החזן ר׳ אביש מאיר (בראנסדארפער) מצאנז

פארצייטישע נגינה, נוסח התפילה, מועדים וזמנים

די אחראים: יאנאש,אחראי,געלעגער

זלאטשוב
שר העשר
תגובות: 48
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך יוני 23, 2010 10:06 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך זלאטשוב »

חכם לב האט געשריבן:ר' יהודה טרייטל - אחיו של ר' אביש מאיר - הוא אבי זקינו של הגאון ר' מאיר זצ"ל


ר' מאיר בן ר' שלמה בן ר' יהודה טרייטל.
חכם לב
שר חמישים ומאתים
תגובות: 292
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג יולי 05, 2012 4:03 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך חכם לב »

זלאטשוב האט געשריבן:
חכם לב האט געשריבן:ר' יהודה טרייטל - אחיו של ר' אביש מאיר - הוא אבי זקינו של הגאון ר' מאיר זצ"ל


ר' מאיר בן ר' שלמה בן ר' יהודה טרייטל.


נישט אקוראט
ר' יהודה טרייטל פון וועמען איר רעדט, איז געווען אן אייניקל פון ר' יהודה טרייטל, א ברודער פון ר' אביש מאיר
פראצעדור
שר חמש מאות
תגובות: 547
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך מאי 23, 2018 8:34 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך פראצעדור »

אדם האט געשריבן:
אגב האט אפשר איינער נאך סחורה פון ר' אביש מאיר



https://drive.google.com/file/d/1-9mM1b ... sp=sharing
אוועטאר
דוד משה
שר האלף
תגובות: 1668
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג דעצעמבער 01, 2013 4:04 pm
לאקאציע: געשטראנדעט צווישן מעיזשאר און מיינאר

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך דוד משה »

פראצעדור האט געשריבן:
אדם האט געשריבן:
אגב האט אפשר איינער נאך סחורה פון ר' אביש מאיר



https://drive.google.com/file/d/1-9mM1b ... sp=sharing

דאס איז דאך די ספינקא כל מקדש, נישט געוואוסט אז דאס איז ר' אביש מאיר'ס ניגון.
~ פארוואס האסטו פיינט דער וואס האלט אנדערש ווי דיר? ~
וויאזוי ארויפצולייגן א לינק
פראצעדור
שר חמש מאות
תגובות: 547
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך מאי 23, 2018 8:34 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך פראצעדור »

דוד משה האט געשריבן:
פראצעדור האט געשריבן:
אדם האט געשריבן:
אגב האט אפשר איינער נאך סחורה פון ר' אביש מאיר



https://drive.google.com/file/d/1-9mM1b ... sp=sharing

דאס איז דאך די ספינקא כל מקדש, נישט געוואוסט אז דאס איז ר' אביש מאיר'ס ניגון.


עפעס גייט א מעשה אז ווען די אמרי יוסף איז געווען אין צאנז האט געהערט ר' אביש מאיר דאס זינגן און שפעטער האט ער עס געזונגען אויף כל מקדש

אויב איינער ווייסט מער פרטים קען מען ביטע פארעכטען
אדם
שר חמישים
תגובות: 72
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך אוגוסט 05, 2015 6:07 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך אדם »

ישר כחכם
נישט געוויסט אז דאס איז פין ר' אביש מאיר
גדא האט איר דעם ניגון פונ'ם ירושלים'ר בתי ראנד קאלעקשאן


https://drive.google.com/file/d/1hudUMz ... sp=sharing
חיי אריכי
שר מאה
תגובות: 196
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג מאי 25, 2017 3:23 pm

החזן ר׳ אביש מאיר (בראנסדארפער) מצאנז

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך חיי אריכי »

פרק שירה

ר׳ אביש מאיר (בראנסדארפער) איז געוועהן א גרויסער תלמיד חכם, און איינע פון די כותבים ביים צאנזער רב, ער האט מסדר געוועהן אסאך פון די תשובות דברי חיים, און ער איז געוועהן דער בעל תפילה קבוע ביים צאנזער רב זי״ע,
דאס האט זיך אנגעהויבן ווען ער איז אריין צום צאנזער רב און זיך געזשאלעוועט אז ער האט נישט קיין פרנסה, האט אים דער צאנזער רב געזאגט, ווער א חזן, האט ער געזאגט איך קען נישט זינגען, האט אים צאנזער רב געזאגט, הייב אהן העסט שוין קענען.

זייט דעמאלטס האט ער אנגעהויבן פארפאסן אויסטערלישע גוטע קאמפעזיטער, ניגונים וואס נעמען ארום די נשמה, און ווי אויך ניגוני שמחה, וואס מ׳האט געזינגען אין צאנז, די ניגונים ווערן אנגערופן ״צאנזער ניגונים״, (לויט וויפיל מ׳ווייסט האט נישט דער צאנזער רב אליינס פארפאסט קיין ניגונים).

דער סדר איז געוועהן אז ווען ער האט געמאכט א פרישע ניגון האט ער דאס אויסגעלערנט די מנגנים, און דערנאך האט מען עס געזינגען אין ביהמ״ד, און אז דער צאנזער רב פלעגט עס זינגען, האט ר׳ אביש מאיר געוויסט אז דאס איז א גוטע ניגון,
און דער צאנזער רב פלעגט זיך אסאך מאל צוקאכן אויפן ניגון,
ווי למשל ביי א סעודת ברית פלעגט ר׳ אביש מאיר זינגען א תנועה אויף ״ והוא ישלח ברכה והצלחה בכל מעשה ידיהם עם כל ישראל אחיהם ונאמר אמן״, דער תנועה גייט אביסל ליסטיג,
איינמאל ביי שלש סעודת האט זיך דער צאנזער רב צוקאכט, און גענומען זינגען דעם ניגון זעהר פאמעליך מיט דבקות,

ס׳האט זיך אבער געמאכט טייל מאל אז דער צאנזער רב האט בכלל נישט ראגירט אויפן ניגון, האט ער פארשטאנען אז דער רב האט נישט הנאה, פלעגט ער עס בכלל מער נישט זינגען.

איינמאל ווען ר׳ אביש מאיר איז געשטאנען ביים עמוד, און געוואלט אנהייבן זינגען, האט אים צאנזער רב אנגעכאפט מיט כח, און געגעבן א זאג ״דו זאלסט זינגען אז עס זאל זיין לבי ובשרי ירננו אל קל חי״

ר׳ אביש מאיר איז געשטאנען אמאל אינטער א דעכל, און ס׳האט גערעגענט, האט ער געהערט ווי עסרייכישע מיליטער מאכט מאנעווער (דאס הייסט זיי פראקטיצירן ווי אזוי צי שיסן מיט געווער) און זיי זינגען א מארטש,
שפעטער שבת ביים טיש ווען דער צאנזער רב האט אים מכבד געוועהן צו זינגען, איז דער ניגון אים געלעגן אין קאפ, האט ער דאס אנגעהויבן זינגען, ווען ער האט זיך געכאפט וואס ער האט געטוהן, האט ער זעהר מורא געהאט פונעם רב׳ס הקפדה, ער האט אבער געזעהן אז דער צאנזער רב געפעלט דעם ניגון, ס׳איז געקומען צו שלש סעודת האט דער צאנזער רב אנגעהויבן דעם מארטש אויף אין כאלקינו, מיט א מתינות און מיט א גרויסע התעוררות.

שבת הגדול איז איין יאהר געפאלן שבת, האט זיך ר׳ אביש מאיר געיאגט ביי שחרות, כדי צו ענדיגן גענוג פרי, מ׳זאל האבן צייט צו עסן די סעודה, האט ער גארנישט געזינגען אויף ממקומך, ווי ס׳איז געוועהן די סדר יעדע וואך, איז דער צאנזער רב צוגעלויפן צו אים, און אנגעכאפט מיט כח, און געשריגן, ״דו גאַלגאַן, קוק אריין אין סידור׳ל, וכולם פותחים את פיהם בקדושה ובטהרה בשירה ובזמרה, די מלאכים דארפן זינגען שירה פארן אייבערשטן, אבער זיי זיצן און ווארטן אז אונז זאלמיר קודם זינגען, און דערנאך זינגען זיי שירה, געסטו אזוי אַ ווערזע אָפ אַ ממקומך...״

ווען דער צאנזער רב איז אוועק, האט ר׳ אביש מאיר זיך נישט געקענט צוגעוויינען צום מציאות אז דער רב לעבט שוין נישט פלעגט ער יעדע וואך נאך קבלות שבת, אריבער גיין צום ציון זינגען כל מקדש, אזוי ווי ער פלעגט זינגען בחיים חיותו.

ווער ס׳האט ניגונים פון ר׳ אביש מאיר זאל ביטע ארויפלייגן.
לעצט פארראכטן דורך חיי אריכי אום דינסטאג אקטאבער 16, 2018 3:47 pm, פארראכטן געווארן 1 מאל.
אוועטאר
farshlufen
שר שלשים אלף
תגובות: 35244
זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג נאוועמבער 16, 2007 8:26 am
לאקאציע: אויף די פאליצעס אין ספרים שאנק

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך farshlufen »

מציבת בנו ר' יהודא ארי' בפיטע האלאנד:
viewtopic.php?p=1779645#p1779645

דאע"ג דכבר למד הרבה פעמים כל התורה והמצות, מ"מ כשיגיע המועד חייב לשאול ולדרוש בהלכות כל מועד ומועד בזמנו [ב"ח]
בית המשתה
שר חמש מאות
תגובות: 605
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יוני 19, 2017 4:39 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך בית המשתה »

אדם האט געשריבן:


דא האט איר עס צוטיילט אויף טרעקס

http://www.jumbomail.co.il/Downloads.as ... 614D7A383D

ישר כח ר' בצלאל

מען קען ביטע איבערלייגן די לינק
קנאק יאנקעל
שר מאה
תגובות: 103
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג יאנואר 07, 2016 4:04 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך קנאק יאנקעל »

מען קען ביטע איבערלייגן די לינק
מימ
שר העשר
תגובות: 14
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג מאי 10, 2015 10:33 am

Re:

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מימ »

זושאלע האט געשריבן:הי' לו לרבי אביש מאיר בן ושמו ר' צבי יעקב, שו"ב דקאשוי.
אוועטאר
חאטצקל
שר שלשת אלפים
תגובות: 3862
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך פעברואר 09, 2022 4:44 pm

Re: החזן ר׳ אביש מאיר (בראנסדארפער) מצאנז

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך חאטצקל »

קען איינער ביטע איבערלייגן א לינק צו ר' אביש מאיר'ס ניגונים?
דיינע קינדער זענען דיין עול און אחריות, דיין ווייב איז נאר דא דיר ארויסצוהעלפן. ס'איז נישט איר אחריות און די העלפסט (אפשר) ארויס.
גלאזער
שר האלפיים
תגובות: 2222
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך אוגוסט 12, 2015 11:25 pm

Re:

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך גלאזער »

זושאלע האט געשריבן: פרייטאג מאי 06, 2016 10:28 am
הי' לו לרבי אביש מאיר בן ושמו ר' צבי יעקב, שו"ב דקאשוי.
משפחתו בקאשוי
אטעטשמענטס
160348745_1459577737_452x800.jpg
160348745_1459577737_452x800.jpg (114.62 KiB) געזען 1274 מאל
167497061_1469685045_452x800.jpg
167497061_1469685045_452x800.jpg (152.69 KiB) געזען 1274 מאל
168685099_1471694018_452x800.jpg
168685099_1471694018_452x800.jpg (122.69 KiB) געזען 1283 מאל
גלאזער
שר האלפיים
תגובות: 2222
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך אוגוסט 12, 2015 11:25 pm

Re: החזן ר׳ אביש מאיר (בראנסדארפער) מצאנז

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך גלאזער »

חיים ובנו
אטעטשמענטס
168547336_1471355133_452x800.jpg
168547336_1471355133_452x800.jpg (127.5 KiB) געזען 1268 מאל
161981697_1462127802_452x800.jpg
161981697_1462127802_452x800.jpg (171.93 KiB) געזען 1273 מאל
אוועטאר
זענדל
שר האלף
תגובות: 1225
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג סעפטעמבער 02, 2014 5:41 am

Re: החזן ר׳ אביש מאיר (בראנסדארפער) מצאנז

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך זענדל »

מתוך גליון "ריקודין קדישין" צאנז שי"ל סיון תשע"ג:
רבי אביש מאיר ברנדסדורפר

בחצר הקודש ראפשיץ היה ערך רב לעבודת הנגינה בעת עבודת ה', ומשם המשיך מרן הדברי חיים בעבודה זו, ומקהלת מנגנים היתה מלווה את התפילות בשבתות וימים טובים ואת השולחנות הטהורים. מרן הדברי חיים בעצמו היה מתפלל במוספים בימים נוראים, אולם בשבתות רגילות היה עובר לפני התיבה אחד מלהקת המנגנים.

השליח ציבור והבעל מנגן המפורסם ביותר בחצר קדשו של מרן הדברי חיים זי"ע, היה הרה"ח רבי אביש מאיר ברנדסדורפר ז"ל. הוא היה השליח ציבור, הבעל מנגן, וכן כותב התשובות של מרן הדברי חיים. כן היה כותב הקוויטלעך לנכנסים לקודש פנימה אל מרן הדברי חיים, וכן מנהל את הוצאות והכנסות הבית ומארגן מעות המעמדות.

רבי אביש מאיר לא ניחון מתחילה בקול נאה ובחוש לנגינה, ונעשה לבעל תפילה וש"צ מפורסם רק על פי ציווי מרן הדברי חיים ומכוחו. ומעשה שהיה כך היה: פעם חיפש מרן הדברי חיים בעל תפילה הגון לקבלת שבת, ופסע על פני בית המדרש אנה ואנה מבלי למצוא בעל תפילה הרצוי לו. לפתע ניגש אל רבי אביש מאיר והורה לו לרדת לפני התיבה, למרות שלא היה לו כל חוש לשירה ולהטעמת נוסח התפילה. הוא לא היה יכול לסרב, וכשפתח את פיו ונשא קולו, עמדו השומעים משתאים ממתיקות תפילתו ונועם זמרתו. לאחר התפילה אמר לו מרן הדברי חיים: "אז מען הייסט דאווענען קען מען דאווענען!" [כשמצווים להתפלל כבר יכולים]...

יש מביאים גירסא, שפעם שלח מרן הדברי חיים את רבי אביש מאיר שילך לקבץ נדבות עם איזה רב, אולם הוא השתמט באמרו שאיננו ראוי לילך עם רב חשוב כזה, ונתפעל מרן דברי חיים מענוותנותו, וקודם קבלת שבת ניגש אליו וכיבדו לגשת לעמוד, ויען רבי אביש מאיר שאיננו יכול לזמר "לכה דודי". אמר לו מרן הדברי חיים שיוכל לזמר. ירד ר' אביש מאיר לפני התיבה, ובשעת מעשה הלחין ניגון יפה, ומאז נהיה לשליח ציבור ובעל מנגן אצל מרן הדברי חיים. אירע פעם שמרן הדברי חיים כיבד אותו להתפלל, והוא השיב כי לפי שעה אין הוא מסוגל לכך. אמר לו מרן הדברי חיים: "אל תאמר כן, אם מתפללים ביראת שמים הראויה עוזר הקב"ה, ואם לאו עוזר כבר הבעל דבר"...

פעם היה החסיד המופלג רבי אביש קנר זצ"ל עם חתנו הרה"ק רבי נפתלי ממעליץ זי"ע בצאנז על שבת, וציוה מרן הדברי חיים בליל שב"ק שרבי אביש מאיר ילך להתפלל לפני התיבה, אבל רבי אביש מאיר לא נוכח שם, וציוה מרן הדברי חיים שרבי זיינויל (נ□ הוא מכותבי התשובות) יקבל שבת אבל גם רבי זיינויל לא היה, ויצו מרן הדברי חיים שרבי לייזער ילך להתפלל וגם הוא לא היה. ירד מרן הדברי חיים בעצמו לפני התיבה.

בעת השלחן אמר רבי אביש קנר למרן הדברי חיים בבדיחותא: "רבי אביש מאיר התפלל היום טוב"... וצחק מרן הדברי חיים ואמר: "הרה"ק מלובלין זי"ע אמר, כשאנחנו צריכים להעמיד אחד להתפלל לפני התיבה, הרי אמרו (אבות פ"ד מ"ג) אין לך אדם שאין לו שעה, ולזה אנו מחפשים האיש שאז הוא השעה שלו להתפלל". והמשיך מרן הדברי חיים: "ואם לא מוצאים את האיש, אזי אני משים נפשי בכפי ומתפלל בעצמי לפני התיבה!"... והחסידים אמרו שלא שמעו דיבורים כאלו ממרן הדברי חיים זה עשרים שנה. (חמדה גנוזה)

יודע נגן
רבי אביש מאיר היה מחבר יציר החדשה מדי שבת על "לכה דודי", וכפי שהעיד על עצמו שבהגיעו לזמר לכה דודי מתלהבת נפשו ופיו מתרונן בזמרה. לרוב לא זכר אחרי התפילה את הניגון ששר, כי כל ההתעוררות שרתה עליו מכוחו של מרן הדברי חיים. במיוחד היה משמיע את ניגוניו החדשים בסעודה שלישית, לזמירות "דרור וקרא" ו"שבת היום". מרן הדברי חיים היה יושב אז בהתרכזות עצומה ובדבקות עצומה, ולאחר הניגון פתח בדברי תורה - נדמה היה שקיבל השראה מהניגון, ואז הבין כי הניגון מקובל ומרוצה, ואז היה מלמד את הניגון לחברי המקהלה, אולם כאשר מרן הדברי חיים נשאר שווה נפש, לא הגיב ולא התייחס לניגון, הבין שהניגון לא מצא חן בעיניו, ולא השמיע אותו יותר. רבי אביש מאיר היה הש"צ הקבוע בכל שבת מברכים ובכל השבתות המיוחדות והמועדים.

מלחין מופלא היה ר׳ אביש מאיר, ואף שמעולם לא ידע תווי נגינה ולא למדם מעולם. ניגוניו עברו והיו בבחינת מסורת שבעל פה, ובכל זאת הרגיש בחושו, אינסטינקטיבי, להבחין בין הצלילים שבסולמי הקולות, למדוד את המרחק שבין טון לטון, ולטפס בשלבי הסולמות מלמטה למעלה ומלמעלה למטה, הכל לפי הצורן. כשגברה בו התשוקה ליצור ניגון חדש, היה ניגש אל החלון ומקיש באצבעותיו על הזגוגיות, ולפי הצליל שנשמע הלחין את ניגוניו. אחרי שסיים את ניגונו היה מכנם את מקהלתו ומשמיע לפניהם את ניגוניו אשר הושרו מעתה לבד מחצר הקודש צאנז גם בכל רחבי הונגריה וגאליציה.

אוצר פורה היה ר' אביש מאיר, ולא עברה עליו תקופה בלא יצירה ניגונית אומנותית. מלבד ניגוני לשבתות וחגים היה יוצר שני ניגונים מדי שנה על "שושנת יעקב" לפורים, ניגון אחד ארוך והשני קצר, והיה משמיעם בשבת קודם פורים בשולחנו של מרן הדברי חיים. בליל שבת חזון היה שר "לכה דודי" בניגון מיוחד בנעימת תקוה לבנין בית המקדש. כמו לשושנת יעקב כך גם לפיוטי הימים הנוראים היה מלחין שני ניגונים, ארוך וקצר, על "ויאתיו". כן נשתמרו ממנו ניגונים על החרוזים שבסוף הקרובץ לפורים "תחת פלפול". לפסח היה מלחין מדי שנה ניגונים לפיוט "יום ליבשה", וכן לזמירות ההגדה אדיר הוא יבנה, נשמת כל , אחד מי יודע, ועוד.

יצויין כי מרן הדברי חיים חיבב מאד את רבי אביש מאיר והעריכו ביותר, ופעם כתב עליו במכתב: "ידיד משק ביתי המופלג החסיד מו"ה אביש נ"י. לאחר הסתלקותו של מרן הדברי חיים קיבל רבי אביש מאיר את המקטרת ואת המחזורים של מרן הדברי חיים. (הפרטים אודות רבי אביש מאיר נשאבו ממאמרו של הרה"ח ר' בצלאל לנדא ז"ל, בבטאון צאנז גל׳ ק"פ, מספר רבינו הקדוש מצאנו וספר הללו עבדי ה')

אם אתה רוצה להתפלל לפני השי"ת ־ תתפלל, ואם לאו ־ אל תתפלל!
סיפור מופלא סיפר כ"ק האדמו"ר רבי שלמה מבאבוב זצ"ל, ששמעה מאביו כ"ק האדמו"ר רבי בן ציון זי"ע הי"ד, אשר שמע פעם מרבי אביש מאיר בעצמו - היה זה לאחר הסתלקותו של מרן הדברי חיים, כשרבי אביש מאיר הסתופף גם בצל הרה"ק רבי שלמה מבאבוב זי"ע: הנה בצאנז לא היה מנהג קבוע איזה פיסקא מפזמון "לכה דודי" יש להשמיט בשבת ירט או בשבת חוה"מ, אלא שבכל פעם בטרם היה מתחיל לשיר "לכה דודי" היה מבקש מאחד מהמשוררים שלו שיגש אל מרן הדברי חיים לשמוע מפי קודשו מה לומר ומה להשמיט, והלה היה חוזר אליו כל פעם עם הוראה אחרת ושונה לפי רצון קדשו באותה שעה.

פעם אחת, כששלח כהרגלו מימים ימימה את אחד המשוררים לשמוע מה בפי מרן הדברי חיים כדת מה לעשות, קם מרן הדברי חיים בכבודו ובעצמו בחופזה ממקומו, כולו אחוז התלהבות עצומה, ניגש אל ר' אביש מאיר שעמד לפני התיבה ויתן עליו את קולו בקול חוצב להבות אש: "ביים אלטען רב זכרונו לברכה פלעגט מען אויס לאזען ׳מקדש מלך מיט 'התנערי', אין זידיטשוב האט מען אלעס געזאגט - ויאחוז מרן הדברי חיים בכח בבגדי רבי אביש מאיר והתנועע עמו בהתלהבות עצומה - און דיר זאג איך, ווילסטו דאווענען פארן הייליגער באשעפער, זאלסטו דאווענען, און א נישט, זאלסטו גארנישט דאווענען!" [אצל הרב הזקן ז"ל (הרה"ק מראפשיץ) דילגו על הקטעים מקדש מלך והתנערי, בזידיטשוב אמרו הכל, ואני אומר לך, אם אתה רוצה להתפלל לפני השי"ת, אז תתפלל, ואם לאו אל תתפלל], וחזר מרן הדברי חיים למקומו. ר' אביש מאיר, אשר כמעט שפרחה נשמתו, פצח בשירה וזמרה את הפזמון "לכה דודי", וכל הקהל הקודש גבירו אחריו בקול בשמחה ובצהלה לכבוד שבת ויו"ט.

האדמו"ר מהרב"צ מבאמב, אשר כאמור שמע את הסיפור מר אביש מאיר בעצמו, שאל את ר' אביש מאיר כיצד אכן נהג אז בסופו של דבר ומה עשה הלכה למעשה לאחר דיבורים רמים כאלו. ענהו ר' אביש מאיר: אתה שואלני מה אמרתי אז ואיזה פיסקא השמטתי, תאמין לי כי יותר ממה שספרתי לן אינני זוכר כלום... הבערה ללהב יצאה... הרגשתי כאילו קבלתי כנפיים ואני פורח במרומים כמו עוף או מלאך, ומה שהיה לאחר מכן אינני זוכר כלום, רק זאת אני זוכר כי לאחר אותה תפילה ניגשו אלי חברי ואמרו לי שהתפללתי בלהט קודש ובדבקות עצומה שלא מעלמא הדין"... (פרי הכרם)

עוד אירע באחת השבתות, כאשר באמצע עריכת השולחן ציוה מרן הדברי חיים לרבי אביש מאיר שיזמה והוא החל לחשוב איזה ניגון לשיר. אמר לו מרן הדברי חיים: "הרבי׳ס שלי, היה להם מסירות נפש בעת השולחן כשהיו מזמרים אצלם, ואני למדתי מהם, והגם שאינני אוחז עדיין בזה, אבער אן אנשטעל מוז מען דעך מאכין, נו אז איך הייס זינגען בין איך דעך שוין מוכן דערצו, קלערסטו ערשט א ניגון? בא דעם דאווינען מעגסטו קלערין א ניגון, אבעיר ביי דעם טיש, אזוי ווי איך הייס דיר זינגען זאלסטו זינגען!" [אבל הרי חייבים לנסות, ולכן כאשר אני מצוה עליך לשיר, הרי שאני כבר מוכן לזה, ורק אז אתה מתחיל לחשוב על ניגון? בעת התפילה אתה יכול לחשוב על ניגון, אבל בעת השולחן, כשאני מצוה עליך אתה צריך להתחיל מיד], (חמדה גנוזה)

היה עומד בין מקהלות החסידים ושר יחד עמהם כחסיד מן המנין...
ידוע ומפורסם אותו חג השבועות בחצר הקודש צאנז, כאשר הרה"ק רבי שלמה מראדומסק זי"ע הגיע עם קהל חסידיו. נציין כמה פרטים אודות נגינתו וירידתו לפני התיבה באותו חג השבועות כפי שסיפרה כ"ק מרן אדמו"ר זי"ע (בשיעור חורש"י פרשת צו תש"ל), וזל"ק:
"הרה"ק מראדומסק זי"ע היה שר התורה ומזקני הצדיקים יסודי עולם. ומעט מגדלותו אפשר לראות בספרו תפארת שלמה - שכל החיבור מושתת על עניני תורה וקדושה, וחוץ מגדלותו בתורה ובצדקות היה גם בעל מנגן ערב ביותר, שכל השומע את נגינתו ותפילתו היה מתבטל במציאות. פעם אחת היה שלפי סיבה נסע הרה"ק מראדומסק אל זקה"ק מצאנז זי"ע לחג השבועות, ואתו באו שלש מאות חסידים שכבר באו אליו לשהות בצל קדשו בחג השבועות, וכולם באו יחד עמו לצאנז. וזקה׳׳ק שכבר היה אז בימי זקנותו כיבד אותו ביותרת הכבוד. וכאשר כיבד אותו להתפלל תפילת שחרית לפני התיבה, נענה הרה"ק מראדומסק אל זקה"ק ואמר שימחול לו אבל הוא אינו רגיל לומר הפיוטים - ובצאנז הקפידו מאד שלא להחסיר שום פיוט, ואפילו הפיוטים הארוכים שבתפילת גשם וטל היו אומרים בצאנז. אמר לו זקה"ק: "אם אתם תתפללו לפני העמוד אני מסכים שלא יאמרו פיוטים"... (וחידוש הוא אשר ויתר זקה"ק על אמירת הפיוטים בבית מדרשו), ושלח אותו זקה"ק שיתפלל לפני התיבה בבית המדרש הגדול, וזקה"ק התפלל בביתו במנין מצומצם כי הוא עצמו רצה לומר הפיוטים. והרה"ק מראדומסק התפלל שחרית לפני העמוד, ושמעתי מכ"ק אאמו"ר זי"ע שהוא היה נוכח שם - שהקהל נשארו להתפלל בבית המדרש ולא נכנסו להתפלל עם זקה"ק, ותפילתו הנאדרה בקודש של הרה"ק מראדומסק נשארה בזכרון אצל כל אחד, שהיתה תפילה מיוחדת בקול גילת ורנן, והשירה היתה ממש כשיר שהיו הלויים אומרים בבית המקדש.

וכשישב הרה"ק מראדומסק בשולחנו של זקה"ק ישב בפחד וביראה ולא הזיז ידיו ורגליו. וכשזקה"ק גמר לערוך את שולחנו וחזר לביתו וכנהוג היו החסידים מלוים אותו בקול זמרה, היה גם הרה"ק מראדומסק עומד בין מקהלות החסידים ושר יחד עמהם כחסיד מן המנין, וכך ליוה את זקה"ק מבית המדרש עד לביתר.

ועוד בהקשר לשירתו ונגינותיו של הרה"ק התפארת שלמה מראדומסק זי"ע באותו חג שבועת בחצר הקודש צאנז, סיפר הרה"ח ר' יעקב כץ הי"ו מבני ברק, כי אחד מדודיו היה משורר במקהלתו של ר' אביש מאיר, השתתף במקהלה גם באותו חג שבועות, והרה"ק מראדומסק נהנה מאד משירתו, ואמר לו שמא יבא אליו להיות בלע מנגן אצלו... ענה דודו להרה"ק מראדומסק: "הרי הרבי בעצמו מגיע כאן לצאנז, ולמה אעזוב את הרב ואבוא אליכם?"...

"הכניסו את כל הכוונות הקדושות בנוסחאות וניגוני התפילה"...
לאחר הסתלקותו של מרן הדברי חיים הסתופף רבי אביש מאיר בצילו של רביה"ק משינאווא זי"ע. באחת השבתות, בעת חזרת הש"צ, ניגן ר' אביש מאיר ניגון חדש שחיבר אז, ומחמת שלא רצה לכפול התיבות במקום שאין מפסיקין, היה מנעים קולו בנגינה וסלסל בתנועה.

בסעודת שב"ק, בישבו בשולחנו הטהור, שאלו הרה"ק משינאווא מפני מה הרהיב עז והתיר לעצמו להרחיב במקום שאסור להפסיק. ר' אביש מאיר, אשר ישב שם באימה וביראה ובמורא רבו, לא הרהיב לענות, אלא שהתחיל לפזם לעצמו בלחישה את התנועות של התפילה בימים נוראים, שמפסיקים בנגינה לאחר אמירת ברוך אתה ה', אשר מנהג ישראל תורה שכל הקהל מזמרין אז.

אמר לו הרה"ק משינאווא: "אביש מאיר, לכאורה השבת לי בזה תשובה נכונה, כי כן הוא הנוסח הנהוג והמקובל בכל תפוצות ישראל, אמנם שמע נא ואגידה לך מקור הדברים: הנה, בימים קדמונים בדורות הראשונים היו הבעלי תפילה והשליחי ציבור בעלי מדרגה אנשי סוד ה', שידעו לכוון כוונות התפילה בצירופי שמות ויחודים בכל ברכה וברכה כתיקונה, ובכדי שלא לעמוד ריקם ולהאריך באין אומר דברים בלי נשמע קולם, היו מנגנים אז איזה תנועה המקובלת מקדמונים, ובשעת מעשה היו מכוונים הכוונה הידועה ליודעי ח"ן שיש לכוון באותה ברכה. אביש מאיר, אם היתה הסיבה במה שסלסלת בניגון בלי אמירת דברים בכדי לכוון כוונות ויחודים, אזי אני מסכים מלכתחילה שתאריך בנגינה"... (פרי הכרם)

יש להסמיך לסיפור האמור את אשר סיפר הגה"ק מנאסויד זי"ע, כי כשביקר מרן הדברי חיים בעיר "ווינער-ניישטאט", שלח לקרוא לחזן הקהל וביקשו שינגן לפניו את הניגונים של התפילות מנוסחאות אשכנז. החזן זימר לפני מרן הדברי חיים כרצונו וכציוויו, וכשסיים אמר מרן הדברי חיים: "קדושי חכמי אשכנז הכניסו את כל הכוונות הקדושות בנוסחאות וניגוני התפילה"... (גדולת יהושע)

עוד מסופר בענין זה, כי פעם ניגש אחד לעמוד אצל הגה"ק מקאלאשיץ זי"ע בשבת, וכשזימר את הפיוט "א-ל אדון׳ חזר שני פעמים על התיבות "קרא לשמש". לאחר התפילה אמר לו הגה"ק מקאלאשיץ, כי זקינו הרה"ק משינאווא זי"ע אמר שמבואר בספה"ק שהזמר "א-ל אדון" נחלק לחרוזים של חמש תיבות וארבע תיבות, ומספר התיבות בכל החרוזים של ארבע תיבות עולים יחדיו כמנין ע"ב, וזה רמז לשם ע"ב, ולכן צריכים לדקדק ביותר שלא לחזור על תיבה אחת כי לפעמים מקלקלים החשבון.

יהי זכרו ברוך
"וְכָל הֶחָרָשׁ וְהַמַּסְגֵּר לֹא נִשְׁאַר זוּלַת דַּלַּת עַם הָאָרֶץ"
משגיח רוחני
שר חמישים
תגובות: 67
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג סעפטעמבער 03, 2023 4:31 pm

Re:

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך משגיח רוחני »

פראצעדור האט געשריבן: פרייטאג יוני 01, 2018 4:14 pm
דוד משה האט געשריבן:
פראצעדור האט געשריבן:
אדם האט געשריבן:

אגב האט אפשר איינער נאך סחורה פון ר' אביש מאיר

https://drive.google.com/file/d/1-9mM1b ... sp=sharing
דאס איז דאך די ספינקא כל מקדש, נישט געוואוסט אז דאס איז ר' אביש מאיר'ס ניגון.
עפעס גייט א מעשה אז ווען די אמרי יוסף איז געווען אין צאנז האט געהערט ר' אביש מאיר דאס זינגן און שפעטער האט ער עס געזונגען אויף כל מקדש

אויב איינער ווייסט מער פרטים קען מען ביטע פארעכטען
טעות.
ווען דער חקל יצחק איז געווען אין גארליץ.
דער גרעסטער אנטיסעמיט קען נישט פיינט האבן אונז אידישע קינדער אזוי שטארק ווי מיר האבן זיך ליב.
זסבה
שר חמישים
תגובות: 77
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג אפריל 27, 2014 5:54 am

Re: החזן ר׳ אביש מאיר (בראנסדארפער) מצאנז

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך זסבה »

איז מעגליך איבער לייגען א קיבוץ פון אביש מאיר'ס ניגונים ??

ישר כחכם
dovidal
שר תשעת אלפים
תגובות: 9580
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יולי 04, 2011 12:16 am

Re: החזן ר׳ אביש מאיר (בראנסדארפער) מצאנז

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך dovidal »

רבי מאיר בראנדסדארפער מטארנא-הומנא.
איז דאס דער זעלבע
אטעטשמענטס
MBRANS.jpg
MBRANS.jpg (100.61 KiB) געזען 194 מאל
מרכז לספרים עתיקים וכתבי יד -קונים ומוכרים [email protected]
זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
שרייב תגובה

צוריק צו “שירי קודש”