ר' יעקב ישראל הלוי דעהאן הי"ד - כ"ט סיון תרפ"ד

[בראשית ברא]

ער איז עס, אברהם תהומי איז דער רוצח

[נא_שכל]

יעצט ווערט אויך פארקויפט א לענגערע בריוו פונעם רוצח אברהם תהומי, און ער שרייבט פונקטליך ווער ס'האט אלס געהאט א חלק אין די הריגה, און די סיבה פארוואס זיי האבן באשלאסן אים צו רצח'נען.

סיבת הריגת דהאן.png (174.47 KiB) געזען 3097 מאל

ווי אויך שרייבט ער אז ער האט באמבאדירט דעם הויז פונעם אראבישען שייך וואס האט געוואוינט נעבן דעם כותל.

אגרת אברהם תהומי אודות רציחת הקדוש יעקב ישראל דה-האן הי"ד

און דאס ווארט פון בית המכירות קינג דעוויד:

רקע היסטורי:
בשנת 1973 התכנסו ישישי קיבוץ יפעת וחשפו לראשונה, בשיחות פנימיות מוקלטות, את קיומו של תא טרור יהודי מחתרתי בין השנים 1927-1923, אשר נקרא 'המפעל'. גולת הכותרת של פעילות התא, כך התברר, הייתה רצח יעקב ישראל דה-האן. בארגון זה היו חברים אנשי העלייה השלישית שזוהו עם מפלגת הפועל הצעיר. מפקד התא היה אליהו בן חורין (בינדר) והוא שהוציא את פקודת החיסול.
הכינוס של חברי המחתרת בשנת 1973 פורסם תשע שנים מאוחר יותר מאחורי גבם של החברים וללא הסכמתם, על ידי עודד ארצי, שהגיש את ממצאיו בעבודת סמינריון למכללת אורנים. לפנינו ארכיון מכתבים של עודד ארצי ואליו, העוסקים בכך, ומספרים את מה שהיה מאחורי הקלעים בפרסום המחקר.
יעקב ישראל דה-האן היה אדם רב מעללים ותהפוכות. הוא נולד כדתי אורתודוקסי בהולנד, נטש את הדת בגיל צעיר והפך לחילוני. בשנת 1903 הצטרף למפלגה הסוציאל~דמוקרטית ההולנדית, והיה לאחד מראשי דובריה. נישא לרופאה נוצרייה וב-1909, כשהיה בן 28, הוענק לו תואר דוקטור למשפטים. הוא גם לימד באוניברסיטת אמסטרדם ונודע כעורך דין מצליח. לאחר ביקור ברוסיה הצארית בשנת 1912 שב לחיק הדת היהודית, הצטרף לתנועת "המזרחי" ולאחר שבע שנים עלה לירושלים כציוני. הוא לא התקבל במוסדות הציוניים או האקדמיים בעיר, הצטרף לחוגים הקנאים של העדה החרדית שמתנגדים לחילוניות ולציונות והפך ליד ימינו של הרב יוסף חיים זוננפלד, מנהיג העדה החרדית.
הפחד ביישוב בארץ מפני פעילותו של דה-האן, התחזק לקראת ביקור מתוכנן של אגודת ישראל בראשות דה-האן בלונדון ב-1 ביולי 1924, שמטרתו הייתה לפעול למניעת אישור החוק למתן מעמד לקהילות היהודיות בארץ ישראל. השמועה אמרה שבכוונת דה-האן לפעול בלונדון גם לביטול הצהרת בלפור.
ביום ה' בסיוון תרפ"ד (7.6.24) שולח הרב זוננפלד מכתב לראשי הפקוא"מ באמשטרדם, בו הוא מזהיר: "הגד הוגד לנו שמצדדים שונים חותרים חתירות תחת עמדתו של הפרופיסור הנכבד ד"ר יעקב ישראל די האן... הננו מוצאים איפוא לנחוץ להעיר את מע"כ לא להטות אוזן קשבת לדברי הבלע של אויביו בנפש.. מתנגדי היהדות החרדית נתנו עינם בו להציק לו ולרדת לחייו למען העבירו על דעתו..." (ראו בקטלוג שלנו, מכירה 10 פריט 274).
שבוע בדיוק לפני יציאתו המתוכננת ללונדון מצא דה-האן בתיבת הדואר שלו מכתב איום, חתום על ידי "היד השחורה" (ארגון ירושלמי ידוע!). יום לפני הנסיעה הלך דה-האן כהרגלו לתפילת מנחה בבית הכנסת ברחוב יפו, אשר ישב בתוך בית החולים שערי צדק הישן (היום שוכנת במבנה המשומר הנהלת רשות השידור).

כאשר יצא דה-האן משער בית החולים ניגש אליו איש צעיר ושאל אותו "מה השעה?". בזמן שהמתפלל התבונן בשעונו הוא נורה שלוש פעמים, התמוטט ומת במקום. הרוצחים נעלמו וזהותם לא נתגלתה למשטרה.
שנים עברו מאז אותו היום ואף אחד לא לקח אחריות על הרצח הזה, אלא שגורמים ביישוב, חלקם בעלי אינטרס, טענו כי מדובר בפעולה מתוכננת היטב של ארגון 'ההגנה'. הראיה הטובה ביותר ששייכה את הארגון לפעולת הרצח הגיעה בדמותו של אברהם תהומי. גם היום קיימת הסכמה כי הוא היה אחד הרוצחים, זה שירה בפועל על דה-האן (אף שהוא עצמו מעולם לא הודה בכך), אלא שלא ברור מטעם מי הוא נשלח.
תהומי נולד בשנת 1903 ועלה לארץ 20 שנה מאוחר יותר. עם ירידתו מהאונייה החל במסע רגלי לירושלים שבה התגורר באוהל. הוא צורף למחתרת ההגנה בעיר ותוך שנתיים נהיה מפקד פלוגה, תפקיד שבו אחז גם בזמן הרצח. בשנת 1929 מונה למפקד ההגנה בעיר.
הקישור בין תהומי היורה לבין תפקידו בהגנה חיברו את הקצוות ונקבע כי ככל הנראה המחתרת הגדולה היא שביצעה את הרצח. תהומי נפטר בשנת 1991 ולא פרסם את פרטי הרצח.

בשנת 1985, 3 שנים לאחר שפורסם מאמרו של עודד ארצי ב"קתדרה", פורסם תחקיר חדש אותו ביצע העיתונאי שלמה נקדימון במשותף עם שאול מייזליש. השניים המשיכו ודבקו באותה "גירסה רישמית" אשר נכתבה ע"י הפרופסור יהודה סלוצקי, מעורכי "ספר ההגנה", לפיה ההגנה עמדה מאחורי הרצח.
במכתבים שלפנינו, החתומים בכתב ידו של תהומי המתנקש הוא אומר שגירסא של המפעל שעודד ארצי פרסם אותה אינה נכונה, והוא אומר שההחלטה הייתה של ראשי תנועת העבודה, והוא מוסיף שדברי ספר ההגנה אמתיים.

[נא_שכל]

רבי יהודה מיט אחיו רבי הערשל משי זהב האבען ארויס געגעבען א'ספר מיט די נאמען , הקדוש דה האן , הרצח הציוני הראשון בארץ ישראל, ס'איז זייער א'גלונגענער ארבעט

א בריוו וואס יהודה משי זהב האט געשריבן פאר עודד ארצי פון די גרעסעטע חוקרים איבער די פרשה

קרעדיט: קינג דעויד אוקשען

[צוקער וואסער]

אום כ"ט סיון שנת תרפ"ד איז דער באקאנטער אידישער דאקטאר הק' יעקב ישראל דעהאן הי"ד קאלטבלוטיג דערמארדעט געווארן דורך ציוניסטישע שישקעס, פאר'ן חטא פון קעמפן קעגן דער ציוניסטישער באוועגונג און פרובירן העלפן דעם ישוב הישן אין ירושלים עיה"ק. דאס איז געווען דער ערשטער פאליטישער ציוניסטישער מארד אין ארץ ישראל.

דער איד דעילי.

[שנלר]

האט ער איבערגעלאזט קינדער?

[מענטשאלע]

ניין, מרן הגרי"ח זאנענפעלד זצוק"ל האט געזאגט נאך אים קדיש א גאנץ יאר.

[Waukesha]

היינט איז דער יארצייט. ער האט נישט איבערגעלאזט קיין זש״ק.

[יידישע קהילות]

שמעתי אז אויף זיין מצבה שטייט נישט "הי"ד" ווייל איינער וואס ווערט נרצח דורך יידישן רוצח שרייבט מען נישט הי"ד.
קען דאס איינער קאנפירמען?

[Waukesha]

שמעתי אז אויף זיין מצבה שטייט נישט "הי"ד" ווייל איינער וואס ווערט נרצח דורך יידישן רוצח שרייבט מען נישט הי"ד.
קען דאס איינער קאנפירמען?

שטייט נישט הי״ד, אבער עס שטייט ״וכנפול לפני בני עולה נפל חלל בדמי ימיו״ איך האב א בילד, אבער ס׳איז צו גרויס ארויף צו לייגען.

[יידישע קהילות]

שמעתי אז אויף זיין מצבה שטייט נישט "הי"ד" ווייל איינער וואס ווערט נרצח דורך יידישן רוצח שרייבט מען נישט הי"ד.
קען דאס איינער קאנפירמען?

שטייט נישט הי״ד, אבער עס שטייט ״וכנפול לפני בני עולה נפל חלל בדמי ימיו״ איך האב א בילד, אבער ס׳איז צו גרויס ארויף צו לייגען.

אלזא, שטימט עס. אוודאי בני עוולה, וואסי די שאלה.

[Waukesha]

שמעתי אז אויף זיין מצבה שטייט נישט "הי"ד" ווייל איינער וואס ווערט נרצח דורך יידישן רוצח שרייבט מען נישט הי"ד.
קען דאס איינער קאנפירמען?

שטייט נישט הי״ד, אבער עס שטייט ״וכנפול לפני בני עולה נפל חלל בדמי ימיו״ איך האב א בילד, אבער ס׳איז צו גרויס ארויף צו לייגען.

אלזא, שטימט עס. אוודאי בני עוולה, וואסי די שאלה.

100% בני עולה. נאר געוואלט ארויסברענגען אז כאטש עס שטייט נישט הי״ד שטייט קלאר ארויס פונקטליך וואס די מעשה איז געווען.

[יוראפ]

שמעתי אז אויף זיין מצבה שטייט נישט "הי"ד" ווייל איינער וואס ווערט נרצח דורך יידישן רוצח שרייבט מען נישט הי"ד.
קען דאס איינער קאנפירמען?

שטייט נישט הי״ד, אבער עס שטייט ״וכנפול לפני בני עולה נפל חלל בדמי ימיו״ איך האב א בילד, אבער ס׳איז צו גרויס ארויף צו לייגען.

ס'איז דא דא אויפן ערשטן בלאט

[בבקשה]

https://www.ivelt.com/forum/viewtopic.php?forms=0&t=45655

[הארזים]

פון אמסטערדאם קיין ירושלים-משה יהודא גלייכער

[הארזים]

דה האן הרצח הציוני הראשון-משי זהב

[בארדיטשוב'ער אייניקל]

עס אז דא ערגעץ ווי איך קען עס באקומען?

[געלויבט]

עס אז דא ערגעץ ווי איך קען עס באקומען?

אין אר"י דארף דאס זיין צו באקומען אין "עין יעקב" ספרים געשעפט. מאה שערים.

[הארזים]

איך האב דאס געקויפט אין א שמות סטאר אין עיר התורה מאנסי

[מערכות הקודש]

היינט נאכט כ"ט סיון געפאלט די יארצייט

[מערכות הקודש]

לכבוד די יארצייט לייג איך דא ארויף מודעה פון הגה"צ ר' עמרם בלוי זצוק"ל וואס ער האט געשריבן לזכרו

לויט ווי מצייכענט צו איז דאס די לעצטע כרוז וואס ר' עמרם האט געמאכט די נוסח

Screenshot 2022-06-27 165447.png (182.84 KiB) געזען 944 מאל

[הארזים]

היינט איז די יארצייט

[פרישער בחור]

JD media

[סיפורי צדיקים]

אויב געדענק איך גוט איז אין גליון אילני הפרדס (קומט שוין נישט ארויס היינט) געווען אמאל באשריבן די גאנצע היסטאריע פון דר. דעהאן זצ"ל אין פארזעצונגען א לאנגע צייט