אשכול כתיבה ב"לשון הקודש"
די אחראים: יאנאש,אור המקיף,אחראי,געלעגער
- שוועמל
- שר עשרת אלפים
- תגובות: 14264
- זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך יולי 19, 2006 8:40 pm
- לאקאציע: גידולו בכל מקום
טלו קורה מבין עיניכם, ידידים.
סערוויס;
על כרחך תודה שבלשון הקודש נמצאים הרבה מילים עם כוונה דומה. שבח, הודאה, מחמאה, ברכה, שירה, זמרה, תהלה, איחול, אמירה, דיבור, ביטוי, מילול, הגדה, מענה, שיחה, סיפור, הגיון, ניב, מילול, קריאה, דיבה, טענה, דרישה , תפילה, תחינה, העתרה, שאלה, פיוס, המלצה, הסכמה, הסברה, הכרזה, הבעה, הודעה, צוואה, ציווי, הצעה, הסתה, פיתוי, בדיחה, היתול, פטפוט, כינוי, תואנה, וידוי, אמתלא, פתגם, ועוד הרבה.
אתה כזה תמים שלא יודע לתרגומם באידיש? קאם אן. ניתן להבין שביחס לאידיש, לא כל המילים מתורגמים בכוונה הראויה, עם זאת - ההבדל ידוע גם בלבך
שבח = לויב
ברכה = לויב
תהלה = לויב
הודאה = לויב
מחמאה = לויב
שירה = געזאנג
זמרה = געזאנג
נגינה = געזאנג
חזנות = געזאנג
וכו'.
אז כאשר השכל גבר ניתן להבדיל בינם באופן פרטי
שבח = לויב
ברכה = בענטשונג
תהלה = לויב, ברמה גבוה מאשר סתם שבח
הודאה = דאנק, יישר כוח - כמו סעודת הודאה
מחמאה = זאג גארנישט ! שטעל דיך אפ !
שירה = זינגען בכלליות, חרוזים, פזמונים
זמרה = מוזיק
נגינה = שפילן
חזנות = קענטארשיפ
ובכן, פירוש רשי ברור, הם חלקו לו דיבורים רכים ויפים, דברים המתישבים על לב השומע - בענגליש קוראים לזה 'קאמפלימענט'.
המסקנא, את המילה 'מחמאה' מקורו בספר תהלים, וזהו.
קרעמער;
אני חושש שהפעם יצאת מגדרך, אתה מתעשת ולא רוצה להודות על טעות.
אם 'תוכן' הוא מוסכם גם לשטיתך שהוא מילת הפועל, אז כיצד אומרים תוכן בלשון רבים ? פתאום אתה לא יודע?
תוכנם = רבים של זכרים. תוכנן = רבים של נקבות. כמו כל מלה אחרת ופשוט.
ומה ששייך להתקפה,
מעניין, מה הפירוש של 'כל דאלים גבר ?
סערוויס;
על כרחך תודה שבלשון הקודש נמצאים הרבה מילים עם כוונה דומה. שבח, הודאה, מחמאה, ברכה, שירה, זמרה, תהלה, איחול, אמירה, דיבור, ביטוי, מילול, הגדה, מענה, שיחה, סיפור, הגיון, ניב, מילול, קריאה, דיבה, טענה, דרישה , תפילה, תחינה, העתרה, שאלה, פיוס, המלצה, הסכמה, הסברה, הכרזה, הבעה, הודעה, צוואה, ציווי, הצעה, הסתה, פיתוי, בדיחה, היתול, פטפוט, כינוי, תואנה, וידוי, אמתלא, פתגם, ועוד הרבה.
אתה כזה תמים שלא יודע לתרגומם באידיש? קאם אן. ניתן להבין שביחס לאידיש, לא כל המילים מתורגמים בכוונה הראויה, עם זאת - ההבדל ידוע גם בלבך
שבח = לויב
ברכה = לויב
תהלה = לויב
הודאה = לויב
מחמאה = לויב
שירה = געזאנג
זמרה = געזאנג
נגינה = געזאנג
חזנות = געזאנג
וכו'.
אז כאשר השכל גבר ניתן להבדיל בינם באופן פרטי
שבח = לויב
ברכה = בענטשונג
תהלה = לויב, ברמה גבוה מאשר סתם שבח
הודאה = דאנק, יישר כוח - כמו סעודת הודאה
מחמאה = זאג גארנישט ! שטעל דיך אפ !
שירה = זינגען בכלליות, חרוזים, פזמונים
זמרה = מוזיק
נגינה = שפילן
חזנות = קענטארשיפ
ובכן, פירוש רשי ברור, הם חלקו לו דיבורים רכים ויפים, דברים המתישבים על לב השומע - בענגליש קוראים לזה 'קאמפלימענט'.
המסקנא, את המילה 'מחמאה' מקורו בספר תהלים, וזהו.
קרעמער;
אני חושש שהפעם יצאת מגדרך, אתה מתעשת ולא רוצה להודות על טעות.
אם 'תוכן' הוא מוסכם גם לשטיתך שהוא מילת הפועל, אז כיצד אומרים תוכן בלשון רבים ? פתאום אתה לא יודע?
תוכנם = רבים של זכרים. תוכנן = רבים של נקבות. כמו כל מלה אחרת ופשוט.
ומה ששייך להתקפה,
מעניין, מה הפירוש של 'כל דאלים גבר ?
שוש אשיש בה', תגל נפשי באלקי! (ישעיה סא)
שבוע טוב ידידי שוועמל;
ראשית, תמציא לי מלת "וזהו" כסוף דיבור בפי הקדמונים מעתיקי הלשון, אין זה כי אם תרגום של "דעטס איט" המורגל בגוי עז פנים האמעריקאי, ולא נמצא בספרים הקדמונים כפי ידיעתי.
ושנית, מסקנתי שונה ממסקנתך, מסקנתי שהמומר להכעיס שהמציא את השפה הטמא העברית, חיפש מלה מתאמת למלת "קאמפלימענט" שמקורו בצרפת וכדומה, ותלה עצמו במלת "מחמאות" פיו, שכוונתו האמיתית אינו אלא דיבורים רכים "ווייכע רייד" בלשון אשכנז, וסובבו לכוונה אחרת שיהיה פירושו כעין "קאמפלימענט".
לא הבנתי מלת "מתעשת", שמא היא פליטת הקולמוס במקום "מתעקש"? או היא מלה זרה בלשון עם זר הציונים שטרם שמעתי.
ובנוגע ל"תוכנן", אני על משמרתי אעמודה שלא תמצא מלה זו בספרי הראשונים כמלאכים שהיו בקיאין בלשון הקודש כי אם בספרים של זמנינו (עם הדומה לחמור), כי יכולין להשתמש באותה המלה גם כשיכולין להתבטא בלשון רבים, כעין "ותוכן לבנים תתנו" שלא נאמר "ותוכנות" "ותוכנן" או "ותוכנם".
שוועמל האט געשריבן:ובכן, פירוש רשי ברור, הם חלקו לו דיבורים רכים ויפים, דברים המתישבים על לב השומע - בענגליש קוראים לזה 'קאמפלימענט'.
המסקנא, את המילה 'מחמאה' מקורו בספר תהלים, וזהו.
ראשית, תמציא לי מלת "וזהו" כסוף דיבור בפי הקדמונים מעתיקי הלשון, אין זה כי אם תרגום של "דעטס איט" המורגל בגוי עז פנים האמעריקאי, ולא נמצא בספרים הקדמונים כפי ידיעתי.
ושנית, מסקנתי שונה ממסקנתך, מסקנתי שהמומר להכעיס שהמציא את השפה הטמא העברית, חיפש מלה מתאמת למלת "קאמפלימענט" שמקורו בצרפת וכדומה, ותלה עצמו במלת "מחמאות" פיו, שכוונתו האמיתית אינו אלא דיבורים רכים "ווייכע רייד" בלשון אשכנז, וסובבו לכוונה אחרת שיהיה פירושו כעין "קאמפלימענט".
שוועמל האט געשריבן:קרעמער;
אני חושש שהפעם יצאת מגדרך, אתה מתעשת ולא רוצה להודות על טעות.
אם 'תוכן' הוא מוסכם גם לשטיתך שהוא מילת הפועל, אז כיצד אומרים תוכן בלשון רבים ? פתאום אתה לא יודע?
תוכנם = רבים של זכרים. תוכנן = רבים של נקבות. כמו כל מלה אחרת ופשוט.
ומה ששייך להתקפה,
מעניין, מה הפירוש של 'כל דאלים גבר ?
לא הבנתי מלת "מתעשת", שמא היא פליטת הקולמוס במקום "מתעקש"? או היא מלה זרה בלשון עם זר הציונים שטרם שמעתי.
ובנוגע ל"תוכנן", אני על משמרתי אעמודה שלא תמצא מלה זו בספרי הראשונים כמלאכים שהיו בקיאין בלשון הקודש כי אם בספרים של זמנינו (עם הדומה לחמור), כי יכולין להשתמש באותה המלה גם כשיכולין להתבטא בלשון רבים, כעין "ותוכן לבנים תתנו" שלא נאמר "ותוכנות" "ותוכנן" או "ותוכנם".
- שוועמל
- שר עשרת אלפים
- תגובות: 14264
- זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך יולי 19, 2006 8:40 pm
- לאקאציע: גידולו בכל מקום
כללו של דבר, בלשון הקודש יש קיצורי מילות מה שאין בלשונות אחרות. ולשם הדגמה ניקח את המלה 'ראש' = קאפ = head
כשתרצה לומר 'דיין קאפ' [שים לב למילה הנוספת 'דיין' ] תאמר 'ראשך' במקום 'ראש שלך'. וכשתרצה לומר זייער קאפ, תתבטא 'ראשם' במקום ראש שלהם, ואם המדוברת היא נקבה תתבטא 'ראשה' במקום ראש שלה. וכן הלאה.
משא"כ בענגליש או באידיש אין כזה דבר של הקיצורים, אך צריך להשתמש דייקא עם שני המילים כדי לתאר דיין קאפ = your head . מוסכם איתך ?
אז גם המלה תוכן לא נשתנתה ממלת ראש. כאשר המדוברות תהיינה נקבות רבות, אז המלה 'תוכנן' במקום תוכן שלהן תיתכן לשם כך במרבית המקרים.
כשתרצה לומר 'דיין קאפ' [שים לב למילה הנוספת 'דיין' ] תאמר 'ראשך' במקום 'ראש שלך'. וכשתרצה לומר זייער קאפ, תתבטא 'ראשם' במקום ראש שלהם, ואם המדוברת היא נקבה תתבטא 'ראשה' במקום ראש שלה. וכן הלאה.
משא"כ בענגליש או באידיש אין כזה דבר של הקיצורים, אך צריך להשתמש דייקא עם שני המילים כדי לתאר דיין קאפ = your head . מוסכם איתך ?
אז גם המלה תוכן לא נשתנתה ממלת ראש. כאשר המדוברות תהיינה נקבות רבות, אז המלה 'תוכנן' במקום תוכן שלהן תיתכן לשם כך במרבית המקרים.
שוועמל האט געשריבן:כללו של דבר, בלשון הקודש יש קיצורי מילות מה שאין בלשונות אחרות. ולשם הדגמה ניקח את המלה 'ראש' = קאפ = head
כשתרצה לומר 'דיין קאפ' [שים לב למילה הנוספת 'דיין' ] תאמר 'ראשך' במקום 'ראש שלך'. וכשתרצה לומר זייער קאפ, תתבטא 'ראשם' במקום ראש שלהם, ואם המדוברת היא נקבה תתבטא 'ראשה' במקום ראש שלה. וכן הלאה.
משא"כ בענגליש או באידיש אין כזה דבר של הקיצורים, אך צריך להשתמש דייקא עם שני המילים כדי לתאר דיין קאפ = your head . מוסכם איתך ?
אז גם המלה תוכן לא נשתנתה ממלת ראש. כאשר המדוברות תהיינה נקבות רבות, אז המלה 'תוכנן' במקום תוכן שלהן תיתכן לשם כך במרבית המקרים.
אתה כוננת אנוש מראש... בנית בנין על תיבת ראש, ומי יאמר שמלת תוכן אכן דומה למלת ראש, שמא דמתה למלת "אדם" שאין לה לשון רבים, ולא יתכן לומר על הרבה בני אדם "אדמים" או "אדמות", כמו כן לא יתכן לומר "תוכנן".
ובכלל, היות שבלשון הקודש יש קיצורי מלות משא"כ בלשונות אחרות, למה לא קצרת מליך שעליהן מוסבים כל הדיונים כאן שכתבת "ובכל זאת לא הבהיר את תוכנן של ההודעות מה הן אמורות להיות", היה לך לנקוט לשון קצרה ולומר "לא הבהיר תוכן ההודעות", ולמה הארכת לומר "תוכנן של ההודעות" אם לא נתכוונת לדבר בשפה שלהם?
- בןהרחמן
- סעקרעטאר
- תגובות: 1497
- זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג יוני 27, 2006 1:08 am
- לאקאציע: אויפן רעקליינער
שוועמל האט געשריבן:כללו של דבר, בלשון הקודש יש קיצורי מילות מה שאין בלשונות אחרות. ולשם הדגמה ניקח את המלה 'ראש' = קאפ = head
כשתרצה לומר 'דיין קאפ' [שים לב למילה הנוספת 'דיין' ] תאמר 'ראשך' במקום 'ראש שלך'. וכשתרצה לומר זייער קאפ, תתבטא 'ראשם' במקום ראש שלהם, ואם המדוברת היא נקבה תתבטא 'ראשה' במקום ראש שלה. וכן הלאה.
משא"כ בענגליש או באידיש אין כזה דבר של הקיצורים, אך צריך להשתמש דייקא עם שני המילים כדי לתאר דיין קאפ = your head . מוסכם איתך ?
אז גם המלה תוכן לא נשתנתה ממלת ראש. כאשר המדוברות תהיינה נקבות רבות, אז המלה 'תוכנן' במקום תוכן שלהן תיתכן לשם כך במרבית המקרים.
לדעתי כל ענין זה לסיים בנו"ן סתומה תחת מ"ם סתומה ממקוקות זרים התחיל כי לא ראיתי בספר קדום שיכתוב "שלהן" במקום "שלהם" וא"כ אם היית כותב "תוכנם" אז אולי היה קצת מתיישב על הלב אבל תיבת "תוכנן" זה בודאי בא מהמקורות זרים, ודו"ק וקצרתי.
-
- שר האלפיים
- תגובות: 2176
- זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג אוגוסט 24, 2006 2:28 pm
כיון שהלה לא שאל להלכה ולמעשה, כי אילו כן היה שואל דיין אמיתי ולא דיין בית מזגינו הישן, לכן יפה עניתו.
אולם לענ"ד יש לחלק, דהשיר של יום ג' ויום ד' נתקנו לומר דווקא באותו היום, כי בזמן שביהמ"ק קיים היו הלוים משוררין מזמור זה באותו היום, ואם החליפן (לכאורה) צריך לחזור ולומר השיר הראוי לאותו היום שעומד בו, משא"כ דברי סליחות ותחנונים שאין קפידא לאומרן דווקא ביום ב' או ביום ג' של סליחות, כיון שאינן אלא דברי ריצוי ובקשות, ומה לי אם אמרן בהאי לישנא או בלשון אחר, אחר כוונת הלב הן הן הדברים.
כתבתי כל זה לא להלכה ולא למעשה, כי אם כתלמיד הדן לפני רבותיו.
אולם לענ"ד יש לחלק, דהשיר של יום ג' ויום ד' נתקנו לומר דווקא באותו היום, כי בזמן שביהמ"ק קיים היו הלוים משוררין מזמור זה באותו היום, ואם החליפן (לכאורה) צריך לחזור ולומר השיר הראוי לאותו היום שעומד בו, משא"כ דברי סליחות ותחנונים שאין קפידא לאומרן דווקא ביום ב' או ביום ג' של סליחות, כיון שאינן אלא דברי ריצוי ובקשות, ומה לי אם אמרן בהאי לישנא או בלשון אחר, אחר כוונת הלב הן הן הדברים.
כתבתי כל זה לא להלכה ולא למעשה, כי אם כתלמיד הדן לפני רבותיו.
-
- שר האלפיים
- תגובות: 2176
- זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג אוגוסט 24, 2006 2:28 pm
קרעמער, דבריך אמנם דברים של טעם הן לחלק בין השיר של יום להסליחות. וכמו שכתבת (וכן כתבתי) שתשובתי לפלוני הי' בדרך שחוק קל.
אמנם מאידך גיסא, מסופק אני בדבריך, יען כי למעשה תקנו הראשונים סדר אמירת הסליחות, ותקנתם הי' בדוקא סדר מיוחד לכל יום ויום, ובודאי שלא לחנם קבעו סדר אמירת יום ג' של סליחות דוקא ליום ג', רק ודאי שהי' להם בזה איזה ענינים גבוהים, שראו בה שדוקא פזמונים אלו ראוי לאומרו ביום ג' ודוקא אלו ביום ד', אשר ע"כ אפשר שאיה"נ עפ"י סברתך הנך צודק אבל מה אעשה שהראשונים מתקני הסליחות ראו לסדר לכל יום סליחה מיוחד.
ויש לעיין.
(ובאם סגנון לשון הקודש שלי צריך תיקון נא לעורר אותי. ישר כח)
אמנם מאידך גיסא, מסופק אני בדבריך, יען כי למעשה תקנו הראשונים סדר אמירת הסליחות, ותקנתם הי' בדוקא סדר מיוחד לכל יום ויום, ובודאי שלא לחנם קבעו סדר אמירת יום ג' של סליחות דוקא ליום ג', רק ודאי שהי' להם בזה איזה ענינים גבוהים, שראו בה שדוקא פזמונים אלו ראוי לאומרו ביום ג' ודוקא אלו ביום ד', אשר ע"כ אפשר שאיה"נ עפ"י סברתך הנך צודק אבל מה אעשה שהראשונים מתקני הסליחות ראו לסדר לכל יום סליחה מיוחד.
ויש לעיין.
(ובאם סגנון לשון הקודש שלי צריך תיקון נא לעורר אותי. ישר כח)
- סאכדעס
- שר שלשים אלף
- תגובות: 31438
- זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג יוני 27, 2006 2:15 pm
- לאקאציע: אלעמאל נאנט צו התאחדות
- פארבינד זיך:
שלום לכולכם חביריים יקרים,
מאוד שמחתי בראותי כי מורינו רבי זארעכפעפער הוציא מכוח אל הפועל הרעיון הנפלא, שנתחיל לדבר בינינו מפעם לפעם בלשון הקודש, שעל ידי כך, יהי' ניתן לכל הציבור הרחב להתלמד איך לכתוב כתיבה תמה בלשון הקודש, תודה רבה לך, ויישר כוחך וחילך לאורייתא
הנה בהנדון האחרונה שהעלית כאן בהאשכול, הנני להעיר שהיות שגם בהסליחות עצמו משנים מיום ליום, לדוגמא י"ג מדות כשהוא מוקדם אז משנים את הסדר, וכמו כן כמה שנים אומרים רק ד' ימים סליחות ולפעמים יותר משבוע שלם, אם כן נראה לי, שזה דוקא לא בכוונה ליום מיוחד, רק הענין הוא להתפלל ולהגיד סליחות ביחד, ואז בודאי ראוי לומר אותו הסליחות מה שכל אחד אומר, כי זה נכנס לבחי' של תפלת רבים.
משנלפענ"ד כתבתי.
מאוד שמחתי בראותי כי מורינו רבי זארעכפעפער הוציא מכוח אל הפועל הרעיון הנפלא, שנתחיל לדבר בינינו מפעם לפעם בלשון הקודש, שעל ידי כך, יהי' ניתן לכל הציבור הרחב להתלמד איך לכתוב כתיבה תמה בלשון הקודש, תודה רבה לך, ויישר כוחך וחילך לאורייתא
הנה בהנדון האחרונה שהעלית כאן בהאשכול, הנני להעיר שהיות שגם בהסליחות עצמו משנים מיום ליום, לדוגמא י"ג מדות כשהוא מוקדם אז משנים את הסדר, וכמו כן כמה שנים אומרים רק ד' ימים סליחות ולפעמים יותר משבוע שלם, אם כן נראה לי, שזה דוקא לא בכוונה ליום מיוחד, רק הענין הוא להתפלל ולהגיד סליחות ביחד, ואז בודאי ראוי לומר אותו הסליחות מה שכל אחד אומר, כי זה נכנס לבחי' של תפלת רבים.
משנלפענ"ד כתבתי.
פקודתו פון התאחדות שמרה רוחי!
אגב גררא, לפני ג' שנים הכנסתי את בני ני"ו לבריתו של אאע"ה באחד מימי הסליחות, וכאשר ראיתי במטה אפרים שבברית מילה אומרים "זכור ברית" רציתי להתנהג כך, אולם אחד מהמשתתפים שאל את פי הרה"ג וכו' שליט"א (מגדולי פוסקי דורינו) ואמר לו "שאין נוהגין כן"! והיא פליאה נשגבה בעיני עד היום הזה, אולם כמובן שעשינו כפי הוראותיו, וכבר הורה זקן.
- איך_הער
- סעקרעטאר
- תגובות: 18580
- זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג יולי 04, 2006 6:47 pm
- לאקאציע: אין אפיס
- פארבינד זיך:
יישר לכולכם,
קרעמער צערת את יאנאש, ביודעי ומכירי קאמינא, אם ידעת, מה טוב ומה נעים לך, טוב יותר שתהא אתו בקשר בזריזות ולראות על מה ולמה יצא הקצף, ומקוה אני שבחסדי השם, ובכח של הרבי, ובכסף של הרבנית, ובהעצבים שלך, תצליח בדרכיך, לך בכוחך זה ובוא חזרה בבשירות טובות.
קרעמער האט געשריבן:אמר רבי קרעמער מעולם לא נצחני אדם אלא אני_שומע בלבד...
קרעמער צערת את יאנאש, ביודעי ומכירי קאמינא, אם ידעת, מה טוב ומה נעים לך, טוב יותר שתהא אתו בקשר בזריזות ולראות על מה ולמה יצא הקצף, ומקוה אני שבחסדי השם, ובכח של הרבי, ובכסף של הרבנית, ובהעצבים שלך, תצליח בדרכיך, לך בכוחך זה ובוא חזרה בבשירות טובות.
- איך_הער
- סעקרעטאר
- תגובות: 18580
- זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג יולי 04, 2006 6:47 pm
- לאקאציע: אין אפיס
- פארבינד זיך:
גם עליך סאכדעס יעבור כוס השלום, אחר דרישת שלומך הטוב, שמע נא לקול שועי, הזכרת לי מעשה שהי' בזמן החתם סופר זי"ע, אחד מתלמידי חכמים בדורו, רצה להפיג ברבים כחו בפלפול, ונכנס בענין אם אשה יכולה להיות נזירה, וכתב וחתם פירושים מבהילים ונוראים והכתיב אותם בקונטרסים ורצה להוציאם לאור, ולפני שהובילו לבית הדפוס, נכנס לכמה גדולי הדור בדורו שיתנו הסכמתם לספרו, וכן בא להחתם סופר, החתם סופר לקח נייר וכתב עליו מצאתי ספר קטן ושמו חומש, ושם כתוב וידבר וכו' לאמר, איש או אשה כי יפליא לנדור וכו', למה הדבר דומה, מצאתי ספר קטן ושמו חומש, ושם כתוב, כן בנות צלפחד דוברות, כנים אנחנו, ובזה יצאתי ידי חובתי.