אידישע וועלט פארומס

אני מחפש מקורות או מידע ליחוסו ולתולדות אבותיו ומשפחתו של הגאון רבי אברהם דאנציג בעל חיי אדם זצ"ל.
תודה מראש לכל המסייעים. הטיבה ה' לטובים.

אני נצר ממשפחת דאנציג ומקובל בין המשפחה שהי׳ איזה קירבות למשפחת בעל חיי אדם אבל לא עלה בידי להתקשר הקשר משפחתי. זקינינו הי׳ שמו ר׳ חיים ומוצאו מעיירה צעהלים ובסביבות שאפראן ודר שם לערך שנות תק״ץ. שלח לי באישי.

הגאון רבי אברהם דאנציג זצ"ל נולד לאביו רבי יחיאל מיכל בשנת תק"ח בעיר דאנציג (רבי יחיאל מיכל היה בנו של רבי שמואל מהאפינברוק בעל מח"ס נחמות ציון. רבי שמואל היה בן ר' יחיאל (עיין בההסכמות על ספרו נחמות ציון) וחתן רבי יחיאל מיכל אב"ד דק"ק שאטלאנד פלך עיר דאנציג).

שימש כמו"צ בעיר הגדולה לאלקים ווילנא יצ"ו, היה תלמיד מהגאון רבי יוסף ליבערמאן זצ"ל מעיר פראג, ואח"כ היה תלמידו של הגאון רבי יחזקאל לאנדא זצ"ל בעל נודע ביהודא, וכן היה תלמידו ומחותנו של הגר"א זצ"ל.

נשא לאשה את מרת שרה בת ר' משה בן ר' עקיבא סג"ל (חותנו ר' משה ב"ר עקיבא סג"ל נפטר ביום י"ד שבט שנת תקמ"ב, ומנו"כ בבית העלמין הישן בווילנא).

נפטר ביום ד' תשרי שנת תקפ"א, וזה נוסח מציבתו:
פ"נ ר' אברהם ב"ר יחיאל בעהמ"ח ספר חיי אדם וחכמת אדם, והמקום הזה בחר בחייו לנחלה לו, ונפטר ביום ג' ד' לחודש תשרי תקפ"א לפ"ק, ויקרא אברהם שם המקום ההוא תנצב"ה.


בניו ובנותיו:
א) בנו הצדיק ירא שמים המנוח מ' משה שלום (נפטר בחיי אביו בן כ' שנים ביומא דפוריא שנת תקע"ד, עיין בקונטרס מצבת משה בתוך ספר חכמת אדם)

ב) בנו הגביר היקר הנכבד רבי יצחק (אשתו מרת גיטל בת הרב המאוה"ג רבי יודא ליב בן גאון ישראל וקדושו רבי אלי' מווילנא - הגר"א. ר' יצחק נפטר ביום ד' ניסן שנת תרי"ג, ואשתו מרת גיטל נפטרה ביום כ"א שבט שנת תרי"ז)
[לרבי יצחק היה בן בשם ר' אליהו (היה נקרא ע"ש זקינו הגר"א זצ"ל), זקינו החיי אדם מזכירו בהל' נט"י (כלל ב', סי' ב'), נפטר ביום ז' מנחם אב שנת תקפ"א, ומנו"כ ליד קבר זקינו החיי אדם.
אשת ר' אליהו הנ"ל היתה מרת פרומא חיה בת הר"ר עזריאל, בן הה"ג ר' נחום טריוויש מווילנא. היה להם בן בשם ר' יהודא ליב שהיה קוראין אותו ר' לייבעלע דאנציג (היה נקרא ע"ש זקינו ר' יהודא ליב בן הגר"א), נולד ביום שושן פורים שנת תקע"ד, ונפטר ביום א' דר"ח חשון שנת תרמ"ד).

ג) בנו הגביר הנכבד הנעלה רבי חייא (נפטר ביום שב"ק כ' אייר שנת תרכ"ג)
[אשתו הראשונה של ר' חייא היתה מרת רחל לאה בת הר"ר ארי' אחי הרה"ג ר' אלי' הינדעס בני הר"ר מרדכי, נפטרה בת נ"ג שנה ביום ה' טבת שנת תר"ג. אשתו השני' היתה מרת פראדל בת הר"ר צדוק מקיידאן. היה להם בן בשם ר' אליהו שהיה חתן הג"ר יעקב אבד"ק קארלין בעל משכנות יעקב, ר' אלי' מת על פני אביו בן ח"י שנים ביום ט"ו אייר שנת תקצ"ח. גם היה להם בת המשכלת חנא פייגא שגם היא נפטרה על פני אביה כחודשיים אחר פטירת אמה מרת רחל לאה הנ"ל ביום כ"ט שבט שנת תר"ג, ומנו"כ לשמאל אמה. עוד היה להם בן בשם ר' ארי' (היה נקרא ע"ש זקינו ר' ארי' אבי אמו מרת רחל לאה הנ"ל), ר' ארי' נפטר ג"כ על פני אביו ביום ב' י"א אלול שנת תרי"ג לפ"ק. גם היה לו בן בשם ר' אברהם (היה נקרא ע"ש זקינו החיי אדם), עיין בחיי אדם עם ביאור תוספות חיים במכתב גלוי]

[עיין בספר זכר לישראל שנזכרו ר' יצחק ור' חייא הנ"ל אצל שמות המתנדבים]

ד) בתו מרת וויטקע (מוזכרת בסוף חיי אדם בענין הנס שהיה בזמן השריפה בשנת תקס"ד. נפטרה ביום ח"י חשון שנת תר"ט, ומנו"כ בווילנא).
בעלה היה ר' יעקב ווילענקין נכד להאשה הצדקנית מרת בלומקע ווילענקין מעיר מינסק. והיה להם בן בשם ר' שלום יחיאל מיכל שבנו ר' אברהם מוזכר בתפארת ישראל על משניות מס' נזיר.
[האשה מרת בלומא הנ"ל העמידה ביהמ"ד בלומקע'ס קלויז, וזכתה לקבל ברכה לעשירות ואריכות ימים מאת הגאון בעל שאגת אריה זצ"ל, בסוף ימיה עלתה לירושלים וגם שם הקימה בית הכנסת, ונפטרה בגמר הבנייה בשנת תקע"א].

ספריו אשר השאיר אחריו ברכה:
חיי אדם
חכמת אדם
בינת אדם
נשמת אדם
נפש אדם
תולדות אדם (על הגש"פ)
שערי צדק
זכרו תורת משה (כולל כל הלכות שבת בקיצור נמרץ)
מצות משה (קיצור מספר חרדים)
בית אברהם (צוואתו לבניו בהנהגות ישרות)

אשת ר' אבא סירקין מווילנא (נכד הב"ח) היתה בת בנו של החיי אדם, הנה כתבה על פטירתו ר' אבא סירקין בהמליץ # 34 ט' אייר תרמ"ו

איך האב צוגעלייגט אין מיין פריערדיגע תגובה נאך אינפארמאציע איבער די יו"ח פונעם חיי אדם.

נאך אן אייניקל, ר' אליהו הורוויץ פון פעטערבורג - פון המליץ תרנ"ג

אין תפארת ישראל אויף משניות מס' נזיר "הקשה לי הרב מו"ה אברהם ווילענקין נכד הגאון חיי אדם" (ווארשיינליך א זון פון מרת וויטקע וואס ווי געשריבן פריער איז איר מאן געווען א אייניקל פון מרת בלומקע ווילענקין).

ק.נ.א. וועטער האט געשריבן:אין תפארת ישראל אויף משניות מס' נזיר "הקשה לי הרב מו"ה אברהם ווילענקין נכד הגאון חיי אדם" (ווארשיינליך א זון פון מרת וויטקע וואס ווי געשריבן פריער איז איר מאן געווען א אייניקל פון מרת בלומקע ווילענקין).

סדר היוחס שלו:
ר' אברהם ווילענקין איז געווען א זון פון ר' שלום יחיאל מיכל ווילענקין (נפטר ביום י"ב שבט תקצ"ב ומנו"כ בווילנא), בן הר"ר יעקב ווילענקין - חתן החיי אדם, בן ר' אלי' שאשתו היה מרת בלומקע הנ"ל.

ק.נ.א. וועטער האט געשריבן:

בניו ובנותיו:
א) בנו הצדיק ירא שמים המנוח מ' משה שלום (נפטר בחיי אביו בן כ' שנים ביומא דפוריא שנת תקע"ד, עיין בקונטרס מצבת משה בתוך ספר חכמת אדם)

ב) בנו הגביר היקר הנכבד רבי יצחק (אשתו מרת גיטל בת הרב המאוה"ג רבי יודא ליב בן גאון ישראל וקדושו רבי אלי' מווילנא - הגר"א. ר' יצחק נפטר ביום ד' ניסן שנת תרי"ג, ואשתו מרת גיטל נפטרה ביום כ"א שבט שנת תרי"ז)
[לרבי יצחק היה בן בשם ר' אליהו (היה נקרא ע"ש זקינו הגר"א זצ"ל), זקינו החיי אדם מזכירו בהל' נט"י (כלל ב', סי' ב'), נפטר ביום ז' מנחם אב שנת תקפ"א, ומנו"כ ליד קבר זקינו החיי אדם.
אשת ר' אליהו הנ"ל היתה מרת פרומא חיה בת הר"ר עזריאל, בן הה"ג ר' נחום טריוויש מווילנא. היה להם בן בשם ר' יהודא ליב שהיה קוראין אותו ר' לייבעלע דאנציג (היה נקרא ע"ש זקינו ר' יהודא ליב בן הגר"א), נולד ביום שושן פורים שנת תקע"ד, ונפטר ביום א' דר"ח חשון שנת תרמ"ד).

ג) בנו הגביר הנכבד הנעלה רבי חייא (נפטר ביום שב"ק כ' אייר שנת תרכ"ג)
[אשתו הראשונה של ר' חייא היתה מרת רחל לאה בת הר"ר ארי' אחי הרה"ג ר' אלי' הינדעס בני הר"ר מרדכי, נפטרה בת נ"ג שנה ביום ה' טבת שנת תר"ג. אשתו השני' היתה מרת פראדל בת הר"ר צדוק מקיידאן. היה להם בן בשם ר' אליהו שהיה חתן הג"ר יעקב אבד"ק קארלין בעל משכנות יעקב, ר' אלי' מת על פני אביו בן ח"י שנים ביום ט"ו אייר שנת תקצ"ח. גם היה להם בת המשכלת חנא פייגא שגם היא נפטרה על פני אביה כחודשיים אחר פטירת אמה מרת רחל לאה הנ"ל ביום כ"ט שבט שנת תר"ג, ומנו"כ לשמאל אמה. עוד היה להם בן בשם ר' ארי' (היה נקרא ע"ש זקינו ר' ארי' אבי אמו מרת רחל לאה הנ"ל), ר' ארי' נפטר ג"כ על פני אביו ביום ב' י"א אלול שנת תרי"ג לפ"ק. גם היה לו בן בשם ר' אברהם (היה נקרא ע"ש זקינו החיי אדם), עיין בחיי אדם עם ביאור תוספות חיים במכתב גלוי]

[עיין בספר זכר לישראל שנזכרו ר' יצחק ור' חייא הנ"ל אצל שמות המתנדבים]

ד) בתו מרת וויטקע (מוזכרת בסוף חיי אדם בענין הנס שהיה בזמן השריפה בשנת תקס"ד).
בעלה היה ר' שלום יחיאל מיכל ווילענקין נכד להאשה הצדקנית מרת בלומקע ווילענקין מעיר מינסק.
[האשה מרת בלומא הנ"ל העמידה ביהמ"ד בלומקע'ס קלויז, וזכתה לקבל ברכה לעשירות ואריכות ימים מאת הגאון בעל שאגת אריה זצ"ל, בסוף ימיה עלתה לירושלים וגם שם הקימה בית הכנסת, ונפטרה בגמר הבנייה בשנת תקע"א].

בן נוסף, ר' יחיאל דאנציג מווילנא, נפטר כ' אייר תרכ"ג

הנה מ'המגיד' על פטירת ר' יחיאל דאנציג
http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/ ... 3&rtl=true
להלן מ'הכרמל' על פטירתו

ס'איז נישט קיין בן נוסף, דאס איז ר' חייא הנ"ל (קוק די יום ושנת הפטירה), בטעות האבן זיי געשריבן ר' יחיאל.

אין ספר עיר ווילנא איז דא די נוסח המציבה ווי ס'שטייט קלאר חייא נישט יחיאל.

משמאל מצבת החיי אדם בבית העלמין הישן בווילנא
מאחור נראה מצבת בנו ר' משה שלום זצ"ל

ק.נ.א. וועטער האט געשריבן:ס'איז נישט קיין בן נוסף, דאס איז ר' חייא הנ"ל (קוק די יום ושנת הפטירה), בטעות האבן זיי געשריבן ר' יחיאל.

אין ספר עיר ווילנא איז דא די נוסח המציבה ווי ס'שטייט קלאר חייא נישט יחיאל.

סיי המגיד און סיי הכרמל פון יענע וואכן זאלן מאכן דעם זעלבן טעות? אפשר איז חייא דער טעות?

אולי קען זיין אז ער האט געהייסן יחיאל (נאכן פאטער פונעם חיי אדם) און מ'האט אים גערופן חייא בלשון קיצור.

עכ"פ קיין צוויי באזונדערע זון איז עס זיכער נישט.

די מציבה פון ר' ארי' בן ר' חייא דאנציג

http://books.google.com/books?id=R708AA ... 92&f=false

הרב מנאסויד לא אמר תפלת זכה משום שהחיי אדם היה מתנגד גדול שהיה מתלמידי הגר''א זצ''ל,
אבל הרב מהוניאד זצ''ל אמרו ושפך דמעות כמים בשעת אמירתו עד שהיו יכולין למלאות כל החדר מהדמעות.
וגם מרן הגאב''ד [הרמ''א פריינד] זצ''ל נהג לאמרו כמו שנהג אביו. (הללו עבדי ה' עמוד תק''ה)

רבי מענדיל מוויטעפסק זצ''ל היה חבר עם הגר''א ז''ל, ובימי נעוריהם למדו ביחד, ואחר כך רצה ר' מענדלע להתווכח עמו, לכן כתב אליו.
ואחר כך הלך אצלו, אבל החיי אדם סגר הדלת עליו שלא יוכל לילך לפנים להגר''א, ולאחר זמן אמר ר''ר מענדל'ע שיש לו חרטה למה הלך משם,
שהיה צריך לשבור הדלת, שאם הוא היה מתווכח עמו בוודאי היה בא לידי שלום בין החסידים והמתנגדים. (הללו עבדי ה' עמוד תקט''ז)

בספר 'בצל הקודש' (להג''ר בצלאל ראקוב, ירושלים תשס''ז עמוד ס'): שאלתי [מהגאון הנ''ל] במקום ספק איך להכריע, אחר מי הוא אזיל.
ואמר לי שבליטא החכמת אדם היה הפוסק האחרון, וכדבריו הוא מכריע הרבה פעמים, חוץ ממקומות שיש הוראה מקובלת אצל המורים,
וגם אין כלל בדבר דתלוי בכל סוגיא בפני עצמה. (מרשימות הנ''ל).
עוד כתוב שם: הספרים ''חיי אדם'' ו''חכמת אדם'' החשיב מאד [הג''ר בצלאל הנ''ל] וקבעם כספרי הלכה לפסוק בו, וכידוע שמסר שיעור ברבים בספר חיי אדם בבית הכנסת.

פ''א בעת שהיה בביהמ''ד מחסידיו הגדולים של הרה''ק מקאצק זי''ע, כמו החי' הרי''ם זצ''ל והרבי מאלכסנדר זצ''ל וכדומה, הרבה גדולי תורה וחסידות הביאו לפניהם שאלה,
והיו אלו מתירין ואלו אוסרין, ומכח פלפולם נעשה רעש בביהמ''ד, ובא מרן מקאצק זצ''ל לביהמ''ד וצעק אליהם, מה לכם בעניני שאלות, הלא לזה יש רב העיר,
ובאו עם השאלה לפני רב העיר, שהיה רב פשוט ופסק כדעת אחד מהם, הגדולים, אחר שמרן זצ''ל צוה לשאול פי הרב הלכו אליו לשאלו מאין הוציא פסקו,
ופתח ס' חכמת אדם והראה להם מפורש, ומאז נחשב הספר חכמת אדם גם בעיני החסידים לפסוק מתוכו. (שיח שרפי קודש ח''ג עמ' קסח)

עליכם שלום האט געשריבן:הרב מנאסויד לא אמר תפלת זכה משום שהחיי אדם היה מתנגד גדול שהיה מתלמידי הגר''א זצ''ל,
אבל הרב מהוניאד זצ''ל אמרו ושפך דמעות כמים בשעת אמירתו עד שהיו יכולין למלאות כל החדר מהדמעות.
וגם מרן הגאב''ד [הרמ''א פריינד] זצ''ל נהג לאמרו כמו שנהג אביו. (הללו עבדי ה' עמוד תק''ה)

תפילת זכה האט נישט דער חיי אדם מחבר געווען, ער האט עס מעתיק געווען מספרים קדמונים.

איך האב געזעהן א אנדערע סיבה פארוואס טייל האבן זיך צוריקגעהאלטן פון עס זאגן, דאס איז צוליב וואס מ'האט חושש געווען אז ס'קומט פון חמדת ימים, אבער אין תוספות חיים בפירושו על החיי אדם איז ער מברר אז ס'קומט נישט פון דארט.

אין נטעי גבריאל ברענגט ער בשם הגה"ק מפאפא זצ"ל בשם אדמור"י בעלזא זי"ע נאך א טעם פארוואס עס נישט צו זאגן, והיינו ווייל ס'שטייט ארויס זייער מפורש די עון פון פגה"ב און מ'קען צוקומען צו א הרהור ח"ו.

אבער אין אסאך חסידישע מקומות זאגט מען עס יא.

הדברי חיים אמר פעם כלפי מה שרצה החיי אדם לאסור בפסח תפוחי אדמה (קארטאפיל) משום קטניות: דער חיי אדם האט געוואלט אוועקנעמען דעם חיי אדם,
כי על מה נחיה בימי הפסח אם לא על קארטאפעל.
[והתפארת שלמה אמר: א מזל אז ס'איז נישט געווען קיין קארטאפעל בימי הגאונים, ווייל זיי וואלטן דאס אויך געאסר'ט].
אומרים שעל כל ספר יצא קיצור כגון ''קיצור שו''ע'' ו''קיצור של''ה'' וכדומה, והחיי''א לא רצה שיקצרו את ספרו לכן בחר לו שם ''חיי אדם'', וכך לא יעיז אדם לעשות ספר הנקרא ''קיצור חיי אדם'',
אבל למעשה התחכמו גם ע''ז ויצא ספר שנקרא ''קיצור ספר חיי אדם''...

אשאד מעתיק זיין פון הללו עבדי ה'.. מ'קען עס דאך קויפן?

עליכם שלום האט געשריבן:הדברי חיים אמר פעם כלפי מה שרצה החיי אדם לאסור בפסח תפוחי אדמה (קארטאפיל) משום קטניות: דער חיי אדם האט געוואלט אוועקנעמען דעם חיי אדם,
כי על מה נחיה בימי הפסח אם לא על קארטאפעל.
[והתפארת שלמה אמר: א מזל אז ס'איז נישט געווען קיין קארטאפעל בימי הגאונים, ווייל זיי וואלטן דאס אויך געאסר'ט].
אומרים שעל כל ספר יצא קיצור כגון ''קיצור שו''ע'' ו''קיצור של''ה'' וכדומה, והחיי''א לא רצה שיקצרו את ספרו לכן בחר לו שם ''חיי אדם'', וכך לא יעיז אדם לעשות ספר הנקרא ''קיצור חיי אדם'',
אבל למעשה התחכמו גם ע''ז ויצא ספר שנקרא ''קיצור ספר חיי אדם''...

פון סאטמאר רבי'ן רבי אהרן שליט"א האב איך געהערט אז מ'האט געזאגט אז קארטאפל איז חיי אדם און חיי אדם איז.....

תכלי'ס איז היינט צו טאג דא אייניקלעך פון די חיי אדם זצ"ל?

קוק אין תפארת ישראל אין מסכת נזיר פרק ח' משנה א' ווי ער שרייבט: והקשה לי הרב מו''ה אברהם ווילענקין נכד הגאון חיי אדם כו'

עליכם שלום האט געשריבן:קוק אין תפארת ישראל אין מסכת נזיר פרק ח' משנה א' ווי ער שרייבט: והקשה לי הרב מו''ה אברהם ווילענקין נכד הגאון חיי אדם כו'

שוין געברענגט דא אין אשכול, הבט נא עיניך וראה.