רבי מנחם נחום טווערסקי משפיקוב זצ"ל - א' ניסן תרמ"ז

תולדות וסיפורי צדיקים וחסידים

די אחראים: אחראי,גבאי ביהמד

שמואל'יק'יל
שר חמישים ומאתים
תגובות: 255
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג מארטש 25, 2008 8:29 pm

רבי מנחם נחום טווערסקי משפיקוב זצ"ל - א' ניסן תרמ"ז

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך שמואל'יק'יל »

און ר"ח ניסן וועט זיין די יומא דהילולא פון כ"ק אדמו"ר הרה"ק ר' נחום טווערסקי פון שפיקוב זיע"א - א' ניסן תרמ"ז.
אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלף
תגובות: 27044
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מיללער »

ר' שמואליק,
איר זענט מכובד מוסיף זיין די פרטים אודותיו, וזרעו אחריו.
ביקסאד
שר ארבעת האלפים
תגובות: 4040
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג מאי 25, 2008 7:00 pm
לאקאציע: נעבן סאטמאר

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך ביקסאד »

ר' מנחם נחום מ'שפיקוב איז געווען דער צווייטער פון די פיר זוהן פון הרה"ק ר' יצחק מ'סקווירא מזו"ר בת הרה"ק ר' דן בן ר'
יצחק מ'ראדוויל בן הרה"מ מ'זלאטשוב, ר' דן איז געווען א איידעם ביי הרה"ק בעל אוהב ישראל מ'אפטא.
זוגתו הרבנית שיינדל איז געווען א טאכטער פון זיין פעטער הרה"ק ר' דוד מ'טאלנא בזיווגה השני.
זיי האבן געהאט איין בן יחיד מ"מ ר' מרדכי זוגתו הרבנית חוה א טאכטער פון זיין עלטער פעטער הרה"ק ר' יוחנן מ'ראחמיסטריווקא.
ועמך כולם צדיקים
שמואל'יק'יל
שר חמישים ומאתים
תגובות: 255
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג מארטש 25, 2008 8:29 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך שמואל'יק'יל »

זיין זון כ"ק אדמו"ר הרה"ק ר' מרדכי טווערסקי פון שפיקוב זיע"א האט געהאט 2 בנים, א: כ"ק אדמו"ר הרה"ק ר' יצחק נחום טווערסקי פון ראווא רוסקא הי"ד זיע"א וואס הער איז געווען א איידעם פון מהרי"ד פון בעלזא, ב: כ"ק אדמו"ר הרה"ק ר' משה דוד טווערסקי פון ראשקוב הי"ד זיע"א וואס הער איז געווען א איידעם פון רש"ז פון ראשקוב. און הער האט געהאט א איידעם כ"ק אדמו"ר הרה"ק ר' שלום יוסף פרידמן פון באהוש שפיקוב זיע"א.
אוועטאר
יצמחפורקניה
שר מאה
תגובות: 243
זיך איינגעשריבן אום: מוצ"ש מארטש 15, 2008 4:04 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך יצמחפורקניה »

וועמענס זוהן איז גוועהן דער שרייבער "יוחנן טווערסקי" (מחבר בחצר פנימה) ?
badatz

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך badatz »

יצמחפורקניה האט געשריבן:וועמענס זוהן איז גוועהן דער שרייבער "יוחנן טווערסקי" (מחבר בחצר פנימה) ?

ב''ה
בן ר' מנחם נחום מטריסק-ווארשא בן ר' יעקב לייבעלע .
אוועטאר
יצמחפורקניה
שר מאה
תגובות: 243
זיך איינגעשריבן אום: מוצ"ש מארטש 15, 2008 4:04 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך יצמחפורקניה »

און ווי קומט ער אן קיין שפיקוב ?

פון זיינע ווערטער האב איך פארשטאנען אז ער איז נתגדל געווארען ביים זיידען'ס חצר אין שפיקוב
אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלף
תגובות: 27044
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מיללער »

יצמחפורקניה האט געשריבן:און ווי קומט ער אן קיין שפיקוב ?

פון זיינע ווערטער האב איך פארשטאנען אז ער איז נתגדל געווארען ביים זיידען'ס חצר אין שפיקוב

ער איז געווען אן איידעם ביי ר' מרדכי משפיקוב.

**
צוויי בילדער ר' יצחק נחום מראווא-ריסקא הי"ד חתן מרן המהרי"ד מבעלזא.

אינעם צווייטן בילד ערשיינט ער מיט זיין שוואגער הרה"ק מהר"א מבעלזא זצ"ל
אטעטשמענטס
Rava.jpg
Rava.jpg (9.04 KiB) געזען 6744 מאל
ravaruska1.jpg
ravaruska1.jpg (15.87 KiB) געזען 6744 מאל
אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלף
תגובות: 27044
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מיללער »

badatz האט געשריבן:
יצמחפורקניה האט געשריבן:וועמענס זוהן איז גוועהן דער שרייבער "יוחנן טווערסקי" (מחבר בחצר פנימה) ?

ב''ה
בן ר' מנחם נחום מטריסק-ווארשא בן ר' יעקב לייבעלע .


איר זענט זיכער הרבד"צ?
איך האב געמיינט אז ער איז געווען א זוהן פון ר' משה מרדכי מטריסק-לובלין.
badatz

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך badatz »

מיללער האט געשריבן:
badatz האט געשריבן:
יצמחפורקניה האט געשריבן:וועמענס זוהן איז גוועהן דער שרייבער "יוחנן טווערסקי" (מחבר בחצר פנימה) ?

ב''ה
בן ר' מנחם נחום מטריסק-ווארשא בן ר' יעקב לייבעלע .


איר זענט זיכער הרבד"צ?
איך האב געמיינט אז ער איז געווען א זוהן פון ר' משה מרדכי מטריסק-לובלין.

ב''ה
ר' יוחנן בן ר' משה מרדכי הי' חתן מהרי''ד מבעלז ונקרא בבעלז יוחנן א' והי' אב''ד הרובישאוו .
badatz

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך badatz »

ב''ה
יוחנן הסופר הי' בן חי' [חייקא ] בת הרה''צ ר' מרדכי משפיקוב .אחי הרה''צ ר' יצחק נחום אב''ד
ראווא -רוסקא חתן מהרי''ד מבעלז .
ליוחנן הנ''ל הי אח בשם אברהם זוסיא [ברומקא ]דברתי עימו כמה פעמים .
אוועטאר
בן בוזי
שר חמשת אלפים
תגובות: 5592
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג אוגוסט 19, 2008 12:03 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך בן בוזי »

זאת אומרת שר' מנחם נחום מטוריסק ווארשע הי' חתן ר' מרדכי שפיקובער?
רעוו. אהרן הירשקאוויטץ, מסדר קידושין דעיר סיראקיוז והגלילית: [email protected]
מורשת חכמי אמעריקא
badatz

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך badatz »

בן בוזי האט געשריבן:זאת אומרת שר' מנחם נחום מטוריסק ווארשע הי' חתן ר' מרדכי שפיקובער?

ב''ה בזיווג ראשון כן
אוועטאר
בן בוזי
שר חמשת אלפים
תגובות: 5592
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג אוגוסט 19, 2008 12:03 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך בן בוזי »

און זיי האבן זיך גע'גט? ווייל חייקא האט דאך געלעבט נאך אין תשי"א, מיט וועמען האט ר' מנחם נחום נאכאמאל חתונה געהאט?
רעוו. אהרן הירשקאוויטץ, מסדר קידושין דעיר סיראקיוז והגלילית: [email protected]
מורשת חכמי אמעריקא
ביקסאד
שר ארבעת האלפים
תגובות: 4040
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג מאי 25, 2008 7:00 pm
לאקאציע: נעבן סאטמאר

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך ביקסאד »

עס איז דען נישט געווען נאך א יוחנן וואס האט געשריבן א בוך ?

דאכט זעך אז פון דעם נעמט זעך די צומישעניש.
ועמך כולם צדיקים
badatz

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך badatz »

בן בוזי האט געשריבן:און זיי האבן זיך גע'גט? ווייל חייקא האט דאך געלעבט נאך אין תשי"א, מיט וועמען האט ר' מנחם נחום נאכאמאל חתונה געהאט?

ב''ה
מיט א זידאטשאווער קארלינער טשערנאבלער סאמבערער אייניקעל .
מען האט איהם גערופען אין ווארשא דער לאנגער ויהי רחום
ווייל עהר האט שטארק מאריך געווען יעדען שני וחמישי ביים
זאגען ויהי רחום .
לפי זכרוני איז עהר ביישריבען אין איינע פין דיא בענדער
אלה אזכרה פין יצחק לעווין מריישא .
ביקסאד
שר ארבעת האלפים
תגובות: 4040
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג מאי 25, 2008 7:00 pm
לאקאציע: נעבן סאטמאר

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך ביקסאד »

badatz האט געשריבן:
בן בוזי האט געשריבן:מיט וועמען האט ר' מנחם נחום נאכאמאל חתונה געהאט?
ב''ה
מיט א זידאטשאווער קארלינער טשערנאבלער סאמבערער אייניקעל .
מען האט איהם גערופען אין ווארשא דער לאנגער ויהי רחום
ווייל עהר האט שטארק מאריך געווען יעדען שני וחמישי ביים
זאגען ויהי רחום .
לפי זכרוני איז עהר ביישריבען אין איינע פין דיא בענדער
אלה אזכרה פין יצחק לעווין מריישא .
ליתר דיוק, מיט בת הרה"ק ר' ישכר דוב [בעריש] אב"ד חאדראוו, בנו בכורו ומ"מ פון
הרה"ק ר' יהושע העשיל אב"ד חאדראוו, בנו בכורו פון
הרה"ק ר' אלכסנדר יו"ט [ליפא] אב"ד זידיטשויב, בנו בכורו פון
הרה"ק מהרי"א מזידיטשויב.

הרה"ק ר' ישכר דוב מ'חאדראוו איז געווען א איידעם פון
הרה"ק ר' נחום מ'לודמיר, בן
הרה"ק ר' שלמה מ'לודמיר -ולמעב"ק-, חתן
הרה"ק ר' אהרן מ'טשערנאביל.

לך נא ראה בפאר יצחק תנינא מה שאמר המהרי"א למחותנו ר"נ מ'לודמיר בעת כתיבת התנאים.
ועמך כולם צדיקים
badatz

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך badatz »

ב''ה
ביקסאד!!!!!!!
לפלא בעיני שאתה כותב ישכר דוב ---הלא ידוע ששמו הי' ישכר בעריש
כשם אבי הזידטשאווער רבי .וכן המלבוש שמו הי' רק ישכר בעריש ולא
ישכר דוב וכן חותנו של האדמו''ר הראשון מבעלז הי' שמו ישכר בער רמר''ז
והטשעטשענווער רב נקרא על שמו ישכר בער .וכן האדמו''ר המפורסם
הרה''צ מראדעשיץ שמו הי' ישכר בער וע''ש הי' נקרא הוואדיסלאווער רב .
והוא אמר לי פעם הטעם כי דודאים בדייטש נקרא בערין .ויששכר בן יעקב
אבינו נולד בשכר הדודאים ע''כ יש כינו לישכר --בער ----
אוועטאר
יאסל
שר האלפיים
תגובות: 2891
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג דעצעמבער 16, 2007 6:40 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך יאסל »

badatz האט געשריבן:ב''ה
יוחנן הסופר הי' בן חי' [חייקא ] בת הרה''צ ר' מרדכי משפיקוב .אחי הרה''צ ר' יצחק נחום אב''ד
ראווא -רוסקא חתן מהרי''ד מבעלז .
ליוחנן הנ''ל הי אח בשם אברהם זוסיא [ברומקא ]דברתי עימו כמה פעמים .

עפעס מער אינפארמאציע איבער דעם יוחנן אין זיינע ביכער קען איינער ציגעבן ביטע?
אין אזוי אויך עפעס מער איבער'ן חצר שפיקוב לויט ווי איך פארשטיי איז געוון ר' מנחם נחום אין דערנאך זיין זון ר' מרדכי, ווען איז דער ר' מרדכי אוועק בעפארן קריג? אין ווי איז דאס שפיקוב בכלל, איז דאס אין אוקריינא? אין נאך א פרט איז דאס געווען אן ערענסטע חסידות אדער סתם א בנש"ק וואס האט געפירט א ביהמ"ד דארט אין שפיקוב?
ביקסאד
שר ארבעת האלפים
תגובות: 4040
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג מאי 25, 2008 7:00 pm
לאקאציע: נעבן סאטמאר

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך ביקסאד »

שפיקוב איז אין אוקריינא, הרה"ק ר' מרדכי נסתלק ח"י ניסן תרע"ד,
נאך ר' מרדכי האט איבער גענומען זיין איידעם הרה"ק ר' שלום יוסף פרידמאן בן הרה"ק ר' דוד [נסתלק בדמ"י על פני אביו] בן הרה"ק ר' יצחק הרבי הראשון מ'באהוש, וועלכער האט שוין דארט געפירט רבי'סטעווע פון פריער פאר חסידי רוזשין אין רוסלאנד, ר' שלום יוסף נסתלק בדמ"י פורים י"ד אדר תר"ף, זיינע זוהן זענען געווען הרה"ק ר' דוד מ'פלויעשט הי"ד, ואחיו המפורסם הישיש הרה"ק ר' יצחק מ'באהוש-שפיקוב זצ"ל.
ועמך כולם צדיקים
ביקסאד
שר ארבעת האלפים
תגובות: 4040
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג מאי 25, 2008 7:00 pm
לאקאציע: נעבן סאטמאר

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך ביקסאד »

שמואל'יק'יל האט געשריבן:זיין זון כ"ק אדמו"ר הרה"ק ר' מרדכי טווערסקי פון שפיקוב זיע"א האט געהאט 2 בנים, א: כ"ק אדמו"ר הרה"ק ר' יצחק נחום טווערסקי פון ראווא רוסקא הי"ד זיע"א וואס הער איז געווען א איידעם פון מהרי"ד פון בעלזא, ב: כ"ק אדמו"ר הרה"ק ר' משה דוד טווערסקי פון ראשקוב הי"ד זיע"א וואס הער איז געווען א איידעם פון רש"ז פון ראשקוב. און הער האט געהאט א איידעם כ"ק אדמו"ר הרה"ק ר' שלום יוסף פרידמן פון באהוש שפיקוב זיע"א.
מען דארף אויך צו לייגן זיינע צוויי אנדערע איידעמער,
ב. הרה"ק ר' מנחם נחום מ'טוריסק - ווארשא, וועמען מען האט שוין איטליכע מאל דערמאנט.
ג. הרה"ק ר' אשר בן הינוקא מ'סטאלין.
ועמך כולם צדיקים
שמואל'יק'יל
שר חמישים ומאתים
תגובות: 255
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג מארטש 25, 2008 8:29 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך שמואל'יק'יל »

גענומען פון קובץ "באר יצחק" גליון ד' ניסן תש"ס
בינתיים איז נאר א חלק וואס רעד פון רבי נחום און מיט דער צייט מעוועט ברענגען דער המשך.


א. ש.

הרה"ק רבי נחום ובנו הרה"ק רבי מרדכי משפיקוב זיע"א

לימי ההילולא ר"ח ניסן תרמ"ו, חוה"מ פסח – י"ח ניסן תרע"ז

מתולדותיו של חותנו של הרה"ק רבי שלום יוסף הלא הוא הרה"ק רבי מרדכי משפיקוב שנהג את נשיאותו במשך למעלה משלושים שנה ידוע לנו מעט מזעיר. אותו צדיק שגזעו ושרשו ממעונות אריות היה בנו של הרה"ק רבי נחום, השני בין ארבעת בניו של הרה"ק רבי יצחק מסקווירא וחתנו של דודו זקינו הרה"ק רבי יוחנן מרחמסטריווקע זכר כולם לברכה.

לאחר העלותו לשמי רום של הרה"ק רבי יצחק מסקווירא ביום א' דחוהמ"פ תרמ"ה חתמו כל יהודי שפיקוב שכולם – חוץ מארבעה מהם – נמנו על חסידי סקווירא על כתב מגידות שהוגש לאדמו"ר רבי נחום בו קבלו עליהם את מרותו כממלא מקום אביו ובקשו הימנו לבוא לשכון בתוכם.

הרה"ק ר' נחום נעתר לבקשתם ובפרוס הימים הנוראים של שנת תרמ"ו הגיע לשפיקוב, ובו דבקו לאהבה חלק גדול מחסידי אביו. ביניהם הרה"ג רבי גמליאל הכהן רבינוביץ, לימים ראש הישיבה המפורסמת בקעשינוב ואחיו הרה"ג רבי עזריאל אב"ד פיצרא ועוד מחשובי העדה.

לקראת ראש השנה תרמ"ו הגיעו להסתופף בצילו כאלף חסידים, וביניהם גם הרה"ח ר' ארהלי' הומינר מאומאן שעבר לפני התיבה לתפילות המוספין בימים הנוראים, כאשר באמנה אתו זה רבות בשנים עוד בסקווירא אצל אביו הרבי הקדוש, ועוד משמנה ומסלתה של חסידות סקווירא.

הרה"ק ר' נחום גם הוא כאבותיו הצפין והחביא את מדרגותיו הנעלות, אך דבר אחד לא עלה בידו להסתיר, את האהבה היוקדת שפרצה מקרבו לכל אחד מזרע רחומיו של הקב"ה. סופר כי בחוה"מ סוכות ישבו בחצר בשפיקוב עוד הרבה חסידים שנשארו מהימים הנוראים ועליהם התווספו עוד ועוד שבאו להסתופף בצלא דמהמנותא – בצל הרבי. רובם סעדו בסוכה הגדולה שהוקמה לצורך עריכת השולחנות בימי החג, והיות שלא הספיקו החלות שקנו עבורם לסעודה קנו המשמשים תוספת – לחם שחור, שהיה זול יותר.

חרה הדבר לאחד החסידים, היתכן, על שלחנו של הרבי, בסוכתו בחוה"מ יגישו לחם שחור? וברצונו שיודע הדבר לרבי קם ועשה מעשה. כשיצא הרבי מחדרו הניח החסיד על מטתו ככר לחם שחור, כשחזר האדמו"ר לחדרו וראה את הלחם מונח על מטתו תפס כהרף עין את אשר נעשה, ומיד קרא אליו את המשמשים והגבאים ובטון נרגז הטיף להם מוסר באומרו "חסים אתם על כספי או שמא חוששים שישאר פחות מידי עבורכם, היתכן? יהודים עזבו את ביתם ומשפחתם ובאו אלי לימים הנוראים ולימי החג, ואתם מגישים להם לחם שחור במקום חלות או למצער לחם לבן, וכי אין בזה משום המבזה את המועדות? דורש אני מכם מכאן ולהבא לכבד הן את החסידים ואין את הבע"ב הבאים לכאן, ביחוד בימי שבת ומועד, שירגיש כל אחד כמו בביתו הוא. רצוני, שיהודי הבא אלי כל ימי שהותו כאן, ישכח את עול הפרנסה, את עניו ורישו ואת נטל צרותיו ויוכל להחליף כח בגשמיות ורוחניות. מחובתי, להרגיש צרותיו של כל איש ואיש הבא אלי ולהקל מעליו בכל מה שאפשר. המשמשים יצאו נזופים והקהל שכבר החל להתאסף לקראת תפילת המנחה האזין לדברי מורו ורבו היוצאים מעומקא דלבא של אוהב ישראל בכל לבו ונפשו.

עוד סופר, כי בשבועות האחרונים לחייו עלי אדמות והוא אז כבר חולה מאד וכמעט שלא ירד ממיטתו, באו לפניו לפני תפילת שחרית אחד החסידים עם בנו –שהגיע למצוות- כדי שהרבי יניח לו את התפילין בפעם הראשונה כנהוג. אולם הרבי ששכב במיטה מפאת מחלתו הקשה אמר לו שבגלל יסוריו ומחלתו, כוחותיו אינם עומדים לו להניח לנער לתפילין היום. כמה דקות לאחר שיצאו מלפניו שלח לקרוא להם בחזרה והתנצל בפניהם באמרו: "חלש אנכי ואפוף ביסורים", אך צא וראה חשיבותה של מצות הנחת תפילין שה"בעל דבר" רצה למנוע ממני להניחם לבנך היום בראשונה, אמנם תירוץ יש לי, מכאובי ויסורי, אך אין זו סיבה מספקת למנוע ממני לחנך את בנך בעבודת מצות הנחת תפילין. לא נתקררה דעתו עד שביקש מהאב שימחל לו, ולאחר מכן הניח לנער את התפילין והטיף לו קצת דברי מוסר וברכות לרוב לו ולאביו.
עד כמה נזהר בכבוד הבריות תעיד העובדה הבאה שסיפר עד ראיה, אחד החסידים (הר"ר מרדכי גלובמן שאביו הרה"ח ר' יצחק שימש כמלמד לכ"ק אדמו"ר זיע"א ואחיו האדמו"ר מפלוייעשט הי"ד), ונביא את דבריו כלשונם. "בסוף החורף והרבי כבר חולה וחלש מאד, ליל שבת וכבר השעה אחת עשרה והרבי טרם נכנס לשלחן. החסידים מחכים וגם מתי מספר מהותיקים משפיקוב, ביניהם גם אבא ואני. כנהוג, קודם שהרבי נכנס החסידים האורחים מקדשים קידוש היום, נוטלים ידיהם לסעודה ומחכים על הרבי. פאליק הוא המסדר את השלחן ומושיב את האורחים כל אחד לפי ערכו וכבודו. (פאליק זה היה מהגבירים הגדולים בשפיקוב והיה מסור לרבי בכל מאודו. כל החצר התנהלה על פיו כשהוא גם מממן מכיסו חלק גדול מההוצאות והכניע את עצמו לפני הרבי כעבדא קמי מרא) אברך אחד משאריגראד עלה וישב על הספסל הצדדי למעלה לא רחוק ממושב הרבי, הרבי נכנס, קידש ונטל את ידיו. מקום ישיבתו של אותו אברך לא ישר בעיני פאליק ונזף בו, האין לך כבר מקום אחר לשבת רק כאן, האברך התבייש מאד ונסוג אחור עד המושב האחרון בקצה השלחן. הרבי חרה לו היטב לראות כל זאת, אמנם באמצע נט"י לא יכול היה להפסיק, אבל גם לא יכול היה לעצור ברוחו והתחיל "נו, או, נו" ולרמז בידו לאברך שישב בחזרה על מקומו למעלה, האברך נבוך מאד ונשאר במקומו ללא ניע. הרבי ברך המוציא ובצע על הפת, ואח"כ פנה לפאליק לעיני כל הקהל ואמר: אבא ז"ל חטט וניקר ממך את כל הגידים הרעים, ועוד נשארו, וגם לי יש עוד עבודה רבה אתך, ומה עם "המלבין פני חבירו ברבים", פאליק כמובן קבל את הנזיפה בשתיקה כהודאה.

עוד מסופר על כך שלא היה לפניו משוא פנים אפילו למקורבים, ממשיך ומספר אותו חסיד: בצהרי יום, אנחנו לומדים בביהמ"ד של הרבי, כלומר בסאלאש הגדול, שומעים פתאום קול המולה בבית הרבי, והרבי צועק כועס ונרגז מאד. רצנו כולנו לחצר הרבי, הרבי עומד באולם החיצון המשמש לפעמים גם בית מדרש וחדר אורחים, והאחים הסוחרים מהחסידים הוותיקים ר' ל. ור' צ.ד. עומדים חיורים כסיד, וממולם עומד ר' ח. ה. והרבי צועק: יקיר, אני גוזר עליך שתיכף ומיד תוציאם מביתי ולא ידרכו עוד על מפתן דלתי. מה זה, ח. ה. מזמין אותם לד"ת והם מסרבים ואומרים בפני בפירוש שלא ילכו לדין, הוציאם, יקיר, תיכף מביתי. יקיר מסרב אינו מעיז לגשת לר' ל. ור' צ.ד. ולהוציאם החוצה אבל הרבי צועק: אני גוזר עליך להוציאם. ובעל כרחו ניגש יקיר ומבקש סליחתם ואומר להם, עליכם לצאת, תיכף ומיד. חפויי ראש כמנודים ונזופים עוזבים ר' ל. ור' צ.ד. מותיקי חסידי סקווירא את בית הרבי.

עד לשנת תרמ"ה עדיין לא קיים היה בעיירה בית קברות ואת הנפטרים היו מקברים בעיירה הסמוכה, פיצרא. כשהגיע הרה"ק רבי נחום להתגורר בשפיקוב היתה אחת מפעולותיו הראשונות להקים במקום בית עלמין, רכשו שטח גדול סמוך לעיירה והרבי חנך את מקום בהקפות ובכוונות מיוחדות, כידוע ליודעי ח"ן. באותו מעמד נשמע מפי הרבי פסוק שהוא שנה ושילש "ממרחק יביא לחמו" ולא ידעו למה מכוונים הדברים. לאחר זמן לא רב הגיע לשפיקוב הלך עני חוזר על הפתחים והיה לן על ספסל בביהמ"ד, בוקר אחד מצאוהו ללא רוח חיים. חפשו בכליו ובבלואי בגדיו כדי לדעת מי הוא ומהיכן הוא ולא מצאו דבר, חקרו ודרשו והעלו חרס. אותו הלך אלמוני שהגיע ממרחק היה הנפטר הראשון שנקבר בביה"ח דק"ק שפיקוב ועל מצבתו נחרת: פ.נ. פלוני אלמוני ביום... ת.נ.צ.ב.ה. "ממרחק יביא לחמו". ועומדת היא המצבה עד היום הזה בשיפולי הגבעה של בית העלמין. אז הבינו למה רמזו דבריו של הרבי בעת חנכו את בית העלמין.

כאמור לעיל היה הרה"ק רבי נחום ידוע חולי ומכאובים ובר"ח ניסן תרמ"ו, עדיין בתוך שנת האבל על אביו הרה"ק רבי יצחק מסקווירא השלים את נפשו לאלוקיו ונטמן בבית העלמין בשפיקוב.
שמואל'יק'יל
שר חמישים ומאתים
תגובות: 255
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג מארטש 25, 2008 8:29 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך שמואל'יק'יל »

לרגל יו"ד פון רבי מרדכי, וואס איז זונטיג י"ח ניסן, איך ברענג דעם המשך המאמר הנ"ל, וואס רעדט פון איהם.


לאחר עריכת הטהרה, עוד בטרם צאת הלויה הכתירה העדה המיותמת את בנו יחידו הרה"ק רבי מרדכי כממלא מקום אביו ומסרו לו כתב מגידות שנחתם על ידי כל בני העיר.

לא קל היה להיות אדמו"ר לחסידי סקווירא, שהורגלו וחונכו עוד מימי הרה"ק רבי יצחק לחסידות של תורה ועבודה ושל חיטוט וניקור הגידים בחיפוש אחר האמת הצרופה. הרבי, ר' מאטיל'ע כפי שקונה בחיבה היה צעיר לימים כבן כ"ה שנים בלבד והיסס מאד לקבל על עצמו את האדמורו"ת.

נצטט להלן עדות נדירה מיוחדת במינה שנשתמרה בידינו והמתארת את המעמד המרטיט בו קיבל הרה"ק רבי מרדכי על עצמו את הנהגת העדה. (מפאת אותנטיות הדברים הבאנו אותם ככתבם וכלשונם להוציא תיקוני לשון קלים).

שבוע ימים לאחר גמר "השבעה", בליל שני של פסח לאחר ספירת העומר בציבור שנאמר לאחר גמר ההגדה במעמד כמעט כל אנשי העיר שבאו לשמוע מהרבי ספירת העומר כנהוג בסקווירא, לאחר אמירת שיר השירים נשאר הרבי לעמוד על מקומו כשותיקי החסידים וכן האברכים עומדים מסביבו ופתח ואמר:

פחד ורעדה תאחזני, בהעלותי על דעתי שנמסר לי כתב מגידות מורשת אבי, ובתוקף הכתב הזה אתם מכתירים אותי בשם "רבי", ועוד מעט ותוסיפו גם צדיק, כדרך החסידים הכותבים "הרב הצדיק". והצדק אתכם, אתם זקוקים לרב, ומהו הרב בלי "צדיק". אבל מה גדולה האחריות של הרב לחוד, כאמרם ז"ל על הפסוק "כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו" אם הרב דומה למלאך ה' צבאות יבקשו תורה מפיהו, ואם לאו אל יבקשו. אבל איך אני נגש לקבל עלי את האחריות של "רב", ובפרט של "צדיק", בידעי היטב את מך ערכי, האם בתורה ותפלה ועבודה שלי במשך כל שנות נעורי, ומה אומר ולפניכם גלוים וידועים כל אורחות חיי ותהלוכותי, שעברו בהבל וריק.

הדברים שיצאו מתוך לב קרוע ומורתח, נכנסו עמוק ללב המקשיבים, ורסיסי דמעות נראו בעיני כולם, שנדבקו כמו במסמרות אל הרצפה. חרדה ורטט קדש עבר בכל האולם, נדמה כאילו האבות הגדולים הרבי הזקן ור' נחומצי ז"ל, רוחם ונשמתם מרחפות באולם.
והרבי ממשיך הלאה את שיחתו:
אלא מאי, אני חושב במאמר חז"ל דלעיל, הכתוב מדבר בכהן, בכהן גדול, כי הלא הדברים שמה מוסבים על אהרן הכהן, וחז"ל הסמיכו ע"ז את הרב, כנראה שיש איזו סמיכות בין הכה"ג להרב. בכה"ג נאמר "והכהן הגדול מאחיו", דרשו חז"ל "גדלהו משל אחיו", שאחיו הכהנים מעשירים אותו במתנות. אני חושב, שלא רק בעושר אחיו הכהנים מגדלים אותו, אלא גם בגדולה רוחנית. במינוי שלהם לכהן גדול את אחד מאחיהם, עפ"י רוב בן כ"ג, הם מגדלים אותו בגדולה רוחנית, ועושים אותו כלי מוכן לקבל שפע רוחני, עד שבאמת יהיה ראוי לשמו ולהיות "הכהן הגדול מאחיו".
והוא ממשיך:
חז"ל אמרו "בשביל ישראל, בשביל התורה שנקראו ראשית, בשביל תרומה שנקראה ראשית, בשביל חלה שנקראה ראשית, בשביל הצדיקים שנקראו ראשית". מכאן נראה שהצדיק יש לו איזה דמיון לתרומה וחלה. איך מגיעה התרומה למדריגת קדושתה, שהזר האוכלה או אפי' כהן בטומאה חייבים עליה מיתה. בע"ב, יהודי פשוט, נכנס לגרונו ונגש אל הכרי בן מאה סאה ולוקח סאתים, תרי ממאה, וקורא לה שם ואומר הרי זו תרומה גדולה. ובקריאת השם כבר נתקדשה התרומה בכל חומר הדין שבה.

וה"ה בחלה, עומדת אשה פשוטה ולשה עיסה כשעור חלה, ומגלגלת חלה קטנה ומברכת ברכת להפריש חלה וקוראת לה שם חלה, והרי זה חלה, וכבר מוזהרים עליה בכל חומר הדינים שבה.

מכ"ז אנחנו רואים, שקריאת שם והפרשה מהחולין בכל דבר שבקדושה לאו מלתא זוטרא היא.

וכן הענין גם עם הרבי. אתם החסידים באים וסומכים את ידכם על איש פשוט כמוני, וקוראים אותו בשם "רבי", "רבנו". אתם חסדי א"א זקני וא"א אבא ז"ל זי"ע, שהאצילו מאור נשמתם הגדולה עליכם. אתם מאצילים עלי, היעלה בידי להאציל גם מאור נשמתי עליכם בבחי' "אור חוזר". יהא רעוא, והאור הגדול מנשמות האבות הק' יושפע על נשמתי הדלה, לזככה ולהאירה באור הקדושה והטהרה, ולא אכזב ח"ו את תקותכם ששמתם בי, ואהיה ראוי שיקרא בי שם אבותי הק' זי"ע.

ורסיסי דמעה נראו בעיני החסידים, ובעיני הרבי התנוצצו רסיסים – ספירים מתחת למשקפים הגדולים, השקופים כעין הבדלח. השיחה נמשכה כשלש שעות, מסרתי רק התמצית שנחרתה בזכרוני. החסידים שעמדו מרותקים כל הזמן נפרדו מרבם הצעיר, וכבר התחילו מאירים פני המזרח בפס אור לבנוני-אדמדם.

לאחר חג הסוכות של שנת תרמ"ז כחצי שנה לאחר שהחל בהנהגת העדה, קרא הרבי אליו את לייב מרדכי בער'ס שהיה ראש חבורת הלומדים בביהמ"ד העירוני בו חסרו ספרים ללמוד והתנאים בו היו ירודים, אל בית המדרש שבחצרו, בו יוכלו לשבת וללמוד מתוך הרחבת הדעת. גם הבטיחו כי יעמיד לרשותם את אוצר הספרים הגדול שלו, הספריה הענקית שהיתה חלק מירושתו של הרה"ק מהר"י מסקווירא כללה שלושים וששה ארונות שהכילו אלפים רבים של ספרים בכל מקצועות התורה ולאחר שנתחלקה הירושה קיבל הרה"ק ר"נ משפיקוב בחלקו כארבעת אלפים כרכים ובהם מלבד שסי"ם, פוסקים, ראשונים ואחרונים מדפוסים חדשים וגם עתיקים, גם מספר רב של ספרי קבלה וכתבי יד שערכם לא יסולא בפז.

ואכן כך היה, כל הבחורים לומדי ביהמ"ד בשפיקוב עברו ללמוד בית מדרשו וכל מחסורם עליו, להלן תיאור מלבב שנכתב על ידי אחד מבני אותה חבורה על יום כניסתם ללמוד בביהמ"ד של הרבי (מלבד תיקוני לשון קלים).

למחרת השכמנו קום, התפללנו כולנו יחד במנין, אכלנו ארוחת בוקר, ועפ"י המדובר בינינו התאספנו כולנו ולייב בראשנו, וכולנו יחד הלכנו לבית הרבי. לייב נכנס לטרקלין, ואמר לו שבא ביחד עם כל החבריא. הרבי שמח מאד לקראתנו, וצוה שכולנו נכנס. הרבי ישב על כסאו כלול בהדרו. צעיר מאד בפניו, זקן צהוב לא גדול מעטר את פניו העגולים, על גבי עיניו הגדולות זוג משקפים מלוטשים. כולו אומר כבוד והדר. שמח מאד לקראתנו. פנה אלינו בחיוך מושך ומרתק, חיוך התמידי שלו שלא סר ממנו אף רגע, ואמר לנו: שמח אני מאד ושבע רצון מאד שנעניתם להזמנתי ועברתם ללמוד בביתי, והיום הזה נחשב לי יום חנוכת הבית. כל הבית שלי פתוח לפניכם, לא רק האולם זה. הוא נכנס לאולם קבלת האורחים החסידים, ואנחנו החבריא אחריו, ועבר לאולם השני של אוצר הספרים, קיר שלם לכל רוחב האולם ארונות מלאים ספרים, ודלתות מצוירות מעשה פתוחים שונים שעבדו עליהם נגרים אמנים מסקווירא כשנתים.

עיניכם הרואות – פנה אלינו הרבי, האולמים היפים אלה, התחשבו שהכל בשבילי, לא ולא, זה הכל בשביל יהודים קרובים ורחוקים מאנ"ש החסידים ואפי' למתנגדים שלי. כן נהגו אבותי ואבות אבותי, וכן יהיה גם מנהגי כל הימים. ואתם נחשבים מהיום ולתמיד כבנים, וכל מחסורכם עלי. הנה הקומקום הגדול של התה, צויתי עליכם לישכר המשרת שיגיש לכם תה פעמיםביום ויותר, ומי שמצב הוריו דחוק, אני אפתח בשביל הלומדים הבחורים הנצרכים ארוחת תמיד על שולחני, "וכל דכפין ייתי ויכול". ואסדר גם מיטות ללינה. וכל מי שירצה להשתלם בשחיטה או לקבל סמיכה להוראה, אני אשתדל שאחרי קבלת הסמיכה ימצאו להם מקום לשחיטות ובדיקות, או כס רבנות באחת הערים והעירות הנתונות בתחום השפעתי. ומכם אני רק אחת אבקש, שתלמדו בחשק והתמדה. הלא אתם רואים תורתי ותפלתי שאין לה כל ערך, לזאת אני מקבל עלי החזקת תורה ולומדיה. ואחלה ואקוה להשי"ת שביתי יהיה מקום תורה ואורה, ואולי בזכות זה יחנני ד' בבנים זכרים, בני תורה, שיקרא בהם שני ושם אבותי הק'.

כדברים האלה דבר אלינו הרבי, ואנחנו הבחורים, עם הגדול הראש שלנו לייב, עומדים ומקשיבים ברטט קודש. וגמר דבריו – והריני מוסר בפניכם את המפתחות מאוצר ספרים ללייב הראש והמדריך שלכם, שיהיה תמיד פתוח לפניכם תחת השגחת לייב הנ"ל. וצויתי עליכם לכל הגבאים והמשמשים שיתיחסו אליכם בכבוד הראוי, וכל מי שיהיה לו איזו תלונה על מי שהוא, יגיש אלי ישר בלי שום הסוס, ואני אסדר הכל עצהיו"ט בע"ה. וברצוני שיום מחר ביום ג', יום שהוכפל בו כי טוב, תהיה ההתחלה בשטומ"צ בע"ה.

ישכר! קרא הרבי –ולישכר ארון קטן עם י"ש הנקרא בית המשקה של ישכר- תן משקה, וקרא לכאן את הרבנית. ישכר הביא בקבוק י"ש, הרבנית נכנסה, והרבי מבשר לה, היום תנאים אצלינו, כל החבריא הזו עם לייב בראשם נכנסים לביתינו ללמוד תורה, ומהיום הם נחשבים לבנינו ממש, כאמרם ז"ל כל המלמד בן חברו תורה כאילו ילדו, ומחזיק, דינו כמלמד כאמרם ז"ל, וי"א עוד גדול יותר. להגיש כבוד, נהרו פני הרבנית משמחה, הלכה תיכף עם ישכר, והביאו על שני טסים גדולים כל מיני מאפה תנור כיד הרבנית הטובה עליה. נאספו כל הגבאים והמשמשים, וקצת מקורבים מהבע"ב המתפללים בבית הרבי ונשארים אחרי התפלה לשיחה עם הרבי כנהוג, וכמנין חסידים אורחים. הרבי חלק משקה וכבוד לכאו"א. שתו לחיים, וכטוב לבם בי"ש, שהוסיפו עליו החסידים כהנה וכהנה, וקנחו בדגים מלוחים ובמיני תרגימא, החל מאניש החזן בנגון, ויד על שכם התרומם, ויצאו ברקוד עגול. והרבי נמשך לתוך המעגל, רקוד שנגמר באחת עשרה בלילה.

דברי הרבי האלה, כדבר אב אל בניו החביבים וקבלת הפנים הנאדרה מהרבי והרבנית, הכבוד שהוגש ברוב פאר, ובכלל כל הערב שקבל איזו צורה של חג משפחה, עשה עלינו הנערים רושם חזק. כל התורה התרוממה עד לגבהי שחקים, ואתה יחד התרוממנו גם אנחנו. חשבנו בלבנו כן, כן, זו תורה וזו שכרה בזה, ובבא על אחת כמה וכמה.

השמועה כי יש שבר בשפיקוב ובחצר הרבי ניתנת האפשרות לשבת וללמוד במנוחה וגם לקבל אש"ל מלא, הלכה ופשטה ומהערים והכפרים הסמוכים התחילו לנהור לשפיקוב כל בחור וטוב אשר חשקה נפשו בתורה, תוך זמן קצר התלקטו בחצר כשבעים לומדים, בחורים ואברכים, כאשר כארבעים מהם סמוכים על שלחנו של האדמו"ר, המספק להם בענין יפה ובנדיבות לב הן אכילה ושתיה והן לינה בדרך כבוד "כהבטחתו אשר קיים במלואה ועוד יותר מהבטחתו" – כלשונו של אחד מן החבורה.

ברא כרעא דאבוה היה הרה"ק רבי מאטילע ואהבת ישראל שלו לא ידעה גבולות. עוד בימי עלומיו כשהתגורר עדיין בסקווירא בחיי זקינו יסד שם את חברת "בקור חולים", טרח לבסס ועד של נגידים ועשירים שעסקו במצות פדיון שבויים, דאג לספק מאכלות כשרים ליהודים האסורים בבית הכלא. ביותר התמסר בכל כוחותיו, בכל הדרכים והאופנים, לשחרורם של צעירי ישראל משירות בצבא הרוסי, כאשר גם את ביתו הפקיר –תוך כדי סיכון עצמי רב- למשתמטים רבים מהצבא אשר מצאו אצלו מחסה, וכל מחסורם עליו.

כמעשהו בסקווירא כך מעשהו בשפיקוב. תמיד האיר פנים לכל אדם, וקבל כל אחד בסבר פנים יפות, עושה ומעשה למען גמילות חסדים טובים ואזנו קשובה למצוקתו של כל מאן דכאיב ליה כאיבא. מסופר כי בליל חורף קר ומושלג, נכנס לאולם השינה של ה"יושבים" ובידו כר ושמיכה לאחד מן הלנים. הלה הגיב ברתיעה, היתכן – שאל – שכ"ק אדמו"ר בעצמו יטרח כך עבורי? והרבי עונה לו בחיוך, כלום סבור אתה שאני פטור ממצות הכנסת אורחים ושימוש תלמידי חכמים?

התנהגותו היתה כשל חד מצדיקי קמאי, לעצמו הסתפק במועט שבמועט, מעולם לא לנו אצלו מעות, כעדות נכדו מרן אדמו"ר זי"ע, כאשר חסיד הגיש לפניו קוויטל ופדיון, שאל אותו ראשית כל לפרנסתו, ויש אשר איננו שואל כלל, כי מבין את חסרונו מתוך סבר פניו של העומד לפניו ותכופות לא רק שמחזיר לו את ה"פדיון" אלא גם מוסיף ומעניק לו מדיליה.

דרכו בקודש היתה שאכל מעט מאד, פעם כשהגישו לפניו את סעודתו שם לבו לכך שהפעם מנתו קטנה יותר מהרגיל. לשאלתו על כך, ענה לו המשמש בקודש שבין כך הרבי אוכל מעט וא"כ לשם מה להביא יותר. נענה הרבי ואמר לו, אמת שאינני אוכל יותר, אבל בחוץ מחכה תמיד יהודי פלוני על מנת לאכול את השיריים וליהודי זה זוהי הסעודה היחידה שהוא אוכל במשך היום. והורה למשמשו שימשיך להביא לו מנה גדולה כפי שהיה עד היום.

נכדו, כ"ק מרן אדמו"ר זיע"א אמר תדיר על זקינו "דער זיידע איז געווען זייער א גרויסע מפורסם און א גרויסע בעל מופת אין עהר איז געווען מצויין שטארק אין אהבת ישראל".

הרה"ק רבי מאטיל'ע היה מפורסם כבעל מופת גדול, וסיפר כ"ק אדמו"ר מראחמיסטריווקע ארה"ב שליט"א כי השנה הראשונה להנהגתו חולל מופתים רבים מספור.

סיפר כ"ק מרן אדמו"ר זיע"א, שבאחת השנים כאשר נכנס זקינו הרה"ק רבי מרדכי לעריכת השלחן בשמיני עצרת, הגיע יהודי מבוהל ובכה לפניו שזוגתו חולה מאד והגיעה עד שערי מות, ובתוך דבריו התבטא "זי איז שוין ביים עהק" (היא בקצה – מטבע לשון המשמש כביטוי למצב שאין תקוה ח"ו) ענה לו אדמו"ר: "ריק זו ארויף", (תזיז אותה למעלה), קהל החסידים פרץ בצחוק והרבי ניגש לעריכת השלחן. לאחר זמן קצר הגיע שליח מבשר טוב שחל שינוי לטובה, והאשה הבריאה כליל.

גדולי דורו קילסוהו ביותר. בנו הרה"צ רבי יצחק נחום היה חתנו של האדמו"ר מהרי"ד מבעלזא זצ"ל. כאשר ניסח האדמו"ר מבעלזא את ההזמנה לחתונה, אמר להוסיף ליד שמו של המחותן – הרה"ק ר"מ – את התואר "הרב הצדיק" וליד שמו שלו ציוה לכתוב "הרה"צ המפורסם". בראותו את תמיהת הנוכחים אמר להם: אני רק מפורסם בתור צדיק אבל מחותני, הרבי משפיקוב, הינו צדיק באמת. ובעת החתונה אף נתן לו הרבי מבעלז קוויטל. יסורים רבים עברו עליו במשך ימי חייו עלי אדמות, אך למרות הכל היה תמיד שרוי בשמחה והעידו עליו שתמיד היתה בת שחוק נסוכה על פניו הקדושים.

בחורף תרע"ז חלה ומצב בריאותו הלך והדרדר. בליל התקדש חג הפסח ירד בקושי רב ממית חליו לערוך את שולחן הסדר, ולמחרת בליל הסדר השני כבר לו עמדו לו כוחותיו ולאחר שקדש על היין הוכרחו להחזירו למטתו וביום ב' דחוהמ"פ (בחו"ל), ממחרת יומא דהילולא של זקינו הרה"ק מוהר"י מסקווירא נצחו אראלים את המצוקים ועלתה נשמתו לגנזי מרומים כשהו במיטב שנותיו כבן נ"ו שנים בלבד.

בנו הגה"צ רבי יצחק נחום היה כאמור חתנו של הרה"ק מהרי"ד מבעלזא, הוא היה מורו של כ"ק אדמו"ר זיע"א בתורת הנגלה ואהבו מאד. פעם אמר לרבינו, אביך – הרה"ק רש"י זצ"ל, הינו הרבי שלי בחסידות וא"כ גם אתה הרבי שלי. כן סיפר רבינו זיע"א שכאשר חזר המהרי"ד מבעלז לביתו לאחר גמר השידוך עם הגה"ק ר' יצחק נחום אמר לרבנית הבאתי לך מתנה, מרגלית יקרה, לשאלת הרבנית מהיכן היא ענה לה: משפיקוב. חותנו חבבו ביותר החשיב מאד את כוחו בהוראה, וסמך ביותר על פסקיו, בשנת תרפ"ו מינהו חותנו האדמו"ר מבעלז כרב העיר "ראווא ריסקא" ובשנת תש"ב נעקד עם משפחתו וקהלתו על קדוש שמו יתברך, הי"ד.

בנו הצעיר הרה"צ רבי משה דוד היה חתנו של הרה"צ רבי שלמה זלמינא מראשקוב זצ"ל, ומילא את מקומו באדמורו"ת בראשקוב עד שנת תש"א אז נספה עם בני משפחתו, הי"ד. בתו הבכירה הרבנית הצדקת מרת פייגא נישאה להרה"ק רבי שלום יוסף משפיקוב. ובנם הלא הוא כ"ק מרן אדמו"ר זי"ע. לא יבש המעין ולא נקצץ האילן עד ביגו"צ בב"א.
אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלף
תגובות: 27044
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מיללער »

וואספארא קובץ איז דאס 'באר יצחק'?

יישר-כח שמואליק פאר די העתקות (הגם שאיזהו פרטים נראים מוגזמים), אין 'מלכות טשערנאבל' איז פארהאן עטליכע בילדער פון רמ"ד מראשקוב, עס איז היבש אינטערעסאנט.
שמואל'יק'יל
שר חמישים ומאתים
תגובות: 255
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג מארטש 25, 2008 8:29 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך שמואל'יק'יל »

"מאסף לתורה וחסידות באר יצחק ע"ש כ"ק מרן אדמו"ר מבוהוש זצוק"ל"
שרייב תגובה

צוריק צו “צדיקים וחסידים”