פירוש המילות = לשון הקודש

די אחראים: אחראי, גבאי ביהמד

זארעכפעפער
שר האלפיים
תגובות: 2167
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג אוגוסט 24, 2006 2:28 pm

Re: פירוש המילות = לשון קודש

תגובהדורך זארעכפעפער » דינסטאג אפריל 24, 2007 1:35 pm

האלב טויט האט געשריבן:
זארעכפעפער האט געשריבן:לאור וויכוח קל, ביני לבין שוועמל, בנדון מילה אשר יוכל לשמש כשני משמעות נפרדות, פתחתי אשכול מיוחד שתשמש לברר פירוש המילות.

מה פי' מילת "אמנם" = אמן, אמת; אבל?. דעתי ששניהם נכון.

זארעכפעפער שלום רב, לפי המו"מ הבנתי שיש ביכולתך לקבל ביקורת ובלי להיפגע באופן אישי.


שלום לך, האלב טויט.
יפה דברת, ותודה על ההערות (ובלשון קודש הישן, המדוברת "במוסדותינו הקדושים", אומרים: יישר כח על ההערות). ועיין במה שכתבתי כאן.

Anonymous

Re: פירוש המילות = לשון קודש

תגובהדורך Anonymous » דינסטאג אפריל 24, 2007 1:56 pm

זארעכפעפער,
ראוי לציין כי סגנון כתיבתך הינו יפה מאוד והערותיי מתייחסות לשגיאות בדקדוק ותחביר בלבד. כלומר היסוד הוא בריא וטוב אך הבניין זקוק לשיפוצים.
לעצט פאראכטן דורך Anonymous אום דינסטאג אפריל 24, 2007 2:07 pm, פאראכטן געווארן 2 מאל סך הכל.

Anonymous

Re: פירוש המילות = לשון קודש

תגובהדורך Anonymous » דינסטאג אפריל 24, 2007 1:58 pm

זארעכפעפער האט געשריבן:שלום לך, האלב טויט.
יפה דברת, ותודה על ההערות (ובלשון קודש הישן, המדוברת "במוסדותינו הקדושים", אומרים: יישר כח על ההערות). ועיין במה שכתבתי כאן.

שלום זארעכפעפער, כבר עיינתי בלינק שציינת עוד לפני ששלחתו אלי. אני מסכים עם כל מילה (חוץ מהשגויות). יש משהו מיוחד שהתכוונת לציין?

אגב: הסיבה שהזדמן לי היום פנאי להרבות בתגובות היא מפני "יום העצמאות" - ביום הזה אחינו בני ארעא דישראל בטלים ממלאכתם. אם ח"ו פגעתי ברגשות מאן דהו מן הקוראים מצטער אני....

זארעכפעפער
שר האלפיים
תגובות: 2167
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג אוגוסט 24, 2006 2:28 pm

תגובהדורך זארעכפעפער » דינסטאג אפריל 24, 2007 3:11 pm

כן יש לי משהו מיוחד. וכמעשיך בראשונה נא לציין השגויות.

אוועטאר
ערנסטער
שר חמש מאות
תגובות: 583
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג ינואר 30, 2007 11:23 am
לאקאציע: פון יעהופעץ

Re: מילים או מילות?

תגובהדורך ערנסטער » זונטאג אפריל 29, 2007 6:50 am

האלב טויט האט געשריבן:בס"ד

מילה (WORD) איך נאמרת: מילים או מילות?

רבים הטועים כי הדבר תלוי בלשון זכר/נקיבה. אך האמת היא, שלפי כללי הדקדוק נחלקות כל המילים בלשון רבים - הן לשון זכר והן לשון נקיבה (עי' באבן עזרא תחילת פרשת שמות) - לשתי קבוצות: המילים בקבוצה א' מסתיימות עם האותיות 'ים' ובקבוצה השניה 'ות'.

להלן כמה מילים לדוגמא:

שם (לשון זכר) = שמות, מנורה (לשון נקיבה) = מנורות, שלחן (לשון זכר) = שלחנות, בן (לשון זכר) = בנים, אשה (לשון נקיבה) = נשים, אב (לשון זכר) אבות, תהלה (לשון נקיבה) = תהילים/תהילות, מחנה (לשון זכר ונקיבה) = מחנות, שנה (לשון נקיבה) = שנים, קיר (לשון זכר) = קירות.

בנ"ך (הרבה פסוקים באיוב ופסוק אחד בדניאל) מוצאים אנחנו: מלים, במילים, מלין, במלין - הכול עם נטיית 'ים/ין'.

בספרי רז"ל (קדמונים, שו"ע ופוסקים, ספרי דקדוק, ספרי שו"ת וספרי חסידות) נמצא הביטוי "פירוש המילות" עם הנטייה 'ות'.

הוי אומר: לשון תורה לחוד ולשון חכמים לחוד.

וכל זה נובע מהסיבה הפשוטה - המילה "מילה" היא במקור לא מילה עברית אלא ארמית (בה היא נכתבת "מילא" כדרך הארמית בתוספת אל"ף אחרי השורש "מיל"). ליתר דיוק - זה הוא התרגום הארמי המדויק של המילה העברית "דבר".
בארמית היא בעלת מין זכר ולכן לשון רבים שלה הוא "מילין" או "מיליא" (ולא "מלוות" או "מלוותא"), אך לעברית היא נכנסה בצורת "מילה" והדבר הקנה לה מין נקבה (אף שהיא חלקית שמרה על לשון רבים "מילים" כירושה מהמקור הארמי במקביל לצורה העברית "מילות").
מענין לציין שגם בארמית יש צורת נקבה למילה "מילה" והיא - "מילתא".
די וואָר הענגט אויף א האָר

Anonymous

Re: מילים או מילות?

תגובהדורך Anonymous » זונטאג אפריל 29, 2007 8:26 am

ערנסטער האט געשריבן:וכל זה נובע מהסיבה הפשוטה - המילה "מילה" היא במקור לא מילה עברית אלא ארמית (בה היא נכתבת "מילא" כדרך הארמית בתוספת אל"ף אחרי השורש "מיל"). ליתר דיוק - זה הוא התרגום הארמי המדויק של המילה העברית "דבר".
בארמית היא בעלת מין זכר ולכן לשון רבים שלה הוא "מילין" או "מיליא" (ולא "מלוות" או "מלוותא"), אך לעברית היא נכנסה בצורת "מילה" והדבר הקנה לה מין נקבה (אף שהיא חלקית שמרה על לשון רבים "מילים" כירושה מהמקור הארמי במקביל לצורה העברית "מילות").
מענין לציין שגם בארמית יש צורת נקבה למילה "מילה" והיא - "מילתא".

ערנסטער, יישר כוחכם על הבירור היסודי והמרשים. אמנם לא ממש הבנתי כוונת הדברים. הרי נטייה בלשון רבים יכולה לבוא בשני אופנים (ות או ים כמדובר) גם לזכר וגם לנקיבה. נמצא שענין דידן לא קשור למה שכתבת? אודה לך על הרחבתך בנידון.

אוועטאר
ערנסטער
שר חמש מאות
תגובות: 583
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג ינואר 30, 2007 11:23 am
לאקאציע: פון יעהופעץ

תגובהדורך ערנסטער » זונטאג אפריל 29, 2007 9:03 am

האלב טויט, אתה כמובן צודק שגם מילה עברית מקורית (כדוגמת לשון תנ"ך) שהיא לשון נקיבה יכול ליצור לשון רבים בתוספת "-ים" (כרוב המילים בלשון זכר) ולא "-ות" (כרוב המילים בלשון נקיבה). דרך אגב, במקרה כזה בסמיכות לשון הרבים שלה בכל זאת נוצר ע"י תוספת "-ות". לדוגמא: "שנה טובה", "שנים טובות", אבל "שנות השובע".

אבל המצב עם המילה "מילה" קצת שונה. כי המילה הזאת היא לא מילה עברית מקורית אלא מילה ארמית מעוברתת. כתוצאה מכך לא היתה גישה אחידה לגבי לשון הרבים שלה ("מילות" כלשון רבים של "מילה" או "מילין"="מילים" כלשון רבים של "מילא") עד הזמן האחרון (בזמננו הרי מקובל שלשון רבים של "מילה" זה דוקא "מילים" אבל במקרה של סמיכות - "מילות", לדוגמא: "מילות גנאי" ולא "מילי גנאי").
די וואָר הענגט אויף א האָר

אוועטאר
ערנסטער
שר חמש מאות
תגובות: 583
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג ינואר 30, 2007 11:23 am
לאקאציע: פון יעהופעץ

תגובהדורך ערנסטער » מאנטאג אפריל 30, 2007 6:06 am

אחרי בירור קצר אני חייב להוסיף שטעיתי לגבי המקור של המילה "מילה" - היא אכן מילה עברית מקורית אע"פ שהיא קיימת גם בארמית.
רולחח ה', דלהבלזר-בלהי; ולמהללטתוי, עחל-לאשסוינהי. :wink:
די וואָר הענגט אויף א האָר

אוועטאר
אלץ-ווייסער
שר חמש מאות
תגובות: 861
זיך איינגעשריבען אום: פרייטאג אפריל 27, 2007 11:35 am
לאקאציע: נע ונד

תגובהדורך אלץ-ווייסער » דאנארשטאג מאי 03, 2007 11:03 pm

ערנסטער
דוכט זיך אז מילה אלס רעדן, איז נישט לשה"ק נאר אראמיש.

דער תרגום זאגט אויף ותהי האדם לנפש חיה
לרוח ממללא
בל' ס"ג - ניקס ווייסער וד"ל

אוועטאר
אלץ-ווייסער
שר חמש מאות
תגובות: 861
זיך איינגעשריבען אום: פרייטאג אפריל 27, 2007 11:35 am
לאקאציע: נע ונד

תגובהדורך אלץ-ווייסער » דאנארשטאג מאי 03, 2007 11:06 pm

אדמות מילין איז א שיר, פון א שיר איז נישט קיין גרויסע ראי', ווייל ביי א שיר איז דער סדר צו שרייבן לשה"ק מיט אראמיש און לשון פרסי,
כלשון האבן עזרא אויף קהלת, ווי ער באקלאגט זיך אויף די פיוטים פון רבי אליעזר הקליר, לראי יכפיל. שושן עמק איומה

גראדע האב איך נאכנישט געפונען ווער ס'זאל אים באמת גוט אפווענדן. כ'זאג ערליך די פיוטים, אבער זיינע הארבע קשיות ווארטען אויף א תשובה נצחת. תיק"ו
בל' ס"ג - ניקס ווייסער וד"ל

אוועטאר
אלץ-ווייסער
שר חמש מאות
תגובות: 861
זיך איינגעשריבען אום: פרייטאג אפריל 27, 2007 11:35 am
לאקאציע: נע ונד

תגובהדורך אלץ-ווייסער » דאנארשטאג מאי 03, 2007 11:08 pm

האלב טויט, אפשר קענסטו מיר אנטשיידן מיין קשיא:
פארוואס דאגט מען ביים דאווענען מעריב, זה א-לי ענו ואטמטרו, מיט א קמץ קטן אונטער דעם מ.
לכאורה דארף מען ווען זאגן מיט א קמץ גדול.

נאך, פארוואס ביים ליינען די תורה פ' מקץ, פירן זיך מאנכע בעלי מדקדקים זאגן
שבע שבלטלים, מיט א קמץ גדול. פארוואס נישט שבע שבלים, מיט א קמץ קטן?
בל' ס"ג - ניקס ווייסער וד"ל

אוועטאר
אלץ-ווייסער
שר חמש מאות
תגובות: 861
זיך איינגעשריבען אום: פרייטאג אפריל 27, 2007 11:35 am
לאקאציע: נע ונד

תגובהדורך אלץ-ווייסער » דאנארשטאג מאי 03, 2007 11:13 pm

דער אבן עזרא זאגט אז אמת איז פון אמנם.
בל' ס"ג - ניקס ווייסער וד"ל

לחיים ולברכה
שר האלפיים
תגובות: 2550
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג פאברואר 22, 2007 1:10 pm
לאקאציע: אונטער'ן נעץ

תגובהדורך לחיים ולברכה » פרייטאג מאי 04, 2007 10:07 am

וואס איז דער אמת'ע אפטייטש פון "אבל".
אין חדר טייטשט מען "אבער", נו אויב אזוי וואס טייטשט "אבל שרה אשתך יולדת לך בן", און נאך אסאך.
אם אין אני לי, אויב איך וועל נישט טוהן פאר מיינע אייגענע קינדער, מי לי, ווער וועט דאס טוהן אנשטאט מיר?

אוועטאר
מאשקע
מ. ראש הקהל
תגובות: 12597
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך נובעמבער 15, 2006 2:40 am
לאקאציע: אין די חיפוש

תגובהדורך מאשקע » פרייטאג מאי 04, 2007 10:24 am

אלץ-ווייסער. דיינע ידיעות זענען רחבה מיני ים. איך ווייס נישט צי דו ווייסט טאקע "אלעס", אבער אין וואס דו ווייסט ביזטו גוט!

אוועטאר
אלץ-ווייסער
שר חמש מאות
תגובות: 861
זיך איינגעשריבען אום: פרייטאג אפריל 27, 2007 11:35 am
לאקאציע: נע ונד

תגובהדורך אלץ-ווייסער » פרייטאג מאי 04, 2007 2:27 pm

לחיים ולברכה.,
האסט אזוי גוט געזאגט, ניטאמאל ווייסטו (אפשר יא)
דער אמת'ער טייטש פון אבל איז "דער אמת איז"

אזוי ווי מ'זאגט ביי "אבל אנחנו ואבותינו חטאנו".
און יעצט וועט דיר בעסער שטימען דער "אבל שרה אשתך"

אונזער ארימע אידיש, האט עס נישט קיין ריכטיגער אפטייטש.

מאשקע,
איך ווייס אז איך ווייס גאר ווינציג. (אלץ-ווייסער) בלשון ס"ג. וד"ל
בל' ס"ג - ניקס ווייסער וד"ל

אוועטאר
אלץ-ווייסער
שר חמש מאות
תגובות: 861
זיך איינגעשריבען אום: פרייטאג אפריל 27, 2007 11:35 am
לאקאציע: נע ונד

תגובהדורך אלץ-ווייסער » זונטאג מאי 06, 2007 3:15 am

ביי די וועי, דער תרגום זאגט אויף: אבל שרה אשתך" - בקושטא
די זעלבע זאך זאגט אונקלוס אויף "אבל אשמים אנחנו".

מיר פארמאגן אבער נישט קיין אידישער אפטייטש.
בל' ס"ג - ניקס ווייסער וד"ל

אוועטאר
ערנסטער
שר חמש מאות
תגובות: 583
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג ינואר 30, 2007 11:23 am
לאקאציע: פון יעהופעץ

תגובהדורך ערנסטער » זונטאג מאי 06, 2007 3:58 am

אלץ-ווייסער האט געשריבן:ביי די וועי, דער תרגום זאגט אויף: אבל שרה אשתך" - בקושטא
די זעלבע זאך זאגט אונקלוס אויף "אבל אשמים אנחנו".

מיר פארמאגן אבער נישט קיין אידישער אפטייטש.

"מיר זיינען טאקע שולדיק" :wink:
די וואָר הענגט אויף א האָר

לחיים ולברכה
שר האלפיים
תגובות: 2550
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג פאברואר 22, 2007 1:10 pm
לאקאציע: אונטער'ן נעץ

תגובהדורך לחיים ולברכה » זונטאג מאי 06, 2007 11:23 am

אלץ ווייסער, פארוואס האב איך אנגעכאפט "אבל שרה אשתך", טאקע דערפאר ווייל כ'דענק די רש"י "לשון אמתת דברים". מיין שאלה איז וואס איז די ריכטיגע אפטייטש, ס'איז מיר אינטערסאנט וואס דו זאגסט אז אין אידיש האט עס נישט קיין ריכטיגע אפטייטש. קען זיין.
אגב, דער חובת הלבבות שרייבט זייער אסאך דאס ווארט "אבל", לערנענדיג חוה"ל האב איך געכאפט די געדאנק דערפון, אבער נאכנישט אויף ארויסצוברענגן.
אם אין אני לי, אויב איך וועל נישט טוהן פאר מיינע אייגענע קינדער, מי לי, ווער וועט דאס טוהן אנשטאט מיר?

אוועטאר
קרעמער
שר עשרים אלפים
תגובות: 28308
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג יוני 25, 2006 12:34 pm

תגובהדורך קרעמער » זונטאג מאי 06, 2007 11:44 pm

איך האב אויפגעפאסט אז "אבל" איז די זעלבע ווארט ווי די דויטשע "יא-וואהל" -- עס זאגט זיך דאס זעלביגע אבל/יא-וואהל.

זעה אין עירובין (ל"ט ע"א) אין די משנה, אמרו לו "אבל", די אפטייטש איז ווי ערנסטער זאגט "יא/טאקע".

אוועטאר
סאכדעס
שר עשרים אלפים
תגובות: 21715
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג יוני 27, 2006 2:15 pm
לאקאציע: אלעמאל נאנט צו התאחדות
פארבינד זיך:

תגובהדורך סאכדעס » מאנטאג מאי 07, 2007 11:10 am

יא-וואהל איז לכאורה נישט דער אפטייטש, וואהל איז מלשון וואויל.

אוועטאר
אלץ-ווייסער
שר חמש מאות
תגובות: 861
זיך איינגעשריבען אום: פרייטאג אפריל 27, 2007 11:35 am
לאקאציע: נע ונד

תגובהדורך אלץ-ווייסער » דאנארשטאג מאי 10, 2007 12:42 am

יא וואהל, אדער אב-ווואהל
נאך דייטש פעלט מיר אויס. בין איך א גאנצער אלץ ווייסער
בל' ס"ג - ניקס ווייסער וד"ל

אוועטאר
קרעמער
שר עשרים אלפים
תגובות: 28308
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג יוני 25, 2006 12:34 pm

תגובהדורך קרעמער » דאנארשטאג מאי 10, 2007 2:09 am

תיקון טעות: אין מיין פריערדיגן תגובה וואלט געברויכט שטיין דף ל"ח ע"א.

אוועטאר
קרעמער
שר עשרים אלפים
תגובות: 28308
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג יוני 25, 2006 12:34 pm

תגובהדורך קרעמער » מאנטאג אוגוסט 11, 2008 11:07 pm

אינעם בלשן וועבזייטל, ברענגט ער פונעם שייגעץ וואס האט געגרינדעט עברית, אז פון לשון המקרא איז נישט דא קיין משמעות אויב "תאומים" גייט ארויף נאר אויף 2 קינדערלעך וואס ווערן געבוירן אינאיינעם, אדער אויך אויף דריי אדער פיר (טריפלעטס אדער קוואדראפלעטס).

דערמאן איך זיך אז איך האב אמאל צוגעצייכנט א גמרא אין כריתות ט' ע"ב וואס דארט ווייזט אויס אז תאומים גייט ארויף אויף מער ווי 2 אויך. דאס קען מען אויך זעהן פון די מדרשים אז ביי בנימין איז געבוירן א תאומה יתירה, און עס שטייט נישט אן אנדער לשון.

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25884
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » מאנטאג אוגוסט 11, 2008 11:18 pm

קרעמער,
שרייב אים א תגובה דארט, גראדע זאגט ער אז דער שייגעץ זאגט אז פון די גמ' איז אויך נישט דא קיין הוכחה אבער ער האט נישט נאכגעקוקט.

אוועטאר
קרעמער
שר עשרים אלפים
תגובות: 28308
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג יוני 25, 2006 12:34 pm

תגובהדורך קרעמער » מאנטאג אוגוסט 11, 2008 11:19 pm

שוין געשריבן. קוק די קאמענטארן דארט.


צוריק צו “שפראך, גראמאטיק און דקדוק”

ווער איז אונליין

באנוצערס וואס דרייען זיך דא: נישטא קיין איינגעשריבענע באנוצערס און 4 געסט