ילקוט מליצות לכתיבה

די אחראים: אחראי, גבאי ביהמד

גרשון
שר חמישים ומאתים
תגובות: 273
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג פאברואר 18, 2019 11:01 pm

תגובהדורך גרשון » פרייטאג אוקטובער 04, 2019 4:36 pm

חוח בין השושנים האט געשריבן:
ODOM האט געשריבן:איך האב א מאל געזען שרייבן אויף א גרויסער צדיק דעם נוסח:
"צדיק עתק"...

צדיק עתק איז א הערליכע מליצה. עס מיינט א גרויסער/שטארקער צדיק!

שטעל עס צו צום פסוק: עֹשֶׁר וְכָבוֹד אִתִּי הוֹן עָתֵק וּצְדָקָה. ובמצודת דוד: הון עתק, ישיג הון חזק רב.
כאטש ביי הַדֹּבְרוֹת עַל צַדִּיק עָתָק - ניצט מען עס בשלילה.

צדיק עתק ונשגב.JPG

כ'זע. למעשה מיינט עס אויך ביי "הדוברות על צדיק עתק" א לשון פון שטארקייט, ס'איז אבער נישט אזוי געשמאק צו ניצן א מליצה פון א פסוק וואס מיינט פונקט דאס פארקערטע. אפשר טאקע צוליב דעם שרייבט ער צו "ונשגב," מ'זאל כאפן דעם באדייט.
ס'איז א פארגעניגן זיך צו מתווכח זיין מיט א ראציאנאלן מענטש

אביונה
שר חמש מאות
תגובות: 643
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך יולי 17, 2019 1:39 pm

תגובהדורך אביונה » פרייטאג אוקטובער 04, 2019 5:08 pm

גרשון האט געשריבן:
חוח בין השושנים האט געשריבן:
ODOM האט געשריבן:איך האב א מאל געזען שרייבן אויף א גרויסער צדיק דעם נוסח:
"צדיק עתק"...

צדיק עתק איז א הערליכע מליצה. עס מיינט א גרויסער/שטארקער צדיק!

שטעל עס צו צום פסוק: עֹשֶׁר וְכָבוֹד אִתִּי הוֹן עָתֵק וּצְדָקָה. ובמצודת דוד: הון עתק, ישיג הון חזק רב.
כאטש ביי הַדֹּבְרוֹת עַל צַדִּיק עָתָק - ניצט מען עס בשלילה.

צדיק עתק ונשגב.JPG

כ'זע. למעשה מיינט עס אויך ביי "הדוברות על צדיק עתק" א לשון פון שטארקייט, ס'איז אבער נישט אזוי געשמאק צו ניצן א מליצה פון א פסוק וואס מיינט פונקט דאס פארקערטע. אפשר טאקע צוליב דעם שרייבט ער צו "ונשגב," מ'זאל כאפן דעם באדייט.

אזוי ווי דער טיטול 'איתן אדונינו' איז אריין אין די 'מליצות' לענגווידזש, כאטשע לויטן מקור [אין תפלת ר"ה, עוד יזכר לנו וגו'], מיינט עס גאר עפעס אנדערש, און עס איז בכלל נישט מחובר....
נאר 'איתן' איז פארט א לשון פון חוזק, כדאיתא בגמ' ר"ה
כי לא יחדל אביון מקרב הארץ

חוח בין השושנים
שר חמש מאות
תגובות: 916
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג מאי 19, 2019 12:30 pm

תגובהדורך חוח בין השושנים » פרייטאג אוקטובער 04, 2019 6:11 pm

אביונה האט געשריבן:אזוי ווי דער טיטול 'איתן אדונינו' איז אריין אין די 'מליצות' לענגווידזש, כאטשע לויטן מקור [אין תפלת ר"ה, עוד יזכר לנו וגו'], מיינט עס גאר עפעס אנדערש, און עס איז בכלל נישט מחובר....
נאר 'איתן' איז פארט א לשון פון חוזק, כדאיתא בגמ' ר"ה

און ווער רעדט נאך פונם טיטל 'צנא מלא ספרי'.
פירש"י: הי צנא מלא סיפרי - אינו אלא כסל שמילאוהו ספרים, ואין מבין מה בתוכה.
נישט יעדער וואס דרייווט איין מפ"ש שטייטער פון מיר, איז א גולם. נישט יעדער וואס דרייווט איין מפ"ש שנעלער פון מיר, איז א חיה רעה. נישט יעדער וואס האלט אנדערש פון מיר, איז אומגערעכט.

אוועטאר
זעקס און ניינציגער
שר חמישים ומאתים
תגובות: 288
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך פאברואר 20, 2019 4:22 pm
לאקאציע: נעבן די לעקעך

תגובהדורך זעקס און ניינציגער » מוצ"ש אוקטובער 05, 2019 7:14 pm

חוח בין השושנים האט געשריבן:
אביונה האט געשריבן:אזוי ווי דער טיטול 'איתן אדונינו' איז אריין אין די 'מליצות' לענגווידזש, כאטשע לויטן מקור [אין תפלת ר"ה, עוד יזכר לנו וגו'], מיינט עס גאר עפעס אנדערש, און עס איז בכלל נישט מחובר....
נאר 'איתן' איז פארט א לשון פון חוזק, כדאיתא בגמ' ר"ה

און ווער רעדט נאך פונם טיטל 'צנא מלא ספרי'.
פירש"י: הי צנא מלא סיפרי - אינו אלא כסל שמילאוהו ספרים, ואין מבין מה בתוכה.

=חמור נושא ספרים
טעיק איט איזי

תמימות'דיגע שעפעלע
שר העשר
תגובות: 11
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יולי 18, 2019 6:26 pm

תגובהדורך תמימות'דיגע שעפעלע » דינסטאג נובעמבער 05, 2019 5:21 pm

געזעהן היינט אין ''סידור נהורא''
דער מחבר ר' אהרון הלוי איז זיך מתנצל פאר'ן נישט ערשיינען מיט'ן סידור, מחמת חסרון דמים ועניות שרייבט ער צווישן אנדערע:
אשר שם עניו"ת יהלכון... (אשר שם אניות יהלכון)

אוועטאר
איינס
שר שלשת אלפים
תגובות: 3213
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג סעפטעמבער 26, 2017 9:16 am

תגובהדורך איינס » מאנטאג נובעמבער 25, 2019 10:12 am

חוח בין השושנים האט געשריבן:
אביונה האט געשריבן:אזוי ווי דער טיטול 'איתן אדונינו' איז אריין אין די 'מליצות' לענגווידזש, כאטשע לויטן מקור [אין תפלת ר"ה, עוד יזכר לנו וגו'], מיינט עס גאר עפעס אנדערש, און עס איז בכלל נישט מחובר....
נאר 'איתן' איז פארט א לשון פון חוזק, כדאיתא בגמ' ר"ה

און ווער רעדט נאך פונם טיטל 'צנא מלא ספרי'.
פירש"י: הי צנא מלא סיפרי - אינו אלא כסל שמילאוהו ספרים, ואין מבין מה בתוכה.


בענין זה מהאדמור מליובאוויטש

שיחת י' שבט תשט"ו כ"א בליל ג' דחוה"מ סוכות תשט"ז, וז"ל שם:
"והענין בזה:
כאשר אדם לומד תורה רק משום שברצונו לצבור לעצמו "נכסים" של ידיעת התורה, או משום שהוא נהנה מהענין השכלי שבתורה, ותו לא, והיינו, שהוא מפריד את התורה שאין לה שייכות כלל להפעולה בעולם – לימוד כזה אינו תכלית ענין התורה, ובכך אין האדם ממלא את תפקידו.
– (כ"ק אדמו"ר שליט"א חייך ואמר:) בשנים האחרונות משתמשים בתואר "צנא מלא ספרי", שכן, התואר "הרב הגאון", כותבים על כל אחד, ואילו על גאון אמיתי מוסיפים התואר "צנא מלא ספרי"!
אך האמת היא, ש"צנא מלא ספרי" הוא מילת גידוף ("אַ זידל וואָרט"), אלא שמשום-מה – אינני יודע אם "למרבה המזל" או להיפך ("צי צום גליק צי ניט צום גליק") – אין יודעים מכך:
הביטוי "צנא מלא ספרי" כפי שמופיע לראשונה, פירושו, ש"אינו אלא כסל שמילאוהו ספרים ואין מבין מה בתוכה" – לא הספרים יודעים אודות הסל, ולא הסל יודע אודות הספרים... אלא הספרים נשארים לעצמם, והסל לעצמו.
ולכן, בשעה שרצו לקנטר ("זידלען") אדם שהיתה לו שייכות לספרים, היו קוראים אותו בשם "צנא מלא ספרי" – ש"אינו אלא כסל שמילאוהו ספרים", ומלבד זאת אין לו כל שייכות אליהם. עכ"ל

זייער אינטערסאנט ווי אזוי האט זיך דאס אבער געטוישט
אחד היה אברהם - שעבד את ה' רק על ידי שהיה אחד, שחשב בדעתו שהוא רק יחידי בעולם ולא הסתכל כלל על בני העולם.

אוועטאר
איינס
שר שלשת אלפים
תגובות: 3213
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג סעפטעמבער 26, 2017 9:16 am

תגובהדורך איינס » מאנטאג נובעמבער 25, 2019 10:12 am

על משקל לא שמעתי אינו ראיה

לא ראיתי אינו ראיי״ה
אחד היה אברהם - שעבד את ה' רק על ידי שהיה אחד, שחשב בדעתו שהוא רק יחידי בעולם ולא הסתכל כלל על בני העולם.

חולם י יאויש
שר העשר
תגובות: 19
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג סעפטעמבער 14, 2017 11:50 pm

עוד צדיק עתק

תגובהדורך חולם י יאויש » דינסטאג נובעמבער 26, 2019 2:25 am

בספר אבות הרא"ש [להגאון רבי רחמים נסים יצחק פלאג'י, על אבות דרבי נתן] חלק ב' דף ס"ב ע"ב בדיבור המתחיל שמא כשהיית יושב ודורש וכו' זחה דעתך עליך א"ל וכו', כתב בזה הלשון,
ובספר החסידים סימן ח' גמ"ר חסי"ד, שמא כשהיית דורש ברבים היה לבך שמח, אמר לי' נחמתני, עד כאן, והרב באר היטב באורח חיים סי' ג"ן ס״ק ט"ו, צדיק עת"ק... עכ"ל אבות הרא"ש. וכוונתו שהצדיק הבאר היטב העתיק דברי החסיד.


צוריק צו “שפראך, גראמאטיק און דקדוק”

ווער איז אונליין

באנוצערס וואס דרייען זיך דא: נישטא קיין איינגעשריבענע באנוצערס און 7 געסט