כללים אין לשון הקדוש / ארמית

די אחראים: אחראי, גבאי ביהמד

שבועת ראם
שר חמישים
תגובות: 68
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג אוגוסט 06, 2019 10:31 pm

Re: כללים אין לשון הקדוש / ארמית

תגובהדורך שבועת ראם » מאנטאג אפריל 27, 2020 4:50 pm

האם יש למאן דהו מראה מקום פירוש או הסבר מתי כתב רבי במשנה
באחד בשבט ר"ה לאילן " כדברי ב"ש " , ב"ה אומרים בט"ו בו

כל שאינו יכול לרכוב על כתפיו של אביו ולעלות לירושלים "דברי ב"ש " ב" ה אומרים וכו'

"ב"ש אומרים" לא יחם אדם חמין לרגליו אלא א"כ ראויין לשתייה וב"ה מתירין
יישר כוחכם

ביללער
שר חמישים ומאתים
תגובות: 498
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך אוקטובער 10, 2018 1:47 am

Re: כללים אין לשון הקדוש / ארמית

תגובהדורך ביללער » מאנטאג אפריל 27, 2020 5:45 pm

שבועת ראם האט געשריבן:האם יש למאן דהו מראה מקום פירוש או הסבר מתי כתב רבי במשנה
באחד בשבט ר"ה לאילן " כדברי ב"ש " , ב"ה אומרים בט"ו בו

כל שאינו יכול לרכוב על כתפיו של אביו ולעלות לירושלים "דברי ב"ש " ב" ה אומרים וכו'

"ב"ש אומרים" לא יחם אדם חמין לרגליו אלא א"כ ראויין לשתייה וב"ה מתירין
יישר כוחכם

כדברי איז א אויסנאם וואס יעדער רעדט שוין דערפון.
די אנדערע, אויב איז עס נאר א מחלוקת איסור והיתר וועט שטיין ב"ה מתירין, אויב ב"ה לייגט צו ווערטער אזוי ווי אין חגיגה דארף מען זאגן וואס ב"ה לייגט צו.

שבועת ראם
שר חמישים
תגובות: 68
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג אוגוסט 06, 2019 10:31 pm

Re: כללים אין לשון הקדוש / ארמית

תגובהדורך שבועת ראם » מאנטאג אפריל 27, 2020 8:37 pm

השאלה היא
מתי נכתבה תוכן הדברים ואח"כ שם האומר דינם
ומתי נכתבה שם התנאים ואח"כ מה הם אומרים.

אוועטאר
חוח בין השושנים
שר האלפיים
תגובות: 2189
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג מאי 19, 2019 12:30 pm

Re: כללים אין לשון הקדוש / ארמית

תגובהדורך חוח בין השושנים » מאנטאג אפריל 27, 2020 9:22 pm

שבועת ראם האט געשריבן:השאלה היא
מתי נכתבה תוכן הדברים ואח"כ שם האומר דינם
ומתי נכתבה שם התנאים ואח"כ מה הם אומרים.

שאלה קשה. רבות נתלבטתי בזה כבר מזמן, וחפשתי הרבה ומצאתי את דברי המגיד תעלומה בריש מס' ברכות:

דברי רבי אליעזר. מהראוי להזכיר בכאן בהתחלת הש"ס מה שנראה לי לפרש, מה שלפעמים שונה המסדר המשנה שם התנא קודם מאמרו פלוני אומר כך, כמו שאמרו: רבי אליעזר אומר: פרה בת שתים, ולפעמים שונה המאמר, ואחר כך האומר: דברי פלוני, כמו בכאן: דברי רבי אליעזר. נראה לי, כשאומר הדין ואחר כך מסיים "דברי פלוני", הוא לשון התנא ממש ככתבו וכלשונו. וכשאומר תחילה "פלוני אומר" כך, אז אינו הלשון של התנא, רק מסדר המשנה מספר לנו: התנא הלז כך סובר. והוא דבר מסתבר, מן ההכרח לעיין בדבר בכל שיטת הש"ס.


ויש להעיר בדב"ק מכמה פנים. ואכמ"ל.
אלא שכל זה נוגע יותר לכללי התלמוד, מאשר לכללי לשה"ק וארמית. כן נלענ"ד עיקר.
אויב האסטו אויף מיר פאראיבל, טענות, מענות, א ויצעקו צו מאכן, א שטאך צו געבן, א קשיא צו פרעגן, אדער -להבדיל- א גוט ווארט צו זאגן טו עס ביטע דא.

אוועטאר
גרשון
שר האלף
תגובות: 1192
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג פאברואר 18, 2019 11:01 pm

Re: כללים אין לשון הקדוש / ארמית

תגובהדורך גרשון » מאנטאג אפריל 27, 2020 9:44 pm

דברי רבי אליעזר. מהראוי להזכיר בכאן בהתחלת הש"ס מה שנראה לי לפרש, מה שלפעמים שונה המסדר המשנה שם התנא קודם מאמרו פלוני אומר כך, כמו שאמרו: רבי אליעזר אומר: פרה בת שתים, ולפעמים שונה המאמר, ואחר כך האומר: דברי פלוני, כמו בכאן: דברי רבי אליעזר. נראה לי, כשאומר הדין ואחר כך מסיים "דברי פלוני", הוא לשון התנא ממש ככתבו וכלשונו. וכשאומר תחילה "פלוני אומר" כך, אז אינו הלשון של התנא, רק מסדר המשנה מספר לנו: התנא הלז כך סובר. והוא דבר מסתבר, מן ההכרח לעיין בדבר בכל שיטת הש"ס.

הוא כותב שזהו דבר מסתבר, אך אינו מבאר מדוע הסברא נותנת שכך הוא. ויש להקשות שהסגנון "דברי רבי פלוני" לא יהיה כי אם אצל תנא קמא, ולעולם לא תראה זה אצל תנא החולק, ואם כדבריו, היה צריך להיות משפט זה שווה בתנא קמא ובתנא בתרא.

ובאמת אם תשים לב תמצא הרבה חילוקי לשון במשנה, ואין הכרח למצוא טעם מדוע כתב כאן כך ובמקום אחר כך. ויש לומר שיופי המליצה ושיפור הלשון הביאו לרבינו הקדוש (או לר' מאיר) לבחור פעם בלשון זו ופעם בלשון אחרת.
ס'איז א פארגעניגן זיך צו מתווכח זיין מיט א ראציאנאלן מענטש

אוועטאר
חוח בין השושנים
שר האלפיים
תגובות: 2189
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג מאי 19, 2019 12:30 pm

Re: כללים אין לשון הקדוש / ארמית

תגובהדורך חוח בין השושנים » מאנטאג אפריל 27, 2020 9:58 pm

גרשון האט געשריבן:הוא כותב שזהו דבר מסתבר, אך אינו מבאר מדוע הסברא נותנת שכך הוא. ויש להקשות שהסגנון "דברי רבי פלוני" לא יהיה כי אם אצל תנא קמא, ולעולם לא תראה זה אצל תנא החולק, ואם כדבריו, היה צריך להיות משפט זה שווה בתנא קמא ובתנא בתרא.

יפה כתבת. זה נמצא ברמיזתי "ויש להעיר בדב"ק מכמה פנים. ואכמ"ל".
אויב האסטו אויף מיר פאראיבל, טענות, מענות, א ויצעקו צו מאכן, א שטאך צו געבן, א קשיא צו פרעגן, אדער -להבדיל- א גוט ווארט צו זאגן טו עס ביטע דא.

שבועת ראם
שר חמישים
תגובות: 68
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג אוגוסט 06, 2019 10:31 pm

Re: כללים אין לשון הקדוש / ארמית

תגובהדורך שבועת ראם » מאנטאג אפריל 27, 2020 10:24 pm

מצאתי בספר כריתות לר"ש מקינון מערכת לשון לימודים שער ב' אות כ"ח מבאר בטוב טעם כל הנ"ל ומחלק כל הלכה לשלשה מושגים
שם התנא המצווה שמאי אומר ,
נושא המשפט כל הנשים,
משפטן דיין שעתן,
וסמיכת שמות התנאים החולקים היתה יתד עיקר לרבינו הק' בכתיבת המשנה ולכן אם מזכיר המצטווה מן ההכרח להזכיר קודם מי המצווה ואח"כ למי מצווה ואז מה משפטו ומה גם כי המשפט אינו ארוך כ"כ לא איכפת לי לרבי הפסקה קטנה בין השמות ועוד כמה דברים הגיוניים על זה ע"ש ותמצא נחת.

ביללער
שר חמישים ומאתים
תגובות: 498
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך אוקטובער 10, 2018 1:47 am

Re: כללים אין לשון הקדוש / ארמית

תגובהדורך ביללער » מאנטאג אפריל 27, 2020 11:57 pm

שבועת ראם האט געשריבן:השאלה היא
מתי נכתבה תוכן הדברים ואח"כ שם האומר דינם
ומתי נכתבה שם התנאים ואח"כ מה הם אומרים.

נכלל במענתי, כשיש שני דברות, יכתוב תנא פלוני אומר כן ותנא פלוני אומר כן, אבל כשיש דיבור א' והמחלוקת היא רק אם אסור או מותר, יכתוב הדין, ואח"כ המחלוקת.

דייקן
שר חמש מאות
תגובות: 507
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג פאברואר 02, 2020 1:32 pm

Re: כללים אין לשון הקדוש / ארמית

תגובהדורך דייקן » מוצ"ש מאי 16, 2020 9:19 pm

גרשון האט געשריבן:באמת אם תשים לב תמצא הרבה חילוקי לשון במשנה, ואין הכרח למצוא טעם מדוע כתב כאן כך ובמקום אחר כך. ויש לומר שיופי המליצה ושיפור הלשון הביאו לרבינו הקדוש (או לר' מאיר) לבחור פעם בלשון זו ופעם בלשון אחרת.


כע"ז אי' בתוס' קידושין (ב' ע"א ד"ה האשה) שבכ"מ שונה התנא לשון הרהוט לו בפה, וכע"ז אי' ג"כ בתוס' ב"ק (ב' ע"א ד"ה ארבעה) ע"ש.

אוועטאר
אהרן הלוי
שר האלף
תגובות: 1046
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג פאברואר 18, 2018 1:42 pm

Re: כללים אין לשון הקדוש / ארמית

תגובהדורך אהרן הלוי » מוצ"ש מאי 16, 2020 11:38 pm

די משניות זענען דאך צוזאם געשטעלט פון לשונות פון הונדערטע יארן, רבי האט נישט געשריבן יעדעס ווארט פון ניי
אשרי מי שלא חטא ומי שחטא ישוב וימחול לו (קרעדיט: בעלי תשובה, חסידים ואנשי מעשה)

דייקן
שר חמש מאות
תגובות: 507
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג פאברואר 02, 2020 1:32 pm

Re: כללים אין לשון הקדוש / ארמית

תגובהדורך דייקן » זונטאג מאי 17, 2020 12:38 am

אה"נ, כזה רואים בכמה מקומות בתלמוד שהגמרא אומרת שהיו צריכים למחוק חלק מהמשנה, ורק כיון שכבר הורגלה הלשון אצל הלומדים השאיר רבינו הקדוש הלשון על בוריה.

אוועטאר
גרשון
שר האלף
תגובות: 1192
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג פאברואר 18, 2019 11:01 pm

Re: כללים אין לשון הקדוש / ארמית

תגובהדורך גרשון » זונטאג מאי 17, 2020 10:54 am

דייקן האט געשריבן:אה"נ, כזה רואים בכמה מקומות בתלמוד שהגמרא אומרת שהיו צריכים למחוק חלק מהמשנה, ורק כיון שכבר הורגלה הלשון אצל הלומדים השאיר רבינו הקדוש הלשון על בוריה.

התאמר שרבינו הקדוש השאיר איזו הלכה במשנה שלא היתה דעתו מסכמת לכך? איפה נמצא כדבר הזה בתלמוד?
ס'איז א פארגעניגן זיך צו מתווכח זיין מיט א ראציאנאלן מענטש

דייקן
שר חמש מאות
תגובות: 507
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג פאברואר 02, 2020 1:32 pm

Re: כללים אין לשון הקדוש / ארמית

תגובהדורך דייקן » זונטאג מאי 17, 2020 11:55 am

גרשון האט געשריבן:
דייקן האט געשריבן:אה"נ, כזה רואים בכמה מקומות בתלמוד שהגמרא אומרת שהיו צריכים למחוק חלק מהמשנה, ורק כיון שכבר הורגלה הלשון אצל הלומדים השאיר רבינו הקדוש הלשון על בוריה.

התאמר שרבינו הקדוש השאיר איזו הלכה במשנה שלא היתה דעתו מסכמת לכך? איפה נמצא כדבר הזה בתלמוד?


ע' קדושין כ"ה ע"א ומשנה לא זזה ממקומה, וברש"י שם, ובמסוה"ש שמציין להרבה מקומות דאי' כעי"ז.

אוועטאר
גרשון
שר האלף
תגובות: 1192
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג פאברואר 18, 2019 11:01 pm

Re: כללים אין לשון הקדוש / ארמית

תגובהדורך גרשון » זונטאג מאי 17, 2020 1:21 pm

דייקן האט געשריבן:
גרשון האט געשריבן:
דייקן האט געשריבן:אה"נ, כזה רואים בכמה מקומות בתלמוד שהגמרא אומרת שהיו צריכים למחוק חלק מהמשנה, ורק כיון שכבר הורגלה הלשון אצל הלומדים השאיר רבינו הקדוש הלשון על בוריה.

התאמר שרבינו הקדוש השאיר איזו הלכה במשנה שלא היתה דעתו מסכמת לכך? איפה נמצא כדבר הזה בתלמוד?


ע' קדושין כ"ה ע"א ומשנה לא זזה ממקומה, וברש"י שם, ובמסוה"ש שמציין להרבה מקומות דאי' כעי"ז.

שם הגמרא מפרשת כוונת הברייתא, אלא שהלשון מגומגמת ועל זה אומרים שמשנה לא זזה במקומה. אולי כזו היתה גם כוונתך, אבל לא כאשר כתובה הלכה שלא סברה רבי.
ס'איז א פארגעניגן זיך צו מתווכח זיין מיט א ראציאנאלן מענטש

דייקן
שר חמש מאות
תגובות: 507
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג פאברואר 02, 2020 1:32 pm

Re: כללים אין לשון הקדוש / ארמית

תגובהדורך דייקן » זונטאג מאי 17, 2020 1:44 pm

לזה התכונתי, שהרי רק באתי להסביר על מה שהקשו פה על שינוי הלשון, וא' רצה לתרץ שהוא כיון שהמשניות נסדרו ע"י תנאים שונים, וע"ז הבאתי הגמ' שהבאתי.

אוועטאר
גרשון
שר האלף
תגובות: 1192
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג פאברואר 18, 2019 11:01 pm

Re: כללים אין לשון הקדוש / ארמית

תגובהדורך גרשון » זונטאג מאי 17, 2020 2:03 pm

דייקן האט געשריבן:לזה התכונתי, שהרי רק באתי להסביר על מה שהקשו פה על שינוי הלשון, וא' רצה לתרץ שהוא כיון שהמשניות נסדרו ע"י תנאים שונים, וע"ז הבאתי הגמ' שהבאתי.

זה בוודאי שהוא כן, ראה אגרת רב שרירא גאון שמאריך בזה. המשניות מקורן מתנאים הראשונים (וקודם לכן למדו ההלכות על סדר התורה, כעין ברייתות דתורת כהנים וספרי), ותנאים האחרונים שנו בלשון רבם, אלא שכל אחד שינה קצת. ורבינו הקדוש תפס במשנתו של ר' מאיר, כיון שהוא היה חריף יותר מכל בני דורו ומשנתו היתה קצרה וקולעת אל השערה, אלא ששינה הדברים שיעלו אליבא דהילכתא והוסיף מה שאמרו התנאים אחר ר' מאיר.
ס'איז א פארגעניגן זיך צו מתווכח זיין מיט א ראציאנאלן מענטש

שבועת ראם
שר חמישים
תגובות: 68
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג אוגוסט 06, 2019 10:31 pm

Re: כללים אין לשון הקדוש / ארמית

תגובהדורך שבועת ראם » דאנארשטאג יוני 11, 2020 2:45 pm

שמעתי פעם בשם הרה"ג ר' גדליה נדל זצ"ל כי בזמירות שבת ואשרי כל חוכה לתשלומי כפל מאת כל סוכה, צריך לומר כל בחולם כי כל בקמץ משמע שיש יותר מסוכה אחד ח"ו. ודו"ק

אוועטאר
חוח בין השושנים
שר האלפיים
תגובות: 2189
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג מאי 19, 2019 12:30 pm

Re: כללים אין לשון הקדוש / ארמית

תגובהדורך חוח בין השושנים » דאנארשטאג יוני 11, 2020 2:50 pm

שבועת ראם האט געשריבן:שמעתי פעם בשם הרה"ג ר' גדליה נדל זצ"ל כי בזמירות שבת ואשרי כל חוכה לתשלומי כפל מאת כל סוכה, צריך לומר כל בחולם כי כל בקמץ משמע שיש יותר מסוכה אחד ח"ו. ודו"ק

גם אני שמעתי כן.
אבל שמעתי ממדקדקים שאין כל ממש בזה, לפי ששניהם יכולים להתפרש במובן של "אלע / אלעס" וגם במובן של "יעדע".

אדרבה, ווער ס'קען זיך אויס - זאל ביטע אריינקומען קלארער.
אויב האסטו אויף מיר פאראיבל, טענות, מענות, א ויצעקו צו מאכן, א שטאך צו געבן, א קשיא צו פרעגן, אדער -להבדיל- א גוט ווארט צו זאגן טו עס ביטע דא.

אוועטאר
חלב ישראל
שר חמש מאות
תגובות: 680
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך פאברואר 14, 2018 10:19 am

Re: כללים אין לשון הקדוש / ארמית

תגובהדורך חלב ישראל » דאנארשטאג יוני 11, 2020 3:12 pm

די אויסדרוק "כל איש ישראל" שטייט אין די תורה ביידע וועגן, צומאל מיט א חולם און צומאל מיט א קמץ, אויב געדענק איך גוט ווענדט זיך עס אין די טראפן (אדער אפשר פארקערט...)

אוועטאר
חוח בין השושנים
שר האלפיים
תגובות: 2189
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג מאי 19, 2019 12:30 pm

Re: כללים אין לשון הקדוש / ארמית

תגובהדורך חוח בין השושנים » דאנארשטאג יוני 11, 2020 3:17 pm

ריכטיג. ס'ווענדט זיך אין די טראפן. כל מיט א חולם האט א טראפ, און כל מיט א קמץ איז מחובר צום קומענדיגן ווארט.
די שאלה איז אבער אויב ס'ליגט דא אויך א חילוק אין משמעות.
אויב האסטו אויף מיר פאראיבל, טענות, מענות, א ויצעקו צו מאכן, א שטאך צו געבן, א קשיא צו פרעגן, אדער -להבדיל- א גוט ווארט צו זאגן טו עס ביטע דא.

אוועטאר
חלב ישראל
שר חמש מאות
תגובות: 680
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך פאברואר 14, 2018 10:19 am

Re: כללים אין לשון הקדוש / ארמית

תגובהדורך חלב ישראל » דאנארשטאג יוני 11, 2020 3:30 pm

קען זיין. בכלל האב איך נישט געכאפט אז מ'רעדט דא פון "אלע" VS "יעדע", נישט פון "אלע" VS "די גאנצע" וואס דאס האט זיכער נישט קיין פשט אין כל איש ישראל.

גראדע ביי די ווערטער "וכל החיים יודוך סלה" ביים דאווענען איז דא א חילוק מנהגים צווישן די אשכנזים וואס זאגן עס מיט א חולם און די ספרדים וואס זאגן מיט א קמץ, קען זיין אז יענץ האט אויך א שייכות אהער.

אוועטאר
גרשון
שר האלף
תגובות: 1192
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג פאברואר 18, 2019 11:01 pm

Re: כללים אין לשון הקדוש / ארמית

תגובהדורך גרשון » דאנארשטאג יוני 11, 2020 3:36 pm

חוח בין השושנים האט געשריבן:
שבועת ראם האט געשריבן:שמעתי פעם בשם הרה"ג ר' גדליה נדל זצ"ל כי בזמירות שבת ואשרי כל חוכה לתשלומי כפל מאת כל סוכה, צריך לומר כל בחולם כי כל בקמץ משמע שיש יותר מסוכה אחד ח"ו. ודו"ק

גם אני שמעתי כן.
אבל שמעתי ממדקדקים שאין כל ממש בזה, לפי ששניהם יכולים להתפרש במובן של "אלע / אלעס" וגם במובן של "יעדע".

אדרבה, ווער ס'קען זיך אויס - זאל ביטע אריינקומען קלארער.

כ'בין נישט קיין גרויסער מדקדק, אבער אויבנאויף קוקט אויס ווי ס'איז יש ממש בגו.

דו ווייסט פון א פסוק וואו ס'שטייט כל מיט א קמץ מיט אזא באדייט?
ס'איז א פארגעניגן זיך צו מתווכח זיין מיט א ראציאנאלן מענטש

אוועטאר
גרשון
שר האלף
תגובות: 1192
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג פאברואר 18, 2019 11:01 pm

Re: כללים אין לשון הקדוש / ארמית

תגובהדורך גרשון » דאנארשטאג יוני 11, 2020 3:39 pm

חלב ישראל האט געשריבן:קען זיין. בכלל האב איך נישט געכאפט אז מ'רעדט דא פון "אלע" VS "יעדע", נישט פון "אלע" VS "די גאנצע" וואס דאס האט זיכער נישט קיין פשט אין כל איש ישראל.

גראדע ביי די ווערטער "וכל החיים יודוך סלה" ביים דאווענען איז דא א חילוק מנהגים צווישן די אשכנזים וואס זאגן עס מיט א חולם און די ספרדים וואס זאגן מיט א קמץ, קען זיין אז יענץ האט אויך א שייכות אהער.

וכל החיים און כל איש ישראל טייטשן דאס וואס מיר ווילן נישט אז כל סוכה זאל טייטשן -- אלע וואס זעען.

די שאלה איז צי מ'קען אויך זאגן א קמץ אויף פארקערט.
ס'איז א פארגעניגן זיך צו מתווכח זיין מיט א ראציאנאלן מענטש

אוועטאר
חוח בין השושנים
שר האלפיים
תגובות: 2189
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג מאי 19, 2019 12:30 pm

Re: כללים אין לשון הקדוש / ארמית

תגובהדורך חוח בין השושנים » דאנארשטאג יוני 11, 2020 4:33 pm

וכל החיים ווערט אביסל פראבלעמאטיש, ווייל אלע יארן האט מען געזאגט וכל מיט א קמץ, ביז ר"ז הענא אדער יצחק סאטנוב האט עס געטוישט מדעתו, כדי ס'זאל שטימען מיט דעם כלל. אבער די שאלה איז אויב ס'איז טאקע א כלל און פון וואו דאס שטאמט.
אויב האסטו אויף מיר פאראיבל, טענות, מענות, א ויצעקו צו מאכן, א שטאך צו געבן, א קשיא צו פרעגן, אדער -להבדיל- א גוט ווארט צו זאגן טו עס ביטע דא.

ארגאן
שר העשר
תגובות: 31
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג נובעמבער 28, 2019 10:06 pm

Re: כללים אין לשון הקדוש / ארמית

תגובהדורך ארגאן » מאנטאג יוני 22, 2020 1:23 pm

פארוואס איז מען מנקד "שָׁאַתָּה" אין תפילת מודים בקמץ? לכאורה שרייבן דא די ספרדים, תימנים און אלטע נוסחים א סגול אונטערן שי"ן (שֶׁאַתָּה).


צוריק צו “שפראך, גראמאטיק און דקדוק”

ווער איז אונליין

באנוצערס וואס דרייען זיך דא: עפל שטרודל און 4 געסט