מסכת קרעטשמע

אייוועלט אינערליכע אנגעלעגנהייטן

אחראי: אחראי

זארעכפעפער
שר האלפיים
תגובות: 2176
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג אוגוסט 24, 2006 2:28 pm

מסכת קרעטשמע

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך זארעכפעפער »

דא ביי דעם טישל וועלן מיר אביסל לערנען אין די עניני הקרעטשמע. פארטשטייט זיך מיר וועלן אנהייבן פונעם מקור, פון די גמרא, און דערנאך וועלן מיר גיין שטאפן-ווייס ווייטער און ווייטער, די ראשונים, אחרונים, תחתונים, מפרשים, וכו', ביז עס וועט מערצעשעם אויסגעאיבט ווערן - בדיבוק חברים - א מסכת שלימה פון די קרעטשמע.

---------

פאר זייטיגע הערות און קאמענטארן אויף די מסכת, ביטע גייט דא. (קרעטשמער).

---------

מתני' אין בין עוברין ליושבין אלא קריאה בלבד, רבי קרמאי אומר אלא רשימה בלבד. אין בין כותב לכותב אלא שינוי השם בלבד: גמ'
אוועטאר
קרעמער
שר עשרים אלף
תגובות: 28338
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג יוני 25, 2006 12:34 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך קרעמער »

תנא היכא קאי דקתני אין בין, ותו מאי שנא רישא דתני פלוגתא ומאי שנא סיפא דלא תני פלוגתא, וכי תימא לא פליגי עלה תנאי בסיפא, והא תני סאכדעס אנא פליגנא?
אוועטאר
קרעמער
שר עשרים אלף
תגובות: 28338
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג יוני 25, 2006 12:34 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך קרעמער »

רש"י: תנא היכא קאי. מה ראה התנא לפתוח המסכת בדיני אין בין, ועל איזה מקרא קאי: סאכדעס. תנא הוא ופליג:

תוס': תנא. פירוש הקונטרס מה ראה התנא לפתוח המסכת בדיני אין בין, הקשה רבי י"ז מאי קושיא היא זו, פשיטא דקאי על ביין ביין שזכר רבי סאכדעס בכל תגובותיו, ותירץ בדרך צחות דא"כ הו"ל למימר ביין ביין, ולמה תני אין בין:
אוועטאר
שוועמל
שר עשרת אלפים
תגובות: 14263
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך יולי 19, 2006 8:40 pm
לאקאציע: גידולו בכל מקום

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך שוועמל »

גמרא. מתקיף לה רב יענטישאשא משמיה דרב איכהערא מאי שנא קריאה בלבד כתיבה בלבד צריכא לה? וכי תימא לכתיבה קמכוון למה לא קתני לה בהדיא? אמר רב יאנשיא חסורי מיחסרא והכי קתני ביין ביין לעוברין וליושבין ואין לנו אלא כתיבה בלבד, רבי קרמאי אומר וכו'.


רש"י; הכי גרסינן: מתקיף לה רב יענטישש משמיה דרב איכהערא מאי שנא וכו', ואין לומר דרב יענטישאשא אמרה להא שמעתא בשם רב איכהערא דהא יענטישאשא חי הרבה קודם רב יענטישש דמשמע דהוה בן בנו והכי קתנא בברייתא בירושלמי אמר רב יענטישאשא משמיה דרב הרחמן, והרחמן היה אבי אביו של נין הרחמן שהיה חי בזמנו של איכהערא. כתיבה בלבד צ"ל: כלומר בין העוברין ובין היושבין קוראים לכל ההודעות אם כן מאי אהני לן קריאה בלא כתיבה הלא כל אחד עושה את זאת אלא על כרחך כתיבה מיבעיא ליה:
שוש אשיש בה', תגל נפשי באלקי! (ישעיה סא)
אוועטאר
יענטאאש
מ. ראש הקהל
תגובות: 726
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג יוני 25, 2006 3:12 am
לאקאציע: http://twitter.com/yentash
פארבינד זיך:

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך יענטאאש »

גמרא:
אין בין כותב לכותב אלא שינוי השם בלבד: מתבי רבי יענטאאשתא, והא 'יתרו' דייסד בתי דינים וגם 'שרים' בישראל לראשונה, כדכתיב 'ואתה תחזה מכל העם אנשי חיל יראי אלהים אנשי אמת שנאי בצע ושמת עלהם שרי אלפים שרי מאות שרי חמשים ושרי עשרת', ומצינן דהוי ליה ליתרו שבע שמות, למדנו יתרו מיתרו, נמצא דהדייני הקרעטשמע וגם השרי מאות ואלפים, הוינן להם שבע שמות או יותר, אם כן מאי קאמר דאין בין כותב לכותב אלא שינוי השם בלבד, אין בין 'ניק' ל'ניק' אלא שינוי השם הוי ליה למימר? מתיב ר' קרעמעריא לר' יענטאאשתא, אם כן לדידך 'אין בין 'סאכדעס' ל'התאחדות' מבעי' לי' למימר? אמר לו ר' יענטאאשתא שפיר כאמרת, אלא דמתני' מדבר בלישנא נקי'. אבל עדיין מאי קאמר דאין בין כותב לכותב אלא שינוי השם בלבד, אין בין 'ניק' ל'ניק' אלא שינוי השם הוי ליה למימר? אלא שבע שמות למתני' אסירא. אם כן להוי ליה תקנתא דשבע שמות אסירא? אלא מיטב שיהו שגגין ואל יהיו מזידין.


רש"י:
ר' יענטאאשתא: רישתא דקהילתא.
שרי אלפים שרי מאות שרי חמשים ושרי עשרת: מין עבודה זרה, והוי נפרץ בזמן הקרעטשמע.
דהדייני הקרעטשמע וגם השרי מאות ואלפים: היינו הך? אלא אמרי חכמים בכפילא. אי נמי, איך_הער דאלא הדיינים היו השרים (לישנא סאחרקאחסטיא).
ר' קרעמעריא: מיסדא דקרעטשמיא, ומקורב למלכות היה בשנים קדמיות, לה'גראף'ים וה'פויפסט'ים.
התאחדות: שם. ומלשון 'התאחדות הרבנים'.
דמתני' מדבר בלישנא נקי-ה: כדי שלא לבייש מי שיש לו.
להוי ליה תקנתא: לאו דשמרו התקנות, אלא דהוי ליה לתקן למראית עין בלבד.
מיטב שיהו שגגין ואל יהיו מזידין: באותו זמן בטלה מלראות האיי. פי. אדרעסע.
אוועטאר
גרויזאמער
מ. ראש הקהל
תגובות: 3628
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג יולי 06, 2006 4:03 pm
לאקאציע: מאלי הויז ארעסט

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך גרויזאמער »

הגהות הב"ח:
רש"י ד"ה ר' יענטאאשתא: רישעא דקהילתא ה"ג.
איינגעשריבענע באנוצער וועלכע האבן באדאנקט די תגובה:
קרעמער | צום זאך | צייטליך | גרויזאמער | וויכטיג מאכער | אויפריכטיג | מאשקע | bloomberg4mayor | arender

לחץ כאן למסור תודה על תגובה זו | דווח על תוכן פגעוני
אוועטאר
איך_הער
סעקרעטאר
תגובות: 18580
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג יולי 04, 2006 6:47 pm
לאקאציע: אין אפיס
פארבינד זיך:

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך איך_הער »

ציונים:
הגהות הב"ח:
רש"י ד"ה ר' יענטאאשתא: רישעא דקהילתא ה"ג.
רישעא, לא גרסינן.
אוועטאר
גרויזאמער
מ. ראש הקהל
תגובות: 3628
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג יולי 06, 2006 4:03 pm
לאקאציע: מאלי הויז ארעסט

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך גרויזאמער »

ישא ברכה:

ציונים: הגהות הב"ח וכו'.

זה באמת פלא מה רוצה הציונים בזה, ובמה פליגי ההגהות הב"ח והציונים. ולא זכיתי להבין. ועי' במהרש"א.
איינגעשריבענע באנוצער וועלכע האבן באדאנקט די תגובה:
קרעמער | צום זאך | צייטליך | גרויזאמער | וויכטיג מאכער | אויפריכטיג | מאשקע | bloomberg4mayor | arender

לחץ כאן למסור תודה על תגובה זו | דווח על תוכן פגעוני
אוועטאר
איך_הער
סעקרעטאר
תגובות: 18580
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג יולי 04, 2006 6:47 pm
לאקאציע: אין אפיס
פארבינד זיך:

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך איך_הער »

ישא ברכה: (א)

ציונים: הגהות הב"ח וכו'.

זה באמת פלא מה רוצה הציונים בזה, ובמה פליגי ההגהות הב"ח והציונים. ולא זכיתי להבין. ועי' במהרש"א.

(א) הגם דפלא הוא, אבל קצת יש לדחוק, דהציונים סבר, דלא גרסינן לשונות של גנאי.
אוועטאר
קרעמער
שר עשרים אלף
תגובות: 28338
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג יוני 25, 2006 12:34 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך קרעמער »

שתו שכרנין פעם אחת נכנס לבית מזיגה איש בליעל אחד והוי אמר להו לשכרנין רק אם אתה מתאכזר על חיותך יתאכזר חיותך עליך ושיבחוהו חכמים כיון שאמר לה פעם ושתים ושלש וחזר עליה עוד הרבה פעמים עד אין שיעור וערך התחיל הפתגם לצאת מנקבי החוטם עד שנענה אחד מהן ואמר הרם את חתימתך וזרה הלאה כי קדשו

רש"י [וויין]: שתו שכרנין. לשון הש"ס ודוגמתו בבבלי תנו רבנן: בית מזיגה. קרעטשמ"ע בלע"ז: בליעל. בלי עול, ובלשון מאנגאל"י קורין לו גרויזאמע"ר: ושיבחוהו חכמים. כי אמת נכון הדבר ויפה אמר: מנקבי החוטם. כי כן הוא טבעו של עולם שאף דבר המתוק ביותר אם אוכלין ממנו הרבה יותר מדי נמאס ממנו, כדכתיב (משלי כה טז) דבש מצאת אכול דייך פן תשבענו והקאתו: חתימתך. כפשוטו, והענין ידוע: כי קדשו. כל דבר הנתעב ונמאס קרוי קדש, כדכתיב לא יהיה קדש ולא תהיה קדישה:
אוועטאר
שוועמל
שר עשרת אלפים
תגובות: 14263
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך יולי 19, 2006 8:40 pm
לאקאציע: גידולו בכל מקום

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך שוועמל »

תנא, מעשה בבית מזיגה אחת שהיתה כמה שנין בארץ הידפארקיא אתא ההוא גראפיא ושליט עליה בכורמיזא עלו חכמים עילוויה ובעי רחמי ולא איתרצי לן אתא ההוא גברא ושקל בלחישה כל המטלטלין דניידי מהקרטשמאי ואוזיל יתהון לבית מזיגה חדתא דבנו להו בלי למידע להגראפיא הרישעא והודו לו חכמים. אמר רב סאכדעתיא כך קיבלתי מרבי דעד היום לא ידע הגראפיא הרישעא לאן אזלו בני הבית מזיגה, וקבעו חכמים לגמור תשובת הריג"ל וגני וואלקער בלעק לעבל ביומא הדין, והאידנא נהגו לגמור אלד וויליאמסבורג עם פלום ברענדיא.

רש"י. הידפארקיא: שם מקום בארץ ישראל.
גראפיא: שר. בכורמיזא: באגרוף כלומר ביד חזקה וכן הוא אומר להכות באגרף רשע.
כך קיבלתי מרבי: רבי התאחדות.
תשובת הריג"ל: מין דבר חריף הוא ומתוק לחיך.
אלד וויליאמסבורג: שמעתי שיש עליו תמונה של הגשר בוויליאמסבורג עם מרכבי סוסים.
פלום ברענדיא: כתרגומו.
שוש אשיש בה', תגל נפשי באלקי! (ישעיה סא)
אוועטאר
קרעמער
שר עשרים אלף
תגובות: 28338
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג יוני 25, 2006 12:34 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך קרעמער »

הגהות הב"ח: רש"י ד"ה אלד וויליאמסבורג. שמעתי שיש עליו תמונה של הגשר בוויליאמסבורג עם מרכבי סוסים: נ"ב כפי השמועה אין יי"ש זה בנמצא עוד וצ"ב.
זארעכפעפער
שר האלפיים
תגובות: 2176
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג אוגוסט 24, 2006 2:28 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך זארעכפעפער »

אין בין עוברין ליושבין: במאי קמפליגי, מר סבר מרובין העוברין על הרושמין, ומר סבר היינו עוברין היינו רושמין. ודכו"ע כותבין מועטין הן, איתביה זרחא בר פלפלא תנן התם החבויים ככותבין, רבי שלישא אומר החבויים כרושמין, ואי אמרת היינו עוברין היינו רושמין, חבויין מאי הוא. א"ל אנא שמענא דאיכא ואיכא, איכא דכותבין ואיכא דרושמין.


רש"י:
מר סבר מרובין וכו'. ת"ק סבר מרובין וכו' דאיכא עוברין לחוד ואיכא רושמין לחוד, וע"כ תני מתני' דאין בין עוברין ליושבין אלא קריאה. ולקמן* פרכינן משמי' דשוועמלא לת"ק אי רושמין כעוברין או ככותבין.
ומ"ס היינו וכו'. רבי קרמאי סובר דליכא עוברין בלבד, דכל העוברין רושמין.
תנן התם. לקמן (דף?) בפרק החבויים
רבי שלישא. ע"ש מספר שלשה
אנא שמענא. ובלע"ז איך הער
דאיכא ואיכא. איכא חבויין דרושמין בלבד, ואיכא חבויין דכותבין.

---
הגהות הב"ח

* צ"ל לעיל תחילת הדף. ועיי' לקמן דף? ושם יבואר עוד.
זארעכפעפער
שר האלפיים
תגובות: 2176
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג אוגוסט 24, 2006 2:28 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך זארעכפעפער »

אן ענטפער פאר "תוהו ובוהו", אין א המשך פון אט דעם אשכול

----
גופא, אמר זרחא לתוהו ובוהו כתיבתך מחיין את הקרעטשמע וקוראיה. איתביה תוהו לזרחא, בי שעתא דתרי עשר, והלא קרעטשמע דומם היא ועוד היינו קרעטשמע היינו קוראיה. א"ל זרחא לא היא, קרעטשמע יושביה וכותביה ודברא זרחא כלשון בני אדם וכמא דאמרי אינשי בי מדרשא על גלגלא, וקוראיה עוברי אורחי הן. א"ל תוהו ואי דברת כלשון בני אדם בקרעטשמע לחוד סגי, ועוד קוראי הקרעטשמע הוה ליה למימר, ועוד ק"ו היא קוראיה וכ"ש יושביה, ועוד קרעטשמע וקוראיה לזה כיוון או לא וכפטיש יפוצץ פירשת דבריך. א"ל זרחא תוהו ובוהו הם דבריך.

---
רש"י
בי שעתא דתרי עשר. שעת הכתיבה של תוהו הי' שעה י"ב בלילה:
והלא קרעטשמע דומם היא. ולא שייכא ביה חיים ומתים:
בי מדרשא על גלגלא. כלומר מתוך סיכסוכי ודיבורי המתפללים דבריהם נתגלגלין מזו לזו, כאופנים המגלגלים:
בקרעטשמע לחוד סגי. דקרעטשמע כולל בתוכו בין יושביה בין קוראיה:
קוראי הקרעטשמע הול"ל. פי' ואת"ל שכיוון דייקא לפרש גם היושבין וגם הקוראין הול"ל קוראי הקרעטשמע ואנא ידעי שהם יושביה וקוראיה:
ק"ו היא וכו' לא זו אף זו . הכי גרסינן ק"ו היא קוראיה וכ"ש יושביה וכי לא אף זו אף זו קאמרת:
תוהו ובוהו הם דבריך. כפשוטו:
קרעזי

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך קרעזי »

מתיב רב קרייזינא עד אימתיי יושבין ניקי דבי מרזיחא אביי אמר עד שיסתלקו השולחנות, רבי יוסי אמר עד דגמירא הני כדי דיעקב דניאל דכתיב ויאמר שלחני כי עלה השחר ואמרינן עלה האי שחר היכי דמי אלימא שחר ממש הא אמר קרא שחורה אני ונאוה והאי לאו בפוריא תליא מילתא, אלא שחר דין שכרא דבי שכרא כדאמרי אינשי נעביד להו בודלייט ורבי יהודה היא דדריש טעמא דקרא.
זארעכפעפער
שר האלפיים
תגובות: 2176
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג אוגוסט 24, 2006 2:28 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך זארעכפעפער »

די שטיקל גמרא, איז אין שייכות צו די תגובה פון אלעקסייאון די תגובה פון קרעמער.
***

איתביה רב זרחא בר פלפליא, והא אנן תנן מאימתי מאימתי מברכין על העננים משעה שיצא הלבלר בקולמסו. לא קשיא, הא לבני זרחא והא לבני הכפרים. ובני זרחא על העננים מברכין ועל הגשמים לא? אמרי, מברכין על העננים וכ"ש על הגשמים. איבעא להו בני זרחא בתר עננים מברכין או בתר גשמים מברכין? איבעת אימא בתר גשמים, והלא זורחין המה ביומא דגישמא? זורחין המה ביומא דגישמא, והלא איתא לעננים? אלא, יומא דבני זרחא אינו אלא ביומא דעב הענן, ולא עננים וגשמים סתמא. ובני זרחא על העננים מברכין ועל גשמים לא.

**
רש"י
הכי גרסינן, לבני הכפרים. בני הכפרים סתם יושבי קרעטשמעריא. גירסא אחרינא, לבני הכליא, וגירסא משובשת היא דבני היכליא דינן כבני זרחיא:
וכ"ש על הגשמים. דליכא גשמים בלי עננים. ובדלא ברכי על העננים איירי:
איבעיא להו וכו' בתר עננים וכו' בתר גשמים. מאימתי הם יוצאין בלבלריהן משעת יציאת העננים או משעת ירידת הגשמים:
והלא זורחין המה. כלומר חזינן שמוציאין לבלריהן מחמת העננים ולא מחמת הגשמים:
דעב הענן. ובלע"ז דיק"ע פאכמארעט"ע וואלקענע"ס:
על העננים מברכין. עננים עבים:
על גשמים לא. כהגשמים יורדין עם סתם עננים וכ"ש בעננים סתם:
בני היכלא
שר האלפיים
תגובות: 2655
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך מאי 02, 2007 12:01 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך בני היכלא »

אמר רב בון דמן היכליא, מאי דכתיב ונטלתני רוחא ושמעית בתרי קל זיע סגיא דמשבחין ואמרין, הכי מוקמינן לה בני זרחא, ונטלתני רוחא, דא רוחא דידיע לכל בני כפרא, דהא רוחין הדין מייתין ית ענניא דיעוף תחות שמיא, ובגין כך מסתרין ומטמרין ית זרחיא דשמשא מעיני בני נשא, וגרמין באופנא הדא, דכולא בני כפרא ישנון ית וסתהון מסדרא דקביע ועמדי בכולא חדשי, וכדין כולהון נעשין ומתחדשין לברי' אחריתא, ועל דא "ושמעית בתרי קל זיע סגיא" דכדין נשמעין קולין סגיאין מרישא דעלמא עד סופא דעלמא, וכל הכפר ודייריה מייחדין ית כל כוחיהון ומוחיהון, ועסקין ברזא דרזין בעניניא דמשתכחין בכבשונא דהאי עלמא, וכד חמון יתון תלמידיהון ומחזין ביקרא דמאריהון כדין כולהון "משבחין ואמרין" "בריך יקריה דמארי דקורצמיא, ומכוונין בהאי שעתא להאי גברא רבא ויקירא דמכונה בשמא "זרחא בר פלפליא"
אוועטאר
איך_הער
סעקרעטאר
תגובות: 18580
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג יולי 04, 2006 6:47 pm
לאקאציע: אין אפיס
פארבינד זיך:

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך איך_הער »

דאס איז א זוהר, נישט קיין גמרא, בינעך גערעכט?
אוועטאר
אנדי פעטיט
שר שבעת אלפים
תגובות: 7175
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג סעפטעמבער 02, 2007 11:20 am
לאקאציע: אין די גלייזן

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך אנדי פעטיט »

איכער, איר זענט מכובד מיט'ן אראפ ברענגען די פירוש הסולם.
הייב אויף דיינע הענטעלעך צום טאטע אין הימל!
אוועטאר
איך_הער
סעקרעטאר
תגובות: 18580
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג יולי 04, 2006 6:47 pm
לאקאציע: אין אפיס
פארבינד זיך:

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך איך_הער »

כאמורא אז כעלעס אפ'שחט'ן, ס'איז נאר אינטערעסאנט אזוי, אז כ'וועל הערן פון אנדערע אנדערש, עמער אפשר טוהן דערין.
אוועטאר
אנדי פעטיט
שר שבעת אלפים
תגובות: 7175
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג סעפטעמבער 02, 2007 11:20 am
לאקאציע: אין די גלייזן

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך אנדי פעטיט »

תנו רבנן יומי דחנוכה תמני אינון ומצוה למיכל בהון לתקיתא ופנכיתא, משום דשמנין אינון.
בעא מיניה אימתי יכילנא למיחדל למיכל מאכלי דשמניניתא? א"ל לכשיפוצו כריסותיך חוצה.

בעו הנהו בני זלולי וסובי, מהו למיכלי מאכלי דסיני בחנוכה?
מי אמרינן דדוקא לתקיתא ופנכיתא אמרה תורה, או דלמא כל מילי דשמנינותא והוא הדין למאכלי דסיני?
אם תמצא לומר דכל מילי דשמניתא אמרה תורה, מי אמרינן דדוקא כגון פלאטריתא דפופותא, ולומינאתא, דשמנינותיהו מינכרא על כולי אצבעותא, או דלמא הוא הדין לסטיקותא גרידתא ואף על גב דשמנינותיה לא מינכרא.
הייב אויף דיינע הענטעלעך צום טאטע אין הימל!
אוועטאר
אנדי פעטיט
שר שבעת אלפים
תגובות: 7175
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג סעפטעמבער 02, 2007 11:20 am
לאקאציע: אין די גלייזן

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך אנדי פעטיט »

לאמיר זען וויפול פון די חברי הקרעטשמע וועלען אליין קענען אפלערנען דעם שטיקל
הייב אויף דיינע הענטעלעך צום טאטע אין הימל!
לחיים ולברכה
שר האלפיים
תגובות: 2554
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג פעברואר 22, 2007 1:10 pm
לאקאציע: אונטער'ן נעץ

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך לחיים ולברכה »

פירש"י. דפופותא. יש אומרים פעפסי בלע"ז, ומפי רבותי שמעתי שזה הנקרא פאפיטעס.
אם אין אני לי, אויב איך וועל נישט טוהן פאר מיינע אייגענע קינדער, מי לי, ווער וועט דאס טוהן אנשטאט מיר?
אוועטאר
אלטעבחורל
מ. ראש הקהל
תגובות: 1086
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך נאוועמבער 14, 2007 11:28 pm
לאקאציע: לעצטענס בינעך געווען אין א פאָפאָטש, היינט? אין אַ קראַקס
פארבינד זיך:

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך אלטעבחורל »

ובנהרדעי אמרי זהו הפופסא של ופאנקע, מאידך גיס זהו שאנו אומרים אצל הפרצת הראפפעל, שאין אנו בקיאין באיזה ראפפעל שאנו זורקין "הניקעל"
ומפני זו אנו דופקים לילך אצל הרשות היחיד. מכיון שנסתלקו יוצאי רגל מן השוק,
ומפני הרמאים אנו חשדינן...
ובאמת הא לן הא להו..
אוועטאר
אנדי פעטיט
שר שבעת אלפים
תגובות: 7175
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג סעפטעמבער 02, 2007 11:20 am
לאקאציע: אין די גלייזן

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך אנדי פעטיט »

תוס'

דפופותא: פי' הקונט' פעפסי בלע"ז ומפי רבותיו פאפיטעס, וקשה לפי"ז מה השייכות לחנוכה? וחכמי עמא ריקיא פירשו פלאתירותא דפופותא היינו צלחת גדולה עד מאוד ואש בוער בקרבו מלא על גדותיו עם כל מיני מאכלים שמנים כגון עגרול, כנפים, נוגטי עוף, ריבית, כאבוב, ועוד מיני מעדנים שמנים . לפי זה מובן שייכותו לחנוכה.
הייב אויף דיינע הענטעלעך צום טאטע אין הימל!
שרייב תגובה

צוריק צו “אידישע וועלט”