אפטע טעותים אין עברי און דקדוק

די אחראים: אחראי, גבאי ביהמד

בועז
שר מאה
תגובות: 121
זיך איינגעשריבען אום: פרייטאג אפריל 04, 2014 12:54 am

תגובהדורך בועז » פרייטאג אוקטובער 19, 2018 3:58 pm

לא יאומן כי יסופר זאגט די וועלט ווען אין פסוק שטייט לא יאמן כי יסופר.

קאטשקע אויפן וואסער
שר חמישים ומאתים
תגובות: 359
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג סעפטעמבער 25, 2017 12:20 am

תגובהדורך קאטשקע אויפן וואסער » פרייטאג אוקטובער 19, 2018 5:00 pm

בועז האט געשריבן:לא יאומן כי יסופר זאגט די וועלט ווען אין פסוק שטייט לא יאמן כי יסופר.

מראה מקום בבקשה.
"גם שכלנו מתת אלקים הוא ואיסור גמור לצערו" (הג"ר ישראל משה חזן, איי הים על תשובות הגאונים - שערי תשובה, סי' קפז הערה כח).

אוועטאר
קלאָצקאָפּ
שר האלפיים
תגובות: 2970
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג יולי 25, 2017 9:24 pm

תגובהדורך קלאָצקאָפּ » זונטאג אוקטובער 21, 2018 1:26 pm

די לאו פון "לא ילבש גבר שמלת אשה" ווערט אפט באטיטלט אלס "לא תלבש".

ווען ס'זאל ווען שטימען העט איך עס נאך מוחל געווען...

ODOM
שר מאה
תגובות: 143
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג אוגוסט 15, 2017 9:41 am

תגובהדורך ODOM » דינסטאג אוקטובער 23, 2018 4:08 pm

און דער לאו פון "בל תשחית"?
אתם קרויים אדם ואין אומות העולם קרויים אדם

אוועטאר
קלאָצקאָפּ
שר האלפיים
תגובות: 2970
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג יולי 25, 2017 9:24 pm

תגובהדורך קלאָצקאָפּ » דינסטאג אוקטובער 23, 2018 5:18 pm

ס'איז קיין דמיון.

קיינער מיינט נישט ווען ער זאגט "בל תשחית" אז ער ציטירט דעם לשון הפסוק.

אוועטאר
איינס
שר שלשת אלפים
תגובות: 3213
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג סעפטעמבער 26, 2017 9:16 am

תגובהדורך איינס » דינסטאג אוקטובער 23, 2018 5:27 pm

כִּי תָצוּר אֶל עִיר יָמִים רַבִּים לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ לְתָפְשָׂהּ לֹא תַשְׁחִית אֶת עֵצָהּ לִנְדֹּחַ עָלָיו גַּרְזֶן כִּי מִמֶּנּוּ תֹאכֵל וְאֹתוֹ לֹא תִכְרֹת כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה לָבֹא מִפָּנֶיךָ בַּמָּצוֹר

אפשר קענסטו אנצייגן וואו פונקטליך שטייט די ווערטער אין פסוק
אחד היה אברהם - שעבד את ה' רק על ידי שהיה אחד, שחשב בדעתו שהוא רק יחידי בעולם ולא הסתכל כלל על בני העולם.

אוועטאר
קלאָצקאָפּ
שר האלפיים
תגובות: 2970
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג יולי 25, 2017 9:24 pm

תגובהדורך קלאָצקאָפּ » דינסטאג אוקטובער 23, 2018 5:29 pm

אפשר קענסטו אנצייגן וואו פונקטליך איך האב געשריבן אז די ווערטער שטייען אין פסוק?

אוועטאר
איינס
שר שלשת אלפים
תגובות: 3213
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג סעפטעמבער 26, 2017 9:16 am

תגובהדורך איינס » דינסטאג אוקטובער 23, 2018 5:36 pm

סארי נישט פארשטאנען דיין תגובה...
אחד היה אברהם - שעבד את ה' רק על ידי שהיה אחד, שחשב בדעתו שהוא רק יחידי בעולם ולא הסתכל כלל על בני העולם.

גלאזער
שר האלף
תגובות: 1714
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך אוגוסט 12, 2015 11:25 pm

תגובהדורך גלאזער » דינסטאג אוקטובער 23, 2018 5:44 pm

ODOM האט געשריבן:און דער לאו פון "בל תשחית"?

ווער ווייסט דען נישט אז אלע לאוין אין די תורה רופן חכמינו ז"ל אן 'בל'

גלאזער
שר האלף
תגובות: 1714
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך אוגוסט 12, 2015 11:25 pm

תגובהדורך גלאזער » דינסטאג אוקטובער 23, 2018 5:45 pm


אוועטאר
קלאָצקאָפּ
שר האלפיים
תגובות: 2970
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג יולי 25, 2017 9:24 pm

תגובהדורך קלאָצקאָפּ » דינסטאג אוקטובער 23, 2018 5:49 pm

גלאזער האט געשריבן:אגב..
http://www.ivelt.com/forum/viewtopic.ph ... 94#p772794

פארוואס געדענק איך אז ביי א פרוי שטייט "וכלי גבר לא יהי' על אשה"?

אוועטאר
אדער יא
שר האלפיים
תגובות: 2801
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג ינואר 11, 2018 11:00 am

תגובהדורך אדער יא » דינסטאג אוקטובער 23, 2018 5:50 pm

גלאזער האט געשריבן:אגב..
viewtopic.php?p=772794#p772794

די שמועס הייבט זיך שוין אן א בלאט פריער.

ODOM
שר מאה
תגובות: 143
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג אוגוסט 15, 2017 9:41 am

תגובהדורך ODOM » דאנארשטאג אוקטובער 25, 2018 8:58 am

גלאזער האט געשריבן:
ODOM האט געשריבן:און דער לאו פון "בל תשחית"?

ווער ווייסט דען נישט אז אלע לאוין אין די תורה רופן חכמינו ז"ל אן 'בל'

ביסט גערעכט, בל יראה ובל ימצא, איז אויך אזוי, אבער דאס לערנט אונז אז חז"ל האבין נישט ציטירט פונקטליך.
אתם קרויים אדם ואין אומות העולם קרויים אדם

גלאזער
שר האלף
תגובות: 1714
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך אוגוסט 12, 2015 11:25 pm

תגובהדורך גלאזער » דאנארשטאג אוקטובער 25, 2018 9:28 pm

ODOM האט געשריבן:
גלאזער האט געשריבן:
ODOM האט געשריבן:און דער לאו פון "בל תשחית"?

ווער ווייסט דען נישט אז אלע לאוין אין די תורה רופן חכמינו ז"ל אן 'בל'

ביסט גערעכט, בל יראה ובל ימצא, איז אויך אזוי, אבער דאס לערנט אונז אז חז"ל האבין נישט ציטירט פונקטליך.

חלילה וחס.

אוועטאר
זענדל
שר חמש מאות
תגובות: 754
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג סעפטעמבער 02, 2014 5:41 am

תגובהדורך זענדל » פרייטאג אוקטובער 26, 2018 3:21 am

קאטשקע אויפן וואסער האט געשריבן:
בועז האט געשריבן:לא יאומן כי יסופר זאגט די וועלט ווען אין פסוק שטייט לא יאמן כי יסופר.

מראה מקום בבקשה.

אין פסוק שטייט (חבקוק א, ה): לֹא תַאֲמִינוּ כִּי יְסֻפָּר

קאטשקע אויפן וואסער
שר חמישים ומאתים
תגובות: 359
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג סעפטעמבער 25, 2017 12:20 am

תגובהדורך קאטשקע אויפן וואסער » פרייטאג אוקטובער 26, 2018 11:03 am

זענדל האט געשריבן:
קאטשקע אויפן וואסער האט געשריבן:
בועז האט געשריבן:לא יאומן כי יסופר זאגט די וועלט ווען אין פסוק שטייט לא יאמן כי יסופר.

מראה מקום בבקשה.

אין פסוק שטייט (חבקוק א, ה): לֹא תַאֲמִינוּ כִּי יְסֻפָּר

ריכטיג. אבער פון ר' בועז הנ"ל זעט אויס אז ער האט געטראפן ערגעצוואו לא יאמן כי יסופר. כ'האב פארשטאנען אז ער וויל מעורר זיין אויפן ניקוד יְאוּמַן - אז אין פסוק שטייט יָאֳמַן. אבער דאס האב איך נישט געטראפן.
יבא ר' בועז ויפרש שיחתו.
"גם שכלנו מתת אלקים הוא ואיסור גמור לצערו" (הג"ר ישראל משה חזן, איי הים על תשובות הגאונים - שערי תשובה, סי' קפז הערה כח).

אוועטאר
איינס
שר שלשת אלפים
תגובות: 3213
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג סעפטעמבער 26, 2017 9:16 am

תגובהדורך איינס » פרייטאג אוקטובער 26, 2018 11:10 am

לא ייאמן או לא יאומן?

יש המביעים את פליאתם על דבר שקשה להאמין שקרה בביטוי 'לא ייאמן' ואחרים בביטוי 'לא יאומן' (בניקוד: לֹא יֵאָמֵן, לֹא יְאֻמַּן). בשתי הגרסאות הפועל הוא פועל סביל: ייאמן בבניין נפעל – צורת העתיד של נאמן (כמו 'ייעדר', עתיד של 'נעדר'), יאומן בבניין פועל – צורת העתיד של אֻמַּן.

היינו מצפים שהפועל הסביל של האמין (בבניין הפעיל) יהיה הואמן ובעתיד יואמן (בבניין הופעל), דוגמת העביר–הועבר, אבל הלכה למעשה צורות אלו אינן משמשות. במקומן משמשת הצורה ייאמן בבניין נפעל שמשמעה קרוב מאוד לענייננו: דבר שיכול להתברר כאמת, דבר שאפשר להאמין בו. אין זה המקרה היחיד שצורה בבניין נפעל קשורה לפועל בבניין הפעיל, למשל: הִכְחִיד–נִכְחַד, הִרְגִּיעַ–נִרְגַּע, הִכְנִיעַ–נִכְנַע, הוֹשִׁיעַ–נוֹשַׁע. אומנם בלשוננו היום נאמן מוכר בעיקר כשם תואר, כגון אדם נאמן, אוהד נאמן. אבל בתנ"ך נאמן מתפקד גם כפועל ממש במשמע 'התברר כאמת', למשל: "עֵדֹתֶיךָ נֶאֶמְנוּ מְאֹד" (תהלים צג, ה), "וְאֶת אֲחִיכֶם הַקָּטֹן תָּבִיאוּ אֵלַי וְיֵאָמְנוּ דִבְרֵיכֶם וְלֹא תָמוּתוּ" (בראשית מב, כ).

לעומת זאת יאומן ובעבר אֻמַּן (בבניין פוּעל) הן צורות סביל של הפועל אִמֵּן. צמד פעלים זה אינו שייך למשמע 'אמת' אלא למשמע אחר של השורש אמ"ן: לימוד, תרגול והדרכה.

לפיכך להבעת פליאה מתאים יותר לנקוט את הביטוי לא ייאמן, שהרי הכוונה לאמונה ולא לאימון.

"לא יאומן כי יסופר"
בביטוי הרווח "לא יאומן כי יסופר" נוצרה הצורה יאומן בהשפעת צורתו של הפועל הסמוך יסופר. תופעה לשונית זו מכונה גְּרָרָה, והיא מוכרת מביטויים נוספים. כך למשל בביטוי "לא מדובשך ולא מעוקצך" (על פי מדרש תנחומא): הצורה דובשך (במקום דִבשך) נוצרה בהשפעת 'עוקצך'. ודוגמאות מן התנ"ך: "וּמוֹצָאָיו וּמוֹבָאָיו" (יחזקאל מג, יא) – במקום מְבוֹאָיו; "צְאֶינָה וּרְאֶינָה" (שיר השירים ג, יא) – במקום צֵאנָה.

ומניין לנו הביטוי? יסודו בדברי חבקוק: "רְאוּ בַגּוֹיִם וְהַבִּיטוּ וְהִתַּמְּהוּ תְּמָהוּ, כִּי פֹעַל פֹּעֵל בִּימֵיכֶם, לֹא תַאֲמִינוּ כִּי יְסֻפָּר" (א, ה). התיעודים המוקדמים ביותר שמצאנו לשימוש בביטוי הם בחיבורים בני המאה ה־16 (על פי פרויקט השו"ת), וכבר אז אפשר למצוא את שתי הגרסאות: "לא יאומן כי יסופר" וגם "לא יאמן כי יסופר".

בימינו מוכרת יותר הגרסה 'לא יאומן כי יסופר', אך יש המקפידים לומר 'לא ייאמן כי יסופר'.
אחד היה אברהם - שעבד את ה' רק על ידי שהיה אחד, שחשב בדעתו שהוא רק יחידי בעולם ולא הסתכל כלל על בני העולם.

מיגו
שר חמישים ומאתים
תגובות: 322
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג יולי 09, 2017 11:33 pm

תגובהדורך מיגו » מאנטאג אוקטובער 29, 2018 5:29 pm

אם השמאל ואימנה ואם הימין ואשמאילה

ואשמאילה ווערט דורך פיל געזאגט מיט א חיריק אינטערן מם און אן אלף נחה (ואשמילה)

באמת איז דער מ' א שווא נע און דער חיריק איז אונטערן א

אוועטאר
farshlufen
שר עשרים אלפים
תגובות: 22372
זיך איינגעשריבען אום: פרייטאג נובעמבער 16, 2007 8:26 am
לאקאציע: אויף די פאליצעס אין ספרים שאנק

תגובהדורך farshlufen » מאנטאג אוקטובער 29, 2018 5:42 pm

און ע"פ דקדוק זענען זיי אפשר גערעכט.
סימן דלא ידע כלום, שבוחי.

מיגו
שר חמישים ומאתים
תגובות: 322
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג יולי 09, 2017 11:33 pm

תגובהדורך מיגו » מאנטאג אוקטובער 29, 2018 6:56 pm

farshlufen האט געשריבן:און ע"פ דקדוק זענען זיי אפשר גערעכט.

זיי מסביר ביטע

אוועטאר
farshlufen
שר עשרים אלפים
תגובות: 22372
זיך איינגעשריבען אום: פרייטאג נובעמבער 16, 2007 8:26 am
לאקאציע: אויף די פאליצעס אין ספרים שאנק

תגובהדורך farshlufen » דינסטאג אוקטובער 30, 2018 8:51 am

אויב גייט מען מיטן מהלך אז יעדע שו"א ווערט נאכגעשלעפט צו די שכנות'דיגע תנועה.
סימן דלא ידע כלום, שבוחי.

דריידל
שר שלשת אלפים
תגובות: 3993
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג יולי 07, 2015 2:13 pm

תגובהדורך דריידל » מיטוואך נובעמבער 07, 2018 9:27 am

יְהַלֶּלְךָ זָר וְלֹא פִיךָ נישט יהללוך

אוועטאר
ישראלי
שר חמישים ומאתים
תגובות: 325
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג אוקטובער 29, 2015 3:26 pm

תגובהדורך ישראלי » זונטאג נובעמבער 11, 2018 12:40 pm

אִם יִתָּקַע שׁוֹפָר בְּעִיר וְעָם לֹא יֶחֱרָדוּ
און נישט היתקע שופר בעיר והעם לא יחרדו
ארץ הצבי מה צבי זה אין עורו מחזיק את בשרו אף ארץ ישראל בזמן שיושבין עליה רווחא ובזמן שאין יושבין עליה גמדא..
מיט א תפילה צום באשעפער - אנא, השב שכינתך לציון עירך...

אוועטאר
קלאָצקאָפּ
שר האלפיים
תגובות: 2970
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג יולי 25, 2017 9:24 pm

תגובהדורך קלאָצקאָפּ » זונטאג נובעמבער 11, 2018 1:18 pm

ביים זינגען דעם ליובאוויטשן "ופרצת" ניגון זינגט מען 'צפנה ונגבה', בעת אין פסוק שטייט 'וצפנה'.

אוועטאר
ישראלי
שר חמישים ומאתים
תגובות: 325
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג אוקטובער 29, 2015 3:26 pm

תגובהדורך ישראלי » זונטאג נובעמבער 11, 2018 1:23 pm

די חבדסקערס אליין זינגען עס וצפנה (אליין געהערט)
און אויך די פרייליכע ניגון עוד ישמע וואס נישטא קיין חתונה וואס די חתן גייט אריין צו די זאל אן די ליד, עטס מעגטס נישט גלייבען, סי א חבדסקע ניגון, נאר ווייל ס'איז נישטא אזא פסוק עוד ישמע בהרי יהודה, זינגען זיי מהרה ישמע בהרי יהודה וכו'.
ארץ הצבי מה צבי זה אין עורו מחזיק את בשרו אף ארץ ישראל בזמן שיושבין עליה רווחא ובזמן שאין יושבין עליה גמדא..
מיט א תפילה צום באשעפער - אנא, השב שכינתך לציון עירך...


צוריק צו “שפראך, גראמאטיק און דקדוק”

ווער איז אונליין

באנוצערס וואס דרייען זיך איצט דא: נישטא קיין איינגעשריבענע באנוצערס און איין גאסט