כ"א כסלו יום ההצלה של הגה"ק מהר"י ט"ב מסאטמאר זי"ע

[לכאורה]

אין מיין מנין האבן אסאך פרעמדע קרייזן היינט געלויבט השי"ת אויף דעם נס הצלה פון זאגן תחנון.

[איטשע]

אין מיין מנין האבן אסאך פרעמדע קרייזן היינט געלויבט השי"ת אויף דעם נס הצלה פון זאגן תחנון.

???
א נייע הלכה!
ביום שנעשה בו נס אין אומרים תחנון - וואו ווערט געברענגט אזא הלכה?
איך רעד שוין נישט פון ביום שנעשה נס לרבו, וכ"ש, יום שנעשה לרב גדול ומפורסם....
איך האב גראדע גערעדט מיט א סאטמערער חסיד, האט ער זיך צו מיא אויך אויסגעדריקט א וואונדער, איבער די נישט תחנון זאגן...

[farshlufen]

ר' איטשע, כך נהגו מקדמת דנא, איר זאגט תחנון אין א טאג ווען איר גייט שבת'דיג געקליידעט?

[יוסף שרייבער]

סארי אבער אזא ענטפער פאסט פאר יארמער רב. והלא על זה אנו דנים.

[לכאורה]

ר' איטשע, כך נהגו מקדמת דנא, איר זאגט תחנון אין א טאג ווען איר גייט שבת'דיג געקליידעט?

שבת'דיגע קליידער האב איך נאכנישט געזען [מיינסט אפשר די אינגלעך מיט די ווייסע העמעדער?], אבער תחנון זאגט מען נישט אין די סאטמארע שוהלן.

הלכה? איך ווייס נישט.
מנהג? קלאר אזוי.

[שמעלקא טויב]

ס'איז דא א תשובה בנושא פון ר' אליעזר יאלעס ע"ה, כ'דענק נישט דעם נאמען פונעם ספר, ער שרייבט אז יעדער איד זאל נישט זאגן תחנון ווייל ס'איז געווען הצלת הדור.

[פ' לך לך]

כא כסלו לאור הלכה ועייש בענין אמירת תחנון

[יוראפ]

.

[שאינו יודע]

דער רבי זצ"ל האט מסכים געווען דערצו, און ער אליין האט אויך נישט געזאגט קיין תחנון

[פ' לך לך]

היי יאר תשעד טוישט זיך עס צוריק, צד מהר"א אין קרוינהייטס, צד מהרז"ל אין ווילי.
צד מהר"א טענה'ט אז די קרוינהייטס ארמארי איז נענטער צו שווייץ, מקום הנס, ווי די ווילי ארמארי...

[מיללער]

היי יאר תשעד טוישט זיך עס צוריק, צד מהר"א אין קרוינהייטס, צד מהרז"ל אין ווילי.
צד מהר"א טענה'ט אז די קרוינהייטס ארמארי איז נענטער צו שווייץ, מקום הנס, ווי די ווילי ארמארי...

איז דאס דער אפיציעלער טענה פון צד מהר"א, אדער די קאווטסט נאר א גוט זאגער בשם דעם צד?

[יוסף שרייבער]

כנראה איז די מקווה/וואטסאפ כלל אויך דא חל.

[האלץ האקער]

ווי איך האב געזען נעכטן און "דער אוצר" די חודש האבן זיי א פריש אנטפלקטער מוראדיגע בריוו פון הרה"ק ר' איציק'ל מ'פארשעוואסק אז די טאג כ"א כסלו איז מסוגל פאר ישועות פאר כלל ישראל

[שאינו יודע]

דיטעילס?

אין עטרת יהושע איז אויך דא עפעס

[ניק ניק]

היי יאר תשעד טוישט זיך עס צוריק, צד מהר"א אין קרוינהייטס, צד מהרז"ל אין ווילי.
צד מהר"א טענה'ט אז די קרוינהייטס ארמארי איז נענטער צו שווייץ, מקום הנס, ווי די ווילי ארמארי...

איז דאס דער אפיציעלער טענה פון צד מהר"א, אדער די קאווטסט נאר א גוט זאגער בשם דעם צד?

העמער מוזן ווארטן אויפן ענטפער ביז נעקסטע יאר לך לך

[derech eretz]

קרעדיט: לדעת פארומס
קליק דערויף צו זען גרעסער

[שנאפס]

שיין..

[זארג נישט]

פאר די געלט זאל דער בעל שמחה שוין אויך גיין מיט א שטריימל...

[farshlufen]

פון זקניך ויאמרו לך פ' בלק תשע"ד

[רימנובער אייניקעל]

לכבוד כ"א כסליו וועל איך ציטירן פון א'דאטום פון א'בריוו, וואס הרה"ק רבי איציקל פון פשעווארסק זצוק"ל האט געשריבען צו הרה"ק מ'סאטמאר זצוק"ל,וזה לשונו אות באות.

ב"ה יום א' מקץ יו"ט של כ"א כסליו לכל בית ישראל,

דא האט איר א'בילד פון די כתב יד,וואס איז ערשיינען אין די לעצטע אויסגאבע פון "דער איד".

[צושויער]

פון זקניך ויאמרו לך פ' בלק תשע"ד

העכסט אינטערעסאנט, דער ר' יושע מענדל איז געווען א אונגארישער געבוירענער און א גאליציאנער אפשטאמיגער, מקיים געווען דעם הוי גולה למקום תורה און געלערנט אין גאליציע ביי די גאונים מפורסמים, הגאון ר' מאיר אריק, רנ"ה באמבאך מסאמבור מח"ס גבעת הלבונה, באקומען סמיכה פונעם גאון האדיר בעל צור יעקב און ר' שמואל פירער מקראסנא.
דעם ספר דבר יהושע.
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?102770&

[לחיים טובים ולשלום]

איז דא בעולם א קאלעקשאן פון אלע כא כסלו בימים ההם?

[לחיים טובים ולשלום]

דאס איז זיכער שוין אפאר יאהר שפעטער, נענטער צו נ' ווי צו מ'. דער רבי איז מ-מ"א נישט אזוי ווייס געווען. ווידער זיי מברר וועלכעס יאהר מ'האט אנגעהויבן צו מאכן דעם דינער אום כ"א כסלו.

דאכט זיך ערגעץ ווי ל"ה - ל"ו

ר' איטשע, כך נהגו מקדמת דנא, איר זאגט תחנון אין א טאג ווען איר גייט שבת'דיג געקליידעט?

שבת'דיגע קליידער האב איך נאכנישט געזען [מיינסט אפשר די אינגלעך מיט די ווייסע העמעדער?], אבער תחנון זאגט מען נישט אין די סאטמארע שוהלן.

הלכה? איך ווייס נישט.
מנהג? קלאר אזוי.

אין סענדז סט. פלעגן די בחורים גיין בגדי שבת

[חאצקל פרייליך]

(בתגובה על הנ"ל).

לפי השמועה התחילו משנת תשל"ג לערוך הדינער בחגיגת יום ההצלה. (ואפשר לשלב השמחה בשניהם, היינו של נס ההצלה ושל שמח זבולון בצאתך וישכר באוהליך).

אגב, בפ' תבוא כתיב אלה יעמדו לברך את העם על הר גרזים וגו' ואלה יעמדו על הקללה בהר עיבל וגו' ארור אשר לא יקים את דברי התורה הזאת לעשות אותם (ואחז"ל אפילו היה הוא צדיק גמור במעשיו והיה יכול להחזיק התורה ביד הרשעים המבטלים אותה הרי זה ארור), ובהר גריזים אמרו ההיפך, ברוך אשר יקים. (ושמעתי בשם ספרים הק' שלכך נכתבו בתורה רק הארורים כי הברכה גדולה כל כך שלא ניתן להכתב).ובמגילת תענית איתא בעשרין וחד בה (בכסלו) יום הר גריזים דלא למספד וכו' ובאותו יום שעשו להם כך עשאוהו יו"ט, עכ"ל.

לענין תחנון אמרי אינשי משמי' דהגאון הגדול ר' דוד יונגרייז זצ"ל חבר בי דינא רבא בירושלים עיה"ק שגם הוא פסק שלא לומר תחנון ביום זה מחמת שמחת הצלת רבינו הק' זי"ע.

ובשו"ת מהר"ם אלשקר (סי' מ"ט) ע"ד א' שבא ממקום שבה נהגו יו"ט לזכר הנס שהי' שם, דעליו לנהוג כן אף במקומו החדש ולא לומר תחנון באותו יום, עיי"ש.

ובשערי תשובה (שו"ע או"ח סי' רי"ח) כתב, וכתב בסולת בלולה (סק"ב) מדברי הזוהר (ח"ד רמ"א ע"א) ושל"ה, מי שנעשה לו נס טוב וראוי שבו ביום יתבודד בכל שנה להודות ולשמוח, ולשון זה הביאו בספר חרדים (מצות התשובה פ"ג), וכיוצא בזה נמצא (במגילת איבה) שעשה הגאון בעל תויו"ט, ועוד גדולים כאשר יצאו מצרה לרוחה. העושה סעודת הודאה, וכן בכל שנה על נס, הרי הוא סעודת מצוה, תשובת חות יאיר (סי' ע') - פרמ"ג (מ"ז סי' תע"ד סק"ט).

ובספר לב חיים (להגר"ח פלאגי זצ"ל, ח"ג סי' ק"נ דף רכ"א) כתב, נשאלתי למנהג העולם דמי שחלה את חליו או סערה גדולה בים ונעשה לו נס שניצל מהמיתה ועשה אותו יום משתה ושמחה מדי שנה בשנה, אם מהנה קבלה זו שלא לומר תחנון באותו יום מחמת השמחה. תשובה: נראה בודאי דאם קיבל עליו לעשותו יום שמחה ומשתה להודות לה' אז בודאי הקבלה לבד מהני, כאשר מתבאר בתשובת הרב מהר"ם אלשקאר ז"ל (סימן מ"ט) שכתב וז"ל הלכך אף על פי שלא היה נכתב תנאי זה בהסכמתם היה עליהם לקיים בכל מקום שהם ואפילו מנהג בעלמא, וכדמוכח מההיא דרבי אליעזר בן צדוק (במס' תענית דף י"ב.) שכתבנו דאפילו לאחר החורבן ולאחר ששינו את מקומן היה נוהגין את יום עשרה באב יו"ט, לפי שהיו נוהגין בו אבותיהם קודם החורבן וכו' יעיי"ש, דון מינה למאן דקמן דכיון שקיבל על עצמו לעשות יום משתה ושמחה אין אומרים בו שום תחינה, עכ"ל.

אגב שמעתי, ידוע מ"ש בספרים הק' על וששון זו מילה שהטפת דם בריתו של משה רבינו ע"ה היתה בפורים (שנולד ונפטר בז' באדר) והצד השוה שביניהם הוא כי הוא היה עצם התורה (כידוע ועי' בישמח משה פ' תצוה וזל"ק: דאיתא משה קבל תורה מסיני ומסרה ליהושע ופירשו דמשה קבל התורה בכחו שלא היה שום אדם בעולם שיהיה ראוי לקבל התורה רק משה לבדו וכו' כמו שפירשו על אמרם בריך רחמנא דיהיב לן אורייתא תליתאי ע"י תליתאי, כי אורייתא וקוב"ה כולא חד, הוא רצונו ורצונו הוא, והוא שכל ומשכיל ומושכל אחד, וכן היה משה בהשאלה ממש עצם התורה, ע"כ נקרא איש האלקים, עכל"ק). ופורים הוא יום קבלת התורה מאהבה, שתחילתו באונס וסופו ברצון.

וראה בתפארת שלמה פ' וישב עה"פ ויאמר אליהם ראובן אל תשפכו דם וגו' למען הציל אותו מידם להשיבו אל אביו, וזל"ק: נמצא כי זה עיקר עבודת האדם בעוה"ז לדעת כי עיקר ביאתו לזה העולם לתקן אשר עוות בגלגול הראשון וכו' כי ראובן היה יודע בעצמו שהוא גלגול קין וכן הוא בספר הגלגולים וגו' נמצא כי עיקר התיקון שלו היה צריך להיות שיבא לידו ענין כזה וגו' להציל את נפש אחיו את זה לעומת זה ויאמר הילד איננו ואני אנה אני בא פי' עתה התמרמר מאוד על כי לא עלתה בידו דבר זה להציל את אחיו ואנה אני בא לגמור התיקון, עכל"ק. ובסדר הדורות כתב שראובן בן יעקב (אשר פתח בהצלה תחילה) נולד ונפטר בי"ד בכסלו. נמצא שיום מילתו חל בכ"א בו יום ההצלה.

לסיום הדברים אעתיק ממה שכתבתי פעם באשכול 'פוירל הארבאר אטאקע' כאן באייוועלט.

א גרויסן ייש"כ שמאטע. ס'איז געוואלדיג, זייער אינפארמאטיוו און אינטערעסאנט.

סתם א קליינע הערה, דאס וואס דו שרייבסט אז אין יענעם טאג פון די אטאקע (דעצעמבער 7) איז אמעריקא אפיציעל געווארן אינוואלוועד אין די וועלט מלחמה, מיינט צו זאגן (לויט ווי דו שרייבסט אינעם המשך) אז יענעם טאג האט צוגעברענגט אז אמעריקא זאל אפיציעל זיך אנשליסן אין די מלחמה מיט 4 טעג דערויף (דעצעמבער 11).

ווי דערמאנט האט יאפאן אין יענעם טאג (דעצעמבער 7) אטאקירט אמעריקא, ולמחרתו (דעצעמבער 8) האט אמעריקא דערקלערט קריג קעגן יאפאן, ובעוד שלושת ימים (דעצעמבער 11) האט דייטשלאנד אנגענומען זיך פאר יאפאן און דערקלערט קריג קעגן אמעריקא. און נאך איין קליינע פרט וואס דו האסט גראדע נישט דערמאנט איז אז מיט עטליכע שעה שפעטער אין זעלבן טאג האט אמעריקא געענטפערט און דערקלערט קריג קעגן דייטשלאנד, וואס דעמאלטס (און מיט דעם) איז אמעריקא אפיציעל אריינגעמישט געווארן אינעם וועלט קריג. איז פאקטיש יענער טאג געווען ווי דו האסט געשריבן:

די טאג וואס אמעריקע איז אפעציעל געווארען אינוואלוועד אין די צווייטע וועלט מלחמה. די טאג וואס האט געטוישט די וועלט אויף אייביג! און האט לויט רוב היסטאריקע אנגעהויבען די ענדע פון די מלחמה און געברענגט א סוף צי די פאשיסטישע טיראניי.

און בליקנדיג אין דעמאלטסדיגן לוח איז יענער היסטארישער טאג (דעצעמבער 11, 1941 למספרם) געווען איז אין אידישן דאטום ביום כ"א כסלו (תש"ב לפ"ק). ואי לאו האי יומא וכו'.

כן ידוע שהרבה זקני שארית הפליטה מתלמידי וחסידי רביה"ק בעל הנס זי"ע (ובראשם מרן רבינו בעל ברך משה זצ"ל) קבלו עליהם יום זה להודות ולהלל על גאולתם ועל פדות נפשם, ועשו אותו יום משתה ושמחה. אגב, זכיתי להיות נוכח אצל סעודת הילולא של הגה"צ מסיגוט זצ"ל הי"ד כ"ה אייר תשנ"ט בחדר האוכל דישיבה גדולה בק"י כשאחיו רבינו זצ"ל כיהן פאר בראש המסובין, ולפי זכרוני אמר הרה"ח ר' שמואל הכהן פר"מ הי"ו בדרשתו הקצרה שם, שכשהופיע רבינו להמסיבה וראה את הטבלא הגדולה 'כ"ה אייר יום ההצלה והשחרור של כ"ק רבינו שליט"א' אמר שיום ההצלה והשחרור יהיה בביאת גואלינו בקרוב.

וטרם אכלה לדבר, הנה במס' מגילה איתא אמר רבי יצחק מה דכתיב אל תתן ה' מאויי רשע זממו אל תפק ירומו סלה, אמר יעקב לפני הקב"ה, רבונו של עולם, אל תתן לעשו הרשע תאות לבו, זממו אל תפק (פירש"י אל תוציאנו מנחיריו, זמם כמין טבעת ברזל שנותנין בחוטמו של אנקה ונמשכת בו ומתוך חוזקה אינה משתמרת כי אם בו) זו גרממיא של אדום, שאלמלא הן יוצאין מחריבין כל העולם כולו. פירש"י ז"ל גרממיא, שם מלכות והיא מאדום. והיעב"ץ ז"ל בהגהותיו כתב שם כמדומה ר"ל גרמניא היא אשכנז שלנו, עכ"ל.

אתמול הביא אחד מחברינו היקרים באשכול הסמוך ציטוט ממכתב עת ישן נושן על הצר הצורר הגרמני ימשו"ז שנכתב באתחלתא דפרענותא של שנות ימי אפילה בימיו הרעים (בצירוף תמונתו נארישקייט), ובתוך הדברים שם נאמר 'הי טאלד פיפל דעט הי וואלד מעיק דזשערמעני גרעיט אגעין'.

ובעוה"ר ביצע זממו כאשר יצא להחריב את העולם כולו וגדע בחרון אף יותר משליש של הכלל ישראל, לולי ה' שהיה לנו להחיות לפליטה גדולה. יה"ר שנזכה לראות בענינינו בנקמת דם עבדיך השפוך בשוב ה' את שיבת ציון. וכמו שסיפר פעם רביה"ק זי"ע בעריכת השולחן בחוה"מ סוכות מה ששמע מחסידים זקנים שמרן הקדוש בעל דברי חיים מצאנז זי"ע אמר פעם שהכלל ישראל כבר נדדו והלכו גולה אחר גולה אבל האחרון יהי' בגלות אמעריקא ושם יתגלה מלך המשיח לראשונה ומשם יקבלו פניו בקיבוץ גליות ונדחי ישראל.

מעיק אמעריקא גרעיט אגעין. גאט בענטש אמעריקא, און נעם אונז בקרוב ארויס פון דא. ושם נעלה ונראה ונשתחוה לפניך על נסיך ועל נפלאותיך ועל ישועתיך, ושישו ושמחו בשמחת הגאולה במהרה דידן.

[סטרונעס]

.