממקומו, אך זקן הרבנים חכם נסים
הכהן נדבו ע"ה, ע"פ מה שקיבל מרבותיו שמהרח"ו ביקש
להקבר במקום ההוא דוקא להכניע כח הטומאה של
קליפת "בית רמון", הורה לא להעביר הקבר ממקומו עד
שיגיעו הדחפורים לשם*, והיתה הסיבה מאת ה.'

ביום שהגיעו הדחפורים סמוך לקבר ממש נסתגרו כל
תושבי העיר בבתיהם מפחד פתיחת קברו, רק קבוצה
קטנה של אנשים, ביניהם האחראי על החברא קדישא
בדמשק באותו זמן ה"ה ג'מיל מלאך ע"ה, עסקו בהעברת
הקבר לאחר בקשת הסליחה ברתת ובחלחלה, למקום
אחר בבית החיים הישן.

ושוב אחרי שנתים בקשו השלטונות הסורים להרחיב את
הכביש באופן שיהרוס את בית החיים הישן לגמרי, ואז
העבירו את קברו של מהרח''ו ועוד עשרה רבנים שנקברו
סביבו, בבית החיים הכללי של יהודי דמשק. מעל הקברים
נבנה אהל רחב ומכובד, ומאז כל מי שהוצרך לבקר בבית
החיים היה מקדים לבקר את אהל מהרח"ו ואחר כך
מבקר בקברי קרוביו.

בשנים האחרונות מפיצים שמועות לפיהם הועלו עצמותיו
של רבי חיים ויטאל בחשאי לארץ ישראל, בכל מיני
גרסאות שונות, פעמים בתקופה שקדמה להעברת קברו
הנ"ל, ופעמים בתקופה מאוחרת.

בתקופה הנזכרת היה חכם זאכי אסי ע"ה מנהיג העדה
בהוראת החכם נסים נדבו ע"ה שהיה כבר זקן מופלג, ולא
היה דבר קטן וגדול נעשה שלא בידיעתו. ועדות נאמנה
קיבלנו מפי בנו ר' יוסף אסי הי"ו שהיה איש אמונם, שוחט
ומוהל בכל סוריה ולבנון מטעמם, ולא מש ידו מתוך ידם
קרוב לחמישים שנה, שכל הדיבורים בנושא העברת קבר
מהרח"ו מדמשק "דברי חלומות הם" כלשונו. הוא עצמו
ביקר פעמים רבות יחד עם חכם נסים נדבו ע"ה בקבר
מהרח"ו בבית החיים הישן ומעולם לא היה שום סימן
שנגעו בקבר העתיק. וכן אחרי שנקבר בבית החיים
החדש אין שום היכר ושינוי במצבות וברצפת המתחם
כלל, וכאן נמצא וכאן היה. וכן שמענו מעוד אנשים נאמנים
שהיו בדמשק בחמישים שנה האחרונים.
כמו כן נציין שחכם נסים נדבו ע"ה נקבר ע"פ בקשתו
סמוך לאהל מהרח"ו.


נוסח המציבה:

זאת מצבת קבורת חד מבני עליה
דנהירין ליה שבילין דשמיא כבן עזאי בשוקי דטבריא,
אשר היה בתורה עמלו בנגלה ובנסתר יומו ולילו,
ידיו רב לו, צדיק באמונתו, עולם האירה
מתורתו, ואף כי אחרי מותו,
ויהי האיש ההוא גדול מר ניהו רבה
הרב הגדול מבצר עוז ומגדול מר קשישא כולל
כל דבר שבקדושה
חסידא קדישא ופרישא מורינו ורבינו הודינו והדרינו
המקובל האלקי המפורסם כמוהר"ר חיים ויטאל זצוק"ל
עלה שמים יום שלושים לחודש ניסן שנת הש"פ לפ"ג.
יהי רצון שזכותו יגן עלינו ועל כל זרע ישראל.
נפש אדוני צרורה בצרור החיים



* בענין בית רמון מובא שם מעשה נורא:

קליפת בית רמון שבדמשק.
בספר מלכים ב' (פרק ה' י"ח) במעשה דנעמן שר צבא
מלך ארם שנתרפא מצרעתו ע"י אלישע הנביא, מוזכרת
עבודה זרה אשר בדמשק הנקראת "בית רמון" ע"ש.
וכתב מהרח"ו בסוף ספר עץ חיים (דף קי"ז סוע"ד) וז"ל:
ארבע כתות קליפות לילית אגרת רהב נעמה מושבם
בארבע מדינות אלו: רומי, סאלמאנקה של איספמיא,
מצרים, דמשק בבית רמון. ולכל אחד יש אומנות בפני
עצמה, לילית ברומי על עבודה זרה, סאלמאנקה על
שפיכות דמים, מצרים על גילוי עריות, דמשק על הגזל.
ה' ירחיקנו מכל דבר רע אמן נצח סלה ועד עכ"ל.

רבי חיים פלאג'י ז"ל בספר ארצות החיים (שער ח' אות
מ"ב) מביא מה שכתב רבי אהרן פרץ בסוף ספר "בגדי
אהרן," דכל ימיו היה מתקשה על מהרח"ו שהלך לדמשק
אחר פטירת רבינו האר"י ז"ל, איך מלאו לבו לצאת מארץ
ישראל ולדור בחוץ לארץ עד שנפטר שם. עד שראה
לחכם מהר"מ נג'ארה ושאל את פיו והשיבו שבכונה רצויה
עשה כן, לפי שקליפת "בית רמון" אשר היא בדמשק
ונמצאת תחת מעיין אחד בשוק של העיר, נתגברה עתה
ביותר, והוא הלך לשם להכניע אותה בכונותיו, ולזה נפטר
שם להכניע אותה שלא יקטרג עכ"ד ששמע מחכמי ארץ
ישראל.

ג'אמע אל אחמר.
זקני דמשק מצביעים על מקום הנקרא "ג'מאע אל
אחמר," שהוא נבנה על חורבות מנזר בקרבת הבית
החיים הישן, כמשכן "בית רמון." ומסורת בידם, שבימי
מהרח"ו, כשהיו מלווים נפטר לבית החיים ועוברים כנגד
המקום הזה, היו מרגישים נושאי המטה שהיא קלה כאילו
היתה ריקנית.

כששמע מהרח"ו את המעשה הבין שרוחות מטומאת
"בית רמון" השוכנים במקום ההוא, הפועלים מכח הגזל
(כנ"ל מדבריו בסוף ספר עץ חיים) "חוטפים" את המצוה,
וביקש להודיעו כשתזדמן שוב לוויה אחרת. ואכן כך אירע
שוב בעת לווית נפטר, הרגישו נושאי המטה בהגיעם כנגד
המקום הזה שהוקל משאה והודיעו למהרח"ו, וממקומו
עשה מעשה ביחודים וכונות להכניע את כח הקליפה
ההיא, ושוב הרגישו נושאי המטה את כובד גופת הנפטר.


מקור: www.shaar-binyamin.com/70480/--
שוש אשיש בה', תגל נפשי באלקי! (ישעיה סא)
אוועטאר
שוועמל
שר עשרת אלפים
תגובות: 14263
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך יולי 19, 2006 8:40 pm
לאקאציע: גידולו בכל מקום

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך שוועמל »

א אומקלארע בילד (לכאורה) פון די אריגינעלע מצבה איידער די התפניות, חרות בארבע רוחות. מען זעט נישט קיין אהל.
איינער קען עס אויסליינען?
אטעטשמענטס
70.jpg
70.jpg (20.8 KiB) געזען 5912 מאל
שוש אשיש בה', תגל נפשי באלקי! (ישעיה סא)
אוועטאר
יציב פתגם
שר ששת אלפים
תגובות: 6774
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג יוני 25, 2013 3:17 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך יציב פתגם »

איפוא טמון רבינו מהרח"ו זי"ע - בדמשק שבסוריה או בקרית מלאכי?
אטעטשמענטס
1.pdf
(168.19 KiB) געווארן דאונלאודעד 201 מאל
2.pdf
(248.13 KiB) געווארן דאונלאודעד 205 מאל
אוועטאר
יציב פתגם
שר ששת אלפים
תגובות: 6774
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג יוני 25, 2013 3:17 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך יציב פתגם »

המשך
אטעטשמענטס
3.pdf
(246.37 KiB) געווארן דאונלאודעד 194 מאל
4.pdf
(232.59 KiB) געווארן דאונלאודעד 183 מאל
יצחק פון ישיבה
שר חמישים ומאתים
תגובות: 355
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך מאי 02, 2018 4:33 am

נאך אפאר אינטרעסאנטע זאכן

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך יצחק פון ישיבה »

סטרעטענער אייניקל האט געשריבן:הר"ש שלומל [ חתן הר"י סרוק ] כ' באגרתו שרח"ו לקח הקונט' שכתב מפי האריז"ל וסידרם וקראם ע"ח, והיה גנוז אצלו, והרב אב"ד צפת רבי יהושע בן נון התחנן לפניו שיתן לו להעתיקם , ולא רצה באומרו שעדיין אין רשות מלמעלה, ואח"כ נפל רח"ו למשכב במשך שנה תמימה, ואז ריב"ן נתן כסף לרבי משה אחיו של רח"ו, ע"מ שיתן לו הספרים ל 3 ימים, וכן עשה, ותיכף שכר ריב"ן 100 סופרים ונתן לכ"א 6 ניירות להעתיק ואח"כ החזיר הכת"י, ומיד אח"ז נתרפא רח"ו.. ומזה נתפשט העץ חיים.
ועד"ז כ' החיד"א בשם הגדולים ערך הרח"ו.
האר"י הק' אמר שרח"ו הוא ענף מנשמת התנא הק' רבי עקיבא.
זיע"א ועכ"י.


לגבי שורש נשמתו, סי ווערט געברענגט אין שה"ג להחיד"א איז א גלגול פון הרב המגיד, ויש בזה אריכות. וכן אמר האר"י אז מהרח"ו היה ניצון פון חזקיה המלך,

לגבי דער ענין פון דער כתבים, שראייבט דארטן שה"ג בהמשך אז דער מהדו"ב פון ע"ח, ציוה רח"ו לקברם עמו, נאר דער תלמידים [מוהר"א אזולאי - אלטער זיידע פון דער חיד"א, מיט מהר"יי צמח] דורך ייחודים, האבן עס ארויס גענומען ברשותו פון זיין קבר.
אוועטאר
יציב פתגם
שר ששת אלפים
תגובות: 6774
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג יוני 25, 2013 3:17 pm

Re: רבי חיים ויטאל-המהרח"ו זצ"ל - ל' ניסן

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך יציב פתגם »

מאמרים אודותיו בגליון עלים לתרופה (פר' שמיני-תזו"מ תש"פ) - לרגל מלאות ארבע מאות שנה להסתלקותו
אטעטשמענטס
רבינו חיים ויטאל 1.pdf
(125.46 KiB) געווארן דאונלאודעד 80 מאל
רבינו חיים ויטאל 2.pdf
(140.62 KiB) געווארן דאונלאודעד 80 מאל
טוב ה' לכל
שר חמש מאות
תגובות: 878
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג יולי 04, 2019 7:17 pm

Re: רבינו חיים ויטאל (המהרח"ו) זי"ע - ל' ניסן ש"פ

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך טוב ה' לכל »

עס איז דא זייער א אינטערעסאנטע ספר פון אים 'ספר החזיונות', בעיקר איז כדאי דער מיט די לאנגע הגהות פון מכון אהבת שלום אפשר אדער א צווייטע.
אינטערעסאנט אז ער איז שרייבט דארט אז ער איז געגאנגען עטליכע מאל צו אזעלכע כמו מכשפות צו הערן וואס זיי זאגן אויף אים, ממש א פלא.

גראדע איז אינטערעסאנט אז די גאר גרויסע צדיקים און מחדשי דרך האבן נישט אליין געשריבן, נאר בעיקר זייערע תלמיד ווי די זוהר הקדוש וואס רבי אבא האט געשריבן, כתבי האר''י פון ר' חיים וויטאל, און די בעש''ט דורך די תולדות יעקב יוסף, וכו'. ויש דברים בגו.
טוב ה' לכל
שר חמש מאות
תגובות: 878
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג יולי 04, 2019 7:17 pm

Re: רבינו חיים ויטאל (המהרח"ו) זי"ע - ל' ניסן ש"פ

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך טוב ה' לכל »

אויך אינטערעסאנט אז היינט איז לערנען קבלה שוין היבש א פארשפרייטע זאך, נישט לאנג צוריק איז קבלה געווען פאר יחידי סגולה וצדיקים, אבער די לעצטע דור צוויי ווערט עס גאר שטארק פארשפרייט און יעדער וואס זוכט נאר אביסל טיפער'ס לערנט עס, און עס קומען טאג טעגליך ארויס ספרים דערויף מיט פירושים און חידושים.
באמת איז אפילו זוהר הקדוש וואס נישט לאנג צוריק איז עס געווען קוים בנמצא, איז היינט ממש א חלק פונעם אידישן ספרים שאפע און יעדער לערנט עס.
איך ווייס נישט צו עס איז גוט צו נישט, אבער א שייכות צום גאולה האט עס זיכער כידוע.
טוב ה' לכל
שר חמש מאות
תגובות: 878
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג יולי 04, 2019 7:17 pm

Re: רבינו חיים ויטאל (המהרח"ו) זי"ע - ל' ניסן ש"פ

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך טוב ה' לכל »

אויך איז כדאי צו דערמאנען די ווערטער פון ר''נ מברסלב אויפן עץ חיים 'וואספארא טייער מוסר ספר דאס איז'!!
און דאס איז א דיבור עמוק מאד, ווייל באמת איז ווער עס לערנט עס זעט אז אין גאנץ עץ חיים איז נישט דא קיין ווארט מוסר וכדומה, אלעס איז נאר די ספר השתלשלות העולמות מתחלת הבריאה וכו' אן קיין שום מוסר און התעוררות.
אבער באמת איז אלעס נאר למעשה, און ווי באקאנט אז די בעש''ט איז אראפגעקומען צו מפרש זיין די ווערטער פונעם אר''י הקדוש אויף למעשה, וכידוע מהקאמארנער, און באמת איז אלעס לקרב אותנו לעבודתו יתברך באמת.
און ר' נתן אין לקוטי הלכות איז זייער אסאך מפרש די ווערטער פונעם אר''י הקדוש אויף למעשה, און ער שרייבט כמה וכמה פעמים אז אלעס פונעם אר''י הקדוש קען מען און מען דארף ארויסנעמען לעורר אותנו לעבודתו יתברך און נישט סתם א חכמה און א לימוד, און עס איז דא צוויי ספרים וואס האבן ארויסגענומען אלע שטיקלעך פון ר' נתן און עס שיין מסדר געווען ע''פ סדר כתבי האר''י.
און אפילו בפשטות איז עס א גרויסע התעוררות אז מען זעט וואס עס איז די תכלית און וואס מיינט א פגם אין די עולמות פון א עבירה און וואספארא תיקון עס ווערט פון א מצוה, דאס אליינס געט א ריזיגע התעוררות און א וועק אויף.
שרייב תגובה

צוריק צו “צדיקים וחסידים”