הבחור העילוי שלא ידע להכין כוס תה

[נטיעות]

ב"ה

בספרי יוחסין רבים נכתב:

בבחרותו - בבריסק, התפרסם המהר"ם מפאדווה כעילוי גדול. מסופר, שאחד הגבירים רצה לזכות בו כחתן לבתו, המהר"ם בא לביתו של הגביר, והוגש לפניו כוס מים חמים, ולידו כפית, עלי תה, וסוכר. הבחור העני שלא היה רגיל לכך, התפלא על המראה. מאחר שלא ידע מה עושים עם כל כך הרבה פריטים, חשב, והחליט, והתנהג לפי הבנתו. שתה את המים, אחר כך אכל לבד את הסוכר. משלא הבין בשביל מה צריך את הכפית, הבין שעלי התה מיועדים לאכילה, וכך עשה... הגביר נבהל ואמר: הכרתי בו שהוא יהיה תלמיד חכם גדול, אך לא אדם...? הרי במקרא נאמר: את בתי נתתי ל"איש" הזה... לאחר כמה שנים, נודע לעשיר זהותו של אותו בחור ה"ה המהר"ם פאדווא - מגדולי הדור, ופקע לבו מעגמת נפש, [המגיד הירושלמי - הגה"צ רבי שלום הכהן שבדרון זצ"ל, "קול חוצב" - ירושלים תשנ"ט, עמוד 552, בשם הגה"צ רבי אליהו לאפיאן זצ"ל].

האם יש לסיפור זה מקור נוסף?

[יגרסהדותא]

איך האב נישט, אבער ענדליך צו דעם שטייט אויפ'ן גר"א

קוק אינטן פונעם עמוד, ביי די הערה'ס

[יאנקעלע קליגער]

אבער ענדליך צו דעם שטייט אויפ'ן גר"א

אדער אויף ר' משולם איגרא

[ענדע צדיק!]

אדער אויף ר' משולם איגרא

געהערט דאכט זיך פון ר' אלימלך ב.

[עליכם שלום]

מסופר שהג''ר משולם איגרא הלך לפגישה עם בת של גביר שרצה אותו לחתן, הניחו שם קפה, כוס הקפה וכוס חלב וסוכר, והוא לא ידע במה מדובר, חשב לעצמו איזה להקדים..
חשב בקול ואמר: הרי אכילה חשובה משתיה, אכל הסוכר, ואז נשאר עם ב' משקין הקפה וחלב, אמר הלא ארז''ל (שבת עז) דלכן הולכים עזים לפני הכבשים
דברישא חשוכא (השחורים) והדר נהורא (הלבנים), הלך ושתה קודם הקפה ואח''כ החלב, ובזה נגמר הקפה – וגם השידוך...
המדוברת נכנסה לאמא ואמרה: איני יודע מה, אבל עם בחור זה אינני מתחתן..
אחרי שנים בא הגביר להגאון ר' ישעיה פיק (בעל מסורת הש''ס) להתדיין אצלו בעסק מסויים, א''ל הגאון דהוא עסוק עכשיו בתשובה עמוקה של גאון אחד שאינו משיגה כל צורכו, שאלו העשיר מי הוא הגאון ההוא, א''ל ר' ישעיה: הוא נקרא ר' משולם איגרא, התעלף הגביר, כשנתעורר מעלפונו סיפר להג''ר ישעיה שהלא הוא היה יכול להיות החתן שלו, א''ל א''כ תוכל להתעלף עוד הפעם.. (אדרת שמואל –סלנט עמוד תשמ''ח).