אוי נא לה אמרה ירושלם עיר הקודש כי אבדה כלי חמדתה נזר ועטרה.
הגאון הצדיק רבי מרדכי אהרן שיינברגר זצוק"ל.
פון מזרח וואנט פון ירושלים איז היינט נעקר געווארן א תורה ריז, א מוסטער פון גאר אמאליגע ירושלים'ער תלמידי חכמים, מיט'ן מורא'דיגן צניעות און ענוות חן, א איד וואס האט געקענט כל התורה כולה בלי שום גוזמא והפלגה, א צדיק אמת.
איך האף אז איינער וועט אביסל מער פארברייטערן אויף דעם גאון און צדיק.
רבי מרדכי אהרן שיינבערגער זצ"ל מנקיי הדעת שבירושלים
די אחראים: אחראי,גבאי ביהמד
-
סאברע
רבי מרדכי אהרן שיינבערגער זצ"ל מנקיי הדעת שבירושלים
בד"ה, די לווי' פון הגה"צ רבי מרדכי אהרן שיינבערגער זצ"ל מנקיי הדעת שבירושלים ומטובי חכמיה וגאוניה וועט ארויסגיין היינט נאכמיטאג פון ביהמ"ד חסידים קיין הר הזיתים.
לעצט פארראכטן דורך אנא עבדא אום מאנטאג אוגוסט 19, 2019 1:04 pm, פארראכטן געווארן 1 מאל.
אבל כבד בכל היהדות החרדית ובירושלים בפרט עם התפשטה הידיעה המחרידה על סילוקו של זקן הגאונים, שר התורה והיראה, מרא דכולא תלמודא הגאון הגדול צדיק שנגב רבי מרדי אהרן שיינברגר זצוק"ל.
כאשר ארי עלה מבבל מרן רשכבה"ג בעל ויואל משה מסאטמאר זיע"א אחר שנות המלחמה בימי שבתו בירושלים אשר תהה על קנקנו ומצא אותו כלי גדוש בחכמה ובדעת הושיבו לימינו, וגם אח"כ נסע אליו להסתופף בחצה"ק בארה"ב.
כנצר לגדולי ירושלים ומשומרי משמרתה, עמד חד עם גדולי וצדיקי ירושלים על משמר התורה לגדור גדר ולעמוד בפרץ, כאשר עומד בראש החותמים נגד כל פרצות הדת.
בכל עת הגיע נסיון הבחירות האסורות השמיע את דעת תורה הברורה המקובלת לנו מדור דור, בחיוב ההתבדלות מכל רשעי ישראל, ודבריו עשו רושם.
חתימתו האחרונה היה בעל אשר ממשלת השמד בראשותו של אויב השבת ב. נתניהו שר"י חייבה שלושים אלף יהודים לחלל את השבת, יצא יחד עם כל גדולי הדור שליט"א לזעוק את זעקת השבת.
ידידות מופלגת הייתה לו עם יבלחט"א רבינו הגדול כ"ק מרן הגאב"ד שליט"א מרא דארעא דישראל, מרן הגרי"ד טורצ'ין שליט"א רבה של מקהלות הפרושים, כ"ק אדמו"ר מתולדות אהרן שליט"א, ועוד מגדולי ומאורי הדור שליט"א.
עת דודים מיוחד היה אצלו יום שמחת תורה עת גילה טפח וכיסה טפחיים ורבים הגיעו להשתתף עמו בסדר ההקפות.
רבים שחרו לפתחו להתייעץ ולהתברך מפיו.
כאשר ארי עלה מבבל מרן רשכבה"ג בעל ויואל משה מסאטמאר זיע"א אחר שנות המלחמה בימי שבתו בירושלים אשר תהה על קנקנו ומצא אותו כלי גדוש בחכמה ובדעת הושיבו לימינו, וגם אח"כ נסע אליו להסתופף בחצה"ק בארה"ב.
כנצר לגדולי ירושלים ומשומרי משמרתה, עמד חד עם גדולי וצדיקי ירושלים על משמר התורה לגדור גדר ולעמוד בפרץ, כאשר עומד בראש החותמים נגד כל פרצות הדת.
בכל עת הגיע נסיון הבחירות האסורות השמיע את דעת תורה הברורה המקובלת לנו מדור דור, בחיוב ההתבדלות מכל רשעי ישראל, ודבריו עשו רושם.
חתימתו האחרונה היה בעל אשר ממשלת השמד בראשותו של אויב השבת ב. נתניהו שר"י חייבה שלושים אלף יהודים לחלל את השבת, יצא יחד עם כל גדולי הדור שליט"א לזעוק את זעקת השבת.
ידידות מופלגת הייתה לו עם יבלחט"א רבינו הגדול כ"ק מרן הגאב"ד שליט"א מרא דארעא דישראל, מרן הגרי"ד טורצ'ין שליט"א רבה של מקהלות הפרושים, כ"ק אדמו"ר מתולדות אהרן שליט"א, ועוד מגדולי ומאורי הדור שליט"א.
עת דודים מיוחד היה אצלו יום שמחת תורה עת גילה טפח וכיסה טפחיים ורבים הגיעו להשתתף עמו בסדר ההקפות.
רבים שחרו לפתחו להתייעץ ולהתברך מפיו.
איינער שרייב גאנץ גוט
''רעב מורדכע אהרן'. כך קראו אנשי היישוב הישן לגדול הירושלמי. בפשטות, בלי יותר מדי גינונים.
הרבה שמועות של גדלות הסתובבו עליו. בתור אברך צעיר ר' דוד יונגרייז שלח אליו שאלות, הרבי מסאטמער נהג בו כבוד כאחד הגדולים, שליחויות מסתוריות הוא ביצע בשביל הבית ישראל מגור, אדמו''רים מהדור הקודם ראו בו את איש נפשם וסודם ופעילות שקטה של קירוב רחוקים הוא ניהל בשיתוף פעולה עם הרב עובדיה יוסף טרם היה למרן.
גם ידעו עליו שהוא לומד ומלמד כל היום ללא גוזמא, שאין גמרא שהוא לא יודע בדיוק באיזה דף זה ואם זה בשורות הרחבות או הצרות שבעמוד המדובר. כשזכיתי בגיל 13 ללמוד איתו חברותא ביורה דעה היה מצטט את נושאי הכלים בעל פה. כן, ממש ממש כמו בסיפורים... בין אנשים עם אופי יותר חסידי הסתובבו גם סיפורי מופתים עליו, על ברכותיו ואמרותיו.
אבל כשנכנסת אליו הביתה, לאותו חדר וחצי בו גדל ולמד כל ימיו, לא ראית שום תכונה מיוחדת. אדם זקן בעל מראה פנים אצילי עם עיניים מחייכות ומצב רוח מרומם, ישוב לו בנחת על הגמרא, מספר סיפורים ומגלגל אמרות ירושלמיות שנונות, מוציא לכבודך עוגיות מהמזווה החפור בעומק הקיר הירושלמי העתיק ו... גם דואג הרבה. דואג לשלומך, לשלום הוריך, לשלום הילד ולשלום האשה החולה שביקשת ממנו שבוע שעבר להתפלל עליה.
פתקים רבים עם שמות לתפילה הונחו על שולחנו, בעיקר שמות שנשלחו מארה''ב, והוא באמת לקח ללב כל מה שהיה כתוב שם. 'א רחמנות אויף דעם יונגערמאן, וואס וועט זיין מיט איהם? היה נאנח מוטרד על אברך שיצא מביתו אחרי ששיתף אותו בצרתו. (רחמנות על האברך הזה, מה יהיה איתו?)
ר' מרדכי אהרן שיינברגר זצ''ל, מדמויות ההוד האותנטיות, העוצמתיות והשקטות של ירושלים, היה לא רק איש קדוש, מתמיד, גאון ובקי עצום, אלא גם אכפתי לזולת בצורה יוצאת דופן, עניו ורגיש ו...נורמלי. השפיות שלו הוסיפה כל כך הרבה חן לגדלותו. הנהגות הצניעות והקדושה שלו נעשו בהבלעה בלי לדבר על זה, בלי לעשות עניין, בלי שכלל ישימו לב שמשהו חריג קורה פה. ההתמדה היתה בנינוחות בלי רעש וצלצולים. הוא קיים שגרה מרוממת ומרגשת כל כך נטולת סערות וריגושים שהתחילה בשעות השקטות של לפנות בוקר והסתיימה בשעת חצות למחרת. שגרה של תורה מלאת חיות ופשטות.
לאמיתו של דבר מי שלא זכה להכירו לא יוכל לעמוד על התופעה שנקראת 'ר' מרדכי אהרן' מקריאת פוסט אחד. אבל בכל זאת אציין 3 דברים שתפסו לי את העין במיוחד.
א - מעולם לא השיב בשלילה להצעה ללמוד בחברותא! מעולם. לא משנה מי המבקש. וכך, האיש שעשירי עולם חסידיים שילמו כסף רב כדי להשיג את טליתו המשומשת וברזומה שלו קשרי תורה עם כל הגדולים מהדור הקודם ישב ולמד עם נערים בני 13, עם בחורים וילדים בינוניים ומטה ועם תלמידי חכמים מרביצי תורה באותה חיוניות ורמת עניין. עצם העובדה שילדים הרגישו נוח לבקש ממנו ללמוד איתו בחברותא היא תופעה שאי אפשר להפסיק להתפעל ממנה.
ב- האיש היה חף ממוסכמות חברתיות לחלוטין. הוראותיו הישירות והפשוטות התחשבו רק בהלכה ובתועלת העניין ולחשושים של ס'פאסט נישט לא היו קיימים אצלו אפילו בטעות. לא היה ניתן לחשוד בו בשיקול לא אמיתי וטהור.
ג- פעם נקלעתי לביתו בשעה שאשה אחת סיפרה לו שהילד שלה חוזר מהחיידר עם סיפורי זוועה על המלמד האלים. את התגובה המהירה שלו לא אשכח. בידיים רועדות הוא חייג לכמה אנשים ומשהתברר לו שהאשה מסרה תיאור נכון הוא התקשר למנהל הת''ת (מוסד מקושר וותיק אצל הירושלמים) והסביר לו במילים פשוטות שממחר בבוקר יש רב'ה חדש לכיתה. אני זוכר היטב את הנחרצות, הוא לא נתן למנהל שום פתח התחמקות וזו היתה הפעם היחידה שראיתיו מפעיל סמכות.
אתמול בלילה השיב את נשמתו האצילית לבוראה. ובכך, תם עידן של הגדולים הירושלמיים השקטים, שגדלו בסמטאותיה הצרות של ירושלים, בהן בנו הם את עולמם העשיר והרוחני, את שיעור הקומה הענק, ומתוכן רחשו הן בוז וביטול עמוק לכל הכבוד והרעש 'שעושים שם בחוץ' מכל דבר. יהי זכרו ברוך
''רעב מורדכע אהרן'. כך קראו אנשי היישוב הישן לגדול הירושלמי. בפשטות, בלי יותר מדי גינונים.
הרבה שמועות של גדלות הסתובבו עליו. בתור אברך צעיר ר' דוד יונגרייז שלח אליו שאלות, הרבי מסאטמער נהג בו כבוד כאחד הגדולים, שליחויות מסתוריות הוא ביצע בשביל הבית ישראל מגור, אדמו''רים מהדור הקודם ראו בו את איש נפשם וסודם ופעילות שקטה של קירוב רחוקים הוא ניהל בשיתוף פעולה עם הרב עובדיה יוסף טרם היה למרן.
גם ידעו עליו שהוא לומד ומלמד כל היום ללא גוזמא, שאין גמרא שהוא לא יודע בדיוק באיזה דף זה ואם זה בשורות הרחבות או הצרות שבעמוד המדובר. כשזכיתי בגיל 13 ללמוד איתו חברותא ביורה דעה היה מצטט את נושאי הכלים בעל פה. כן, ממש ממש כמו בסיפורים... בין אנשים עם אופי יותר חסידי הסתובבו גם סיפורי מופתים עליו, על ברכותיו ואמרותיו.
אבל כשנכנסת אליו הביתה, לאותו חדר וחצי בו גדל ולמד כל ימיו, לא ראית שום תכונה מיוחדת. אדם זקן בעל מראה פנים אצילי עם עיניים מחייכות ומצב רוח מרומם, ישוב לו בנחת על הגמרא, מספר סיפורים ומגלגל אמרות ירושלמיות שנונות, מוציא לכבודך עוגיות מהמזווה החפור בעומק הקיר הירושלמי העתיק ו... גם דואג הרבה. דואג לשלומך, לשלום הוריך, לשלום הילד ולשלום האשה החולה שביקשת ממנו שבוע שעבר להתפלל עליה.
פתקים רבים עם שמות לתפילה הונחו על שולחנו, בעיקר שמות שנשלחו מארה''ב, והוא באמת לקח ללב כל מה שהיה כתוב שם. 'א רחמנות אויף דעם יונגערמאן, וואס וועט זיין מיט איהם? היה נאנח מוטרד על אברך שיצא מביתו אחרי ששיתף אותו בצרתו. (רחמנות על האברך הזה, מה יהיה איתו?)
ר' מרדכי אהרן שיינברגר זצ''ל, מדמויות ההוד האותנטיות, העוצמתיות והשקטות של ירושלים, היה לא רק איש קדוש, מתמיד, גאון ובקי עצום, אלא גם אכפתי לזולת בצורה יוצאת דופן, עניו ורגיש ו...נורמלי. השפיות שלו הוסיפה כל כך הרבה חן לגדלותו. הנהגות הצניעות והקדושה שלו נעשו בהבלעה בלי לדבר על זה, בלי לעשות עניין, בלי שכלל ישימו לב שמשהו חריג קורה פה. ההתמדה היתה בנינוחות בלי רעש וצלצולים. הוא קיים שגרה מרוממת ומרגשת כל כך נטולת סערות וריגושים שהתחילה בשעות השקטות של לפנות בוקר והסתיימה בשעת חצות למחרת. שגרה של תורה מלאת חיות ופשטות.
לאמיתו של דבר מי שלא זכה להכירו לא יוכל לעמוד על התופעה שנקראת 'ר' מרדכי אהרן' מקריאת פוסט אחד. אבל בכל זאת אציין 3 דברים שתפסו לי את העין במיוחד.
א - מעולם לא השיב בשלילה להצעה ללמוד בחברותא! מעולם. לא משנה מי המבקש. וכך, האיש שעשירי עולם חסידיים שילמו כסף רב כדי להשיג את טליתו המשומשת וברזומה שלו קשרי תורה עם כל הגדולים מהדור הקודם ישב ולמד עם נערים בני 13, עם בחורים וילדים בינוניים ומטה ועם תלמידי חכמים מרביצי תורה באותה חיוניות ורמת עניין. עצם העובדה שילדים הרגישו נוח לבקש ממנו ללמוד איתו בחברותא היא תופעה שאי אפשר להפסיק להתפעל ממנה.
ב- האיש היה חף ממוסכמות חברתיות לחלוטין. הוראותיו הישירות והפשוטות התחשבו רק בהלכה ובתועלת העניין ולחשושים של ס'פאסט נישט לא היו קיימים אצלו אפילו בטעות. לא היה ניתן לחשוד בו בשיקול לא אמיתי וטהור.
ג- פעם נקלעתי לביתו בשעה שאשה אחת סיפרה לו שהילד שלה חוזר מהחיידר עם סיפורי זוועה על המלמד האלים. את התגובה המהירה שלו לא אשכח. בידיים רועדות הוא חייג לכמה אנשים ומשהתברר לו שהאשה מסרה תיאור נכון הוא התקשר למנהל הת''ת (מוסד מקושר וותיק אצל הירושלמים) והסביר לו במילים פשוטות שממחר בבוקר יש רב'ה חדש לכיתה. אני זוכר היטב את הנחרצות, הוא לא נתן למנהל שום פתח התחמקות וזו היתה הפעם היחידה שראיתיו מפעיל סמכות.
אתמול בלילה השיב את נשמתו האצילית לבוראה. ובכך, תם עידן של הגדולים הירושלמיים השקטים, שגדלו בסמטאותיה הצרות של ירושלים, בהן בנו הם את עולמם העשיר והרוחני, את שיעור הקומה הענק, ומתוכן רחשו הן בוז וביטול עמוק לכל הכבוד והרעש 'שעושים שם בחוץ' מכל דבר. יהי זכרו ברוך
-
אסדר לסעודתא
- שר עשרת אלפים
- תגובות: 11191
- זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך אפריל 25, 2018 11:08 pm
-
אסדר לסעודתא
- שר עשרת אלפים
- תגובות: 11191
- זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך אפריל 25, 2018 11:08 pm
ס'איז באקאנט א מעשה מיט אים, ווען ער האט געמאכט א תקיעת כף מיט א חברותא ער זאל אים פארציילן וואס קומט פאר אויף יענע וועלט ביים ב"ד של מעלה.
זיי פלעגן לערנען ממש שעות רצופות אן קיין עסן אדער אויסרעדן א ווארט, אבער זיין תורה האט אים נישט געברענגט גן עדן, נאר די האלבע שעה חסד וואס ער פלעגט טון יעדע וואך ביים גיין נאך געלט צו חתונות אינאיינעם מיט ר' מרדכי אהרן האט אים געפירט קיין גן עדן!!
דאס איז זיכער, אז יעצט ווייס מיר אז ר' מרדכי אהרן גייט גראד אין גן עדן.
זיי פלעגן לערנען ממש שעות רצופות אן קיין עסן אדער אויסרעדן א ווארט, אבער זיין תורה האט אים נישט געברענגט גן עדן, נאר די האלבע שעה חסד וואס ער פלעגט טון יעדע וואך ביים גיין נאך געלט צו חתונות אינאיינעם מיט ר' מרדכי אהרן האט אים געפירט קיין גן עדן!!
דאס איז זיכער, אז יעצט ווייס מיר אז ר' מרדכי אהרן גייט גראד אין גן עדן.
גילוי מסעיר בחלום הלילה…
שני ידידים אהובים חיו בירושלים של מעלה, אנשי מעש ויראי אלוקים, אותם הכיר ואת סיפורם סיפר הגה"צ רבי אליהו רוט זצ"ל. שני הצדיקים היו רבי שמעון קלפוס זצ"ל ויבדלח"ט רבי מרדכי אהרן שיינברגר שליט"א, דמויות הוד משרידי דור דעה, שעבודת השם שלהם נודעה בשערים. הם היו תלמידי חכמים מופלגים שעסקו בתורה בהתמדה ללא הרף, לצד תפילתם המרוממת שנישאה שעות ארוכות בדבקות.
לצד זאת, עסקו השניים גם בחסד, ונהגו לכתת רגליהם פעם בשבוע לקבץ צדקה פרוטה לפרוטה, אותה חילקו לעניי העיר המשוועים לעזרה. כך נהגו השניים במשך שנים רבות, בהקדישם שעות רבות וארוכות למלאכת החסד הטבועה בדמם. הם לא הביטו על ערכם ורוממותם, לא ביקשו כבוד לעצמם, ועסקו בחסד יום אחד בשבוע.
לימים, חלה רבי שמעון קלפוס את חוליו האחרון, ממנו לא קם. כשמצבו החמיר, קרא לידידו הרב שיינברגר ושוחח עמו ביחידות שיחת פרידה ארוכה ונרגשת, במהלכה ביקש הרב שיינברגר בקשה לא שגרתית:
'הן היינו יחדיו בעולם הזה ידידים קרובים' – אמר בדמעות שליש, 'ידינו לא משה זה מזה, עסקנו יחדיו במגוון פעולות תפילה, תורה וחסד. מבקש אני ממך בקשה אחת: שבעלותך השמימה ולאחר שייפסק דינך בבית דין של מעלה, שתבוא אלי ותעדכן אותי מה נעשה בדינך, שתספר לי כיצד התגלגלו הדברים…'
אכן, בקשה לא שגרתית, שאפשר לשמוע רק בין שני צדיקים של ממש… ורבי שמעון, קודם שנפרד מידידו, הבטיח כי באם יתאפשר לו – יקיים את הבקשה במלואה, ויבוא לספר מהנעשה בבית דין של מעלה…
ויהי לתקופת הימים, אין ויהי אלא לשון צער. הצדיק רבי שמעון אכן הסתלק לבית דין של מעלה, מותיר אחריו משפחה שבורה ורצוצה, תושבי ירושלים המבכים את לכתו, וידיד קרוב ואהוב – הרב שיינברגר, שהצטער צער רב. לצד הצער הגדול, המתין וציפה הרב שיינברגר בדריכות לקיום ההבטחה, ייחל לפגוש את ידידו שיבוא לספר מהנעשה בכבשנו של עולם…
ואכן, כמה חודשים אחר כך, התגלה רבי שמעון לרבי אליהו רוט זצ"ל בחלום הלילה, ואחר כך גם לידידו הרב שיינברגר זצ"ל. באופן מפעים, סיפרו שניהם את הדברים בעדות אישית תואמת, עדות מטלטלת ומסעירה מבית דין של מעלה:
רבי שמעון סיפר בראשית דבריו, כי לא ניתנה לו הרשות לספר ולחשוף אלא טפח מהנעשה בשמי מעל, ועל רוב הדברים כבר אמר הכתוב 'כבוד אלוקים הסתר דבר'. עם זאת, התייחס לשאלה שנשאל לגבי מה נעשה בדינו, ותיאר מהנעשה בבית דין של מעלה:
מיליוני מלאכים נקבצו ובאו לדיון בעניינו של רבי שמעון, נושאים בכנפיהם צרורות של זכויות. שעות לימוד תורה ארוכות ומייגעות, זכויות של מצוות רבות, תפילות ארוכות ונלהבות. הכל עלה אל שולחן הדיינים, הדיינים בחנו ובדקו, החלו לחשב חשבונו של עולם האמת…
במתח רב ובציפיה דרוכה הביט רבי שמעון במתחולל לנגד עיניו, מצפה שהזכויות הללו יעניקו לו את כרטיס הכניסה הנכסף לגן עדן. אך בית הדין דן ארוכות, בחן את כל הזכויות הללו, ועדיין – הדיינים לא קבעו דבר, כנראה, אין די בזכויות עד עתה!
כמה נורא יום הדין הגדול! שבו והגיעו המוני מלאכים, צרורות של תפילות, תיקוני חצות, מצוות רבות שקיים רבי שמעון במסירות ובהקפדה. כל אלו עשו רושם רב בשמים והדיינים התייחסו אליהם בכובד ראש, אך עדיין, למרבה החרדה, רבי שמעון עומד ומביט כיצד הדיינים קובעים פה אחד: 'זה עדיין לא מספיק!
לא ייאמן! אחד מצדיקי ירושלים, שעבודת התפילה שלו היתה לשם דבר, שתפילתו נישאה שעות ארוכות, שכל קריאת שמע שלו ארכה שעות! – אך זה לא מספיק! ושעות לימודו, התמדתו העצומה, מצוותיו הרבות ומידותיו התרומיות – עדיין לא הספיק, עדיין לא נחרץ גורלו לגן עדן! ועודו עומד וחרד, מתוח ודואג, מי יודע מה ייפסק לבסוף, מה יוכרע לגביו…
ואז, הגיעו משלחות של מלאכים, והעלו על השולחן את היום השבועי בו כיתת רגליו למען עניי ירושלים. סיפרו כיצד התמסר לעשיית חסד, וזכויות החסד הם שהכריעו את גורלו:
'זכאי בדינו, ישר לגן עדן!' – הכריז הכרוז, ורבי שמעון, בבת שחוק על שפתיו, בישר זאת לידידיו שנשארו בעולם הזה, למען יידעו הכל ויבינו: כרטיס הכניסה לגן עדן, תלוי בחסד, תלוי בעשיה למען הזולת. בוודאי ש'תלמוד תורה כנגד כולם', אבל כל יהודי חייב לשלב עיסוק בחסד, כי חסד הוא חלק ממהותו של יהודי!
כרטיס הכניסה לגן עדן הוא חסד! לעשות למען הזולת, להיטיב לאנשים נוספים! רק בעזרת החסד יכול יהודי להבטיח לעצמו מקום מכובד במקום שצדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם!
וסיפור זה, המופיע בספר 'ברכי נפשי', כתמרור אזהרה בוהק הוא לנו, כמה גדולה הזכות להיות בעל חסד, כמה כדאי להשקיע זמן ומאמץ למען הזולת, כמה חשוב לשלב חסד בסדר היום שלנו, לקבע זמן לעשיית חסד.
הבה נגמול חסד איש לרעהו, הבה נחפש את ההזדמנויות לגמול חסד זה לזה. לא חייבים לחפש אנשים זרים או מוגבלים, חסד יכול להיעשות בבית פנימה, במטבח שלנו, בבית שלנו, עם החברים הקרובים וגם עם אנשים זרים. הבה נחפש כל הזדמנות לעשות חסד עם הזולת מכל הלב, ועם כל הנשמה
טויזנטער יעצט בייי די לויה אין ירושלים.
האבן מספיד געוון ביז יעצט:
הגאון הגדול רבי חיים אורי פריינד שליט"א חבר הבד"ץ
הגאון הגדול רבי יהודא פישער שליט"א חבר הבד"ץ
הגה"צ ר' בן ציון גוטפארב שליט"א
הגאון הגדול רבי אברהם יצחק אולמאן שליט"א חבר הד"ץ
האבן מספיד געוון ביז יעצט:
הגאון הגדול רבי חיים אורי פריינד שליט"א חבר הבד"ץ
הגאון הגדול רבי יהודא פישער שליט"א חבר הבד"ץ
הגה"צ ר' בן ציון גוטפארב שליט"א
הגאון הגדול רבי אברהם יצחק אולמאן שליט"א חבר הד"ץ
- תצלום0004.jpg (460.92 KiB) געזען 3116 מאל
"וְכָל הֶחָרָשׁ וְהַמַּסְגֵּר לֹא נִשְׁאַר זוּלַת דַּלַּת עַם הָאָרֶץ"
-
ישראל_הלוי
- ק.נ.א. דזשורנאליסט
- תגובות: 24021
- זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג דעצעמבער 05, 2006 12:01 pm
גבר ישראל האט געשריבן:אבל כבד בכל היהדות החרדית ובירושלים בפרט עם התפשטה הידיעה המחרידה על סילוקו של זקן הגאונים, שר התורה והיראה, מרא דכולא תלמודא הגאון הגדול צדיק שנגב רבי מרדי אהרן שיינברגר זצוק"ל.
כאשר ארי עלה מבבל מרן רשכבה"ג בעל ויואל משה מסאטמאר זיע"א אחר שנות המלחמה בימי שבתו בירושלים אשר תהה על קנקנו ומצא אותו כלי גדוש בחכמה ובדעת הושיבו לימינו, וגם אח"כ נסע אליו להסתופף בחצה"ק בארה"ב.
כנצר לגדולי ירושלים ומשומרי משמרתה, עמד חד עם גדולי וצדיקי ירושלים על משמר התורה לגדור גדר ולעמוד בפרץ, כאשר עומד בראש החותמים נגד כל פרצות הדת.
בכל עת הגיע נסיון הבחירות האסורות השמיע את דעת תורה הברורה המקובלת לנו מדור דור, בחיוב ההתבדלות מכל רשעי ישראל, ודבריו עשו רושם.
חתימתו האחרונה היה בעל אשר ממשלת השמד בראשותו של אויב השבת ב. נתניהו שר"י חייבה שלושים אלף יהודים לחלל את השבת, יצא יחד עם כל גדולי הדור שליט"א לזעוק את זעקת השבת.
ידידות מופלגת הייתה לו עם יבלחט"א רבינו הגדול כ"ק מרן הגאב"ד שליט"א מרא דארעא דישראל, מרן הגרי"ד טורצ'ין שליט"א רבה של מקהלות הפרושים, כ"ק אדמו"ר מתולדות אהרן שליט"א, ועוד מגדולי ומאורי הדור שליט"א.
עת דודים מיוחד היה אצלו יום שמחת תורה עת גילה טפח וכיסה טפחיים ורבים הגיעו להשתתף עמו בסדר ההקפות.
רבים שחרו לפתחו להתייעץ ולהתברך מפיו.
- אטעטשמענטס
-
- ECT1ev9XYAAwe1T.jpeg (65.27 KiB) געזען 3773 מאל
סאברע האט געשריבן:מענטשאלע האט געשריבן:ביים שיעור פון הראב"ד מקודש הגר"ד יונגרייז אויפן זעלבן באנק מיט ידי נפשו הגרי"י בלויא בעל פתחי חושן זצוק"ל אין די יונגע יאהרן
ווער פון די בילד איז רבי מרדכי אהרן ??
דער מיט די ירושלימע'ר יארמולקע אנטקעגן רבי דוד יונגרייז זצוק"ל, דער נעבן רבי דוד איז הגר"י בלויא, און נעבן אים אויפן זעלבן באנק איז רבי מרדכי הערש שיינברגר
-
יוסף פריעדמאן
- שר שבעת אלפים
- תגובות: 7429
- זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג אפריל 30, 2015 4:31 am
אנא עבדא האט געשריבן:ער איז געוועהן בן הגה"ח רבי יוסף חיים שיינבערגער זצ"ל וחתן הגה"ח רבי שמואל דייטש זצ"ל.
אויב קענט איהר אביסל מרחיב זיין איבער זיי, וער זענען זיי געוועהן? און פון ווי שטאמען זיי?
כי לך טוב להודות
.ע . ע .ע . ע . ע . ש .ע . ע . . ש . .ע . ש .ע . ע .ש . ש . ש .ע . ע ולשמחה נאה לזמר.ע . ע .ע . ע
.ע . ע .ע . ע . ע . ש .ע . ע . . ש . .ע . ש .ע . ע .ש . ש . ש .ע . ע ולשמחה נאה לזמר.ע . ע .ע . ע
-
קאזאבלאנקא
- שר חמש מאות
- תגובות: 621
- זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג אוגוסט 02, 2016 11:11 pm
אסדר לסעודתא האט געשריבן:ס'איז באקאנט א מעשה מיט אים, ווען ער האט געמאכט א תקיעת כף מיט א חברותא ער זאל אים פארציילן וואס קומט פאר אויף יענע וועלט ביים ב"ד של מעלה.
זיי פלעגן לערנען ממש שעות רצופות אן קיין עסן אדער אויסרעדן א ווארט, אבער זיין תורה האט אים נישט געברענגט גן עדן, נאר די האלבע שעה חסד וואס ער פלעגט טון יעדע וואך ביים גיין נאך געלט צו חתונות אינאיינעם מיט ר' מרדכי אהרן האט אים געפירט קיין גן עדן!!
דאס איז זיכער, אז יעצט ווייס מיר אז ר' מרדכי אהרן גייט גראד אין גן עדן.גילוי מסעיר בחלום הלילה…
שני ידידים אהובים חיו בירושלים של מעלה, אנשי מעש ויראי אלוקים, אותם הכיר ואת סיפורם סיפר הגה"צ רבי אליהו רוט זצ"ל. שני הצדיקים היו רבי שמעון קלפוס זצ"ל ויבדלח"ט רבי מרדכי אהרן שיינברגר שליט"א, דמויות הוד משרידי דור דעה, שעבודת השם שלהם נודעה בשערים. הם היו תלמידי חכמים מופלגים שעסקו בתורה בהתמדה ללא הרף, לצד תפילתם המרוממת שנישאה שעות ארוכות בדבקות.
לצד זאת, עסקו השניים גם בחסד, ונהגו לכתת רגליהם פעם בשבוע לקבץ צדקה פרוטה לפרוטה, אותה חילקו לעניי העיר המשוועים לעזרה. כך נהגו השניים במשך שנים רבות, בהקדישם שעות רבות וארוכות למלאכת החסד הטבועה בדמם. הם לא הביטו על ערכם ורוממותם, לא ביקשו כבוד לעצמם, ועסקו בחסד יום אחד בשבוע.
לימים, חלה רבי שמעון קלפוס את חוליו האחרון, ממנו לא קם. כשמצבו החמיר, קרא לידידו הרב שיינברגר ושוחח עמו ביחידות שיחת פרידה ארוכה ונרגשת, במהלכה ביקש הרב שיינברגר בקשה לא שגרתית:
'הן היינו יחדיו בעולם הזה ידידים קרובים' – אמר בדמעות שליש, 'ידינו לא משה זה מזה, עסקנו יחדיו במגוון פעולות תפילה, תורה וחסד. מבקש אני ממך בקשה אחת: שבעלותך השמימה ולאחר שייפסק דינך בבית דין של מעלה, שתבוא אלי ותעדכן אותי מה נעשה בדינך, שתספר לי כיצד התגלגלו הדברים…'
אכן, בקשה לא שגרתית, שאפשר לשמוע רק בין שני צדיקים של ממש… ורבי שמעון, קודם שנפרד מידידו, הבטיח כי באם יתאפשר לו – יקיים את הבקשה במלואה, ויבוא לספר מהנעשה בבית דין של מעלה…
ויהי לתקופת הימים, אין ויהי אלא לשון צער. הצדיק רבי שמעון אכן הסתלק לבית דין של מעלה, מותיר אחריו משפחה שבורה ורצוצה, תושבי ירושלים המבכים את לכתו, וידיד קרוב ואהוב – הרב שיינברגר, שהצטער צער רב. לצד הצער הגדול, המתין וציפה הרב שיינברגר בדריכות לקיום ההבטחה, ייחל לפגוש את ידידו שיבוא לספר מהנעשה בכבשנו של עולם…
ואכן, כמה חודשים אחר כך, התגלה רבי שמעון לרבי אליהו רוט זצ"ל בחלום הלילה, ואחר כך גם לידידו הרב שיינברגר זצ"ל. באופן מפעים, סיפרו שניהם את הדברים בעדות אישית תואמת, עדות מטלטלת ומסעירה מבית דין של מעלה:
רבי שמעון סיפר בראשית דבריו, כי לא ניתנה לו הרשות לספר ולחשוף אלא טפח מהנעשה בשמי מעל, ועל רוב הדברים כבר אמר הכתוב 'כבוד אלוקים הסתר דבר'. עם זאת, התייחס לשאלה שנשאל לגבי מה נעשה בדינו, ותיאר מהנעשה בבית דין של מעלה:
מיליוני מלאכים נקבצו ובאו לדיון בעניינו של רבי שמעון, נושאים בכנפיהם צרורות של זכויות. שעות לימוד תורה ארוכות ומייגעות, זכויות של מצוות רבות, תפילות ארוכות ונלהבות. הכל עלה אל שולחן הדיינים, הדיינים בחנו ובדקו, החלו לחשב חשבונו של עולם האמת…
במתח רב ובציפיה דרוכה הביט רבי שמעון במתחולל לנגד עיניו, מצפה שהזכויות הללו יעניקו לו את כרטיס הכניסה הנכסף לגן עדן. אך בית הדין דן ארוכות, בחן את כל הזכויות הללו, ועדיין – הדיינים לא קבעו דבר, כנראה, אין די בזכויות עד עתה!
כמה נורא יום הדין הגדול! שבו והגיעו המוני מלאכים, צרורות של תפילות, תיקוני חצות, מצוות רבות שקיים רבי שמעון במסירות ובהקפדה. כל אלו עשו רושם רב בשמים והדיינים התייחסו אליהם בכובד ראש, אך עדיין, למרבה החרדה, רבי שמעון עומד ומביט כיצד הדיינים קובעים פה אחד: 'זה עדיין לא מספיק!
לא ייאמן! אחד מצדיקי ירושלים, שעבודת התפילה שלו היתה לשם דבר, שתפילתו נישאה שעות ארוכות, שכל קריאת שמע שלו ארכה שעות! – אך זה לא מספיק! ושעות לימודו, התמדתו העצומה, מצוותיו הרבות ומידותיו התרומיות – עדיין לא הספיק, עדיין לא נחרץ גורלו לגן עדן! ועודו עומד וחרד, מתוח ודואג, מי יודע מה ייפסק לבסוף, מה יוכרע לגביו…
ואז, הגיעו משלחות של מלאכים, והעלו על השולחן את היום השבועי בו כיתת רגליו למען עניי ירושלים. סיפרו כיצד התמסר לעשיית חסד, וזכויות החסד הם שהכריעו את גורלו:
'זכאי בדינו, ישר לגן עדן!' – הכריז הכרוז, ורבי שמעון, בבת שחוק על שפתיו, בישר זאת לידידיו שנשארו בעולם הזה, למען יידעו הכל ויבינו: כרטיס הכניסה לגן עדן, תלוי בחסד, תלוי בעשיה למען הזולת. בוודאי ש'תלמוד תורה כנגד כולם', אבל כל יהודי חייב לשלב עיסוק בחסד, כי חסד הוא חלק ממהותו של יהודי!
כרטיס הכניסה לגן עדן הוא חסד! לעשות למען הזולת, להיטיב לאנשים נוספים! רק בעזרת החסד יכול יהודי להבטיח לעצמו מקום מכובד במקום שצדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם!
וסיפור זה, המופיע בספר 'ברכי נפשי', כתמרור אזהרה בוהק הוא לנו, כמה גדולה הזכות להיות בעל חסד, כמה כדאי להשקיע זמן ומאמץ למען הזולת, כמה חשוב לשלב חסד בסדר היום שלנו, לקבע זמן לעשיית חסד.
הבה נגמול חסד איש לרעהו, הבה נחפש את ההזדמנויות לגמול חסד זה לזה. לא חייבים לחפש אנשים זרים או מוגבלים, חסד יכול להיעשות בבית פנימה, במטבח שלנו, בבית שלנו, עם החברים הקרובים וגם עם אנשים זרים. הבה נחפש כל הזדמנות לעשות חסד עם הזולת מכל הלב, ועם כל הנשמה
די מעשה איז אויסגעצויגן און אנגעשמירט און אומפונקטליך
פאלגענד ווי איך האב געהערט די מעשה צוויי מאל, פון די וואס האבן דאס געהערט מפי ר' מרדכי אהרן זצ"ל
ר' שמעון קלפוס זצ"ל איז נפטר געווארן (ארום תשט"ז) און געלאזט זיין פרוי אן קינדער, ער האט געהאט א ברודער וואס האט געדארפט געבן חליצה, משום מה האט זיך קיינער נישט אפגעגעבן דערמיט, איז ר' שמעון געקומען אין חלום צו ר' מרדכי אהרן און געבעטן ער זאל זיך משתדל זיין די חליצה זאל קענען פארקומען.
ר' מרדכי אהרן האט אים דאן געפרעגט מה נעשה בדינך?
האט ער אים געענטפערט דריי זאכן:
דאס וואס די גמרא זאגט אז אין הימל איז עליונים למטה ותחתונים למעלה, איז אומגלויבליך וויאזוי מען זעט דאס בחוש אויף יענע וועלט
צווייטנס, אז די חסד וואס ער האט געטון אויף די וועלט האט אים געעפנט אלע טויערן, און מען האט אים לכבוד דעם געשטעלט העכער א איש מסויים אין ירושלים
דריטנס האט ער פארגעסן
יהא זכרו ברוך
נאך די גרויסע לויה פון א איד אן קיין טיטול, א איד וואס האט סימבאלאזירט ירושלים פון הונדערט יאר צוריק, וואס טויזנטער זענען געקומען חולק זיין כבוד גייענדיג צופוס ביז הר הזיתים, ווער ס'האט נישט גהערט די בכיות פון הגאון רבי חיים אורי פריינד און די יללות פון הגאון רבי יהודה פישר חברי הביד"צ, וועט עס נישט פארשטיין.
-
אונגארישע הייזער
- שר שמונת אלפים
- תגובות: 8346
- זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג יאנואר 31, 2019 1:12 pm
- לאקאציע: אין מאה שערים
