רבי בעריש (יעקב דוב) נייגרשל זצ"ל מטארנא - בארדיוב

תולדות וסיפורי צדיקים וחסידים

די אחראים: אחראי, גבאי ביהמד

משה ברמן
שר מאה
תגובות: 202
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג ינואר 25, 2015 1:47 pm

רבי בעריש (יעקב דוב) נייגרשל זצ"ל מטארנא - בארדיוב

תגובהדורך משה ברמן » דינסטאג נובעמבער 03, 2015 12:34 pm

היה תלמיד הרה"ק מראפשיץ וראב"ד אצל חבירו הרה"ק מצאנז זי"ע, רוב ימיו דר בטארנאוו ע"י בארדיוב, ובערוב ימיו לאחר הפצרות מרובות ניאות לקבל ע"ע את הרבנות בבארדיוב.
כונה רבי בעריש טארנאווער.
הרה"ק ה"אמרי שפר" מדארג זי"ע היה חתנו.
אם יש לאי מי ידיעות עליו נשמח לראותם.

אוועטאר
יציב פתגם
שר חמשת אלפים
תגובות: 5943
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג יוני 25, 2013 3:17 pm

תגובהדורך יציב פתגם » דינסטאג נובעמבער 03, 2015 1:22 pm

באתר זה נרשם:

Grave: 1093
Name: Jacob Dov
Father/Mother:
Moshe
Date: 29 Nissan
Year: 5629?
English Year: 1869?
1093_sm.jpg
1093_sm.jpg (21.86 KiB) געזעהן 5448 מאל

אך לא ניתן לראות התמונה בגודלה ולברר אם אכן זהו מצבת הגאון רבי יעקב בעריש נויגרעשל זצ"ל

משה ברמן
שר מאה
תגובות: 202
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג ינואר 25, 2015 1:47 pm

המציבה

תגובהדורך משה ברמן » דינסטאג נובעמבער 03, 2015 4:50 pm

יש דרך שאפשר לראות זאת בבירור?

משה ברמן
שר מאה
תגובות: 202
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג ינואר 25, 2015 1:47 pm

הרה"ק רבי בעריש (יעקב דב) נייגרשל זי"ע מטארנאוו - בארדיוב

תגובהדורך משה ברמן » דינסטאג נובעמבער 03, 2015 4:51 pm

משה ברמן האט געשריבן:היה תלמיד הרה"ק מראפשיץ וראב"ד אצל חבירו הרה"ק מצאנז זי"ע, רוב ימיו דר בטארנאוו ע"י בארדיוב, ובערוב ימיו לאחר הפצרות מרובות ניאות לקבל ע"ע את הרבנות בבארדיוב.
כונה רבי בעריש טארנאווער.
הרה"ק ה"אמרי שפר" מדארג זי"ע היה חתנו.
אם יש לאי מי ידיעות עליו נשמח לראותם.

שלמה ש
שר העשר
תגובות: 12
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך ינואר 06, 2016 12:31 pm

תגובהדורך שלמה ש » דאנארשטאג ינואר 07, 2016 4:44 am

יציב פתגם האט געשריבן:באתר זה נרשם:

Grave: 1093
Name: Jacob Dov
Father/Mother:
Moshe
Date: 29 Nissan
Year: 5629?
English Year: 1869?
1093_sm.jpg

אך לא ניתן לראות התמונה בגודלה ולברר אם אכן זהו מצבת הגאון רבי יעקב בעריש נויגרעשל זצ"ל


דאס איז זיכער זיין מציבה

שלמה ש
שר העשר
תגובות: 12
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך ינואר 06, 2016 12:31 pm

תגובהדורך שלמה ש » דאנארשטאג ינואר 07, 2016 4:49 am

משה ברמן האט געשריבן:
משה ברמן האט געשריבן:היה תלמיד הרה"ק מראפשיץ וראב"ד אצל חבירו הרה"ק מצאנז זי"ע, רוב ימיו דר בטארנאוו ע"י בארדיוב, ובערוב ימיו לאחר הפצרות מרובות ניאות לקבל ע"ע את הרבנות בבארדיוב.
כונה רבי בעריש טארנאווער.
הרה"ק ה"אמרי שפר" מדארג זי"ע היה חתנו.
אם יש לאי מי ידיעות עליו נשמח לראותם.

במכטב שכתב נכדו הרה"ח ר' משה אלטר נוימן ז"ל - מבריגל לוגאנו כתב
"מצד אמי הצדקת אשת חיל מי ימצא זצ"ל עו{ב?}י' אביר הרועים גאון הגאונים תלמודו של הרב הצדיק הקדוש כ' וכו' מרן נפתלי מראפשיטץ. וחבירו של הצדיק והקדוש כ' מרן חיים הלברשטם אב"ד דק' סאנץ הוא אם זקני מצד אמי הנקרא בשם ר' בעריש טארנאווער. כי לא רצה להנות רק מיגיע כפו. וישב בכפר טארנאווע סמוך עיר בארדיעף כדי להנות מיגיע כפו. רק לבסוף ומכורח הכרח קבל עליו את המשרא להיות אב"ד בק' בארטפעלד מדינת אוגארין וחתנו ובנו כולם כיוצא בו כולם אהובים כולם ברורים וכולם קדושים הרב הצדיק הג' קדוש עליון הוא הרב ר' שמואל פרנקל מק' דאראג זצ"ל ה' חתן א"א זקני כ"י וכו' הרב ר' בעריש טארנעווער זצ"ל ובגלל אבות יושע הש"י לבנים"

אני מחפש מי שיודע עוד פרטים
צוגעלייגטע
b neugreshel ptirah crop.jpg
רישום הפטירה של רבי בעריש זצ"ל

שלמה ש
שר העשר
תגובות: 12
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך ינואר 06, 2016 12:31 pm

תגובהדורך שלמה ש » דינסטאג מארטש 29, 2016 11:10 am

בייגעלייגט א ארטיקעל און "המודיע" (ח' אד"ב תשע"ו)
צוגעלייגטע
man1 sm.jpg
לעצט פאראכטן דורך שלמה ש אום דינסטאג מארטש 29, 2016 11:20 am, מאל פאראכטן געווארן 1 סך הכל.

שלמה ש
שר העשר
תגובות: 12
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך ינואר 06, 2016 12:31 pm

תגובהדורך שלמה ש » דינסטאג מארטש 29, 2016 11:16 am

המשך פינעם ארטיקעל
צוגעלייגטע
man2.jpg

שלמה ש
שר העשר
תגובות: 12
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך ינואר 06, 2016 12:31 pm

קובץ ויתילדו - גליון 209 מאת הרב ר' נפתלי אהרן ווקשטיין

תגובהדורך שלמה ש » דינסטאג מארטש 29, 2016 11:47 am

כפי שנתפרסם ב"המודיע" שצילומו מובא לעיל

חדשות ונצורות בפענוח וחשיפת מכתב יוחסין
פרק שני
א
הגה"ח רבי משה אלטר ניימאן זצ"ל מבריגל לוגאנו

לאחרונה הגיע אלינו מכתב בעניני יוחסין, שנכתב לצורך קשרי שידוכין. לאחר חשיפת המכתב ופענוחו המלא, נודע לנו דרכו חדשות ונצורות ביחוסם ותולדות אבותם של משפחה מיוחסת בישראל. חידושי יוחסין מרתקים ומרעננים, אשר ראויים הם להרחיב עליהם את הדיבור בין יריעות "ויתילדו" בס"ד. [תשואות חן לשולח המכתב - נכד הכותב - הרב אהרן שלום הערץ, ועל סיועו בלונ"ח בפענוח כל חלקי המכתב ובכל המסתעף מהם. תשו"ח לו].
* * *
כותב המכתב, הרבני המופלג החסיד הירא - [כך מתואר במצבת קבורתו] - הגאון החסיד רבי משה אלטר ניימאן מבריגל-לוגאנו, נולד בשנת תרכ"ז, בבארדיוב, לאביו - רבי יעקב ניימאן. בהיותו כבן שנתים ימים, נפטר עליו אביו רבי יעקב, ואמו עברה אז לדור בגליציה. משום כך נעלמו ממנו הרבה פרטים מיחוס אבותיו, וחלקים רבים מן ההיסטוריה המשפחתית אינם ידועים לנו. ר' משה אלטר התגורר בבריגל, ומשפחתו נודעה לאחת המשפחות המכובדות בעיר. הוא הסתופף רבות בצל צדיקי בית צאנז ובאבוב, והיה "געווייטיגטע חסיד'ישע איד" בכל מאודו - כהגדרת כל יודעיו ומכיריו. כמו מרבית העיירות באותם השנים, היו הבתים בבריגל בנויים מעץ, דבר אשר גרם תדירות לשריפות גדולות רח"ל, אשר פעמים רבות כילו חלקים נרחבים מהעיר, עד שהיה הדבר נהגה בפי הבריות כדבר שבשיגרה, כאשר תדיר נהגו לסמן בתוך שיחותיהם: "מאורע זה היה לפני/אחרי השריפה הגדולה הראשונה/השניה/השלישית... וכדו'. כך רשמה ההיסטוריה גם את תחילת המאה הי"ט, כתקופה שבה אירעה אחת השריפות הגדולות אשר כילתה את כל העיירה רח"ל, והותירה רבים בעירום וחוסר כל. או אז היגרו רבים מבני העיר ממזרח אירופה למערבה. ביניהם, משפחת הגה"ח רבי משה אלטר ניימאן אשר היגרו לשווייץ. שם היה לאחד ממייסדי הקהילה היהודית בלוגאנו, ומאלו אשר נלחמו והתוו את צביונה החסידי והתורני המיוחד, עד אשר כונתה בפי כל: "המזוזה של אירופה". גם שם, בשווייץ של הימים ההם, לא ויתר במאום על לבושו החסידי או על הנהגותיו החסידיות. נפטר בשם טוב, ביום י"ב בניסן שנת תרצ"ד, ומנו"כ בבית העלמין של הקהילה החרדית בלוגאנו. הותיר אחריו דור ישרים מפואר אשר נפוצו בכל רחבי שווייץ, והיוו מאבני יסודה, ומשם נפוצו בכל רחבי תבל. [מצאצאיו, היה חתן בנו - הגאון הצדיק המפורסם רבי משה סאלאוויציק זצ"ל].

רבי בעריש טארנאווער מבארדיוב ומכתב היוחסין

לאחרונה, נמצא מכתב אשר כתב רבי משה אלטר ניימאן למחותנו הגדול - חותן בנו רבי שמואל - ה"ה המקובל הנודע הגאון הצדיק רבי שמעון ענגלנדר בעל מח"ס "שער שמעון" על הספר הק' "ברית כהונת עולם", [שבשבת קודש זו, יום ט' באדר, חל יומא דהילולא שלו, והיה מתגורר בחיפה], לאחר שהלה פנה אליו עם בואם בקשרי שידוכין, שברצונו להכיר ולדעת את יחוסו - וכנהוג.
מבין כתלי מכתבו של ר' משה אלטר, ניכר רוב ענוותנותו ומדותיו התרומיות. במכתבו, שנכתב בחן ובנועם תורני, מציין הכותב שהוא לא שש לעשות זאת להעלות על הכתב את ודל יחוס משפחתו, ורק מפאת כבודו של המחותן הדגול הוא עושה את רצונו וממלא את מבוקשו. כאמור, במכתב זה נחשפים תגליות חדשות, ובמיוחד - אודות הרה"ק רבי בעריש טארנאווער זי"ע. וזה נוסחו:

בס"ד יום ב' משפטים.
שלום וכל טוב למחותני היקרים והנכבדים המהוללים והמפורסמים נודעים בשערים לשם ולתהילה וכו', לכל אחד בשמו יקרא, עד כי יבוא שילה ולו יקהת עמים וכו'.
לראשית הנני נותן תשואות חן לכם, ופריסת שלום על הפריסת שלום שכתבתם לי, גם הנני לדרישת בני הח' המופלא ומושלם נ"י כמר שמואל זנוויל שי'.
אשר דרש מאיתי כשבא לביתי בברכת מזל טוב מההתקשרות - שה' יתברך יעזור שיהי' למזל טוב... שרצונכם לידע משפחתי, הן אמת שלא נוסיתי באלה, כי מטתי בדמעתי על שאיני מגיע לקרסולי רגליהם של אבותי היקרים, ומה אני כי קטנם עבה ממתני. אבל משום לא תמנע טוב מבעליו, כי כן הוא דרך העולם, כאשר יבוא איש בהתקשרות, רוצה לידע המשפחה, על כן מוכרח אני לעשות רצון בני החתן נ"י שיחי', ואמרתי, אספרה מקצת שבחיהם. אפס קצהו תראה, וכולו לא תראה, כי הייתי עוד רק בן ב' שנים, כאשר אדוני אבי זצ"ל נפטר לעולמו, ובגן עדן תהיה נשמתו.

זקינו של אדוני אבי זצ"ל, הוא הקריב את קורבנו, את נפשו, לה' - בתודה וקול זמרה - וקידש את שמו יתברך ברבים. כי השרים של מדינת הגר רצו שימיר חס ושלום, וחתכו ממנו איברים איברים כדי לכופו ח"ו, והוא קיבל עליו את הכל, וקידש שמו ברבים. ובגלל אבות יושיע את הבנים. הרב הגאון והגדול בתורה - אבד"ק טערצאל - רבי יעקב שפירא זצ"ל, היה גיסו של אדוני
אבי זצ"ל. [כיצד הם היו גיסים? נא"ו].
* * *
מצד אמי, הרבנית הצדקנית אשת חיל מי ימצא זצ"ל, אביה - אביר הרועים, גאון הגאונים, תלמידו של הרב הצדיק הקדוש וכו' וכו' מרן נפתלי מראפשיטץ, וחבירו של הצדיק והקדוש וכו' מרן חיים הלברשטם אב"ד דק' סאנץ, הוא אב זקני מצד אמי - הנקרא בשם: ר' בעריש טארנאווער. כי לא רצה להנות, רק מיגיע כפיו, וישב בכפר טארנאווע - סמוך לעיר בארדיעף - כדי להנות מיגיע כפו. רק לבסוף, ומכורח הכרח, קיבל עליו את המשרה להיות אב"ד בק' בארטפעלד וחתנו, ובנו, כולם כיוצא בו. כולם אהובים, כולם ברורים, וכולם קדושים. הרב הצדיק הגאון, קדוש עליון, הוא רבי שמואל פרענקל - הרב דק"ק דארג - זצ"ל, היה חתן אדוני אבי זקני הרב ר' בעריש טארנאווער זצ"ל, ובגלל אבות יושיע השם יתברך לבנים.
[דהיינו: בארדיעף, או: בארדיוב. נא"ו], במדינת אונגארין.

ועל כולם, למעלה ולמעלה, המה זרע קודש מחצבתם, בני אברהם יצחק ויעקב, אשר הקדישו את עצמם ואת זרעם בגופם ובממונם לשמים. גם מחותני היקרים נ"י שיחיו, יודעים ומכירים אנחנו כי גם אתם מזרע קודש מחצבתה, בני אברהם יצחק ויעקב, ובגלל אבות יושיע ה' להבנים.
אבל האמת לא אכחד, שבני - החתן נ"י שיחי' - הוא מופלא ומושלם במעלות טובות, ומצא חן ושכל טוב בעיני אלקים ואדם, כי מי שאהוב למטה הוא נחמד למעלה. וכל רואיו ומכיריו יעידו עידיהן. ה' יתברך יעזור שיהיה ההתקשרות למזל טוב... להחתן ולהכלה שיחיו לאורך ימים
ושנים, ולכל המשפחה. דברי מחותנו הדורש שלומו בלב ונפש חפיצה באהבה רבה. הק' משה אלטר.
נ.ב. ומצד זוגתי נ"י תחי', משפחתה הם אנשים שלמים ויראים, ויגידו עליהן עידיהן, כי על פי שנים או שלושה עדים יקום דבר וכו'.

ג
חותנו השני של בעל ה"אמרי שפר" מדאראג זי"ע

כאשר ביקשנו לדעת מי הוא זה ואיזה הוא ר' בעריש טארנאווער הנזכר במכתב, ערכנו את החיפוש על פי סימן הזיהוי במכתב, והוא, מה שמציין שם שאחד מחתניו של ר' בעריש, היה
רבי שמואל מדאראג הנ"ל, נולד לאביו רבי שרגא ביום ה' בניסן שנת תקע"ה. היה תלמידו
המובהק של הרה"ק רבי חיים מצאנז זי"ע, אשר הכתירו לרב ואדמו"ר בדאראג. מסופר עליו,
שאלפים השכימו לפתחו, ושנודע כפועל ישועות. מפורסם היה בענוותנותו, ואף סירב ללבוש בגדי אדמו"רות כנהוג. נפטר ביום ט"ו במרחשון שנת תרמ"ב. דברי תורתו בספרו "אמרי שפר".
הרה"ק רבי שמואל פרענקל מדאראג - בעל ה"אמרי שפר" זי"ע.
* * *
אודות נישואי הרב הקדוש מדאראג עם בתו של רבי בעריש טארנאווער, מסופר בספר "רבינו הקדוש מדארג", [עמודים ע"ח וע"ט: "...אחר הדברים האלה, הציע לו - [להרה"ק בעל ה"אמרי שפר" מדארג] - רבו הגה״ק מצאנז שידוך הגון, ה״ה הרבנית הצדקנית מרת ברכה - בת רבי יעקב בעריש נויגרשל זצ״ל מברדיוב, הנקרא: ר׳ יעקב בעריש טארנאבער.
כאן שוב נתגלתה צדקותו וגדלותו, כי אחר הנישואין נתברר לרבינו שהרבנית כבידת שמיעה עד מאוד, ומאחר שלא ידע זאת מקודם היתה לו שאלה בקידושין כי מאחר שלא קידשה על מנת כן חשש אולי היו קידושיו קידושי טעות, וכדי לצאת מידי ספק חזר רבינו ונתן לה קידושין שנית. אחר פטירת רבינו [בעל ה"אמרי שפר"], עברה לדור בארץ הקודש, ושם מנוחתה כבוד בהר
הזיתים סמוך לחלקת הגה״ק רבי גרשון קיטובער זי״ע ורבני ירושלים, וזה נוסח מצבתה: "פ״נ
האשה הצדקנית / מרת ברכה בת / הרה״ג יעקב בעריש זצ״ל / אשת המאור הגדול / הצדיק ר׳ שמואל זצ״ל / הרב מדאראג / נלב״ע א׳ טבת / תרנ״ד / תנצב״ה". [ע"כ].
[וראה שם בהערות מקור המעשה].

ד
בעקבות הפרטים המחודשים

והנה, פרטים נוספים מעבר לשמו ולכינויו, לא היה ידוע לנו עד כה. ברם, מתוך המכתב למדנו כמה גילויים חדשים בתולדותיו של הרה"ק רבי בעריש טארנאווער. עתה, אנו יודעים את למעשה, היה ידוע מעט פרט זה אצל אחדים מצאצאיו, אולם זקוק לתיקון קל, וכפי
שניווכח להלן בס"ד. הנה, בספר "זכרון קדושים" - מאת אחד מצאצאיו - ה"ה רבי נתן אהרן
מושקוביץ מירושלים, מוסר המחבר בעמודים צ"ח וצ"ט, על אודות הקשר המשפחתי שהיה לו
מצד אבותיו עם הגאון הנודע רבי מתתיהו נויגרשל מפראג בעל ה"באר שבע", והוא מציין
שם משפחתו: נייגרשל.
שהקשר הגיע דרך משפחת זוגתו, וז"ל שם:
"...בהשתייכות להגאון ר׳ מתתי׳ נייגרישעל מפראג אבדק״ק צילץ מחבר ספר באר שבע,
משתייך גם למשפחת זוגתי הצ׳, למשפחת הגאון הא' רבי דוב בעריש נייגרישעל ראב״ד אצל
הבעל דברי חיים מסאנץ זצ״ל, חותנו של זקני הג׳ ר׳ אהרן חיים ראב״ד בראצפערד ואבדק״ק
ניר־אדאן זצ״ל, תלמיד זקני מטשענגער, אביו של חותני הגאון החריף ר׳ דוד יהודא ליב זצוק״ל.
ושם, בעמוד קל"ה, הוא מוסיף: "...מצד אם אביו, היה שייך אל הראב״ד של הדברי חיים
מסאנץ - הגאון דובעריש נייגרישעל מבארדיעף, גיסו של הצדיק ר׳ שמעלקע קאמדער...". [ע"כ].
אלא שעתה אנו יודעים שהוא כיהן אמנם כראב"ד - אך לא אצל חבירו הרה"ק בעל ה"דברי
חיים" מצאנז זי"ע - כי אם בעיר בארדיוב. והיה זה לאחר שרוב ימיו אכן דר בכפר טארנאווא
אשר על יד העיר בארדיוב, עד שבערוב ימיו, לאחר הפצרות מרובות, ניאות לקבל על עצמו את עול הרבנות דק"ק בארדיוב. משום כך כונה שם בשם: רבי בעריש טארנאווער.
מעתה מובן היטב כמובן מה פשר הכינויים שלו למיניהם. מקום מגוריו בתחילה - כפר
טארנאווא. ובערוב ימיו - רב ואב"ד בעיר בארדיוב. עתה אנו יודעים גם כן מי היה רבו - ה"ה הרה"ק רבי נפתלי צבי מראפשיץ זי"ע.


עתה למדנו, שהוא זה שהיה חותנו השני של הרה"ק בעל ה"אמרי שפר" מדאראג זי"ע.
[וחשוב לציין, שצאצאי ה"אמרי שפר" וכל יוצאי חלציו, לא נולדו לו מזיווג זה - השני, כי אם
מזיווגו הראשון]. ומכאן, שהוא היה "חותנו", ולא "גיסו" של ה"אמרי שפר".
נשמח לשמוע באם יש ביד אי מי מבין הקוראים היקרים הי"ו ידיעות נוספות על אודות
הרה"ק רבי יעקב בעריש טארנאווער ראב"ד דק"ק בארדיוב - ו/או על משפחת אבותיו, תאריך
פטירתו ומקום קבורתו. וכן, מי שיודע לפענח את זהותו של הסבא הקדוש הי"ד - אשר קידש שם
שמים ב"מדינת הגר" במעשיו הנוראים בהריגתו על קדושת שמו יתברך. זכותו יגן עלינו ועכ"י
אמן.

שלמה ש
שר העשר
תגובות: 12
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך ינואר 06, 2016 12:31 pm

תגובהדורך שלמה ש » דינסטאג מארטש 29, 2016 11:57 am

אודות תאריך פטירתו של ר' יעקב בעריש בצילום של רשימות הפטירה כפי הנראה לי נרשם שם 3 במאי 1867 שיוצא כ"ח/כ"ט ניסן תרכ"ז

אויף דעם אז ווי אזוי ער איז געוועהן א שוואגער מיט'ן הגאון אב"ד טערצאל זי"ע אין דעם בייגעלייגטען אשכול קוקט אויס אז בזווי"ש איז דעם טערצאללער רב געווען אן איידעם ביי ר' משה ניימן וואס איז געווען א זייזה פינם שרייבער ר' משה אלטר הנ"ל
viewtopic.php?f=31&t=28652&hilit=%D7%98%D7%A2%D7%A8%D7%A6%D7%90%D7%9C

משה ברמן
שר מאה
תגובות: 202
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג ינואר 25, 2015 1:47 pm

תמונת המציבה משבוע שעבר

תגובהדורך משה ברמן » מאנטאג אפריל 04, 2016 1:10 pm

ר
צוגעלייגטע
תמונת המציבה המתפוררת של הרהק רבי בעריש טארנאווער זיע.JPG

סתם אזוי
שר חמישים ומאתים
תגובות: 327
זיך איינגעשריבען אום: פרייטאג יוני 12, 2015 10:30 am

תגובהדורך סתם אזוי » זונטאג אפריל 17, 2016 11:31 am

פארהאן א אינטערוויא אויף קול מבשר [114 פארגאנגענע דאנערשטאג נאכט] מיט א אייניקל פון אר"י וואס איז געווען ארטיוו אין טרעפן די מציבה.

טריסקער
שר ששת אלפים
תגובות: 6355
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג מארטש 28, 2016 7:00 pm

תגובהדורך טריסקער » מוצ"ש אפריל 30, 2016 10:38 pm

ב"ה ער"פ האט מען געענדיגט איבערבויען דעם ציון הקדוש, יא"צ די שב"ק כ"ט ניסן שנת המאה וחמישים להסתלקותו (תרכ"ז).

א לינק צום ביה"ח אין בארדיוב מקום מנוחת קדשו

צ'קאווער
שר העשר
תגובות: 17
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג אפריל 28, 2016 8:18 am

ווי אין קול מבשר?

תגובהדורך צ'קאווער » מאנטאג מאי 02, 2016 5:17 pm

וועלכע אפטיילונג?

טריסקער
שר ששת אלפים
תגובות: 6355
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג מארטש 28, 2016 7:00 pm

תגובהדורך טריסקער » מאנטאג מאי 02, 2016 7:49 pm

טריסקער האט געשריבן:ב"ה ער"פ האט מען געענדיגט איבערבויען דעם ציון הקדוש, יא"צ די שב"ק כ"ט ניסן שנת המאה וחמישים להסתלקותו (תרכ"ז).

א לינק צום ביה"ח אין בארדיוב מקום מנוחת קדשו

דעם איבערגעבויעטן מציבה לשם ולתפארת.
צוגעלייגטע
תמונה.JPG

אוועטאר
יציב פתגם
שר חמשת אלפים
תגובות: 5943
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג יוני 25, 2013 3:17 pm

תגובהדורך יציב פתגם » מאנטאג מאי 02, 2016 7:59 pm

טריסקער האט געשריבן:
טריסקער האט געשריבן:ב"ה ער"פ האט מען געענדיגט איבערבויען דעם ציון הקדוש, יא"צ די שב"ק כ"ט ניסן שנת המאה וחמישים להסתלקותו (תרכ"ז).

א לינק צום ביה"ח אין בארדיוב מקום מנוחת קדשו

דעם איבערגעבויעטן מציבה לשם ולתפארת.

הערליך שיין איבערגעבויעט!
איר האט נאך בילדער פון די מצבה און פון דערנאנט?

טריסקער
שר ששת אלפים
תגובות: 6355
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג מארטש 28, 2016 7:00 pm

תגובהדורך טריסקער » מאנטאג מאי 02, 2016 8:16 pm

אויף ביזדערווייל נאך 2 בילדער, אי"ה וועל איך ארויפלייגן בילדער פון דערנאנט.
צוגעלייגטע
תמונה (4).JPG
תמונה (3).JPG

סתם אזוי
שר חמישים ומאתים
תגובות: 327
זיך איינגעשריבען אום: פרייטאג יוני 12, 2015 10:30 am

תגובהדורך סתם אזוי » דינסטאג מאי 03, 2016 11:53 am

בילדער אין בית החיים ווייזן מקום הציון
צוגעלייגטע
Capture 4.PNG
Capture 4.PNG (168.8 KiB) געזעהן 4932 מאל

שישא
שר מאה
תגובות: 222
זיך איינגעשריבען אום: פרייטאג פאברואר 20, 2009 11:41 am

תגובהדורך שישא » דינסטאג מאי 03, 2016 12:18 pm

אינטערסאנט צו וויסן פארוואס עס איז אזוי וויכטיג געווען, איצט בשנת תשע"ו, צו באזייטיגן דעם אלטען נוסח המציבה און שרייבן א פרישען נוסח לגמרי. בניגוד לדעת צדיקים הקודמים וועלכע האבן געווענדליך נישט געלאזט סתם אזוי משנה זיין נוסחאות המצבות
אויף דעם ארגינעלער נוסח איז געשטאנען "הרבני המופלג החריף החסיד ועניו אי"א" – 150 יאר איז דאס גוט געווען, אבער לויטן היינטיגן אינפלאציע איז דאס נישט גוט, שטעלט מען א פרישע נוסח מיט גאר באמבאסטישע טיטלען "רבינו הקדוש אביר הרועים גאון הגאונים וכו' וכו'"
אינטערסאנט זיי האבן נישט די העזה צו שרייבן "אב"ד בארדיוב"
מען טוט א טובה און מען שרייבט פון גאנץ אונטן דעם ארגינעלן נוסח אין גאר קליינע אותיות אז קיינער זאל חלילה נישט קענען אויסליינען דעם זיוף
אולי וועט מען טוישן דעם נוסח יעדע 10 יאר לויט די אינפלאציע...

דא האט איר א קלארע בילד פון די אלטע מציבה מיטן ארגינעלן נוסח למזכרת עולמים לעד ולנצח:
צוגעלייגטע
ר' יעקב בעריש טארנאווער דיין בבארדיוב, חותן הרב מדאראג בזווש.jpg

טריסקער
שר ששת אלפים
תגובות: 6355
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג מארטש 28, 2016 7:00 pm

תגובהדורך טריסקער » דאנארשטאג מאי 05, 2016 7:40 pm

שישא האט געשריבן:אינטערסאנט צו וויסן פארוואס עס איז אזוי וויכטיג געווען, איצט בשנת תשע"ו, צו באזייטיגן דעם אלטען נוסח המציבה און שרייבן א פרישען נוסח לגמרי. בניגוד לדעת צדיקים הקודמים וועלכע האבן געווענדליך נישט געלאזט סתם אזוי משנה זיין נוסחאות המצבות
אויף דעם ארגינעלער נוסח איז געשטאנען "הרבני המופלג החריף החסיד ועניו אי"א" – 150 יאר איז דאס גוט געווען, אבער לויטן היינטיגן אינפלאציע איז דאס נישט גוט, שטעלט מען א פרישע נוסח מיט גאר באמבאסטישע טיטלען "רבינו הקדוש אביר הרועים גאון הגאונים וכו' וכו'"
אינטערסאנט זיי האבן נישט די העזה צו שרייבן "אב"ד בארדיוב"
מען טוט א טובה און מען שרייבט פון גאנץ אונטן דעם ארגינעלן נוסח אין גאר קליינע אותיות אז קיינער זאל חלילה נישט קענען אויסליינען דעם זיוף
אולי וועט מען טוישן דעם נוסח יעדע 10 יאר לויט די אינפלאציע...

דא האט איר א קלארע בילד פון די אלטע מציבה מיטן ארגינעלן נוסח למזכרת עולמים לעד ולנצח:

במחילת כבודך הרב שישא אבער ראשית כל נישט יעדער צדיק האט מקפיד געווען אויפן נוסח המציבה.

צווייטנס דער נוסח "רבינו הקדוש אביר הרועים גאון הגאונים וכו' וכו'" איז נישט קיין נייעם נוסח אויף אים, און בכלל ווער שרייבט דען אויף יעדן צדיק אדער תלמיד פון א צדיק פונקט וואס ס'שטייט אויף זיין מציבה? און אויב האט מען נישט קיין מציבה טאר מען שוין גארנישט שרייבן? ניין!! יעדער עט אויך שרייבן "רבינו הקדוש והטהור וכו'" אויף דיין רבי, און מ'וועט באמת זיין גערעכט דערמיט, ווייל א חסיד דארף צו האלטן פון זיין רבי, איז וועגן א צווייטער איז נישט דער אייגענער רבי (אדער בעסער געזאגט - מ'האט נישט זוכה געווען צו זיין זיינס א תלמיד) וועגן דעם טאר מען שוין נישט שרייבן קיין טיטלען??? איז נישט גענוג אז ער איז געווען א תלמיד פונעם ראפשיצער? מ'דארף מיר געדענקן אז 'אם ראשונים כבני אדם אנו ...', נישט אויף יעדן נוסח דארף מען זיך ארויפווארפן און זאגן "אינפלאציע", האמיר דען געטוישט א פרט אין היסטאריע? האמיר דען געשריבן אז ער איז גרעסער ווי משה רבינו ח"ו???

און ועל כולם דער אלטען מציבה האט קיינער נישט באזייטיגט ס'ליגט דארט צוזאמען מיטן נייעם מציבה לכבודו של צדיק (יא, ער איז געווען א צדיק).

דא האט איר א קלארע בילד פון די אלטע מציבה מיטן ארגינעלן נוסח נעבן דעם נייעם מציבה מיטן נייעם נוסח לכבודו של צדיק למזכרת עולמים לעד ולנצח:
צוגעלייגטע
IMG_2163.JPG

משה ברמן
שר מאה
תגובות: 202
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג ינואר 25, 2015 1:47 pm

תגובהדורך משה ברמן » דאנארשטאג מאי 05, 2016 10:24 pm

פניתי לידידי אשר הוא נכד הרה"ק זי"ע, ועסק בבנין הקבר, וציטטתי לו שאלה זו, ואמר לי ששאל את א' מגדולי צדיקי דורינו (הוא אמר לי את שמו אך ביקש שלא אכתבנו) האם להשאירו בתוארים אלו בלוח השיש החדש שהוסיף ממול המציבה הישנה (שהיא קיימת על מכונה ממול ולא נגעו בה כלל, וכלל איני מבין על מה הקצף...), וההוראה הברורה שקיבל הייתה להוסיף תוארים אלו במדוייק, עקב כבוד הצדיק, באומרו שפעם תוארים אלו היה להם ערך, אך לכותבם כהיום על אחד מחשובי תלמידי הרה"ק מראפשיץ זי"ע והראב"ד אצל רביה"ק מצאנז זי"ע (מלבד בארדיוב), זהו זילזול ופחיתות ערך.
והוסיף הלה שלמרות הנ"ל בחוששו לאיכות המציבה הישנה העתיק הנוסח שיופיע גם בלוח שיש החדש, וחלילה לא רצה להסתיר משהו (אגב אם היית מסתכל טוב בתחילת הפארום מופיעה כבר תמונה זו + לינק לשם, כך ששום דבר לא נתחדש).
מקווה שהנחתי את דעתך, ובכל מקרה בוודאי לא צריך לכתוב בצורה כל כך חריפה, די וועלט איז נישט אזוי שלעכט.

משה ברמן
שר מאה
תגובות: 202
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג ינואר 25, 2015 1:47 pm

תמונות מהעליה לציון הרה"ק רבי בעריש טארנאווער לרגל קימומו

תגובהדורך משה ברמן » פרייטאג מאי 06, 2016 9:03 am

לקראת שנת המאה וחמישים להסתלקות הרה"ק רבי בעריש טארנאווער זי"ע (תלמיד הרה"ק מראפשיץ וראב"ד אצל ריעו רבינו הדברי חיים זי"ע, ובבארדיוב), ולרגל היו"ד החל בשב"ק זו, שוקם מחדש הציון הק', מצורפים תמונות מהמציבה וממעמד קימום וחידוש המציבה אשר התקיים בשבוע זה.
צוגעלייגטע
הציון הק' מקרוב.JPG
המנין.JPG

סתם אזוי
שר חמישים ומאתים
תגובות: 327
זיך איינגעשריבען אום: פרייטאג יוני 12, 2015 10:30 am

תגובהדורך סתם אזוי » פרייטאג מאי 06, 2016 10:22 am

ס'איז נישט קיין סוד אז די ענין פון טיטלעך האבן זיך דראסטיש געטוישט אין די לעצטערע יארן, און די באדייט פון א אמאליגע 'הערליכע טיטל' איז היינט כמעט א בזיון, אז מ'דרייט זיך ארום טאקע דארט אין בארדיוב'ע בית החיים אנהייבן ליינענדיג איין מציבה נאכן אנדערן וועט מען נישט טרעפן אפילו ענלדיך צו דו דאזיגע אמאליגע מציבה, "הרבני התורני" האט זייער אסאך געמיינט אמאל.

און אפילו זאל נישט אזוי האבן געווען, נאר זיין מציבה זאל זיין אפילו פאר אמאל ווייניג גערעדט, מאיזה סיבה שהיה, אבער אויב קומט מען לייגן א נייער מציבה מעג מען -און אפשר דארף מען- משנה זיין די נוסח כפי הידיעות וואס מ'ווייסט אויף דעם איד [דאכטסעך מיר אז די טיטלען וואס מ'האט יעצט געשריבן קומט פון א נוסח פון א בריוו וואס זיין אייניקל האט געשריבן אויף אים, וואס דורך די בריוו איז נתגלה געווארן מקום קבורתו, ואכמ"ל] אזוי האט מען געטוהן אין זייער זייער אסאך פעלער [לדוגמא בעלמא, אין עיה"ק צפת ליגט די גרויסע צדיק הרה"ק רבי אריה ליב מוואלטשיסק זי"ע וועלכע גיבט א הסכמה אויפן ספה"ק מאור עינים אויף די אלטע מציבה איז געשטאנען בלויז -אויב כ'האב נישט קיין טעות- "הרב העניו" און ביים איבערשטעלן א נייע מציבה האט מען פארשטייטסעך געשריבן לפי כבודו הראוי].

סתם אזוי
שר חמישים ומאתים
תגובות: 327
זיך איינגעשריבען אום: פרייטאג יוני 12, 2015 10:30 am

תגובהדורך סתם אזוי » פרייטאג מאי 06, 2016 10:31 am

מאת ה' היתה זאת היא נפלאת בעינינו! נאך אזויפיל יאר אן קיינע פיסטריט אהין!

סתם אזוי
שר חמישים ומאתים
תגובות: 327
זיך איינגעשריבען אום: פרייטאג יוני 12, 2015 10:30 am

תגובהדורך סתם אזוי » פרייטאג מאי 06, 2016 10:32 am

מארגן בשב"ק חל היארצייט. זי"ע.


צוריק צו “על הצדיקים ועל החסידים”

ווער איז אונליין

באנוצערס וואס דרייען זיך דא: סעלפאן און 3 געסט