רבי מאיר מאפטא זצ"ל בעל 'אור לשמים' - כ"ה תמוז

תולדות וסיפורי צדיקים וחסידים

די אחראים: אחראי, גבאי ביהמד

dovidal
שר ארבעת האלפים
תגובות: 4545
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יולי 04, 2011 12:16 am

תגובהדורך dovidal » מיטוואך יולי 19, 2017 2:25 pm

שמו האט געשריבן:זכותו יגן עלינו
גיי מיר זאגן זיין תפלה


רִבּוֹן הָעוֹלָמִים יָדַעְתִּי כִּי הִנְנִי בְּיָדְךָ לְבַד כַּחֹמֶר בְּיַד הַיּוֹצֵר. וְאִם גַּם אֶתְאַמֵּץ בְּעֵצוֹת וְתַחְבּוּלוֹת וְכָל יוֹשְׁבֵי תֵבֵל יַעַמְדוּ לִימִינִי לְהוֹשִׁיעֵנִי וְלִתְמֹךְ נַפְשִׁי, מִבַּלְעֲדֵי עֻזְּךָ וְעֶזְרָתְךָ אֵין עֶזְרָה וִישׁוּעָה. וְאִם חָלִילָה יַחְפְּצוּ כֻּלָּם לְהָרַע אָז אַתָּה בְּחֶמְלָתְךָ תָּשִׂים עֵינֶיךָ עָלַי וְתַשְׁקִיף עָלַי לְטוֹבָה מִמְּעוֹן קָדְשְׁךָ. הִנֵּה חֲבָלִים נָפְלָה לִי בַּנְּעִימִים, וִישׁוּעָתִי בָּאָה, וְעֶזְרָתִי תִגָּלֶה. לָכֵן עָזְרֵנִי רִבּוֹן הָעוֹלָמִים לִהְיוֹת עֵינַי פְּתוּחוֹת לִרְאוֹת תָּמִיד אֲמִתּוּת הַדָּבָר הַזֶּה, וִיהִי תָּקוּעַ וְקָבוּעַ אֱמוּנָתְךָ בְּלִבִּי בְּכָל עֵת לְבַל אָסוּר לֹא בְדִבּוּר וְלֹא בְמַעֲשֶׂה וְלֹא בְמַחְשָׁבָה לַעֲבֹד זוּלָתְךָ חָלִילָה, כִּי אִם תִּרְדֹּף נַפְשִׁי רְצוֹנְךָ הַטּוֹב בֶּאֱמֶת.

גַּם עָזְרֵנִי לְבַל יָמוּשׁ מֵרַעְיוֹנַי וּמִלִּבִּי גְּדֻלָּתְךָ וּגְבוּרוֹתֶיךָ וְהוֹפָעַת חִיוּתְךָ בְּכָל רֶגַע, וְקוֹטֶן עֶרְכִּי בֵּין מַעֲשֶׂיךָ, וּמַה נֶּחְשָׁב אֲנִי בֵּין יְצוּרֶיךָ, וּכְאַיִן אֲנִי נֶגֶד בְּרוּאֶיךָ אִם גַּם הָיִיתִי נָקִי מִכָּל חֵטְא, וּמַה גַּם כִּי עֲוֹנוֹתַי רָבוּ לְמַעְלָה רֹאשׁ נְקַלֹּתִי מִכָּל בְּרוּאֶיךָ כִּי הֵם עוֹשִׂים רְצוֹנְךָ אֲשֶׁר לְכָךְ נוֹצְרוּ וַאֲנִי בְּגֹבַהּ לִבִּי מְתֹעָב בְּעֵינֶךָ.

וְעָזְרֵנִי לִהְיוֹת מִדַּת הַכְנָעָה וְשִׁפְלוּת רוּחַ דָּבוּק בְּלִבִּי וּבְרַעְיוֹנַי בְּכָל עֵת וּבְכָל רֶגַע, וְתִהְיֶה יִרְאָתְךָ עַל פָּנַי לְבִלְתִּי אֶחֱטָא, וְיִשְׂמַח לִבִּי תָמִיד בְּךָ אֲשֶׁר בְּרָאתַנִי לִכְבוֹדְךָ, וְאַהֲבָתְךָ תִּבְעַר בְּקִרְבִּי, וּמֵחָכְמָתְךָ תַּאֲצִיל עָלַי לִהְיוֹת נֶגֶד עֵינַי גְּדֻלָּתְךָ וּגְבוּרָתֶךָ וּמִעוּט עֶרְכִּי וְחֶסְרוֹן בִּינָתִי, וְלֹא יִגְבַּהּ לִבִּי, וְלֹא אֶרְדּוֹף אַחַר הַכָּבוֹד וּגְדֻלָּה וְעֹשֶׁר כִּי אִם תִּכְסֹף נַפְשִׁי לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ הַיָּשָׁר בְּעֵינֶיךָ, וְאֶהְיֶה מוּכָן בְּכָל רֶגַע לִמְסֹר נַפְשִׁי רוּחִי וְנִשְׁמָתִי וְגוּפִי וּמְאֹדִי עַל קְדֻשַּׁת שְׁמֶךָ, וְהָסֵר כָּל הַמְסָכִים הַמַּבְדִּילִים בֵּינִי לְבֵינְךָ, וְהַחְזִירֵנִי בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ.
וְיוּנְעַם לִי כָּל אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה עִמָּדִי וְלֹא יְבַלְבְּלֵנִי שׁוּם עִנְיָן מֵעֲבוֹדָתְךָ הָאֲמִתִּית, וְלֹא תַעֲלֶה קִנְאַת אָדָם עָלַי וְלֹא קִנְאָתִי עַל אֲחֵרִים, וְלֹא אֶתְאַוֶּה לְשׁוּם דָּבָר זוּלַת רְצוֹנְךָ, וְהוֹרֵינוּ דֶּרֶךְ חֻקֶּיךָ לְעָבְדְּךָ בְּלֵב נָבָר וְזָךְ וּבְשִׂמְחָה וְרוּחַ נְמוּכָה וּבְאַהֲבַת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, וְיִתְקַדֵּשׁ שִׁמְךָ עַל יָדִי וְעַל יְדֵי זַרְעִי וְזֶרַע זַרְעִי עַד כָּל הַדּוֹרוֹת וְלֹא יִמָּצֵא פְּסוּל בָּנוּ חָלִילָה, וְנִנָּצֵל מֵחִלּוּל הַשֵּׁם, וְנִזְכֶּה לַעֲסֹק בְּתוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ בִּתְמִידוּת מִתּוֹךְ הַרְחָבָה, בִּתְשׁוּבָה וּבְדַעַת וּבְשִׂמְחָה וְלֵב טָהוֹר, וְנִשָּׁמֵר מִכָּל חֵטְא וּמִכָּל עָוֹן, וְנִשְׂמַח בְּדִבְרֵי תוֹרָתֶךָ וּבְמִצְוֹתֶיךָ לְעוֹלָם וָעֶד, וְנִזְכֶּה לְתַקֵּן אֵת אֲשֶׁר הֶעֱוִינוּ וְלֹא נֵבוֹשׁ בָּעוֹלָם הַזֶּה וְלֹא נִכָּלֵם לָעוֹלָם הַבָּא אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן:



תפילת רבי מאיר מאפטא

תפלה מהרב הקדוש רבי מאיר הלוי מאפטא בעהמ"ח אור לשמים זי"ע אשר הרה"ק מראדאמסק בעהמ"ח ספר תפארת שלמה זצוקלה"ה היה רגיל לאומרה בכל יום ערב ובוקר ואמר שהוא סגולה נוראה לפרנסה ולהצלחה לאומרה בכל יום
רִ

חיי אריכי
שר מאה
תגובות: 195
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג מאי 25, 2017 3:23 pm

תגובהדורך חיי אריכי » מיטוואך יולי 19, 2017 5:39 pm

אויפן פסוק מה טבו אהליך יעקב, טייטש דער אור לשמים אויך דער פסוק, עד מה אשור תשבך.
דערנאך שטייט אזוי:
ידוע להוי שכאן נכתב פי׳ אחר על תיבות ״תשבך״ אך נשתנה עפ״י ציווי צדיקי הדור נ״י מטעם הכמוס.

האב איך געהערט אז דער צדיק הדור איז געוועהן צאנז׳ער רב, און ער האט עס געהייסן ארויסנעמען ווייל דער אור לשמים האט געטייטשט דאס ווארט ״תשבך״ אז דאס איז דער ראשי תיבות פון תשכ״ב, אז אין דעם יאר גייט משיח קומען,
(איך מיין אז היינט מעג מען עס שוין זאגן)

זעהט אויס אז אין יאר תשכ״ב איז געוועהן אן עת פקידה, אין בעוונותינו הרבים, וועגן אונזערע חטאים, האט מען פארפאסט,
לאמיר האפן בקרוב ממש.

אוועטאר
חמרא טבא
שר חמשת אלפים
תגובות: 5645
זיך איינגעשריבען אום: פרייטאג אוגוסט 08, 2014 2:13 pm

תגובהדורך חמרא טבא » מיטוואך יולי 19, 2017 5:47 pm

חיי אריכי האט געשריבן:אויפן פסוק מה טבו אהליך יעקב, טייטש דער אור לשמים אויך דער פסוק, עד מה אשור תשבך.
דערנאך שטייט אזוי:
ידוע להוי שכאן נכתב פי׳ אחר על תיבות ״תשבך״ אך נשתנה עפ״י ציווי צדיקי הדור נ״י מטעם הכמוס.

האב איך געהערט אז דער צדיק הדור איז געוועהן צאנז׳ער רב, און ער האט עס געהייסן ארויסנעמען ווייל דער אור לשמים האט געטייטשט דאס ווארט ״תשבך״ אז דאס איז דער ראשי תיבות פון תשכ״ב, אז אין דעם יאר גייט משיח קומען,
(איך מיין אז היינט מעג מען עס שוין זאגן)

זעהט אויס אז אין יאר תשכ״ב איז געוועהן אן עת פקידה, אין בעוונותינו הרבים, וועגן אונזערע חטאים, האט מען פארפאסט,
לאמיר האפן בקרוב ממש.

איו די הסכמה פון זיין איידעם רבי מענדל מגלאגוב שרייבט ער אז ער'ט געהייסן עס ארויסנעמען
(אגב ס'איז מקובל אז ס'איז געווען א רמז קעגן איינע פון די צדיקים פון יענע דור)
דביה תחדי נפשא

חיי אריכי
שר מאה
תגובות: 195
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג מאי 25, 2017 3:23 pm

תגובהדורך חיי אריכי » מיטוואך יולי 19, 2017 6:04 pm

חמרא טבא האט געשריבן:איו די הסכמה פון זיין איידעם רבי מענדל מגלאגוב שרייבט ער אז ער'ט געהייסן עס ארויסנעמען
(אגב ס'איז מקובל אז ס'איז געווען א רמז קעגן איינע פון די צדיקים פון יענע דור)


ס׳איז געשטאנען צוויי ווערטער איינס וועגן תשכ״ב, און די צווייטע פון וואס איר רעדט

אוועטאר
הילולא דצדיקיא
שר האלף
תגובות: 1514
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך אוקטובער 22, 2014 11:40 am
לאקאציע: באהלי צדיקים

תגובהדורך הילולא דצדיקיא » מיטוואך יולי 19, 2017 7:14 pm

חיי אריכי האט געשריבן:
חמרא טבא האט געשריבן:איו די הסכמה פון זיין איידעם רבי מענדל מגלאגוב שרייבט ער אז ער'ט געהייסן עס ארויסנעמען
(אגב ס'איז מקובל אז ס'איז געווען א רמז קעגן איינע פון די צדיקים פון יענע דור)


ס׳איז געשטאנען צוויי ווערטער איינס וועגן תשכ״ב, און די צווייטע פון וואס איר רעדט

ס'געשטאנען נאר וואס חמרא טבא שרייבט, נאר נכדי אותו צדיק המרומז, וואס זענען אויך נכדי רבינו האור לשמים, זאגן נאך פון איינע פון זייערע זיידע'ס אז ס'איז דארט געשטאנען וועגן תשכ"ב. אבל לא ידוע אצל שאר נכדי האור לשמים.
להנציח זכרונם של צדיקים
פאר נאך אינפערמאציע 'אויף יא"צ פון צדיקים' קוקט דא http://www.yuhrzeit.com

יום זה מכובד
שר חמישים ומאתים
תגובות: 489
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג יוני 27, 2017 11:03 am
לאקאציע: ... והכבוד מוציאין את האדם מן העולם!

תגובהדורך יום זה מכובד » דאנארשטאג יולי 20, 2017 5:29 am

אגב וועגן זיין איידעם הרה"ק רבי מנדל גלאגובער זי"ע.
הגה"צ רבי אלחנן היילפרין זצ"ל האט דערציילט אז בשעת זיין שבע ברכות האט זיך פארלוירן די טבק פושקע פונעם אור לשמים זי"ע, און די חתן האט זיך געבויגן און עס אויפגעהויבן, און דע אור לשמים איז געווארן אינגאנצן צורידערט "איך האב זית באנוצט מיט א חתן, איך האב זיך באנוצט מיט א חתן", און דער גלאגובער רב האט זיך אויסגעדרוקט אויף דעם: הלוואי זאל איך האבן בשעת כל נדרי אזעלכע הרהורי תשובה ווי דער אור לשמים האט דעמאלס געהאט...

יום זה מכובד
שר חמישים ומאתים
תגובות: 489
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג יוני 27, 2017 11:03 am
לאקאציע: ... והכבוד מוציאין את האדם מן העולם!

תגובהדורך יום זה מכובד » דאנארשטאג יולי 20, 2017 5:32 am

קמח האט געשריבן:שטעלט זיך א מנין
זינגען ידעתי ג"פ ברציפות

היינט פאר מנחה

ס'איז געווארן א גאנצע ליצנות...
נעכטן זאגט מיר איינער 'היינט איז די יא"צ פון די רבון העולמים'
איך האב נישט געוואסט צו לאכן אדער צו וויינען....

חיי אריכי
שר מאה
תגובות: 195
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג מאי 25, 2017 3:23 pm

תגובהדורך חיי אריכי » דאנארשטאג יולי 20, 2017 9:35 am

הילולא דצדיקיא האט געשריבן:
חיי אריכי האט געשריבן:
חמרא טבא האט געשריבן:איו די הסכמה פון זיין איידעם רבי מענדל מגלאגוב שרייבט ער אז ער'ט געהייסן עס ארויסנעמען
(אגב ס'איז מקובל אז ס'איז געווען א רמז קעגן איינע פון די צדיקים פון יענע דור)


ס׳איז געשטאנען צוויי ווערטער איינס וועגן תשכ״ב, און די צווייטע פון וואס איר רעדט

ס'געשטאנען נאר וואס חמרא טבא שרייבט, נאר נכדי אותו צדיק המרומז, וואס זענען אויך נכדי רבינו האור לשמים, זאגן נאך פון איינע פון זייערע זיידע'ס אז ס'איז דארט געשטאנען וועגן תשכ"ב. אבל לא ידוע אצל שאר נכדי האור לשמים.


דאס איז נישט אמת, איך האב געהערט פון אפאר אייניקלעך וואס זענען דייקא נישט קיין אייניקלעך פון אותו צדיק, און זיי האבן אלע געזאגט אז ס׳איז זיכער געשטאנען דאס ווארט פון תשכ״ב, און אז צאנזער רב האט געהייסן ר׳ מענדל גלאגוב׳ער עס ארויסצונעמען.

אוועטאר
חמרא טבא
שר חמשת אלפים
תגובות: 5645
זיך איינגעשריבען אום: פרייטאג אוגוסט 08, 2014 2:13 pm

תגובהדורך חמרא טבא » דאנארשטאג יולי 20, 2017 10:31 am

הילולא דצדיקיא האט געשריבן:
חיי אריכי האט געשריבן:
חמרא טבא האט געשריבן:איו די הסכמה פון זיין איידעם רבי מענדל מגלאגוב שרייבט ער אז ער'ט געהייסן עס ארויסנעמען
(אגב ס'איז מקובל אז ס'איז געווען א רמז קעגן איינע פון די צדיקים פון יענע דור)


ס׳איז געשטאנען צוויי ווערטער איינס וועגן תשכ״ב, און די צווייטע פון וואס איר רעדט

ס'געשטאנען נאר וואס חמרא טבא שרייבט, נאר נכדי אותו צדיק המרומז, וואס זענען אויך נכדי רבינו האור לשמים, זאגן נאך פון איינע פון זייערע זיידע'ס אז ס'איז דארט געשטאנען וועגן תשכ"ב. אבל לא ידוע אצל שאר נכדי האור לשמים.

איז בכלל דא שותפות אייניקלעך פון די צוויי?
דביה תחדי נפשא

אוועטאר
הילולא דצדיקיא
שר האלף
תגובות: 1514
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך אוקטובער 22, 2014 11:40 am
לאקאציע: באהלי צדיקים

תגובהדורך הילולא דצדיקיא » דאנארשטאג יולי 20, 2017 4:34 pm

חמרא טבא האט געשריבן:איז בכלל דא שותפות אייניקלעך פון די צוויי?

היינט שוין דא אסאך.

גאנצעטע משפחות כמה וכמה פעמים
להנציח זכרונם של צדיקים
פאר נאך אינפערמאציע 'אויף יא"צ פון צדיקים' קוקט דא http://www.yuhrzeit.com

אוועטאר
חמרא טבא
שר חמשת אלפים
תגובות: 5645
זיך איינגעשריבען אום: פרייטאג אוגוסט 08, 2014 2:13 pm

תגובהדורך חמרא טבא » דאנארשטאג יולי 20, 2017 5:10 pm

למשל?
דביה תחדי נפשא

אוועטאר
farshlufen
שר עשרים אלפים
תגובות: 21829
זיך איינגעשריבען אום: פרייטאג נובעמבער 16, 2007 8:26 am
לאקאציע: אויף די פאליצעס אין ספרים שאנק

תגובהדורך farshlufen » דאנארשטאג יולי 20, 2017 5:13 pm

ציעשנוב
סימן דלא ידע כלום, שבוחי.

חיי אריכי
שר מאה
תגובות: 195
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג מאי 25, 2017 3:23 pm

תגובהדורך חיי אריכי » דאנארשטאג יולי 20, 2017 5:31 pm

farshlufen האט געשריבן:ציעשנוב


לא דובים ולא יער, אדער מישט איר אויס מיט א קרוב דארט, אדער ווייסט איר נישט ווער דער ״אותו צדיק״ מיינט..

א פיינע מענטש
שר חמש מאות
תגובות: 542
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג דעצמבער 09, 2014 3:58 pm

תגובהדורך א פיינע מענטש » מיטוואך נובעמבער 08, 2017 12:23 pm

dovidal האט געשריבן:
שמו האט געשריבן:זכותו יגן עלינו
גיי מיר זאגן זיין תפלה


רִבּוֹן הָעוֹלָמִים יָדַעְתִּי כִּי הִנְנִי בְּיָדְךָ לְבַד כַּחֹמֶר בְּיַד הַיּוֹצֵר. וְאִם גַּם אֶתְאַמֵּץ בְּעֵצוֹת וְתַחְבּוּלוֹת וְכָל יוֹשְׁבֵי תֵבֵל יַעַמְדוּ לִימִינִי לְהוֹשִׁיעֵנִי וְלִתְמֹךְ נַפְשִׁי, מִבַּלְעֲדֵי עֻזְּךָ וְעֶזְרָתְךָ אֵין עֶזְרָה וִישׁוּעָה. וְאִם חָלִילָה יַחְפְּצוּ כֻּלָּם לְהָרַע אָז אַתָּה בְּחֶמְלָתְךָ תָּשִׂים עֵינֶיךָ עָלַי וְתַשְׁקִיף עָלַי לְטוֹבָה מִמְּעוֹן קָדְשְׁךָ. הִנֵּה חֲבָלִים נָפְלָה לִי בַּנְּעִימִים, וִישׁוּעָתִי בָּאָה, וְעֶזְרָתִי תִגָּלֶה. לָכֵן עָזְרֵנִי רִבּוֹן הָעוֹלָמִים לִהְיוֹת עֵינַי פְּתוּחוֹת לִרְאוֹת תָּמִיד אֲמִתּוּת הַדָּבָר הַזֶּה, וִיהִי תָּקוּעַ וְקָבוּעַ אֱמוּנָתְךָ בְּלִבִּי בְּכָל עֵת לְבַל אָסוּר לֹא בְדִבּוּר וְלֹא בְמַעֲשֶׂה וְלֹא בְמַחְשָׁבָה לַעֲבֹד זוּלָתְךָ חָלִילָה, כִּי אִם תִּרְדֹּף נַפְשִׁי רְצוֹנְךָ הַטּוֹב בֶּאֱמֶת.

גַּם עָזְרֵנִי לְבַל יָמוּשׁ מֵרַעְיוֹנַי וּמִלִּבִּי גְּדֻלָּתְךָ וּגְבוּרוֹתֶיךָ וְהוֹפָעַת חִיוּתְךָ בְּכָל רֶגַע, וְקוֹטֶן עֶרְכִּי בֵּין מַעֲשֶׂיךָ, וּמַה נֶּחְשָׁב אֲנִי בֵּין יְצוּרֶיךָ, וּכְאַיִן אֲנִי נֶגֶד בְּרוּאֶיךָ אִם גַּם הָיִיתִי נָקִי מִכָּל חֵטְא, וּמַה גַּם כִּי עֲוֹנוֹתַי רָבוּ לְמַעְלָה רֹאשׁ נְקַלֹּתִי מִכָּל בְּרוּאֶיךָ כִּי הֵם עוֹשִׂים רְצוֹנְךָ אֲשֶׁר לְכָךְ נוֹצְרוּ וַאֲנִי בְּגֹבַהּ לִבִּי מְתֹעָב בְּעֵינֶךָ.

וְעָזְרֵנִי לִהְיוֹת מִדַּת הַכְנָעָה וְשִׁפְלוּת רוּחַ דָּבוּק בְּלִבִּי וּבְרַעְיוֹנַי בְּכָל עֵת וּבְכָל רֶגַע, וְתִהְיֶה יִרְאָתְךָ עַל פָּנַי לְבִלְתִּי אֶחֱטָא, וְיִשְׂמַח לִבִּי תָמִיד בְּךָ אֲשֶׁר בְּרָאתַנִי לִכְבוֹדְךָ, וְאַהֲבָתְךָ תִּבְעַר בְּקִרְבִּי, וּמֵחָכְמָתְךָ תַּאֲצִיל עָלַי לִהְיוֹת נֶגֶד עֵינַי גְּדֻלָּתְךָ וּגְבוּרָתֶךָ וּמִעוּט עֶרְכִּי וְחֶסְרוֹן בִּינָתִי, וְלֹא יִגְבַּהּ לִבִּי, וְלֹא אֶרְדּוֹף אַחַר הַכָּבוֹד וּגְדֻלָּה וְעֹשֶׁר כִּי אִם תִּכְסֹף נַפְשִׁי לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ הַיָּשָׁר בְּעֵינֶיךָ, וְאֶהְיֶה מוּכָן בְּכָל רֶגַע לִמְסֹר נַפְשִׁי רוּחִי וְנִשְׁמָתִי וְגוּפִי וּמְאֹדִי עַל קְדֻשַּׁת שְׁמֶךָ, וְהָסֵר כָּל הַמְסָכִים הַמַּבְדִּילִים בֵּינִי לְבֵינְךָ, וְהַחְזִירֵנִי בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ.
וְיוּנְעַם לִי כָּל אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה עִמָּדִי וְלֹא יְבַלְבְּלֵנִי שׁוּם עִנְיָן מֵעֲבוֹדָתְךָ הָאֲמִתִּית, וְלֹא תַעֲלֶה קִנְאַת אָדָם עָלַי וְלֹא קִנְאָתִי עַל אֲחֵרִים, וְלֹא אֶתְאַוֶּה לְשׁוּם דָּבָר זוּלַת רְצוֹנְךָ, וְהוֹרֵינוּ דֶּרֶךְ חֻקֶּיךָ לְעָבְדְּךָ בְּלֵב נָבָר וְזָךְ וּבְשִׂמְחָה וְרוּחַ נְמוּכָה וּבְאַהֲבַת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, וְיִתְקַדֵּשׁ שִׁמְךָ עַל יָדִי וְעַל יְדֵי זַרְעִי וְזֶרַע זַרְעִי עַד כָּל הַדּוֹרוֹת וְלֹא יִמָּצֵא פְּסוּל בָּנוּ חָלִילָה, וְנִנָּצֵל מֵחִלּוּל הַשֵּׁם, וְנִזְכֶּה לַעֲסֹק בְּתוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ בִּתְמִידוּת מִתּוֹךְ הַרְחָבָה, בִּתְשׁוּבָה וּבְדַעַת וּבְשִׂמְחָה וְלֵב טָהוֹר, וְנִשָּׁמֵר מִכָּל חֵטְא וּמִכָּל עָוֹן, וְנִשְׂמַח בְּדִבְרֵי תוֹרָתֶךָ וּבְמִצְוֹתֶיךָ לְעוֹלָם וָעֶד, וְנִזְכֶּה לְתַקֵּן אֵת אֲשֶׁר הֶעֱוִינוּ וְלֹא נֵבוֹשׁ בָּעוֹלָם הַזֶּה וְלֹא נִכָּלֵם לָעוֹלָם הַבָּא אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן:



תפילת רבי מאיר מאפטא

תפלה מהרב הקדוש רבי מאיר הלוי מאפטא בעהמ"ח אור לשמים זי"ע אשר הרה"ק מראדאמסק בעהמ"ח ספר תפארת שלמה זצוקלה"ה היה רגיל לאומרה בכל יום ערב ובוקר ואמר שהוא סגולה נוראה לפרנסה ולהצלחה לאומרה בכל יום
רִ

איז דא ערגעץ די תפלה איבערגעטייטש אין אידיש ?

רחש לבי
שר מאה
תגובות: 179
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג מארטש 26, 2017 10:42 pm

תגובהדורך רחש לבי » זונטאג נובעמבער 12, 2017 12:54 am

א פיינע מענטש האט געשריבן:
dovidal האט געשריבן:
שמו האט געשריבן:זכותו יגן עלינו
גיי מיר זאגן זיין תפלה


רִבּוֹן הָעוֹלָמִים יָדַעְתִּי כִּי הִנְנִי בְּיָדְךָ לְבַד כַּחֹמֶר בְּיַד הַיּוֹצֵר. וְאִם גַּם אֶתְאַמֵּץ בְּעֵצוֹת וְתַחְבּוּלוֹת וְכָל יוֹשְׁבֵי תֵבֵל יַעַמְדוּ לִימִינִי לְהוֹשִׁיעֵנִי וְלִתְמֹךְ נַפְשִׁי, מִבַּלְעֲדֵי עֻזְּךָ וְעֶזְרָתְךָ אֵין עֶזְרָה וִישׁוּעָה. וְאִם חָלִילָה יַחְפְּצוּ כֻּלָּם לְהָרַע אָז אַתָּה בְּחֶמְלָתְךָ תָּשִׂים עֵינֶיךָ עָלַי וְתַשְׁקִיף עָלַי לְטוֹבָה מִמְּעוֹן קָדְשְׁךָ. הִנֵּה חֲבָלִים נָפְלָה לִי בַּנְּעִימִים, וִישׁוּעָתִי בָּאָה, וְעֶזְרָתִי תִגָּלֶה. לָכֵן עָזְרֵנִי רִבּוֹן הָעוֹלָמִים לִהְיוֹת עֵינַי פְּתוּחוֹת לִרְאוֹת תָּמִיד אֲמִתּוּת הַדָּבָר הַזֶּה, וִיהִי תָּקוּעַ וְקָבוּעַ אֱמוּנָתְךָ בְּלִבִּי בְּכָל עֵת לְבַל אָסוּר לֹא בְדִבּוּר וְלֹא בְמַעֲשֶׂה וְלֹא בְמַחְשָׁבָה לַעֲבֹד זוּלָתְךָ חָלִילָה, כִּי אִם תִּרְדֹּף נַפְשִׁי רְצוֹנְךָ הַטּוֹב בֶּאֱמֶת.

גַּם עָזְרֵנִי לְבַל יָמוּשׁ מֵרַעְיוֹנַי וּמִלִּבִּי גְּדֻלָּתְךָ וּגְבוּרוֹתֶיךָ וְהוֹפָעַת חִיוּתְךָ בְּכָל רֶגַע, וְקוֹטֶן עֶרְכִּי בֵּין מַעֲשֶׂיךָ, וּמַה נֶּחְשָׁב אֲנִי בֵּין יְצוּרֶיךָ, וּכְאַיִן אֲנִי נֶגֶד בְּרוּאֶיךָ אִם גַּם הָיִיתִי נָקִי מִכָּל חֵטְא, וּמַה גַּם כִּי עֲוֹנוֹתַי רָבוּ לְמַעְלָה רֹאשׁ נְקַלֹּתִי מִכָּל בְּרוּאֶיךָ כִּי הֵם עוֹשִׂים רְצוֹנְךָ אֲשֶׁר לְכָךְ נוֹצְרוּ וַאֲנִי בְּגֹבַהּ לִבִּי מְתֹעָב בְּעֵינֶךָ.

וְעָזְרֵנִי לִהְיוֹת מִדַּת הַכְנָעָה וְשִׁפְלוּת רוּחַ דָּבוּק בְּלִבִּי וּבְרַעְיוֹנַי בְּכָל עֵת וּבְכָל רֶגַע, וְתִהְיֶה יִרְאָתְךָ עַל פָּנַי לְבִלְתִּי אֶחֱטָא, וְיִשְׂמַח לִבִּי תָמִיד בְּךָ אֲשֶׁר בְּרָאתַנִי לִכְבוֹדְךָ, וְאַהֲבָתְךָ תִּבְעַר בְּקִרְבִּי, וּמֵחָכְמָתְךָ תַּאֲצִיל עָלַי לִהְיוֹת נֶגֶד עֵינַי גְּדֻלָּתְךָ וּגְבוּרָתֶךָ וּמִעוּט עֶרְכִּי וְחֶסְרוֹן בִּינָתִי, וְלֹא יִגְבַּהּ לִבִּי, וְלֹא אֶרְדּוֹף אַחַר הַכָּבוֹד וּגְדֻלָּה וְעֹשֶׁר כִּי אִם תִּכְסֹף נַפְשִׁי לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ הַיָּשָׁר בְּעֵינֶיךָ, וְאֶהְיֶה מוּכָן בְּכָל רֶגַע לִמְסֹר נַפְשִׁי רוּחִי וְנִשְׁמָתִי וְגוּפִי וּמְאֹדִי עַל קְדֻשַּׁת שְׁמֶךָ, וְהָסֵר כָּל הַמְסָכִים הַמַּבְדִּילִים בֵּינִי לְבֵינְךָ, וְהַחְזִירֵנִי בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ.
וְיוּנְעַם לִי כָּל אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה עִמָּדִי וְלֹא יְבַלְבְּלֵנִי שׁוּם עִנְיָן מֵעֲבוֹדָתְךָ הָאֲמִתִּית, וְלֹא תַעֲלֶה קִנְאַת אָדָם עָלַי וְלֹא קִנְאָתִי עַל אֲחֵרִים, וְלֹא אֶתְאַוֶּה לְשׁוּם דָּבָר זוּלַת רְצוֹנְךָ, וְהוֹרֵינוּ דֶּרֶךְ חֻקֶּיךָ לְעָבְדְּךָ בְּלֵב נָבָר וְזָךְ וּבְשִׂמְחָה וְרוּחַ נְמוּכָה וּבְאַהֲבַת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, וְיִתְקַדֵּשׁ שִׁמְךָ עַל יָדִי וְעַל יְדֵי זַרְעִי וְזֶרַע זַרְעִי עַד כָּל הַדּוֹרוֹת וְלֹא יִמָּצֵא פְּסוּל בָּנוּ חָלִילָה, וְנִנָּצֵל מֵחִלּוּל הַשֵּׁם, וְנִזְכֶּה לַעֲסֹק בְּתוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ בִּתְמִידוּת מִתּוֹךְ הַרְחָבָה, בִּתְשׁוּבָה וּבְדַעַת וּבְשִׂמְחָה וְלֵב טָהוֹר, וְנִשָּׁמֵר מִכָּל חֵטְא וּמִכָּל עָוֹן, וְנִשְׂמַח בְּדִבְרֵי תוֹרָתֶךָ וּבְמִצְוֹתֶיךָ לְעוֹלָם וָעֶד, וְנִזְכֶּה לְתַקֵּן אֵת אֲשֶׁר הֶעֱוִינוּ וְלֹא נֵבוֹשׁ בָּעוֹלָם הַזֶּה וְלֹא נִכָּלֵם לָעוֹלָם הַבָּא אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן:



תפילת רבי מאיר מאפטא

תפלה מהרב הקדוש רבי מאיר הלוי מאפטא בעהמ"ח אור לשמים זי"ע אשר הרה"ק מראדאמסק בעהמ"ח ספר תפארת שלמה זצוקלה"ה היה רגיל לאומרה בכל יום ערב ובוקר ואמר שהוא סגולה נוראה לפרנסה ולהצלחה לאומרה בכל יום
רִ

איז דא ערגעץ די תפלה איבערגעטייטש אין אידיש ?


לעצטענס ארויסגעקומען א קונטרס פון ר׳ יצחק אלעזר מאסקאוויטש שליט״א ״דער וועג צו א גליקליך לעבן״ - ביים סוף פון די קונטרס איז דא די תפילה איבערגעטייטשט אויף אידיש.

יום זה מכובד
שר חמישים ומאתים
תגובות: 489
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג יוני 27, 2017 11:03 am
לאקאציע: ... והכבוד מוציאין את האדם מן העולם!

תגובהדורך יום זה מכובד » זונטאג יולי 08, 2018 7:49 am

ארויפגעברענגט לכבוד די יא"צ
זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל.

אוועטאר
מומחה יוחס
שר האלפיים
תגובות: 2129
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג אפריל 11, 2010 1:22 pm
לאקאציע: דא אינעווייניג

תגובהדורך מומחה יוחס » זונטאג יולי 08, 2018 9:36 am

לחיים לחיים לחיים טובים ולשלו' זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל אמן
参考专家

אויפריכטיג
שר שלשת אלפים
תגובות: 3345
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג דעצמבער 16, 2008 8:10 pm
לאקאציע: ביים געפילטערטן קאמפיוטער

תגובהדורך אויפריכטיג » זונטאג יולי 08, 2018 10:01 am

חיי אריכי האט געשריבן:אויפן פסוק מה טבו אהליך יעקב, טייטש דער אור לשמים אויך דער פסוק, עד מה אשור תשבך.
דערנאך שטייט אזוי:
ידוע להוי שכאן נכתב פי׳ אחר על תיבות ״תשבך״ אך נשתנה עפ״י ציווי צדיקי הדור נ״י מטעם הכמוס.

האב איך געהערט אז דער צדיק הדור איז געוועהן צאנז׳ער רב, און ער האט עס געהייסן ארויסנעמען ווייל דער אור לשמים האט געטייטשט דאס ווארט ״תשבך״ אז דאס איז דער ראשי תיבות פון תשכ״ב, אז אין דעם יאר גייט משיח קומען,
(איך מיין אז היינט מעג מען עס שוין זאגן)

זעהט אויס אז אין יאר תשכ״ב איז געוועהן אן עת פקידה, אין בעוונותינו הרבים, וועגן אונזערע חטאים, האט מען פארפאסט,
לאמיר האפן בקרוב ממש.


יעצט באמערקט דאס ערשטע מאל דעם שטיקל. וועלכע צדיק האט ער געמיינט?

מאך המוציא
שר העשר
תגובות: 33
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך יוני 20, 2018 4:28 am

תגובהדורך מאך המוציא » זונטאג יולי 08, 2018 11:02 am

לכבוד דער יארצייט, איז דבר בעתו עוסק זיין בתורתו פונעם בעל ההילולא.
איך וועל אנפאנגען מיט עטליכע זאכן וואס איך געדענק כרגע, און דער עוילם זאל צוהעלפן ס'זאל ווערן א שמועס מתורתו, ויהיה לע"נ ולזכרו הטהור.
אין זיין ספר הק' אור לשמים שרייבט ער כמה פעמים, (פ. בהר ד"ה ואיש כי לא יהי' לו גואל. פ. שלח ד"ה א"י ויאמר ה' סלחתי. פ. פנחס ד"ה פנחס בן אלעזר. פ. כי תבוא ד"ה ושמחת בכל הטוב.) וועגן דעם ענין פון תשובה מיראה ותשובה מאהבה, אז זדונות נעשין לו כזכיות אויך כששב מיראה, און איז מפרש בכמה אופנים די גמרא, (יומא פו:) אמר ריש לקיש גדולה תשובה שזדונות נעשות לו כשגגות וכו' איני והאמר ריש לקיש גדולה תשובה שזדונות נעשות לו כזכיות וכו' לא קשיא כאן מאהבה כאן מיראה,
א. כשהצדיק הוא במדריגה גדולה ועובד ה' מאהבה עילאי יש לו כח יותר לפסוק טוב על ישראל, לא כן כשהוא במדריגה קטנה כשעובד מיראה, והנה ריש לקיש היה בעל תשובה כידוע, וז"פ הגמ' כאן מאהבה כאן מיראה, קאי על ריש לקיש כשהיה עובד ה' רק מיראה, אמר זדונות נעשה כשגגות, אבל כאשר הגיע להעבדות מאהבה פסק זדונות נעשה כזכיות, הגם שהתשובה היא רק מיראה וכו' וכך הלכה הגם ששב מיראה זדונות נעשו כזכיות עכל"ק.
ב. עפ"י המשנת חסידים פי' לא שהתשובה היא מאהבה רק ששב וחוזר מאהבה רעה שהיה לו, אף שהתשובה היא מיראה, ג"כ זדונות נעשין לו כזכיות. ומאריך לפ' המשנת חסידים הנ"ל בכמה אופנים יעוי"ש במתק לשונו.
ויה"ר שנזכה לתשובה שלימה מאהבה ויראה אכי"ר.

ובפ. קדושים (ד"ה איש אמו ואביו תיראו) .. וצריך כל אדם קודם הנחת תפילין לישב בעצמו ולפשפש במעשיו שלא יאמר עליו מה לך לספר חוקי ובפרט מעון לה"ר ח"ו שבזה גורם חלילה פסול בתפילין דמארי עלמא דכתיב בהו ומי כעמך ישראל גוי אחד...

בפ. תולדות (ד"ה ויעש להם משתה) דהנה שמעתי מכאדמו"ר הרב ממעזבוש כאשר האדם עושה איזה נישואין לבניו משם באה לו פרנסה, ומצאתי רמז לזה בזה הפ' ויעש להם משתה דהיינו שעושה חתונה לבניו ויאכלו וישתו באה לו פרנסה וכ"ט.
זכותו יגן עלינו.

אוועטאר
בריוועלע
שר מאה
תגובות: 247
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 28, 2018 11:34 am

תגובהדורך בריוועלע » זונטאג יולי 08, 2018 11:25 am

בפ' תולדות (ד"ה ויעש להם משתה) דהנה שמעתי מכאדמו"ר הרב ממעזבוש כאשר האדם עושה איזה נישואין לבניו משם באה לו פרנסה, ומצאתי רמז לזה בזה הפ' ויעש להם משתה דהיינו שעושה חתונה לבניו ויאכלו וישתו באה לו פרנסה וכ"ט, עכ"ד.

עס איז זייער אינטערסאנט אז די אור לשמים ברענגט צו דעם ווארט בשם הרב ממעזעבוש, וואס ער מיינט לכאורה דער אוהב ישראל וואס איז געווען רב אין אפטא פאר'ן אור לשמים.
עס איז באקאנט אז דער הייליגער אוהב ישראל האט זיך אריבערגעצויגן קיין מעזעבוש אפאר יאר פאר זיין הסתלקות, {ער האט געזאגט אז ער גייט אהין וואוינען ווייל 'אין מעזעבוש איז גוט צו ליגן' ומי יבוא בסוד קדושים}, די וועלט פארציילט אז בעפאר די אוהב ישראל האט פארלאזט די שטאט אפטא האבן די חסידים אים געבעטן ער זאל זיי נישט איבערלאזן, האט ער געזאגט אז ער גייט טאקע זיך אריבערציען קיין מעזעבוש, אבער ער וועט אייביג פארבלייבן מיט'ן נאמען "אפטא רב" ע''ש העיר אפטא, לפי זה איז זייער אינטערסאנט פארוואס די אור לשמים רופט אים מיט'ן טיטל הרב ממעזעבוש.
ווידער צו זאגן אז דער אור לשמים מיינט דער פריעדיגער מעזעבוש'ער רב דער הייליגער בעש''ט, איז זייער נישט מסתבר ווייל ער זאגט 'שמעתי' דהיינו ער האט עס אליין געהערט, און דער אור לשמים איז געבוירן אין יאר תק''כ די יאר פונעם הסתלקות פונעם אור שבעת הימים דער בעש''ט הקדוש, ממילא איז נישט מעגליך ער זאל האבן געהערט א תורה מפיו.
דעריבער וויל איך בעטן פון די ידענים אין קורות הדורות וספרי חסידות זאלן אריינקומען און לאזן וויסן די ריכטיגע מקור פון די מימרא וואס איז שגור בפי כל המחותנים, און דורכדעם וועלן מיר קענען מקיים זיין די מאמר חז"ל (מגילה טו.) האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם.

זכות רבינו מאיר ב"ר שמואל הלוי מאפטא יגן עלינו להוושע בכל מילי דמיטב כל הימים אמן.
אוי בריוועלע, אוי בריוועלע,
כאילו אמרם הוא בעצמו,
(קרעדיט: מוטי שטיינמעץ)

אוועטאר
בעל דמיון
שר חמש מאות
תגובות: 774
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג ינואר 09, 2012 9:34 pm
לאקאציע: בביתי נאוה קודש, ליד ה״שלחן ערוך״

תגובהדורך בעל דמיון » זונטאג יולי 08, 2018 11:56 am

יום זה מכובד האט געשריבן:ארויפגעברענגט לכבוד די יא"צ
זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל.

ייש"כ פארן ארויפברענגן
זכותו יגן עלינו!
דער זכות זאל אייך ביישטיין!
The bitterness of poor quality remains long after the sweetness of low price is forgotten

יום זה מכובד
שר חמישים ומאתים
תגובות: 489
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג יוני 27, 2017 11:03 am
לאקאציע: ... והכבוד מוציאין את האדם מן העולם!

תגובהדורך יום זה מכובד » זונטאג יולי 08, 2018 11:59 am

בריוועלע האט געשריבן:עס איז באקאנט אז דער הייליגער אוהב ישראל האט זיך אריבערגעצויגן קיין מעזעבוש אפאר יאר פאר זיין הסתלקות, {ער האט געזאגט אז ער גייט אהין וואוינען ווייל 'אין מעזעבוש איז גוט צו ליגן' ומי יבוא בסוד קדושים}, די וועלט פארציילט אז בעפאר די אוהב ישראל האט פארלאזט די שטאט אפטא האבן די חסידים אים געבעטן ער זאל זיי נישט איבערלאזן, האט ער געזאגט אז ער גייט טאקע זיך אריבערציען קיין מעזעבוש, אבער ער וועט אייביג פארבלייבן מיט'ן נאמען "אפטא רב" ע''ש העיר אפטא, לפי זה איז זייער אינטערסאנט פארוואס די אור לשמים רופט אים מיט'ן טיטל הרב ממעזעבוש.

מקור הדברים איז זיין אייניקל הרה"ק רבי משולם זוסיא מזינקוב זי"ע אין הקדמה לפסה"ק "אוהב ישראל"
אגב, מתאמרא שפעם אחת גילו מן השמים להאפטער רב זי"ע שהרה"ק רבי מאיר מאפטא זי"ע בעל אור לשמים צריך להיות ממלא מקומו והיות ואין מלכות נוגעת בחברתה אפי' כמלוא נימא ע"כ מוכרח להיפטר מן העולם, ואמר האפטער רב זי"ע, "איך האב זיך גענומען א עצה ווי א למדן" ועקרתי תיכף מהעיר אפטא.

מאך המוציא
שר העשר
תגובות: 33
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך יוני 20, 2018 4:28 am

תגובהדורך מאך המוציא » זונטאג יולי 08, 2018 12:13 pm

ס'איז נישט מסתבר אז בשעת ווען דער אפטא רב איז געווען רב אין מעזבוז זאל מען אים נישט רופען הרב ממעזבוש, קען זיין אז די כוונה איז געווען אז לאחר פטירתו זאל מען אים ווייטער רופען אפטער רב.

אחד מעיר
שר מאה
תגובות: 111
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יולי 31, 2017 3:11 pm

תגובהדורך אחד מעיר » זונטאג יולי 08, 2018 6:16 pm

אויפריכטיג האט געשריבן:
חיי אריכי האט געשריבן:אויפן פסוק מה טבו אהליך יעקב, טייטש דער אור לשמים אויך דער פסוק, עד מה אשור תשבך.
דערנאך שטייט אזוי:
ידוע להוי שכאן נכתב פי׳ אחר על תיבות ״תשבך״ אך נשתנה עפ״י ציווי צדיקי הדור נ״י מטעם הכמוס.

האב איך געהערט אז דער צדיק הדור איז געוועהן צאנז׳ער רב, און ער האט עס געהייסן ארויסנעמען ווייל דער אור לשמים האט געטייטשט דאס ווארט ״תשבך״ אז דאס איז דער ראשי תיבות פון תשכ״ב, אז אין דעם יאר גייט משיח קומען,
(איך מיין אז היינט מעג מען עס שוין זאגן)

זעהט אויס אז אין יאר תשכ״ב איז געוועהן אן עת פקידה, אין בעוונותינו הרבים, וועגן אונזערע חטאים, האט מען פארפאסט,
לאמיר האפן בקרוב ממש.


יעצט באמערקט דאס ערשטע מאל דעם שטיקל. וועלכע צדיק האט ער געמיינט?

עיין בהסכמה של חתנו הרה"ק רבי מנחם מענדל מגלאגוב זי"ע בראש הספר.

אוועטאר
הילולא דצדיקיא
שר האלף
תגובות: 1514
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך אוקטובער 22, 2014 11:40 am
לאקאציע: באהלי צדיקים

תגובהדורך הילולא דצדיקיא » מאנטאג מארטש 11, 2019 7:48 pm

איז דא יחוס פון דעם אור לשמים למב"ק?
להנציח זכרונם של צדיקים
פאר נאך אינפערמאציע 'אויף יא"צ פון צדיקים' קוקט דא http://www.yuhrzeit.com


צוריק צו “על הצדיקים ועל החסידים”

ווער איז אונליין

באנוצערס וואס דרייען זיך דא: נישטא קיין איינגעשריבענע באנוצערס און 5 געסט