טקסט מנוקד וכו'

[גרויסע רעדנער]

איינער מיט די תפילה 'גאט פון אברהם' אין לשוה"ק ווי געדריקט אין געוויסע זמירות'ן?

[תרנגול]

איינער מיט טעקסט פון הנהגות אדם (מנוקד) פון הרה"ק רבי ר' אלימלך מליזענסק זי"ע?

[לדעתי]

צעטיל קטן מהרה"ק רבי ר' אלימלך מליזענסק זי"ע

אלה הדברים אשר יעשה אותם האדם וחי בהם:
א. בכל עת ורגע שהוא פנוי מן התורה ובפרט שהוא יושב בטל לבדו בחדר או שוכב על מטתו ואינו יכול לישן יהיה מהרהר במצות עשה זו של ונקדשתי בתוך בני ישראל וידמה בנפשו ויצייר במחשבתו כאלו אש גדול ונורא בוער לפניו עד לב השמים והוא בשביל קדושת הש"י שובר את טבעו ומפיל א"ע להאש על קידוש הש"י ומחשבה טובה הקב"ה מצרפה למעשה ונמצא שאינו שוכב ויושב בטל רק מקיים מצות עשה דאורייתא:
ב. בפסוק א' של ק"ש וברכה ראשונה של שמונה עשרה יהרהר כנ"ל ועוד יכוין אם יענו אותו כל או"ה בכל עינוים קשים ויפשטו עורו מבשרו להכחיש ח"ו ביחודו יסבול כל היסורים ולא יודה להם ח"ו ויצייר בדעתו ומחשבתו כאלו עושין לו כנ"ל ובזה יצא ידי חיוב ק"ש ותפלה כדין:
ג. גם בשעת אכילה וזיווג יכיון כנ"ל וכשיתחיל להרגיש תענוג גשמי יצייר במחשבתו כנ"ל ותיכף ומיד יאמר בפיו ובלבבו שיותר הי' לו תענוג ושמחה בעשיית מ"ע של ונקדשתי באופן הנ"ל מהרגשת תענוג גשמי הזה שהוא מהצרעת משכא דחויא וכך יאמר וראיה לדבר שיותר הי' לו תענוג ושמחה בעשיית מ"ע של ונקדשתי באופן הנ"ל שאפילו היו חוטפין אותו רוצחים באמצע אכילה וזיווג לעשות לו העינוים קשים הייתי משמח א"ע על קידוש הש"י יותר מתענוג גשמי הזה. אך יזהר שיהי' דובר אמת בלבבו ושיהי' אז בשעת מעשה תקוע על לוח לבו בתוכיות ובפנימיות הלב באמת גמור ולא ישטה א"ע להיות כגונב דעת עליונה ח"ו:
ד. בכל הדברים שבעולם הן בתורה הן בתפלה הן במצות מעשיות ירגיל א"ע לומר בזה הלשון הריני עושה זאת לשם יחוד קוב"ה ושכינתיה לעשות נחת רוח להבורא ית"ש וירגיל א"ע לומר זאת בתוכיות ופנימיות הלב ובהמשך הזמן ירגיש הארה גדולה באמירה זו:
ה. כשיתחיל להתעורר בו מדה רעה ח"ו ממדות רעות שהוא רגיל בהם כגון עקשנות ובושת של גאוה ועצלות ובטלה המביאה לידי שיעמום וכיוצא בהם יאמר תיכף ומיד בזה הלשון ובכל כחו הכנעני החתי האמורי הפריזי החיוי והיבוסי והגרגשי וינצל. וירגיל א"ע לצמצם ראייתו שלא להסתכל חוץ לד' אמות אפי' בהיותו בביתו ובפרט בבה"כ ובחדר שלומד בדרך הילוכו בחוץ ובהזדמן לפניו אשה אפי' אשתו ובניו הקטנים וכיוצא יצייר לפני עיניו השם אדנ"י:
ו. כשיבא לו ח"ו מחשבה רעה מניאוף יאמר כמה פעמים ונשמרת מכל דבר רע ויהרהר אז בדרשות חז"ל שדרשו עליו שלא יהרהר אדם ביום ויבא לידי קרי בלילה ולא יניח ח"ו לשהות המחשבה רעה במוחו שלא לטמאות שכל העליון ח"ו:
ז. כשיבא ח"ו לידו בהזדמנות כנגדו הסתכלות רעה ח"ו כגון בהמה וחיה או עוף שנזקקין זה לזה או טפח מגולה באשה במקום ערוה או בצורת אשתו נדה וכיוצא בהן יאמר תיכף ומיד הפסוק ולא תתורו אחרי לבבכם ולא יטמא את שכלו ח"ו:
ח. ירגיל את עצמו שלא יתחיל לדבר לשום אדם זולת לצורך גדול ההכרח לו ואף ההכרח ידבר בדברים קצרים מאוד מנופה בי"ג נפה שלא יהי' בדיבורו שום שקר ח"ו ושום חנופה ושום לשה"ר ורכילות ושום הלבנת פנים ולא שום הראות מעשיו לבני אדם וירגיל א"ע בכלל שאמרו חז"ל למוד לשונך לומר איני יודע. כשמדברין אליו ב"א אשר אין נזהרים מלדבר דברים בטלים ישמיט א"ע מהם בכל כחו ובכל מיני תחבולות וכשלא אפשר לו להשמט מהם בשום אופן עכ"פ יקצר מאוד מאוד בזה שמוכרח להשיב להם:
ט. ירגיל את עצמו תיכף ומיד כשיתעורר משינתו יאמר מודה אני לפניך מלך חי וקים שהחזרת בי נשמתי בחמלה רבה אמונתך. ויאמר אפילו בלשון אשכנז בלב שמח ברוך אל עליון אשר נתן לי מצות ציצית אלה אשר אני מסובב בהן ומצות נטילת ידים שחרית להעביר רוח רעה והקליפה הקשה מעל שתי ידים שלי ויראה שיהי' לבו מלא שמחה באמרו כנ"ל ויקבל עליו הגדר של מיעוט הדיבור בנזכר לעיל סי' ח':
י. יזהר מאוד בהתמדת הלימוד שעורין כסדרן תיכף ומיד אחר קומו משינתו ואחר אמרו תיקון חצות והצעטיל קטן לא יזוז מהספר שלומד בו אפילו שעה אחת בכל פעם שיישב א"ע ללמוד ואחר שיאמר תפלת השב המתחל' אנא השם וכו' ותפלת הת"ת בש"צ המתחל' הנני רוצה ללמוד יראה בכל כחו שלא לעשות שום הפסק אפילו במחשבה אחרת זולת מחשבת הלימוד ומחשבת הצעטיל קטן שהוא לפני עיניו כי המאור שבה יחזירנו למוטב:
יא. ירגיל א"ע להתפלל בכל כחו ובקול המעורר הכוונה להדבק המחשבה לדיבור ופניו אל הכותל בתוך סידור התפלה בבוקר ובערב ולא יסתכל לצדדין מתחלת התפלה עד סופה ובחזרת הש"ץ הש"ע יעיין בסידור לענות אמן בכל כחו על כל ברכה וברכה ובשעת קריאת התורה להטות אזנו על כל דיבור ודיבור מהקורא כקורא את המגילה ולעשות עצמו כאלם בבית הכנסת אפילו קודם התפלה ואחריה עד הליכתו לביתו:
יב. יצייר במחשבתו תמיד ובפרט בשעת קריאת הצ"ק הזה כאלו איש אחד עומד סמוך לו ומעורר אותו בקול רעש גדול לקיים כל הנהגות אלו ואל יפיל שום דבר ארצה אפילו נקודה קטנה וכשירגיל עצמו כך אזי במשך הזמן יבא עליו התעוררות גדול מצד נשמתו רשפי אש שלהבת י"ה:
יג. לספר בכל פעם לפני המורה לו דרך השם ואפי' לפני חבר נאמן כל המחשבות והרהורים רעים אשר הם נגד תוה"ק אשר היצה"ר מעלה אותן על מוחו ולבו הן בשעת תורה ותפלה הן בשכבו על מטתו והן באמצע היום ולא יעלים שום דבר מחמת הבושה ונמצא ע"י סיפור הדברים שמוציא מכח אל הפועל משבר את כח היצה"ר שלא יוכל להתגבר עליו כ"כ בפעם אחרת חוץ עצה הטובה אשר יוכל לקבל מחבירו שהוא דרך השם והוא סגולה נפלאה:
יד. יזהר מאוד ומאוד לחזור לפעמים בכל מעת לעת זה הצעטיל קטן ויפרש כל תיבה ותיבה בלשון אשכנז וזה יהי' לו חוק ולא יעבור מללמוד קודם הזיווג פרק ט"ז בר"ח והנהגות האר"י ז"ל ואם ישאר לו פנאי ילמוד גם פרק י"ז מר"ח הנ"ל וזה יהי' לו חוק ולא יעבור:
טו. קודם נט"י לאכילה יאמר תפלת השב של ר"י ז"ל ואחר אכילת המוציא יאמר בזה הלשון לשם יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיא אין אני אוכל להנאת גופי ח"ו רק שיהי' גופי בריא וחזק לעבודתו ית"ש ואל יעכב שום חטא ועון והרהור רע ותענוג גשמי את היחוד קוב"ה על ידי ניצוצות קדושות של האכילה והשתיה הזה ויכוין כשהוא אוכל דבר מה או שותה דבר מה שהטעם שהוא מרגיש בפיו בשעת לעיסה ובשעת גמיעה היא פנימיות הקדוש' וניצוצו' הקדוש' השורה במאכל או במשק' ההוא וע"י האכילה והטחינה בשינים והאצטומכא נברר הפנימיות מהמאכל שלא יעשה מותר להשפיע לחיצוני' ואז נפשו נהנית מהפנימיות, והפסולת נעשה מותרות ונדחה אל החיצונים ויקבל אז במחשבתו שתיכף ומיד כשירגיש שיצטרך לנקביו לא ישהה את הפסולת בקרבו לטמא ח"ו את מוחו ולשקץ את נפשו להשהות את הצואה והשתן בקרבו אפי' רגע א'. וגם יצייר לפניו בשעת אכילה האותיות מאכ"ל בכתב אשורית ויהרהר שעולה צ"א כמנין הויה בשילוב אדני:
טז. האדם לא נברא בעולם רק לשבר את הטבע לכן יזרז א"ע לתקן מדותיו בשנת י"ח דוקא כמו שאבאר כגון מי שנולד בטבע של עקשנות ישבר את טבעו מ' יום רצופים לעשות דוקא להיפך ממה שיעלה במחשבתו וכן מי שבטבע עצל ירגיל את עצמו מ' יום רצופים לעשות כל דבר בזריזות הן בהולך לשכוב על מטתו הן לקום בבוקר ממשכבו הן בזריזות לבישת בגדים ונט"י ולנקות את גופו ולילך בזריזות לבהכ"נ תיכף אחר קומו מהספר וכיוצא בהן וכן מי שטבעו ביישן מהחלק של בושה רעה ירגיל את עצמו מ' יום להתפלל דוקא בקול רם וכח תנועת אבריו ולקיים כל עצמותי תאמרנה ולברך על התורה בקול רם עד שיעזרהו מן השמים להסיר הבושה הרעה ממנו וכן מי שאמרי פיו אינם עולים יפה ומסודר מחמת הרגל טבעו וכלי הדיבור שלו ירגיל את עצמו מ' יום להטות אזנו להדיבורים היוצאים מאליו הן במילי דעלמא והן במילי דשמיא הן בשעת הלימוד כי הרגל של כל דבר נעשה שלטון וכן מי שטבעו אינו מתמיד בלימודו ירגיל את עצמו גם כן מ' יום וילמוד יותר מהרגל שלו ויסתכל בכל פעם קודם הלימוד בצעטיל קטן שלי ומשם ואילך מן השמים יעזרוהו להיות מוסיף והולך בשבירת מדות הרעות עד תומם:
יז. בכל עת שהוא פנוי מהתורה ומהתפלה ילמוד את עצמו בעל פה דברים הצריכים לו כגון תיקון רחל ותיקון לאה ותפלה השב וברכת לבנה ובריך שמיה ועל הכל ומודים דרבנן ויהרהר במצות עשה של ונקדשתי וכו' ככתוב לעיל. כ"ז מצאתי בכ"י:


הנהגות האדם מהרה"ק רבי ר' אלימלך מליזענסק זי"ע

אלה הדברים אשר יעשה האדם וחי בהם:
א. הראשון צריך האדם ללמוד גמרא ופירש"י ותוס' ומפרשים כל אחד לפי השגתו והפוסקים אחריהם ומתחלה ילמוד ש"ע או"ח וצריך להתפלל להשי"ת שיבא על האמת כי חטאת נעורים של האדם הראשון מסמין עיניו שלא יראה אף שיכול לפלפל ולהגיד לאחרים דינו אבל הוא בעצמו שוכח ולא מקיימם באמת, לכן צריך האדם להתחרט מאוד על עונותיו ולהתבודד עצמו קודם אור היום שאז עת רצון לבכות על גלות השכינה פעמים הרבה עד אין חקר ויבכה בדמעות וגם ביום לפעמים יתבודד ואז יראה בעצמו שעמדו עונותיו נגד עיניו, ויזכור את חטאותיו ועונותיו ופשעיו כהרים וגבעות אשר מעולם לא זכר אותם אם עשה ככה, ככה יעשה לא פעם ולא שתיים ולא מאה פעמים עד אשר ירחמו עליו מן השמים ויתפלל להש"י שידריכוהו בדרך, ויורה דרכו שלא יבלה חיי חייו ואז הש"י ברחמיו וברו"ח יאיר עיניו באור תורתו הקדושה ויבין וישכיל תוכן הדבר לעשותו ולקיימו:
ב. אלה הדברים צריך ליזהר מחנופה ומשקרים וליצנות ולה"ר וקנאה ושנאה ותחרות וכעס וגאוה ומלהסתכל בנשים ומלהרבות שיחה עם אשה אפי' עם אשתו אמרו וכו' ובפרט בעת נדתה צריך הרחקה:
ג. ויזכור תמיד יום המיתה וכשילמוד גמרא או שאר ספרים לא יפסיק שלא יעבור על דברי חז"ל שדרשו על הקוטפים וכו', ויתפלל להשי"ת שילמוד תורה לשמה:
ד. ויעסוק באימה וביראה באיזה ספרי מוסר בכל יום בר"ח ושל"ה וח"ה:
ה. ולפעמים ילמוד באימה במעט איזה כתבים מהאר"י זצלל"ה וכ"ז באימה וביראה ופחד ה', בדורות הראשונים היה נשמותיהם נשמות קדושות והיו נשמרים מנעוריהם מכל חטא ועון והיו נשמותיהם ראוים ומסוגלים ללמוד חכמה זאת, אבל עתה בעו"ה שיש לנו גוף עכור וחומר עב צריך האדם לזכך ולכבס עצמו מכל חטא ולזכך נשמתו ויבין האדם אם זכך נשמתו כאשר אין יצה"ר מסיתו לשטות והבלים כאשר בתחלה, ואז יוכל ללמוד בכל פעם הכתבים והש"י יזכהו אם יזכך מחשבתו בקדושה באמת ובתמים שיפתח לו שערי החכמה בכתבי האר"י זללה"ה אשר לא כן כ"ז שמלובש בתאות גופניות בהבלי זמן שהלימוד קשה לו מאד ח"ו:
ו. צריך האדם לזכך גופו ונפשו בלימוד כנ"ל בלימוד הגמ' ותוס', גם דברי אגדה שבגמ' המה מסוגלים מאד לזכך נשמתו:
ז. וישמור עצמו מעבירות מהרהורים רעים בכל אופן ואופן:
ח. וישמור עצמו מלשנוא שום אדם מישראל כ"א הרשעים שנודעים לו בבירור שא"א לדונם לכף זכות וכל שאפשר לדונם לזכות מחויב לאהוב כנפשו בכל מאודו בגופו וכנפשו לקיים ואהבת לרעך כמוך:
ט. וישמור את עצמו מלדבר שום דבור קודם התפלה אפי' דבר א' כי זה מבטל כוונת התפלה:
י. ויזהר לנקות א"ע קודם התפלה וקודם סעודה, גם בכל פעם שצריך לנקביו שלא להשהות ויעבור על בל תשקצו:
יא. ויזהר שיהיה בגדיו הכתונת ומכנסים מנוקים מלכלוך וצואה וש"ז ח"ו:
יב. לא יטיל אימה יתירה בתוך ביתו ולא יקפיד שום הקפדה בתוך ביתו ואם יהיה לו שום הקפדה על שום אדם או על דבר אחד, יזכור מיד חטאת נעוריו ויאמר בלבו אין זה כ"א עונותי הביאוני לידי הקפדה זו וכן בכל דבר יזכור חטאותיו ועי"ז יוכנע ויושבר כח היצה"ר:
יג. ויתפלל להשי"ת שיעזרוהו לעשות תשובה שלימה, ושלא ימות בלא תשובה ויכלול א"ע בתוך שאר ב"ת שיעזרוהו שיעשה תשובה שלימה ויתפלל על מחילת עונותיו בכלל מחילת עונות ב"י:
יד. ויהיו דבריו בנחת עם בנ"א ואם משבחין אותו ילך בזריזות ויצטער א"ע ויאמר מה זה משבחין אותי ואין בי אלו היו מכירין בשפלותי ושטותי ומעללי ומעשי הרעים ואיך אשא פני לפני הבורא ית"ש שהוא יודע ורואה מעשי בכל עת ורגע אעפ"כ הוא מרחם עלי בכל דברי:
טו. ידמה בעיניו כאלו אדם עומד לנגדו תמיד ולא ירף ממנו השגחתו במעשיו תמיד ואלו היה רואה בו דבר מכוער היה מתבייש ונמאס בעיניו והיה מטמין א"ע באמתחת עכבר מגודל הבושה על אחת כמה וכמה ית"ש עומד עליו ורואה במעשיו בכל עת ורגע בלתי אפשר להטמין עצמו ממנו כמ"ש אם יסתר כמ"ש בא"ח:
טז. אם יגנה אותו שום אדם ישמח מאוד שהקרה ה' לפניו איש כזה שמתגנה במעשיו המכוערים וכל אדם יהיה בעיניו טוב ממנו:
יז. ירחיק א"ע מכל דבר שאין בו צורך לתכלית בריאת גופו לעבודת הש"י הן באכילה ושתיה הן בכל תאות והנאות:
יח. ועיקר שישמור את עצמו ממשקה המשכרו כי זה חולי רע ומביא את האדם לשפלות גדול כמאמר התנא לא תרוי ולא תחטא:
יט. וישמור מלהזכיר שם לבטלה:
כ. וישמור עצמו מלדבר ומלחשוב שום דבר קדושה במקום מטונף כי היצר הרע מתגבר דוקא להזכיר דבר קדושה במקום מטונף:
כא. וישמור עצמו מלדבר בבית הכנסת הקדוש אף דברי מוסר שלא יומשך מתוך כן לדבר בטל:

[תרנגול]

יישר כח.
מנוקד האט איינער?

[יש מזל]

יישר כח.
מנוקד האט איינער?

קודם האט איהר צעטיל קטן מנוקד
הנהגות האדם וועט נאכפאלגן בעזה"י

צֶעטִיל קָטָן מהרה"ק רֶבִּי ר' אֱלִימֶלֶךְ מִלִיזֶענְסְק זי"ע
אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אוֹתָם הָאָדָם וָחַי בָּהֶם:
א. בְּכָל עֵת וָרֶגַע שֶׁהוּא פָּנוּי מִן הַתּוֹרָה וּבִפְרָט שֶׁהוּא יוֹשֵׁב בָּטֵל לְבַדּוֹ בְּחֶדֶר אוֹ שׁוֹכֵב עַל מִטָּתוֹ וְאֵינוֹ יָכוֹל לִישֹׁן יִהְיֶה מְהַרְהֵר בְּמִצְוַת עֲשֵׂה זוּ שֶׁל וְנִקְדַּשְׁתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וִידַמֶּה בְּנַפְשׁוֹ וִיצַיֵּר בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ כְּאִלּוּ אֵשׁ גָּדוֹל וְנוֹרָא בּוֹעֵר לְפָנָיו עַד לֵב הַשָּׁמַיִם וְהוּא בִּשְׁבִיל קְדֻשַּׁת הש"י שׁוֹבֵר אֶת טִבְעוֹ וּמַפִּיל אֶת עַצְמוֹ לְהָאֵשׁ עַל קִידוּשׁ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּמַחְשָׁבָה טוֹבָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְצָרְפָהּ לְמַעֲשֶׂה וְנִמְצָא שֶׁאֵינוֹ שׁוֹכֵב וְיוֹשֵׁב בָּטֵל רַק מְקַיֵים מִצְוַת עֲשֵׂה דְּאוֹרָיְיתָא:
ב. בַּפָּסוּק א' שֶׁל קְרִיאַת שְׁמַע וּבְרָכָה רִאשׁוֹנָה שֶׁל שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה יְהַרְהֵר כַּנִּזְכָּר לְעֵיל וְעוֹד יְכַוֵּן אִם יְעַנּוּ אוֹתוֹ כָּל אֻמּוֹת הָעוֹלָם בְּכָל עִנּוּיִם קָשִׁים וְיִפְשְׁטוּ עוֹרוֹ מִבְּשָׂרוֹ לְהַכְחִישׁ חַס וְשָׁלוֹם בְּיִחוּדוֹ יִסְבֹּל כָּל הַיִּסּוּרִים וְלֹא יוֹדֶה לָהֶם חַס וְשָׁלוֹם וִיצַיֵּר בְּדַעְתּוֹ וּמַחְשַׁבְתּוֹ כְּאִלּוּ עוֹשִׂין לוֹ כַּנִּזְכָּר לְעֵיל וּבָזֶה יָצָא יְדֵי חִיּוּב קְרִיאַת שְׁמַע וּתְפִלָּה כַּדִּין:
ג. גַם בִּשְׁעַת אֲכִילָה וְזִיווּג יְכַוֵּן כַּנִּזְכָּר לְעֵיל וּכְשֶׁיַּתְחִיל לְהַרְגִּישׁ תַּעֲנוּג גַּשְׁמִי יְצַיֵּר בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ כַּנִּזְכָּר לְעֵיל וְתֵּיכֶּף וּמִיַּד יֹאמַר בְּפִיו וּבִלְבָבוֹ שֶׁיּוֹתֵר הָיָה לוֹ תַּעֲנוּג וְשִׂמְחָה בַּעֲשִׂיַּת מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל וְנִקְדַּשְׁתִּי בְּאֹפֶן הַנִּזְכָּר לְמַעְלָה מֵהַרְגָּשַׁת תַּעֲנוּג גַּשְׁמִי הַזֶּה שֶׁהוּא מֵהַצָּרַעַת מָשְׁכָא דְּחִוְּיָא וְכָךְ יֹאמַר וּרְאָיָה לַדָּבָר שֶׁיּוֹתֵר הָיָה לוֹ תַּעֲנוּג וְשִׂמְחָה בַּעֲשִׂיַּת מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל וְנִקְדַּשְׁתִּי בְּאֹפֶן הַנִּזְכָּר לְמַעְלָה שֶׁאֲפִילוּ הָיוּ חוֹטְפִין אוֹתוֹ רוֹצְחִים בְּאֶמְצַע אֲכִילָה וְזִיווּג לַעֲשׂוֹת לוֹ הָעִנּוּיִים קָשִׁים הָיִיתִי מְשַׂמֵּחַ אֶת עַצְמִי עַל קִידוּשׁ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יוֹתֵר מִתַּעֲנוּג גַּשְׁמִי הַזֶּה. אַךְ יִזָּהֵר שֶׁיִהְיֶה דּוֹבֵר אֱמֶת בִּלְבָבוֹ וְשֶׁיִהְיֶה אָז בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה תָּקוּעַ עַל לוּחַ לִבּוֹ בְּתוֹכִיּוּת וּבִפְנִימִיּוּת הַלֵּב בֶּאֱמֶת גָּמוּר וְלֹא יְשַׁטֶּה אֶת עַצְמוֹ לִהְיוֹת כְּגוֹנֵב דַּעַת עֶלְיוֹנָה חַס וְשָׁלוֹם:
ד. בְּכָל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם הֵן בַּתּוֹרָה הֵן בַּתְּפִלָּה הֵן בְּמִצְוַת מַעֲשִׂיּוֹת יַרְגִּיל אֶת עַצְמוֹ לוֹמַר בָּזֶה הַלָּשׁוֹן הֲרֵינִי עוֹשֶׂה זֹאת לְשֵׁם יִחוּד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ לַעֲשׂוֹת נַחַת רוּחַ לְהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ וְיַרְגִּיל אֶת עַצְמוֹ לוֹמַר זֹאת בְּתוֹכִיּוּת וּפְנִימִיּוֹת הַלֵּב וּבְהֶמְשֵׁךְ הַזְּמַן יַרְגִּישׁ הֶאָרָה גְּדוֹלָה בַּאֲמִירָה זוּ:
ה. כְּשֶׁיַּתְחִיל לְהִתְעוֹרֵר בּוֹ מִדָּה רָעָה חַס וְשָׁלוֹם מִמִּדּוֹת רָעוֹת שֶׁהוּא רָגִיל בָּהֶם כְּגוֹן עַקְשָׁנוּת וּבֹשֶׁת שֶׁל גַּאֲוָה וְעַצְלוּת וּבְטֵלָה הַמְּבִיאָה לִידֵי שִׁעֲמוּם וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם יֹאמַר תֵּיכֶּף וּמִיַּד בָּזֶה הַלָּשׁוֹן וּבְכָל כֹּחוֹ הַכְּנַעֲנִי הַחִתִּי הָאֱמוֹרִי הַפְּרִזִּי הַחִוִּי וְהַיְבוּסִי וְהַגִּרְגָּשִׁי וְיִנָּצֵל. וְיַרְגִּיל אֶת עַצְמוֹ לְצַמְצֵם רְאִיָּתוֹ שֶׁלֹּא לְהִסְתַּכֵּל חוּץ לד' אַמּוֹת אֲפִלּוּ בִּהְיוֹתוֹ בְּבֵיתוֹ וּבִפְרָט בְּבֵית הַכִּסֵּא וּבַחֶדֶר שֶׁלּוֹמֵד בַּדֶּרֶךְ הִלּוּכוֹ בַּחוּץ וּבְהִזְדַּמֵּן לְפָנָיו אִשָּׁה אֲפִלּוּ אִשְׁתּוֹ וּבָנָיו הַקְּטַנִּים וְכַיּוֹצֵא יְצַיֵּר לִפְנֵי עֵינָיו הַשֵּׁם אדנ"י:
ו. כְּשֶׁיָּבֹא לוֹ חַס וְחָלִילָה מַחֲשָׁבָה רָעָה מִנִּאוּף יֹאמַר כַּמָּה פְּעָמִים וְנִשְׁמַרְתָּ מִכָּל דָּבָר רָע וִיהַרְהֵר אָז בִּדְרָשׁוֹת חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁדָּרְשׁוּ עָלָיו שֶׁלֹּא יְהַרְהֵר אָדָם בַּיּוֹם וְיָבֹא לִידֵי קֶרִי בַּלַּיְלָה וְלֹא יַנִּיחַ חַס וְחָלִילָה לִשְׁהוֹת הַמַּחְשָׁבָה רָעָה בְּמוֹחוֹ שֶׁלֹּא לְטַמְאוֹת שֵׂכֶל הָעֶלְיוֹן חַס וְחָלִילָה:
ז. כְּשֶׁיָּבֹא חַס וְחָלִילָה לְיָדוֹ בְּהִזְדַּמְּנוּת כְּנֶגְדּוֹ הִסְתַּכְּלוּת רָעָה חַס וְחָלִילָה כְּגוֹן בְּהֵמָה וְחַיָּה אוֹ עוֹף שֶׁנִּזְקָקִין זֶה לָזֶה אוֹ טֶפַח מְגֻלֶּה בְּאִשָּׁה בַּמָּקוֹם עֶרְוָה אוֹ בְּצוּרַת אִשְׁתּוֹ נִדָּה וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן יֹאמַר תֵּיכֶּף וּמִיַּד הַפָּסוּק וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְלֹא יְטַמֵּא אֶת שִׂכְלוֹ חַס וְחָלִילָה:
ח. יַרְגִּיל אֶת עַצְמוֹ שֶׁלֹּא יַתְחִיל לְדַבֵּר לְשׁוּם אָדָם זוּלַת לְצֹרֶךְ גָּדוֹל הַהֶכְרֵחַ לוֹ וְאַף הַהֶכְרֵחַ יְדַבֵּר בִּדְבָרִים קְצָרִים מְאוֹד מְנֻפֶּה בְּי"ג נַפָּה שֶׁלֹּא יִהְיֶה בְּדִבּוּרוֹ שׁוּם שֶׁקֶר חַס וְשָׁלוֹם וְשׁוּם חֲנוּפָה וְשׁוּם לָשׁוֹן הָרָע וּרְכִילוּת וְשׁוּם הַלְבָּנַת פָּנִים וְלֹא שׁוּם הֵרָאוֹת מַעֲשָׂיו לִבְנֵי אָדָם וְיַרְגִּיל אֶת עַצְמוֹ בִּכְלָל שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה לְמֹד לְשׁוֹנְךָ לוֹמַר אֵינִי יוֹדֵעַ. כְּשֶׁמְּדַבְּרִין אֵלָיו בְּנֵי אָדָם אֲשֶׁר אֵין נִזְהָרִים מִלְּדַבֵּר דְּבָרִים בְּטֵלִים יַשְׁמִיט אֶת עַצְמוֹ מֵהֶם בְּכָל כֹּחוֹ וּבְכָל מִינֵי תַּחְבּוּלוֹת וּכְשֶׁלֹּא אֶפְשָׁר לוֹ לְהִשָּׁמֵט מֵהֶם בְּשׁוּם אוֹפָן עַל כָּל פָּנִים יְקַצֵּר מְאוֹד מְאוֹד בָּזֶה שֶׁמֻּכְרָח לְהָשִׁיב לָהֶם:
ט. יַרְגִּיל אֶת עַצְמוֹ תֵּיכֶּף וּמִיַּד כְּשֶׁיִּתְעוֹרֵר מִשִינָתוֹ יֹאמַר מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ מֶלֶךְ חַי וְקַיָּם שֶׁהֶחֱזַרְתָּ בִּי נִשְׁמָתִי בְּחֶמְלָה רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ. וְיֹאמַר אֲפִילוּ בְּלָשׁוֹן אַשְׁכְּנַז בְּלֵב שָׂמֵחַ בָּרוּךְ אֵל עֶלְיוֹן אֲשֶׁר נָתַן לִי מִצְוַת צִיצִית אֵלֶּה אֲשֶׁר אֲנִי מְסֻבַּב בָּהֶן וּמִצְוַת נְטִילַת יָדַיִם שַׁחֲרִית לְהַעֲבִיר רוּחַ רָעָה וְהַקְלִיפָּה הַקָּשֶׁה מֵעַל שְׁתֵּי יָדַיִם שֶׁלִּי וְיִרְאֶה שֶׁיִהְיֶה לִבּוֹ מָלֵא שִׂמְחָה בְּאָמְרוֹ כַּנִּזְכָּר לְעֵיל וִיקַבֵּל עָלָיו הַגֶּדֶר שֶׁל מִיעוּט הַדִיבּוּר כַּנִּזְכָּר לְעֵיל סִימָן ח':
י. יִזָּהֵר מְאוֹד בְּהַתְמָדַת הַלִּימוּד שִׁעוּרִין כְּסִדְרָן תֵּיכֶּף וּמִיַּד אַחַר קוּמוֹ מִשִינָתוֹ וְאַחַר אָמְרוֹ תִּיקוּן חֲצוֹת וְהַצֶעטִיל קָטָן לֹא יָזוּז מֵהַסֵּפֶר שֶׁלּוֹמֵד בּוֹ אֲפִילוּ שָׁעָה אַחַת בְּכָל פַּעַם שֶׁיֵּשֵׁב אֶת עַצְמוֹ לִלְמוֹד וְאַחַר שֶּׁיֹּאמַר תְּפִלַּת הַשָּׁב הַמַּתְחֶלֶת אָנָּא הַשֵּׁם וְכוּ' וּתְפִלַּת הֲתַּלְמוּד תּוֹרָה בְּשַׁעֲרֵי צִיּוֹן הַמַּתְחֶלֶת הִנְּנִי רוֹצֶה לִלְמוֹד יִרְאֶה בְּכָל כֹּחוֹ שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת שׁוּם הֶפְסֵק אֲפִילוּ בְּמַחְשָׁבָה אַחֶרֶת זוּלַת מַחֲשֶׁבֶת הַלִּימוּד וּמַחְשֶׁבֶת הַצֶּעטִיל קָטָן שֶּׁהוּא לִפְנֵי עֵינָיו כִּי הַמָּאוֹר שֶׁבָּהּ יַחְזִירֶנּוּ לַמּוּטָב:
יא. יַרְגִּיל אֶת עַצְמוֹ לְהִתְפַּלֵּל בְּכָל כֹּחוֹ וּבְקוֹל הַמְּעוֹרֵר הַכַּוָונָה לְהִדָּבֵק הַמַּחְשָׁבָה לְדִבּוּר וּפָנָיו אֶל הַכּוֹתֶל בְּתּוֹךְ סִידוּר הַתְּפִלָּה בַּבּוֹקֶר וּבָעֶרֶב וְלֹא יִסְתַּכֵּל לַצְּדָדִין מִתְּחִלַּת הַתְּפִלָּה עַד סוֹפָהּ וּבַחֲזָרַת הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר יְעַיֵּן בְּסִידוּר לַעֲנוֹת אָמֵן בְּכָל כֹּחוֹ עַל כָּל בְּרָכָה וּבְרָכָה וּבִשְׁעַת קְרִיאַת הַתּוֹרָה לְהַטּוֹת אָזְנוֹ עַל כָּל דִיבּוּר וְדִיבּוּר מֵהַקּוֹרֵא כְּקוֹרֵא אֶת הַמְגִילָה וְלַעֲשׂוֹת עַצְמוֹ כְּאִלֵּם בְּבֵית הַכְּנֶסֶת אֲפִילוּ קֹדֶם הַתְּפִלָּה וְאַחֲרֶיהָ עַד הֲלִיכָתוֹ לְבֵיתוֹ:
יב. יְצַיֵּר בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ תָּמִיד וּבִפְרָט בִּשְׁעַת קְרִיאַת הַצֶּעטִיל קָטָן הַזֶּה כְּאִלּוּ אִישׁ אֶחָד עוֹמֵד סָמוּךְ לוֹ וּמְעוֹרֵר אוֹתוֹ בְּקוֹל רַעַשׁ גָּדוֹל לְקַיֵּים כָּל הַנְהָגוֹת אֵלּוּ וְאַל יַפִּיל שׁוּם דָּבָר אָרְצָה אֲפִילוּ נְקוּדָה קְטַנָּה וּכְשֶׁיַּרְגִּיל עַצְמוֹ כַּךְ אֲזַי בְּמֶּשֶׁךְ הַזְּמַן יָבֹא עָלָיו הִתְעוֹרְרוּת גָּדוֹל מִצַּד נִשְׁמָתוֹ רִשְׁפֵי אֵשׁ שַׁלְהֶבֶת יָ"הּ:
יג. לְסַפֵּר בְּכָל פַּעַם לִפְנֵי הַמּוֹרֶה לוֹ דֶּרֶךְ הַשֵּׁם וַאֲפִילוּ לִפְנֵי חַבֶר נֶאֱמָן כָּל הַמַּחְשָׁבוֹת וְהִרְהוּרִים רָעִים אֲשֶׁר הֵם נֶגֶד תּוֹרָה הַקְדוֹשָׁה אֲשֶׁר הַיֵצֶר הָרַע מַעְלָה אוֹתָן עַל מוֹחוֹ וְלִבּוֹ הֶן בִּשְׁעַת תּוֹרָה וּתְפִלָּה הֶן בְּשָׁכְבוֹ עַל מִטָּתוֹ וְהֵן בְּאֶמְצַע הַיּוֹם וְלֹא יְעֵלִים שׁוּם דָּבָר מֵחֲמַת הַבּוּשָׁה וְנִמְצָא עַל יְדֵי סִיפּוּר הַדְּבָרִים שֶּׁמּוֹצִיא מִכֹּחַ אֶל הַפּוֹעֵל מְשַׁבֵּר אֶת כֹּחַ הַיֵצֶר הָרַע שֶׁלֹּא יוּכַל לְהִתְגַּבֵּר עָלָיו כָּל כָּךְ בְּפַעַם אַחֶרֶת חוּץ עֵצָה הַטּוֹבָה אֲשֶׁר יוּכַל לְקַבֵּל מֵחֲבֵרוֹ שֶׁהוּא דֶּרֶךְ הַשֵּׁם וְהוּא סְגוּלָה נִפְלָאָה:
יד. יִּזָּהֵר מְאוֹד וּמְאוֹד לַחֲזוֹר לִפְעָמִים בְּכָל מֵעֵת לָעֵת זֶה הַצֶּעטִיל קָטָן וִיפָרֵשׁ כָּל תֵּיבָה וְתֵיבָה בְּלָשׁוֹן אַשְׁכְּנַז וְזֶה יִהְיֶה לוֹ חוֹק וְלֹא יַעֲבוֹר מִלִּלְמוֹד קוֹדֶם הַזִּוּוּג פֵּרֶק ט"ז בָּרֵאשִׁית חָכְמָה וְהַנְהָגוֹת הָאֲרִ"י זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה וְאִם יִשָּׁאֵר לוֹ פְּנַאי יִלְמוֹד גַם פֵּרֶק י"ז מֵרֵאשִׁית חָכְמָה הַנִזְכָּר לְעֵיל וְזֶה יִהְיֶה לוֹ חוֹק וְלֹא יַעֲבוֹר:
טו. קוֹדֶם נְטִילַת יָדַיִם לָאֲכִילָה יֹאמַר תְּפִלַּת הַשָּׁב שֶׁל רַבֵּינוּ יוֹנָה זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה וְאַחֵר אֲכִילַת הַמּוֹצִיא יֹאמַר בָּזֶה הַלָּשׁוֹן לְשֵׁם יִחוּד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ אֵין אֲנִי אוֹכֵל לַהֲנָאַת גּוּפִי חַס וְשָׁלוֹם רַק שֶׁיִהְיֶה גּוּפִי בָּרִיא וְחָזָק לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ וְאַל יְעַכֵּב שׁוּם חֵטְא וְעָוֹן וְהִרְהוּר רָע וְתַעֲנוּג גַּשְׁמִי אֶת הַיִּחוּד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עַל יְדֵי נִיצוֹצוֹת קְדוֹשׁוֹת שֶׁל הָאֲכִילָה וְהַשְּׁתִיָּה הַזֶּה וִיכַוֵּן כְּשֶׁהוּא אוֹכֵל דָּבָר מַה אוֹ שׁוֹתֶה דָּבָר מַה שֶׁהַטַּעַם שֶׁהוּא מַרְגִּישׁ בְּפִיו בִּשְׁעַת לְעִיסָה וּבִשְׁעַת גְמִיעָה הִיא פְּנִימִיּוֹת הַקְדוּשָׁה וְנִיצוֹצוֹת הַקְדוּשָׁה הַשּׁוֹרָה בְּמַאֲכָל אוֹ בְּמַשְׁקֶה הַהוּא וְעַל יְדֵי הָאֲכִילָה וְהַטְּחִינָה בַּשִׁינַיִם וְהָאִצְטוֹמְכָא נִבְרַר הַפְּנִימִיּוּת מֵהַמַּאֲכָל שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה מוֹתָר לְהַשְׁפִּיעַ לַחִיצוֹנִים וְאָז נַפְשׁוֹ נֶהֱנֵית מֵהַפְּנִימִיּוּת, וְהַפְּסֹלֶת נַעֲשֶׂה מוֹתְרוֹת וְנִדְחֶה אֶל הַחִיצוֹנִים וִיקַבֵּל אָז בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ שֶׁתֵּיכֶּף וּמִיַּד כְּשֶׁיַּרְגִּישׁ שֶׁיִּצְטָרֵךְ לִנְקָבָיו לֹא יִשְׁהֶה אֶת הַפְּסֹלֶת בְּקִרְבּוֹ לְטַמֵּא חַס וְשָׁלוֹם אֶת מוֹחוֹ וּלְשַׁקֵּץ אֶת נַפְשׁוֹ לְהַשְׁהוֹת אֶת הַצּוֹאָה וְהַשֶּׁתֶן בְּקִרְבּוֹ אֲפִלּוּ רֶגַע אֶחָד. וְגַם יְצַיֵּר לְפָנָיו בִּשְׁעַת אֲכִילָה הָאוֹתִיּוֹת מַאֲכָ"ל בִּכְתָב אַשּׁוּרִית וִיהַרְהֵר שֶׁעוֹלֶה צ"א כְּמִנְיַן הויה בְּשִׁלּוּב אדני:
טז. הָאָדָם לֹא נִבְרָא בָּעוֹלָם רַק לְשַׁבֵּר אֶת הַטֶּבַע לָכֵן יְזָרֵז אֶת עַצְמוֹ לְתַקֵּן מִדּוֹתָיו בִּשְׁנַת י"ח דַּוְקָא כְּמוֹ שֶּׁאֲבָאֵר כְּגוֹן מִי שֶׁנּוֹלַד בְּטֶבַע שֶׁל עַקְשָׁנוּת יְשַׁבֵּר אֶת טִבְעוֹ מ' יוֹם רְצוּפִים לַעֲשׂוֹת דַּוְקָא לְהֵיפֶךְ מִמַּה שֶׁיַּעֲלֶה בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ וְכֵן מִי שֶׁבְּטֶבַע עָצֵל יַרְגִּיל אֶת עַצְמוֹ מ' יוֹם רְצוּפִים לַעֲשׂוֹת כָּל דָּבָר בִּזְרִיזוּת הֶן בְּהוֹלֵךְ לִשְׁכּוֹב עַל מִטָּתוֹ הֶן לָקוּם בַּבּוֹקֶר מִמִּשְׁכָּבוֹ הֶן בִּזְרִיזוּת לְבִישַׁת בְּגָדִים וּנְטִילַת יָדַיִם וּלְנַקּוֹת אֶת גּוּפוֹ וְלֵילֵךְ בִּזְרִיזוּת לְבֵית הַכְּנֶסֶת תֵּיכֶּף אַחַר קוּמוֹ מֵהַסֵּפֶר וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן וְכֵן מִי שֶׁטִּבְעוֹ בַּיְשָׁן מֵהַחֵלֶק שֶׁל בּוּשָׁה רָעָה יַרְגִּיל אֶת עַצְמוֹ מ' יוֹם לְהִתְפַּלֵּל דַּוְקָא בְּקוֹל רָם וְכֹּחַ תְּנוּעַת אֵבָרָיו וּלְקַיֵּם כָּל עַצְמוֹתַי תֹּאמַרְנָה וּלְבָרֵךְ עַל הַתּוֹרָה בְּקוֹל רָם עַד שֶׁיַּעַזְרוּהוּ מִן הַשָּׁמַיִם לְהָסִיר הַבּוּשָׁה הָרָעָה מִמֶּנּוּ וְכֵן מִי שֶׁאִמְרֵי פִּיו אֵינָם עוֹלִים יָפֶה וּמְסוּדָר מֵחֲמַת הֶרְגֵל טִבְעוֹ וּכְלֵי הַדִיבּוּר שֶׁלּוֹ יַרְגִּיל אֶת עַצְמוֹ מ' יוֹם לְהַטּוֹת אָזְנוֹ לְהַדִיבּוּרִים הַיּוֹצְאִים מֵאֵלָיו הֶן בְּמִילֵּי דְּעָלְמָא וְהֵן בְּמִילֵי דִּשְׁמַיָּא הֶן בִּשְׁעַת הַלִּימוּד כִּי הֶרְגֵל שֶׁל כָּל דָּבָר נַעֲשֶׂה שִׁלְטוֹן וְכֵן מִי שֶׁטִּבְעוֹ אֵינוֹ מַתְמִיד בְּלִימוּדוֹ יַרְגִּיל אֶת עַצְמוֹ גַּם כֵּן מ' יוֹם וְיִלְמוֹד יוֹתֵר מֵהֶרְגֵּל שֶׁלּוֹ וְיִסְתַּכֵּל בְּכָל פַּעַם קוֹדֶם הַלִּימוּד בְּצֶעטִיל קָטָן שֶׁלִּי וּמִשָּׁם וָאֵילָךְ מִן הַשָּׁמַיִם יַעַזְרוּהוּ לִהְיוֹת מוֹסִיף וְהוֹלֵךְ בִּשְׁבִירַת מִדּוֹת הָרָעוֹת עַד תֻּמָּם:
יז. בְּכָל עֵת שֶׁהוּא פָּנוּי מֵהַתּוֹרָה וּמֵהַתְּפִלָּה יִלְמוֹד אֶת עַצְמוֹ בַּעַל פֶּה דְּבָרִים הַצְּרִיכִים לוֹ כְּגוֹן תִּיקוּן רָחֵל וְתִּיקוּן לֵאָה וּתְפִלַּת הַשָּׁב וּבִרְכַּת לְבָנָה וּבְרִיךְ שְׁמֵיהּ וְעַל הַכֹּל וּמוֹדִים דְּרַבָּנָן וִיהַרְהֵר בְּמִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל וְנִקְדַּשְׁתִּי וְכוּ' כַּכָּתוּב לְעֵיל. כָּל זֶה מָצָאתִי בִּכְּתַב יַד:

[פארפלאנטערט]

איינער האט אפשר די טעקס פון אזמין לסעודתי אושפיזין עילאין נוסח סאטמאר?

[אליקים געציל]

איך ברויך וויכטיג טעקסט פון עטליכע מאמרים פון הגה"ק ר' אהרן ראטה בעל שומרי אמונים זצ"ל.

ווי פאלגענד:
1) קבלת עול מלכות שמים
2) קונטרס התבוננות
3) מאמר עבודה שבלב
4) קיצור מאמר עבודה שבלב

אויב מעגליך מיט נקודות.
גרייט אויך צו באצאלן.

איך וועל דאנקבאר זיין פאר ווער עס קען ארויסהעלפן ווי אמשנעלסטן.

[היטשינער]

איך דארף גאר וויכטיג די טעקסט פון הקפות נוסח סיגעט - סאטמאר
יישר כח

[תנא בתרא]

קען איינער ביטע ארויסהלפן מיט טעקסט פון די "הדרן" וואס מ'זאגט נאכ'ן ענדיגן ש"ס?
איך האב פרוביאט איבעראל צו זיכן, מיט ווייניג ערפאלג...

מיט דאנק פון פאראויס!

[קנאפער ידען]

קען איינער ביטע ארויסהלפן מיט טעקסט פון די "הדרן" וואס מ'זאגט נאכ'ן ענדיגן ש"ס?
איך האב פרוביאט איבעראל צו זיכן, מיט ווייניג ערפאלג...

מיט דאנק פון פאראויס!

סאו פלעין די נארמאלע הדרן:
http://www.daf-yomi.com/content.aspx?pageid=107
http://www.toratemetfreeware.com/online/f_01954.html

[תנא בתרא]

קען איינער ביטע ארויסהלפן מיט טעקסט פון די "הדרן" וואס מ'זאגט נאכ'ן ענדיגן ש"ס?
איך האב פרוביאט איבעראל צו זיכן, מיט ווייניג ערפאלג...

מיט דאנק פון פאראויס!

סאו פלעין די נארמאלע הדרן:
http://www.daf-yomi.com/content.aspx?pageid=107
http://www.toratemetfreeware.com/online/f_01954.html

שכח!

[נארמאליזעם]

איינער האט תפילת השלה אין אידיש מנוקד ?

[נארמאליזעם]

אדער א וועבסייט וואס מאכט מנוקד ווערטער

[ויתן לך]

אדער א וועבסייט וואס מאכט מנוקד ווערטער

https://nakdan.dicta.org.il/
אבער אויף דארפט איר פאר אידיש גלייב איך נישט אז עס איז דא

[ואם תאמר]

איינער האט תפילת השלה אין אידיש מנוקד ?

אַתָּה הוּא ה' אֱלֹהֵינוּ עַד שֶׁלֹּא בָרָאתָ הָעוֹלָם, וְאַתָּה הוּא אֱלֹהֵינוּ מִשֶּׁבָּרָאתָ הָעוֹלָם, וּמֵעוֹלָם וְעַד עוֹלָם אַתָּה אֵל. וּבָרָאתָ עוֹלָמְךָ בְּגִין לְאִשְׁתְּמוֹדָעָא אֱלָהוּתָךְ בְּאֶמְצָעוּת תּוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה, כְּמו שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, "בְּרֵאשִׁית", בִּשְׁבִיל תּוֹרָה וּבִשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל, כִּי הֵם עַמְּךָ וְנַחֲלָתְךָ אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ בָּהֶם מִכָּל הָאֻמּוֹת, וְנָתַתָּ לָהֶם תּוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה, וְקֵרַבְתָּם לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל.


וְעַל קִיּוּם הָעוֹלָם וְעַל קִיּוּם הַתּוֹרָה בָּא לָנוּ מִמְּךָ ה' אֱלֹהֵינוּ שְׁנֵי צִוּוּיִים. כָּתַבְתָּ בְּתוֹרָתְךָ "פְּרוּ וּרְבוּ", וְכָתַבְתָּ בְּתוֹרָתְךָ "וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם". וְהַכַּוָּנָה בִשְׁתֵּיהֶן אֶחָת, כִּי לֹא לְתֹהוּ בָרָאתָ כִּי אִם לָשֶׁבֶת, וְלִכְבוֹדְךָ בָּרָאתָ יָצַרְתָּ אַף עָשִיתָ, כְּדֵי שֶּׁנִהְיֶה אֲנַחְנוּ וְצֶאֱצָאֵינוּ וְצֶאֱצָאֵי כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ וְלוֹמְדֵי תוֹרָתֶךָ.


וּבְכֵן אָבוֹא אֵלֶיךָ ה' מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים, וְאַפִּיל תְּחִנָּתִי, וְעֵינַי לְךָ תְלוּיות עַד שֶׁתְּחָנֵּנִי וְתִשְׁמַע תְּפִלָּתִי לְהַזְמִין לִי בָּנִים וּבָנוֹת. וְגַם הֵם יִפְרוּ וְיִרְבּוּ הֵם וּבְנֵיהֶם וּבְנֵי בְנֵיהֶם עַד סוֹף כָּל הדּוֹרוֹת, לְתַכְלִית שֶׁהֵם וַאֲנִי כֻּלָּנוּ יַעַסְקוּ בְּתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה, לִלְמֹד וּלְלַמֵּד לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂות וּלְקַיֵּם אֶת כָּל דִּבְרֵי תַלְמוּד תּוֹרָתְךָ בְּאַהֲבָה, וְהָאֵר עֵינֵינוּ בְּתוֹרָתֶךָ וְדַבֵּק לִבֵּנוּ בְּמִצְותֶיךָ לְאַהֲבָה וּלְיִרְאָה אֶת שְׁמֶךָ.


אָבִינוּ אָב הָרַחֲמָן, תֵּן לְכֻלָּנוּ חַיִּים אֲרֻכִּים וּבְרוּכִים, מִי כָמוֹךָ אָב הָרַחֲמִים זוֹכֵר יְצוּרָיו לְחַיִּים בְּרַחֲמִים, זָכְרֵנוּ לְחַיִּים נִצְחִיִּים, כְּמוֹ שֶׁהִתְפַּלֵּל אַבְרָהָם אָבִינוּ "לוּ יִחְיֶה לְפָנֶיךָ", וּפֵרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, "בְּיִרְאָתֶךָ".


כִּי עַל כֵּן, בָּאתִי לְבַקֵּשׁ וּלְחַנֵן מִלְּפָנֶיךָ שֶׁיְּהֵא זַרְעִי וְזֶרַע זַרְעִי עַד עוֹלָם זֶרַע כָּשֵׁר. וְאַל יִמָּצֵא בִי וּבְזַרְעִי וּבְזֶרַע זַרְעִי עַד עוֹלָם שׁוּם פְּסוּל וָשֶׁמֶץ, אַךְ שָׁלוֹם וֶאֱמֶת וְטוב וְיָשָׁר בְּעֵינֵי אֱלהִים וּבְעֵינֵי אָדָם, וְיִהְיוּ בַּעֲלֵי תוֹרָה, מָארֵי מִקְרָא, מָארֵי מִשְׁנָה, מָארֵי תַלְמוּד, מָארֵי רָזָא, מָארֵי מִצְוָה, מָארֵי גוֹמְלֵי חֲסָדִים, מָארֵי מִדוֹת תְּרוּמִיּות, וְיַעַבְדוּךָ בְּאַהֲבָה וּבְיִרְאָה פְנִימִית, לֹא יִרְאָה חִיצונִית, וְתֵן לְכָל גְּוִיָּה וּגְּוִיָּה מֵהֶם דֵּי מַחְסוֹרָהּ בְּכָבוֹד, וְתֵן לָהֶם בְּרִיאוּת וְכָבוֹד וָכֹחַ, וְתֶן לָהֶם קוֹמָה וְיֹפִי וְחֵן וָחֶסֶד, וְיִהְיֶה אַהֲבָה וְאַחְוָה וְשָׁלוֹם בֵּינֵיהֶם, וְתַזְמִין לָהֶם זִוּוּגִים הֲגוּנִים מִזֶּרַע תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, מִזֶּרַע צַדִּיקִים, וְגַם זִוּוּגָם יִהְיוּ כְּמוֹתָם כְּכָל אֲשֶׁר הִתְפַּלַּלְתִּי עֲלֵיהֶם, כִּי זִכָּרוֹן אֶחָד עוֹלֶה לְכָאן וּלְכָאן.


אַתָּה ה' יוֹדֵעַ כָּל תַּעֲלוּמות, וּלְפָנֶיךָ נִגְלוּ מַצְפּוּנֵי לִבִּי, כִּי כַוָּנָתִי בְּכָל אֵלֶּה לְמַעַן שִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ וּלְמַעַן תּוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה, עַל כֵּן עֲנֵנִי ה' עֲנֵנִי, בַּעֲבוּר הָאָבוֹת הַקְּדוֹשִׁים אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב. וּבִגְלָלָם תּוֹשִׁיעַ בָּנִים לִהְיוֹת הָעֲנָפִים דּוֹמִים לְשָׁרְשָׁם, וּבַעֲבוּר דָּוִד עַבְדְּךָ רֶגֶל רְבִיעִי בַּמֶּרְכָּבָה, הַמְשׁוֹרֵר בְּרוּחַ קָדְשֶׁךָ.


שִׁיר הַמַּעֲלוֹת אַשְׁרֵי כָּל יְרֵא ה' הַהֹלֵךְ בִּדְרָכָיו: יְגִיעַ כַּפֶּיךָ כִּי תאֹכֵל אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָךְ: אֶשְׁתְּךָ כְּגֶפֶן פֹּרִיָּה בְּיַרְכְּתֵי בֵיתֶךָ בָּנֶיךָ כִּשְׁתִלֵי זֵיתִים סָבִיב לְשֻׁלְחָנֶךָ: הִנֵּה כִי כֵן יְבֹרַךְ גָּבֶר יְרֵא ה': יְבָרֶכְךָ ה' מִצִּיּוֹן וּרְאֵה בְּטוּב יְרוּשָׁלָיִם כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ: וּרְאֵה בָנִים לְבָנֶיךָ שָׁלוֹם עַל יִשְׂרָאֵל:


אָנָא ה' שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה יְקֻיַּם בָּנוּ הַפָּסוּק, וַאֲנִי זֹאת בְּרִיתִי אוֹתָם אָמַר ה', רוּחִי אֲשֶׁר עָלֶיךָ וּדְבָרַי אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְּפִיךָ, לֹא יָמוּשׁוּ מִפִּיךָ וּמִפִּי זַרְעֲךָ וּמִפִּי זֶרַע זַרְעֲךָ אָמַר ה' מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם:


יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ ה' צוּרִי וְגוֹאֲלִי:

[קנאפער ידען]

איינער האט תפילת השלה אין אידיש מנוקד ?

אַתָּה הוּא ה' אֱלֹהֵינוּ עַד

ער האט געזוכט אין אידיש, איך מיין אז עס איז דא פאבליק די טעקסט.

PDF איז דא דא https://www.ivelt.com/forum/viewtopic.p ... 0#p2198310

[נארמאליזעם]

אַתָּה הוּא ה' אֱלֹהֵינוּ עַד שֶׁלֹּא בָרָאתָ הָעוֹלָם, וְאַתָּה הוּא אֱלֹהֵינוּ מִשֶּׁבָּרָאתָ הָעוֹלָם, וּמֵעוֹלָם וְעַד עוֹלָם אַתָּה אֵל. וּבָרָאתָ עוֹלָמְךָ בְּגִין לְאִשְׁתְּמוֹדָעָא אֱלָהוּתָךְ בְּאֶמְצָעוּת תּוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה, כְּמו שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, "בְּרֵאשִׁית", בִּשְׁבִיל תּוֹרָה וּבִשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל, כִּי הֵם עַמְּךָ וְנַחֲלָתְךָ אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ בָּהֶם מִכָּל הָאֻמּוֹת, וְנָתַתָּ לָהֶם תּוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה, וְקֵרַבְתָּם לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל.


וְעַל קִיּוּם הָעוֹלָם וְעַל קִיּוּם הַתּוֹרָה בָּא לָנוּ מִמְּךָ ה' אֱלֹהֵינוּ שְׁנֵי צִוּוּיִים. כָּתַבְתָּ בְּתוֹרָתְךָ "פְּרוּ וּרְבוּ", וְכָתַבְתָּ בְּתוֹרָתְךָ "וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם". וְהַכַּוָּנָה בִשְׁתֵּיהֶן אֶחָת, כִּי לֹא לְתֹהוּ בָרָאתָ כִּי אִם לָשֶׁבֶת, וְלִכְבוֹדְךָ בָּרָאתָ יָצַרְתָּ אַף עָשִיתָ, כְּדֵי שֶּׁנִהְיֶה אֲנַחְנוּ וְצֶאֱצָאֵינוּ וְצֶאֱצָאֵי כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ וְלוֹמְדֵי תוֹרָתֶךָ.


וּבְכֵן אָבוֹא אֵלֶיךָ ה' מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים, וְאַפִּיל תְּחִנָּתִי, וְעֵינַי לְךָ תְלוּיות עַד שֶׁתְּחָנֵּנִי וְתִשְׁמַע תְּפִלָּתִי לְהַזְמִין לִי בָּנִים וּבָנוֹת. וְגַם הֵם יִפְרוּ וְיִרְבּוּ הֵם וּבְנֵיהֶם וּבְנֵי בְנֵיהֶם עַד סוֹף כָּל הדּוֹרוֹת, לְתַכְלִית שֶׁהֵם וַאֲנִי כֻּלָּנוּ יַעַסְקוּ בְּתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה, לִלְמֹד וּלְלַמֵּד לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂות וּלְקַיֵּם אֶת כָּל דִּבְרֵי תַלְמוּד תּוֹרָתְךָ בְּאַהֲבָה, וְהָאֵר עֵינֵינוּ בְּתוֹרָתֶךָ וְדַבֵּק לִבֵּנוּ בְּמִצְותֶיךָ לְאַהֲבָה וּלְיִרְאָה אֶת שְׁמֶךָ.


אָבִינוּ אָב הָרַחֲמָן, תֵּן לְכֻלָּנוּ חַיִּים אֲרֻכִּים וּבְרוּכִים, מִי כָמוֹךָ אָב הָרַחֲמִים זוֹכֵר יְצוּרָיו לְחַיִּים בְּרַחֲמִים, זָכְרֵנוּ לְחַיִּים נִצְחִיִּים, כְּמוֹ שֶׁהִתְפַּלֵּל אַבְרָהָם אָבִינוּ "לוּ יִחְיֶה לְפָנֶיךָ", וּפֵרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, "בְּיִרְאָתֶךָ".


כִּי עַל כֵּן, בָּאתִי לְבַקֵּשׁ וּלְחַנֵן מִלְּפָנֶיךָ שֶׁיְּהֵא זַרְעִי וְזֶרַע זַרְעִי עַד עוֹלָם זֶרַע כָּשֵׁר. וְאַל יִמָּצֵא בִי וּבְזַרְעִי וּבְזֶרַע זַרְעִי עַד עוֹלָם שׁוּם פְּסוּל וָשֶׁמֶץ, אַךְ שָׁלוֹם וֶאֱמֶת וְטוב וְיָשָׁר בְּעֵינֵי אֱלהִים וּבְעֵינֵי אָדָם, וְיִהְיוּ בַּעֲלֵי תוֹרָה, מָארֵי מִקְרָא, מָארֵי מִשְׁנָה, מָארֵי תַלְמוּד, מָארֵי רָזָא, מָארֵי מִצְוָה, מָארֵי גוֹמְלֵי חֲסָדִים, מָארֵי מִדוֹת תְּרוּמִיּות, וְיַעַבְדוּךָ בְּאַהֲבָה וּבְיִרְאָה פְנִימִית, לֹא יִרְאָה חִיצונִית, וְתֵן לְכָל גְּוִיָּה וּגְּוִיָּה מֵהֶם דֵּי מַחְסוֹרָהּ בְּכָבוֹד, וְתֵן לָהֶם בְּרִיאוּת וְכָבוֹד וָכֹחַ, וְתֶן לָהֶם קוֹמָה וְיֹפִי וְחֵן וָחֶסֶד, וְיִהְיֶה אַהֲבָה וְאַחְוָה וְשָׁלוֹם בֵּינֵיהֶם, וְתַזְמִין לָהֶם זִוּוּגִים הֲגוּנִים מִזֶּרַע תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, מִזֶּרַע צַדִּיקִים, וְגַם זִוּוּגָם יִהְיוּ כְּמוֹתָם כְּכָל אֲשֶׁר הִתְפַּלַּלְתִּי עֲלֵיהֶם, כִּי זִכָּרוֹן אֶחָד עוֹלֶה לְכָאן וּלְכָאן.


אַתָּה ה' יוֹדֵעַ כָּל תַּעֲלוּמות, וּלְפָנֶיךָ נִגְלוּ מַצְפּוּנֵי לִבִּי, כִּי כַוָּנָתִי בְּכָל אֵלֶּה לְמַעַן שִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ וּלְמַעַן תּוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה, עַל כֵּן עֲנֵנִי ה' עֲנֵנִי, בַּעֲבוּר הָאָבוֹת הַקְּדוֹשִׁים אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב. וּבִגְלָלָם תּוֹשִׁיעַ בָּנִים לִהְיוֹת הָעֲנָפִים דּוֹמִים לְשָׁרְשָׁם, וּבַעֲבוּר דָּוִד עַבְדְּךָ רֶגֶל רְבִיעִי בַּמֶּרְכָּבָה, הַמְשׁוֹרֵר בְּרוּחַ קָדְשֶׁךָ.


שִׁיר הַמַּעֲלוֹת אַשְׁרֵי כָּל יְרֵא ה' הַהֹלֵךְ בִּדְרָכָיו: יְגִיעַ כַּפֶּיךָ כִּי תאֹכֵל אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָךְ: אֶשְׁתְּךָ כְּגֶפֶן פֹּרִיָּה בְּיַרְכְּתֵי בֵיתֶךָ בָּנֶיךָ כִּשְׁתִלֵי זֵיתִים סָבִיב לְשֻׁלְחָנֶךָ: הִנֵּה כִי כֵן יְבֹרַךְ גָּבֶר יְרֵא ה': יְבָרֶכְךָ ה' מִצִּיּוֹן וּרְאֵה בְּטוּב יְרוּשָׁלָיִם כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ: וּרְאֵה בָנִים לְבָנֶיךָ שָׁלוֹם עַל יִשְׂרָאֵל:


אָנָא ה' שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה יְקֻיַּם בָּנוּ הַפָּסוּק, וַאֲנִי זֹאת בְּרִיתִי אוֹתָם אָמַר ה', רוּחִי אֲשֶׁר עָלֶיךָ וּדְבָרַי אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְּפִיךָ, לֹא יָמוּשׁוּ מִפִּיךָ וּמִפִּי זַרְעֲךָ וּמִפִּי זֶרַע זַרְעֲךָ אָמַר ה' מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם:


יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ ה' צוּרִי וְגוֹאֲלִי:

יישר כח גדולה

[קלמן יאסעלע]

איינער האט תפילת הדרך מנוקד?
ייש"כ פון פאראויס.

[קנאפער ידען]

איינער האט תפילת הדרך מנוקד?
ייש"כ פון פאראויס.

פון וויקיטעקסט:
יְהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ,
שֶׁתּוֹלִיכֵנוּ לְשָׁלוֹם וְתַצְעִידֵנוּ לְשָׁלוֹם וְתַדְרִיכֵנוּ לְשָׁלוֹם (וְתִסְמְכֵנוּ לְשָׁלוֹם),
וְתַגִּיעֵנוּ לִמְחוֹז חֶפְצֵנוּ לְחַיִּים וּלְשִׂמְחָה וּלְשָׁלוֹם.
(אם דעתו לחזור מיד אומר וְתַחְזִירֵנוּ לְשָׁלוֹם)
וְתַצִּילֵנוּ מִכַּף כָּל אוֹיֵב וְאוֹרֵב וְלִסְטִים וְחַיּוֹת רָעוֹת בַּדֶּרֶךְ,
וּמִכָּל מִינֵי פֻּרְעָנֻיּוֹת הַמִּתְרַגְּשׁוֹת לָבוֹא לָעוֹלָם,
(וְתִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יָדֵינוּ)‏[1],
וְתִתְּנֵנוּ לְחֵן וּלְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים בְּעֵינֶיךָ וּבְעֵינֵי כָל רֹאֵינוּ,
וְתִשְׁמַע קוֹל תַּחֲנוּנֵינוּ.
כִּי אֵל שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה וְתַחֲנוּן אַתָּה.
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה: (יש שאין חותמים בשם, אלא כשהולכים במקום סכנה, כגון מקום גדודי חיות או ליסטים)
יש מוסיפים לאחר התפילה:
כִּי מַלְאָכָיו יְצַוֶּה לָךְ לִשְׁמָרְךָ בְּכָל דְרָכֶיךָ:
יי יִשְׁמָר צֵאתְךָ וּבוֹאֶךָ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם:
וְיַעֲקֹב הָלַךְ לְדַרְכּוֹ וַיִּפְגְּעוּ בוֹ מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים.
וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב כַּאֲשֶׁר רָאָם (ר"ת רפאל אוריאל מיכאל):
מַחֲנֵה אֱלֹהִים זֶה, וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא מַחֲנָיִם.
יְבָרֶכְךָ יי וְיִשְׁמְרֶךָ:
יָאֵר יי פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ:
יִשָּׂא יי פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם:

פון הידברות:
יְהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ יי אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ,
שֶׁתּוֹלִיכֵנוּ לְשָׁלוֹם וְתַצְעִידֵנוּ לְשָׁלוֹם וְתַדְרִיכֵנוּ לְשָׁלוֹם, (וְתִסְמְכֵנוּ לְשָׁלוֹם),
וְתַגִּיעֵנוּ לִמְחוֹז חֶפְצֵנוּ לְחַיִּים וּלְשִׂמְחָה וּלְשָׁלוֹם.
(אם דעתו לחזור מיד אומר וְתַחְזִירֵנוּ לְשָׁלוֹם)
וְתַצִּילֵנוּ מִכַּף כָּל אוֹיֵב וְאוֹרֵב וְלִסְטִים וְחַיּוֹת רָעוֹת בַּדֶּרֶךְ,
וּמִכָּל מִינֵי פֻּרְעָנֻיּוֹת הַמִּתְרַגְּשׁוֹת לָבוֹא לָעוֹלָם,
וְתִתְּנֵנוּ לְחֵן וּלְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים בְּעֵינֶיךָ וּבְעֵינֵי כָל רֹאֵינוּ,
כִּי אל שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה וְתַחֲנוּן אַתָּה.
בָּרוּךְ אַתָּה (לפי נוסח ספרד יי) שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה:

יש מוסיפים גם:
כִּי מַלְאָכָיו יְצַוֶּה לָךְ לִשְׁמָרְךָ בְּכָל דְרָכֶיךָ:
יי יִשְׁמָר צֵאתְךָ וּבוֹאֶךָ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם:
וְיַעֲקֹב הָלַךְ לְדַרְכּוֹ וַיִּפְגְּעוּ בוֹ מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים.
וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב כַּאֲשֶׁר רָאָם:
מַחֲנֵה אֱלֹהִים זֶה, וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא מַחֲנָיִם.
יְבָרֶכְךָ יי וְיִשְׁמְרֶךָ:
יָאֵר יי פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ:
יִשָּׂא יי פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם

[קלמן יאסעלע]

ייש"כ
איך האב שוין געזאגט פריער

[יום זה מכובד]

דא האט איר יוצר ליום א' וב-
חג השבועות

• יוצר
•

יוצר לשבועות:
תפלה לשליח צבור בקול:
 

דא איז נאר דא ביז "ובכן ולך תעלה קדושה"
איך דארף די המשך פון שחרית צווייטן טאג שבועות, ביז קדושה.
יש"כ למפרע

[יום זה מכובד]

און אז מ'רעדט שוין...
האט איינער שחרית צווייטן טאג פסח?
יש"כ

[hoipt1]

איינער האט זיי מוחל מנחה מעריב אויף טעקסט ? ווי פריער אלס בעסער

[corn pops]

איך זיך "טעקסט" פון סדר מזמורים אצל הכנסת ספר תורה (אויסצושטעלן אין אינדעזיין)

ווייסט איינער ווי מ'קען עס באקומען?

[ענוותן]

http://www.toratemetfreeware.com/online/f_00786.html