כי חיות הנה - צושטעלן צו חיות (וכדומה) אין אידישע שפראך

[msp]

הרב טייבעלע
איז דאס א כינוי לשבח?

[טייבעלע]

עס גייט דארט ארויף אויפען פסוק כי יקרא קן צפור לפניך בדרך בכל עץ או על הארץ אפרחים או ביצים והאם רבצת על האפרחים או על הביצים לא תקח האם על הבנים,
"ציפור" גייט ארויף אויף די שכינה הקדושה, "ביצים" אלו בעלי מקרא "אפרוחים" אלו בעלי משנה "בנים" אלו מארי קבלה, לעומת "ביצים" מארי משנה איז עס א מדריגה
העכער.

[msp]

מיין שאלה איז ווייל צו מאהל נוצט מען דעם אויסדרוק אפרוחים שלא נתפתחו עיניהם שלא לשבח

[טייבעלע]

מיין שאלה איז ווייל צו מאהל נוצט מען דעם אויסדרוק אפרוחים שלא נתפתחו עיניהם שלא לשבח

איך האב פארשטאנען די שאלה און דערפאר האב איך גענטפערט אויפן צווייטע זייט פונעם מטבע ווי עס איז לשבח.

ואם חשקה נפשך לדעת יותר עיין בספה"ק תיקו"ז דף א עמו' ב'.

[msp]

אה
א דאנק

[ביקסאד]

מען האלט שוין שב"ק מברכין חודש תמו"ז, דארף מען געדענקן אחורי ארי (אריה - מזל א"ב) ולא אחורי אשה (בתולה - מזל אלו"ל).

אין מזל לישראל, אבער מען קאן אויס רעכענען די מזלות וועלכע זענען מרמז אויף די וואס זענען בגדר חי פון דצח"מ.

ניסן = טלה, אייר = שור, תמוז = סרטן, אב = אריה, חשון = עקרב, טבת = גדי, אדר = דגים.

[ביקסאד]

מעמוד 6

יא, פארגעסען, וגר זאב עם כבש שטייט אויף ווען משיח וועט קומען.

עס קען זיך אבער אנהייבען א ביסעל פריער, ווייל די לעצטע תרי אלפי שני איז דאך ימות המשיח, און וגר זאב עם כבש שטייט ביי ימות המשיח.

ישעיהו - י"א - ו, ז, ח.
וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ ועגל וכפיר ומריא יחדו ונער קטן נהג בם.
ופרה ודב תרעינה יחדו ירבצו ילדיהן ואריה כבקר יאכל תבן.
ושעשע יונק על חר פתן ועל מאורת צפעוני גמול ידו הדה.



על השש מעלות של כסא שלמה, היו אלו מול אלו.

[טייבעלע]

כאיל תערוג על אפיקי מים כן נפשי תערוג אליך אלוקי'.

[msp]

מען האלט שוין שב"ק מברכין חודש תמו"ז, דארף מען געדענקן אחורי ארי (אריה - מזל א"ב) ולא אחורי אשה (בתולה - מזל אלו"ל).

אין מזל לישראל, אבער מען קאן אויס רעכענען די מזלות וועלכע זענען מרמז אויף די וואס זענען בגדר חי פון דצח"מ.

ניסן = טלה, אייר = שור, תמוז = סרטן, אב = אריה, חשון = עקרב, טבת = גדי, אדר = דגים.

מען זאגט נאך פון הייליגען רבי ר' אלימלך זי"ע אז תשמח בתולה - חודש אלול פרייט זיך - במחול - מיט די מחילה
וואס מען פועלט אויס אין תשרי

[טייבעלע]

אריה זה הקב"ה, אריאל מלשון אריה זה המזבח, וכן הבהמ"ק וירושלים נקראו אריאל כמ"ש הוי אריאל אריאל קרית חנה דוד.

וכמ"ש במדרש: על מנת שיבא אריה במזל אריה ויבנה אריאל, יבא אריה זה הקב"ה דכת' ביה אריה שאג מי לא ירא,
במזל אריה והפכתי אבלם לששון, ויבנה אריאל בונה ירושלם ד' נדחי ישראל יכנס.

[ביקסאד]

מזלו של החודש הוא מזל אריה כפי שכתוב במדרש הקדמון: " עלה אריה (נבוכדנצר מלך בבל) במזל אריה והחריב אריאל (בית המקדש) כדי שיעלה אריה ( הקב"ה) במזל אריה ויבנה אריאל".
בית המקדש נקרא בתנ"ך 'אריאל' שכן הוא בנוי בצורת אריה במבט עילי. גם המזבח נראה כאריה, ואף 'אש התמיד' שעל המזבח היתה בצורת אריה.בספר הזוהר מתואר המזבח שהוא כאריה האוכל קורבנות, ובתורת הקבלה מבואר שמאכילה זו ניזונים המלאכים המכונים 'חיות הקודש' המתוארים ב'מעשה מרכבה' של הנביא יחזקאל.
המילה אריה מסמלת ראשי תיבות : אלול, ראש השנה, יום הכיפורים, הושענה רבא.
מכאן לומדים שבחודש אב יש לנו את היכולת להתבונן ולראות קדימה (הג"ה, אחורי ארי ולא אחורי אשה) לצפות למרחוק ולהתכונן לימים הנעלים של החדשים אלול ותשרי, ומסיבה זו נהוג לאחל כבר מחמישה עשר באב- 'כתיבה וחתימה טובה'.
האריה, מזלו של החודש, מתואר במרכבת יחזקאל כנמצא בצד ימין של המרכבה, המסמל את תכונת וספירת החסד והאהבה. הקבלה מלמדת שבחודש אב מתגלה בעולם חסדו ואהבתו המיוחדת של הבורא לבריותיו.
ע"פ הקבלה, אב מרמז לספירת החכמה המכונה בתורת הקבלה 'אב', והנמצאת גם היא בצד ימין של עץ הספירות. ו'איזהו חכם הרואה את הנולד' – ניתנת לנו בחודש אב יכולת מיוחדת לראות איך שכל דבר נוצר ומתהווה בחסדו ואהבתו האבהית של הבורא, ואיך שהכל הוא לתכלית טובה, כמאמר החכמים הקדמונים: 'אין רע יורד מלמעלה'.

הנה למדנו, שבמזבח עולה ונראה אוריאל, כמראה אריה גבור הרובץ על טרפו, והיו כהנים וישראל רואים ושמחים, שהיו יודעים (שקרבנם) נתקבל ברצון לפני המלך הקדוש, ואש אחר עליונה וקדושה ירדה מלמעלה, (שהיא המלאך אוריאל), כנגד אש התחתונה (שנתנו על המזבח), אז היה האדם הולך ומזדעזע לפני אדונו ושב בתשובה שלמה... וכשישראל לא היו זכאים, או אותו שהקריב הקרבן לא הקריב כראוי, ולא נתקבל קרבנו, היו רואים שהעשן לא היה עולה בדרך ישר, והיה קם רוח אחד מן הנקב (של הקליפות) שבצפון, ובא אל המזבח, והיו רואים צורה של כלב אחד החצוף רובץ על הקרבן, אז היו יודעים שהקרבן לא נתקבל ברצון... (שם קכח, ועיין שם עוד)

[טייבעלע]

דער יצר הרע ווערט אנגערופען נחש.

[msp]

כ'געדענק עפעס א ווארט וועגען די אותיות
אולי טייבעלע ווייסטו וואס איך מיין?

[טייבעלע]

בני אדם נמשלו כדגים קהלת ט יב, ילקוט שמעוני חבקוק.

ישראל נמשלו לדגים בר"ר צז ג.

תלמידי חכמים נמשלו לדגים אבות דר"נ.

צדיקים נמשלו לדגים.

[טייבעלע]

נבוכדנצר נמשל לגמל (מד' אגדת בראשית).

[טייבעלע]

ארץ ישראל נקראת ארץ הצבי, ונמשלה לצבי.

[msp]

איז דאס נישט בעיקר אויף די הויט?

[טייבעלע]

ד"א מה הצבי הזה אחת משבע חיות טהורות שנאמר איל וצבי ויחמור וגו' כך ארץ ישראל ארץ שבעה עממין (ילקוט שמעוני ירמי פ"ג).


אמר רב חסדא מה הצבי קל ברגליו מכל החיות כך ארץ ישראל קלה מכל הארצות לבשל פירותיה (עי' במס' ר"ה י"ג א, מס' כתובות קיב ע"א).

[msp]

פיין פיין טייבעלע

[טייבעלע]

המצריים נמשלו לסוסים, מד' שיר השירים.

[msp]

זרמתם...

[מיללער]

זרמתם...

זה לכאורה מוסב על כל הגוים, אז עבדים דומים לחמורים וגוים לסוסים.

[טייבעלע]

דארט אין מד' שיר השירים גייט עס ארויף אויף די פסוק לסוסתי ברכבי פרעה דמיתיך רעייתי,

רשב"י זאגט דארט די כעוואליעס פונעם ים נדמה לסוסים נקבות והמצרים לסוסים זכרים וכו', עייש, וכן נמצא בשמות רבה בשלח.

[טייבעלע]

טוב מי שהוא שונה הלכות ורגיל בהם, ממי שהוא שונה הלכות ומדות ואינו חוזר ורגיל בהם, מתלא אמר טבא חדא ציפרא כפותא מן מאה פרחיין, מד' קהלת רבה פרק ד.

[טייבעלע]

אן אומשולדיג שעפעלע.