בלאט 8 פון 17

געשריבן: מיטוואך יאנואר 16, 2019 9:15 pm
דורך מחשב
יין ישן האט געשריבן:החיים והשלום להרב קקיון שליט"א, הנני בזה להשיבך על שאלתך, הלא תכלית האשכול הוא, כדי שכל מי שרוצה לשפר הלשה"ק שלו, יכנס לכאן ויקשקש באצבעותיו בלשון זה, ובכך יוכל לשפר כתיבתו בדיבוק חברים ע"י כל ההערות המחכימות, א"כ כהיום שארמית הוא הלשון שמעורב בלה"ק בכל הספרים שלנו בודאי אין להקפיד על כך, כן נראה לענ"ד.
ומה שאכן יש להקפיד הוא על לשון שבדו להם המינים 'עברית' שלדאבונינו נפוץ מאד בספרי זמנינו.


ואכן זה מה שקורה, שבעל היין ישן משפר כתיבתו, תוך תגובה לחבר שמעלה טענה משובשת.

------
מכין...

שלח בכל אופן...

געשריבן: מיטוואך יאנואר 16, 2019 9:16 pm
דורך איינס
יין ישן האט געשריבן:זה וזה גורם.

זה וזה גורם מותר (כך נפסק להלכה)

געשריבן: זונטאג יאנואר 20, 2019 9:36 am
דורך ODOM
קיקיון האט געשריבן:
יין ישן האט געשריבן:לדעתי אין לשבור הראש על זה, ולנקוט בלשונות של 'עט' ו'קולמוס' הנהוג מימי קדם, והעיקר להמשיך בזה האשכול לכתוב בלשון הקודש דוקא, ויישר כחם של כל החברים שבאו לכאן להעיר ולהאיר.

מילים אלו נם לה"ק או ארמית?

בהלכות גיטין מבואר, שארמית ולה"ק כחד נחשבו, כי שטר הכתוב בשתי לשונות פסול, והגט כתוב לשה"ק וארמית.
יבואו תלמידי החכמים ויציינו המראי מקומות.

געשריבן: דינסטאג פעברואר 05, 2019 10:34 pm
דורך יין ישן
ומה נעשה לאשכולינו שיורד ואינו עולה, הבה נעשה לה עליי', אולי יבואו לכאן איזה חברים יקרים שיחיו, וישתמשו במכשירי הכתיבה אשר בידם, ויכתבו קצת בלשון הקודש, ולעת עתה חודש אדר שמח, וטוב לב משתה תמיד.

געשריבן: דינסטאג פעברואר 05, 2019 10:40 pm
דורך מחשב
כנראה אתם מושכים לסחורה ישנה, וניקיכם יעיד.

געשריבן: מיטוואך פעברואר 06, 2019 12:40 am
דורך נא_שכל
יין ישן האט געשריבן:ומה נעשה לאשכולינו שיורד ואינו עולה, הבה נעשה לה [לו] עליי', אולי יבואו לכאן איזה חברים יקרים שיחיו, וישתמשו במכשירי הכתיבה אשר בידם, ויכתבו קצת בלשון הקודש, ולעת עתה חודש אדר שמח, וטוב לב משתה תמיד.

נתחיל בשיפור לשונכם...

"אשכול" הוא לשון זכור או ל"נ?

האשכול הזה הוא באמת רעיון טוב, למי שרוצה להתרגל לכתוב בלשון הקודש, ע"כ אנסה מזמן לזמן לכתוב כאן. אך מהיות טוב שיהיה איזה סדר מאיזה ענין כותבים כאן, שזולתו, לא יהא אחד מעוניין לבקר בהיכלנו.

געשריבן: מיטוואך פעברואר 06, 2019 2:01 pm
דורך יין ישן
הרב נא שכל, אתה צודק בהערתך, שבדברי דלעיל איכא תרתי דסתרי, שהתחלתי בלשון זכר וסיימתי בלשון נקבה, ולגוף השאלה אם אשכול לשון זכר או נקבה, נראה שהוא לשון זכר, כי כן כתוב, ואשכול ענבים אחד, ואולי תלוי באיזה מין אשכול מדובר, ואדרבה יבואו היודעים ויגידו.

געשריבן: מיטוואך פעברואר 06, 2019 3:03 pm
דורך איינס
נא_שכל האט געשריבן:אך מהיות טוב שיהיה איזה סדר מאיזה ענין כותבים כאן, שזולתו, לא יהא אחד מעוניין לבקר בהיכלנו.

מהיות טוב לא שייך לכאן, אדרבה אם רצית להשתמש במליצה היית צדריך לתפוס הפן השלילי ממנו, אבל אני לא הייתי מכניסו כלל לתוך משפט זה. אלא כך הייתי כותב: טוב יהיה אם יהי כאן...

כמו כן זולתו אינו במקומו. אלא מבלי זה או כי אם לא.
ואם הנך רוצה לעמוד על תיבה זו: צריך לכותבו: וזולת זה, אבל כאמור אין זה ההתבטאות הנכונה

געשריבן: מיטוואך פעברואר 06, 2019 3:37 pm
דורך נא_שכל
איינס האט געשריבן:כמו כן זולתו אינו במקומו. אלא מבלי זה או כי אם לא.
ואם הנך רוצה לעמוד על תיבה זו: צריך לכותבו: וזולת זה, אבל כאמור אין זה ההתבטאות הנכונה

זה תלוי באם כותבים כהחזון איש, או כהקהלות יעקב...

געשריבן: מיטוואך פעברואר 06, 2019 3:40 pm
דורך איינס
נא_שכל האט געשריבן:
איינס האט געשריבן:כמו כן זולתו אינו במקומו. אלא מבלי זה או כי אם לא.
ואם הנך רוצה לעמוד על תיבה זו: צריך לכותבו: וזולת זה, אבל כאמור אין זה ההתבטאות הנכונה

זה תלוי באם כותבים כהחזון איש, או כהקהלות יעקב...

התכונתי ברצינות.

דרך אגב אם ולא באם

געשריבן: מיטוואך פעברואר 06, 2019 5:48 pm
דורך ולא מיין
וואס זאגט דער עולם צו דעם פאראגראף?

היינו, שהגם גם מסכת זו נוסד על מצוות התורה, אבל אינם אותם סוג ומהות מצוות כמו בשאר מסכתות, דהמשפטים והמצוות המתבארים בשאר מסכתות אין לאומה"ע חלק וחפץ בהם, משא"כ מהות המצוות שבמסכת זו, ישנם גם לאומה"ע חלק בהם.

געשריבן: מיטוואך פעברואר 06, 2019 5:57 pm
דורך יידישע קהילות
ולא מיין האט געשריבן:וואס זאגט דער עולם צו דעם פאראגראף?

היינו, שהגם גם מסכת זו נוסד על מצוות התורה, אבל אינם אותם סוג ומהות מצוות כמו בשאר מסכתות, דהמשפטים והמצוות המתבארים בשאר מסכתות אין לאומה"ע חלק וחפץ בהם, משא"כ מהות המצוות שבמסכת זו, ישנם גם לאומה"ע חלק בהם.

נוסדה.
אינו אותו.
שהמשפטים. (ד = ארמית)
יש גם.

המסכת נוסדה על מצוות התורה?? משפט לא ברור.

על "מהות המצוות" לא שייך לומר שיש או אין לאחד חלק בו.

געשריבן: מיטוואך פעברואר 06, 2019 6:01 pm
דורך נא_שכל
ולא מיין האט געשריבן:וואס זאגט דער עולם צו דעם פאראגראף?

היינו, שהגם גם מסכת זו נוסד על מצוות התורה, אבל אינם אותם סוג ומהות מצוות כמו בשאר מסכתות, דהמשפטים והמצוות המתבארים בשאר מסכתות אין לאומה"ע חלק וחפץ בהם, משא"כ מהות המצוות שבמסכת זו, ישנם גם לאומה"ע חלק בהם.

האם יש מסכתא אחת שלא נוסדה על מצות התורה?!

אני הייתי כותב כך, באופן חיובי:

דע, שהמשפטים והמצות המתבארים במסכת זו אין מהותן שוים להמצות המתבארים בשאר מסכתות, דשל מסכתא זו ישנם גם לאומה"ע חלק וחפץ בהם, משא"כ בשאר מסכתות אין לאומה"ע חלק וחפץ בהם.

געשריבן: מיטוואך פעברואר 06, 2019 6:06 pm
דורך ולא מיין
איזה ספר, הי' מי מהקוראים מציע, ללמוד ממנו יסודות וכללי לשה"ק

געשריבן: מוצ"ש פעברואר 23, 2019 4:11 pm
דורך ODOM
איינס האט געשריבן:
נא_שכל האט געשריבן:
איינס האט געשריבן:כמו כן זולתו אינו במקומו. אלא מבלי זה או כי אם לא.
ואם הנך רוצה לעמוד על תיבה זו: צריך לכותבו: וזולת זה, אבל כאמור אין זה ההתבטאות הנכונה

זה תלוי באם כותבים כהחזון איש, או כהקהלות יעקב...

התכונתי ברצינות.

דרך אגב אם ולא באם


"רצינות" האט נישט מיט לשון הקודש, ס'איז ליידער "עיבריט", פון די ווערטער וואס אותו רשע שר"י האט אויסגעטראכט, און דאס נעמט זיך פון זיין מאגען שמערצען. ודי.

געשריבן: מאנטאג פעברואר 25, 2019 11:14 am
דורך איינס
נניח שזה נכון (בהסתמך על כך ש"כל" מילה שאותו רשע "חידש" נקרא עברית ולא לשון קודש)
אם כך איך אומרים בלשון קודש "ברצינות"?

געשריבן: מאנטאג פעברואר 25, 2019 11:14 am
דורך איינס
ולא מיין האט געשריבן:איזה ספר, הי' מי מהקוראים מציע, ללמוד ממנו יסודות וכללי לשה"ק

אבן עזרא על התורה...

געשריבן: מאנטאג פעברואר 25, 2019 12:57 pm
דורך נו גוט נו שוין
יכול להיות שעל ידי הלימוד בספר אבן עזרא, יכולים להתלמד כללי ודקדוקי לשון הקודש, אבל כדי ללמוד ולהבין הספר אבן עזרא...... צריכים ליגיעה רבה, אשר לאו כל מוחא סביל דא

געשריבן: מאנטאג פעברואר 25, 2019 2:04 pm
דורך מחשב
איינס האט געשריבן:נניח שזה נכון (בהסתמך על כך ש"כל" מילה שאותו רשע "חידש" נקרא עברית ולא לשון קודש)
אם כך איך אומרים בלשון קודש "ברצינות"?


מה עם "באמת"? התכוון באמת. או (בארמית) גמר וקני, גמירות דעת.

געשריבן: מאנטאג פעברואר 25, 2019 2:38 pm
דורך יין ישן
איינס האט געשריבן:נניח שזה נכון (בהסתמך על כך ש"כל" מילה שאותו רשע "חידש" נקרא עברית ולא לשון קודש)
אם כך איך אומרים בלשון קודש "ברצינות"?

איני רואה שום ספק בזה, שזה ודאי שמה שחידש אותו רשע הוי בכלל עברית ולא לשון הקודש, אולי יש לדון בכל תיבה לעצמה אם הוא מחידושיו או לא, אבל מה שבודאי חידש אין ספק שהוא עברית ולא לשה"ק.

געשריבן: דינסטאג פעברואר 26, 2019 2:28 am
דורך ODOM
איינס האט געשריבן:נניח שזה נכון (בהסתמך על כך ש"כל" מילה שאותו רשע "חידש" נקרא עברית ולא לשון קודש)
אם כך איך אומרים בלשון קודש "ברצינות"?


"כובד ראש" הוא מה שנקרא "ערנסט", נעשה "רצינות".

געשריבן: זונטאג מארטש 17, 2019 12:29 pm
דורך אכטונג אכטונג
איך אומרים בלשה''ק אינטערנאציאנאל ''בין לאומי'' או זה עיברית
מי שיודע נא יענה בהקדם כי נוגע להלכה למעשה לכתוב באיזה ספר שצריך לירד לדפוס
יישר כח

געשריבן: זונטאג מארטש 17, 2019 12:51 pm
דורך אכטונג אכטונג
וגם אשאל איך אומרים בלשה''ק ליטראטור ''ספרות'' או זה עיברית

געשריבן: מוצ"ש מאי 04, 2019 10:42 pm
דורך ידיד כל חי
איך כותבים בלשון הקודש פתגם הבא:
"ער האט זיך געשטעלט ביי די טיר מיט זיין "רענצעל" מיט וועש און זיין האנט"
וגם איך אומרים התיבה "אפיס", בלשון הקודש?

געשריבן: מוצ"ש מאי 04, 2019 10:54 pm
דורך חגי
הוא עמד ליד הדלת עם (תרמיל, תיק, מזוודה) הבגדים שלו בידיו

אפיס = משרד