רבי אליעזר הורוויץ מדזיקוב זצ"ל - ג' חשון תרכ"א

תולדות וסיפורי צדיקים וחסידים

די אחראים: אחראי, גבאי ביהמד

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25691
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » מיטוואך אוגוסט 05, 2015 4:40 pm

הצבי האט געשריבן:כפי מה שדברתי עם נכדי המחבר, המקור לזה הוא ממכתבים של הרבנית של הרה"ק רבי אברהם מקנעהינטש זצ"ל בנוגע שידוכים לנכדתה רבקה בתו החורגת של הרב מרידיק, ואכן בעלה של רבקה הנ"ל הי' ממלא מקום חמיו, והתכתב עם דודו ר' אורי'לע ונדפס המכתב בספר גנזי האור הנ"ל

איזה מכתב נדפס בגנזי אור? אולי תוכל להביא העתק מהמכתב?

הצבי
שר העשר
תגובות: 33
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג אוגוסט 04, 2015 10:13 pm

תגובהדורך הצבי » מיטוואך אוגוסט 05, 2015 5:01 pm

מכתב לרבינו מאת חתן אחיו
הרה"צ ר' יחזקאל שרגא הלברשטאם זצ"ל הי"ד מרידיק
ב"ה יום י"ט למטמונים תרצ"ט רודקי יצ"ו
החיים והשלו' וכט"ס לכ"ק דודי הרה"ג הצדיק המפורסם נזר ישראל והדרו תפארת השלימים כליל המדעים איש האשכולות ריכא בר ריכא כו' כקש"ת מוה"ר אורי לאנגער שליט"א החוב"ק נוי יארק יע"א
אחדשה"ט באה"ר ובלונ"ח לשמחת לבבי נתכבדתי עתה גם בחלק הרביעי מספרו נחמד ונעים וכמעשהו בחלקים הקודמים כן עתה הוא ממשיך ומשפיע בו רעינות נשגבים והעמקת חקר באגדת חז"ל עפ"י רוח הזמן ויראת ד' טהורה המעוררים הלבבות, ומעשרים אוצר ספרותינו התורנית, ויקבל בזה את תודתי הרבה ויזכה בקרוב לברך על המוגמר להוציא חלק חמישי ושאר חיבוריו ויגדיל תורה ויאדיר עביגואצ"א
כדברי שארו המברכו בברכה המשולשת בתוה"ק המצפה לבשורות טובות,ולהרמת קרן ישראל בכלל ובפרט, במהרה דידן.
יחזקאל שרגא הלברשטאם החופ"ק רידיק.

הערות על הספר "נחמד ונעים" של רבינו
מהרה"ג ר' יחזקאל שרגא הלברשטאם מרידיק זצ"ל הי"ד.
חלק ראשון.
צד 20 הפי' על הפסוק (בראשית מ"ה, ט') כה אמר בנך יוסף וגו'. כיוון בכל זה לדברי הגה"ק מריזין זצלה"ה בעירין קדישין תניינא.
בפתגמי אורייתא אות י"ב, מש"כ דרבים מהחפשים מקשים וכו', עיין בזוה"ק פרשת פנחס דף ר"כ סוף ע"ב, אמר ר' אבא, דחד חכים גוי שאל את השאלה הזאת לר' אליעזר, ור' אליעזר שאל אח"כ זאת לאלי' הנביא ע"ה, ועי' בשו"ת הרשב"א (ח"ד סי' קפ"ז) דאחד שאל אותו שאלה זאת, והשיב לו דאע"ג דכתיב אחרון, מ"מ לאו אחרון ממש הוא, רק מחמת שהוא מאוחר מן הראשון נקרא אחרון, והביא ראיה ע"ז, מדכתיב (שמות ד', ח') אם לא יאמינו לקול האות הראשון והאמינו לקול האות האחרון, והי' אם לא יאמינו גם לשתי האותות אלה וגו', הרי דמצינו להדיא דאף דכתיב אחרון, בכל זה לאו אחרון ממש הוא, וכן מרמז על זה הראיה בתוס' יו"ט מס' דמאי פ"ג מ"ג.
שם אות ט"ז, הפי' על הפסוק (תהלים ס"ב, י"ג) ולך ה' החסד וגו', כן פי' בישמח משה, מכ"ק אא"ז הגה"ק זצללה"ה, פרשת חיי ד"ה עוד ביאור ע"ז.
שם אות י"ח על הפסוק (תהלים קמ"ה, י"ט) רצון יראיו יעשה. מובא פירוש זה בייטב לב מכ"ק אא"ז הגה"ק זצללה"ה, פרשת נשא דף יו"ד ע"ג בשם הבעש"ט זצללה"ה.
שם אות כ"ז בפירוש על האמר חז"ל (ברכות דף ה' ע"א) פשפש ולא מצא יתלה בביטל תורה, כיוון לדעת החוות דעת בספרו נחלת יעקב על אגדות הש"ס.
שם אות ל"ו בפירוש הגמרא שבת דף פ"ח ע"א, ואם לאו שם תהי' קבורתכם, בספר הידוע דורש לפרקים, פ"א אות א', פירוש כן ביתר ביאור.
שם אות נ"ה על המשנה באבות (פ"ה מ"ז) ועל מה שלא שמע אומר לא שמעתי, כן פירוש ג"כ בספר כנסת ישראל על פרקי אבות.
חלק שני:
בפתגמי אורייתא אות יו"ד, והמים להם חומה (שמות י"ד, כ"ב), פירוש כן בישמח משה פרשת בשלח, ועיי"ש ראייתו מילקוט שמעוני רמז רל"ד, כן פירוש ג"כ בקול אלי' בשם הגר"א ז"ל.
שם אות ל"ג, יצר הרע דומה לזבוב (ברכות דף ס"א ע"א), כעין זה פירוש ג"כ באפיקי יהודה.
שם אות ל"ח, מכאן מודעא רבה לאורייתא (שבת דף פ"ח ע"א) קדמו בזה הרשב"א ז"ל, ועיין בערבי נחל פרשת ואתחנן ד"ה כי ישאלך, ובישמח משה פרשת וארא ד"ה ולקחתי.
שם אות נ"ג, על המשנה (אבות פ"ה מ"א) ולא נראה זבוב בבית המטבחיים, כן פירוש בספר עצי יער מובא ג"כ בספר כנסת ישראל על פרקי אבות פ"ה אות ק"ז.
שם אות נ"ד, פשפש ולא מצא יתלה בביטל תורה (ברכות דף ה' ע"א), מובא פירוש זה בעיון יעקב ברכות דף ה' ע"א, בשם העוללת אפרים, ובספר דרושי הצל"ח דרוש כ"ד אות ד' בשם שמעתי.
שם צד 52, וכן פירוש בייטב לב פרשת ויקרא אות ד'.
חלק שלישי:
צד 18 פירוש מה שא' דויקרא א' זעירא הוא, כן פירוש בייטב לב פרשת ויקרא אות ד'.
שם צד 28, והבל הביא גם הוא, כן מבואר באלשי"ך הקדוש, ובבאר מים חיים על התורה פרשה זו.
שם צד 51, על הגמ' סוכה דף נ"ב ע"א, הללו בוכים והללו בוכים, כע זה פירוש הרי"ף על העיון יעקב שם ד"ה בשלמא למ"ד.
שם צד 123, בפירוש המדרש על הפסוק (ויקרא כ"א, א') אמור אל הכהנים, כען זה פירוש בייטב לב פרשת אמור.
בפתגמי אורייתא אות י"א על הפסוק (בראשית מ"א, מ"ה) ויקרא פרעה שם יוסף צפנת פענח, כן פירוש ג"כ בפרדס יוסף.
שם אות י"ב, כלנו בני איש אחד נחנו (בראשית מ"ב, י"א), כן פירוש בישמח משה פרשת מקץ.
שם אות י"ד, והנה נער בוכה (שמות ב', ו'), מובא ג"כ בספר צבא רב, בשם הרב הגאון המפורסם ר' צבי מיכלזאהן מווארשא.
שם אות ל"ח, מקום שבעלי תשובה עומדין אין צדיקים גמורים עומדים (ברכות דף ל"ד ע"ב), בספר ערבי נחל פרשת ויתרו ד"ה ואמנם יש לדקדק, פירוש כן ביתר ביאור.
שם אות מ"ח בניסן נגאלו ובניסן עתידין להגאל (ר"ה דף י' ע"ב), עיין בייטב פנים דף נ' מאמר שם הגדול ד"ה דבר זה אמרתי וכו', ואפשר מטעם זה, עיי"ש.
אות ס"ב, איזה גיבור הכובש את יצרו (אבות פ"ד מ"א), מובא בכמה ספרים בשם הגאון ר' יוסף בער מבריסק זצ"ל, עי' במילי דאבות, ובשער בת רבים בפרשת נשא.
חלק ג'

הצבי
שר העשר
תגובות: 33
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג אוגוסט 04, 2015 10:13 pm

תגובהדורך הצבי » מיטוואך אוגוסט 05, 2015 5:03 pm

הרב מילער אולי תוכל לשלוח לי הצענזוס רעקארד שמצאת או לשלוח לינק לזה

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25691
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » מיטוואך אוגוסט 05, 2015 5:39 pm

הצבי האט געשריבן:הרב מילער אולי תוכל לשלוח לי הצענזוס רעקארד שמצאת או לשלוח לינק לזה

עי' באשכול הסמוך על ר' אברהם מקנעהניטש, העתקתי שמה את כל מה שמצאתי

תודה על העתקת המכתב

אוועטאר
הילולא דצדיקיא
שר האלף
תגובות: 1523
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך אוקטובער 22, 2014 11:40 am
לאקאציע: באהלי צדיקים

תגובהדורך הילולא דצדיקיא » דאנארשטאג אוקטובער 15, 2015 4:18 pm

הלילה היא"צ

הרה"ק ר' אליעזר מדזיקוב זיע"א בן הרה"ק ר' נפתלי צבי מראפשיץ זי"ע
נלב"ע ג' חשון תרכ"א


רבינו הרה"ק רבי אליעזר מדזיקוב זיע"א נולד (כבן שלישי) לאביו הרה"ק ר' נפתלי צבי מראפשיץ זיע"א בשנת תק"נ.

בילדותו ינק תורה מאביו הגדול, ומרבו הרה"ק האריה דבי עילאי, כמו"כ לקחו אביו הגדול עמו בנסיעותיו לצדיקי דורו, ובמיוחד כאשר נסע להרה"ק מלובלין זיע"א, הרה"ק מלובלין חיבב את רבינו ביותר וכיבדו כמה פעמים לעבור לפני התיבה באמרו שרבינו יודע טוב להתפלל.

גם נסע להרה"ק רבי צבי הירש מזידיטשויב בעל העטרת צבי זיע"א, להרה"ק מהרצ"ה מרימאנוב זיע"א, להרה"ק מרוזין זיע"א, ולעוד מצדיקי דורו,

עם פטירת אביו הגדול סירב לקבל עול הרבנות והתכופף תחת מרות גיסי הרה"ק ר' אשר ישעי' מראפשיץ זיע"א, כמו"כ המשיך להסתופף בצל הרה"ק מצאנז זיע"א ועוד.

רבינו שנשאר מקודם להתסורר בעיר ראפשיץ ליד גיסו הגדול הרה"ק רבי אשר ישעי' מראפשיץ זיע"א היה מחוסר פרנסה ממש, כאשר באו מים עד נפש הגיע הצעה לפתחו באשר החזן דעיר לאנצוט נפטר וע"כ רצה רבינו לילך להציג עצמו להם ובא להיוועץ עם גיסו הגדול, אמר לו הרה"ק מהרא"י מראפשיץ זיע"א המתן עוד מעט כי לגדולה מזה ממתין לך, תיכף בימים ההם באו אנשי עיר דזיקוב להרה"ק מהרא"י מראפשיץ זיע"א שיתן להם אחד הראוי לשמש כאב"ד בעירם, או אז שלח את גיסו רבינו שיקבל עליו הרבנות, ורבינו לקח את הרבנות ביד רמה וביד תקיפה, אמנם כל עוד שגיסו הגדול הי' בחיים נמנע רבינו מלהתנהג באדמורו"ת, ורק עם פטירת גיסו התחיל להתנהג באדמורו"ת באופן גדול ומפורסם.

במהרה נתפרסם שמו כבעל מופת ובעל רוה"ק חוץ מגדלותו בתורה שכבר היתה ידועה מקודם, ורבים מצדיקי דורו באו להסתופף בצל קדשו, ושאבו ממנו תורה ויראה טהורה.

בעיר דזיקוב הי' איש אחד שהציק מאוד לרבינו עד למאוד, פעם אחת הגיע הרה"ק מהרא"י מראפשיץ זיע"א לבקר את גיסו, ונכנס אותו איש להתברך מפיו, מיד בהיכנסו פתח הרה"ק את פיו היתכן שהוא מעיז פניו נגד האב"ד שאני שלחתי אותו להיות כאן לאב"ד, ואתה מציר את צעדיו, בתוך הדברים שמע הרה"ק האמרי נועם זיע"א בן רבינו איך שדודו לוחם על כבוד אביו והלך לקרוא לאביו רבינו זיע"א, כאשר נכנס רבינו לשם כבר לא יכל להתאפק ונתן ליריבו ליטותא דרבנן שמעתה הוא וזרעו אחריו יהיו מחזרין על הפתחים.

כעבור שנים הי' האיש הזה עדיי עשיר גדול, והתלוצצה אשתו שרבינו קיללו, ולא רק שלא נתקיימה קללתו אלא שהם עשירים גדולים, כאשר באו לומר לרבינו מזה, הגיב רבינו הא, הא, הא, אני רואה אותו כבר כעת מחזר על הפתחים, ולא ארכו הימים ותוך זמן מועט איבד כל עושרו והעני כ"כ עד שהתחיל לחזר על הפתחים. פ"א איקלע לבית רבינו, יצא רבינו לקראתו עם מאכל ומשתה, ואמר לו, כאן אינני רואה עבורך עצה, סע לארץ ישראל ושם תוכל להיוושע, אמנם האיש הזה בז לרבינו ולא שעה לעצתו, ובילה שארית חייו ושנותיו בהקדש לעניים בדעמביץ, ושם נפטר.

פעם נחלה רבינו עד למאוד והי' שכיב מירע, הגיע מחותנו הרה"ק בעל דברי חיים מצאנז זיע"א לבקרו, ביקשו רבינו לאחל לו רפו"ש, שאלו הרה"ק מצאנז מה חסר למעכתר"ה למעלה בשמים, אמר רבינו שעדיין צריך הוא לנהל עירו, אמר לו הרה"ק מצאנז שיש מספיק מנהיגים שימלאו מקומו בזה, אמר רבינו שעדיין צריך לחנך את בניו שעדיין היו בביתו, אמר לו הרה"ק שהוא ידאג לזה, וכך מה שאמר רבינו הסביר לו הרה"ק מצאנז שזה לא עילה לעכב הפטירה, ושם הרי יהנה מזיו השכינה, עד שאמר לו רבינו האם המחותן יודע שכאשר אנחנו שרים 'אין קצבה' שרים עמנו כל הפמליא של מעלה והם מכים כפיים, נהנה הרה"ק מצאנז ואמר, א"כ צודקים אתם וצריכים אתם להיוושע ברפו"ש תיכף, והלך הרה"ק מצאנז לטבול עבור רבינו, ובזמן קצר הבריא רבינו וחי עוד שנים רבות.

רבינו נהג בכל ר"ה לעשות מי שבירך לצדיקי דורו, ובכל ער"ה הורה להגבאי שלו שיכין לו את הקוויטל עם שמות הצדיקים, כאשר בראש הרשימה הי' בכל שנה ישראל בן חוה (ה"ה הרה"ק קדוש ישראל מרוזין זיע"א) בער"ה תרי"א שאל רבינו את הגבאי אם כבר הכין את הקוויטל, אמר הגבאי שכן, שאלו רבינו את מי רשמת בראש, נענה הגבאי ואמר שכמו בכל שנה רשם גם השנה את הרה"ק מרוזין בראש הקוויטל, אמר לו רבינו בהקפדה 'דו טיילסט מיר שוין ווידער איין' לך ורשום בראש הקוויטל 'חיים בן מרים' (הרה"ק מצאנז זיע"א), ורשום בצד שהר"ת של מ'כלכל ח'יים ב'חסד הוא אותו נוט' כשמו של הצאנזאר רב (ח'יים ב'ן מ'רים), באותו שנה ביום ג' חשון נסתלק הרה"ק מרוזין לחיי עולם, אז הבין הגבאי למפרע כוונת רבנינו.

בשנת כת"ר רעשה כל העולם על ביאת המשיח, והתחילו אנשים למכור את ביתם ורכושם והכינו עצמם לביאת המשיח ולעלות לציון ברינה, באותו שנה נכנס רבינו בתחילת השנה (י"א בשמחת תורה) ואחז בזקינו ואמר, הנני נשבע בנקיטת חפץ אשר בהאי שנה לא יבוא המשיח, דבריו התפרסמו בכל העולם, והתחילו הרוחות להירגע, כעבור השנה שאלו אחד מהמקורבים מהיכן ידע להישבע בברירות שמשיח לא יבוא, כאשר מתפללים אנו בכל יום על ביאת המשיח, ואומרים אני מאמין בכל יום שיבוא, אמר לו רבינו, שהיות וראה שכל היהודים מכינים עצמם לביאת המשיח, ופחד שאם משיח לא יבוא חלילה יבואו לכפור בכל האמונה בביאת המשיח, ע"כ החליט לישבע ואפי' שיהי' שבועת שקר, העיקר להציל את בני ישראל מכפירה ומינות רח"ל.

רבינו החזיר את נשמתו הטהורה ליוצרו ביום ג' חשון תרכ"א ומנו"כ בעיר דזיקוב.

זרעו אחריו, בניו: הרה"ק רבי מאיר זיע"א בעל אמרי נועם מדזיקוב, הרה"ק רבי משה מראזאוודאוו זיע"א, הרה"ק רבי ראובן מדעמביצער זיע"א, והרה"ק רבי ישראל מבארנוב זיע"א.
חתניו: הרה"ק רבי חנינא מאילינוב זיע"א
להנציח זכרונם של צדיקים
פאר נאך אינפערמאציע 'אויף יא"צ פון צדיקים' קוקט דא http://www.yuhrzeit.com

אוועטאר
יציב פתגם
שר חמשת אלפים
תגובות: 5695
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג יוני 25, 2013 3:17 pm

תגובהדורך יציב פתגם » מיטוואך דעצמבער 16, 2015 4:17 pm

מצבת הרה"צ רבי נפתלי הורוויץ זצ"ל אב"ד פאקשיווניצא - בביה"ח בטארנא

31231.JPG

אוועטאר
יציב פתגם
שר חמשת אלפים
תגובות: 5695
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג יוני 25, 2013 3:17 pm

תגובהדורך יציב פתגם » דינסטאג דעצמבער 22, 2015 2:41 pm

איז דאס הרה"צ רבי נפתלי הורוויץ זצ"ל אב"ד פאקשיווניצא ומנו"כ בטארנא?

unnamed (2).png

תולעת-ספרים
שר מאה
תגובות: 102
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג ינואר 26, 2015 9:52 am

תגובהדורך תולעת-ספרים » מיטוואך דעצמבער 23, 2015 10:47 am

איז דאס הרה"צ רבי נפתלי הורוויץ זצ"ל אב"ד פאקשיווניצא ומנו"כ בטארנא?

ס'קען אויך זיין אז דאס איז זיין ברידער הרה"צ ר' אלטר יצחק מאיר הי"ד וואס איז גיוועהן פאקשווניצער רבי קודם אין לאדז אין שפעטער אין טארנא, מ'דארף בודק זיין אין דעם מקור פון דאס בילד וועלכער יאהר ס'איז געדרוקט, ווייל רבי נפתלי איז נפטר גיווארען תרצ"ב און דער ברידער האט גילעבט ביז אינמיטן קריג.

אוועטאר
יציב פתגם
שר חמשת אלפים
תגובות: 5695
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג יוני 25, 2013 3:17 pm

תגובהדורך יציב פתגם » מיטוואך דעצמבער 23, 2015 9:06 pm

תולעת-ספרים האט געשריבן:
איז דאס הרה"צ רבי נפתלי הורוויץ זצ"ל אב"ד פאקשיווניצא ומנו"כ בטארנא?

ס'קען אויך זיין אז דאס איז זיין ברידער הרה"צ ר' אלטר יצחק מאיר הי"ד וואס איז גיוועהן פאקשווניצער רבי קודם אין לאדז אין שפעטער אין טארנא, מ'דארף בודק זיין אין דעם מקור פון דאס בילד וועלכער יאהר ס'איז געדרוקט, ווייל רבי נפתלי איז נפטר גיווארען תרצ"ב און דער ברידער האט גילעבט ביז אינמיטן קריג.

די מקור פונעם בילד איז אינעם ניו יארקער "פארווערטס" (23 יוני 1923)

תולעת-ספרים
שר מאה
תגובות: 102
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג ינואר 26, 2015 9:52 am

תגובהדורך תולעת-ספרים » דאנארשטאג דעצמבער 24, 2015 9:26 am

יציב פתגם האט געשריבען:
תולעת-ספרים האט געשריבן:
איז דאס הרה"צ רבי נפתלי הורוויץ זצ"ל אב"ד פאקשיווניצא ומנו"כ בטארנא?

ס'קען אויך זיין אז דאס איז זיין ברידער הרה"צ ר' אלטר יצחק מאיר הי"ד וואס איז גיוועהן פאקשווניצער רבי קודם אין לאדז אין
שפעטער אין טארנא, מ'דארף בודק זיין אין דעם מקור פון דאס בילד וועלכער יאהר ס'איז געדרוקט,
ווייל רבי נפתלי איז נפטר גיווארען תרצ"ב און דער ברידער האט גילעבט ביז אינמיטן קריג.


די מקור פונעם בילד איז אינעם ניו יארקער "פארווערטס" (23 יוני 1923)


אויב אזוי איז דאס זיכער רבי נפתלי זצ"ל, ווייל אין תרפ"ג האט רבי אלטר יצחק מאיר נאך גיוואינט אין לאדז'.

תולעת-ספרים
שר מאה
תגובות: 102
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג ינואר 26, 2015 9:52 am

תגובהדורך תולעת-ספרים » דאנארשטאג דעצמבער 24, 2015 2:50 pm

לאחר העיון איז מיר נתברר גיווארען אז דאס בילד איז גאהר פון זיין טאטע הרה"ק ר' יחיאל מפאקשווניצא בטארנא, ווייל עהר איז נפטר גיווארען אין שבט תרפ"ח (אנהייב 1928), דאס הייסט בשעת דאס בילד איז געדרוקט גיווארען אין 'פארווערטס' האט עהר נאך גילעבט, און איז גיוועהן אלט בערך 73 יאהר, וואס שטימט מיט דאס בילד, מה שאין כן זיין זון רבי נפתלי מפאקשווניצא איז דענסמאהל נאר גיוועהן בערך 48 יאהר, און דאס בילד איז צו אלט פאר א מענטש פון די יאהרען!
אזוי האב איך אויך גיהערט פון א אור-אייניקל פון רבי נפתלי, וואס זיין באבע איז גיוועהן א טאכטער פון רבי נפתלי, אויף א עהנליך בילד, אז דאס איז איהר זיידע רבי יחיאל זצ"ל.

שלומעלע
שר מאה
תגובות: 153
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יולי 02, 2015 6:14 am

רבי בן ציון הורוויץ ממאדען

תגובהדורך שלומעלע » פרייטאג אפריל 15, 2016 9:27 am

הרה"צ רבי טובי' הורוויץ אב"ד מאדען (גאליציא) בן הרה"ק רבי מאיר בעל אמרי נועם. וחתן הרה"ק ר' דוד מדינוב.
בנו היחיד רבי בן ציון הורוויץ. נתייתם מאביו בהיותו בן י"ב שנה. אח"כ מילא מקום אביו במאדען. חתן הרה"צ ר' פינחס מקינצק נכד היהודי הקדוש.
נאכ'ן ערשטע וועלטס קריג זיך געזעצט אין וויען. געווען באקאנט אלץ "דז'יקובער רבי".
זעהט אויס אז פאר א געוויסע תקופה, ארום תרפ"א, האט ער זיך געזעצט אין אמעריקא, צוזאמען מיט זיין צוויי זיהן ר' טובי' מיט ר' נתן דוד.

אוועטאר
בן בוזי
שר ארבעת האלפים
תגובות: 4736
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג אוגוסט 19, 2008 12:03 pm

תגובהדורך בן בוזי » מיטוואך יוני 15, 2016 1:26 pm

רבי טובי' (הצעיר) ממאדין ואח"כ מסאנוק (דאן נאך א תושב ריישא) איז געקומען קיין אמעריקא אום דעצעמבער 11 1920, דענאך זענען געקומען רבי בנציון ממאדין ובנו ר' נתן דוד (=22, ווארשיינליך נאך אלס אומפארהייראט) אום אוגוסט 15 1921.

שפעטער אום תרפ"ו (פעבואר 17 1926) איז רבי טובי' ווידער געקומען אפיציעל מטעם האגודת ישראל, ער האט זיך דאהי אויפגעהאלטן פאר עטליכע יאהר (כ'ווייס נישט גענוי וויפיל), און געארבייט פון די אגודת ישראל אפיס אויף 673 בראדוויי, זעה לדוגמא.
רעוו. אהרן הירשקאוויטץ, מסדר קידושין דעיר סיראקיוז והגלילית: benbeezee@gmail.com

אוועטאר
קיקיון
שר עשרת אלפים
תגובות: 13274
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יולי 16, 2012 11:11 am

תגובהדורך קיקיון » מיטוואך יוני 15, 2016 2:06 pm

4000 בימים ההם A SMALL AMOUNT ?
אינטערסאנט אז עס איז נישט געווען אויף א דרוק סארט
וועלכע מוסד האט מען דעמאלט גיבויט אין קראקא ? בית יעקב?

the collector
שר מאה
תגובות: 220
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך מארטש 09, 2016 11:25 pm

תגובהדורך the collector » מאנטאג אוגוסט 08, 2016 12:36 am

א שיינע קלארע בילד פונעם ציון איז פארהאן ערגעץ וואו?
די בילד וואס איז דא פריער אינעם אשכול איז שיין, אבער איך זיך בעסער...

אוועטאר
הילולא דצדיקיא
שר האלף
תגובות: 1523
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך אוקטובער 22, 2014 11:40 am
לאקאציע: באהלי צדיקים

תגובהדורך הילולא דצדיקיא » פרייטאג נובעמבער 04, 2016 12:07 pm

ארויף געברענגט לכבוד די יא"צ
להנציח זכרונם של צדיקים
פאר נאך אינפערמאציע 'אויף יא"צ פון צדיקים' קוקט דא http://www.yuhrzeit.com

אוועטאר
moishy56
שר ששת אלפים
תגובות: 6689
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג נובעמבער 10, 2013 6:36 am

תגובהדורך moishy56 » דאנארשטאג ינואר 05, 2017 6:38 am

dovidal האט געשריבן:היום במסיבת לחיים בסקווירא אחר תפלת שחרית בראשות בנו הגדול של כ"ק אדמו"ר שליט"א שהם נכדי הרוזינער ורבי אלעזרל דזיקובער זי"ע
שמעתי סיפור ממנו מה שסיפר החסיד רבי אנטשיל וואלאדארסקי ששמע מזקינו החסיד רבי אפרים נוסבוים מדזיקוב - כשרבי אלטרל נעשה רבי אחר פטירת אביו הגיע חסיד ואמר "איך גיי שוין אריין אין פערטן רעגימענט" שעדיין נסע לרבי רבי אלעזר'ל וסיפר מה שזוכר שפעם היה עם אביו אצל רבי אליעזר'ל לעת זקנותו והיה שוכב חלש במטתו ושאל מאביו אם היה במקוה היום אמר שכן היה, שאל אותו אם המקוה היה חם אמר שכן אמר רבי אלעזר'ל א"כ נלך למקוה , העולם שהיה שם תמהו עליו שכן לא ירד ממטתו זמן רב והאיך ילך למקוה, לקח רבי אליעזר'ל את ידיו הקדושים והעבירם על פניו ממצחן עד למטה מזקן שלו "ויצאו מים" מהזקן [הבאר"ד]שלו זי"ע


ווייסט איר ווער איז דאס געוועהן החסיד רבי אפרים נוסבוים מדזיקוב???

ווי האט ער געוואוינט? וואס איז זיין היסטאריע?

יעלזו בכבוד
שר העשר
תגובות: 41
זיך איינגעשריבען אום: מוצ"ש דעצמבער 31, 2016 3:39 pm

תגובהדורך יעלזו בכבוד » דאנארשטאג ינואר 05, 2017 7:36 am

moishy56 האט געשריבן:
dovidal האט געשריבן:היום במסיבת לחיים בסקווירא אחר תפלת שחרית בראשות בנו הגדול של כ"ק אדמו"ר שליט"א שהם נכדי הרוזינער ורבי אלעזרל דזיקובער זי"ע
שמעתי סיפור ממנו מה שסיפר החסיד רבי אנטשיל וואלאדארסקי ששמע מזקינו החסיד רבי אפרים נוסבוים מדזיקוב - כשרבי אלטרל נעשה רבי אחר פטירת אביו הגיע חסיד ואמר "איך גיי שוין אריין אין פערטן רעגימענט" שעדיין נסע לרבי רבי אלעזר'ל וסיפר מה שזוכר שפעם היה עם אביו אצל רבי אליעזר'ל לעת זקנותו והיה שוכב חלש במטתו ושאל מאביו אם היה במקוה היום אמר שכן היה, שאל אותו אם המקוה היה חם אמר שכן אמר רבי אלעזר'ל א"כ נלך למקוה , העולם שהיה שם תמהו עליו שכן לא ירד ממטתו זמן רב והאיך ילך למקוה, לקח רבי אליעזר'ל את ידיו הקדושים והעבירם על פניו ממצחן עד למטה מזקן שלו "ויצאו מים" מהזקן [הבאר"ד]שלו זי"ע


ווייסט איר ווער איז דאס געוועהן החסיד רבי אפרים נוסבוים מדזיקוב???

ווי האט ער געוואוינט? וואס איז זיין היסטאריע?


א באוויסטע דזיקובע משפחה

סטיטשינער
שר העשר
תגובות: 10
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג ינואר 05, 2017 3:49 pm

תגובהדורך סטיטשינער » דאנארשטאג ינואר 05, 2017 4:15 pm

הכל בכל מכל האט געשריבן:אינטערסאנט איז אז די יארצייט פון ר' יהודעלע סטוטשינער געפאלט אויך י"א חשון

אגב איז די יארצייט פון די רב ז''ל ט' חשון אבער צדיקים האבען געזאגט אז דריי טעג פאר דעם און נאכדעם איז אזוי ווי אויפן טאג...

סטיטשינער
שר העשר
תגובות: 10
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג ינואר 05, 2017 3:49 pm

תגובהדורך סטיטשינער » דאנארשטאג ינואר 05, 2017 4:18 pm

אגב מיין איך אז סטיטשינער רבי שליט''א האט דעס אמאהל דערמאנט אויפן יארצייט

סטיטשינער
שר העשר
תגובות: 10
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג ינואר 05, 2017 3:49 pm

תגובהדורך סטיטשינער » דאנארשטאג ינואר 05, 2017 5:03 pm

ווער איז געווען רבי אלעזרל דזיקובער'ס שווער?

אוועטאר
וואנאוויטשער
שר חמישים ומאתים
תגובות: 463
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך אפריל 06, 2016 4:10 am

תגובהדורך וואנאוויטשער » זונטאג ינואר 08, 2017 5:40 am

סטיטשינער האט געשריבן:ווער איז געווען רבי אלעזרל דזיקובער'ס שווער?

איך ברענג אראפ פון וואס ס'שטייט ביי מיר געשריבן...

א. א"ח של הרה"ק רבי אליעזר מדזיקוב, היתה הרבנית מרת חיה ע"ה.
ב. בת הנגיד החסיד רבי יחיאל איכל הלוי רוזנפלד מראווא ז"ל. יחוס זוגתו ראה להלן אות ו. נזכר בפרענומעראנטן על הספר נועם מגדים שנדפס בשנת תקס"ז, ושם מופיע לכאו' גם שם אחיו רבי יעקב יוסף אבי הרה"ק מקאמינקא. ילדיו הנוספים הם: מרת גיטל אשת הג"ר שמואל שמעלקא טויבש אב"ד יאסי [בנו של הג"ר אהרן משה טויבש אב"ד יאסי בעמח"ס תועפות ראם וקרני ראם על המהרש"א]. רבי משה אביו של הג"ר נתן אב"ד קולקוב. אשת הג"ר אברהם יעקב הורשובסקי שהיה ג"כ אחות אשתו [וכדלהלן אות ז].
ג. בן הנגיד החסיד רבי שלום הלוי רוזנפלד הגראף מראווא ז"ל. היה לו בן נוסף ושמו רבי יעקב יוסף אביהם של הרה"ק רבי שלום מקאמינקא זיע"א ושל הגאון רבי אריה לייבוש אב"ד מאצ'שיסק.
בהקדמת שו"ת מנחה קטנה להג"ר נתן רוזנפלד אב"ד קולקוב בנו של ר' משה ב"ר יחיאל איכל]. כותב אודותיו: "נכד הג"ר יחיאל איכל הלוי אב"ד לאדמיר זצ"ל נכד המהרש"ל [שחתם א"ע בשם שלמה ב"ר יחיאל, והשמות האלו נשתנו בסדר הדורות, שם שלמה לשם שלום, ושם יחיאל בתוספת שם איכל מאיזה טעם הגורם לשינוי השם], ושמעתי בשם הרה"ג ממאשציסק שהיה בקי בסדר הדורות שלפניו עד המהרש"ל והיה מונה אותם במספר שבעה".
ד. זוגתו היתה מרת לאה ע"ה.
ה. בת רבי שמואל. שהיה נו"נ להגאון מהרש"ל ז"ל. בנו הוא הג"ר אריה ליבוש אב"ד סטנאב בעמח"ס יריעות האוהל. [יחוס זה הוא ע"פ הקדמתו שם]. נכד הג"ר יהושע העשיל זצ"ל, נכד הרבי רבי יהושע העשיל מקראקא. [ע"פ הקדמת שו"ת מנחה קטנה להג"ר נתן ב"ר משה ב"ר יחיאל איכל רוזנפלד].
ו. אשת רבי יחיאל איכל [אות ב] היתה מרת בינה ע"ה.
ז. בת הנגיד רבי אורי שרגא פייבל הורשובסקי מנכבדי עיר דראהביטש. בנו הוא הג"ר אברהם יעקב הורשובסקי אב"ד דראהביטש שהיה חתן אחותו מרת בינה הנ"ל. אביהם של הגאונים רבי אליהו הורשובסקי אב"ד הובניב בעמח"ס אזור אליהו, ורבי דוב בערל אב"ד ליביטשוב.
ח. בן הג"ר משה ז"ל. [היחוס מכאן ולמעלה הוא ע"פ הקדמת ספר אזור אליהו וספר מנחה קטנה].
ט. בן הג"ר אלימלך מ"מ דק"ק דראהביטש. בניו הנוספים היו: רבי שמואל אב"ד יאניב. הרבנית מרת ציפורה דבורה זוגתו השנייה של הרה"ק בעל צמח ה' לצבי זיע"א.
י. בן הג"ר משה ז"ל. יחוס זוגתו להלן אות יג. בניו הנוספים היו: רבי פייבל מ"מ דק"ק דראהביטש, רבי לייב, רבי יהושע הרישעווער. [חותנם של 1) אב"ד זעמיגראד, ושל 2) אב"ד דאבראמיל בן רבי סנדר מסטאנאב, ושל 3) רבי אייזיק אב"ד סניאטין, ושל 4) רבי משה ציפיס מדראהביטש].
יא. בן הג"ר דוב בער מסטרעליסק ז"ל. חותנו של הג"ר צבי הירש אב"ד סטרעליסק ובאלחוב.
יב. בן הג"ר יהושע מסטרעליסק ז"ל נכדו של הג"ר פייבל וואהל נכד השר רבי שאול וואהל שנזכר להלן אילן י ענף ה אות ו. כמו"כ היה נכד הט"ז והב"ח.
יג. הג"ר משה [אות י] היה חתן הג"ר יוסף בנימין זאב וואלף ז"ל אבדק"ק שינאווא בעמח"ס אור יקרות.
יד. בנו של הג"ר אריה יהודה ליב ז"ל אבדק"ק סקאהל בעמח"ס לוית חן. בן הג"ר שמואל גרשון איש ירושלים שנזכר להלן אילן ט ענף ד אות ג, נו"נ לב"ח ולט"ז [כ"ז ע"פ שער הספר לוית חן ואור יקרות הנ"ל].
טו. הג"ר יוסף בנימין זאב וואלף [אות יג] היה חתן הג"ר חנוך העניך אשכנזי פו"מ בזאלקווא.
טז. בן הג"ר יוסף יאסקי אשכנזי אבדק"ק וואידסלאב ושידלוב.
יז. בן הג"ר נפתלי הירץ מזי"א אשכנזי דיין בלבוב.
יח. בן הג"ר יהודה זעלקיל מזי"א אשכנזי דיין בקראקא חתנו של הב"ח.
המצפה לישועה
נו"נ לזקני הק' מוואניאוויטש זיע"א

אוועטאר
יציב פתגם
שר חמשת אלפים
תגובות: 5695
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג יוני 25, 2013 3:17 pm

תמונה נדירה!

תגובהדורך יציב פתגם » דאנארשטאג ינואר 19, 2017 1:19 pm

הרה"ק בעל 'עטרת ישועה' מדזיקוב זי"ע מלווה בחסידים בעיירת מרפא

IMG_8727.JPG

אוועטאר
חמרא טבא
שר חמשת אלפים
תגובות: 5802
זיך איינגעשריבען אום: פרייטאג אוגוסט 08, 2014 2:13 pm

תגובהדורך חמרא טבא » מאנטאג ינואר 23, 2017 12:16 pm

יציב פתגם האט געשריבן:הרה"ק בעל 'עטרת ישועה' מדזיקוב זי"ע מלווה בחסידים בעיירת מרפא

IMG_8727.JPG

הערליך שיין פון וואו?
דביה תחדי נפשא

אוועטאר
יציב פתגם
שר חמשת אלפים
תגובות: 5695
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג יוני 25, 2013 3:17 pm

תגובהדורך יציב פתגם » מאנטאג ינואר 23, 2017 2:09 pm

פון די נייע ספר עטרות חתנים (ענייני נישואין מתורת רבוה"ק מדזיקוב זיע"א, ארה"ק תשע"ו)


צוריק צו “על הצדיקים ועל החסידים”

ווער איז אונליין

באנוצערס וואס דרייען זיך דא: נישטא קיין איינגעשריבענע באנוצערס און 9 געסט