קדיש דרבנן אשכנז

די אחראים: אחראי, גבאי ביהמד

אליהו
שר מאה
תגובות: 220
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג מארטש 02, 2009 8:37 am

קדיש דרבנן אשכנז

תגובהדורך אליהו » זונטאג פאברואר 26, 2012 4:30 pm

איך לייג דא א קובץ וועגען נוסח קדיש דרבנן נוסח אשכנז.
קדיש דרבנן
אחרי התיקונים

יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא. בְּעָלְמָא דִּבְרָא כִרְעוּתֵהּ, וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵהּ בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵּי דְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב. וְאִמְרוּ אָמֵן:
יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא:
יִתְבָּרַךְ. וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא וְיִתְהַדַּר וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַלַּל שְׁמֵהּ דְּקֻדְשָׁא בְֿרִיךְ הוּא. לְעֵלָּא מִכָּל בִּרְכָתָא וְשִׁירָתָא תֻּשְׁבְּחָתָא וְנֶחָמָתָא דַּאֲמִירָן בְּעָלְמָא. וְאִמְרוּ אָמֵן:
עַל יִשְׂרָאֵל וְעַל רַבָּנַן. וְעַל תַּלְמִידֵיהוֹן וְעַל כָּל תַּלְמִידֵי תַלְמִידֵיהוֹן וְעַל כָּל מַאן דְּעָסְקִין בְּאוֹרָיְתָא. דִּבְאַתְרָא הָדֵין וְדִבְכָל אֲתַר וַאֲתַר. יְהֵא לַנָא וּלְהוֹן שְׁלָמָא חִנָּא וְחִסְדָּא וְרַחֲמֵי וּמְזוֹנֵי רְוִיחֵי וּפֻרְקָנָא מִן קֳדָם מָרֵא שְׁמַיָּא וְאַרְעָא וְאִמְרוּ אָמֵן:
יְהֵא שְׁלָמָא רַבָּא מִן שְׁמַיָּא וְחַיִּים עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל. וְאִמְרוּ אָמֵן:
עוֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו הוּא יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל וְאִמְרוּ אָמֵן:

כאן יצוינו תיקונים והערות:
יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא. בְּעָלְמָא דִּבְרָא כִֿרְעוּתֵהּ , וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵהּ בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵּי דְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב. וְאִמְרוּ אָמֵן:
יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא:
יִתְבָּרַךְ. וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא וְיִתְהַדַּר וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַלַּל שְׁמֵהּ דְּקֻדְשָׁא בְֿרִיךְ הוּא. לְעֵלָּא מִכָּל בִּרְכָתָא וְשִׁירָתָא תֻּשְׁבְּחָתָא וְנֶחָמָתָא דַּאֲמִירָן בְּעָלְמָא. וְאִמְרוּ אָמֵן:
עַל יִשְׂרָאֵל וְעַל רַבָּנַן . וְעַל תַּלְמִידֵיהוֹן וְעַל כָּל תַּלְמִידֵי תַלְמִידֵיהוֹן וְעַל כָּל מַאן דְּעָסְקִין בְּאוֹרָיְתָא . דִּבְאַתְרָא הָדֵין וְדִבְכָל אֲתַר וַאֲתַר. יְהֵא לַנָא וּלְהוֹן שְׁלָמָא חִנָּא וְחִסְדָּא וְרַחֲמֵי וּמְזוֹנֵי רְוִיחֵי וּפֻרְקָנָא מִן קֳדָם מָרֵא שְׁמַיָּא וְאַרְעָא וְאִמְרוּ אָמֵן:
יְהֵא שְׁלָמָא רַבָּא מִן שְׁמַיָּא וְחַיִּים עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל. וְאִמְרוּ אָמֵן:
עוֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו הוּא יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל וְאִמְרוּ אָמֵן:
הערות: הדלי"ת בפתח. גרסת הצירי מאוחרת, ואין לקבלה.
כתיב דקדוקי, אפשר לכתוב שְׁמֵיהּ ולרמוז שם-יה.
העי"ן בקמץ רחב, לא בפתח; השווא בלמ"ד נע! לא: בעוֹלְמא כפי שנשמע בטעות לפעמים, וכן בהמשך.
מילה אחת. 'די-ברא' על דרך הארמית במקרא.
אומרים בשם הגר"א שיש הפסק בין (ד)ברא ובין כרעותה ולכן להדגיש קלות את הכ"ף.
התימנים טוענים שהגימ"ל פתוחה: בעגַלא
למ"ד פתוחה. יותר נכון לפי דקדוק ארמי.
מקובל לחבר 'קֻדשא בריך הוא' – הקדוש ברוך הוא.
לא מן-כל, ואין הבדל בין עשרת ימי תשובה לכל השנה.
לא תִּשבחתא בחירק.
לא השיבוש הגס נחֱמתא, או נחְמתא הנובעים משיקול דקדוקי מוטעה!
לא רבנָן, לפי דקדוק הארמית.
כך בתרגומים המדויקים. מָאן בקמץ – כלי.
כך מנוקד בתרגומים המדויקים, כולל שפרבר.
נוסח זה נכון גם בארץ ישראל. אין מקור לתוספת "קדישא", והספרדים אינם גורסים אותה.
הלמ"ד בקמץ, לפי דקדוק הארמית.
לא: שלמא רבא.
ולא ורחמין; ללא: וחיי אריכי, וכל שכן לא: וחיין אריכין.
לא: אבוהון דבשמיא.
לא: וחיים טובים.
לא: ברחמיו יעשה.
איך האב זיך געשריבען מי חברים אין א"י און חו"ל: הערות:

1. אברהם נפח (אלן סמית) העיר שהרעיון הראשון כאן הוא [יתגדל... כרעותיה], רק אח"כ ממשיך [וימליך... קריב].

2. הענייה הרגילה היא "עלמיא יתברך", אבל השארתי את יתברך בשורה החדשה.

3. לפי זליגמן בר יש פסיק אחרי דקֻדשא, אבל מקובל לבטא "דְּקֻדְשָׁא בְֿרִיךְ הוּא" כאחד ולכן מחקתי דגש במילה בריך.

4. לפי הידוע לי הניקוד הנכון הוא 'רבנַן' בנו"ן פתוחה, וכך מנקדים התימנים.

5. באורָיתא – הרי"ש קמוצה. כן הוא בתרגומים המדויקים.



זה מה שמצאה ידי לעת עתה, יש מקום להשוות עם 'אזור-אליהו', גם לא עיינתי בינתיים אם יש על זה בלוח ארש.

ועתה אחלה פניכם איש לפי ידיעותיו, לחוות דעת.

בברכה ובכבוד רב

אליהו

אליהוא: שלום
א' מנהג משונה ראיתי אצל רבים וטובים, אך הסבר טרם שמעתי:
יש שקמים לומר קדיש (וזה בולט בבית המדרש כאשר יושבים במעגל וכד') ומפנים את הגב לציבור!
והרי הקדיש נאמר אל הציבור, ולאו דוקא לכיוון ירושלים או כל כיוון אחר.
ויעיד הטקסט "בחייכון ויומיכון" וכו'. (ומכאן נבין את הנוסח דרבנן "יהא להון ולכון".)
בשלמא בבית הכנסת כאשר האדם כבר עומד בכיוון ארון הקודש,
אבל במקום שאין הכל פונים לאותו כיוון?
האם מישהו יכול ללמד זכות על הפניית הגב?

ב' אליהו, האם הנקודה אחרי 'שמה רבא' אצלך בתחלת הקדיש חזק יותר מן הפסיק אחרי 'כרעותה'? הרי לא ככה למדתי. אלא אין אצלי הפסק אחרי 'שמה רבא', אלא רק כדי עניית אמן.

ג' אצלי, במנהג אנגליה, כתוב 'ורחמין וחיין אריכין ומזונא רויחא': נדמה לי כי רחמין הוא לשון רבים לגיטימי, אף כי לא מצאת אצלך בנוסח. וכן מזונא רויחא לשון יחיד. אני מודה שכרגע אין לי מקור חוץ מן הרב הרץ.

בברכת התורה
אליהוא
מיכאל דושינסקי: מכובדיי,



א

ממתי נאמר קדיש דרבנן בכלל, באשכנז? בסידורים ("גדולים", עם פירושים וכל הפיוטים וכו')

שיש בידי כאן, למשל:

סדר

המחזור חלק

ראשון

כמנהג

פיהם פולין ומעהררין

הכל באריכות על הסדר בכל התפלות

ליתן שבח לאל נורא תהלות. באותיות

חדשים מהודרים. בנייר לבן ודיו

יפה ובעיון הדק מבוארים. וכדי

לזכות הרבים. הביא לדפוס חמישית

--------------

בזולצבאך

לפרט תקעו בחדש שופר

[= 1748] "הדפסה חמישית"(!). אין זכר לקדיש זה, לא אחר קרבנות, לא אחר אין כאלקינו (שהוא

שם רק בשבת..). א"כ יוצא לנו שקדיש זה "דרבנן" אינו נאמר בכל תפוצות אשכנז. [אגב זה המחזור

אשר בו מצאתי וכבר כתבתי לכם על כך נחָמתא בקמץ! אך פה ושם, באותו מחזור, גם: ונחֱמתא..]

לכן ציינתי שזה נאמר רק בלימוד שאינו במסגרת התפילה

ב

מה קרה כאן ר' אליהו ל': יְהֵא לַנָא לְהוֹן האם לא החסרת וי"ו החיבור? שניים העירו לי כבר

ג

מה עם ההוספה: באתרא [בא"י מוסיפים: קדישא] הדין, האם זה "מותר" לנו לפי תורת רבש"ה ויֶתר

משמרי אשכנז החשובים האחרים? ומדוע בעצם לא? אם ר' נתן אדלר תלמידו חת"ס ואחרים וכל

קהילות פפד"מ ובנותיה ופרעשבורג ובנותיה היו עולים לארה"ק האם לא היו מוסיפים את קדישא

הזה? אם בכלל אמרו קד' דרב'?? זו תוספת מלאכותית ששכחתי לציין שהיא מיותרת.

ד

1 יש סידורים רבים (אפילו ''ספרד''!) מודפסים אשר משמיטים משום מה את ה"וארעא" לאחר הקדם

אבוהון דבשמיא.זה נשמע מצחיק אבינו שבשמים ובארץ



2 מדוע יש שמשמיטים? [אולי ב"השפעת" הביטוי מ''תתקבל'', שם: קדם אבוהון דבשמיא? בלבד..]זה נשמע מצחיק אבינו שבשמים ובארץ, נדמה לי שאצל אחינו יש נוסחאות גם בקדיש תתקבל.

3 מה המקור בכלל להוספת "וארעא"?



4 ולמה בתתקבל אין "וארעא" ??נדמה לי שאצל אחינו יש נוסחאות גם בקדיש תתקבל.

5 ומדוע, דקדוקית לכתחילה (אם אין ביטוי זה מבוסס על פסוק!), אין אומרים דבשמיא וְדִבְאַרְעָא? הערה חזקה!

האם יש כאן 'קדושה' מסויימת לניסוח כדי לא לומר זאת? והאם אסור לנו לתקן?

למשל מצאתי בעותק היחיד (שידוע לי) שקיים והוא אצלי, - שסבי ז"ל ''הרב הראשי'' = Főrabbi יצחק

מיכאל Mihály, Duschinsky שעל שמו נקראתי, וכנראה גם היה מאלה שידעו דקדוק (ואולי ממנו ירשתי...?

נפ' תרצ"ט) בברכון משנת תרפ"ו, 1926, אשר הכין לקראת Dinner שעשו בקהילתו לקראת בניית ביכ"נ [אורטודוקסי!!] חדש (ואשר השתמשו בו רק מס' שנים קצר מאוד... והיום הוא ספריה הונגרית..) לא היסס ותיקן כך ב"ברכת

הבנים" בליל שבת: ישימך א-להים כשרה כְּרבקה כְּרחל וּכְלאה! אולי משום שידע הגאון ההוא שאין

"מקור" לנוסח ברכת הבנות, אלא זו 'המצאה' קבלית מן המאה ה-16 ואולי מאוחרת. ואם כך חידשוה,

א"כ מדוע לא לומר גם לבנות כפי המופיע בתורה: כאפרים וכמנשה ולא: כאפרים ומנשה? ראו בצרופה.

ולכן גם כאן מדוע לא: דבשמיא ודבארעא...בדרך כלל יש במקרא מילת יחס או אות יחס על כל אחד מהמושאים, אבל לעתים אין.

6 אצל הספרדים (לא 'ספרד') קיים הביטוי "מרא שמיא וארעא". הנה למשל: עַל יִשְׂרָאֵל וְעַל רַבָּנָן

וְעַל תַּלְמִידֵהוֹן וְעַל כָּל תַּלְמִידֵי תַלְמִידֵיהוֹן דְעָסְקִין בְּאוֹרַיְתָא קַדִּשְׁתָּא. דִי בְאַתְרָא הָדֵין וְדַי בְכָל אֲתַר

וַאֲתַר, יְהֵא לָנָא וּלְהוֹן וּלְכוֹן חִנָּא וְחִסְדָּא וְרַחֲמֵי מִן קְדָם מָרֵא שְׁמַיָּא וְאַרְעָא וְאִמְרוּ אָמֵן:הכנסתי גם כאן לפי אזור אליהו וגם רבש"ה נר"ו מודה לזה וגורס מרי

אבל הוא שגור אצלם גם בתפילות אשכבה..

6.1 בנוסח מרא שמיא וארעא אין הבעייה הדקדוקית שהעליתי לעיל...

6.2 שימו לב שאצל ספרדים אין "חיי אריכי" או חיין אריכין...



7 ר' מיכאל פרידמן כתב כאן בתגובות אמש: ההבנה שלי היא שמכיון שהקדיש הזה הוא ספרדי, לכן לקחו אותו

בעסקת חבילה וכו'..

7.1 מה הפשט במילים: שהקדיש הזה הוא ספרדי מה ספרדי בו?

7.2 ואם אינו ספרדי כלל, א"כ מתי אנו מוצאים אותו מודפס בסידורי אשכנז לראשונה?



אני מוצא לנכון לצרף כאן את הרשימה שעשיתי לפני כתריסר שנים, ואשר יחד עם סיפור מעניין,

מפרטת את החידושים אשר גיליתי בברכון הנ"ל (גודל כרטיס אשראי, 52 עמודים. כל ההוראות כמעט רק בהונגרית!)

בנושאי מנהג הלכה ודקדוק. לפיכך מאוד מומלץ לקרוא את פרק ה שבצרופה עמ' 5-4, ולעיין בכל

השינויים [? או נוסחים אמתיים ומקוריים?!] המעניינים, הדקים והמדויקים של סבא זצ"ל. יש,

גם לגרבש"ה, ללמוד מהם על נוסחאות הונגריה-אשכנז, ולכל חברי-שיחינו על דיוק ודקדוק...



אשמח ואודה מאוד לכל הע\ארה.



שלכם

מיכאל, פראג
מיינע תשובות צו מיכאל זענען אין קאליר
מיכאל פרידמן: ראיתי שלא ענית על שאלה 7, אז אני אכתוב בזה מה ששמעתי מהרב ב"ש המבורגר
כמו שהוזכר כאן כמה פעמים, וכמו שר' אליהו לוין כתב ג"כ, קדיש זה אינו נמצא בנוסח התפילה האשכנזי, למרות שהוא נמצא בנוסח התפילה הספרדי. מקורו של הקדיש הזה הוא בארצות ספרד, וכשהגיע לאשכנז הוא התקבל רק כקדיש שלא במסגרת התפילה, דהיינו לאחר לימוד, אבל לא שינו בתפילה שום דבר, ולכן לא מוצאים אותו אחרי במה מדליקין, ולא אחרי אין כאלוקינו בשבת, ולא בשום מקום אחר במסגרת התפילה.
כשהקדיש הגיע מארצות ספרד, כנראה עוד כמה שינויים קלים בנוסח הקדיש שהיו בארצות ספרד הגיעו איתו, וכגון טובים וכגון ברחמיו
מיין ענטפער: מקורו של הקדיש הזה הוא בארצות ספרד
ולכן ראוי לקיים בו דון מינה ואוקי באתרא.
הספרדים היום אומרים "יהא לנא ולהון ולכון חנא וחסדא ורחמי מן קדם מארי שמיא וארעא"
לא חיי אריכי ולא חיין אריכין.
אולי האשכנזים הדביקו את זה מיקום פורקן....
לאליהוא, אל תדייק מהפסיקים והנקודות, כי לא דקדקתי אחריהם, ולא נתכוונתי בהם לשום דבר.
צוגעלייגטע
קדיש דרבנן אחרי התיקונים.doc
(36.5 KiB) דאונלאודעד 89 מאל

אוועטאר
ווינקל
שר שבעת אלפים
תגובות: 7777
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג מאי 21, 2009 12:10 am
לאקאציע: vinkel.ivelt ביי גימעיל

תגובהדורך ווינקל » מאנטאג פאברואר 27, 2012 11:31 am

יישר כח.

אוועטאר
ווינקל
שר שבעת אלפים
תגובות: 7777
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג מאי 21, 2009 12:10 am
לאקאציע: vinkel.ivelt ביי גימעיל

תגובהדורך ווינקל » מאנטאג פאברואר 27, 2012 11:33 am

ואיידי דעסקינן בקדיש, האב איך געמערקט אין די נייע תפלה ישרה סידור (הוצאת פאר) אז ביי קדיש דרבנן שטייט יהא שלמא רבא וכו' וחיים "טובים" עלינו ועכ"י, און ביי אנדערע קדישים איז עס אנע טובים. פשט?

אליהו
שר מאה
תגובות: 220
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג מארטש 02, 2009 8:37 am

תגובהדורך אליהו » מאנטאג פאברואר 27, 2012 4:03 pm

דערמאנט (מיכאל פרידמן) אזויווי ס' א ספרדישע מעשה גייט מען מיט זיי ביז'ן סוף, או ער זאגט אזוי טוט רב נויבירט מחבר פון שמירת שבת כהלכתה.
אין זאג אז מ'דארף מאכען 'אוקי באתרה'.

איטשע
שר האלף
תגובות: 1833
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג אוגוסט 27, 2009 10:19 am

תגובהדורך איטשע » דינסטאג אוגוסט 21, 2012 8:20 am

דאכט זיך אז [בלויז] ביי קדיש דרבנן זאגט מען הוא "ברחמיו" יעשה שלום....

אוועטאר
ווינקל
שר שבעת אלפים
תגובות: 7777
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג מאי 21, 2009 12:10 am
לאקאציע: vinkel.ivelt ביי גימעיל

תגובהדורך ווינקל » דינסטאג אוגוסט 21, 2012 1:28 pm

איטשע האט געשריבן:דאכט זיך אז [בלויז] ביי קדיש דרבנן זאגט מען הוא "ברחמיו" יעשה שלום....

כן מובא בשם הרה"ק משיניאווע על דרך צחות אז דארט וואו עס איז דא רבנן, ברויך מען עקסטעק בעטן "ברחמיו" יעשה שלום...

איטשע
שר האלף
תגובות: 1833
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג אוגוסט 27, 2009 10:19 am

תגובהדורך איטשע » מיטוואך אוגוסט 22, 2012 11:11 am

עיין בכל הסידורים הישנים בנוסח כללי, דער שינאווער האט דערויף געזאגט א צחות...., ודו"ק ההפרש...

פלוני
שר חמש מאות
תגובות: 611
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג אוגוסט 04, 2008 11:19 pm

תגובהדורך פלוני » זונטאג סעפטעמבער 09, 2012 8:58 am

זעה אויך אין דברי יחזקאל שינאווא, וועגן אבוהון דבשמיא וארעא, אויסנווייניג געדענק איך אזוי [בתוספת] אז ס'האט נישט קיין פשט אבוהון דבשמיא וארעא, אזויווי מ'טרעפט נישט אין ערגעץ אבינו שבשמים ובארץ, נאר אדער אבוהון דבשמיא אדער מרא שמיא וארעא. וכ"ה בסידורים מדוייקים (איך רעד נישט פון היינטיגע פאטשקעריי).
מלה בסלע משתוקא בתרין (מגילה יח). אם תרצה לקנות הדבור בסלע תקנה השתיקה בשתים. רש"י:
סייג לחכמה שתיקה, והחכמה בעצמה היא לדבר מה שצריך (דברי תורה - מונקאטש)

אליהו
שר מאה
תגובות: 220
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג מארטש 02, 2009 8:37 am

קדיש דרבנן

תגובהדורך אליהו » זונטאג סעפטעמבער 09, 2012 4:26 pm

און מיט אלעם [אדער אלעס] מאך איך נישט אוועק דעם נוסח אבוהון דבשמיא וארעא.
למעשה בין איך דאש נישט גורס

הרב_שלום
שר ארבעת האלפים
תגובות: 4915
זיך איינגעשריבען אום: פרייטאג דעצמבער 12, 2014 9:44 am

תגובהדורך הרב_שלום » מיטוואך נובעמבער 07, 2018 9:46 pm

אויב א בעל תפילה הייבט אן קדיש דרבנן אבער אינמיטן הערט ער א צווייטע זאגען דארף ער אויף הערן אדער זאגען ווייטער (עס זענען דא געוויסע תפילות וואס אויב מען הייבט אן מוז מען ענדיגן)
Ecco שיך פאר גאר ביליגע פרייזען
https://amzn.to/2O1Ct07

As an Amazon Associate I earn from qualifying purchases


צוריק צו “שפראך, גראמאטיק און דקדוק”

ווער איז אונליין

באנוצערס וואס דרייען זיך דא: נישטא קיין איינגעשריבענע באנוצערס און 2 געסט