קען מען ערגעץ דא אויף דעם געוועב באקומען אלע ניגונים פון דעם רב שליט"א?
כשמ"ו כן הוא
סיין זיך אויף מיט די לינק צו Webull stocks platform, און איך און די וועלן פארדינען free stocks נאכן deposit $100 די ערשטע 30 טעג פון אויפסיינען https://act.webull.com/nt/1tSOfvYQhs4K/
לאור די מוזיק סאמאטאכע, א אלטע שיינע שמועס איבער ניגוני בעלזא און איבער ארויסגעבן סידיס.
ראיון עם מלחיני בעלזא שהתפרסמה ב"המחנה החרדי"
מה היה התנאי של כ"ק מרן אדמו"ר מבעלזא שליט"א עם ר' ירמיה לפני 30 שנה? וממה חושש ר' שלמה אחרי כל ניגון שהוא מלחין? * לשאלה כמה זמן לוקח להלחין ניגון הדעות חלוקות: לר' ירמיה כזמן הניגון עצמו, אליבא ר' שלמה לפעמים חמישית זמן מאורך הניגון, ואצל ר' יוסף צבי לפעמים 'דוגרים' הניגונים גם חצי שנה * ערב סוכות תשס"ו שוחח סופר 'המחנה החרדי' עם טובי המנגנים בחצר בעלזא על תכני עולם הנגינה מזווית ראייתם, על ההיסטוריה המוזיקלית של בעלזא, ועל מוסיקת הדור הבא * והיית אך שמח בגרסה הבעלזאית - בשורות הבאות שלפניכם.
מאיר ברגר
ישנם מקצועות שחייבים להשתלם בהם כדי לרכוש אותם, ישנם תכנים שאפשר ללמוד אותם, אך אפשר להבינם מבלי להתמקצע בהם, וישנם מקצועות, שאותם אפילו אם תרצה לא תוכל לרכוש, קבלת – יש לך את זה. עם מקצועות אלו נמנית תורת הנגינה.
השירה היהודית החודרת אל מעמקי לב האדם לא הומצאה היום. אלפי שנים אחורנית במעמדי הלווים שהיו אומרים שירות ותשבחות בבית המקדש, נעים זמירות ישראל – דוד המלך בספר התהילים שכולו מזמורים וכיסופים לבורא ית', דרך דורות הראשונים, משוררי ספרד והרי הגליל בתקופת הבית יוסף, מחברי הפיוטים, וחצרות החסידים לדורותיהם עד ימינו.
אין ספור קולמוסים נשתברו זה מכבר על עניין הנגינה בעולם החסידות, כל חצר ותורתה כל מלחין והגיגיו וכל עיתון וחידושיו. לאור האמור, בחרנו איפה להתמקד בהשתלשלותם של ה'בעלזע ניגונים' הידועים בשורשיותם ובעוצמתם, הממיסים ומעוררים לב כל אדם להתקרב אליו ית' בכל עת ועונה. חצר בעלזא מהווה למעשה כיום מקום מרכזי ואבן שואבת לשירים חסידיים שורשיים שבימינו הפך לדאבון הלב למצרך יקר המציאות, ועומדת איתן מול נחשולי ה"מוסיקה החסידית" ויש שיהדרו דווקא לומר "מוזיקה חסידית" - המציפה ומטביעה כל לב ונשמה מישראל.
במשך השבוע שעבר שוחחנו עם מלחיני ובעלי המנגנים בבעלזא, שבאורח די מפתיע עוסקים כולם בחינוך והרבצת תורה מזה שנים. הם, ודווקא הם יודעים ומבינים לליבו של ניגון חסידי מהי, ומודעים יותר מרבים אחרים להשפעות החיוביות של המוזיקה היהודית המקורית מול אותה מוזיקה שמקורה בצד השני.
בשונה מימינו, שחסידות בעלזא נחשבת ל'מובילה' בתחום המוזיקה החסידית השורשית, וכל משגיח ומשפיע מכל החוגים והחסידויות כדי להשחיל 'אשטיקל ווארעמקייט' לקרב הלבבות בקרב תלמידיו הוא נזקק לתוצרת המשובחת של בעלזא, מעלעולים בין דפי ההיסטוריה עולה, כי בעלזא מלפנים לא הייתה נחשבת לחצר בעלת ניגונים רבים בלשון המעטה.
למען האמת והדיוק המונח 'מלחין' לא הופיע מעולם במילון הגליצאי – בעלזאי של ימים עברו. בעריכת השולחנות די מעטו לזמר, והמעט שכן הושר הובא מבחוץ, אם על ידי חזנים שנקלעו לבעלזא כדוגמת ה'מעוז צור' הידוע וה'מזמור שיר חנוכת' אותם הביא ה'לעמבערגע חזן' שהיה פוקד את בעלזא לעיתים תכופות, (על 'תורה הקדושה' דעות חלוקות, ישנם המייחסים זאת לאותו חזן, ויש הגורסים שהושר כבר בתקופת מהר"י זי"ע) ופעמים על ידי 'יושבים' שניגנו בעת הצורך אי אלו ניגונים שהיו באמתחתם מדורות ראשונים כדוגמת 'אדון עולם' וניגוני ההקפות שמקורם מתלמידי בעל שם טוב, וה'אנעים זמירות המפורסם המושר עד היום בבעלזא עם סיום תפילת ליל יום כיפור, אותו הביא ה'יושב' הרה"ח ר' מרדכי פעלץ זצ"ל ממייסדי "מחזיקי הדת", עת התבקש על ידי מרן מהר"י זי"ע בליל יום הקדוש לזמר ניגון "וואס שרייט ארויס פין הארץ צים גאט ברוך הוא", ופצח באותו ניגון עילאי שכבש את ליבות השומעים באותו מעמד נשגב ונשאר עד היום למזכרת קודש.
נוהג זה לא הסתיים בחו"ל, גם לאחר עליית מרן מהר"א זצוק"ל ארצה - בתל אביב כמעט ולא היו מנגנים. בהזדמנויות שונות שהיה נהוג לזמר, כב'טישים', נוהג היה מהר"א זי"ע לכבד את הסובבים ושאר המשתתפים שלא היו בהכרח חסידים מן השורה בניגון זה או אחר שבדרך כלל הושר ללא מילים כי אם הניגון עצמו למעט הניגונים המיוחדים בזמנים קבועים כ'חנוכה ול"ג בעומר" ו"תורה הקדושה".
הרה"ח ר' ירמיה דמן שליט"א איש חסיד נאמן לבית בעלזא בכל נימי נפשו, ועוסק בתחום החינוך וההוראה בו החל מיד לאחר נישואיו. מאז ועד עתה הספיק ר' ירמיה לעסוק בשלל תפקידים בתחום החינוך ביניהם ניהול התלמוד תורה בירושלים, וראש ישיבה כיום בישיבתנו הק' בטלז סטון.
עוד משחר ילדותו נודע ר' ירמיה בקולו הערב והיה לילד שפלא שלא היה "ילד פלא". לתחום המוזיקלי התוודע עוד בשחר ילדותו כאשר היה ניצב סמוך לאביו הרה"ח ר' איצ'ה דמן ע"ה שהיה בעל מנגן בחסד עליון ובעל תפילה בבית הכנסת של בעלזא בבני ברק, אם בימים נוראים וכן בתפילות גשם וטל. למעשה לעולם הנגינה יש מקום מכובד בהיסטוריית המשפחה עוד מהסבא הרה"ח ר' מרדכי דמן ע"ה שהיה ידוע כבעל תפילה מפורסם בסביבתו.
כבר בימי עלומיו בהיותו עדיין עלם צעיר, התחבב ר' ירמיה על כ"ק מרן אדמו"ר מבעלזא שליט"א שהתבטא לא פעם אחת בגין כישרונו המוזיקלי. אותו אוצר בלום שברבות הימים הפך לחלק בלתי נפרד ממעמדי ה'טישים' והתפילות בבעלזא, ינק מקרבתו של כ"ק אדמו"ר מבעלזא שליט"א עוד מימים ראשונים במאורעות שונים בעת שניגן בקולו הערב בהזדמנויות שונות במחיצתו.
"את השינוי הגדול החלו בבעלזא להרגיש שנים מספר לאחר הכתרת כ"ק מרן אדמו"ר מבעלזא שליט"א, מספר לנו ר' ירמיה, עוצמת השינוי בקרב החסידים הורגשה כשהחלו המנגנים בעריכת השולחנות לשיר בהוראת כ"ק אדמו"ר מבעלזא שליט"א את הניגונים על פסוקיהם. "כמה שהדבר נראה כיום כל כך פשוט ומובן, באותם ימים של חבלי לידה היה הדבר נראה כבלתי אפשרי." מספר ר' ירמיה, באותם ימים ראשונים, שמהלכים רבים לא הובנו בציבור, 35 שנה אחרי, כשכל הרחוב החרדי מוצף במוסיקות "חסידיות" קלוקלות, ניתן לראות את העין הרחוקה לה ניחן כ"ק אדמו"ר מבעלזא שליט"א כבר בראשית דרכו.
אפוף רגשות על הפעם הראשונה ממשיך ר' ירמיה: "היה זה בתשל"ב לפני הימים הנוראים בעיצומו של 'טיש' ליל שבת, כ"ק אדמו"ר מבעלזא שליט"א מורה לר' ירמיה לזמר את הניגון הידוע "היה עם פיפיות" מבית רופשיץ. הגם שלרוב היה כ"ק אדמו"ר מבעלזא שליט"א מכבד רק את היושבים סביב השולחן בזמר, כובדו בעלי המנגנים לא אחת על ידי כ"ק אדמו"ר מבעלזא שליט"א לזמר אי אלו זמירות שבת או יו"ט, מסביר ר' ירמיה, "סבור הייתי שכוונת כ"ק אדמו"ר מבעלזא שליט"א הייתה לשיר את הניגון ללא המילים כבתמיד, מה גדלה הפתעתי שכ"ק אדמו"ר מבעלזא שליט"א הפסיקני על אתר והורה לשיר את הניגון מתחילתו על מילותיו, לגודל ההפתעה נאלמתי דומיה כמו קפאו שפתי, ולא הייתי מסוגל להתחיל בניגון, לולא 'דחיפתו' המשכנעת של ר' מוטל פריד שכבר אז היה מראשי בעלי המנגנים, איני יודע איך מקרה זה היה מסתיים..
למעשה עוד הרבה לפני זה שמענו מכ"ק מר"ש רבות אודות חשיבות הניגונים, ממשיך ר' ירמיה להשתעשע בנבכי הזיכרונות , בחובשי את ספסל הישיבה נוהגים היינו לעשות 'שבתות' בישיבה, והבחורים לא היו מזמרים כלל ועיקר בסעודות שבת כמנהג בעלזא שלא זימרו. ביום בהיר נקראתי אל כ"ק מר"ש החדרה שם ביקש שכל הבחורים יזמרו בצוותא זמירות שבת מידי שבת בשבתו. מיד התארגנו מספר בחורים יודעי נגן ובתוכם אנוכי, ומידי שבת בשעת הסעודות היינו מתאספים יחדיו לזמר זמירות שבת בקול נעים, מה שלא היה קודם לכן כלל ועיקר.
מקהלת חסידי בעלזא הוקמה אם כי באופן לא פורמאלי בתשל"ב באורח מפתיע לגמרי. אולי במונחים של אז מעט מגוחך לומר 'מקהלה', אומר ר' ירמיה בחיוך, אך באותם ימים התארגנו כמין גיבושון מספר אברכים היודעים פרק בשירה שעליהם הוטל לשורר בתפילות וב'טישים'. היה זה בעקבות בקשתו של כ"ק אדמו"ר מבעלזא שליט"א באחד מהשבתות של אותה שנה לזמר ב'לכה דודי' את הזמר של וויז'ניץ לצידו של כ"ק מרן אדמו"ר מבעלזא שליט"א שניגש לפני התיבה.
באותם זמנים נהג כ"ק אדמו"ר מבעלזא שליט"א לגשת לפני התיבה בדרך קבע לתפילת 'קבלת שבת', וכך החילונו לעמוד מידי שבת יחדיו ליד כ"ק מר"ש ולזמר את ה'לכה דודי', כמו כן נהגנו הרבה לנגן את ניגוני מודז'יץ המפורסמים. ובהזדמנות זו אציין מקרה מעניין שאירע בזאת חנוכה תשל"ד, אז בפקודת כ"ק אדמו"ר מבעלזא שליט"א הובא על ידינו הרב החסיד ר' יודל טורנער ע"ה שנקרא בפי כל "יידל מיטן פידל", וניגן בכינור בעת הדלקת הנרות יחד עם המקהלה ניגון מודז'יץ ידוע שאנו שרים אותו עד היום בזמנים מיוחדים.
תקופה קצרה חלפה ולחניה של בית בעלזא החלו כבר להפציע בשמי עולם החסידות. לא אחת גילה כ"ק אדמו"ר מבעלזא שליט"א את חיבתו לניגוני שמחה והתעוררות בעודדו את בעלי המנגנים להלחין ניגונים ככל האפשר. המלחין הדגול ר' יוסף צבי ברייער שעדיין היה בשחר נעוריו לצד ר' ירמיה שהיה אז אברך צעיר, החלו במלאכת הקודש לקיים רצון צדיק - להלחין ניגונים לבית בעלזא.
בשנת תשל"ח, השיקה בעלזא את קלטת הבכורה שלה – "ניגוני חסידי בעלזא" בעיבודו של מונה רוזנבלום שבקרב מנגני בעלזא הדגישוהו תמיד כ'משה' מונה רוזנבלום, אגב, למי שלא יודע, עצם היותו של מונה רוזנבלום כיום בפסגת המעבדים בתקליטי הציבור החרדי נזקפת לזכותם של בעלי המנגנים בחצר בעלזא שעבדו עמו במשך שלושה עשורים רצופים, וטיפחו אותו בעולם החרדי. וכך, לאחר מאמצים לא קלים הושק התקליט הראשון בסיועו הנדיב של הרה"ח ר' מיכל הלברשטאם הי"ו שעמד מאחורי כל פרויקט ההפקה מרישא ועד גמירא.
כצפוי, הדבר חולל סערה בקרב אלו שלא הורגלו לחידושים כגון אלו, באותם זמנים לא היה מקובל שחצר חסידות תפיק קלטת משלה בשם החסידות, אך בעלזא בניווטה של כ"ק מר"ש, בטחה בצדקת דרכה והמשיכה להוציא לאור את לחניה שהאירו את בתי ישראל בניגוני שמחה והתעוררות.
מתי החלת לשיר לראשונה בפני הציבור במעמדי ה'טישים' בבעלזא?
היה זה בשנת תשל"ד שנת מלחמת יום הכיפורים, שלא כבכל השנים אז ניהל כ"ק אדמו"ר מבעלזא שליט"א את עריכת השולחנות בהיכל הביהמ"ד שבישיבה, אותה שנה לאור ההתרעות הביטחוניות ערכו את ה'טישים' באולם הפונה לרח' בן צבי. זכורני שפעם בעיצומו של ה'טיש' כיבדני כ"ק אדמו"ר מבעלזא שליט"א לשיר בפעם הראשונה ב'טיש' ליל שבת את הזמר "מה ידידות" אותו שרתי בניגון מבית אבא ע"ה. ככלל, הייתי נוהג לנגן לא אחת ניגונים מבית אבא הידועים בייחודיותם ובמתיקותם. כמו כן, באותה שנה כובדתי לרדת לפני התיבה בתפילת שחרית בחג שמחת תורה, ועד היום אני מחזיק ב'כיבוד' זה.
בעבר המעט רחוק היית גם מלחין לא קטן ויעיד השיר המפורסם שאהוב על כולם "ותיערב", למה גנזת כישרון זה?
לא גנזתי כי אף פעם לא נכנסתי לזה בצורה רשמית כמלחין. ההלחנה מעולם לא הייתה ה'צד החזק' אצלי לעומת השוררות והתפילה לפני העמוד, ברוב הלחנים שהלחנתי לא השקעתי מעבר לזמן הניגון עצמו, מה שיצא – יצא. אם תשאל אותי איך הלחנתי את לחני, אומר לך בכנות, הייתה זו השראה של מאורעות מיוחדים או משהו בסגנון, זה היה אולי עניין של 'מצב רוח' ובעיקר בהשראת כ"ק מרן אדמו"ר מבעלזא שליט"א שביקשני לא אחת להלחין ניגונים. ועד היום לא מרפה ממני ומבקשינו להלחין, ועוד ידי נטויה.
ר' ירמיה אני לא יכול שלא לשאול אותך, מהיכן אתה שואב תעצומות נפש כה גדולות שלא להופיע בשום ערבי שירה בכל צורה שהיא מאז ומעולם? הדבר כה בולט עד כי נדמה כאילו כל 'כוכבי הזמר' החסידי בצד אחד של המתרס ואתה בצד השני.
על שאלה זו יש לי בשבילך שלושה סיפורים שיענו לך את התשובה הרבה יותר טוב ממני, ובעקבותיה תבין כמה השאלה לא במקום. ונתחיל בסיפור עם אבי זצ"ל. היה זה בשלהי הקיץ לפני כמה עשורים, אחד מאנ"ש וממתפללי בית המדרש שהבחין בכישרונותיי המוזיקליים 'שם עלי עין', והחליט לעשות מעשה. אותו יהודי שימש שנים ארוכות מידי שנה בשנה בתפקיד חזן בימים הנוראים ביוהנסבורג תמורת סכום הגון. לאחר שהתפעל מקולי פנה לאבי בבקשה לצרפני לנסיעתו ליוהנסבורג. כמובן, שבין היתר הוא גם הבטיח מתת יד הגונה שבזמנו זה היה סכום לא מבוטל תמורת הסכמתו לעניין.
אבי ע"ה בשמעו את אשר בפיו, הזדעק: אתה לא מתבייש?! אתה לא מתבייש לבקש כזה דבר?! עוצמת הכאב ששידר אבי נחקקו בי מבלי יכולת להיפרד, זה היה הגרעין הראשון.
הסיפור השני התרחש בעת חתונת בן כ"ק אדמו"ר מבעלזא שליט"א הרה"צ ר' אהרן מרדכי, כשהתבקשתי מאחד השדרנים הדתיים של 'קול ישראל' להתראיין לרגל החתונה הגדולה על הניגונים החדשים שראו אז אור ועל מנגינות בעלזא בכלל.
מיד עם הגיעי לאולפני 'קול ישראל' הכניסו אותי לחדר ההקלטות, שם שרתי את השיר 'אדיר הוא' המפורסם שתפס אז כותרות בעקבות אותו ראיון, ואת הראיון עצמו שפורסם באותה עת ברדיו. אבי ע"ה, מיד לאחר שגונבה שמועה לאוזנו על דבר הראיון, הגיב בכאב רב על עצם אותו ראיון, ומאז קבלתי על עצמי בל"נ שלא להתראיין לערוצי רדיו לא הקודש ולא המקודש.
הסיפור השלישי ואולי החזק מכולם, אירע ביום לידת הרה"צ ר' אהרן מרדכי בתשל"ז, חמי היה באותה עת בעיצומה של שמחה משלו – חתונת בתו, כשלשבע ברכות האחרון ביישוב "ישמח משה" הוזמן כ"ק אדמו"ר מבעלזא שליט"א אחר כבוד. מפאת השמחה הגדולה של לידת ר' אהרן מרדכי היה צפוי שכ"ק אדמו"ר מבעלזא שליט"א לא יגיע בסופו של דבר לשמחה. לאחר שכולם התפזרו איש איש לביתו, הגיעה השמועה כי כ"ק אדמו"ר מבעלזא שליט"א מגיע למקום להשתתף בשמחה. השמועה המרנינה עברה מפה לאוזן בקרב המשפחה והשכונה שעשו כל מאמץ להתאסף שוב ולערוך את השולחן משל היה זה פעם ראשונה.
במהלך הסעודה כובדתי בניגון כלשהוא, מיד בסיימי לשיר הפטיר כ"ק אדמו"ר מבעלזא שליט"א לעבר הסובבים: "אני עשיתי תנאי עם ירמיה, שישיר רק בפני "היימישע יידען", וכשמתאספים בצוותא לעבודת ה'." אני הופתעתי לגמרי ואז שאלני כ"ק אדמו"ר מבעלזא שליט"א, נו? אתה מסכים?! מיותר לציין שהסכמתי. באותם זמנים פיתויי הזמרים להופיע בערבי שירה עוד היה בחיתוליו, אומר ר' ירמיה, רק בשנים מאוחרות החלה התופעה לצבור תאוצה כשרובם המוחלט נסחף ואני לא נא ולא זע בגין ציוויו של כ"ק מרן אדמו"ר מבעלזא שליט"א.
זה הזמן לשאול מה דעתך על ה'מוזיקה החסידית' בת ימינו? איפה הגבול, מי כן ומי לא?
מוזיקה טהורה עשויה להוליד את אחד הדברים הבאים: שמחה, התעוררות, או התקרבות ולא ההיפך. ממש לאחרונה שמעתי הגדרה קולעת מאחד מגדולי וחשובי המשגיחים, וכך אמר: אם אני צריך להגדיר האם המוזיקה שאני שומע כשרה אם לאו, די במבט על תנועותיו של המזמר והמחולל, כדי לדעת את מקור המוזיקה שאני שומע. האם המנגינה גורמת לו לנוע בתנועות של תפילה, או שהצלילים מניעים את גופו ורגליו בתנועות שאינן ראיות ומסגירות התפרקות מעול. זה ההבדל בין מוזיקת טריפה למוזיקה כשירה הראויה לבוא בקהל ה'. זהו ההבדל בין שירה שמקורה בעמקי הנשמה, לבין זו שבאה מתהומות בור תחתיה. "אני רואה כאן רגליים ולא בחורים", נהג לומר אותו משגיח כשראה בחורים מפזזים בחתונות. אפשר לראות זאת בחוש.
ולסיום, מה המסר שהינך מעוניין להעביר לקוראי 'המחנה'?
אם יש משהו שאני רוצה להעביר זה העניין של 'אמונת צדיקים' בהקשר הזה. כשכ"ק אדמו"ר מבעלזא שליט"א החל לפני 40 שנה להכניס את הנגינה בבעלזא היו הרבה שלא הבינו זאת. 40 שנה אחרי, הכול מובן וברור ללא שמץ של פקפוק. בשנה זו – תשס"ו – סוגרת בעלזא מעגל של 40 שנות מלוכה, וכמו שמובא ברש"י בפרשת כי תבוא "אין אדם עומד על סוף דעתו של רבו ועל משנתו עד ארבעים שנה", כיצד בעלזא הייתה נראית ללא ניגונים ?! איך הימים הנוראים היו עוברים ללא שירי ההתעוררות בתפילות וב'טישים'?! איך היו נראים הישיבות הק' בזמנים כגון שבתות, 'חברעס', ושמועסן" בלי אותם ניגונים. יש מנהיג לבירה.
בפרוס עלינו חודש הרחמים והסליחות, כשהמרחק בינינו לאבינו שבשמיים כה רחוק ואנשים מחפשים איזו שהיא בדל אור בקצה מנהרה להתקרב אליו ית', עולים להם ומתנגנים שירי הכיסופים של הרב ברייער שליט"א כאילו צצו מעולם אחר, מעולם שכולו טוב, שכולו זך, שכולו טובל בים של טוהר וקדושה.
תחת השראת הימים הנוראים, כש"השתדלו והרבו תחינה ובקשה" מתפזם מזה שבוע בפיות המוני בית ישראל ומעוררם בתשובה, נפגשנו עם הרב ברייער שליט"א כדי לעמוד מקרוב על ה"חומר המעורר" בו הוא משתמש בלחניו הסוחפים, לשמוע, להתרגש, ולהעביר את המסר לקוראינו הנכבדים.
כשאר מלחינינו בחצר בעלזא, נמנה גם הרב ברייער עם הסגל הרוחני של עולם הישיבות בבעלזא. את דרכו בחינוך הוא התחיל עוד מערש עלומיו כאברך צעיר, אז עמד בהנהלה הרוחנית של ה'תלמוד תורה' באשדוד ובבני ברק. משם הוא עשה כברת דרך ארוכה בחינוך והוראה עד שהגיע הלום כראש ישיבתנו הק' בבית חלקיה.
במשפחת ברייער הענפה, עולם הנגינה מהווה נדבך חשוב בהיסטוריית המשפחה. הסב הרה"ח ר' מעכל ברייער היה בעל תפילה בחסד עליון בווינה ב"שיף שול" ובמשך שנים ארוכות שימש כבעל תפילה לתפילת שחרית בימים נוראים עוד לפני המלחמה הנוראה. בנו, ר' נתן שליט"א אביו של יוסף צבי, גם שימש כבעל תפילה בימים הנוראים בשכונת קטמון בירושלים. זה האחרון, איש צנוע נחבא אל הכלים שאת כישרונותיו המוזיקליים נוצר בתוכו מבלי להשתבח בהם כלל ועיקר.
ברם את כוח החידוש מייחסים לר' יוסף צבי דווקא מסבו מצד אבי אמו תחי' הגאון הק' ר' ישכר שלמה טייכטאל זצ"ל הי"ד בעל מחבר ספר "משנה שכיר" אב"ד פישטיאן – סלובקיה, שהיה ידוע לבעל מחדש עצום. לדבריו, ישנם בעלי מנגנים שיש להם את הכישרון לשיר, לעומת זאת, אין להם את כוח החידוש כלל ועיקר. כישרון ההלחנה נעוץ, בין היתר, ביכולת לחדש דברים, להיות יצירתי, ולאו דווקא בניגונים. המחדש יכול להתבטא בחידושי הלכה, ולהבדיל בציור ציורים, ובהלחנת ניגונים, שאז השילוב עשוי להיות מאד מוצלח.
לחני בכורה
את היצירה הראשונה הלחין ר' יוסף צבי בגיל 16, עלם צעיר בישיבת דושינסקי לרגל ימי החנוכה. אז הלחין את השיר "מזמור שיר חנוכת" שזמן שירתו כ 10 דקות, והוא מושר עד עצם היום הזה.
את היצירה הראשונה בבעלזא הלחין ר' יוסף צבי שוב בחנוכה, מדובר במעוז צור הידוע, המבוסס על ניגון החזן יוסל'ה רוזנבלט ובו שולבו מספר קטעים שהולחנו על ידו על פי בקשתו של בעל המנגן בבעלזא הרב ירמיה דמן הי"ו. בשעה חמש התייצב העלם בן ה16 לצד מקהלת דושינסקי, ובערב, בסביבות שמונה, היה חוזר לבעלזא כדי להשתתף במעמד ההדלקה ובשוררות במקהלה.
בין מאות יצירותיו ולחני קטעי התפילות המרגשים ישנה יצירה אחת מיוחדת הנקראת "בזכות תשב"ר" שהחלה בלחן מיוחד על ברכת המזון שהולחנה בשנת תשמ"ד בהם שימש כמנהל בחיידר בעלזא בבני ברק. ר' יוסף צבי כאב את העובדה שכדי שילדי ישראל יברכו את ברכת המזון כראוי, נדרש מהמלמדים לשכנעם הלוך ושכנע, ואז הבזיק הרעיון במוחו. כמובן, שאת המהפך לא ביצע על דעת עצמו, אלא הלך להתייעץ עם הגר"ש וואזנר שליט"א שסמך את ידו לכל העניין הזה, ועם הגאון ר' שריה דבליצקי שליט"א.
המהפך ממש לא ייאמן, הילדים החלו להתפלל ולברך בחשק ובהתלהבות שהביאה כבר אז את הפרויקט הבא - קריאת שמע שעל המיטה. נפלא לראות כיצד נראים למחרת ילדים בני 5 שבליל אמש קראו על יצועם ברהיטות את כל סדר קריאת שמע שעל המיטה מרישא ועד גמירה כולל 'ברכת המפיל' מילה במילה בצורה מדויקת על פי כללי הדקדוק המובאים בהלכה. כל זאת בנוסף להרגשה הנפלאה לה זוכות האמהות בשעות הקשות שלאחר יום עבודה עמוס ומתיש. באותה שעת דמדומים, כשההורים רוצים לראות את בניהם כשהם כבר ישנים, אין נחת גדולה מזו לשמוע אותם קוראים את קריאת שמע בכזו רהיטות.
לאור ההצלחה הגדולה, מדוע לא הרחבתם לשפות נוספות?
עם הפצתה של הקלטת האמורה, הגיעו בקשות ממגזרים שונים להעתיק את ההצלחה לקהילותיהם על ידי התאמתה לסגנון שלהם, סיפר לי אחד המנהלים החשובים ששאל את דעתו של הרה"ג ר' חיים קנייבסקי שליט"א בעניין, וקיבל עידוד חזק מאד על הנושא. כאן המקום להעלות על נס את עזרתו העצומה של הרה"ח המנוח ר' אליעזר רוזן ז"ל שדרבן והמריץ כל העת לתרגם את הקלטת להברה ליטאי והספרדי ואף מימן חלק נכבד מההוצאות.
וזו הייתה רק ההתחלה. גרסה אחת הביאה גרסה נוספת שהותאמה למגזרים נוספים שביקשו את הקלטת, ולשם כך נאלצתי לגייס מספר מומחים בתחום שעזרו לי במלאכת הקודש. כיום, ניתן לקבל את הקלטת בשבעה ווריאציות ביניהם מספר סוגי היגויים בלשון הקודש ובאנגלית, אין ספק שברגע שיופיע התורם המיוחל תאופשר הרחבת הקלטות לשפה הרוסית והצרפתית לבקשת גורמים שונים.
עולם היצירה
בדרך כלל לחניו אינם נעשים בהזמנה, יש וכ"ק אדמו"ר מבעלזא שליט"א מבקש ממנו להלחין ניגון מסוים, וגם אז, בעקבות בקשתו 'נכנס' ר' יוסף צבי לאיזו שהיא השראה מיוחדת, ככלל זה 'בא' במעמדים בו הינו משתתף, ור' יוסף צבי שולף מן המוכן, השנה, ביום הראשון של סליחות בזמן ההפסקה, 'יצא' לו לחן על המילים "הריעו לה' כל הארץ פצחו ורננו וזמרו וכו'. היה זה לאחר שכל התקופה האחרונה דובר בישיבה אודות ה'שמחה שבתשובה' לקראת יום הדין. כמו כן 'לדוד ה' אורי' שהולחן בבין הזמנים ביערות הרי ירושלים, והלחן החדש 'אני לדודי ודודי לי' שהולחן זה עתה באווירת הישיבה בחודש אלול.
ועל תהליך בנייתו של הניגון - ב"הריעו לה'" - סימל הניגון יותר מכל את המלכתו של המלך בתרועות, "פצחו ורננו" – שמחו ועלצו על ההזדמנות הנדירה שהוענקה לכם בדמותה של אלול וראש השנה, יום כיפור שמכפר לכולכם, וסוכות בתשובה מאהבה, פצחו, רננו וזמרו, מלחין ר' יוסף צבי ושוזר את הניגון במילים, "בחצוצרות וקול שופר הריעו לפני המלך ה' – ההמלכה המתחדשת מידי שנה.
שיר זה הושר באווירה המיוחדת בישיבה בחודש אלול, ולאורה ובהשראתה הולחן גם השיר "אני לדודי ודודי לי". תלמידי הישיבה עדיין זוכרים ומתרפקים בערגה על הניגון "שובה אלי והשיבני" בתוספת מילות כיסופין ביידיש - הניגון שהולחן בימי השובבי"ם במסגרת לימוד שעות ברציפות אותו שרו בישיבה במרוצת השנים אין ספור פעמים בימי השובבי"ם ובימי הרחמים והסליחות.
בלחן "מרן דבשמיא" הסיפור היה מעט שונה, הגרעין נבט ביום א' דסליחות ובא לידי גמר בל"ג בעומר של אותה שנה. לדבריו, יש לחנים שהלחנתם מסתיימת כעבור שנים. לאחרונה סיים ר' יוסף צבי את קטע ה'אופרה' הרביעי על מהר"א זי"ע, ועדיין הינו מתלבט לגבי קטעים מסוימים מתוכה." (לקוראי ה'מחנה' שלא למדו בישיבות הק' של בעלזא ולא השתתפו בעריכת השולחנות מעולם – ערך 'אופרה' - ניגוני 'אופרה' שהולחנו על ידי הרב ברייער המגלמים בתנועותיהם ובצליליהם את אורח חייו של האדמו"ר עליו הולחן הניגון, מהר"ש – את מלחמותיו עם היצה"ר באותם לילות ארוכים, מהר"י – את מאבקיו העיקשים עם תנועות המשכילים, מהרי"ד – הגברת לימוד התורה בקרב הצעירים ותהפוכות מלחמת העולם הראשונה, מהר"א – הנהגתו עד השואה, דרך מלחמת העולם השנייה, נס ההצלה, והתקומה שלאחריה).
פעם הייתי משקיע יותר ביצירות מה קרה? דווקא בדורנו השפל שהערצה לזמרים ולזמר רחובי כה גדול וסוחף נעלמת עם יצירותיך?
למעשה, ישנם יצירות חדשות חלקם קלות וישנם גם כבדות, אולם הדור הצעיר כיום חסר סבלנות לניגונים מורכבים מסוג זה. אמנם, מיד עם לימוד והבנת עומק הניגון, נוצרת האהבה לניגון אך הציבור עייף מלהתעמק, אומר ר' יוסף צבי, ישנם כיום בעלי מנגנים מקצועיים בבעלזא שנותנים מענה טוב ממנו לצעירים של היום הצורכים ניגונים קליטים וקלילים, וזה מה שמדבר אליהם. אותם בעלי מנגנים עושים עבודת קודש ברמה מקצועית ומיוחדת והמסרים החיוביים הטמונים בניגון עוברים דרכם. אולם באופן כללי ניתן לומר שאין ביקוש, ואם אין ביקוש – אין היצע.
על אף הסגנונות השונים בלחניך, כולם, לעניות דעתי בכל אופן, מאופיינים בים של רגשות, ואני מתכוון אפילו לניגוני השמחה שלך, שיש בצליליהם משום בקשה, תחנונים, ולא רק בגין המילים, שמא אני טועה?
אענה לך בשניים שהם אחת. אמר לי פעם יהודי: "את הקלטות שלך אני שומע כל חודש אלול, ולאחר מכן אני גונז אותם עמוק ב'בוידם' תוך שאני מוציא את כל הקלטות ה'עכשוויות' עד לאלול הבא.
בהזדמנות אחרת נזף בי אחר: "דע לך שניגוניך מאד מחייבים.. זה דוקר זה עוקץ בלב.. לא כל פעם צריך לדקור!", ברי לי שהתועלת הרוחנית המופקת מניגוני השמחה שלי עולה על כל הכללים של ניגוני ריקוד למיניהם, אז נכון, זה פחות מרקיד, ופעמים אפילו פחות משמח ויותר כבד, אך על הרגש לא אוכל לוותר, זהו המוטו העיקרי של לחניי וזה היופי שבחידושי.
מאז ומעולם לא השקעת רבות בתפאורת העיבודים לסוגיהם?
תראה, ניגוני הימים טובים הם רובם ככולם ארוכים וכבדים, כך שמוזיקה מורכבת מדי שתלווה בעיבודים ווקאליים רק תכביד עליו ואפילו תעיב על יופיו האוטנטי של הניגונים. וזה לא רציתי. נסה לתאר את 'מרן דבשמיא' עם מוזיקה מהוקצעת וכבידה, זה אולי ישמע מעט מגוחך, אך יש חתך מסוים בציבור השומעים החסידי, שיוותרו על המוזיקה כמוזיקה לטובת הניגונים עצמם.
הגישה שלי לכל הקשור להפקת קלטות, שונה לגמרי מכולם. כשאני מפיק קלטת, המטרה היא הניגון בלבד, כל עניין המוזיקה נעמדת בצל הניגון וכל תפקידה מסתכם בלתת את הרקע ולהכשיר את המקום לניגון עצמו. אם תתבוננו בעטיפת הקלטות, תבחינו שכל קלטת מכילה בתוכה קטעי שמע באורך של למעלה משעה, בניגוד לרוב הקלטות שאורך זמן השמע שלהם עומד על 45 דקות, זאת כאמור, כדי לספק לציבור השומעים מקסימום של לחנים שלשמה הם רכשו את הקלטת, ולא בשביל לשמוע את המוזיקה של זה או אחר.
יש לציין, שר' יוסף משה כהנא שהפיק לאחרונה כמה קלטות מיצירותי השכיל לשלב את שניהם – הרגש - עם עיבודים נפלאים.
באורח די מפתיע המלחינים המובילים בבעלזא, עוסקים בעולם החינוך, יש איזה שהוא מכנה משותף לשניהם?
רגש. לא ניתן בשום אופן לחנך ללא רגש, מחנך בלי רגש הוא לא מחנך, כמו כן, אי אפשר לשיר בלי רגש. כמובן לא כל בעלי המנגנים מחנכים, אומר ר' יוסף צבי באירוניה, אך ללא ספק זהו המכנה המשותף שקיים בשניהם. למותר לציין, שאין זה תנאי למחנך למחנך, ישנם מחנכים דגולים בשורה הראשונה בבעלזא שללא התמצאות מיוחדת בעולם הנגינה הינם מחנכים דגולים משכמם ומעלה.
לאחר שהשאלה "איך עוצרים את הצעירים שנעים אחר מוסיקה חסידית בגרסאות מעודכנות" נשאלה בסדרת הראיונות שנערכה פה, נפל לי האסימון. זיכרונות עמומים של "שבת אחים" מעולם הישיבות אי שם גבוה מעל גבוה בהר מירון, צפו ועלו לי באחת. על אחת המדשאות באזור, לאחר שכל תושבי הכפר עלו על יצועם, וכל היקום כבר נם את שנתו הערבה, ורק הצרצרים נשארו ערים כאילו ידעו על בואנו הלא צפוי, התנגנו להם המילים בקול מרטיט לאור הלבנה הבוהקת: "זכור שניים עשר שבטים.... זכור שניים עשר שבטים... זכור שניים שבטים שהעברת.. בגזרת מים.. וכך זה המשיך ל'לפני מי אתם מטהרים.. ומי ומי מטהר אתכם.., כמה דמעות נשפכו אז, כמה לבבות נמסו אז באותם לילי שבתות, כל זוהמת הנפש, כל אותם מקצבים מחודשים התנדפו כלא היו, והלב החל מזדכך ומתרונן. מסתבר איפה שזוהי התשובה האמתית - כבולעו כך פולטו.
כשאתה משתתף בעריכת השולחן בימים נוראים, ואתה רואה את כל הקהל הקדוש ובראשם כ"ק מרן אדמו"ר מבעלזא שליט"א מתעורר עד דמעות עם ה"סלח נא" שלך, וה"הנה כחומר" שלך, ומי מדבר בתפילת מוסף של ראש השנה בשירת "היה עם פיפיות" בקולותיהם של תינוקות של בית רבן הממיסים ליבות השומעים, מהי הרגשתך באותם רגעים?
אכן באותם שעות עילאיות אני מתפלל לה' שאם בגין אותו הלחן, נכנס לשומע או למזמר הרהורי תשובה, שיהא זו לזכותי ולזכות כל עם ישראל, ושיהיה לכולנו שנה טובה ומבורכת 'אין אגיט גבענטשטע יאר'.
אם אתם סבורים שלראיין את הרב שלמה קאליש זה משהו ש'בא ברגל', אז טעיתם. לאחר דחיות שחזרו על עצמם כמה וכמה פעמים במשך השבוע, התפנה סוף סוף ר' שלמה לשיחה נינוחה שעה קלה לפני כניסת השבת.
"אני לא מלחין כלל ועיקר, מתעקש ר' שלמה, קשה מאד לקבל ממני שירים בהזמנה, בדרך כלל הניגונים המוצלחים באים בספונטאניות, בהשראה, זה משהו שאני לא יכול להסביר אותו. רגע, אני זועק, וכי את "פתח שערי שמיים" שפתח את כל שערי השמים והארץ לא הלחנת בהזמנה לרגל נסיעתו של כ"ק אדמו"ר מבעלזא שליט"א?! טוב, הוא נכנע, תמיד יש יוצאי דופן".
כן. זהו ר' שלמה קאליש, איש חינוך שידיו רב לו בעולם הישיבות ובד בבד מלחין דגול מהשורה הראשונה מזה למעלה מ-25 שנה וכפי הידוע בחסידות שעולם הנגינה הנה חלק בלתי נפרד מהתורה, משכיל ר' שלמה לשלב בין שניהם בהרמוניה נפלאה. יריית הפרסום של ר' שלמה היה ללא ספק הלחן "תהא השעה הזאת" שתפס כל הציבור החרדי בארץ ובעולם בתשנ"ב. השיר הולחן לרגל חתונתו של הרה"צ ר' אהרן מרדכי שליט"א והושר בהתלהבות על ידי עשרות אלפי החסידים בזמן החופה ולאחריה. "לא האמנתי שזה יתפרסם כל כך מהר, בפעם הראשונה שזה הושר בציבור היה ב'חופה' של בעלזא, למחרת, כשעברתי ב'מאה שערים' כבר שמעתי את הניגון ממרפסות השכונה" מספר ר' שלמה.
הכול החל עוד כשר' שלמה היה בן תשחורת צעיר רכון על הגמרות בכולל נאראל לצד ה'חברותא' ר' זעליג ניילנדער המפורסם כחזן ובעל מנגן בחצרות חסידים. ביום מן הימים 'נתפס' ר' שלמה מפזם ניגון ערב שהתברר כלחנו שלו. החברותא התלהב ולא הסכים לוותר, וכבר בחתונת דושינסקי שנערכה באותם ימים התבקש ר' שלמה הצעיר להלחין ניגון לחתונה. ר' שלמה לא אכזב והניגון הפך לסיפור של הצלחה - "מזמור לדוד" – אחת היצירות המופלאות של ר' שלמה, יצא אז לאוויר העולם, והדהים את קהל החוגגים. אחר כך בא ה"רננו צדיקים" שעובד על ידי מונה רוזנבלום (ועדיין לא ראה אור, חבל מ.ב.), ומשם נסללה הדרך לחצר בעלזא.
בשונה מ'כוכבי הזמר' הצעירים, ר' שלמה מעולם לא חיפש להתפרסם ולא חשף את כישרונותיו החוצה כשלא התבקש. אמנם בבית אבא, היו הקאלישאים אמונים על ניגוני מודז'יץ גדושי הרגש והיופי וזה היה לחם חוקם בשבת וימים טובים, אך כל זה היה שייך למשפחה המצומצמת. שתיים עשרה שנה למד ר' שלמה בכולל, שתיים עשרה שנה של פשטות והצנע לכת שבעקבותיה נכנס לעולם הישיבות והחינוך, שאת ההצלחה המסגסגת ניתן ללמוד, בין היתר, מארגון 'תורת חסד' שפרץ גבולות בעולם הישיבות בבעלזא.
מתי נכנסו לחני ר' שלמה לראשונה בבעלזא?
כמדומני זה היה בתשמ"ב, אחי ר' אלתר מאיר מנצח ה'קפעלע' בבעלזא ביקש ממני להלחין וואלס לחנוכה אותו תזמר המקהלה במעמד ההדלקה (מופיע בתקליט 'הנה זה בא' מ.ב.). לאחר שכ"ק אדמו"ר מבעלזא שליט"א הביע באזני שביעות רצון רבה מהניגון, התבקשתי על ידו להלחין ניגוני יו"ט ללא מילים שאותם ישירו בתפילת 'פתחו לי' שב'הלל'. לחן הביא עוד לחן וברז הניגונים מאז לא יבש. באותה תקופה כבר הלחנתי את "הבט משמיים וראה" שניכנס לתקליט "קול דודי", אך ללא ספק הפרסום הגדול היה ב"תהא השעה הזאת" בשל השילוב המוצלח של העיתוי הנעלה שלכבודו הולחן עם המילים הכול כך מרגשות.
זה הזמן לשאול אותו על לחנים שיש להם "מזל יותר משכל" כדוגמת "תהא השעה הזאת" שהעיתוי שהיה אז מוצלח או דווקא הפשטנות שלו היא זו שהקסימה את שומעיו. "ההיפך הוא הנכון, עונה ר' שלמה, הפשטות הגמורה, היא השכל האמיתי. לא תמיד אנשים מתחברים ללחן עם תנועות לא מוכרות, לפעמים, ובפרט בעת ריקוד, דווקא הפשטות היא המומחיות שבניגון. "אנשים לא מסוגלים לרקוד לצלילי ניגונים כבדים, ור' שלמה מלחין תוך כדי השיחה לחן עם תנועה מפותלת, "למשל, עם זה אי אפשר לרקוד, הוא אומר, דווקא החד גוניות, החזרה על התנועה עצמה מספר פעמים, היא נותנת את העוצמה ואת הייחודיות של אותו ריקוד שמחה.
ור' שלמה צודק. וכי מה יש ב"כי אתה הוא מלך"?! מי האמין שזה יכבוש את כל הציבור הדתי בישראל ובעולם כולו, ספרדים, מזרחיסטים, ליטאים וחסידים, כל אחד בהברתו ובסגנונו שלו, איפה לא שרים את הניגון הזה?! מסתבר איפה, שסוד ההצלחה היא לפעמים דווקא הפשטנות, ור' שלמה מספר כיצד הולחן השיר: "אני אפילו לא זוכר מי הלחין את הניגון בפועל. היה זה ערב שבת שקלים לפני למעלה מעשור כשכ"ק אדמו"ר מבעלזא שליט"א עשה את שבתו בבני ברק. כל המשפחה ישבה בצוותא באחת מפינות הבית והחילונו מבלי משים ל'התעסק' ביצירת הניגון, לבני ר' אליעזר אמנם עדיין לא מלאו 13 שנים אך כבר אז הבקיעו ניצני כישרונות מוזיקליים בראשו. לאחר שעה קלה לאחר שכל אחד הביא 'נתח ניגון', קם החומר והיה לאיש. מיותר לציין שאיש מבין המשתתפים לא שיער אז עד היכן יגיע ממדי ההצלחה. להפתעתנו, החל הניגון פורץ גבולות במהירות עצומה בהגיעה לכל המגזרים והעדות השונות. זו כוחה של פשטות, אומר ר' שלמה.
למה מתוך כל יצירותיך המורכבים אנחנו מכירים בעיקר את "ובמקהלות"?
ראשית, לכל מלחין יש את השער שלו. רוב הלחנים שלי הולחנו ללא מילים, הגם שיש בזה חסרון לא קטן - שאין עליה תג זיהוי, וכדי ששם המלחין ייחקק על הניגון צריך להלבישו במילים, אך כפי שאמרתי זהו השער שלי והסגנון שירה שלי, אם כי שלא יהיה נכון לומר שאין, "וודאי שיש, אני קוטע אותו, אך אין לה את העוצמה, את ההמנוניות, את הטקסיות שבה". תלוי את מי אתה שואל, אומר ר' שלמה, "יהיו שיאמרו ש"לכל קהלה קדישא הדין" לא נופל במאומה מ"ובמקהלות" ואולי אף יותר חזקה ממנה בכל המאפיינים שהצגת.
יתירה מזו, כפי שאמרתי לך בתחילת שיחתנו, אני לא מלחין בהזמנה, כשזה בא - זה בא בצורה זו או אחרת, אני לא בוחר את לחני לפי מקצביהם או על פי אורכם, דע לך, מנמיך ר' שלמה את קולו כממתיק סוד, שאחרי כל לחן שהנני מלחין אני מתמלא חששות שזה הולך להיות הניגון האחרון שלי. לכל מלחין יש את התקופות שלו, ולכל בעל מנגן יש את העונה שלו, ואין מי שמסוגל לדעת מתי מעגל קסמים זה יסתיים.
ר' שלמה, מה דעתך על המוזיקה החסידית בת ימינו בשונה מהמוזיקה המקורית?
לצערנו הנוער הצעיר נוהר בהמוניו אחרי מוסיקה נטולת ערכים שאין בה שמץ של התקרבות לבורא או קמצוץ של התעלות או רגש. אני לא רוצה להיכנס לפרטים כי בסך הכללי חל ערבוביה, בוקה ומבולקה בכל הקשור למוסיקה חסידית.
מוזיקה היא לא מטרה בפני עצמה, מסביר ר' שלמה, מוזיקה היא כלי ביטוי לכל מיני מצבים החל משמחה ורננה דרך מצבי התעוררות וצימאון להתקרבות ועד זמני עצב ואולי גם דיכאון. לאחר שנגמרו המילים והדברים הובנו, יש עדיין צורך פנימי חזק לבטאות עמוק מן הלב את בקשותינו וזו נעשה על ידי הניגון. ובצד השני, קורים היפוכם של הדברים, השירה הופכת למטרה, ליעד מסומן, כשהניגון עצמו נבוב ונטול רגשות חיים שבסופה מביאה הוללות ברוח ההתפרקות.
מה דעתך על צעירים שמעריצים זמרים?
זה בעצם הסוד איך מזהים מוסיקה לא כשירה, אם בזמנים עברו כשהיו שרים ניגון לא הייתה דמות המלחין צפה ועולה, כיום, בעידן 2005 כשהמוסיקה נהפכה לאלילות בזכות כמה יהודים 'טובים' מתוכנו שניסו לחקות את העולם החיצון, באותו רגע שבחור שר ניגון מאותם סגנונות, צפה ועולה באורח ספונטאני דמותו הנערצת של אותו זמר תוך שהיא מתחילה לפעפע בו ולהחדיר בו את דפוסי התנהגותו המהווה אצלו מודל לחיקוי.
בשלבים מסוימים ישנם מצבים שהבחור נסחף החוצה לגמרי מהמסגרת החינוכית בה הוא למד. הגם שלא ניתן לזקוף על גבה של המוסיקה את כל ההידרדרות, אך בהחלט אי אפשר להתעלם מהשפעותיה השליליות של מוסיקה מופרעת, "חסידית" ככל שתהיה עטופה בעשרות רבות של פסוקים מהתנ"ך, ההורסת כל חלקה טובה בנפש הבחור ומקררת כל 'פינה חמה' בליבו של האדם.
בעבר היה די נפוץ המושג של גאולת או גיורי ניגונים, מה שמראה כי לא הניגון הוא הקובע אלא איך שרים אותו.
מה שהיה בעבר הרחוק זה מה לא שמתרחש כיום, בעבר גם שירי הגויים היו יותר מתונים ובהחלט פחות זולים מהיום, זאת ועוד, מבלי להיכנס לשאלות של אז והיום, ברי לי שגם בימים עברו לא היו מכניסים למפתן ביהמ"ד ניגון שנשא עליו צל צילו של ספק שיביא קלות דעת לאנשים השרים אותו, אם כן הנה לך התשובה - בחן את הניגון וראה אלו תוצאות הוא מניב לאחר שהוא מושר, התוצאה כיום תהיה כמדומני חד משמעית.
איך מחזיקים את הצעירים "בבית" עם המוזיקה החסידית האוטנטית?
אני חושב שכבר כיום אנו מבחינים בניצנים ברוכים של חזרה למוזיקה החסידית האוטנטית בדמותם של "ישיבישע ניגונים" שאין הבדל בינם לבין שאר הניגונים השורשיים למעט ההיגוי השונה. מגמה ברוכה זו פורחת הן בתחום הניגונים והן בסגנון העיבודים היותר עדינים, נפשו של הציבור החלה לקוץ מכל אותם עיבודים צורמים שנעשו בעבר והביקוש לישן השורשי היהודי מתחיל לגדול.
בקשר לינוקא "ר' אליעזר", התפוח נפל לא רחוק או נפל קרוב? כלומר, אתם באותו ראש במוזיקה?
לא נפל.... עונה ר' שלמה בחיוך, אנחנו ממש באותו ראש ובדברים מסוימים אני אף לא מתווכח עמו. עכשיו העונה היא שלו, וכולי תקווה שהוא ימצה את כל יכולותיו בתחום לצד התעלות ברוחניות שללא זה אין את זה.
ממש בימים אלה, הלחין ר' שלמה את הניגון המיוחד "לשנה טובה" שרבים וטובים צופים לו עתיד מזהיר בעולם החסידי, וברוח זו מברך ר' שלמה את כל קוראי העיתון בשנה טובה ומבורכת.
זכתה בעלזא, ורבים מהניגונים החסידיים האותנטיים המושרים בחצרות חסידים, יצאו מבית מדרשה. אלה הולחנו על ידי בעלי מנגנים שברי להם שניגון הוא אחד האמצעיים הנעלים ביותר לעבודת ה' ולתורתו, וכאן המקום להזכיר את הרב אליהו אייזנבך הי"ו ר"מ בישיבת אשדוד בשירו המפורסם "ויידעו" שהניע את אמות הסיפים וכבש את העולם בסערה. עדיין לא מצאתי חובש כיפה, קטן ככל שיהא, שלא מכיר את "וידעו" של הרב אייזנבך הי"ו.
הרב אייזנבך הידוע בכינויו החביב "ר' אלי" התחיל את דרכו בחסידות פיטסבורג כמג"ש מן השורה, שם עסק בהרבצת תורה לבחורי חמד שהתחנכו בישיבה. באותם ימים, עדיין לא היה ר' אלי מודע כלל ועיקר לכישרונו החבוי אי שם בנבכי נשמתו.
"למעשה זה שגילה את כישרון ההלחנה הטמון בי, היה האדמו"ר מפיטסבורג זצוק"ל, מספר ר' אלי בהתרפקות על אותם זמנים, היה זה בחנוכה תשמ"ג, תוך כדי שאני מוסר את השיעור נקראתי בדחיפות אל האדמו"ר שביקשני בקשה, שלטעמי, הייתה מאד מוזרה: "אנא הלחן ניגון על תפילת "הנרות הללו". אמר. ניסיתי למחות. מעולם לא הלחנתי ניגונים ואיני יודע מאיזה צד 'תופסים' ניגון, השבתי לאדמו"ר, אך הוא בשלו. "לך הביתה, לאחר ההדלקה תתיישב מול הנרות ותלחין את הניגון שביקשתי. סיים ופטרני לשלום.
"לגודל תדהמתי מיד כשהתחלתי בניסיון להלחין, הכול קלח, הכול זרם, דומה שרתה עלי השראת ההלחנה. נגשתי איפה לאדמו"ר מפיטסבורג והצגתי בפניו את הניגון, לגודל שמחתי, התרשם האדמו"ר עד מאד מהניגון, והורה לנגן אותו בעריכת השולחנות. כך נולד הלחן הראשון של ר' אלי, וכך נולד מלחין חדש לעולם החסידות.
בתקופה הראשונה היה ר' אלי מלחין בחסידות פיטסבורג, שמו כבר אז התפרסם בעקבות ניגונו המפורסם "הנה מה טוב" שעבר מספר ידי בעלי מנגנים, אך את פרסומו בבעלזא הוא עשה בחתונת הרה"צ ר' אהרון מרדכי שליט"א בגין שלושת לחניו הנפלאים הלא הם: "וידעו" "ויזכו" ו"חסדי ה'", כל לחן מאופיין ביופי פשטני ונינוח מהשני.
לשאלתי למה "וידעו" עונה ר' אלי: "בשבילי החתונה הגדולה הייתה הרבה מעבר לחתונה, מעמד החתונה סימל יותר מכל את התקומה שלאחר החורבן הגדול אותה עברו עדת החסידים ועם ישראל, ובתקומה – אומר ר' אלי – מתפרסם שמו ית' בעולם, אם כן מה טוב מלשיר את מילות "וידעו" ברגשות של שמחה והודיה.. השלב הבא של ר' אלי היה "צמאה לך נפשי", אותו הלחין 7 שנים אחורה לקראת הימים הנוראים. היה זה ניגון התעוררות שעורר בשעתו את כל קהילות החסידים בכל אתר ואתר ששר בדביקות את ה"צמאה" של ר' אלי בכל אסיפת התעוררות והיה כמים קרים על נפש צמאה ועייפה. אגב, מספר ר' אלי, את הקטע הראשון של השיר הלחין כ"ק אדמו"ר מבעלזא שליט"א בעצמו".
והרשימה עוד ארוכה, הרב אהרון לווינגר במארשים המיוחדים עיין ערך "תרועת מלך", הרה"ג ר' פנחס פרידמן שליט"א, שהלחין את היצירה הנפלאה "מראה כהן", הר"ר שלמה יעקב פריד הי"ו בנו של הר"ר מרדכי פריד ראש ה'קאפעלע' בבעלזא בלחנו המפורסם "לב טהור", ואחרון אחרון חביב הינוקא הקאלישאי – הר"ר אליעזר קאליש בנו של ר' שלמה, ממשיך דרכו המיוחדת של אביו בשיריו המיוחדים דוגמת "שיהא שיח" "הקשיבה" "אשרי מי שעמלו בתורה" ומלך המשיח".
ונסיים ברוח זו – של מלך המשיח – שיבוא ויגאלנו במהרה בימינו, ונזכה לשמוע את שירת הלויים כבימים כתיקונם.
"זה מזכיר את השירה של הלווים בבית המקדש"
את המושג מאחורי הקלעים של.. הספקנו לשמוע במהלך חיינו באין ספור הקשרים, בשורות אלו נעסוק ב"מה מסתתר" מאחורי המקהלה של בעלזא.
בעצם, אותו איש עלום סירב נחרצות להתראיין ככל הנראה חפץ להישאר מאחורי הקלעים הרחק מאור הזרקורים, אך תוך כדי ה"סירוב" הצלחנו לחלץ מפיו מספר מילים.
ובכן, קבלו את הרב אלתר מאיר קאליש הי"ו, איש המעש והרוח החיה, העומדת מעל אין ספור אירועים וכנסים בבעלזא, החל ממעמדי 'טישים' אצל כ"ק אדמו"ר מבעלזא שליט"א וכלה ב'דינרים' באולמות ענק בארה"ב.
לצידו של ראש המקהלה הרב מרדכי פריד הי"ו, עומד המנצח ר' אלתר מאיר שעות ומנצח במיומנות שיא על חברי המקהלה. לאירועים מיוחדים דוגמת עריכת השולחנות בלילות חנוכה נכנס ר' אלתר מאיר לכוננות יתר שגוזלת שעות ארוכות מזמנו האישי. ימים ולילות של חזרות ללא לאות עם חברי המקהלה עוברים על ר' אלתר מאיר, שרואה בזה שליחות קודש - לפאר את השירה בעריכת השולחנות אצל כ"ק אדמו"ר מבעלזא שליט"א.
קיבלת איזו שהיא חוות דעת מכ"ק אדמו"ר מבעלזא שליט"א אי פעם על העבודה הנפלאה שלך.?
אספר לך על הפעם הראשונה שהחילותי לנצח על המקהלה ולהוסיף עיבודים קוליים כנופך משלי. זכורני, שמיד לאחר גמר השירה החלו מספר אנשים לרטון ולמחות על ה'תוספות', לדבריהם, בבעלזא מעולם לא ניגנו כך, מיד לאחר מכן נקראתי על ידי כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א ועודדני בעניין באומרו: "תמשיך בזה, זה מזכיר את השירה בבית המקדש, אני לא מבקש ממך מקהלה 'בינלאומית' אבל תמשיך ותמשיך", וכך זה נמשך שנים ארוכות.
הנה אנכי שולח מלאך. זאגט רש"י כאן נתבשרו שעתידין לחטוא. די בשורה איז געווען אז אעפ"י שיחטאו לא תסתלק שכינה מביניהם, אזוי ווי די תרגום טייטשט כי לא אעלה בקרבך; לא אסלק שכינתי מבינך!
כ"ק אדמו"ר שליט"א
הבן יקיר (ימים נוראים)
ואני אשיר (מזל טוב ד)
וחסד ה' (אורך ימים, וחסד ה')
ותמיד נספר (מזל טוב ב)
יהי החודש הזה (אורך ימים, וגילו צדיקים)
ישמחו במלכותך (זמירת שבת קודש)
לפניו נעבוד (זמירות שבת קודש)
מעין עולם הבא (זמירות שבת קודש)
פארו עלי (מזל טוב ד)
קדשנו במצותיך (זמירות שבת קודש)
שלח אורך (סלחתי)
שמחם (זמירות שבת קודש)
איך זיך א ניגון אויף אשר הניא פין יוסף צבי ברייער - ווייסט איינער צי זאגען ?
האסט געליינט די אינטערוויו מיט ר' ירמיה דמן אין די וואך, הא?
איך וואלט אויך געקענט באשטיין צו הערן דעם ניגון וואס הנ"ל איז אזוי מפליא (ער זאגט אז ער ווייסט נישט צו ר' יוסף צבי זעלבסט ווייסט ווי גוט די ניגון איז...)