רבי מנחם מענדל שטערנבערג זצ"ל [דעעשער] ר"י תפארת משה צפת - ג' ניסן תרע"ו

[מגיד מרדכי]

הגאון הגדול חסידא ופרישא ר' מנחם מענדל שטערנבערג זצ"ל הנקרא ר' מנחם מענדל דעעשער. ראש ישיבת תפארת משה בעיה"ק צפת תובב"א
נולד בשנת תר"ג בק"ק אהרישאר לאביו הרבני התורני ר' יצחק שטערנבערג ע"ה, קיבל לקחה של תורה מפי רבו הרה"ק רבי מנחם מענדל פאנעט מדעעש זי"ע בק"ק אהרישאר, והיה לו לתלמיד נאמן ומובהק.
פעם ביקר הגאון הגדול בעל כתב סופר זצ"ל בבית רבו הרה"ק רבי מנחם מענדל פאנעט מדעעש זי"ע באהרישאר וישב אז מוקף עם תלמידים ומעריצים, הכתב סופר זצ"ל הרגיש בהתלמיד הנעלה ר' מנחם מענדל שעמד הרחק ממנו מוצנע בזוית והבחין בו שהוא בחור כארזים מופלג בתורה וביראה, קראו אליו וסמך את שתי ידיו עליו והרעיף עליו את ברכת קדשו.
אח"כ נסע ר' מנחם מענדל לישיבת פרעשבורג, וכן למד אצל הגאון הגדול ר' יהודה אסאד זצ"ל אבדק"ק סערדעהאלי בעל שו"ת יהודה יעלה'.
וכן הי' תלמיד של הגה"צ רבי שמעלקע סעלישער זצ"ל
כשהגיע לפרק האיש מקדש נשא עפ"י המלצת רבו הרה"ק רבי מנחם מענדל פאנעט מדעעש זי"ע את בת הרבני הנגיד ר' אברהם יוחנן ע"ה מק"ק דעעש היה מיקירי קרתא דשופריא מבני העלייה של חסידי דעעש אשר שמו הלך לפניו בגדולת תורתו ובעבודתו בקודש ועליה שמו נקרא בשם החיבה ר' מנחם מענדל דעעשער.
אח"כ עלה לארץ הקדושה והתיישב בעיה"ק צפת תובב"א והיה שם הממונה דכולל זיבענבערגען וכשנתייסד הישיבה תפארת משה' כיהן פאר כראש הישיבה.
כל גאוני צפת העריצוהו עד מאד.
בפרוץ מלחמת העולם הראשונה ושררה רעב בעיה"ק צפת ורבים מתושביה מתו מרעב אז פיזר את כל הונו בכדי להציל הרעבים ללחם אך מצב העיר נגע ללבבו הטהור ונפטר ביום ג' ניסן תרע"ו ומנו"כ סמוך לציון מרן הבית יוסף זצ"ל.
(מקור: היכל הבעש"ט – ח' ממאמרו של הרב צבי הירש שווארץ)
בנו הרב יצחק שטערנבערג
בנו הרב אלי' שטערנבערג – כ"ג סיון מנ"כ בצפת
בקובץ אליהו אות תצ"ג אשר כתב הרהייג החסיד המפורסם לשבח ותהלה בקרב עם זוכה ומזכה הרבים כשיית הרב רבי חיים אליהו שטערנבערג זצ"ל רב מהעדה החרדית בקטמון עיה"ק ירושלים ת"ו, מחבר ספר שו"ת בית אליהו ועוד,
מביא כמה דברים בשם זקינו
שזקני ר' מענדיל זי"ע כשהתפלל בביהכנ"ס סאנז בצפת, בא פ"א מחו"ל איזה נכד מצדיק עובד ה' והתפלל לפני העמוד בחול, וכשאמר השירה התחיל לשיר בניגון, נגש אליו זקני ותפש ידו ושניהם ביחד שרו את השירה בניגון וריקוד ובהתלהבות גדולה שעה שלימה.
*
זקני הרה"צ ר' מענדיל מדעש אמר לבתו בלימה ע"ה בעת שנסעה לחו"ל שלא תסע בתאניה שמפליגה בשבת וכשבאה לחוץ שמעה שהאניה תפליג בשבת ולא רצתה לעבור על כבוד אב וצחקו עליה ואמרו לה הלא אם תחכי על אניה אחרת ג"כ תפליג בשבת אבל היא לא רצתה לעבור על פקודת אביה במוצאי שבת הלכה לטייל אל החוף וחשבה שבודאי הפליגה האניה אבל מה נבהלה כשראתה שהאניה עוד לא הפליגה מפני איזה סבה ותפליג רק ביום א'.
*
פייא בערב פסח שמע זקני רבי מענדיל שאחד מכריז ליים ליים לפסח (עפר טיט) ונגש אל אחד מבני ביתו שהיה ישן על המטה ועוררו משנתו ואמר לו מה אתה ישן תשמע מה שמכריזים ליים ליים, אדם יסודו מעפר וסופו לעפר וצריכים להכין לעצמו דבר מה
*
כי אדם אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא כלומר שגם מהטוב לא יחטא מלשון חסרון שלא יהיה בו איזה חסרון זקני הרה"צ רבי מענדיל מדעש ז"ל (שמעתי מחסיד סלונים)
*
ריח"ש שמע מזקני הרה"צ ר' מנדיל מדעש זצ"ל שאמר פ"א בעת נסיעה למירון איני כדאי וואס די ערד טראגט מיך ואני מוכרח לרכוב על החמור לנסוע למירון.
*
זקני הרה"צ ר' מנדיל מדעש זי"ע אמר פ"א חידוש גדול בסוגיא לפני רבו הכתב סופר ז"ל שביקר אז ברעש ואח"כ כשבאו תלמידי חכמים לבקרו אמר לפניהם החידוש של זקני ושיבח אותו לפניהם (שמעתי מר' שמואל לוריא נ"י)

*
בנו הרב יצחק שטערנבערג הו"ל ספר חפץ ה' מהאור החיים הקדוש, בהקדמתו מעיד על עצמו כי עודו גר בירושלים עיה"ק למד בחבורה את תורת האור החיים הקדוש וכבר התחיל להדפיס גליון ראשון של הספר חפץ ה', אולם בפרוץ מלחמת עולם הראשונה בתרע"ד נאלץ לנדוד לחו"ל, ובתרפ"ח הוציא את הספר לאור תוך כדי דיוק מירבי שלא לשנות כקוצו של יו"ד ממהדורת אמשטרדם הראשונה, ר' יצחק הוציא את הספר כעזר לנישואי בתו והרבנים המסכימים תמכו בו בהמלצותיהם.
נצטט קצת מן ההסכמות איך שכתבו אודות אביו
ב"ה יום כ"ד לחודש טבת שנת תרפ"ז פעה"ק ירושלים ת"ו נתבשרתי צדק שמועה טובה מארץ מרחק מדינת רומניא החדשה כי העיר השוכן בציון את לב אחד מבני ציון היקרים מילידי עה"ק צפת תו"ב המתגורר כעת בזו המדינה הרחוקה ה"ה הרה"ח המופלג בהפלגת חכמים שוקד עה"ת ויראת ה' טהורה מנעוריו וכו' מו"ה יצחק שטערנבערג הי"ו בן הרה"ג רב פעלים החסיד המפורסם מוהר"ר מנחם מענדל מדעעש זצ"ל מיקירי עה"ק צפת"ו וחתנו של הרה"ג הצדיק החסיד המפורסם מיקירי עה"ק ירושת"ו מוה"ר דוד אלימלך פריימאנן זצ"ל וכו'....
והיות כי בתו של מזכה הרבים הזה הגיעה לפרק בתולה נשאת ולרש אין כל מאין להמציא את ההוצאות המרובות להכנסת כלה
ע"כ הנני לבקש את כל אחינו יראי ה' וחושבי שמו לבוא לעזרת המוציא לאור לסייע בסיוע שיש בו ממש למען יעלה ביכולתו להחיש מעשה ההדפסה וחפץ ה' בידו יצליח ומצוה גוררת מצוה הכנסת כלה ולקנות ממנו הספר.. וכו'
כעתירת החותם לכ"ק המחבר זיע"א המחכה לישועה קרובה ומברך בכל לב ונפש המסייעים למצוה יקרה הלז ויזכו לראות בישועת הכלל והפרט
הק' יוסף חיים זאנענפעלד
*
מה נכבד היום בהגלות נגלות לאור עולם אור צח ומצוחצח אור בהיר בשחקים ספר הקדוש והנורא חפץ ה' על מסכתות הש"ס ממרן הק' בעהמ"ח אור החיים הק' עה"ת אשר אינו בנמצא כלל בשוק הספרים וכמטמונים יחפשוהו
ועלינו כחובה להחזיק טובה להמוציא לאור ה"ה ידידי הרה"ח המופ' בתורה וביראה ותיק וחסיד כש"ת מו"ה יצחק נ"י מעיה"ק צפת תובב"א בן לאותו צדיק אלופי ומיודעי הרב הגדול בתורה ביראה בענוה ובחסידות כקשיית מוה"ר מנחם מענדל שטערנבערג זלה"ה מעיה"ק תוב"א ולכל זמן ועת לכל חפץ ובוודאי משמיא קא זכו ליה בזכות אבותיו להתגלגל זכות על ידו להאיר עינינו בדור השפל והיתום הזה.... וכו'
הק' יחזקאל פאנעט אבד"ק דעעש
נשיא ואמרכל דארץ הקדושה תובב"א



המלצה מאת אב"ד נאסאד לטובת ר' יצחק שטערנבערג
מוכ"ז ידידי האברך המופלג בתו"י החסיד כקש"ת מו"ה יצחק שליט"א מתושבי עה"ק ירושלים תובב"א י בן כ"ק אהובי י"נ הרב החסיד המפורסם וכו' כקש"ת מו"ה מנחם מענדל שטערנבערג שליט"א מתושבי עה"ק צפת ובב"א הוכרח לצאת מן הקודש לחו"ל לבקש עזרה כי מאד דחוקה פרנסתו בעו"ה א' ית' ירחם עליו תוך כלל ישראל ויש בידו מכתב תעודה מהרב הצדיק בנש"ק מו"ה דוד צבי שלימה בהרה"ק מו"ה אליעזר מנחם זצוקללה"ה ומהבד"צ אשכנזים וחסידים דעה"ק ירושלים שמבקשים עתירה בעדו לתומכו ולסעדו ומעידים כי הוא שוקד על דלתי התה"ק והגם כי למותר דברי אלה אמרתי אם לא יועיל לא יזיק ואחלה מכל אחב"י שליט"א לקרבו ולהעניקו ולקבלו בסבר פנים יפות להאי בר מערבא בר אבהן ובר אוריין והוא גברא יקירא וזכות החזקת ת"ח וישוב אה"ק תובב"א יעמוד לכל המתנדבים להשפיע עליהם רב ברכות וישועות חיי בני ומזוני רויחי וכט"ס בעה"ח נגהי ליום ב' לסדר ונברכו בך רחם ארחמנו נאום ד' פט לפ"ק אינטעראדאם הקי אברהם יהושע פריינד

ראה עוד ספר זכרון שמואל תולדות משפחת לוריא ותולדות הגה"צ ר' מנחם מענדל שטערנבערג זצ"ל ר"י תפארת משה בעיה"ק צפת תובב"א בני ברק תשנ"א

[משה ברמן]

נכדו הוא הגה"צ המקובל רבי חיים מענדיל שטייגער שליט"א מנתניה

[מגיד מרדכי]

מכתב הגאון רבי נחום אתרוג ורבי מנחם מענדל שטערנבערג מדעעש מרבני צפת לראב"ד ירושלם רבי שמואל סאלנט

[מגיד מרדכי]

מציבה בצפת בקרבת הבית יוסף תנצב"ה

[מגיד מרדכי]

בספר חתימת ידו של הגאון רבי מנחם מנדל שטרנברג [תר"ג-תרע"ו] נולד בארישאר ולמד תורה אצל בעל ה"כתב סופר" ואצל האדמו"ר רבי מנחם מנדל פנט מדעעש. תלמיד חכם מופלג, עלה לארץ והשתקע בצפת. מראשי קופת רבי מאיר בעל הנס וכולל זיבנבירגן. חתניו: רבי שמואל לוריא דיין בצפת רבי שמשון היימן. [החת"ס ותלמידיו עמ' תקי"ז].
https://winners-auctions.com/items/%D7% ... %9E%D7%AA/

[מגיד מרדכי]

מעשה

[מגיד מרדכי]

קובץ אליהו

[מגיד מרדכי]

הועתק ממאמר שנתפרסם בהמודיע על ידי הסופר הר"ר אהרן סורסקי הי"ו
הרה"צ ר' מנדל דעשער איש חסיד היה בעיר צפת איש לפידות ושמו ר' מנדל שטרנברג זכור לטוב הבריות כינו אותו ר' מנדל דעשער על שם מוצאו בכפר קטן סמוך לעיירה החסידית המפורסמת רעש מקום מושבו של הרה"ק רבי מנדלי פנט זצ"ל בעל מעגלי צדק במדינת הונגריה ולא הזכירו כלל את שם הכפר גופו אורישהאר שהיה ערש ילדותו הן בגלל שהיה ישוב זעיר בלתי ידוע ובטל ונטפל כולו לדעש המפורסמת הן משום שא' מנדל יצק מים על ידיו של הצדיק מרעש ונעשה עצם מעצמיה של חסידות זו ר' מנדל נולד בשנת תר"ג והתנכר במעלליו תיכף מגיל הרך ביותר כמי שלבו ובשרו תמיד מרננים לא ל חי לא היה קיים בעולמו שום נושא וענין מלבד לעסוק בתורה ובעבודת הבורא א"ה וכך העיד עליו נכדו ר' דוד מרדכי לוריא חתן אבדק"ק טשימפא ב' אנשים הנני מכיר שהוי מופשטים לגמרי מכל הויות העולם הזה זקני ר' מנדל דעשער וחותני האב"ד דטשימפא פעם אחת בבחרותו נזדמן לדעש כשביקר הגאון בעל כתב סופר זצ"ל בבית רבו האדמו"ר רבי משה פנט זצ"ל מרא דאתרא אנשים רבים שהתאספו אז לכבודו בבית הרב ביקשו שיברכם אבל הכת"ס השתמט מהם ולא מילא את מבוקשם כאילו אינו שומע באותו זמן תרו עיניו אחרי מישהו בקהל מישהו בלתי ידוע עד שהבחין בבחור ר' מנדל שעמד הרחק ממנו כמו מובלע בפינה ורמז לו שיגש אליו הכת"ס סמך אז את שתי ידיו על ראשו והרעיף עליו ברכתו ומאז נתקרב אליו הערת הכותב באותה הזדמנות אמר לפניו זקיני חידוש גדול באיזה סוגיא והתפעל מזה מאד וכשנכנסו אליו אחיש תלמידי חכמים לבקרו הפליא בפניהם את חידושו של זקיני ושיבח אותו מאד מהרה"ג רבי חיים אליהו שטרנברג ששמע מזקיני ר' שמואל וסיפר לי עוד שאת דרך לימודו קיבל מרבו הגדול הגאון ר' שמעלקא מסעליש בעהמ"ח ספר צרור החיים שהיה חריף גדול וכן הוא רבי מנדל זכה לכוין בשיעוריו לפני תלמידיו לחידושי גדולי האחרונים ולפלפל בעמקות נפלאה ע"כ אחר כך נסע ללמוד בפרשבורג שם התרועע במיוחד עם הג"ר משה בן עמרם זצ"ל בעל ערוגות הבושם ועם הגרי"ח זוננפלד זצ"ל אשר למדו ג"כ באותו פרק זמן בישיבת פרשבורג כשהגיע לפרקו וסיבבו מהשמים שישתחרר מעבודת הצבא שידך אותו האדמו"ר מדעש עם בתו של הגביר ר' אברהם יוחנן ע"ה מעשירי הסביבה אחרי נשואיו ישב ר' מנדלי ללמוד תורה בהתבודדות הרבה ימים ושנים לילות כימים מתוך התפשטות גמורה אשתו הצעירה שהביאה אליו את ארוחותיו הבחינה שלפעמים הוא שוכח לאכול ימים שלמים מרוב התרכזות בלימודיו לפעמים ראתה כיצד עכברים מכרסמים את קצות מגפיו בימות החורף והוא אינו מרגיש מאומה פניו משולהבות ומוחו הוגה בתורה בלי הרף כשעמד בתפילה היה מתלהב ומזדעזע בכל איבריו כאיש אחוז פחד וקרוב להתעלפות תמיד כשגמר תפילתו היה זקוק להחליף את בגדיו שהיו ספוגים מנטפי זיעה שניגרה מגופו שתקן גדול היה ר' מנדל אפילו בחוג בני משפחתו לא שמעו אותו משוחח אי פעם שיחה של מה בכך רק דבר אחד נהג להפליט בכל הזדמנות כאילו דרך אגב שמשתוקק לעלות לארץ ישראל ולהשתקע בה ובכל פעם היתה זוגתו בת עשירים עונה לעומתו בחששות ובספיקות המכרסמים בלבה אם יסכינו לחיות שם בעוני ובמחסור כי שמעה מרחוק שהחיים בארץ הצבי אינם קלים הפרנסה לא מצויה בנקל האקלים אינו שווה לכל נפש מגיפות פוקדות לפעמים את הישוב ומפילות חללים כשהיה ר' מנדלי שומע את תגובותיה נהג להתעטף בדומיה ולשקוע בהרהורים כמי שחומל עליה ומבין להלכי נפשה אך למעשה לא הסיח דעתו אף לשעה קלה מהרעיון לעלות לארצינו הקדושה יום אחד באמצע הקיץ בלא שום הודעה מוקדמת לקח בידו האחת את הנרתיק שמונחים בו טליתו ותפיליו בידו השניה את השטרימל והקפטן שלו כשהוא פונה לעבר הדלת וקורא היו בריאים אני נוסע לא"י למשך זמן קצר ואכן נסע ר' מנדלי לא"י ושהה שם מספר חדשים עד אחרי הימים הנוראים וחזר לביתו מבלי שיוסיף לדבר עוד כבתחילה על תשוקתו לעלות ארצה אמרו בימי שהותו הספיק לעמוד על קשיי החיים פה והבין שאינו מן המדה לדרוש מאשתו הענוגה שתצטרף אליו לכן זנח את הרעיון לפי שעה וגמר בלבו שימים ידברו אתרי זמן אירע שמשפחה אחת בעיירתו בני זוג זקנים החליטו לעלות לא"י בערוב ימיהם הלכה האשה הזקנה קודם הנסיעה להפרד מידידותיה באה גם לאשתו של ר' מנדל כשדמעותיה על לחיה מפני צער הפרידה והיא משמיעה באוזניה דברי ניחומים בהתרגשות גדולה למה תבכי ואת מאושרת בזכייתך לנסוע לארצינו הקדושה חמדת כל הלבבות והלא גם אנכי לולי היה בעלי דורש ממני קצת יותר בתקיפות לנסוע לשם לא הייתי נשארת פה רצו משמים שר' נדלי יקשיב בדיוק באותה שעה לשיחת הנשים באקראי בעלמא ויפן אל זוגתו באמירה הבה איפוא נארוז גם אנחנו מהרה את מטלטלינו ונצטרף אל שכנינו הקשישים אמרו ועשו ר' מנדל עם בני משפחתו שש נפשות במספר עלו בספינה אחת עם זוג הזקנים עלו לצמיתות בבואו לארץ איווה את צפת עיה"ק למושב לו כאן הקיפו אותו יהודים טובים בני נביאים שחיפשו את קרבתו בעיקר היו אלה חסידים כמובן אבל גם הגאון הרידב"ז הרה"ג ר' יעקב דוד ב"ר זאב וילאובסקי העריץ אותו ופקד את נווהו לעתים קרובות באיה והיה מתבטא שכל החכמים חשובים לפניו כקליפת השום מלבד ר' מנדלי ואף זכה זקיני ר' מנדל לארח את הרידב"ז בביתו למשך שנתיים ימים היה זה כשהגיע הרידב"ז לארה"ק ועדיין לא השיג לו מקום מנוחה ונחלה הכניסו ר"מ לביתו נאווה קודש לאורך ימים נקיי הדעת שבצפת של אותם הימים ההם היו באים אצלו לשמוע אל הרינה ואל התפילה במיחד בשבתות וימים נוראים קולו היה הולך ומתגבר כקול שחל וכשהגיע לפסוק ראשון של קריאת שמע רעדו אמות הספים סביבו עד שאם נמצאו בקרבתו ילדים רכים מיהרו להתחבא מתחת לשולחן ביהמ"ד מרוב פחד ואימה בלילי שבתות גדשו את ביתו חפייתם ואנשי מעשה שבאו לשולחנו כדי ליהנות מזיו השכינה מלבד בני עליה שהעריצוהו בשל גדולתו הרוחנית בתורה ובעבודה נמצאו בעיר הרבה יהודים פשוטים עניים ואביונים שהביטו אחריו כעל מלאך מושיע מפני שהיה מתחסד אתם בהצנע ודואג לכלכלם במזון ובכסות ושאר צרכים לעצמו לא היה צריך כי אם מעט שבמעט אבל לזולת פיזר ביד רחבה ממעות שהמציאו לו אחינו שבגולה אשר ידעו את טוב לבו וצדקת פזרונו לנזקקים מספרים אחרי תקופה ממושכת שחיו פה והוא עומד על כך שיסתפק במועט התמרמרה זוגתו על החיים הקשים והציקה לו שיסכים לחזור לעיירתם בארץ הונגריה כי באו מים עד נפש כשל כוחה לסבול ייסורי א"י אמר לה ר' מנדל נמתין עד אחרי חג הפסח כשחלף החג חלתה אשתו חולי אנוש ותגיע עד שערי מוות עד שהשכימה בוקר אחד ותידור בפה מלא כי אם יעזור לה הקב"ה ותקום מחליה לא תוסיף עוד להזכיר אף פעם מענין הירידה לחו"ל הריני מקבלת עלי לשאת בעול החיים פה בארץ הקדושה אמרה ותעמוד לה זכות א"י ותבריא חיש מהר שלא כדרך הטבע ויוסיפו ימים רבים לשבת על האדמה הזאת המה ויוצאי חלציהם בצוק העתים בימי המלחמה העולמית הראשונה הוגדשה סאתו של ר' מנדלי שכבר היה אז בן שבעים שנה ויותר הרעב והמגיפות הפילו אז בארץ חללים הרבה שהותירו אחריהם המון יתומים ואלמנות באין כל הקשר עם הגולה נותק וידיו קצרו מלפרנס ולסעוד את הנפשות המרובות שהיה דואג להן הוא חילק את כל מה שהיה לו ושהשיגה ידו אך הקומץ לא השביע את הרעבים מצב האומללים נגע ללבו לקראת חג הפסח שנת תרע"ו נטרפה ביותר מנוחת נפשו לא עלתה בידו להשיג מקור כספי ע"מ לספק צרכי החג לעניים כאשר אפה מצות שמורה ברגש ובהתלהבות כדרכו נפלט מפיו באנחה מי יודע אם עוד נזכה לאכלם ואכן קרב יומו ובא ביום ג' בניסן השלים את נפשו לא לקים את הדבר הזה סיפר נכדו רבי דוד מרדכי לוריא ע"ה בן בתו מרת בלומה ע"ה וחתנו הגאון רבי שמואל לוריא זצ"ל מבני עליה שישב על מדין בק"ק דעש ועלה בזקנותו לא"י והשתקע גם הוא בצפת אודות רבי שמואל זה שמעתי מבן אחיו הג"ר יצחק מתתיהו לוריא זצ"ל מגדולי חסידי סלונים בטבריה שבנעוריו ביקר אותו בצפת ורבי שמואל סח לו כהאי לישנא רבים הפונים אלי מחו"ל להעתיר בעדם אצל המקומות הקדושים אבל מאחר שאני איש זקן וקשה עלי הטלטול במורד בית העלמין העתיק אל קברי צדיקים אמרתי בליבי אעשה את שולחני פה בחדר מקום קדוש אעשה את מיטתי פה מקום קדוש ואתפלל במעוני ל נ והיה מדבר בלא משים על רום המעלות שזכה להן בסולם הקדושה כאילו אין פה שום רבותא.

[מגיד מרדכי]

עוד

[יחוס חוקר]

הגאון הגדול חסידא ופרישא ר' מנחם מענדל שטערנבערג זצ"ל הנקרא ר' מנחם מענדל דעעשער. ראש ישיבת תפארת משה בעיה"ק צפת תובב"א
נולד בשנת תר"ג בק"ק אהרישאר לאביו הרבני התורני ר' יצחק שטערנבערג ע"ה, קיבל לקחה של תורה מפי רבו הרה"ק רבי מנחם מענדל פאנעט מדעעש זי"ע בק"ק אהרישאר, והיה לו לתלמיד נאמן ומובהק.
פעם ביקר הגאון הגדול בעל כתב סופר זצ"ל בבית רבו הרה"ק רבי מנחם מענדל פאנעט מדעעש זי"ע באהרישאר וישב אז מוקף עם תלמידים ומעריצים, הכתב סופר זצ"ל הרגיש בהתלמיד הנעלה ר' מנחם מענדל שעמד הרחק ממנו מוצנע בזוית והבחין בו שהוא בחור כארזים מופלג בתורה וביראה, קראו אליו וסמך את שתי ידיו עליו והרעיף עליו את ברכת קדשו.
אח"כ נסע ר' מנחם מענדל לישיבת פרעשבורג, וכן למד אצל הגאון הגדול ר' יהודה אסאד זצ"ל אבדק"ק סערדעהאלי בעל שו"ת יהודה יעלה'.
וכן הי' תלמיד של הגה"צ רבי שמעלקע סעלישער זצ"ל
כשהגיע לפרק האיש מקדש נשא עפ"י המלצת רבו הרה"ק רבי מנחם מענדל פאנעט מדעעש זי"ע את בת הרבני הנגיד ר' אברהם יוחנן ע"ה מק"ק דעעש היה מיקירי קרתא דשופריא מבני העלייה של חסידי דעעש אשר שמו הלך לפניו בגדולת תורתו ובעבודתו בקודש ועליה שמו נקרא בשם החיבה ר' מנחם מענדל דעעשער.
אח"כ עלה לארץ הקדושה והתיישב בעיה"ק צפת תובב"א והיה שם הממונה דכולל זיבענבערגען וכשנתייסד הישיבה תפארת משה' כיהן פאר כראש הישיבה.
כל גאוני צפת העריצוהו עד מאד.
בפרוץ מלחמת העולם הראשונה ושררה רעב בעיה"ק צפת ורבים מתושביה מתו מרעב אז פיזר את כל הונו בכדי להציל הרעבים ללחם אך מצב העיר נגע ללבבו הטהור ונפטר ביום ג' ניסן תרע"ו ומנו"כ סמוך לציון מרן הבית יוסף זצ"ל.
(מקור: היכל הבעש"ט – ח' ממאמרו של הרב צבי הירש שווארץ)
בנו הרב יצחק שטערנבערג
בנו הרב אלי' שטערנבערג – כ"ג סיון מנ"כ בצפת

ער האט אויך געהאט א טאכטער בלומא אשת הגה"צ ר' שמואל לוריא אב"ד בצפת