רבי משה מרדכי בידערמאן מלעלוב - יאצ"ט כ"ד טבת

[סטרעטענער אייניקל]

כ"ד טבת הוא יומא דהילולא קדישא של הרב הק' והטהור רבינו משה מרדכי איש האלקים מלעלוב זצוק"ל זי"ע.
האי חסידא קדישא נולד כסלו תרס"ד בעיה"ק ירושלים, לאביו הרה"ק ר' שמעון נתן נטע זצוק"ל מלעלוב, ורצו לקראו רק בשם " משה " ע"ש זקינו הק' רבי משה מלעלוב. אולם בלילה שלפני הברית חלמה אמו הצד' חנה רייצא וראתה בחלומה והנה איש אלקים עומד לפניה , ופניו מאירים כזוהר החמה, ונאמר לה : " הלא תדעי שזקן הק' הזה זהו רבי מרדכי מלעכוויטש זי"ע". בבוקר סיפרה זה לרבי דוידי'ל חמיה, ואמר : " הלא דבר הוא ". וציוה לקרוא לילד " משה מרדכי " , ע"ש הק' מלעכוויטש.
כבר בילדותו ניכרו בו סימני קדושה וטהרה ויר"ש בלתי רגילים. זקינו הק' רבי דוידי'ל שם עליו את עינו בהשגחה יתירה , והראה לו אותות חיבה גדולים. כשאביו נסע לקראקא עם בני משפחתו, נשאר רמ"מ הקטן בירושלים עם זקינו רבי דוד שגידלו. רמ"מ גר אצלו, ורבי דוד לקחו לישון עמו במיטתו, באמרו:" עמו טוב לישון"..
פעם הלך דודי הרה"צ ר' משולם זישא בראנדוויין זצ"ל עם דודו ורבו רבי דוידי'ל בידערמאן זצ"ל, ונכנסו לביתו של רבי דוד. היה זה בלילה, והרבה נכדים של רבי דוד שכבו בכל החדר על הקרקע וישנו.[ כידוע שכמה מחתניו של רבי דוד נפטרו בחייו, והוא טיפל בילדיהם]. לקח רבי דוד את דודי בין הילדים, עד שהגיעו לרבי משה מרדכי שהי אז נער צעיר וישן. אמר רבי דוד לדודי בהצביעו על רמ"מ :" הרואה אתה אותו ? בראותי אותו הנני יודע שאוכל לשכב עם אבותי כשליבי שקט"..
בהיותו נער למד בהתמדה עצומה, במיעוט אכילה ושינה, ובהיותו בן חמש עשרה סיים הש"ס. בגיל שבע עשרה קיבל היתר הוראה .
אחר הסתלקות זקינו למד תוה"ק איזה שנים בירושלים אצל בן דודו וש"ב, זקיני הרה"צ רבי יוסף שמואל שמעלקא בראנדוויין זצ"ל אדמו"ר מסטרעטין.[ שמעתי מפיו של הרה"ק רמ"מ זצוק"ל ].
בהיותו בן חמש עשרה כבר היה קם כל לילה בחצות, והולך למקווה ולערוך תקון חצות בבכיה ליד מקום המקדש.
בהיותו בחור נסע לפולין לאביו, ונסע לצדיקי הדור : לרבי אברהם אלימלך מקארלין הי"ד, ולהרה"ק רבי אהרן יחיאל מקאזניץ זצוק"ל, ולעוד צדיקים.
התחתן עם הרבנית הצ' מ' עטיל ע"ה, בת הרה"ח רבי אברהם שווארץ זצ"ל.
אחר הסתלקות אביו בשנת תר"צ, הפצירו בו חסידי לעלוב לקבל עליו את ההנהגה, וכך הוה.
בשנות השואה הרבה בצומות ובזעקות לישועתן של ישראל, והסתגר בחדר קטן בעיר העתיקה במשך 40 יום רצופים בתפילה, וכן 40 יום במירון אצל הרשב"י, וכן 40 יום בציון רבי מאיר בעל הנס. ואח"ז אמר שרואה שהגרמני ימ"ש יפול.
בהיותו אז במירון אמר להגבאי, שראה שם בציון רשב"י את הרה"ק ר' שלמה חנוך מראדאמסק , ופניו ולבושיו האירו כאור החמה. וכאשר שאלו מדוע הוא מאיר כ"כ, ענה לו : זאת מפני שזכיתי למסור נפשי על קידוש ה'. אחר כמה ימים פגש הגבאי א' מחסידי ראדאמסק, ושאלו על כך,והלה רצה להכותו.. [ אז עוד לא ידעו שהוא נהרג ]. אולם אחר זמן נודע הדבר.
עבודת ה 'שלו היתה מופלאה ביותר, רוב היום הוא היה שקוע בתפילה ובצום. בתפילה הוא ניסה להסתיר את עצמו,אולם מהר מאד דביקותו והשתוקקותו פרצו החוצה ונהיו להתלהבות עצומה. אהבת ישראל שלו היה בלי גבול,והיה ממרר בבכי על צער של יהודי. לפעמים כשהיו לו קוויטלאך "קשים ", אז לא היה יכול לישון כמה ימים בגלל זה.
הוא היה גדול מאד בצדקה וחסד , ותמיד חילק את כל הכסף של הפדיונות וכו' לעניים ולאנשים שביקשו ממנו לעזור להם, כך שבדר"כ לא נשאר אצלו כלום בסוף היום.
עבודתו הק' בשב"ק היתה כצדיקי קדמאי בכלל, למעלה מזמן ומקום, ובפרט בעריכת שולחנותיו הק' שבהם רתח ובער מיראת וקדושת שב"ק. באמירת " כל מקדש " בהגיעו להמילים :"שמחם בבנין שלם " היה לפעמים ממרר בבכי וזורק א"ע עם הכסא בחוזרו על מילים אלו פעמים רבות כבן המתחנן לאביו שבשמיים : שמחם, אוי שמחם בבנין שלם"..
פניו קרנו והאירו תמיד באור עילאי שלא מעלמא הדין.
צדיקי הדור אמרו גדולות עליו ועל מדרגותיו, ביניהם הרה"ק קדוש ה' מבעלזא, והרה"ק רבי ישראל אבוחצירא " בבא סאלי " זצוק"ל.
כל ימיו זעק והתפלל לישועתן של ישראל בכלל ובפרט. הוא היה נודע כפועל ישועות , ומופתיו הרבים עצמו מספר. ורבים נהרו לביתו להיוושע בדבר ישועה ורחמים ועצה.
הוא היה גר בירושלים, ובתל אביב, ובסוף ימיו בבני ברק.
באיסרו חג שבועות תשמ"א הוא נחלה על " סטרוק" , ואמר אז :" לקחתי על עצמי יותר מדאי". בכל זאת המשיך בעבודתו הק' בהיותו משותק .
בליל שב"ק לסדר " שמות " שנת תשמ"ז, בסעודת ליל שב"ק אמר הזמירות "כל מקדש" , ובהגיעו ל " טהורים " - עצר, ולא המשיך יותר. במוצש"ק לפנות בוקר, אור לכ"ד טבת, עלתה נשמתו הק' לשמיים, כאשר מעיניו הק' נוזלים 2 דמעות. וירב בבת יהודה תאניה ואניה.
נטמן בהר הזיתים ליד אבותיו הק' מלעלוב. את מקומו מילאו כמה מבניו, המפורסם מהם היה רבי שמעון זצ"ל שנסתלק ביום הקדוש לפני שנה.
אבקש מחברי הקרעטשמע המופלגים, מי שזוכר ממנו איזה דיבורים או עובדות או ישועות, לזכות את הרבים ולכתוב א"ז כאן, למען נלמד מדרכיו הק' ליראה את ה'.
זי"ע ועכ"י.

[שמואל]

viewtopic.php?p=356009#p356009

[שמואל]

1

[שמואל]

2

[שמואל]

3

[שמואל]

4

[שמואל]

5

[שמואל]

6

[שמואל]

7
ווערט געזען בנו כ"ק אדמור ר אלטר ז"ל

[שמואל]

8

[סטרעטענער אייניקל]

פעם בהיותו ילד חזר רמ"מ מהחיידר עם חבורת ילדים. בדרך התנפל עליהם נער ערבי והחל מכה בהם. כל הילדים ברחו לכל עבר,וכאשר הביטו לאחוריהם ראו את רמ"מ שנשאר לעמוד במקומו, והערבי עומד ומכה בו. קראו לו הילדים וצעקו לו :" למה תעמוד ? ברח ורוץ אלינו"!
ענה להם רמ"מ: מה אעשה והערבי חטף מעל ראשי את היארמילקע שלי, ואיך אפסע פסיעה ללא כיסוי ראש ? ..

[נחמן נתן]

ר' שמואל איר זענט געוואלדיג! ייש"כ, ברענג נאך.

[סטרעטענער אייניקל]

פעם בשב"ק סיפר הרה"ק רמ"מ זי"ע , שכאשר תפשו את הגראף פאטאצקי אחר שהתגייר, שאלוהו הכמרים: הלא בעבר היו לך כל תענוגי עולם והנאותיו, ומה היה חסר לך שנהיית יהודי ?
ענה להם הגראף: בליל שב"ק , כאשר כבה אחד מנרות השבת וריחו נודף, הנני נהנה בריח זה יותר מכל תענוגי העולם ..
ונאנח הרה"ק רמ"מ ואמר: אה, פעם ליהודים היה משהו השגה בקדושת ותענוג שב"ק.. והיום.. נהיינו גראב ואין לנו כל השגה בזה.. אוי, ירוד ירדנו..

[שמואל]

9

[שמואל]

10

[שמואל]

11

[שמואל]

12

[שמואל]

13
מי האיש?

[שמואל]

14

[שמואל]

15
ערב פסח

[סטרעטענער אייניקל]

שכוייעח ר' שמואל.. ממש מחיה נפשות..

[שמואל]

.

[משה פאלאפל]

דא קען מען דאונלאודן א הערליכע 15 מינוטיגע ווידיאו פון הרה"ק רמ"מ מלעלוב זצ"ל.

http://kikarhashuk.com/upload/ramam-migdal-emek.flv

[מומחה יוחס]

ארויף געברענגט לכבוד די הילולא קדישא

אה איך האב זוכה געוועהן צו קענען דער צדיק וקדוש זי"ע ועכי"א

[מומחה יוחס]

ארויף געברענגט לכבוד די יא''צ היינט נאכט כ''ד טבת
זי'''''ע ועכי''א