ר' ישכר בעריש לויפער זצ"ל דומ"ץ דזיקוב - כ"ו אב תרפ"ז
די אחראים: אחראי,גבאי ביהמד
יציב פתגם האט געשריבן:בשורת יודעי הרזים וצפונותיהם, שחיו בתקופת מלחמת העולם הראשונה, נמנה הגה"צ המקובל רבי ישכר בעריש לויפער זצ"ל, ששימש כמורה ודאין בעיר דזיקוב שבגאליציה ובעל מחבר ספר "אהל תורה".
אביו הרב ר' אשר זעליג זצ"ל מק"ק דזיקוב, היה חתן הגאון רבי משה יהודה שליסעל זצ"ל מעיה"ק ירושלים תובב"א (אביו של הגאון רבי דוד שליסעל זצ"ל ראב"ד מונקאטש), נכד הגאון רבי לייבוש זצ"ל דיין בדזיקוב (המכונה "ר' לייבוש חנה'ס", ומוזכר בשו"ת דברי חיים ח"א אה"ע חתום בין הדיינים שם), בנו של הצדיקת מרת חנה ע"ה, שהיתה בת רבי יוסקי קדוש מדזיקוב זי"ע הי"ד.
כל ימיו ישב הדיין מדזיקוב בתוך ד' אמות של הלכה, והקפיד בכל אונו וכוחו עד כדי מסירת נפש ממש שלא לשנות ולעשות חדשות במנהגים ובמלבושי יהודיים. הכל היה לו כחק ומשפט אפילו כשלא הבין טעם הדבר. כן התנהג בכל תהלוכותיו עפ"י דרכי ומנהגי רבותיו הקדושים לבית דזיקוב נבג"מ זיעועכ"י, והיה שותה בצמא את דבריהם הטהורים.
יותר משלשים שנה זכה להיות בן בית אצל מורו ורבו המובהק הרה"ק רבי יהושע הורוויץ מדזיקוב זי"ע בעל "עטרת ישועה", אצלו למד בצוותא חדא הרבה סוגיות הש"ס. וכמים פנים אל פנים כן גם רבו הק' הוקירו וחבבו ביותרת הכבוד, והרבה פעמים כשנשא מדברותיו בקודש על שלחנו הטהור הגיד דברי תורה בשמו.
בריש ספר "אהל תורה" (ח"ב, ברוקלין נ.י. תשמ"ו) נדפס מכתב קטן שרשם המחבר ובו דברי שבח והודאה להשי"ת על הנס הגדול שאירע לו בימי עלומיו בהיותו בן י"ט שנים, מאחר שקרהו אסון נורא עלי דרך נסיעתו להסתופף בצל רבו הרה"ק מדזיקוב, וכפסע היה בינו ובית המות, וניצל בחסדי ה' ולא אנה לו כל און. מן המאורע הזאת ואילך, מדי שנה בשנה, הודה לה' על חסדו אשר גבר עליו והציל נפשו מלרדת שחת, וכן נוהגים צאצאיו אחריו יום זה ליום תודה, לתת שבח והודאה למלך יוצר כל. וז"ל המכתב:
"תרמ"ט בטארנא; בשנה הזאת עם נסיעתי על חג הפסח לטארנא להסתופף בצל מרן אדמו"ר הגאון שליט"א, נעשה לי נס גדול ביום ועש"ק י"א ניסן, כי העגלה עברה על כרסי, ומשקלה הי' ששה עשר מאות קילא, והשם ברוב רחמיו וחסדיו, הגומל לחייבים טובות גמלני כל טוב, ונצלתי מכל פגע רע ומחלה רע, וכאשר עשה לי אז, כן יעשה לנו תמיד נסים ונפלאות, וישמור צאתי ובואי לחיים ולשלום מעתה ועד עולם. הק' בעריש לויפער".
מדת מה מטללי אהבה שהרעיף רבו הק' מדזיקוב על תלמידו החביב הדיין מדזיקוב, מבצבצת ועולה מתוך הקדמת המחבר לספרו וז"ל: "... וזכות כ"ק אדמו"ר הגאון הקדוש זצ"ל מו"ה יהושע הורוויץ האבד"ק דזיקוב יגן עלי בעלמא דין ועלמא דאתי כי מעת שבאתי לכלל בינה והייתי כבן י"ג שנה לא משתי מאהלו של תורה וקירב אותי בשתי ידים וגדלני כאב את בנו... ואני שמשתי אותי כעבד את אדונו, והוא למד עמי הרבה סוגיות הש"ס וגם הסוגי' של ק"ר קדשה לשעתה וקדשה לעת"ל אשר חיבר ע"ז קונטרס קדושה משולשת, ומביא שמה את דברי ב"פ בקונטרס הלז ומכנה אותי בשם תלמידו, וגם פתח לפני שערי חכמה ע"ד הרמז וגימטריאות וכל רז לא העלים ממני, ואני הייתי המוציא והמביא בכל הכתבים שלו כידוע זאת לכל באי שערי אהלו הקדוש, והרבה פעמים אמרתי לפניו ד"ת שלי מה שערו רעיוני ושיבח אותם למאוד, וגם הי' מנהגי בכל שנה בימי הפורים כאשר שלחתי לו משלוח מנות כתבתי לו איזה חידושי תורה, ואעתיק פה מה שהשיב לי פ"א בימי הפורים, וזלה"ק: ראיתי דבריך והמה נחמדים מאוד, ובל"נ עוד בימי הפורים אלו אאמור בשמו דברים אלה. עכלה"ק".
כגדלותו בתורת הנגלה כן היה רב חילי' בתורת הח"ן, ועודנו בימי עלומיו היה מוסר שיעור בליל יום הקדוש בספה"ק "ברית כהונת עולם" לפני תלמידי חכמים זקנים. וידועה העובדא שפעם אחת ביום ל"ג בעומר שלחו רבו הק' מדזיקוב שיעבור לפני התיבה כש"ץ, באמרו: "מי שיודע את הזוהר הק' בעל פה עליו לעבור לפני התיבה ביומא ההילולא דרשב"י" (מהקדמת המו"ל לספרו).
מהמון כתביו המרובים מחידושי תורתו אשר נתן את פריו בעטו על נ"ך, מועדים וסוגיות הש"ס, נדפס רק ספרו עה"ת הנקוב בשם "אהל תורה" לרמוז שם המחבר, וכמאמר הכתיב "ויששכר באהליך" - שישב באהלו של תורה.
בהסכמה לספר זה הפליג הרה"ק המקובל רבי פנחס חיים טויב מראזלא זי"ע בשבחו של המחבר "כבוד ידידנו הרב מו"ה ישכר בעריש שליט"א אשר זכה לשני שלחנות בנגלות ובנסתרות... ועוסק בתורת אמת רבינו האר"י החי הקדוש ז"ל ויושב אוהלים אהל תורה...". בהמשך הוא הולך ומדבר בהפלגה גדולה ש"הנני מסכים בכל לבבי ונפשי לזה כדי למלאות הארץ דעה... אשר דבריו הטהורים הם מתוקים מדבש ונופת צופים אשר אה"ל תור"ה במספר מצפ'ץ מצפ"ץ הוי"ה אהי"ה אשר נודע מתורת אמת רבינו האריז"ל כי אלו השמות הקדושים הם שורש י"ג מכילין דרחמי ושורש הסניגור אשר הם קטיגור וקח סניגו'ר מקומו. אשר בזכות מי שיתמוך בידי הרב המחבר אהל תורה הזה יומשך עליו רחמים ממדת הרחמים שהם י"ג מכילין דרחמי להמשיך מליצי יושר על כלל ישראל שורש הסניגור". וחותם: "דברי השפל והנבזה המדבר בצדקה למען גדולת תורת הרב המחבר אהל תורה שליט"א. יום א' לסדר כי היא חכמתכם ובינתכם ז' מנחם אב אפרת"ה לפ"ק שאמלויא יצ"ו. ה"ק פנחס חיים טויב האבד"ק ראזלא יצ"ו".
בפרוץ מלחמת העולם הראשונה, העתיק הדיין מדזיקוב את אהלו לעיר שאמלוי במדינת ראמעניא, שמה נח נפשיה דר"ב במיטב שנותיו ביום כ"ו מנחם-אב שנת תרפ"ז לפ"ק, ובה מנו"כ.
זוגתו הצדיקת מרת זעלדא מחלה בת ר' משה ע"ה ובתה הבתולה מרים ע"ה נהרגו על קידוש ה' ביום י"ז סיון תש"ד, ה' ינקום דמם במהרה.
קען עמיצער ביטע ברענגין די מעשה פון רבי יוסקי קדוש?
מרכז לספרים עתיקים וכתבי יד -קונים ומוכרים [email protected]
זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
- יוראפ
- שר עשרת אלפים
- תגובות: 19433
- זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג אקטאבער 18, 2011 12:16 pm
- לאקאציע: על אדמת נכר
dovidal האט געשריבן:קען עמיצער ביטע ברענגין די מעשה פון רבי יוסקי קדוש?
אשר עוד בילדותי שמעתי אשר קרה לכ"ק אא"ז ר' יוסקי זצ"ל הנקרא בפי כל ר' יוסקי קדוש זצ"ל מק"ק דזיקוב ועתה כתב לי' א' אבי מורי שליט"א מעיה"ק ירושלים יצ"ו, המעשה כהווייתה בלי גרעון ותוספת רק כפי ששמע מאביו הרב הגאון ר' נטע שלמה זצ"ל ואביו שמע מאביו ר' ליבש ז"ל בן האשה חנה בת ר' יוסקי קדוש זצ"ל וז"ל במכתבו אשר ערוך לי:
המעשה מר' יוסקי קדוש זצ"ל אשר קידש השם ברבים, כך היתה: זקינינו ר' יוסקי קדוש שו"ב בעיר דזיקוב פעם אחת נסע הוא ועוד ג' אנשים על המים הנקרא (וואסיל) הסמוך לעיר דזיקוב לעבור לפולין ונסע עמהם בעל עגלה ערל אחד ונשאר הערל שם בריסוש פולין אצל משפחת' ולא רצה לחזור והם נסעו בחזרה, ונעשה רעש גדולה בהעיר דזיקוב כי לא חזר הערל, ועשאו עילה עליהם לומר שהם הרגו את הערל, ועוד יותר כי ר' יוסקי הוא שו"ב ובודאי הרגוהו, ובימים ההם הי' הממשלה נתינה לפריצים כידוע ונתנה הפריצה אותם במאסר ואמרה להם אם ימירו את דתם יעשה אותם לבני חורין, ושלש ימים לא נתנה להם לאכול ואחר הג' ימים עשתה צלי ומרקחת מדבר אחר אשר עלה תמורתו בריח חזק ונתנה לפניהם והם לא רצו, ודנה אותם במיתות משונות ר"ל ולר' יוסקי דנה אותו ונתנה אותו בחביות ובתוכו שמן שנותנים לעגלות הנקרא (מאש) והדליקה אותו ובעוד שלא נשרף צוה הפריצה לחטוף אותו מתוך החביות הבוער כלפיד אש ואמרה לו אם יעשה כדברי' להמיר דתו ירפא עוד אותו, וחטוף ר' יוסקי חתיכות עפר וזרק לתוך פיה וצעק שמע ישראל וקפץ לתוך האש ונשרף ולקחה הפריצה את האפר ופזרה על המים הנקרא (וואסיל) כי אמרה שלא ינקום ממנה, פעם אחת נסעה הערלי' הפריצה המרשעת הנ"ל על המים הנ"ל באו שני צפרים ונקרו עיניה וצעקה שר' יוסקי מנקר עיניה, ובאתה לביתה עוירה על שתי עיניה, ובתוך הזמן בא בחזרה הערל הנ"ל שנסע עמהם, וראתה כי בחנם הרגה אותם ונתנה תבואה וכהנה לכל משפחתם ועשתה להם טובות, וסוף המרשעת הנ"ל היתה שחלתה ימים רבים עד שהי' תולעים רוחשים מבשרה בחי' ונפלה תלתלי בשר כן יאבדו וכו'.
וזאת המעשה שמעתי מכ' אבי הרב הגאון ר' נטע שלמה זצ"ל ששמע מאביו ר' ליבש ז"ל בן האשה חנה בת ר' יוסקי קדוש זצ"ל ונודע המעשה בדזיקוב וסביבותיה והרב הקדוש מבאבוב זצ"ל נכד הרב הגאון הקדוש זצ"ל מצאנז סיפר המעשה הלז ג"כ ואמר ששמע מזקינו הקדוש זצ"ל שבשבוע לאחר השריפה הנ"ל בליל ו' עש"ק אמר הבעש"ט הקדוש, ברוך הבא ר' יוסקי קדוש ושאר הקדושים ואמר שבאו לברכו בשבתא טבא (גיט שבת ביטטן) ובעת שקשרו בשידוכין כ' אבי הג' זצ"ל עמי בק"ק צאנז באו אבי וחמי הרב הצדיק ר' משה זישעס זצ"ל אצל הרב הקדוש מצאנז ושאל הרב מאת אבי זצ"ל מאיזה משפחה הוא ואמר נכד הר' יוסקי קדוש ונתלהב הרב הקדוש זצ"ל בהתלהבות גדול ממש כלפיד אש ואמר כמה גדולים בימים הקדמונים הי' שמסרו נפשם על קדושת ד' וסיפר אז ג"כ המעשה הנ"ל בלי גרעון ותוספת רק כנ"ל ואמר שהזוג ישר וטוב ושיהי' התנאים אצלו וכן הי' וכאשר קרא התנאים לקח קערה טוב מעל השולחן ושיבר אותו ואמר מז"ט לכבוד נכד ר' יוסקי קדוש זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל ע"כ דברי הקדוש מצאנז זצ"ל.
ור' יוסקי קדוש זצ"ל הי' לו בת ושמה הי' חנה ועל מצבתה נכתב חנה בת ר' יוסקי קדוש זצ"ל והי' לה שני בנים האחד קראו אותו ר' לייבוש חנה'ס והי' דיין בק"ק דזיקוב יע"א ובנה הק' קראו אותו ר' זיסל חנה'ס והי' חזן בק"ק דזיקוב וכ' אבי זצ"ל הי' בנו של ר' לייבוש חנה'ס הנ"ל (ומוזכר בשו"ת ד"ח ח"א באה"ע חתום בין הדיינים שם) והוא סיפר לי המעשה הנ"ל שכן שמע מאביו ר' לייבוש זצ"ל זי"ע ועכ"י כ"ד אביך דו"ש באהבה עזה.
משה יהודא שליסל
הקדוש רבי יוסקי מדזיקוב הי"ד, שנשרף כתוצאה מעלילת דם, נזכר בכמה ספרי הקורות בשם "ר' יוסף מלמד", ושימש בתור שו"ב בדזיקוב, וכנראה שימש גם כן כמלמד לתינוקת.
מעט מאוד נכתב על עלילה נוראה זו, איך קידש את השם ברבים, ומתפרנסים אנו משתי מקורות מוסמכים (אשר יצוטט להלן). לראשונה נתאר את מה ששאבנו מ'ספר הזכרון לקהילת טרנובז'ג-דזיקוב' (בעריכת יעקב יהושע פליישר, תל אביב תשל"ג).
היה זה בזמן שלטון ה"שליאכטע" (האצולה - ה"פריצים") בפולין, כל 'פריץ' היה השליט והרודן הבלעדי במחוז שהיה שייך לו. העיר דזיקוב היתה שייכת לאצילים ממשפחת הגראף טרנובסקי (מכאן נובע גם השם טרנובז'יג = TARNOBRSEG, תרגום של העיר דזיקוב בפולנית). באותה תקופה היתה השלטון בידי גראפינה שהיתה שונאת ישראל מובהקת.
פעם אחת, בפרוס חג המצות, נעלם פתאום ילד נוצרי בדזיקוב. לפי גירסא אחת, היה זה נער ששירת את היהודים בשבת קודש (והיו מכנים אותו "שבת גוי" כנהוג), הסיק את התנורים בחורף, סילק את הפמוטים מהשלחנות, ובאין עוד עירוב בעיר, הביא את הטליתות של הבעה"ב בשבת לביהכנ"ס או לביהמ"ד, וכדומה. בשבת אחת לא חזר הנער הביתה, חיש מהר נפוצה השמועה בכל הסביבה שילד נוצרי נעלם, וכמובן האשימו היהודים שהילד נרצח על ידם, כדי להשתמש בדמו בשביל המצות לפסח.
השליטה-הגראפינה, שהיתה, כאמור חדורה בשנאת ישראל, ציותה מיד לקחת עשרה (או: שמונה - שבעה - חמשה - לפי גירסות השונות) יהודים מחשובי העיר לחקירה. הם "נחקרו" בעינויים קשים, כדי ש"יודו" במעשיהם, וכשלא הצליחה להוציא מפיהם הודאה, הוציאה פסקי דין, לשורפם בחיים.
יהודי העיר, כמובן, הרעישו עולמות, גזרו תענית, התאספו בבתי מדרשות לתפלה ולבקשה להעביר את רוע הגזירה. הם גם שלחו שליחים לעיר מעזיבוז אל הבעש"ט הק' זי"ע, שיבקש עליהם רחמים ולבטל את הגזירה הרעה, אבל הבעש"ט הק' נענה ואמר, שכבר נגזרה הגזירה.
מיד אחרי הוצאת הפס"ד, ציותה הגראפינה לערוך מדורה גדולה באמצע העיר, לא רחוק מביהכנ"ס, ולשרוף חיים את היהודים הנאשמים רח"ל. בעת ביצוע גזר הדין נוכחה הגראפינה בכבודה ובעצמה.
מסופר, שלאחר שנשרפו הקדושים על קדושת שמו יתברך, לקחה הגראפינה את האפר וזרקה אותם לעבר הרוח, כדי לפזר את האפר לארבע רוחות הארץ, אך פתאום נשבה רוח חזקה בכיון הנגדי, אשר הביאה את האפר בחזרה, ישר לתוך עיניה של הגראפינה, ובו במקום התעוורה.
עברו מספר ימים והנה, לתדהמת כל, חזר הנער העירה. הנער סיפר שבאותה שבת כשהיה בדרך לביתו, עברו שיירת צוענים, והם חטפו אותו וסבחו אותו עמם לירידים, עד שהצליח לבסוף לברוח מהם ולחזור הביתה.
מששמעה הגראפינה שהנער ה"נרצח" חזר הביתה ומה שקרה עמו, ביקשה לפייס את משפחות היהודים הנרצחים, וציוותה שבכל שנה ושנה לקראת חג הפסח יחולק ליהודים עניים "מעות חיטים" מאוצר הארמון שלה, ולרגל יומי דחנוכה - שחל בערך בזמן "חג המולד" שלהם - יחולקו עצים להסקה ליהודים העניים, כמו שמחלקים לנוצרים, וגם לספק עצים לביהמ"ד. כל זה ציוותה הגראפינה לשמור לדורות.
כדי להקל על סבלה של הגראפינה, ציוו הרופאים שתטייל באניה על הים, אך משיצאה על סיפון האניה התחילה לצעוק בקולות משונים, שהנה "יענקיל", "מושק", "סרוליק" (שמות היהודים שנשרפו) מורטים וחותכים את בשרה, ואינם נותנים לה מנוח... וכך בפרפורי יסוריה גמרה את חייה, מתוך הוראה קפדנית, לשמור על הצוואה שלה בקשר לעזרה ליהודים העניים שבעיר.
עד כאן הסיפור שהביא המחבר ב'ספר הזכרון', תוך כדי ציון, ש"אמנם את הצוואה שמרו צאצאיה-יורשיה במשך כל השנים - ועד לשואה האיומה".
נוסח קצת אחרת ויותר מהימן, מקובל איש מפי איש, נמצא כתוב בספר בית דוד שחיבר הגאון רבי דוד שליסעל זצ"ל ראב"ד מונקאטש (וואיטצען תרע"ה, ומשם נעתק בספר אהל תורה להגה"צ רבי ישכר בעריש לויפער זצ"ל דומ"ץ דזיקוב), מתוך מכתב שכתב לו מר אביו הרבני החסיד מוה"ר משה יהודה שליסעל זצ"ל מעיה"ק ירושלים תובב"א, "המעשה כהוויתה, בלי גרעון ותוספת", רק כפי ששמע מאביו הגאון רבי נטע שלמה זצ"ל דומ"ץ טארנא, שקיבל זאת מאביו הגאון רבי יהודה ליבוש זצ"ל (המכונה: ליבוש חנה'ס) מדייני דזיקוב (בימי הרה"ק רבי אליעזר מדזיקוב זי"ע ולפניו), בן האשה הצדיקת חנה ע"ה בת רבי יוסקי קדוש הי"ד. והרי תורף הסיפור:
"ר' יוסקי הקדוש היה שו"ב בעיר דזיקוב. פעם אחת נסע הוא ועוד שלשה אנשים על המים, הנקראים וואסיל, הסמוך לעיר דזיקוב, לעבור לפולין, ונסע עמהם בעל עגלה, ערל אחד, ונשאר הערל שם ברוסיש פולין אצל משפחתו ולא רצה לחזור, והם נסעו בחזרה. ונעשה רעש גדול בהעיר דזיקוב, כי לא חזר הערל, ועשאו עילה עליהם לומר שהם הרגו את הערל, ועוד יותר כי ר' יוסקי הוא שו"ב ובודאי הרגוהו. בימים ההם היה הממשלה נתינה לפריצים כידוע, ונתנה הפריצה אותם במאסר, ואמרה להם אם ימירו את דתם, תעשה אותם לבני חורין, ושלש ימים לא נתנה להם לאכול, ואחר הג' ימים עשתה צלי ומרקחת מדבר אחר, אשר עלה תמרתו בריח חזק, ונתנה לפניהם, והם לא רצו לאכול, ודנה אותם במיתות משונות ר"ל, ולר' יוסקי דנה אותו ונתנה אותו בחביות, ובתוכו שמן שנותנים לעגלות הנקרא "מאש" והדליקה אותו, ובעוד שלא נשרף, צוה הפריצה לחטוף אותו מתוך החבית, והוא בוער כלפיד אש, ואמרה לו אם יעשה כדבריה להמיר דתו, תרפא עוד אותו, וחטף ר' יוסקי חתיכות עפר וזרק לתוך פיה וצעק "שמע ישראל" וקפץ לתוך האש, ונשרף. לקחה הפריצה את האפר ופזרה על המים הנקראים וואסיל, כי אמרה שלא ינקום ממנה.
פעם אחת נסעה הערלית המרשעת הנ"ל על המים הנ"ל, באו שני צפרים ונקרו עיניה, וצעקה שר' יוסקי מנקר עיניה, ובאה לביתה עיוורת על שתי עיניה. בתוך הזמן בא בחזרה הערל הנ"ל שנסע עמהם, וראתה כי בחנם הרגה אותם, ונתנה תבואה וכהנה לכל משפחתם, ועשתה להם טובות. סוף המרשעת הנ"ל היתה שחלתה ימים רבים, עד שהיה תולעים רוחשים מבשרה בחינת ונפלה תלתלי בשר כן יאבדו וכו'".
בהמשך מסופר, כי הרה"ק מהר"ש מבאבוב זי"ע היה מספר ג"כ המעשה הלז, והוסיף כי שמעו מפ"ק זקינו הרה"ק בעל הדברי חיים מצאנז זי"ע שבשבוע לאחר השריפה הנוראה, בליל שבת קודש, אמר מרן הבעש"ט הק' זי"ע: "ברוך הבא! ר' יוסקי קדוש ושאר הקדושים", וסיפר אחר כך שבאו אז לברכו בברכת "שבתא טבא".
עוד מוסיף רבי משה יהודה הנ"ל לספר במכתבו, כי בעת שבא בקשרי שידוכין עם בת הרב הצדיק המקובל רבי משה ארבערמאן זצ"ל מק"ק צאנז (המכונה "ר' משה זישעס"), באו אביו וחמיו לקבל ברכת מז"ט מאת הרה"ק מצאנז זי"ע, ושאל הרה"ק מאביו הג"ר נטע שלמה מאיזה משפחה הוא מתייחס, וענה שהוא נכד רבי יוסקי קדוש הי"ד, נתלהב הרה"ק בהתלהבות גדול ממש ופניו כלפיד אש ואמר: "כמה גדולים בימים הקדמונים היה שמסרו נפשם על קדושת השם", והתחיל לספר מעשה הנורא כנ"ל בלי גרעון ותוספת, ואמר שהזוג הוא ישר וטוב ושיהיה התנאים אצלו. וכן עשו, וכאשר קרא הרה"ק התנאים לקח קערה טוב מעל השולחן ושיבר אותו, ואמר: "מזל טוב לכבוד נכד רבי יוסקי קדוש זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל", עכל"ק.
מנכדיו החשובים, בני בתו הצדיקת מרת חנה ע"ה, מוצאים אנו - מלבד הגאון רבי ליבוש חנה'ס זצ"ל - את רבי אלכסנדר זיסל זצ"ל, המכונה: ר' זיסל חנה'ס, ששימש בתור חזן וראש הקהל בדזיקוב, ומהם הסתעף משפחת שליסעל ברחבי העולם.
מעט מאוד נכתב על עלילה נוראה זו, איך קידש את השם ברבים, ומתפרנסים אנו משתי מקורות מוסמכים (אשר יצוטט להלן). לראשונה נתאר את מה ששאבנו מ'ספר הזכרון לקהילת טרנובז'ג-דזיקוב' (בעריכת יעקב יהושע פליישר, תל אביב תשל"ג).
היה זה בזמן שלטון ה"שליאכטע" (האצולה - ה"פריצים") בפולין, כל 'פריץ' היה השליט והרודן הבלעדי במחוז שהיה שייך לו. העיר דזיקוב היתה שייכת לאצילים ממשפחת הגראף טרנובסקי (מכאן נובע גם השם טרנובז'יג = TARNOBRSEG, תרגום של העיר דזיקוב בפולנית). באותה תקופה היתה השלטון בידי גראפינה שהיתה שונאת ישראל מובהקת.
פעם אחת, בפרוס חג המצות, נעלם פתאום ילד נוצרי בדזיקוב. לפי גירסא אחת, היה זה נער ששירת את היהודים בשבת קודש (והיו מכנים אותו "שבת גוי" כנהוג), הסיק את התנורים בחורף, סילק את הפמוטים מהשלחנות, ובאין עוד עירוב בעיר, הביא את הטליתות של הבעה"ב בשבת לביהכנ"ס או לביהמ"ד, וכדומה. בשבת אחת לא חזר הנער הביתה, חיש מהר נפוצה השמועה בכל הסביבה שילד נוצרי נעלם, וכמובן האשימו היהודים שהילד נרצח על ידם, כדי להשתמש בדמו בשביל המצות לפסח.
השליטה-הגראפינה, שהיתה, כאמור חדורה בשנאת ישראל, ציותה מיד לקחת עשרה (או: שמונה - שבעה - חמשה - לפי גירסות השונות) יהודים מחשובי העיר לחקירה. הם "נחקרו" בעינויים קשים, כדי ש"יודו" במעשיהם, וכשלא הצליחה להוציא מפיהם הודאה, הוציאה פסקי דין, לשורפם בחיים.
יהודי העיר, כמובן, הרעישו עולמות, גזרו תענית, התאספו בבתי מדרשות לתפלה ולבקשה להעביר את רוע הגזירה. הם גם שלחו שליחים לעיר מעזיבוז אל הבעש"ט הק' זי"ע, שיבקש עליהם רחמים ולבטל את הגזירה הרעה, אבל הבעש"ט הק' נענה ואמר, שכבר נגזרה הגזירה.
מיד אחרי הוצאת הפס"ד, ציותה הגראפינה לערוך מדורה גדולה באמצע העיר, לא רחוק מביהכנ"ס, ולשרוף חיים את היהודים הנאשמים רח"ל. בעת ביצוע גזר הדין נוכחה הגראפינה בכבודה ובעצמה.
מסופר, שלאחר שנשרפו הקדושים על קדושת שמו יתברך, לקחה הגראפינה את האפר וזרקה אותם לעבר הרוח, כדי לפזר את האפר לארבע רוחות הארץ, אך פתאום נשבה רוח חזקה בכיון הנגדי, אשר הביאה את האפר בחזרה, ישר לתוך עיניה של הגראפינה, ובו במקום התעוורה.
עברו מספר ימים והנה, לתדהמת כל, חזר הנער העירה. הנער סיפר שבאותה שבת כשהיה בדרך לביתו, עברו שיירת צוענים, והם חטפו אותו וסבחו אותו עמם לירידים, עד שהצליח לבסוף לברוח מהם ולחזור הביתה.
מששמעה הגראפינה שהנער ה"נרצח" חזר הביתה ומה שקרה עמו, ביקשה לפייס את משפחות היהודים הנרצחים, וציוותה שבכל שנה ושנה לקראת חג הפסח יחולק ליהודים עניים "מעות חיטים" מאוצר הארמון שלה, ולרגל יומי דחנוכה - שחל בערך בזמן "חג המולד" שלהם - יחולקו עצים להסקה ליהודים העניים, כמו שמחלקים לנוצרים, וגם לספק עצים לביהמ"ד. כל זה ציוותה הגראפינה לשמור לדורות.
כדי להקל על סבלה של הגראפינה, ציוו הרופאים שתטייל באניה על הים, אך משיצאה על סיפון האניה התחילה לצעוק בקולות משונים, שהנה "יענקיל", "מושק", "סרוליק" (שמות היהודים שנשרפו) מורטים וחותכים את בשרה, ואינם נותנים לה מנוח... וכך בפרפורי יסוריה גמרה את חייה, מתוך הוראה קפדנית, לשמור על הצוואה שלה בקשר לעזרה ליהודים העניים שבעיר.
עד כאן הסיפור שהביא המחבר ב'ספר הזכרון', תוך כדי ציון, ש"אמנם את הצוואה שמרו צאצאיה-יורשיה במשך כל השנים - ועד לשואה האיומה".
נוסח קצת אחרת ויותר מהימן, מקובל איש מפי איש, נמצא כתוב בספר בית דוד שחיבר הגאון רבי דוד שליסעל זצ"ל ראב"ד מונקאטש (וואיטצען תרע"ה, ומשם נעתק בספר אהל תורה להגה"צ רבי ישכר בעריש לויפער זצ"ל דומ"ץ דזיקוב), מתוך מכתב שכתב לו מר אביו הרבני החסיד מוה"ר משה יהודה שליסעל זצ"ל מעיה"ק ירושלים תובב"א, "המעשה כהוויתה, בלי גרעון ותוספת", רק כפי ששמע מאביו הגאון רבי נטע שלמה זצ"ל דומ"ץ טארנא, שקיבל זאת מאביו הגאון רבי יהודה ליבוש זצ"ל (המכונה: ליבוש חנה'ס) מדייני דזיקוב (בימי הרה"ק רבי אליעזר מדזיקוב זי"ע ולפניו), בן האשה הצדיקת חנה ע"ה בת רבי יוסקי קדוש הי"ד. והרי תורף הסיפור:
"ר' יוסקי הקדוש היה שו"ב בעיר דזיקוב. פעם אחת נסע הוא ועוד שלשה אנשים על המים, הנקראים וואסיל, הסמוך לעיר דזיקוב, לעבור לפולין, ונסע עמהם בעל עגלה, ערל אחד, ונשאר הערל שם ברוסיש פולין אצל משפחתו ולא רצה לחזור, והם נסעו בחזרה. ונעשה רעש גדול בהעיר דזיקוב, כי לא חזר הערל, ועשאו עילה עליהם לומר שהם הרגו את הערל, ועוד יותר כי ר' יוסקי הוא שו"ב ובודאי הרגוהו. בימים ההם היה הממשלה נתינה לפריצים כידוע, ונתנה הפריצה אותם במאסר, ואמרה להם אם ימירו את דתם, תעשה אותם לבני חורין, ושלש ימים לא נתנה להם לאכול, ואחר הג' ימים עשתה צלי ומרקחת מדבר אחר, אשר עלה תמרתו בריח חזק, ונתנה לפניהם, והם לא רצו לאכול, ודנה אותם במיתות משונות ר"ל, ולר' יוסקי דנה אותו ונתנה אותו בחביות, ובתוכו שמן שנותנים לעגלות הנקרא "מאש" והדליקה אותו, ובעוד שלא נשרף, צוה הפריצה לחטוף אותו מתוך החבית, והוא בוער כלפיד אש, ואמרה לו אם יעשה כדבריה להמיר דתו, תרפא עוד אותו, וחטף ר' יוסקי חתיכות עפר וזרק לתוך פיה וצעק "שמע ישראל" וקפץ לתוך האש, ונשרף. לקחה הפריצה את האפר ופזרה על המים הנקראים וואסיל, כי אמרה שלא ינקום ממנה.
פעם אחת נסעה הערלית המרשעת הנ"ל על המים הנ"ל, באו שני צפרים ונקרו עיניה, וצעקה שר' יוסקי מנקר עיניה, ובאה לביתה עיוורת על שתי עיניה. בתוך הזמן בא בחזרה הערל הנ"ל שנסע עמהם, וראתה כי בחנם הרגה אותם, ונתנה תבואה וכהנה לכל משפחתם, ועשתה להם טובות. סוף המרשעת הנ"ל היתה שחלתה ימים רבים, עד שהיה תולעים רוחשים מבשרה בחינת ונפלה תלתלי בשר כן יאבדו וכו'".
בהמשך מסופר, כי הרה"ק מהר"ש מבאבוב זי"ע היה מספר ג"כ המעשה הלז, והוסיף כי שמעו מפ"ק זקינו הרה"ק בעל הדברי חיים מצאנז זי"ע שבשבוע לאחר השריפה הנוראה, בליל שבת קודש, אמר מרן הבעש"ט הק' זי"ע: "ברוך הבא! ר' יוסקי קדוש ושאר הקדושים", וסיפר אחר כך שבאו אז לברכו בברכת "שבתא טבא".
עוד מוסיף רבי משה יהודה הנ"ל לספר במכתבו, כי בעת שבא בקשרי שידוכין עם בת הרב הצדיק המקובל רבי משה ארבערמאן זצ"ל מק"ק צאנז (המכונה "ר' משה זישעס"), באו אביו וחמיו לקבל ברכת מז"ט מאת הרה"ק מצאנז זי"ע, ושאל הרה"ק מאביו הג"ר נטע שלמה מאיזה משפחה הוא מתייחס, וענה שהוא נכד רבי יוסקי קדוש הי"ד, נתלהב הרה"ק בהתלהבות גדול ממש ופניו כלפיד אש ואמר: "כמה גדולים בימים הקדמונים היה שמסרו נפשם על קדושת השם", והתחיל לספר מעשה הנורא כנ"ל בלי גרעון ותוספת, ואמר שהזוג הוא ישר וטוב ושיהיה התנאים אצלו. וכן עשו, וכאשר קרא הרה"ק התנאים לקח קערה טוב מעל השולחן ושיבר אותו, ואמר: "מזל טוב לכבוד נכד רבי יוסקי קדוש זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל", עכל"ק.
מנכדיו החשובים, בני בתו הצדיקת מרת חנה ע"ה, מוצאים אנו - מלבד הגאון רבי ליבוש חנה'ס זצ"ל - את רבי אלכסנדר זיסל זצ"ל, המכונה: ר' זיסל חנה'ס, ששימש בתור חזן וראש הקהל בדזיקוב, ומהם הסתעף משפחת שליסעל ברחבי העולם.
לעצט פארראכטן דורך יציב פתגם אום זונטאג נאוועמבער 02, 2014 4:57 pm, פארראכטן געווארן 5 מאל.
מעשה ה' כי נורא הוא, נתפרסם ביותר בשנת תרפ"ח, וכל העיתונות היהודיים וגם של הנכרים אשר במדינת פולין ושאר מדינות תיארו איך שהשי"ת נוקם נקמת דם עבדיו השפוך, ואשר באו באש ובמים על קדושת שמו יתברך.
ומעשה שהיה כך היה: בני משפחת הגראפים-היורשים, היו מקפידים על צוואת הגראפינה, והמשיכו בתמידית במסורתם, לעזור לעניי העיר היהודים, פעמיים בשנה. בשנת תרפ"ח, החליט הגראף זדזיסלב טרנובסקי לקיים בנפשו לא זכר את "יוסף" וישכחהו, ולהפסיק את מתן העזרה ליהודי העיר העניים, ולא חילק להם עצים לחורף, כאשר חילק לעניים הפולנים.
בליל ג' דחנוכה, באותה השנה, יומא דהילולא רבא של רבי יוסקי קדוש ושאר קדושים עמו, פרצה שריפה גדולה על כל בתי וארמונות המפוארים של משפחת הגראפים, ונשרף הכל עד לעפר ממש עם עשרה אנשים, והיה לאות ולפלא בכל המדינה ומחוצה לה.
ב'ספר הזכרון לקהילת טרנובז'ג-דזיקוב' מעיד המחבר, שלאחר שהגראפים נוכחו לדעת למה הגיע אליהם העונש מן השמים, לא ניסו יותר להפר את צוואת הגראפינה, ותיקנו את המעוות. ואפילו היורש האחרון, הגראף ארטור טרנובסקי, שהיה ציר ל"סיים" מטעם הרשימה הממלכתית והיה כבר חדור בשנאה כבושה ליהודים - לא העיז גם הוא להפסיק את התמיכה הזו והיא נמשכה, כאמור, עד לפרוץ השואה האיומה.
ומעשה שהיה כך היה: בני משפחת הגראפים-היורשים, היו מקפידים על צוואת הגראפינה, והמשיכו בתמידית במסורתם, לעזור לעניי העיר היהודים, פעמיים בשנה. בשנת תרפ"ח, החליט הגראף זדזיסלב טרנובסקי לקיים בנפשו לא זכר את "יוסף" וישכחהו, ולהפסיק את מתן העזרה ליהודי העיר העניים, ולא חילק להם עצים לחורף, כאשר חילק לעניים הפולנים.
בליל ג' דחנוכה, באותה השנה, יומא דהילולא רבא של רבי יוסקי קדוש ושאר קדושים עמו, פרצה שריפה גדולה על כל בתי וארמונות המפוארים של משפחת הגראפים, ונשרף הכל עד לעפר ממש עם עשרה אנשים, והיה לאות ולפלא בכל המדינה ומחוצה לה.
ב'ספר הזכרון לקהילת טרנובז'ג-דזיקוב' מעיד המחבר, שלאחר שהגראפים נוכחו לדעת למה הגיע אליהם העונש מן השמים, לא ניסו יותר להפר את צוואת הגראפינה, ותיקנו את המעוות. ואפילו היורש האחרון, הגראף ארטור טרנובסקי, שהיה ציר ל"סיים" מטעם הרשימה הממלכתית והיה כבר חדור בשנאה כבושה ליהודים - לא העיז גם הוא להפסיק את התמיכה הזו והיא נמשכה, כאמור, עד לפרוץ השואה האיומה.
לעצט פארראכטן דורך יציב פתגם אום זונטאג נאוועמבער 02, 2014 5:13 pm, פארראכטן געווארן 1 מאל.
רבי יוסקי קדוש נשרף עקה"ש בג' דחנוכה תקי"ח
שנת האירוע הנוראה עם רבי יוסקי קדוש הי"ד, קבלתי מהרב חיים דוד לויפער שליט"א שבירר מתוך כתבי הממשלה הפולנית שמזכירים את עלילת דם הזה שהיתה בשנת תקי"ח, ובו נזכר רבי יוסקי קדוש בשם "יוסף מלמד" (בלשונם: SKULINK).
יישר כחכם
הגאון רבי פישעלע הערשקאוויטש שליט"א נמנה בין נכדיו ועושה סעודה בכל שנה ביום דהילולא
סיפר לי הגה"ח הרב יעקב פעלדמאן שליט"א כששידך את בתו עם נכד הגה"צ רבי פישעלע שליט"א == אמר לו רבי פישעלע מיר זענין שוין פון לאנג קרובים שניהם הם נכדי רבי יוסקי קדוש זי"ע!!!! משפחת רבי חיים משה פ"מ הם נכדי הדזיקובער דיין
סיפר לי הגה"ח הרב יעקב פעלדמאן שליט"א כששידך את בתו עם נכד הגה"צ רבי פישעלע שליט"א == אמר לו רבי פישעלע מיר זענין שוין פון לאנג קרובים שניהם הם נכדי רבי יוסקי קדוש זי"ע!!!! משפחת רבי חיים משה פ"מ הם נכדי הדזיקובער דיין
מרכז לספרים עתיקים וכתבי יד -קונים ומוכרים [email protected]
זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
אשרי למשה
סיפורים מהגה"צ רבי בעריש בדף ג'
http://ladaat.info/showgil.aspx?par=20141122&gil=1757
http://ladaat.info/showgil.aspx?par=20141122&gil=1757
מרכז לספרים עתיקים וכתבי יד -קונים ומוכרים [email protected]
זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
- מצבות שטעלער
- שר עשרת אלפים
- תגובות: 12530
- זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג אקטאבער 31, 2013 3:40 pm
צאצאי הרה"ק ר' יוסקי קדוש הי"ד
ווער קען צולייגן א האנט?
דור א:
ר' יוסקי קדוש
דור ב:
א) מרת חנה
דור ג:
א, א) בנה ר' לייבוש דומ"ץ דזיקוב
א, ב) בנה ר' זיסל חזן בדזיקוב
דור ד:
א, א, א) בנו ר' נטע שלמה
דור ה:
א, א, א, א) בנו ר' משה יהודה שליסל מירושלים עיה"ק
דור ו:
א, א, א, א, א) בנו ר' דוד שליסל ראב"ד מונקאטש
א, א, א, א, ב) חתנו ר' אשר זעליג לויפער
א, א, א, א, ג) חתנו ר' צבי אלימלך דים מראצפערט
דור ז:
א, א, א, א, א, א) בנו ר' נטע שלמה שליסל דומ"ץ מונקאטש
א, א, א, א, א, ב) בנו ר' יחזקאל שליסל
א, א, א, א, א, ג) חתנו ר' אברהם זילבער
א, א, א, א, ב, א) בנו ר' משה צבי לויפער
א, א, א, א, ב, ב) בנו ר' ישכר בעריש לויפער
א, א, א, א, ב, ג) חתנו ר' אביגדור העריגהאס
א, א, א, א, ב, ד) חתנו ר' מאיר פארמאן
א, א, א, א, ג, א) חתנו ר' שלמה הערשקאוויטש
א, א, א, א, ג, ב) בנו ר' אברהם מאיר
א, א, א, א, ג, ג) חתנו ר' יעקב לעבאוויטש מקאפיש
א, א, א, א, ג, ד) חתנו ר' בנימין יוסף שווארץ
דור ח:
א, א, א, א, ב, א, א) חתנו ר' דוד איידלמאן (לויפער)
א, א, א, א, ב, א, ב) בנו ר' ברוך לייפער באמעריקא
א, א, א, א, ב, ב, א) חתנו ר' געציל בערגער
א, א, א, א, ב, ב, ב) בנו ר' רפאל
א, א, א, א, ב, ב, ג) חתנו ר' משה אהרן האפמאן
א, א, א, א, ב, ב, ד) בנו ר' שמעון
א, א, א, א, ב, ב, ה) בתו מרים
א, א, א, א, ב, ב, ו) בנו ר' יהושע
א, א, א, א, ב, ב, ז) בנו ר' שלום
א, א, א, א, ג, א, א) בנו הב' דוד
א, א, א, א, ג, א, ב) בנו ר' פישל הערשקאוויטש מהאליין
דור ט:
א, א, א, א, ב, א, א, א) בנו ר' משה
א, א, א, א, ב, ב, א, א) בנו ר' שלו' צבי
א, א, א, א, ב, ב, א, ב) בנו ר' אהרן מנחם מענדל
א, א, א, א, ב, ב, א, ג) חתנו ר' אלי' ענגלענדער
א, א, א, א, ב, ב, א, ד) חתנו ר' חיים משה פעלדמאן
א, א, א, א, ב, ב, ב, א) בנו ר' ישכר בעריש
א, א, א, א, ב, ב, ב, ב) בנו ר' גרשון
א, א, א, א, ב, ב, ג, א) חתנו ר' שלו' נחמן פילאפף
א, א, א, א, ב, ב, ג, ב) חתנו ר' אליעזר דוד גרינוואלד
א, א, א, א, ב, ב, ג, ג) חתנו ר' אשר מאנן
א, א, א, א, ב, ב, ג, ד) חתנו ר' ישעי' יעקב שטויבער
א, א, א, א, ב, ב, ג, ה) חתנו ר' ישעי' ראזנבערג
א, א, א, א, ב, ב, ג, ו) חתנו ר' שלמה אלימלך שטערן
א, א, א, א, ב, ב, ג, ז) בנו ר' יהודה האפמאן
א, א, א, א, ב, ב, ג, ח) חתנו ר' שמואל קאפעל שעהנברוין
א, א, א, א, ב, ב, ג, ט) בתו רחל לאה
א, א, א, א, ב, ב, ד, א) בנו ר' חיים משה
א, א, א, א, ב, ב, ד, ב) בנו ר' ישכר בעריש
א, א, א, א, ב, ב, ד, ג) חתנו ר' אפרים שטיין מפאלטישאן
א, א, א, א, ב, ב, ד, ד) חתנו ר' חיים אליעזר גראס
א, א, א, א, ב, ב, ד, ה) חתנו ר' מאיר שמואל קליינמאן
א, א, א, א, ב, ב, ו, א) בנו ר' משה שלמה צבי
א, א, א, א, ב, ב, ו, ב) חתנו ר' אהרן אבערלאנדער
א, א, א, א, ב, ב, ו, ג) בנו ר' אהרן
א, א, א, א, ב, ב, ז, א) בנו ר' חיים יחזקאל שרגא
א, א, א, א, ב, ב, ז, ב) חתנו ר' יצחק משה פרענקל
א, א, א, א, ב, ב, ז, ג) חתנו ר' אהרן פריעדמאן
א, א, א, א, ב, ב, ז, ד) בנו ר' ישכר בעריש
א, א, א, א, ב, ב, ז, ה) חתנו ר' דוד אלי' ווייס
א, א, א, א, ב, ב, ז, ו) בנו ר' יוסף צבי
א, א, א, א, ב, ב, ז, ז) חתנו ר' ישראל אברהם אלטר לאנדא
א, א, א, א, ב, ב, ז, ח) חתנו ר' שמואל טייטלבוים
א, א, א, א, ב, ב, ז, ט) בנו ר' פנחס
א, א, א, א, ב, ב, ז, י) בנו ר' משה
א, א, א, א, ב, ב, ז, יא) חתנו ר' יעקב יצחק קארפען
א, א, א, א, ב, ב, ז, יב) בנו ר' אברהם
א, א, א, א, ב, ב, ז, יג) חתנו ר' נפתלי ווייס
א, א, א, א, ב, ב, ז, יד) בנו ר' חנני' יו"ט ליפא
דור א:
ר' יוסקי קדוש
דור ב:
א) מרת חנה
דור ג:
א, א) בנה ר' לייבוש דומ"ץ דזיקוב
א, ב) בנה ר' זיסל חזן בדזיקוב
דור ד:
א, א, א) בנו ר' נטע שלמה
דור ה:
א, א, א, א) בנו ר' משה יהודה שליסל מירושלים עיה"ק
דור ו:
א, א, א, א, א) בנו ר' דוד שליסל ראב"ד מונקאטש
א, א, א, א, ב) חתנו ר' אשר זעליג לויפער
א, א, א, א, ג) חתנו ר' צבי אלימלך דים מראצפערט
דור ז:
א, א, א, א, א, א) בנו ר' נטע שלמה שליסל דומ"ץ מונקאטש
א, א, א, א, א, ב) בנו ר' יחזקאל שליסל
א, א, א, א, א, ג) חתנו ר' אברהם זילבער
א, א, א, א, ב, א) בנו ר' משה צבי לויפער
א, א, א, א, ב, ב) בנו ר' ישכר בעריש לויפער
א, א, א, א, ב, ג) חתנו ר' אביגדור העריגהאס
א, א, א, א, ב, ד) חתנו ר' מאיר פארמאן
א, א, א, א, ג, א) חתנו ר' שלמה הערשקאוויטש
א, א, א, א, ג, ב) בנו ר' אברהם מאיר
א, א, א, א, ג, ג) חתנו ר' יעקב לעבאוויטש מקאפיש
א, א, א, א, ג, ד) חתנו ר' בנימין יוסף שווארץ
דור ח:
א, א, א, א, ב, א, א) חתנו ר' דוד איידלמאן (לויפער)
א, א, א, א, ב, א, ב) בנו ר' ברוך לייפער באמעריקא
א, א, א, א, ב, ב, א) חתנו ר' געציל בערגער
א, א, א, א, ב, ב, ב) בנו ר' רפאל
א, א, א, א, ב, ב, ג) חתנו ר' משה אהרן האפמאן
א, א, א, א, ב, ב, ד) בנו ר' שמעון
א, א, א, א, ב, ב, ה) בתו מרים
א, א, א, א, ב, ב, ו) בנו ר' יהושע
א, א, א, א, ב, ב, ז) בנו ר' שלום
א, א, א, א, ג, א, א) בנו הב' דוד
א, א, א, א, ג, א, ב) בנו ר' פישל הערשקאוויטש מהאליין
דור ט:
א, א, א, א, ב, א, א, א) בנו ר' משה
א, א, א, א, ב, ב, א, א) בנו ר' שלו' צבי
א, א, א, א, ב, ב, א, ב) בנו ר' אהרן מנחם מענדל
א, א, א, א, ב, ב, א, ג) חתנו ר' אלי' ענגלענדער
א, א, א, א, ב, ב, א, ד) חתנו ר' חיים משה פעלדמאן
א, א, א, א, ב, ב, ב, א) בנו ר' ישכר בעריש
א, א, א, א, ב, ב, ב, ב) בנו ר' גרשון
א, א, א, א, ב, ב, ג, א) חתנו ר' שלו' נחמן פילאפף
א, א, א, א, ב, ב, ג, ב) חתנו ר' אליעזר דוד גרינוואלד
א, א, א, א, ב, ב, ג, ג) חתנו ר' אשר מאנן
א, א, א, א, ב, ב, ג, ד) חתנו ר' ישעי' יעקב שטויבער
א, א, א, א, ב, ב, ג, ה) חתנו ר' ישעי' ראזנבערג
א, א, א, א, ב, ב, ג, ו) חתנו ר' שלמה אלימלך שטערן
א, א, א, א, ב, ב, ג, ז) בנו ר' יהודה האפמאן
א, א, א, א, ב, ב, ג, ח) חתנו ר' שמואל קאפעל שעהנברוין
א, א, א, א, ב, ב, ג, ט) בתו רחל לאה
א, א, א, א, ב, ב, ד, א) בנו ר' חיים משה
א, א, א, א, ב, ב, ד, ב) בנו ר' ישכר בעריש
א, א, א, א, ב, ב, ד, ג) חתנו ר' אפרים שטיין מפאלטישאן
א, א, א, א, ב, ב, ד, ד) חתנו ר' חיים אליעזר גראס
א, א, א, א, ב, ב, ד, ה) חתנו ר' מאיר שמואל קליינמאן
א, א, א, א, ב, ב, ו, א) בנו ר' משה שלמה צבי
א, א, א, א, ב, ב, ו, ב) חתנו ר' אהרן אבערלאנדער
א, א, א, א, ב, ב, ו, ג) בנו ר' אהרן
א, א, א, א, ב, ב, ז, א) בנו ר' חיים יחזקאל שרגא
א, א, א, א, ב, ב, ז, ב) חתנו ר' יצחק משה פרענקל
א, א, א, א, ב, ב, ז, ג) חתנו ר' אהרן פריעדמאן
א, א, א, א, ב, ב, ז, ד) בנו ר' ישכר בעריש
א, א, א, א, ב, ב, ז, ה) חתנו ר' דוד אלי' ווייס
א, א, א, א, ב, ב, ז, ו) בנו ר' יוסף צבי
א, א, א, א, ב, ב, ז, ז) חתנו ר' ישראל אברהם אלטר לאנדא
א, א, א, א, ב, ב, ז, ח) חתנו ר' שמואל טייטלבוים
א, א, א, א, ב, ב, ז, ט) בנו ר' פנחס
א, א, א, א, ב, ב, ז, י) בנו ר' משה
א, א, א, א, ב, ב, ז, יא) חתנו ר' יעקב יצחק קארפען
א, א, א, א, ב, ב, ז, יב) בנו ר' אברהם
א, א, א, א, ב, ב, ז, יג) חתנו ר' נפתלי ווייס
א, א, א, א, ב, ב, ז, יד) בנו ר' חנני' יו"ט ליפא
לעצט פארראכטן דורך שמע מינה אום דינסטאג דעצעמבער 02, 2014 9:45 pm, פארראכטן געווארן 4 מאל.
-
- שר האלפיים
- תגובות: 2831
- זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג אפריל 30, 2013 5:18 pm
רבי משה מעיר דזיקוב
מרכז לספרים עתיקים וכתבי יד -קונים ומוכרים [email protected]
זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
הגאון רבי פישעלע הערשקאוויטש היה עושה סעודת הילולא ביארצייט של רבי יאסקי
מרכז לספרים עתיקים וכתבי יד -קונים ומוכרים [email protected]
זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
אינעם זעלטענעם ספר "מגיד תהלות" וואס ענדע צדיק האט היינט ארויפגעלייגט, איז דא א דאנק פארן דזיקובער דיין זצ"ל וואס האט מגיה געווען דעם ספר
שמעתי היום שהיה איש חסיד בשם רבי נפתלי רבי מדזיקוב ראזוואדאוו- קרובם של משפחת לויפער האם ידוע לכם ?
מרכז לספרים עתיקים וכתבי יד -קונים ומוכרים [email protected]
זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
-
- שר חמישים ומאתים
- תגובות: 427
- זיך איינגעשריבן אום: זונטאג נאוועמבער 22, 2015 1:43 pm
- לאקאציע: ווייט, אבער גאר נאנט בעזהשי''ת!
dovidal האט געשריבן:יציב פתגם האט געשריבן:הגה"צ המקובל רבי ישכר בעריש לויפער זצ"ל, ששימש כמורה ודאין בעיר דזיקוב שבגאליציה ובעל מחבר ספר "אהל תורה".
אביו הרב ר' אשר זעליג זצ"ל מק"ק דזיקוב, היה חתן הגאון רבי משה יהודה שליסעל זצ"ל מעיה"ק ירושלים תובב"א (אביו של הגאון רבי דוד שליסעל זצ"ל ראב"ד מונקאטש), נכד הגאון רבי לייבוש זצ"ל דיין בדזיקוב (המכונה "ר' לייבוש חנה'ס", ומוזכר בשו"ת דברי חיים ח"א אה"ע חתום בין הדיינים שם), בנו של הצדיקת מרת חנה ע"ה, שהיתה בת רבי יוסקי קדוש מדזיקוב זי"ע הי"ד.
...
זוגתו הצדיקת מרת זעלדא מחלה בת ר' משה ע"ה ובתה הבתולה מרים ע"ה נהרגו על קידוש ה' ביום י"ז סיון תש"ד, ה' ינקום דמם במהרה.
זייער שיין ! מה המקור שרבי אשר זעליג היה חתן הג"ר משה יהודא שליסעל ?
איך ווארט אויך אויף א תירוץ, ובפרט כי לאחרונה אמר לי איזה חוקר יוחס כי יש לעיין בזה, כי הג''ר דוד שליסל בספרו ברכת דוד (שנת תר''צ בערך) מזכיר את שם אביו ר' משה יודא מירושלים בברכת החיים בשם ''שליט''א'', וא''כ לכאורה זה דחוק קצת לומר שזקינו של בעל האהל תורה זצ''ל היה עדיין בחיים חיותו באותו שנה, בעוד שחתנו ר' אשר זעליג ונכדו האהל תורה כבר היו לאחר פטירתם - ?
אויך וויל איך וויסן אויב ס'איז דא סיי וואספארא ידיעה איבער דעם שווער פונעם אהל תורה הר''ר משה בעק ז''ל וז' דבורה מעיר דזיקוב?
דער אייבערשטער האט דיר ליב און איז צופרידן פון דיר - מער ווי דו אליין!