אשכול כתיבה ב"לשון הקודש"

די אחראים: אחראי, גבאי ביהמד

אוועטאר
שוועמל
שר עשרת אלפים
תגובות: 14185
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך יולי 19, 2006 8:40 pm
לאקאציע: גידולו בכל מקום

תגובהדורך שוועמל » מיטוואך ינואר 17, 2007 10:33 pm

זארעח,

ההצעה שלך אין חידוש, כי מזמן כתבו באשכול איזה חברים -לזכרוני סאכדעס ועוד - שמטרת האשכול היא להתלמד את השפה מבלי שזה יתייחס אל איזה שהוא נושא או אימרה מסוימת.

אז סופית אחת ולתמיד, היות והתבררה כוונת הגולשים באשכול הנוכחי, עד כמה שרוצים לשפר וללבן את הידיעה שלהם בכתיבת השפה הקדושה, אין עלינו אלא לקיים את ההצעה הבאה בלי גמגום וחד משמעית כמעט מכולנו.


אגב, אמנם בא "ונולד" לצדו השאלה כללית
מה תירגומו של המילה 'ונולד? ואל מה התכוונת? לבי אומר לי שנפלט מפה שלך מילה לא במקום. אבל אל דאגה, זוהי מטרת האשכול !!

מוטב להתחיל וליתקל בטעות, מאשר לא לטעות ולא להתחיל !! נקוט כלל זה בידך ושים על פתק-דבק ליד המחשב, או הכנס את זה לשומר-מסך,
וכל מה שזה לוקח לך ! רק בזה ניתן להצליח.
שוש אשיש בה', תגל נפשי באלקי! (ישעיה סא)

אוועטאר
שוועמל
שר עשרת אלפים
תגובות: 14185
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך יולי 19, 2006 8:40 pm
לאקאציע: גידולו בכל מקום

תגובהדורך שוועמל » מיטוואך ינואר 17, 2007 10:53 pm

א מאדנע ערשיינונג

האשכול הזה הובל היום לפורום השכן 'שפראך'.
עם זאת, האשכול נותר גם פה. זאת אומרת, שנמצא בשתי מקומות - האחת פה והשנית בפורום שפראך.

אז כאן נתקעה הבעיה. דהיינו כאשר מוסיפים תגובה באשכול, יעלה האשכול על העל רק באתר שפראך, ולא בהפורום הזה 'היימישע קרעטשמע'.
גם מספר ההודעות לא מופיע מעודכן בפורום הזה,

וכי יש פיתרון ?
זה חיסרון עמוק לדעתי. צריך להתמחה בכללי הHTML כדי לפתרו.
נעביר את השאלה אל ארענדאר, שיטפל בזה.
שוש אשיש בה', תגל נפשי באלקי! (ישעיה סא)

זארעכפעפער
שר האלפיים
תגובות: 2167
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג אוגוסט 24, 2006 2:28 pm

תגובהדורך זארעכפעפער » דאנארשטאג ינואר 18, 2007 10:34 am

כבוד שוועמל:
לא הבנתי אף מלה. הצעתי הצעה, אשר כמובן ההחלטה איננה בידי רק בידי המנהלים כמובן, ואינה שונה הצעה זו משאר ההצעות אשר הצעו ע"י חברי הפורום, בענינים שונים, במטרה לרומם הקרעטשמע.

מה זה אין חידוש? אולי כוונתך לומר שהחידוש לא יביא המטרה? אז מה זה שכתבת: "שהתבררה אחת ולתמיד כוונת הגולשים ואין עלינו אלא כוונת הגולשים". הנה, סלח נא, מר. שוועמל, אדרבה הצעתי בא כתורת פתרון, אשר לדעתי על ידה רק יתבצע כוונת הגולשים מכח אל הפועל. וכמו שכתבתי.

מה שכתבת באגב, יסלח נא מעלותו עוד הפעם. וכי לא ידעת שזה רק משחק מילים? (וביידיש אומרים זה: אבער אינאיינעם מיט דעם, ווערט באלד נולד די שווערע קשיא לצדו וכו')

ואי באגב עסקינן, אז גם אני אלך ואומר לך רק באגב... כתיבת הלשה"ק שלך, אינו לא לשה"ק ולא להבדיל עברית. ערבבת בשני השפות, אשר כפי הנראה בשניהם אינך בקי בטוב...

אמנם מצאתי ניחום אליך בדבריך, אשר כמובן הדברים נאמרו לכל החברים בשווה, אשר גם שוועמל נמנה באחת מהן: "אבל אל דאגה, זוהי מטרת האשכול !! מוטב להתחיל וליתקל בטעות, מאשר לא לטעות ולא להתחיל !! נקוט כלל זה בידך ושים על פתק-דבק ליד המחשב, או הכנס את זה לשומר-מסך,
וכל מה שזה לוקח לך ! רק בזה ניתן להצליח".

אוועטאר
שוועמל
שר עשרת אלפים
תגובות: 14185
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך יולי 19, 2006 8:40 pm
לאקאציע: גידולו בכל מקום

תגובהדורך שוועמל » פרייטאג ינואר 19, 2007 11:55 am

זארעכ,

אני חוזר על ההערה שלי שוב. העתקת לשונך:
"וכאשר באים לידי הכרה זו אמנם בא ונולד לצדו השאלה [ה]כללית"

אני מבקש לך לתרגם את משפטך לאידיש מילה במילה וזו התוצאה [שלי]:
און אזויווי מען טוט דעס אנערקענען אינאמת'ן קום און ס'יז געבוירן געווארן דערנעבן די כללית'דיקע שאלה

עכשיו הסבר לי הבנת הדברים.



ובנוגע עברית, אדרבה אם תכריע בין לשה"ק ללהבדיל עברית בהבדל בולט אזי אני ישכנע לך ולדעתך.
בזמן שלשיטתי השפה עברית בעצם לא קיימת, כי לא שונה מלש"ק גם מרבית המילים נמצאים בנ"ך ובמשנה. זאת שאנחנו לא משתמשים עם מילים מסויימים בגלל בלתי ידיעה, לא עושה את המילים ל'עברית', הם עדיין לש"ק. אך העבריתאים התחילו להשתמש עם לשון הקודש גם בלדבר ולדו שיח כמו בלכתוב, אז שמו דגש לשפר את הלשון שיהיה נוח לצורך הדיבור גם, לכן אספו את המילים הנידחים שבגלל אורך הגלות כמעט נשתכחו, והמילים -בעינינו- קבלו צורה חדשה של 'עברית' הלא ראויה, שניתן לומר בברירות שבזמן המשנה וכדומה היו אותם המילים בגדר לש"ק.
שוש אשיש בה', תגל נפשי באלקי! (ישעיה סא)

אוועטאר
איך_הער
סעקרעטאר
תגובות: 18576
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג יולי 04, 2006 6:47 pm
לאקאציע: אין אפיס
פארבינד זיך:

תגובהדורך איך_הער » פרייטאג ינואר 19, 2007 2:22 pm

פטרי'ה, המלה בא מנוקד כך, בלטא, ולא, בלא בחולם.

זארעכפעפער
שר האלפיים
תגובות: 2167
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג אוגוסט 24, 2006 2:28 pm

תגובהדורך זארעכפעפער » זונטאג ינואר 21, 2007 2:09 pm

שוועמל יקירי:

אולי שורש המחלוקת, ביני לבינך, הוא פי' מלת "אמנם"?
מלת "אמנם", משמש לפעמים גם במקום "אבל"
ובהנחה זו אסביר לך התירגום באידיש (כמובן תירגום חפשי. אוי... נו... עברית...)

וכאשר באים לידי הכרה זו אמנם בא ונולד לצדו השאלה [ה]כללית
און אז מען קומט צו די הכרה, קומט און ווערט אבער באלד נולד צו דער זייט, די כלליות'דיקע שאלה.

***
יבואו הקנאים לקנא קנאת הקנאות, להסביר לך הנפקותא בין שתי שפות אלו.

(אודה לך ששרשי הלשון הוא מלה"ק, אבל פנים חדשות בא לכאן, ואינו דומה לאותו שפה שהשתמשו בה הנביאים, חכמי המשנה וחז"ל, ואף אין לה דמיון לאותו שפה שהשתמשו בה הראשונים (רמב"ם, רמב"ן, חובה"ל, רלב"ג) וכ"ש האחרונים עד להחזו"א...
אדרבה, תגיד לי, חכמי שפת העברית ומשתמשיה מבינים התנ"ך או המשנה ביותר קל מהקנאים, שאינם בקיאים בשפה זו?. וכי משתמשי השפה אינם צריכים לפירושים שיפרש להם המקרא והמשנה? וכי ילד הלומד החומש בשפה העברית אינו מתרגמו, יען ששפה אחד הוא ולמה לו לחזור על כל מילה שתי פעמים? האמנם כן הוא?)

אוועטאר
שוועמל
שר עשרת אלפים
תגובות: 14185
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך יולי 19, 2006 8:40 pm
לאקאציע: גידולו בכל מקום

תגובהדורך שוועמל » זונטאג ינואר 21, 2007 8:38 pm

המלה אמנם היא מן השורש של אמן, שפירושו החופשי הוא 'אמת', לא ממש אבל.
בכל זאת, אם זו ככה, הכוונה שלך, היית [אמנם..] צריך לכתוב משהו כזה:
וכאשר באים להכרה הזאת, נולדת יחד איתה השאלה הכללית..... ....

ה'אבער' וכדומה הוא רק לשון הדיבור, slang ולא לענין כתיבה.


ולהנוגע לשפת העברית.
אתה צודק מבחינה זו אבל לא לראיה על הבדל בין השפות.

ילד הלומד פסוק חומש או נך צריך גם לעזרת מתרגם דוגמת אני או אתה כאשר נלמוד - להבדיל - את הקונסטיטוציה דארה"ב ונשפוט מזה למעשה, מבלי להבין או להתעמק במשמעותה הראוייה של החוק, בהכרח צריך אתה להגיע אל אחת מהמפורשים בכדי להעמידה על כנה.
שוש אשיש בה', תגל נפשי באלקי! (ישעיה סא)

זארעכפעפער
שר האלפיים
תגובות: 2167
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג אוגוסט 24, 2006 2:28 pm

תגובהדורך זארעכפעפער » מאנטאג ינואר 22, 2007 1:10 pm

שוועמל:
עוד מעט... הדרך כבר כבושה...
אבוא לסדר קצת סיכום איתך. מודה אתה שמילת "אמנם" משמש לפעמים גם במקום "אבל", רק אעפי"כ מצאת שגיאה בכתיבתי, והוא, שערבבתי בפיסקא אחת לשון זכר ולשון נקיבה. אולי הצדק איתך בזה אבל לא ברור אצלי, כי לדעתי כתיבתי אכן מדוייקת, כי לא כתבתי: "באה" [=ל' נקיבה] ונולד לצדו [=ל' זכר], רק "בא" ונולד לצדו [=שלשתם בל' זכר], כך, שהל' זכר של המילים "ונולד לצדו", סובב והולך על תיבת "בא", שהוא לשון זכר. ובאם כוונתך לומר שאף זה טעות הי' בידי, ויותר נכון הי' לכתוב כזה: "באה ונולדה לצידה" [=שלשתן בל' נקיבה], אולי אתה צודק, אבל לא מסתבר אצלי.
בכל אופן ברור אצלי, שהנוסח שהעמדת לפני, זה ודאי אינו הנוסח הראוי.

ואף שהודיתי לדבריך בזה, אבל עדיין על משמרתי אעמוד בנדון החילוק בין כתיבה לדיבור. וזה מה שנקרא בלשונם "משחק-מילים."

***
בענין חילוקי השפות. כבר נתתי המערכה ביד הקנאים, שיבואו הם ללמוד אתך פרקי החילוק. אבל מה שאמרת בענין הפירושים לא מתקבלת על דעתי, אין הכי נמי בענין הבנת הלימודים כולם צריכים לדברי המפרשים, שאלתי הי' בלימודי המקרא ונ"ך. אצלינו, דוברי היידיש, ילד הלומד בחדר לומדים אתו כך: ויאמר ...=און דער אויבערשטער האט געזאגט, אל משה=צו משה, בא=קום, וכו'. משא"כ במפלגת דוברי שפת עברית, כיצד לומדים אצלם?

אוועטאר
שוועמל
שר עשרת אלפים
תגובות: 14185
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך יולי 19, 2006 8:40 pm
לאקאציע: גידולו בכל מקום

תגובהדורך שוועמל » מאנטאג ינואר 22, 2007 8:57 pm

ואני לא יודע איפה הודיתי ש'אמנם' משמש במקום אבל, זה יוכל לשמש כאמת וכאבל 'חזק' שהוא קרוב לאמת.

ובגוף הנידון שני הניסוחים שלי ושלך, לא מתאימים לגמרי.
שלך בגלל המילות 'בא ונולד' שאין להן ביאור בהמשך הניסוח
ושלי בגלל המילה 'נולדת' שהן לא במקום [לא משתמש בזה במאמר רק בדיבור]

כללו של דבר, תירגום של משפטך
"און אז מען קומט צו די הכרה, קומט און ווערט אבער באלד נולד צו דער זייט, די כלליות'דיקע שאלה."
ללשון הקודש - או להבדיל לעברית - לא מדוייק אל מה שכתבת.
שוש אשיש בה', תגל נפשי באלקי! (ישעיה סא)

אוועטאר
סאכדעס
שר עשרים אלפים
תגובות: 20443
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג יוני 27, 2006 2:15 pm
לאקאציע: אלעמאל נאנט צו התאחדות
פארבינד זיך:

תגובהדורך סאכדעס » דינסטאג ינואר 23, 2007 12:16 pm

שלום לכל החבירים וידידים.

קשה עלי להיכנס להויכוח והדין ודברים בין ידידינו שוועמל וזארעכ, בעיקר כי אין לי זמן לזה, אבל להשאיר האשכול ללא כתיבה כל כך ימים זה דבר שאי אפשר לי שיהי'.

על כן חישבתי סתם לכתוב פה הדברים דלעיל.

זארעכפעפער
שר האלפיים
תגובות: 2167
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג אוגוסט 24, 2006 2:28 pm

תגובהדורך זארעכפעפער » דינסטאג ינואר 23, 2007 5:34 pm

סאכדעס ישר כח על דבריך. ממתין אני על אותו הזמן שיהי' לך העת והזמן לזה.

שוועמל
בנדון פי' תיבת "אמנם" כבר נתתי צודק לדבריך באשכול השכן המיועד לכך שאמנם מילת אמנם פירושו כמו שכתבת: "שיוכל לשמש כאמת וכאבל 'חזק' שהוא קרוב לאמת".

ואף לפי"ז איני רואה בה שום מגרעת להניסוח שנסחתי...

בכללו של דבר. הלואי ואוכל להודות לדבריך, ומה אעשה שלא נתת לי שום טעם יסודי לדבריך.

אוועטאר
ערנסטער
שר חמש מאות
תגובות: 582
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג ינואר 30, 2007 11:23 am
לאקאציע: פון יעהופעץ

תגובהדורך ערנסטער » מיטוואך פאברואר 07, 2007 4:39 am

זארעכפעפער האט געשריבן: אצלינו, דוברי היידיש, ילד הלומד בחדר לומדים אתו כך: ויאמר ...=און דער אויבערשטער האט געזאגט, אל משה=צו משה, בא=קום, וכו'. משא"כ במפלגת דוברי שפת עברית, כיצד לומדים אצלם?

הם פשוט מסבירים כל פסוק, אחרי שקוראים אותו בלה"ק, בשפה פשוטה ומובנת לילדים.
כך, לדוגמא, את הפסוק "וחיליאמארול, אזל-מישסזה, הגמהבלאלהי אוין-קאבטרהים בלאמהצארחיהם, לאקחחאתלטנול לטמולת בלחמלהדאבלטר, מחה-זליאת עטשעהיתט ללטנול, לאהויצהיאטנול מהמלהצארטיהם" הם יפרשו בערך באופן הבא:"והם אמרו למשה רבינו, האם בגלל שהיה חסר קברים במצרים אתה לקחת אותנו למות מדבר? למה עשית לנו את זה - להוציא אותנו ממצרים?!".
די וואָר הענגט אויף א האָר

אוועטאר
שוועמל
שר עשרת אלפים
תגובות: 14185
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך יולי 19, 2006 8:40 pm
לאקאציע: גידולו בכל מקום

תגובהדורך שוועמל » פרייטאג פאברואר 09, 2007 2:49 am

ערנסטער

מחזק שיטתי

תודה
שוש אשיש בה', תגל נפשי באלקי! (ישעיה סא)

אוועטאר
ערנסטער
שר חמש מאות
תגובות: 582
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג ינואר 30, 2007 11:23 am
לאקאציע: פון יעהופעץ

תגובהדורך ערנסטער » זונטאג פאברואר 11, 2007 4:40 am

שוועמל, בבקשה
-:c:h
די וואָר הענגט אויף א האָר

אוועטאר
שוועמל
שר עשרת אלפים
תגובות: 14185
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך יולי 19, 2006 8:40 pm
לאקאציע: גידולו בכל מקום

תגובהדורך שוועמל » זונטאג פאברואר 11, 2007 8:31 pm

:bu:mp:
שוש אשיש בה', תגל נפשי באלקי! (ישעיה סא)

אוועטאר
איך_הער
סעקרעטאר
תגובות: 18576
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג יולי 04, 2006 6:47 pm
לאקאציע: אין אפיס
פארבינד זיך:

תגובהדורך איך_הער » זונטאג פאברואר 11, 2007 11:31 pm

שוועמל, האשכול מיוחד אך ורק ללשון קודש, ולא לשפה האמריקאית.

אוועטאר
ערנסטער
שר חמש מאות
תגובות: 582
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג ינואר 30, 2007 11:23 am
לאקאציע: פון יעהופעץ

תגובהדורך ערנסטער » זונטאג פאברואר 18, 2007 3:35 am

איך_הער האט געשריבן:שוועמל, האשכול מיוחד אך ורק ללשון קודש, ולא לשפה האמריקאית.

"אמריקני" = "עם ריקני" :wink:
די וואָר הענגט אויף א האָר

אוועטאר
שוועמל
שר עשרת אלפים
תגובות: 14185
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך יולי 19, 2006 8:40 pm
לאקאציע: גידולו בכל מקום

תגובהדורך שוועמל » דאנארשטאג יולי 26, 2007 10:26 pm

ימים עברו ירחים חלפו, האשכול הכה נחוץ לנו לשעבר כמעט ונשתכחה כהיום. במקומו, התרחב הדיון על שפת האידיש המדוברת, אין לך יום שאין אשכולתו מרובה מחבירו בתגובות בנושא האידיש או יידיש כפי שמעט רוצים לקרותו, היום הוא זארעח, ולמחר הוא מיללער (כוכב חדש) בני היכלא או כסיפין, הם מנצלים את הזדמנותם האנונימית לבטא ערך או להגיב בכל צורה שהיא על כל מה שעולה על רוחם בענין.

יהיה מעניין לשמוע את חוויות הגולשים אחרי סיכום של האשכולות עד היום, מה הועילו לנו? האם נודעת משהו? ברור שיש כמה פוטנציאלים בין הדברים פה ושם, אבל לצערינו לא כל אחד מסוגל לחדור לעומק הכוונה ולקבל את המקסימום בצורה מלאה. יש כמה הבוטים על אשכולות כגון אלו כמין מציץ ועובר, ויש בואים לראות הבדיחות, יש שלא פותחים כליל, ויש גם הלומדים היפך כוונה. אז יש לעשות אחת ולתמיד 'מה נשתנה?' מלשון משנה כלומר 'מה נשנה פה עד הלום?


אל תיקחו ללב, רק להעלות את האשכול על העל
שוש אשיש בה', תגל נפשי באלקי! (ישעיה סא)

בני היכלא
שר האלפיים
תגובות: 2664
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך מאי 02, 2007 12:01 am

תגובהדורך בני היכלא » פרייטאג יולי 27, 2007 12:53 pm

לעצט פאראכטן דורך בני היכלא אום מיטוואך אפריל 09, 2008 3:13 am, מאל פאראכטן געווארן 1 סך הכל.

אוועטאר
שוועמל
שר עשרת אלפים
תגובות: 14185
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך יולי 19, 2006 8:40 pm
לאקאציע: גידולו בכל מקום

תגובהדורך שוועמל » מאנטאג יולי 30, 2007 6:13 pm

'אניווייס' זה נורא !!!!

ואני שמח על הידע שקבלת בעקבות האשכולות
שוש אשיש בה', תגל נפשי באלקי! (ישעיה סא)

אוועטאר
סאכדעס
שר עשרים אלפים
תגובות: 20443
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג יוני 27, 2006 2:15 pm
לאקאציע: אלעמאל נאנט צו התאחדות
פארבינד זיך:

תגובהדורך סאכדעס » דינסטאג יולי 31, 2007 11:23 am

שוועמל, אני לא יודע למה אתה צריך להשתמש בהלשון הטמא עברית? וכי לשוה"ק אינו עשיר כל כך?

בכל אופן, שמחתי לראות שכמה מאנש דפה, התחילו עוד הפעם להתרגל בלשון הקודש, הלשון שדיברו והשתמשו אבות אבותינו.

יהא ההתחדשות להרמת קרן הלשון.....

אוועטאר
שוועמל
שר עשרת אלפים
תגובות: 14185
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך יולי 19, 2006 8:40 pm
לאקאציע: גידולו בכל מקום

תגובהדורך שוועמל » דינסטאג יולי 31, 2007 10:42 pm

אני לא משתמש בעברית ברגילות רק לעתים רחוקים בזמן התכתבות וכדומה משום שזה פשוט בא לי (וגם לא מדבר ולא יודע לדבר עברית). לשעבר קראתי הרבה באינטערנעט על השפה העברית וברצון לא רצון נחרץ מה שהוא במוחי וזה נפלט לי מפי פה ושם. וגם זאת, שיטתי היא שעברית [כלומר האיסור] מתייחסת אך ורק על 'לימוד הלשון' בכוונה להתלמד ובכך לחזק את הכפירה הזדונה הנגררת כתוצאה מכך או בהמילות החדשות כמו 'חשמל' שלא מצינו לאלו שום קישור כל שהוא בכתובים להתייחס לתירגומן של הדברים, אבל על מילות שלימות של לשון הקודש אך מתבטאות בסגנון היותר מצטלצל אצל העבריתאים - משום מה לא נראה לי שזה 'עברית' נקראת מאחר ויסודם בהלשון הקדוש לנו.

ומבחינתי תשמש זאת כהתנצלות שלי גם.
שוש אשיש בה', תגל נפשי באלקי! (ישעיה סא)

אוועטאר
אלעקסיי
שר האלפיים
תגובות: 2867
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג אוגוסט 16, 2007 10:24 pm
לאקאציע: בערג און טאלען
פארבינד זיך:

תגובהדורך אלעקסיי » מיטוואך אוקטובער 10, 2007 3:15 pm

אגב, איך אומרים "שוועמל" בלשה"ק, כמהין או פטריות?
א געשליפן צינגל – עקלדיג, א שלעכט צינגל – א רשע.

אוועטאר
קרעמער
שר עשרים אלפים
תגובות: 28277
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג יוני 25, 2006 12:34 pm

תגובהדורך קרעמער » מיטוואך אוקטובער 10, 2007 3:19 pm

באבילאן זאגט אז כמהין מיינט טראפלס פון וואס מען מאכט שאקאלאדע, און פטריות איז שוועמל.

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25688
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » מיטוואך ינואר 16, 2008 10:12 pm

שאלה להחברים היקרים,

1) האם מילת 'כן' (יא, ריכטיג) הוא משורש אחד של מילת 'כוונה' (אינזין, טראכטן).
2) ואת"ל אז נישט, האם מילת 'מכוון' (פונקטליך) הוא משורשו של 'כן' או של כוונה.
3) ע"פ הנ"ל, מה עם מילת 'מכונה, כינוי' (ניק, גערופען) האם מתשיית לאחד מהנ"ל

[נצרך לי להבנת סוגיא במס' יבמות (ע"ז ב.) עם ביטוי "גיורת מכנה' שרש"י פי' 'כלומר מכונה' עיי"ש.]


צוריק צו “שפראך, גראמאטיק און דקדוק”

ווער איז אונליין

באנוצערס וואס דרייען זיך איצט דא: נישטא קיין איינגעשריבענע באנוצערס און איין גאסט