הגאון ר' יוסף חיים קארא זצ"ל אבד"ק קאליש וצאצאיו - כ"ו שבט

[אבן יקרה]

משפחת קארא היו מיוחסים מאוד בישראל. דורות של גאונים וקדושים שימשו בה ברבנות. הייחוס מובא בספר "חידושי מהר"א" להרב הגאון מהר"א אויערבאך זצ"ל מקאליש, בן מו"ה חיים אויערבאך בעל הדברי משפט. וכל התוארים דלהלן מועתקים משם.

אחד היה שמו הרב רבינו הגדול ר' שמעון קרא, הוא הי' אחד מהגאונים, והוא היה נין ונכד להגאון רבינו יוסף קרא, שהי' נין להתנא הגדול ר' חנינא קרא, המובא ר"פ בש"ס (ברכות ל:, תענית כז:, יבמות מ.) נין להתנא הגדול ר' נחוניא בן הקנה.

להגאון ר' שמעון הי' בן ושמו ר' יוסף קרא המובא בתוס' בעירובין וברא"ש בכמה מקומות וברש"י משלי ה, יד. והוא הי' חתן המאור הגדול רבינו קלונימוס הזקן.

בנו הי' ר' יהודה יודל קרא, ובנו הי' הרב רבינו יוסף קרא בעל האיסור סתם יינם, ושהסכים בחרם שעשו מאורי הגולה.

ולו הי' בן ושמו הג"מ אביגדור קרא אבד"ק פראג, והוא מהר"א מפראג המובא ברמ"א בכמה דוכתי.
ולו היו שני אחים, אחד הרב בעל תולדות יצחק, והשני הג"מ אפרים אביו של הג"מ יוסף קרא [קארו] בעל בית יוסף וכסף משנה ושאר ספרי קודש.

לר' אביגדור קרא הי' בן ושמו ר' יודל קרא אבד"ק גלונגא רבתי.

בנו של ר' יודל, הוא הג"מ ר' יוסף שהיה אב"ד בעשרים קהילות גדולות בפולין. והיו לו שבעה בנים, מהם רבנים ידועים במקומותם.

בנו השלישי של ר' יוסף ב"ר יודל, היה הג"מ יצחק זעליג קרא שהי' ר"מ דק' פוזנא, ואבד"ק קאליש, צילץ, ברעסלא דעסויא, והעמיד תלמידים הרבה לאלפים ורבבות, כאשר חרות על מצבתו בעיר הנובר. [ויתר בניו וצאצאיו גדולים ורבנים מפורסמים ע"ש בהקדמה]. [בספר ברכת אפרים כתב עליו שבתחילה צידד עם היעב"ץ ולאחמ"כ ראה בצדקותו של הר"י יונתן ע"ש]

להגאון מ' יצחק זעליג קרא אבד"ק הנובר, הי' לו חתן ממשפחתו ומבית אביו, והוא הגאון הגדול יחיד בדורו מ' הג"ר יוסף חיים קרא, אבד"ק קאליש וקרעטעזיר.

הג"ר יוסף חיים היה בן מ' אלכסנדר סענדר קרא אבד"ק לעסלא, בנו של הג"ר ליב פראגר. [הוא היה מגדולי הלוחמים בדורו בצבי שבור ש"צ יש"ו, כפי המתבאר במכתביו הנדפסים בספר ברכת אפרים].


סיפור פלא נקשר עם רבנותו של ר' יוסף חיים, שברח מקאליש עקב מלשינות של הקצב, ונתגלגל לברלין, ורצו מטעם המלוכה לעשותו רב אב"ד דבערלין, ולא הסכים שיד גויים יהיה בדבר וברח, ונתקבל לעיר קרעטעזיר. עיין בספר באר שלמה תניינא, מערכת ר' אות ה' רבנות.






א. בנו הגדול הגאון מו"ה צבי הירש זצ"ל

(כ"ה בספר חי' מהר"א הנ"ל. ובספר ברכת אפרים כתב: בנו הר"ר יהודה אריה ליב, דיין בקוטנא ודרשן בפוזנן).

ב. בנו, הגאון המובהק המפורסם ר' אביגדור זצ"ל, מלפנים אב"ד לעסלא, ולאחמ"כ אב"ד פינסק לאחר רבנות הגה"ק מוהר"ר לוי יצחק זי"ע מבארדיטשוב. בספר שיח שרפי קודש ח"ג אות רצז כתב: "שמעתי שהרב ר' דוב אב"ד דק"ק לוביטש סיפר הזלזולים שזלזלו החסידים את ר' אביגדור אבד"ק פינסק בן של אבי זקינו הגאון המקובל ר' יוסף חיים קארא אבד"ק קאליש, לא הי' אמת, וסיפר מעשה שר' אביגדור הי' חבר עם בעל מחבר ספר בית מאיר, והיו אברכים ונסעו להתורת יקותיאל [הוא בעל ושב הכהן, אב"ד פינסק לפני מהר"ר לוי יצחק] לפלפל עמו בדברי תורה, כי התורת יקותיאל הי' מחזיק עצמו לגאון על כן חרה להם הדבר על כן נסעו אליו, והבית מאיר הי' חריף ע"כ פלפל הוא עמו, ואת ר' אביגדור צוה להביא לו ראיות מן גמרות וראשונים, כי הוא הי' בקי. כן סיפר ר' יצחק יוסף חזן מלוביטש, ששמע מהרב ר' דוב ז"ל".
{הכוונה בכל זה לשלול בכל עוז, סיפורי הדמיונות של בעמ"ח ס' בית רבי, על הגאון ר' אביגדור מפינסק. והן אמנם היה מתנגד חריף לחסידות ולבעל התניא זי"ע, אבל כל הסיפורים הם כזבים גמורים, והיה מפורסם לגדול בדורו וכל בניו וצאצאיו ומשפחתו הרחבה משתבחים בו}.
בנו של ר' אביגדור, מו' (יוסף) חיים, דומ"ץ בק"ק פינסק (לכהפ"ח חתום כן בשנת תקפ"ד, זמן רב לאחר שכבר לא כיהן אביו כרב), ובסוף ימיו בארה"ק.
חתנו של ר' אביגדור, ר' גרשון, פרנס וגבאי צדקה בווילנא, חותן ר' יחיאל מיכל פרידנזון. בנו הג"מ ר' שמואל שמעלקא דומ"ץ לאדז מח"ס מנחת שמואל הדפיס בסוף ספר חידושי מהר"א לחותנו הג"מ ר' אליעזר אויערבאך מקאליש בן הדברי חיים, ייחוס משפחת בית חותנו זקינו הג"מ ר' אביגדור קרא ולמעב"ק.
חתנו של ר' אביגדור, "הרב הצדיק מו"ה יהודה ליבוש זצ"ל מק' ניעשוויז" (כן הוא בספר הנ"ל, וממנו הועתק הייחוס שם). בנו הג"מ יעקב צבי זצ"ל אב"ד שישלעוויטש.


ג. בתו "הצדקת מפורסמת" מרת אסתר, אשת "הרב הגדול הגביר המנוח מ' נפתלי הרץ סג"ל מרגליות מקאליש" [נוסח השער וההקדמה בספר "מדרש כתובה"]
בנו הג"מ אלכסנדר זצ"ל בעמח"ס "מדרש כתובה".

ד. בתו מרת צירל, אשת ר' משה סג"ל מרגליות (אחיו של ר' נפתלי הנ"ל?).
חתנם הראשון הוא הג"מ אפרים סג"ל אבד"ק קויל, בעמח"ס ברכת אפרים (תשובה מרעק"א אליו בשו"ת רעק"א סי' קיב, מהחמדת שלמה בשו"ת חמדת שלמה יו"ד סי' כא ואהע"ז סי' מה). ובצוואתו אות כג כתב דבר פלא: בניי תראו להחזיק הייא"צ של זקינכם הגאון הגדול המפורסם מו"ה יוסף חיים זצ"ל (בן פרידא) אב"ד קאליש וקרעזמיר נ"ע (בן הגאון מו"ה סענדר זצ"ל אב"ד לעסלא) אשר היא כ"ו שבט. וללמוד לנשמתו ז"ל. ונא ממכם להרגיל ללמוד כל הלילה קודם שכיבה ד' משניות, נא ונא. הר"ר אפרים הי' בן אחותו של הגאון הבית מאיר.
חתנם השני הרב מנחם מענדל יפה, אבי הג"מ מרדכי מיכאל, מח"ס בית מנחם [ופירט ייחוסו זה בהקדמת ספרו].

ה. בתו מרת פרידא אשת הר"ר יעקב אב"ד סטריקוב

ו. מרת ריקל בזיוו"ש אשת ר' דוב בער אב"ד קויל, אבי הג"מ אפרים הנ"ל אות ד'.

[אבן יקרה]

נדפס בספר קורות העתים

כפי הנראה מתוכן הקינה גברא רבה היה, ונפטר זמן קצר לאחר שעלה מפינסק לארה"ק ופעל בה גדולות ונצורות

[שלומעלע]

המתחיל במצוה... עוד הידוע ממשפחת קארא, ר' יוסף חיים אב"ד פיינע ופורדאן ואח"כ אב"ד וולצלובק. יליד סלוז'בו ב"ר יצחק זעליג ב"ר יעקב מפיעטרקוב.
נוסף בעיר וולצלובק, החסיד ר' יעקב זעליג קארא, בעל ה'קאצקער קוויטעל', יליד ליפנא, ואחר נשואיו באושנצ'ין, ומשם לוולצלובק. (האם ידוע על קשר בינו לבין רב עירו?)
2 תמונות מר' יוסף חיים אב"ד וולצלובק

ר יוסף חיים קרא אב''ד וולצלובק.jpg (65.58 KiB) געזען 2004 מאל

ר יוסף חיים קרא אב''ד וולצלאבק.jpg (54.06 KiB) געזען 2004 מאל

[אבן יקרה]

נאך פון נכד הגאון רי"ח קארא

[אבן יקרה]

וזאת מצאתי בכאן (איני יודע מי המחבר, אבל נראה על סמך אותם מקורות הנ"ל):
http://toladot.blogspot.co.il/2013/07/blog-post_26.html


רבי יוסף חיים קרא אב"ד קאליש

אחד מגדולי רבני פולין, לפני כמאתיים וחמישים שנה, היה הגאון רבי יוסף חיים קרא אב"ד קאליש.

רבי יוסף חיים נולד בערך בשנת ת"ס לאביו רבי אלכסנדר סנדר אב"ד לעסלא, מגזע המהר"ל מפראג, ושאר גדולים.

נשא לאשה את מרת בילא, בת רבי יצחק זעליג קרא אב"ד קאליש, אף היא מגזע גדולים, ולימים מילא את מקום חותנו בקאליש.

מסופר עליו, כי בעת שהיה אב"ד קאליש, אחד הקצבים מסר אותו לשלטונות, וכאשר נודע לו מזה, תיכף אמר לאשתו הרבנית שמוכרחים לעקור מכאן, ולברוח מהעיר, הימים היו ימי אלול, ועד ראש השנה, הגיע לעיר פוזנא, לאחר ראש השנה, המשיך במנוסתו, עד שהגיע לברלין. בהיותו שם, הופיע בבית הכנסת, בליל יום כיפור יורש העצר (קרוין פרינץ), שאהב להאזין לניגוני תפילות היהודים, וכאשר ראה את רבי יוסף חיים, שהיה גדול בקומה משכמו ולמעלה ויפה תואר ובעל הדרת פנים, התעניין לדעת מיהו הרב האורח, ואמר עליו בזה הלשון, איך מעכט מיר ווינטשען שיהי' האיש הזה רב בברלין, כי אז לא הי' רב בעיר ברלין, והבטיחו לו על זה ראשי העדה אשר היה שוחח עמהם, ובמוצאי יום הכיפורים, באו פרנסי וראשי הקהל אל רבי יוסף חיים, וסיפרו לו כל המעשה שהי' ודרישת היורש עצר, על כן המה מציעים לפניו שיקבל על עצמו משרת הרבנות בעירם. ועמד רבי יוסף חיים מכסאו ואמר בכעס ובצעקה גדולה "האם אתמנה לרב על ידי גוי? היתכן כזאת!" וכה חזר ושנה כמה פעמים, ולא חפץ לקבל את הרבנות, ובבוקר השכם עמד בהחבא ובסתר וברח משם ונדד הלאה ונתמנה אח"כ לרב בעיר קרעמיזר במדינת הנובר. [הסיפור הובא לראשונה על ידי ראש"ח מיכלזון בספרו אהל אברהם פיטערקוב תרעא, אות פב. בשמו של רבי שלמה ענגעלמאן אב"ד קלאדאווי מצאצאיו של רבי יוסף חיים, ומשם נדפס כמה פעמים].

כפי הנראה, חזר אחר כך לעירו קאליש, שהרי דרשותיו בקרעזמיר הם משנת תקי"ג ויש ממנו הסכמה בשנת תקכ"ג מקאליש.

רבי יוסף חיים השאיר אחריו כתבים רבים שהיו בידי נכדו ר' שלמה ענגלמן אב"ד קלאדאווא וביניהם חיבור בשם 'כל הכתוב לחיים', והובא שם מדרשותיו בעיר קרעמזיר בשנת תקי"ג, אך לא נדפס. בספר בית אהרן לנכדו הובאו ממנו כמה חידושי תורה.

ביום כ' תמוז תקכ"ג, הסכים על "פירוש על שיר השירים" [המיוחס] לרמב"ן אלטונא תקכ"ד, בצוותא עם רבי יהונתן אייבשיץ ושאר רבנים.

ואלו הם צאצאיו של רבי יוסף חיים:
א. רבי אריה יהודה לייב קרא דיין בקוטנא ודרשן בפוזנא בין השנים תק"ל-תקל"ו, אשתו יוכבד בת ר' אברהם, אחר פטירתו, נדבה עבור נשמתו פרוכת לבית הכנסת בפוזנא. בנו רבי מאיר, מילא את מקומו.

ב. רבי אביגדור קרא אב"ד לעסלא ופינסק, הוא שנתפרסם בחיכוכיו עם החסידים שבעיר. בנותיו: א. אשת הרב הצדיק מו"ה יהודה ליבוש זצ"ל מק' ניעשוויז, אבי הג"מ יעקב צבי אב"ד שישלעוויטש. ב. אשת רבי גרשון גורדון פו"מ וגבאי דחברא צדקה גדולה בק' ווילנא שנסע לארץ הקודש, אביו [או שמא זקינו] של רבי עקיבא גורדון שהביא לדפוס הגדה של פסח עם פירוש ביזת מצרים לזקן זקינו רבי עקיבא אב"ד בוריסוב, ירושלים תרכה.

ג. מרת אסתר אשת רבי נפתלי הירץ הלוי אב"ד גאמבין, בן רבי יששכר מגזע מהרש"ל. הורי רבי אלכסנדר יהודה מרגליות מחבר מדרש כתובה. ורבי חיים נחום הלוי. ורבי יששכר.

ד. מרת צירל אשת רבי משה מרגליות מקאראטשין [אחי חותנו של רעק"א], ולו היו שלש בנות 1. מרת בילא אשת רבי מנחם מנדל יפה, אביהם של רבי אלכסנדר זאב יפה אב"ד קאנין ורבי מרדכי מיכאל יפה אב"ד זדון ושמיגל, ולימים בהמבורג בעהמ"ח בית מנחם ושו"ת מהר"ם יפה. 2. אשת רבי דוד מקאראטשין חותנו של ר' מרדכי מיכאל הנ"ל. 3. אשתו בזיוו"ש של רבי אפרים אב"ד קויל.

ה. מרת פרידא אשת רבי יעקב בר"ש אב"ד שטריקוב. [ולגירסא אחרת אב"ד פיטערקוב].

ו. מרת ריקל, לא נודע מי היה בעלה, ואולי הוא ר' דוב בער הלוי אבי רבי אפרים סגל אב"ד קויל הנ"ל.





עוד משם:
http://toladot.blogspot.co.il/2013/08/blog-post_13.html


עוד על רבי יוסף חיים קרא ויחוסו
הזכרנו במאמר הקודם, את רבי אליהו אפטר מקאליש - אבי אמו של רבי יוסף חיים קרא, ויש מה לדון ביחוסו.
כאמור, היה רבי אליהו אפטר, בן אחר בן עד השר שאול וואהל, כפי שמבואר בארוכה, בקונטרס ניר לדוד ולזרעו הנ"ל, וחזר ונשנה בדעת קדושים, אבל צריך לכתוב מעט על חותנו של רבי אליהו.

כי הנה בספרים הנ"ל, ניר לדוד ולזרעו, ואחריו בדעת קדושים, נכתב כי רבי אליהו היה חתן דודו אחי אביו, הפרנס ומנהיג רבי שמואל מפוזנא.
אולם, בקונטרס אהל אהרן הנ"ל (בסוף ספר בית אהרן), הובאה מגילת יוחסין שערך החוקר המפורסם רבי מרדכי ווייץ, שהיה בקיא גדול ביוחסין ודייקן מאד, ובמיוחד היה בקיא בקורות העיר פוזנא, ואף הכין לדפוס ספר שלם לתולדות רבני העיר בשם פז נאה, והוא כתב בתוך דבריו כך,
והקצין מו"ה אלי' ב"ר הירש הנ"ל היה חתן הקצין וראש מו"ה שמואל היילפרין בקראטאשין פרנס הועד דגליל פוזנא בן הקצין ר' יוסף היילפרין (חתן הרה"ח מו"ה איצק דיין בביד"ר בלעסלא) בן הקצין החסיד מו"ה ישראל היילפרין בקראטאשין ולמעלה בקודש היה חתן רבנו הגה"ק המקובל בעל מגלה עמוקות זי"ע.
את גירסת מי נקבל?
לכאורה נראה דבתראה עדיף.

* * *
על יחוס חותנו של רבי יוסף חיים, הוא רבי יצחק זעליג קרא אב"ד קאליש והנובר, לא נאריך כעת, למרות שיש הרבה מה להאריך על יחוסו על פי מגילת היחס של משפחת קרא, על גרסאותיה הרבות.

רק זאת אעיר, שאחד מצאצאיו, של רבי יצחק זעליג, היה רבי יוסף חיים קרא אב"ד וולוצלבק, בעהמ"ח כמה ספרים, מן הראוי להבחין בין שני רבי יוסף חיים קרא אלו, דידן היה אב"ד בקאליש, והאחר היה אב"ד וולוצלבק, דידן נפטר לפני כמאתיים שנה, והאחר מאה שנה מאוחר יותר.

[רפאל שפירא]

שלום וברכה
האם יש בימינו נכדים ידועים של רבי יוסף חיים קרא בעל מח"ס קול אומר קרא

[קארלין]

ווער איז געווען רבי אברהם קרא מלעסלא?

[קארלין]

ווער איז געווען רבי אברהם קרא מלעסלא?

לכאורה רבי אברהם קרא וועלכער האט ארויסגעגעבן דעם ספר. ער שרייבט אז ער שיקט דעם ספר מיט זיין זוהן קיין לאנדאן

[אנטיק]

מי הם הננכדים המפורסים בדורינו?

[מסתופף בצל צדיקים]

משפחת קארא היו מיוחסים מאוד בישראל. דורות של גאונים וקדושים שימשו בה ברבנות. הייחוס מובא בספר "חידושי מהר"א" להרב הגאון מהר"א אויערבאך זצ"ל מקאליש, בן מו"ה חיים אויערבאך בעל הדברי משפט. וכל התוארים דלהלן מועתקים משם.

אחד היה שמו הרב רבינו הגדול ר' שמעון קרא, הוא הי' אחד מהגאונים, והוא היה נין ונכד להגאון רבינו יוסף קרא, שהי' נין להתנא הגדול ר' חנינא קרא, המובא ר"פ בש"ס (ברכות ל:, תענית כז:, יבמות מ.) נין להתנא הגדול ר' נחוניא בן הקנה.

להגאון ר' שמעון הי' בן ושמו ר' יוסף קרא המובא בתוס' בעירובין וברא"ש בכמה מקומות וברש"י משלי ה, יד. והוא הי' חתן המאור הגדול רבינו קלונימוס הזקן.

בנו הי' ר' יהודה יודל קרא, ובנו הי' הרב רבינו יוסף קרא בעל האיסור סתם יינם, ושהסכים בחרם שעשו מאורי הגולה.

ולו הי' בן ושמו הג"מ אביגדור קרא אבד"ק פראג, והוא מהר"א מפראג המובא ברמ"א בכמה דוכתי.
ולו היו שני אחים, אחד הרב בעל תולדות יצחק, והשני הג"מ אפרים אביו של הג"מ יוסף קרא [קארו] בעל בית יוסף וכסף משנה ושאר ספרי קודש.

לר' אביגדור קרא הי' בן ושמו ר' יודל קרא אבד"ק גלונגא רבתי.

בנו של ר' יודל, הוא הג"מ ר' יוסף שהיה אב"ד בעשרים קהילות גדולות בפולין. והיו לו שבעה בנים, מהם רבנים ידועים במקומותם.

בנו השלישי של ר' יוסף ב"ר יודל, היה הג"מ יצחק זעליג קרא שהי' ר"מ דק' פוזנא, ואבד"ק קאליש, צילץ, ברעסלא דעסויא, והעמיד תלמידים הרבה לאלפים ורבבות, כאשר חרות על מצבתו בעיר הנובר. [ויתר בניו וצאצאיו גדולים ורבנים מפורסמים ע"ש בהקדמה]. [בספר ברכת אפרים כתב עליו שבתחילה צידד עם היעב"ץ ולאחמ"כ ראה בצדקותו של הר"י יונתן ע"ש]

להגאון מ' יצחק זעליג קרא אבד"ק הנובר, הי' לו חתן ממשפחתו ומבית אביו, והוא הגאון הגדול יחיד בדורו מ' הג"ר יוסף חיים קרא, אבד"ק קאליש וקרעטעזיר.

הג"ר יוסף חיים היה בן מ' אלכסנדר סענדר קרא אבד"ק לעסלא, בנו של הג"ר ליב פראגר. [הוא היה מגדולי הלוחמים בדורו בצבי שבור ש"צ יש"ו, כפי המתבאר במכתביו הנדפסים בספר ברכת אפרים].


סיפור פלא נקשר עם רבנותו של ר' יוסף חיים, שברח מקאליש עקב מלשינות של הקצב, ונתגלגל לברלין, ורצו מטעם המלוכה לעשותו רב אב"ד דבערלין, ולא הסכים שיד גויים יהיה בדבר וברח, ונתקבל לעיר קרעטעזיר. עיין בספר באר שלמה תניינא, מערכת ר' אות ה' רבנות.






א. בנו הגדול הגאון מו"ה צבי הירש זצ"ל

(כ"ה בספר חי' מהר"א הנ"ל. ובספר ברכת אפרים כתב: בנו הר"ר יהודה אריה ליב, דיין בקוטנא ודרשן בפוזנן).

ב. בנו, הגאון המובהק המפורסם ר' אביגדור זצ"ל, מלפנים אב"ד לעסלא, ולאחמ"כ אב"ד פינסק לאחר רבנות הגה"ק מוהר"ר לוי יצחק זי"ע מבארדיטשוב. בספר שיח שרפי קודש ח"ג אות רצז כתב: "שמעתי שהרב ר' דוב אב"ד דק"ק לוביטש סיפר הזלזולים שזלזלו החסידים את ר' אביגדור אבד"ק פינסק בן של אבי זקינו הגאון המקובל ר' יוסף חיים קארא אבד"ק קאליש, לא הי' אמת, וסיפר מעשה שר' אביגדור הי' חבר עם בעל מחבר ספר בית מאיר, והיו אברכים ונסעו להתורת יקותיאל [הוא בעל ושב הכהן, אב"ד פינסק לפני מהר"ר לוי יצחק] לפלפל עמו בדברי תורה, כי התורת יקותיאל הי' מחזיק עצמו לגאון על כן חרה להם הדבר על כן נסעו אליו, והבית מאיר הי' חריף ע"כ פלפל הוא עמו, ואת ר' אביגדור צוה להביא לו ראיות מן גמרות וראשונים, כי הוא הי' בקי. כן סיפר ר' יצחק יוסף חזן מלוביטש, ששמע מהרב ר' דוב ז"ל".
{הכוונה בכל זה לשלול בכל עוז, סיפורי הדמיונות של בעמ"ח ס' בית רבי, על הגאון ר' אביגדור מפינסק. והן אמנם היה מתנגד חריף לחסידות ולבעל התניא זי"ע, אבל כל הסיפורים הם כזבים גמורים, והיה מפורסם לגדול בדורו וכל בניו וצאצאיו ומשפחתו הרחבה משתבחים בו}.
בנו של ר' אביגדור, מו' (יוסף) חיים, דומ"ץ בק"ק פינסק (לכהפ"ח חתום כן בשנת תקפ"ד, זמן רב לאחר שכבר לא כיהן אביו כרב), ובסוף ימיו בארה"ק.
חתנו של ר' אביגדור, ר' גרשון, פרנס וגבאי צדקה בווילנא, חותן ר' יחיאל מיכל פרידנזון. בנו הג"מ ר' שמואל שמעלקא דומ"ץ לאדז מח"ס מנחת שמואל הדפיס בסוף ספר חידושי מהר"א לחותנו הג"מ ר' אליעזר אויערבאך מקאליש בן הדברי חיים, ייחוס משפחת בית חותנו זקינו הג"מ ר' אביגדור קרא ולמעב"ק.
חתנו של ר' אביגדור, "הרב הצדיק מו"ה יהודה ליבוש זצ"ל מק' ניעשוויז" (כן הוא בספר הנ"ל, וממנו הועתק הייחוס שם). בנו הג"מ יעקב צבי זצ"ל אב"ד שישלעוויטש.


ג. בתו "הצדקת מפורסמת" מרת אסתר, אשת "הרב הגדול הגביר המנוח מ' נפתלי הרץ סג"ל מרגליות מקאליש" [נוסח השער וההקדמה בספר "מדרש כתובה"]
בנו הג"מ אלכסנדר זצ"ל בעמח"ס "מדרש כתובה".

ד. בתו מרת צירל, אשת ר' משה סג"ל מרגליות (אחיו של ר' נפתלי הנ"ל?).
חתנם הראשון הוא הג"מ אפרים סג"ל אבד"ק קויל, בעמח"ס ברכת אפרים (תשובה מרעק"א אליו בשו"ת רעק"א סי' קיב, מהחמדת שלמה בשו"ת חמדת שלמה יו"ד סי' כא ואהע"ז סי' מה). ובצוואתו אות כג כתב דבר פלא: בניי תראו להחזיק הייא"צ של זקינכם הגאון הגדול המפורסם מו"ה יוסף חיים זצ"ל (בן פרידא) אב"ד קאליש וקרעזמיר נ"ע (בן הגאון מו"ה סענדר זצ"ל אב"ד לעסלא) אשר היא כ"ו שבט. וללמוד לנשמתו ז"ל. ונא ממכם להרגיל ללמוד כל הלילה קודם שכיבה ד' משניות, נא ונא. הר"ר אפרים הי' בן אחותו של הגאון הבית מאיר.
חתנם השני הרב מנחם מענדל יפה, אבי הג"מ מרדכי מיכאל, מח"ס בית מנחם [ופירט ייחוסו זה בהקדמת ספרו].

ה. בתו מרת פרידא אשת הר"ר יעקב אב"ד סטריקוב

ו. מרת ריקל בזיוו"ש אשת ר' דוב בער אב"ד קויל, אבי הג"מ אפרים הנ"ל אות ד'.

כתב יחוס זה מפוקפק מאוד ויש בו סילופים עד לב השמים קודם כל הקשר למשפחת המחבר לא מסתדר וגם סותר עצמו באמצע וכו׳

[מסתופף בצל צדיקים]

משפחת קארא היו מיוחסים מאוד בישראל. דורות של גאונים וקדושים שימשו בה ברבנות. הייחוס מובא בספר "חידושי מהר"א" להרב הגאון מהר"א אויערבאך זצ"ל מקאליש, בן מו"ה חיים אויערבאך בעל הדברי משפט. וכל התוארים דלהלן מועתקים משם.

אחד היה שמו הרב רבינו הגדול ר' שמעון קרא, הוא הי' אחד מהגאונים, והוא היה נין ונכד להגאון רבינו יוסף קרא, שהי' נין להתנא הגדול ר' חנינא קרא, המובא ר"פ בש"ס (ברכות ל:, תענית כז:, יבמות מ.) נין להתנא הגדול ר' נחוניא בן הקנה.

להגאון ר' שמעון הי' בן ושמו ר' יוסף קרא המובא בתוס' בעירובין וברא"ש בכמה מקומות וברש"י משלי ה, יד. והוא הי' חתן המאור הגדול רבינו קלונימוס הזקן.

בנו הי' ר' יהודה יודל קרא, ובנו הי' הרב רבינו יוסף קרא בעל האיסור סתם יינם, ושהסכים בחרם שעשו מאורי הגולה.

ולו הי' בן ושמו הג"מ אביגדור קרא אבד"ק פראג, והוא מהר"א מפראג המובא ברמ"א בכמה דוכתי.
ולו היו שני אחים, אחד הרב בעל תולדות יצחק, והשני הג"מ אפרים אביו של הג"מ יוסף קרא [קארו] בעל בית יוסף וכסף משנה ושאר ספרי קודש.

לר' אביגדור קרא הי' בן ושמו ר' יודל קרא אבד"ק גלונגא רבתי.

בנו של ר' יודל, הוא הג"מ ר' יוסף שהיה אב"ד בעשרים קהילות גדולות בפולין. והיו לו שבעה בנים, מהם רבנים ידועים במקומותם.

בנו השלישי של ר' יוסף ב"ר יודל, היה הג"מ יצחק זעליג קרא שהי' ר"מ דק' פוזנא, ואבד"ק קאליש, צילץ, ברעסלא דעסויא, והעמיד תלמידים הרבה לאלפים ורבבות, כאשר חרות על מצבתו בעיר הנובר. [ויתר בניו וצאצאיו גדולים ורבנים מפורסמים ע"ש בהקדמה]. [בספר ברכת אפרים כתב עליו שבתחילה צידד עם היעב"ץ ולאחמ"כ ראה בצדקותו של הר"י יונתן ע"ש]

להגאון מ' יצחק זעליג קרא אבד"ק הנובר, הי' לו חתן ממשפחתו ומבית אביו, והוא הגאון הגדול יחיד בדורו מ' הג"ר יוסף חיים קרא, אבד"ק קאליש וקרעטעזיר.

הג"ר יוסף חיים היה בן מ' אלכסנדר סענדר קרא אבד"ק לעסלא, בנו של הג"ר ליב פראגר. [הוא היה מגדולי הלוחמים בדורו בצבי שבור ש"צ יש"ו, כפי המתבאר במכתביו הנדפסים בספר ברכת אפרים].

היה גדול הדור בדורו ומקובל גדול וחיבר כמה פיוטים אחד מיוחד לשבת אויפרוף
סיפור פלא נקשר עם רבנותו של ר' יוסף חיים, שברח מקאליש עקב מלשינות של הקצב, ונתגלגל לברלין, ורצו מטעם המלוכה לעשותו רב אב"ד דבערלין, ולא הסכים שיד גויים יהיה בדבר וברח, ונתקבל לעיר קרעטעזיר. עיין בספר באר שלמה תניינא, מערכת ר' אות ה' רבנות.






א. בנו הגדול הגאון מו"ה צבי הירש זצ"ל

(כ"ה בספר חי' מהר"א הנ"ל. ובספר ברכת אפרים כתב: בנו הר"ר יהודה אריה ליב, דיין בקוטנא ודרשן בפוזנן).

ב. בנו, הגאון המובהק המפורסם ר' אביגדור זצ"ל, מלפנים אב"ד לעסלא, ולאחמ"כ אב"ד פינסק לאחר רבנות הגה"ק מוהר"ר לוי יצחק זי"ע מבארדיטשוב. בספר שיח שרפי קודש ח"ג אות רצז כתב: "שמעתי שהרב ר' דוב אב"ד דק"ק לוביטש סיפר הזלזולים שזלזלו החסידים את ר' אביגדור אבד"ק פינסק בן של אבי זקינו הגאון המקובל ר' יוסף חיים קארא אבד"ק קאליש, לא הי' אמת, וסיפר מעשה שר' אביגדור הי' חבר עם בעל מחבר ספר בית מאיר, והיו אברכים ונסעו להתורת יקותיאל [הוא בעל ושב הכהן, אב"ד פינסק לפני מהר"ר לוי יצחק] לפלפל עמו בדברי תורה, כי התורת יקותיאל הי' מחזיק עצמו לגאון על כן חרה להם הדבר על כן נסעו אליו, והבית מאיר הי' חריף ע"כ פלפל הוא עמו, ואת ר' אביגדור צוה להביא לו ראיות מן גמרות וראשונים, כי הוא הי' בקי. כן סיפר ר' יצחק יוסף חזן מלוביטש, ששמע מהרב ר' דוב ז"ל".
{הכוונה בכל זה לשלול בכל עוז, סיפורי הדמיונות של בעמ"ח ס' בית רבי, על הגאון ר' אביגדור מפינסק. והן אמנם היה מתנגד חריף לחסידות ולבעל התניא זי"ע, אבל כל הסיפורים הם כזבים גמורים, והיה מפורסם לגדול בדורו וכל בניו וצאצאיו ומשפחתו הרחבה משתבחים בו}.
בנו של ר' אביגדור, מו' (יוסף) חיים, דומ"ץ בק"ק פינסק (לכהפ"ח חתום כן בשנת תקפ"ד, זמן רב לאחר שכבר לא כיהן אביו כרב), ובסוף ימיו בארה"ק.
חתנו של ר' אביגדור, ר' גרשון, פרנס וגבאי צדקה בווילנא, חותן ר' יחיאל מיכל פרידנזון. בנו הג"מ ר' שמואל שמעלקא דומ"ץ לאדז מח"ס מנחת שמואל הדפיס בסוף ספר חידושי מהר"א לחותנו הג"מ ר' אליעזר אויערבאך מקאליש בן הדברי חיים, ייחוס משפחת בית חותנו זקינו הג"מ ר' אביגדור קרא ולמעב"ק.
חתנו של ר' אביגדור, "הרב הצדיק מו"ה יהודה ליבוש זצ"ל מק' ניעשוויז" (כן הוא בספר הנ"ל, וממנו הועתק הייחוס שם). בנו הג"מ יעקב צבי זצ"ל אב"ד שישלעוויטש.


ג. בתו "הצדקת מפורסמת" מרת אסתר, אשת "הרב הגדול הגביר המנוח מ' נפתלי הרץ סג"ל מרגליות מקאליש" [נוסח השער וההקדמה בספר "מדרש כתובה"]
בנו הג"מ אלכסנדר זצ"ל בעמח"ס "מדרש כתובה".

ד. בתו מרת צירל, אשת ר' משה סג"ל מרגליות (אחיו של ר' נפתלי הנ"ל?).
חתנם הראשון הוא הג"מ אפרים סג"ל אבד"ק קויל, בעמח"ס ברכת אפרים (תשובה מרעק"א אליו בשו"ת רעק"א סי' קיב, מהחמדת שלמה בשו"ת חמדת שלמה יו"ד סי' כא ואהע"ז סי' מה). ובצוואתו אות כג כתב דבר פלא: בניי תראו להחזיק הייא"צ של זקינכם הגאון הגדול המפורסם מו"ה יוסף חיים זצ"ל (בן פרידא) אב"ד קאליש וקרעזמיר נ"ע (בן הגאון מו"ה סענדר זצ"ל אב"ד לעסלא) אשר היא כ"ו שבט. וללמוד לנשמתו ז"ל. ונא ממכם להרגיל ללמוד כל הלילה קודם שכיבה ד' משניות, נא ונא. הר"ר אפרים הי' בן אחותו של הגאון הבית מאיר.
חתנם השני הרב מנחם מענדל יפה, אבי הג"מ מרדכי מיכאל, מח"ס בית מנחם [ופירט ייחוסו זה בהקדמת ספרו].

ה. בתו מרת פרידא אשת הר"ר יעקב אב"ד סטריקוב

ו. מרת ריקל בזיוו"ש אשת ר' דוב בער אב"ד קויל, אבי הג"מ אפרים הנ"ל אות ד'.

[מסתופף בצל צדיקים]

משפחת קארא היו מיוחסים מאוד בישראל. דורות של גאונים וקדושים שימשו בה ברבנות. הייחוס מובא בספר "חידושי מהר"א" להרב הגאון מהר"א אויערבאך זצ"ל מקאליש, בן מו"ה חיים אויערבאך בעל הדברי משפט. וכל התוארים דלהלן מועתקים משם.

אחד היה שמו הרב רבינו הגדול ר' שמעון קרא, הוא הי' אחד מהגאונים, והוא היה נין ונכד להגאון רבינו יוסף קרא, שהי' נין להתנא הגדול ר' חנינא קרא, המובא ר"פ בש"ס (ברכות ל:, תענית כז:, יבמות מ.) נין להתנא הגדול ר' נחוניא בן הקנה.

להגאון ר' שמעון הי' בן ושמו ר' יוסף קרא המובא בתוס' בעירובין וברא"ש בכמה מקומות וברש"י משלי ה, יד. והוא הי' חתן המאור הגדול רבינו קלונימוס הזקן.

בנו הי' ר' יהודה יודל קרא, ובנו הי' הרב רבינו יוסף קרא בעל האיסור סתם יינם, ושהסכים בחרם שעשו מאורי הגולה.

ולו הי' בן ושמו הג"מ אביגדור קרא אבד"ק פראגהיה גדול הדור בדורו ומקובל גדול וחיבר כמה פיוטים אחד מיוחד לשבת אויפרוף, והוא מהר"א מפראג המובא ברמ"א בכמה דוכתי.
ולו היו שני אחים, אחד הרב בעל תולדות יצחק, והשני הג"מ אפרים אביו של הג"מ יוסף קרא [קארו] בעל בית יוסף וכסף משנה ושאר ספרי קודש.

לר' אביגדור קרא הי' בן ושמו ר' יודל קרא אבד"ק גלונגא רבתי.

בנו של ר' יודל, הוא הג"מ ר' יוסף שהיה אב"ד בעשרים קהילות גדולות בפולין. והיו לו שבעה בנים, מהם רבנים ידועים במקומותם.

בנו השלישי של ר' יוסף ב"ר יודל, היה הג"מ יצחק זעליג קרא שהי' ר"מ דק' פוזנא, ואבד"ק קאליש, צילץ, ברעסלא דעסויא, והעמיד תלמידים הרבה לאלפים ורבבות, כאשר חרות על מצבתו בעיר הנובר. [ויתר בניו וצאצאיו גדולים ורבנים מפורסמים ע"ש בהקדמה]. [בספר ברכת אפרים כתב עליו שבתחילה צידד עם היעב"ץ ולאחמ"כ ראה בצדקותו של הר"י יונתן ע"ש]

להגאון מ' יצחק זעליג קרא אבד"ק הנובר, הי' לו חתן ממשפחתו ומבית אביו, והוא הגאון הגדול יחיד בדורו מ' הג"ר יוסף חיים קרא, אבד"ק קאליש וקרעטעזיר.

הג"ר יוסף חיים היה בן מ' אלכסנדר סענדר קרא אבד"ק לעסלא, בנו של הג"ר ליב פראגר. [הוא היה מגדולי הלוחמים בדורו בצבי שבור ש"צ יש"ו, כפי המתבאר במכתביו הנדפסים בספר ברכת אפרים].


סיפור פלא נקשר עם רבנותו של ר' יוסף חיים, שברח מקאליש עקב מלשינות של הקצב, ונתגלגל לברלין, ורצו מטעם המלוכה לעשותו רב אב"ד דבערלין, ולא הסכים שיד גויים יהיה בדבר וברח, ונתקבל לעיר קרעטעזיר. עיין בספר באר שלמה תניינא, מערכת ר' אות ה' רבנות.






א. בנו הגדול הגאון מו"ה צבי הירש זצ"ל

(כ"ה בספר חי' מהר"א הנ"ל. ובספר ברכת אפרים כתב: בנו הר"ר יהודה אריה ליב, דיין בקוטנא ודרשן בפוזנן).

ב. בנו, הגאון המובהק המפורסם ר' אביגדור זצ"ל, מלפנים אב"ד לעסלא, ולאחמ"כ אב"ד פינסק לאחר רבנות הגה"ק מוהר"ר לוי יצחק זי"ע מבארדיטשוב. בספר שיח שרפי קודש ח"ג אות רצז כתב: "שמעתי שהרב ר' דוב אב"ד דק"ק לוביטש סיפר הזלזולים שזלזלו החסידים את ר' אביגדור אבד"ק פינסק בן של אבי זקינו הגאון המקובל ר' יוסף חיים קארא אבד"ק קאליש, לא הי' אמת, וסיפר מעשה שר' אביגדור הי' חבר עם בעל מחבר ספר בית מאיר, והיו אברכים ונסעו להתורת יקותיאל [הוא בעל ושב הכהן, אב"ד פינסק לפני מהר"ר לוי יצחק] לפלפל עמו בדברי תורה, כי התורת יקותיאל הי' מחזיק עצמו לגאון על כן חרה להם הדבר על כן נסעו אליו, והבית מאיר הי' חריף ע"כ פלפל הוא עמו, ואת ר' אביגדור צוה להביא לו ראיות מן גמרות וראשונים, כי הוא הי' בקי. כן סיפר ר' יצחק יוסף חזן מלוביטש, ששמע מהרב ר' דוב ז"ל".
{הכוונה בכל זה לשלול בכל עוז, סיפורי הדמיונות של בעמ"ח ס' בית רבי, על הגאון ר' אביגדור מפינסק. והן אמנם היה מתנגד חריף לחסידות ולבעל התניא זי"ע, אבל כל הסיפורים הם כזבים גמורים, והיה מפורסם לגדול בדורו וכל בניו וצאצאיו ומשפחתו הרחבה משתבחים בו}.
בנו של ר' אביגדור, מו' (יוסף) חיים, דומ"ץ בק"ק פינסק (לכהפ"ח חתום כן בשנת תקפ"ד, זמן רב לאחר שכבר לא כיהן אביו כרב), ובסוף ימיו בארה"ק.
חתנו של ר' אביגדור, ר' גרשון, פרנס וגבאי צדקה בווילנא, חותן ר' יחיאל מיכל פרידנזון. בנו הג"מ ר' שמואל שמעלקא דומ"ץ לאדז מח"ס מנחת שמואל הדפיס בסוף ספר חידושי מהר"א לחותנו הג"מ ר' אליעזר אויערבאך מקאליש בן הדברי חיים, ייחוס משפחת בית חותנו זקינו הג"מ ר' אביגדור קרא ולמעב"ק.
חתנו של ר' אביגדור, "הרב הצדיק מו"ה יהודה ליבוש זצ"ל מק' ניעשוויז" (כן הוא בספר הנ"ל, וממנו הועתק הייחוס שם). בנו הג"מ יעקב צבי זצ"ל אב"ד שישלעוויטש.


ג. בתו "הצדקת מפורסמת" מרת אסתר, אשת "הרב הגדול הגביר המנוח מ' נפתלי הרץ סג"ל מרגליות מקאליש" [נוסח השער וההקדמה בספר "מדרש כתובה"]
בנו הג"מ אלכסנדר זצ"ל בעמח"ס "מדרש כתובה".

ד. בתו מרת צירל, אשת ר' משה סג"ל מרגליות (אחיו של ר' נפתלי הנ"ל?).
חתנם הראשון הוא הג"מ אפרים סג"ל אבד"ק קויל, בעמח"ס ברכת אפרים (תשובה מרעק"א אליו בשו"ת רעק"א סי' קיב, מהחמדת שלמה בשו"ת חמדת שלמה יו"ד סי' כא ואהע"ז סי' מה). ובצוואתו אות כג כתב דבר פלא: בניי תראו להחזיק הייא"צ של זקינכם הגאון הגדול המפורסם מו"ה יוסף חיים זצ"ל (בן פרידא) אב"ד קאליש וקרעזמיר נ"ע (בן הגאון מו"ה סענדר זצ"ל אב"ד לעסלא) אשר היא כ"ו שבט. וללמוד לנשמתו ז"ל. ונא ממכם להרגיל ללמוד כל הלילה קודם שכיבה ד' משניות, נא ונא. הר"ר אפרים הי' בן אחותו של הגאון הבית מאיר.
חתנם השני הרב מנחם מענדל יפה, אבי הג"מ מרדכי מיכאל, מח"ס בית מנחם [ופירט ייחוסו זה בהקדמת ספרו].

ה. בתו מרת פרידא אשת הר"ר יעקב אב"ד סטריקוב

ו. מרת ריקל בזיוו"ש אשת ר' דוב בער אב"ד קויל, אבי הג"מ אפרים הנ"ל אות ד'.

[מסתופף בצל צדיקים]

משפחת קארא היו מיוחסים מאוד בישראל. דורות של גאונים וקדושים שימשו בה ברבנות. הייחוס מובא בספר "חידושי מהר"א" להרב הגאון מהר"א אויערבאך זצ"ל מקאליש, בן מו"ה חיים אויערבאך בעל הדברי משפט. וכל התוארים דלהלן מועתקים משם.

אחד היה שמו הרב רבינו הגדול ר' שמעון קרא, הוא הי' אחד מהגאונים, והוא היה נין ונכד להגאון רבינו יוסף קרא, שהי' נין להתנא הגדול ר' חנינא קרא, המובא ר"פ בש"ס (ברכות ל:, תענית כז:, יבמות מ.) נין להתנא הגדול ר' נחוניא בן הקנה.

להגאון ר' שמעון הי' בן ושמו ר' יוסף קרא המובא בתוס' בעירובין וברא"ש בכמה מקומות וברש"י משלי ה, יד. והוא הי' חתן המאור הגדול רבינו קלונימוס הזקן.

בנו הי' ר' יהודה יודל קרא, ובנו הי' הרב רבינו יוסף קרא בעל האיסור סתם יינם, ושהסכים בחרם שעשו מאורי הגולה.

ולו הי' בן ושמו הג"מ אביגדור קרא אבד"ק פראג היה גדול הדור בדורו ומקובל גדול וחיבר כמה פיוטים אחד מיוחד לשבת אויפרוף, והוא מהר"א מפראג המובא ברמ"א בכמה דוכתי.
ולו היו שני אחים, אחד הרב בעל תולדות יצחק, והשני הג"מ אפרים אביו של הג"מ יוסף קרא [קארו] בעל בית יוסף וכסף משנה ושאר ספרי קודש.

לר' אביגדור קרא הי' בן ושמו ר' יודל קרא אבד"ק גלונגא רבתי.

בנו של ר' יודל, הוא הג"מ ר' יוסף שהיה אב"ד בעשרים קהילות גדולות בפולין. והיו לו שבעה בנים, מהם רבנים ידועים במקומותם.

בנו השלישי של ר' יוסף ב"ר יודל, היה הג"מ יצחק זעליג קרא שהי' ר"מ דק' פוזנא, ואבד"ק קאליש, צילץ, ברעסלא דעסויא, והעמיד תלמידים הרבה לאלפים ורבבות, כאשר חרות על מצבתו בעיר הנובר. [ויתר בניו וצאצאיו גדולים ורבנים מפורסמים ע"ש בהקדמה]. [בספר ברכת אפרים כתב עליו שבתחילה צידד עם היעב"ץ ולאחמ"כ ראה בצדקותו של הר"י יונתן ע"ש]

להגאון מ' יצחק זעליג קרא אבד"ק הנובר, הי' לו חתן ממשפחתו ומבית אביו, והוא הגאון הגדול יחיד בדורו מ' הג"ר יוסף חיים קרא, אבד"ק קאליש וקרעטעזיר.

הג"ר יוסף חיים היה בן מ' אלכסנדר סענדר קרא אבד"ק לעסלא, בנו של הג"ר ליב פראגר. [הוא היה מגדולי הלוחמים בדורו בצבי שבור ש"צ יש"ו, כפי המתבאר במכתביו הנדפסים בספר ברכת אפרים].


סיפור פלא נקשר עם רבנותו של ר' יוסף חיים, שברח מקאליש עקב מלשינות של הקצב, ונתגלגל לברלין, ורצו מטעם המלוכה לעשותו רב אב"ד דבערלין, ולא הסכים שיד גויים יהיה בדבר וברח, ונתקבל לעיר קרעטעזיר. עיין בספר באר שלמה תניינא, מערכת ר' אות ה' רבנות.






א. בנו הגדול הגאון מו"ה צבי הירש זצ"ל

(כ"ה בספר חי' מהר"א הנ"ל. ובספר ברכת אפרים כתב: בנו הר"ר יהודה אריה ליב, דיין בקוטנא ודרשן בפוזנן).

ב. בנו, הגאון המובהק המפורסם ר' אביגדור זצ"ל, מלפנים אב"ד לעסלא, ולאחמ"כ אב"ד פינסק לאחר רבנות הגה"ק מוהר"ר לוי יצחק זי"ע מבארדיטשוב. בספר שיח שרפי קודש ח"ג אות רצז כתב: "שמעתי שהרב ר' דוב אב"ד דק"ק לוביטש סיפר הזלזולים שזלזלו החסידים את ר' אביגדור אבד"ק פינסק בן של אבי זקינו הגאון המקובל ר' יוסף חיים קארא אבד"ק קאליש, לא הי' אמת, וסיפר מעשה שר' אביגדור הי' חבר עם בעל מחבר ספר בית מאיר, והיו אברכים ונסעו להתורת יקותיאל [הוא בעל ושב הכהן, אב"ד פינסק לפני מהר"ר לוי יצחק] לפלפל עמו בדברי תורה, כי התורת יקותיאל הי' מחזיק עצמו לגאון על כן חרה להם הדבר על כן נסעו אליו, והבית מאיר הי' חריף ע"כ פלפל הוא עמו, ואת ר' אביגדור צוה להביא לו ראיות מן גמרות וראשונים, כי הוא הי' בקי. כן סיפר ר' יצחק יוסף חזן מלוביטש, ששמע מהרב ר' דוב ז"ל".
{הכוונה בכל זה לשלול בכל עוז, סיפורי הדמיונות של בעמ"ח ס' בית רבי, על הגאון ר' אביגדור מפינסק. והן אמנם היה מתנגד חריף לחסידות ולבעל התניא זי"ע, אבל כל הסיפורים הם כזבים גמורים, והיה מפורסם לגדול בדורו וכל בניו וצאצאיו ומשפחתו הרחבה משתבחים בו}.
בנו של ר' אביגדור, מו' (יוסף) חיים, דומ"ץ בק"ק פינסק (לכהפ"ח חתום כן בשנת תקפ"ד, זמן רב לאחר שכבר לא כיהן אביו כרב), ובסוף ימיו בארה"ק.
חתנו של ר' אביגדור, ר' גרשון, פרנס וגבאי צדקה בווילנא, חותן ר' יחיאל מיכל פרידנזון. בנו הג"מ ר' שמואל שמעלקא דומ"ץ לאדז מח"ס מנחת שמואל הדפיס בסוף ספר חידושי מהר"א לחותנו הג"מ ר' אליעזר אויערבאך מקאליש בן הדברי חיים, ייחוס משפחת בית חותנו זקינו הג"מ ר' אביגדור קרא ולמעב"ק.
חתנו של ר' אביגדור, "הרב הצדיק מו"ה יהודה ליבוש זצ"ל מק' ניעשוויז" (כן הוא בספר הנ"ל, וממנו הועתק הייחוס שם). בנו הג"מ יעקב צבי זצ"ל אב"ד שישלעוויטש.


ג. בתו "הצדקת מפורסמת" מרת אסתר, אשת "הרב הגדול הגביר המנוח מ' נפתלי הרץ סג"ל מרגליות מקאליש" [נוסח השער וההקדמה בספר "מדרש כתובה"]
בנו הג"מ אלכסנדר זצ"ל בעמח"ס "מדרש כתובה".

ד. בתו מרת צירל, אשת ר' משה סג"ל מרגליות (אחיו של ר' נפתלי הנ"ל?).
חתנם הראשון הוא הג"מ אפרים סג"ל אבד"ק קויל, בעמח"ס ברכת אפרים (תשובה מרעק"א אליו בשו"ת רעק"א סי' קיב, מהחמדת שלמה בשו"ת חמדת שלמה יו"ד סי' כא ואהע"ז סי' מה). ובצוואתו אות כג כתב דבר פלא: בניי תראו להחזיק הייא"צ של זקינכם הגאון הגדול המפורסם מו"ה יוסף חיים זצ"ל (בן פרידא) אב"ד קאליש וקרעזמיר נ"ע (בן הגאון מו"ה סענדר זצ"ל אב"ד לעסלא) אשר היא כ"ו שבט. וללמוד לנשמתו ז"ל. ונא ממכם להרגיל ללמוד כל הלילה קודם שכיבה ד' משניות, נא ונא. הר"ר אפרים הי' בן אחותו של הגאון הבית מאיר.
חתנם השני הרב מנחם מענדל יפה, אבי הג"מ מרדכי מיכאל, מח"ס בית מנחם [ופירט ייחוסו זה בהקדמת ספרו].

ה. בתו מרת פרידא אשת הר"ר יעקב אב"ד סטריקוב

ו. מרת ריקל בזיוו"ש אשת ר' דוב בער אב"ד קויל, אבי הג"מ אפרים הנ"ל אות ד'.

[dovidal]

מצבתו של אביגדור קרא, משנת 1439, היא העתיקה ביותר בבית קברות היסטורי זה. הוא היה רופא ומשורר ורב, מן היהודים הבודדים ששרדו מן הפוגרום של שנת 1389 בגטו פראג. זה לא היה הראשון ולא האחרון בו, אבל הוא היה הקשה בכולם. עד ימי הנאצים, כמובן. ביום האחרון של חג הפסח, שחל ביום ראשון של חג הפסחא הנוצרי, הסתער המון מוסת בידי כמרים על ששת שערי הגטו, השתלט על סמטאותיו, בזז את בתיו, ואחר כך הציתם על יושביהם. מי שלא הצליחו להימלט נשרפו בבתים שעלו באש, ומי שנמלטו – נהרגו ברחוב. גם מי שחיפשו מקלט בבית הכנסת נפלו בחרב, ועד היום נראים בקירות האלט־נוי שול כתמי דם דהויים המיוחסים לפרעות אלה. ילדים יפים במיוחד הושארו בחיים, נטבלו לנצרות ונמסרו לאימוץ למשפחות עשירות. האחרים, 3,000 נפש שהיו אז רוב אוכלוסיית הגטו, מצאו את מותם. עניי העיר שנשכרו לשרוף את הגוויות נצטוו לשרוף גם יהודים חיים, אם ימצאו כאלה. זה היה בשנת חמשת אלפים מאה וארבעים ותשע לפי המניין שלנו.

אביגדור קרא, אוד מוצל מאש, כתב סליחה עשירת ביטוי על “גזירת הדין שפגעה בפראגה המעטירה”, תיאור מזעזע של קורות הפוגרום, ועד עצם ימינו קוראים את הסליחה הזאת, בבית הכנסת אלט־נוי ביום הכיפורים בעת תפילת מנחה: “… רבים מאוד החללים מלנקבם בשמות, יונק עם איש שיבה, בחורים ועלמות; הלא הם בספרתך אדון כל הנשמות, הלא אלוהים יחקר זאת כי הוא יודע תעלומות; שדי, אמור די להרוגינו וחללי העצומים, כי היינו רק עשוק ורצוץ כל הימים, למשל ולשנינה לכל העמים…” פסוקים שימושיים מאוד ליהודים בדורותיהם ובתפוצותיהם. הסליחה הזאת, הידועה לפי מילות פתיחתה “את כל התלאה”,