רבי ירמיה מאטערסדארף זצ"ל ובנו רבי יואב מסאנטוב זצ"ל

[יציב פתגם]

תולדות הגה"ק רבי ירמיה ראזענבוים זי"ע אב"ד אסאד, מאטערסדארף וסאנטוב - בגליון עלים לתרופה (פר' דברים תשס"ט)

[יציב פתגם]

תולדות בנו הגה"ק רבי יואב ראזענבוים זי"ע אב"ד זארנאפצי, צעהלים, אונסדארף וסאנטוב, בעל שערי בינה - בגליון עלים לתרופה (פר' בהעלותך תשע"א)

[קרעדיט: קנאפער ידען]

[יציב פתגם]

מצבת הגה"ק רבי ירמיה מאטערסדארף זי"ע בעיר שאמשאן - למראשותיו:

פ"נ
האי שופרא דבלי בעפרא
ה"ה הרב הגאון הגדול המפורסם
בדורו מורינו ורבינו מה"ו
ירמיהו זצללה"ה שהי' אב"ד בכמה קהלות
קדושות ובסוף ימיו הי' אב"ד בק"ק סאנטאב
נח נפשי' דרבי ביום ג ד לירח שהוקבע
בו בכיה לדורות שנת תקס"ה לפ"ק
ת נ צ ב ה

[יציב פתגם]

למרגלותיו:

רגלי
דבר נש אינון ערבין ביה
באתר דמתבעי תמן -
מובילי יתיה צהלי ורוני
יושבת שאמשאן כי גדול
בקרבך קדוש ישראל
נר לרגלי דבריך ואור לנתבתי

[יציב פתגם]

בצידי המצבה נרשם בצד אחד:

יפוצו מעינותיו חוצה מים עמוקים רכב ישראל ופרשיו אדם גדול בענקים
מלכא אלקפטא וריש גלותא חצב מפיו דברי' זקוקים יום יום אותו דרשו תלמידים להשקותם
מבארו מים מתוקים האיר פני תבל בתשובותיו לכל שואל כאשר
ישאל איש בדבר אלקים ועתה אבד כלי חמדה כי נתבקש בין מעוני שחקים

ובצד השני רשום:

האי צנא מלא ספרא, חמדת ישראל נזר ועטרה, שר התורה, הודה והדרה
אספקלריא המאירה, סיני ועוקר הרים וטוחנן זו בזו בפלפול וסברא
העמיד תלמידים למאות ולאלפים בתורה ומצות ה' ברא
נצחו אראלים את המצוקים ונשבה ארון הקודש בשנת תקס"ה לפ"ק

[יציב פתגם]

מצבת בנו הגה"ק בעל שערי בינה זי"ע בעיר סאנטוב

אם את ציון הראשון שן העת
בלע
צדקת תם הנקבר תחתיו
לא כלה
עד הגל והמצבה הזאת
גם עתה
כי נשמתך בעדן ועודך
לא מֵתָה
הרב הגאו' המפורסים יואב זצ"ל
בעהמ"ח שערי בינה וחן טוב
והעמיד תלמידים למאות
בהרב הגאון מו"ה ירמי' זצ"ל
אב"ד דפה
נאסף אל עמו ד' סיון תק"ע
ת נ צ ב ה

[יציב פתגם]

מצבת מרת טייבל ע"ה בת הגאון רבי אברהם אבוש טענענבוים זצ"ל אב"ד קערעסטיר וסיקס, נכדת רבי ירמיה מסאנטוב ובנו רבי יואב - בעיר שיראקא, סלאוואקיי.

[יציב פתגם]

מצבת מרת טייבל ע"ה בת הגאון רבי אברהם אבוש טענענבוים זצ"ל אב"ד קערעסטיר וסיקס

מצבת בעלה הרה"ח ר' אלי' יעקב הכהן קאראך ז"ל - בעיר שיראקא, סלאוואקיי.

[יציב פתגם]

מצבת מרת טייבל ע"ה בת הגאון רבי אברהם אבוש טענענבוים זצ"ל אב"ד קערעסטיר וסיקס

מצבת בתה מרת פריידא ע"ה ובעלה הרה"ח ר' יהושע קאהן ז"ל (תלמיד הכתב סופר זצ"ל) - בעיר קאשוי

[יוראפ]

ר' יצחק פריעד, מגזע הגאון מו"ה ירמיה זצ"ל אבדק"ק מט"ד וסאנטוב - בעיר אונגוואר

[ישלהוסיף]

הרב קינסטליכער אין זיין ספר 'אישים בתשובת חתם סופר' דערמאנט אז רבי יואב אבד"ק סאטנוב איז אויך געוועהן אין טאלטשווא משנת תק"מ - תקמ"ח, איידער איז געווארען רב אין זארנאפצי בשנת תקמ"ח.

אין 'קהילת הונגריה' שטייט אז רבי משה דוד אשכנזי בעל תולדות אדם איז געוועהן דער ערשטע רב אין טאלטשווא פון יאר תקס"ג ביז פערציג יאר שפעטער ווען ער איז ארויף קיין א"י בשנת תר"ג.

איז רבי יואב אויך געוועהן רב אין טאלטשווא אדער נאר געוואוינט דארט?

[משיח]

בההקדמה לספר שערי בינה מוזכר פרטים לדלהלן:

רבי ירמי' זצ"ל נשא בזיווג ראשון את הרבנית מרת לאה רייציל נ"ע בת רבי מאיר הלוי זצ"ל.
ובזיווג שני נשא את הרבנית מרת פריידא ע"ה בת רבי ישראל מלאנצנוט זצ"ל.

מזיווג ראשון נולה לו:
א. רבי יואב מסאנטוב זצ"ל. שם זוגתו מרת בילא בת רבי שמואל זצ"ל, וחמותו מרת זלאטא ע"ה.
ב. רבי מאיר ז"ל.
ג. מרת וויטוש ע"ה, בעלה היתה רבי יהודא ליב ז"ל.

[משיח]

הרה"ג רבי יצחק אייזיק זצ"ל אב"ד עלקוש ואושפיצין, ומרבני ד' ארצות
אביו של רבי ירמיה ממאטעסדארף זצ"ל

ז"ל ספר לוחות זכרון – תולדות רבני העיר קראקא – עמוד 110:

הר' יצחק אייזיק לאנדא נולד לאביו הר' יואב בעיר פילץ בשנת תע"ג.
בימי עלומיו נתקבל לרב העיר עלקוש, ויבא שם בהסכמה על ספר ראש יוסף (פירדא, תקכ"א) ויחתום בזה"ל: "הק' יצחק אייזק חונה פה ק"ק עלקוש והגליל רו"מ ונאמן בישראל דד' ארצות".
כן החליף משם תשובותיו עם הרב בעל נודע ביהודה (ראה שם חלק יו"ד מהדורא קמא סי' ס"ו).
משם נתעלה לרב העיר אושפצין והגמוניה, ויסכים שם ביום ה' י"ב תמוז תקמ"א על ס' כתר אהרן, ביאור ס' בחינת עולם (זאלקווא תקמ"ב).
ובשנת תקמ"ג גוע ויאסף אל עמיו, ועל מצבתו חרות:

כתר תורה
ויצא יצחק יציאת הצדיק עושה רושם פנה זיוו והדרתו
ה"ה הרב המאור הגדול מ' יצחק אייזיק בן מ' יואב זצ"ל אבד"ק אשפצין.
חבל על דאבדין אבדה מרגניתא נזרת הספיר מרביץ חכמה ומוסר די מחזיק בתומות.
ויאסף אל עמיו זקן ושבע ימים בן ע' שנה,
ונקבר בש"ט ב' אדר ראשון תקמ"ג לפ"ק.

חבוריו נשארו בכתובים ת"י בנו הר' בעריש, ומעט מזעיר מפרי תנובתו נדפס בהקדמת ס' שערי בינה (ווינא תקנ"ב) מאת נכדו הר' יואב.

ובנו הרב מ' נתן נטע מלא מקומו ונזכר לתהלה בשו"ת הר המור סי ל"ה,
וחתנו לוקח בתו הוא הרב מ' בנימין וואלף המחבר ספר שערי תורה (כמבואר בהקדמת ספרו זה).

א שיינע קורצע ביאגרופיע איבער'ן גאון,
און אונז האמיר דערווייל 4 קינדער פון רבי יצחק אייזיק זצ"ל:
א. רבי ירמי' ממאטעסדארף זצ"ל
ב. רבי נתן נטע מאושפיצין זצ"ל
ג. רבי בעריש ז"ל
ד. חתנו רבי בנימין וואלף זצ"ל מח"ס שערי תורה.


שני הערות:
א. בעיר אושפיצין היו שני רבנים בשם רבי נתן נטע סג"ל לאנדא. אבל רבי נתן נטע הנוכחי לא הי' לוי, ממילא נראה כי הי' עוד אב"ד באושפיצין בשם זה.
ובאמת תמהתי על מה שהבאתי לעיל מספר לוחות זכרון, כי שמו של רבי יצחק אייזיק מאושפיצין הי' לאנדא. כי מהיכן מגיע לו שם זה? לא מצאנו לא אצל אביו ולא אצל צאצאיו.
ואולי, זהו טעות? ועורך לוחות זכרון טעה ועירבב אותו יחד עם רבי נתן נטע לאנדא מאושפיצין האחרים?

ב. הנועדע ביהודה בתשובה המוזכר לעיל קורא לו "מחותני". איך הם היו מחותנים?

[פייערמאן]

הנודע ביהודה בתשובה מוזכר לעיל קורא לו "מחותני". איך הם היו מחותנים

אן אינטרעסאנטע זאך וועגן ר' יצחק אייזיק הנ"ל, עס איז באקאנט די גרויסע מחלוקת צווישען דעם נודע ביהודה מיט זיין מחותן ר' איציקל האמבורגער אין נוב"י אה"ע סי' עה וועגן אין שליח לדבר עבירה וועגן א מעשה מיט א גט בע"כ פין זייער פלימעניק ר' יהושע העשיל הורוויץ, איז אין איינע פין די קובצים פין כרם שלמה געווען געדרוקט א פסק דין פין א בי"ד אין ווארשא וועגן די פרשה און ר' יצחק אייזיק איז איינע פין די חותמים צוזאמען מיט די טאטע פין ר' שמחה בונם מפרשיסחא, כמדומה אז עס איז שוין נאך ערגעץ געדרוקט געווארן נאכדעם, אויב איינער איז אינטרעסירט קען איך עס פרובירען אויפצוזיכען

[ישלהוסיף]

הנודע ביהודה בתשובה מוזכר לעיל קורא לו "מחותני". איך הם היו מחותנים

Screenshot_2016-09-14-23-39-27-1.png

Screenshot_2016-09-14-23-28-23-1.png

אן אינטרעסאנטע זאך וועגן ר' יצחק אייזיק הנ"ל, עס איז באקאנט די גרויסע מחלוקת צווישען דעם נודע ביהודה מיט זיין מחותן ר' איציקל האמבורגער אין נוב"י אה"ע סי' עה וועגן אין שליח לדבר עבירה וועגן א מעשה מיט א גט בע"כ פין זייער פלימעניק ר' יהושע העשיל הורוויץ, איז אין איינע פין די קובצים פין כרם שלמה געווען געדרוקט א פסק דין פין א בי"ד אין ווארשא וועגן די פרשה און ר' יצחק אייזיק איז איינע פין די חותמים צוזאמען מיט די טאטע פין ר' שמחה בונם מפרשיסחא, כמדומה אז עס איז שוין נאך ערגעץ געדרוקט געווארן נאכדעם, אויב איינער איז אינטרעסירט קען איך עס פרובירען אויפצוזיכען

יא, רבי צבי הירש מגיד מישרים דק"ק וואידיסלאוו, בעל ארץ צבי ועשרה למאה, א גרויסער פיגור בימיו, וואס ליידער איז נישט געבליבען צו סאך פון איהם אויסער די צוויי ספרים.

משיח, פון וועלעכע ספר איז דער עטעשמענט 'תולדותיהם של צדיקים'?

[חוקר משפחות]

הרה"ג רבי יצחק אייזיק זצ"ל אב"ד עלקוש ואושפיצין, ומרבני ד' ארצות
אביו של רבי ירמיה ממאטעסדארף זצ"ל

ז"ל ספר לוחות זכרון – תולדות רבני העיר קראקא – עמוד 110:

הר' יצחק אייזיק לאנדא נולד לאביו הר' יואב בעיר פילץ בשנת תע"ג.
בימי עלומיו נתקבל לרב העיר עלקוש, ויבא שם בהסכמה על ספר ראש יוסף (פירדא, תקכ"א) ויחתום בזה"ל: "הק' יצחק אייזק חונה פה ק"ק עלקוש והגליל רו"מ ונאמן בישראל דד' ארצות".
כן החליף משם תשובותיו עם הרב בעל נודע ביהודה (ראה שם חלק יו"ד מהדורא קמא סי' ס"ו).
משם נתעלה לרב העיר אושפצין והגמוניה, ויסכים שם ביום ה' י"ב תמוז תקמ"א על ס' כתר אהרן, ביאור ס' בחינת עולם (זאלקווא תקמ"ב).
ובשנת תקמ"ג גוע ויאסף אל עמיו, ועל מצבתו חרות:

כתר תורה
ויצא יצחק יציאת הצדיק עושה רושם פנה זיוו והדרתו
ה"ה הרב המאור הגדול מ' יצחק אייזיק בן מ' יואב זצ"ל אבד"ק אשפצין.
חבל על דאבדין אבדה מרגניתא נזרת הספיר מרביץ חכמה ומוסר די מחזיק בתומות.
ויאסף אל עמיו זקן ושבע ימים בן ע' שנה,
ונקבר בש"ט ב' אדר ראשון תקמ"ג לפ"ק.

חבוריו נשארו בכתובים ת"י בנו הר' בעריש, ומעט מזעיר מפרי תנובתו נדפס בהקדמת ס' שערי בינה (ווינא תקנ"ב) מאת נכדו הר' יואב.

ובנו הרב מ' נתן נטע מלא מקומו ונזכר לתהלה בשו"ת הר המור סי ל"ה,
וחתנו לוקח בתו הוא הרב מ' בנימין וואלף המחבר ספר שערי תורה (כמבואר בהקדמת ספרו זה).

א שיינע קורצע ביאגרופיע איבער'ן גאון,
און אונז האמיר דערווייל 4 קינדער פון רבי יצחק אייזיק זצ"ל:
א. רבי ירמי' ממאטעסדארף זצ"ל
ב. רבי נתן נטע מאושפיצין זצ"ל
ג. רבי בעריש ז"ל
ד. חתנו רבי בנימין וואלף זצ"ל מח"ס שערי תורה.


שני הערות:
א. בעיר אושפיצין היו שני רבנים בשם רבי נתן נטע סג"ל לאנדא. אבל רבי נתן נטע הנוכחי לא הי' לוי, ממילא נראה כי הי' עוד אב"ד באושפיצין בשם זה.
ובאמת תמהתי על מה שהבאתי לעיל מספר לוחות זכרון, כי שמו של רבי יצחק אייזיק מאושפיצין הי' לאנדא. כי מהיכן מגיע לו שם זה? לא מצאנו לא אצל אביו ולא אצל צאצאיו.
ואולי, זהו טעות? ועורך לוחות זכרון טעה ועירבב אותו יחד עם רבי נתן נטע לאנדא מאושפיצין האחרים?

ב. הנועדע ביהודה בתשובה המוזכר לעיל קורא לו "מחותני". איך הם היו מחותנים?

א. לכאורה נראה כי אכן טעה ועירבב רחד"ב פריעדברג בלו"ז בין שתי דמויות, שכן גם שם אביו של ר' נתן נטע סג"ל לנדא אב"ד אושפיצין (הראשון) היה ר' יצחק אייזיק, אבל הוא (האב) כיהן ברבנות בדוקלא, ולא באושפיצין. ואגב, ר' יצחק אייזיק סג"ל מדוקלא לא היה בעצמו לנדא, רק אשתו היתה ממשפחה זו.

ב. כידוע למחותנות יש אינספור אפשרויות, ודי בקרבה רחוקה שברחוקה ע"י נישואין. אחת האפשרויות למחותנות בין הנו"ב לבין רי"א מאושפיצין: פייגל, בתו של רי"א מאושפיצין, היתה אשתו השניה של ר' בנימין וואלף לעוו בעל 'שערי תורה', שהתייחס לר' יצחק חריף שפיצקופף אב"ד קראקא, שהיה מאבות משפחת לנדא. קצת רחוק אבל אפשרי, וכמובן יש לבדוק האם הנישואין בין פייגל לבין רב"ו היו בחיי "המחותנים" הנ"ל.

עוד אפשרות - אשתו של רי"א מאושפיצין היתה לפי הקדמת 'שערי תורה' לרבי ר' השיל מקראקא, שהיה כידוע מאבותיו של הנו"ב.

מן הסתם יבואו החוקרים ויציעו אפשרויות אחרות ואף מסתברות יותר ...

[פייערמאן]

יא, רבי צבי הירש מגיד מישרים דק"ק וואידיסלאוו, בעל ארץ צבי ועשרה למאה, א גרויסער פיגור בימיו, וואס ליידער איז נישט געבליבען צו סאך פון איהם אויסער די צוויי ספרים.

אויף וואס גייען ארויף אייערע ווערטער ?

עס איז פין ספר אמרי נועם/מפי ירמיהו וואס איז איבערגעדרוקט געווארן דורך ר' שלמה ברוך וויטריאל נ"י ביי מכון בני משה

[משיח]

.

[משיח]

עוד אפשרות - אשתו של רי"א מאושפיצין היתה לפי הקדמת 'שערי תורה' לרבי ר' השיל מקראקא, שהיה כידוע מאבותיו של הנו"ב.

דאס איז מסתבר,
ווייל רבי העשיל מקראקא איז נישט געווען אזויפיל פאר זיי,
און דער נודע ביהודה שרייבט אויף בנו רבי ירמי' ממאטערסדורף ש"ב.


ס'איז אויך מעגליך אז רבי ירמי' איז געווען אן איידעם ביי א קרוב משפחה פונעם נודע ביהודה, וואס דאן איז רבי יצחק אייזיק א מחותן, און רבי ירמי' א ש"ב.
ואע"פ שאין ראי' לדבר כלל וכלל אבל זכר לדבר -אולי- יש,
א. ווייל די רעבעצין פון רבי יחזקאל לאנדא (אבי אביו של הנודע ביהודה אשר על שמו נקרא) האט געהייסן וויטא, און רבי ירמי' האט געהאט א טאכטער וויטוש (לכאורה די זעלבע נאמען),
ב. דאס ווייסט מען אז רבי ירמי'ס שווער איז געווען א לוי,
ג. און בדרך אפשר קען דאס אביסל פארענטפערען פון ווי דער בעל לוחות זכרון האט רופט זיי לאנדא.

[משיח]

א דור העכער:
רבי יואב מפילץ זצ"ל,

זיין אייניקל רבי אברהם אליעזר ליזר מרבני קראקא שרייבט אויף אים בהקדמת ספרו יקרא דחיי "הרב הגביר המפורסם לתורה ולגדולה מוהר"ר יואב זצ"ל מק"ק פילץ".
איז דא א מקור אויף דעם וואס מ'שרייבט אויף אים אז ער איז געווען אב"ד פילץ?

איז באקאנט סיי וועלכע אנדערע פרטים איבער אים?

שני בניו הידועים:
א. הגאון רבי יצחק אייזיק מעלקוש ואושפיצין זצ"ל הנ"ל.
ב. רבי בעריש זצ"ל (אבי אמו של הגאון רבי אברהם אליעזר מרבני קראקא הנ"ל בעל אבני קודש ועוד ספרים חשובים).

[פייערמאן]

ר' צבי הורביץ אב"ד דרעזדען ברענגט אין זיין ספר לתולדות קהילות פולין אז ר' יואב איז געווען רב אין פילץ

פולין.PDF

(67.35 KiB) געווארן דאונלאודעד 136 מאל

[גלאזער]

מצבת מרת טייבל ע"ה בת הגאון רבי אברהם אבוש טענענבוים זצ"ל אב"ד קערעסטיר וסיקס

מצבת בעלה הרה"ח ר' אלי' יעקב הכהן קאראך ז"ל - בעיר שיראקא, סלאוואקיי.

ר' יציב.
פונ'ם פאטער הצדיק ר' ליב קאראך האסטו אויך די מצבה?

[יציב פתגם]

דאס?

Slide30.JPG (246.19 KiB) געזען 3652 מאל

[ביידעלע]

בההקדמה לספר שערי בינה מוזכר פרטים לדלהלן:

רבי ירמי' זצ"ל נשא בזיווג ראשון את הרבנית מרת לאה רייציל נ"ע בת רבי מאיר הלוי זצ"ל.
ובזיווג שני נשא את הרבנית מרת פריידא ע"ה בת רבי ישראל מלאנצנוט זצ"ל.

מזיווג ראשון נולה לו:
א. רבי יואב מסאנטוב זצ"ל. שם זוגתו מרת בילא בת רבי שמואל זצ"ל, וחמותו מרת זלאטא ע"ה.
ב. רבי מאיר ז"ל.
ג. מרת וויטוש ע"ה, בעלה היתה רבי יהודא ליב ז"ל.

גם היה לו לר' ירמי זצ"ל בת אחר ובעלה היתה הר"ר ישעי' פריעד ע"ה מקראלי שהי' בן הר"ר יצחק פריעד מקראלי בן הר"ר שמעון פריעד ע"ה מקראלי. משפחת פריעד היו עתירי נכסין ומראשי קהילה בקראלי. ר' עוזר הנ"ל בנה בית המדרש גדול בקראלי והביאו את הגאון הגדול בעל עמק המלך זצ"ל להיות שם ראש ישיבה.
בראש ספר אמרי יואב של ר' יואב מסאנטוב כתב וז"ל "התחלתיו בעז"ה יום ו' עש"ק כ"א אדר תקנ"ח לפ"ק פה קראלע בבית המדרש המנוח הקצין המפורסם הר"ר עוזר זצ"ל."
הר"ר ישעי' הנ"ל חתנו של ר' ירמי' זצ"ל היה לו בן הר"ר עוזר פריעד ע"ה אביו של הגביר הצדיק ר' איציקל פריעד ז"ל מקליינווארדיין תלמיד של המר"ם אש זצ"ל. ר' איציקל לקח לו חתניו ת"ח מובהקים ורבנים ביניהם הגה"ק רבי שמעון סופר זצ"ל אב"ד ערלוי (בזו"ר) בן הכתב סופר, הגאון הגדול רבי בנימין זאב לעוו זצ"ל בן בעל פקודת אלעזר, והגאון האדיר רבי נתנאל הכהן פריעד זצ"ל אב"ד אויוואראש בעל פני מבין. משפחת אלו המה כולם נכדי הג"ר ירמי' מאטעסדארפער זצ"ל.

[ביידעלע]

א דור העכער:
רבי יואב מפילץ זצ"ל,

זיין אייניקל רבי אברהם אליעזר ליזר מרבני קראקא שרייבט אויף אים בהקדמת ספרו יקרא דחיי "הרב הגביר המפורסם לתורה ולגדולה מוהר"ר יואב זצ"ל מק"ק פילץ".
איז דא א מקור אויף דעם וואס מ'שרייבט אויף אים אז ער איז געווען אב"ד פילץ?

איז באקאנט סיי וועלכע אנדערע פרטים איבער אים?

שני בניו הידועים:
א. הגאון רבי יצחק אייזיק מעלקוש ואושפיצין זצ"ל הנ"ל.
ב. רבי בעריש זצ"ל (אבי אמו של הגאון רבי אברהם אליעזר מרבני קראקא הנ"ל בעל אבני קודש ועוד ספרים חשובים).

הר"ר יואב מפילץ זצ"ל היה חתן הגביר ר' ירמי' מקרוטושין, חתן הקצין ר' בנימין זאב שפירא, בן הגר"ר אנשיל שפירא, בן הה"ג האדיר רבי אהרן שמעון שפירא זצ"ל אב"ד פראג. עיין בספר מליצי אש תולדותיו. הוא היה אדם הגדול בענקים שכל גאוני דורו השכימו לפתחו, היה נחשב לרשכבה"ג ושר התורה גאון אדיר ומובהק חמדת כל ישראל.