שיעור היום

שיעורים וחבורות ללמוד וללמד

די אחראים: אחראי,גבאי ביהמד

פארשריבן
שר האלף
תגובות: 1429
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג אוגוסט 03, 2010 6:58 am
לאקאציע: אין די העכערע ספערן...

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך פארשריבן »

שיעור ליום ו דברים, תשע"ד.

(ג) נתן את העיסות או את הככרות בטבלא שאין לה לבזבּזין (מסגרת ושפה סביב), אין מצטרפין לחלה.
ואם מכסה הפת למעלה בסדין או במפה כשהם מונחין על הטבלא, אינו חשוב כמו כלי לצרפן לחלה.
ובפסח, אם אין לו כלי שיחזיק את כל המצות, כדי לצרף אותם לחלה, יניחן בסדין ויכסה באותו סדין עליהם, והוי כמו צירוף כלי. ואף שבאמצע הם מגולים.
רק יזהר שלא תצא מצה שלימה חוץ לכיסוי (שם):

(ד) במה דברים אמורים, שמצטרפין על ידי נשיכה וצירוף כלי כמו שנתבאר, דוקא כשהיו העיסות של אדם אחד ואינו מקפיד על תערובתן. אבל אם מקפיד על תערובתן, כגון שהאחת היא פת קיבר והאחת פת נקיה, או שבעיסה אתת יש כּרכּום (משקל שוה) ובשניה אין בה כּרכּום, באלו מן הסתם אפילו אדם אחד מקפיד על תערובתן ואין מצטרפין.
וכן אפילו בעיסה שאין סתם בני אדם מקפידים, אם הוא מקפיד בפירוש שלא יתערבו זה עם זה, אין מצטרפין (סי׳ שכ״ו):
פארשריבן
שר האלף
תגובות: 1429
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג אוגוסט 03, 2010 6:58 am
לאקאציע: אין די העכערע ספערן...

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך פארשריבן »

יום א ואתחנן, תשע"ד.

דין צירוף בעיסות שני אנשים


(א) שתי עיסות של שתי אנשים, שאין בכל אחת שיעור חלה ויש בשתיהן שיעור חלה, ונתערבו יחד שלא מדעתם עד שנשכו זו בזו, או שנתן כל אחד קמחו לנחתום ועירבן הנחתום שלא מדעת בעליהם, אפילו על דעת לחלקם אחר האפייה, אפילו אם השתי עיסות הם ממין אחד, באופן שאם היו מאדם אחד לא היה מקפיד על תערובתן, מכל מקום כיון ששני בני אדם מסתמא מקפידים שלא לערב עיסתן, משום הכי אין מצטרפין ופטורין מחלה - אלא אם כן ידוע בפירוש שאין מקפידים על עירוב העיסות, והיה דעתם גם כן שלא לחלק עד אחר אפייה, דאז מצטרף וחייב בחלה.
ותלמידים הלומדים ביחד לפני רב, אם נתן כל אחד קמחו לנחתום לאפותן, ועירבן הנחתום שלא מדעתן כדי לחלקן אחר אפייה, מצטרף וחייב בחלה, כיון שמסתמא אין מקפידין.
וכן שני שותפים, מסתמא אין מקפידים (שם):

(ב) שני אנשים שלשו עיסה שאין בה רק כשיעור אחד, אם היה דעתם לחלק בבצק, פטור.
אפילו אם אחר שחילקו הוסיף כל אחד ואחד בעיסתו עד שהיה בהם כשיעור, פטורין מחלה, כיון שהיה להם שעת חיוב ונפטרו.
אבל אם הוסיף כל אחד שיעור שלם, חייב.
ואם היה בדעתם בשעת לישה לחלק לאחר אפייה, אפילו חולקים בבצק, חייבים (ש״ך סי׳ שכ״ו):
פארשריבן
שר האלף
תגובות: 1429
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג אוגוסט 03, 2010 6:58 am
לאקאציע: אין די העכערע ספערן...

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך פארשריבן »

יום ב ואתחנן, ח אב, תשע"ד.

(ג) וכן אדם אחד שעשה עיסה כשיעור, כדי לחלק הבצק בפחות מכשיעור לאנשים אחרים, או לבני ביתו שאינם סמוכים על שלחנו, וחלקם בבצק אחר כך, פטורה מחלה.
ואפילו הוסיפו אחר כך על כל חלק עיסה עד שיהיה בה כשיעור, פטורה. כיון שהיה להם שעת חיוב ונפטרו הוי כעיסה שהורמה חלתה. אבל אם הוסיף בה כשיעור חלה, חייב בחלה.
ואם לא היה בדעתו בשעת לישה לחלקו בבצק לאנשים הרבה, אף שחילקו אחר כך חייבת בחלה (שם):

(ד) שני מינים מן חמשת המינים שחייבים בחלה אין מצטרפין על ידי נשיכה וצירוף כלי, אף באין מקפידין על תערובתן, רק עיסת דגן מצטרף עם עיסת שעורים. וכן עיסת שעורים מצטרף עם עיסה של שבולת-שועל, אבל שאר מינים אין מצטרפים זה עם זה, אם לא שלש אותם ביחד, דאז כל חמשת המינים מצטרפים כנזכר למעלה.
ולהרמב״ם עיסה של דגן מצטרפת עם של שבולת-שועל. ולכן לכתחילה אין לצרף עיסת דגן עם עיסה של שבולת-שועל על ידי נשיכה או צירוף כלי.
ואם צירף, מפריש חלה בלא ברכה (סי' שכ״ד):
פארשריבן
שר האלף
תגובות: 1429
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג אוגוסט 03, 2010 6:58 am
לאקאציע: אין די העכערע ספערן...

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך פארשריבן »

שיעור ליום ד ואחתנן, י לחודש אב, תשע"ד.

(ה) דיבק עיסה שלא היה בה שיעור חלה עם עיסה של חמשת המינים ממין שאינו מצטרף שלא היה בה גם כן כשיעור חלה, ובין שניהם יש כשיעור הלה, ואחר כך חלק אותם והוסיף על כל אחד ממינו עד שהיה בו כשיעור; חייב כל אחד בחלה. כיון שלא נצטרפו כשהיו מעורבין ועכשיו בא להם החיוב.
אבל אם דיבק שתי עיסות ממין אחד על דעת לחלקם לשני אנשים, ולא היה בכל אחד מהם בפני עצמו שיעור חלה, רק בין שניהם. וחילקן אחר כך והוסיף על כל אחד מהם עד שהיה בו כשיעור חלה, פטורים. לפי שכבר היה להם שעת חובה, והם היו פטורים באותו שעה (כמו שנתבאר למעלה - שם):


דין הפרשת חלה מעיסה לעיסה, ובשתיהן כשיעור


(א) אם יש לו שתי עיסות ויש בכל עיסה כשיעור, ורוצה להפריש מזו על זו, או שאפה אותן פת ורוצה להפריש מאחד על כולם, אין צריך לא צירוף כלי ולא נגיעה. אלא כיון ששתיהן לפניו (וזה מקרי מן המוקף), מפרישין מזה על זה. ובזה אם יש בכל אחד כשיעור, אפילו אם הוא מקפיד עליהם שלא יתערבו, כגון שהאחד פת קיבר והשני פת נקיה, או באחד יש כרכום ובשני אין בו כרכום, רק אם הם של אדם אחד, מפרישין מאחד על חבירו כשהם מוקפים.
ואם לש שתי עיסות משני מינים, ויש בכל עיסה כשיעור ומונחין כולן לפניו, אין מפרישין מאחת על כולן, רק עיסת שעורין ושבולת-שועל מפרישין מזו על זו, אבל של שאר מינין אין מפרישין מזו על זו (סי׳ שכ״ד ס"ב):
פארשריבן
שר האלף
תגובות: 1429
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג אוגוסט 03, 2010 6:58 am
לאקאציע: אין די העכערע ספערן...

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך פארשריבן »

יום ה ואתחנן, תשע"ד.

דין הפרשת חלה מעיסת תבואה ישינה לעיסת תבואה חדשה, או להיפוך


(א) עיסה מתבואה חדשה ויש בה כשיעור חלה, ועשה עיסה מתבואה ישינה ויש בה גם כן כשיעור חלה, אין מפרישין לא מן החדשה על הישינה ולא מן הישינה על החדשה.
ואם עשה שתי עיסות ואין בכל אחת שיעור חלה, ויש בשתיהם שיעור חלה והשיכן זו בזו או שצרפן בכלי, אין מצטרפין להתחייב בחלה, אפילו אם רוצה להפריש חלה מאמצע שניהם, דאז מפריש מן החדש על החדש ומן הישן על הישן, אפילו הכי אין מצטרפין מדרבנן מחמת גזירה, (שאם יראו שמצטרפין יבאו להפריש מזו על זו), אבל מדאורייתא מצטרפין וחייבין בחלה.
ולכן לכתחילה אין להשיך אותן או לצרפן בכלי.
ואם עבר וצירפן, אסור לאכול אותן עד שיפריש על כל אחת ואחת מעיסה אחרת שלא הורמה חלתה, מן החדש על החדש ומן הישן על הישן (סי׳ שכ״ח).
ודוקא על ידי נשיכה וצירוף כלי אין מצטרפין, אבל אם לש עיסה אחת מתבואה חדשה וישינה, או שעירב העיסות עד שנעשו גוף אחד, מצטרפין:

(ב) אם נילוש ביחד עיסה שלא הורמה חלתה ועיסה שהורמה חלתה, אם יש לו עיסה אחרת שיש בה לבד שיעור חלה שלא הורמה חלתה, נותנה אצל העיסה שנתערבה, כדי שיהיה מן המוקף, ומפריש ממנה על העיסה שנתערבה, ואין צריך לא נשיכה ולא צירוף כלי.
ואם אין בעיסה השניה שיעור חלה לבד, רק עם צירוף העיסה שנתערבה, צריך להשיך אותה אל העיסה שנתערבה או לצרפן יחד בכלי.
ואם אין לו עיסה אחרת שלא הורמה חלתה, מפריש מעיסת התערובות (שם) מינה ובה (ראה קונטרס אחרון):
פארשריבן
שר האלף
תגובות: 1429
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג אוגוסט 03, 2010 6:58 am
לאקאציע: אין די העכערע ספערן...

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך פארשריבן »

יום ו ואתחנן, תשע"ד.

(ג) נוהגות הנשים ליקח מעט בצק מהעיסה הגדולה קודם הפרשת חלה ומשהות אותה שיהיה לשאור, להחמיץ בה עיסה אחרת, כדי שיהיה אותו השאור מן החיוב, ואז אף אם יזדמן שיבוא השאור לידו בשעת הפרשת חלה מהעיסה, יהיה מחיוב על החיוב (ראה קונטרס אחרון).
ואם נתן שאור שהורמה חלתה לתוך עיסה גדולה שלא הורמה חלתה, אם יש לו עיסה אחרת שלא הורמה חלתה ויש בה כשיעור חלה, מרים ממנה על העיסה הגדולה על ידי הקפה ואם אין בו כשיעור חלה, מצרפה בכלי או על ידי נשיכה לאותה עיסה גדולה.
ואם אין לו עיסה אחרת, מפריש מן העיסה הגדולה מינה ובה, דבדיעבד סמכינן על הפוסקים שסוברים יש בילה בדבר לח, ומפרישין מן החיוב על החיוב.
וכן מותר לכתחילה ליטול מעיסה זו שאור, קודם שמפרישין ממנה חלה, לחמץ בו עיסות אחרות, דכולי האי לא חיישינן דמתרמי תרי זימני אותה של פטור (סי' שכ״ד):

(ד) האופה פשטיד״א מעיסה שלא הורמה חלתה ובתוכה בשר, מותר להפריש אחר כך מינה ובה, ונפטר אף הטעם של העיסה שנבלע בבשר ולא אמרינן דהוי כמפריש מן החיוב על הפטור (ראה קונטרס אחרון), כיון דטעם כעיקר דאורייתא (ש״ך בשם מ״כ):
פארשריבן
שר האלף
תגובות: 1429
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג אוגוסט 03, 2010 6:58 am
לאקאציע: אין די העכערע ספערן...

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך פארשריבן »

יום א עקב, תשע"ד.

דין הפרשת חלה בלא רשות בעל העיסה


(א) אין מפרישין חלה בלא רשות בעל העיסה.
מיהו היכא דבעל העיסה איננו בביתו, וכשימתינו עליו מלאפות עד שיבא לביתו ויפריש חלה יש חשש קלקול העיסה, יכולה המשרתת בעצמה להפריש חלה בלא רשות בעלת העיסה.
ואשה אחרת שאינה משרתת, אינה יכולה להפריש חלה בלא רשות, אלא אם כן כשימתינו על בעלת העיסה עד שתבא לביתה בודאי תתקלקל, דאז בודאי ניחא לה (ש״ך סי׳ שכ״ה):

(ב) שני שותפים אינם צריכים ליטול רשות זה מזה, אבל אחר אינו יכול להפריש עד שנוטל רשות משניהם (שם):
פארשריבן
שר האלף
תגובות: 1429
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג אוגוסט 03, 2010 6:58 am
לאקאציע: אין די העכערע ספערן...

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך פארשריבן »

שיעור ליום ב עקב, חמשה עשר באב, תשע"ד.

(ג) אם נתן רשות לאחד בעודו קמח שיפריש לאחר שיעשה עיסה (שם), מועיל.
(ולא אמרינן כיון דהמפריש חלתו קמח לא עשה ולא כלום, ואם כן הא מאי דאיהו בעצמו לא מצי עביד שליח נמי לא מצי משוי, מכל מקום כיון דיכול להביא עיסה ולאמר עיסה זו תהא חלה על קמח זה לכשיהיה נילוש, משום הכי מהני):

דין פת שחייב בחלה


(א) אין חיוב חלה אלא בעיסה שראויה לבא לידי לחם שיהא קרוי לחם, דכתיב ראשית עריסותיכם כו' באכלכם מלחם הארץ כו׳ (סי׳ שכ״ט):
פארשריבן
שר האלף
תגובות: 1429
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג אוגוסט 03, 2010 6:58 am
לאקאציע: אין די העכערע ספערן...

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך פארשריבן »

יום ג עקב, תשע"ד.

(ב) עיסה שבלילתה רכה, היינו שאין מגבלין אותה, רק שמערבים מים עם קמח ושופכין אותה לתוך המחבת ואופין אותה במחבת שלא על ידי משקה, חייבת בחלה.
אבל אם טגנה במשקה, פטורה מחלה (שם):

(ג) עיסה שבלילתה עבה וגלגלה על דעת לבשלה או לטגנה ועשה כן, אם היה בה שיעור חלה יפריש חלה בלא ברכה.
ואם היה בדעתו בשעת לישה לאפות מעט, מפריש חלה בעודו בצק בברכה.
ואם לא היה בדעתו בשעת לישה לאפות מעט ממנו, רק אחר כך נמלך לאפות מעט, צריך מקודם לאפות אותו מעט, ואחר כך יפריש חלה בברכה (שם):
פארשריבן
שר האלף
תגובות: 1429
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג אוגוסט 03, 2010 6:58 am
לאקאציע: אין די העכערע ספערן...

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך פארשריבן »

יום ד עקב, תשע"ד.

(ד) העושה עיסה במי-ביצים או בשאר מי-פירות, אם עושה אותה כדי לאפות ״קיכלעך״ וכיוצא בהם, ואין בה תערובת כלל משבעת משקים המכשירים (והן, יין, דבש-דבורים, שמן, חלב, טל, דם ומים), יש פלוגתא אם חייבת בחלה, לכן יפריש בלא ברכה.
ואם יש לו עוד עיסה שלא הורמה חלתה, יניח עיסה זו שנלושה במי-ביצים או במי-פירות אצל העיסה שלא הורמה חלתה, ויפריש מזו על העיסה שנלושה במי פירות (ש״ך שם).
אבל אם יש בה תערובת משאר משקין, אפילו מעט משעת לישה, חייבת בחלה בברכה:

(ה) העושה עיסה במי בצים לבשל כמו "לאקשין" או "קרעפליך" וכיוצא באלו, אם אין בה תערובות כלל מן המשקים המכשירים, אין צריך להפריש חלה ממנה אפילו בלא ברכה.
ואם רוצה לאפות מעט, יפריש מכל העיסה חלה בלא ברכה.
ואם יש בה מעט מים או שאר משקים דינו כמו שנזכר בסעיף הקודם:
פארשריבן
שר האלף
תגובות: 1429
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג אוגוסט 03, 2010 6:58 am
לאקאציע: אין די העכערע ספערן...

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך פארשריבן »

שיעור ליום ה עקב, תשע"ד.

(ו) יש ליזהר מללוש עיסה במי ביצים או בשאר מי פירות לבדם, אלא אם כן יערב עמהם ממשקים המכשירים, משום דעיסה שנלושה במי פירות לבדה אינה מוכשרת לקבל טומאה, ואם כן חלה זו טהורה, ולאכלה גם כן אי אפשר דאנו רובן טמאים (שם):

(ז) הדובשנים שבלילתם עבה כגון "לעקיך" חייב בחלה לכולי עלמא.
לכן כשעושים "לעקיך" שיעור חלה, צריך להפריש חלה.
וכן במקום שהמנהג כשעושין חתונה או ברית מילה שולחים לו אוהביו כל אחד ״לעקיך״, וכל אחד אינו מפריש חלה ממנו בביתו, מפני שהוא פחות מכשיעור, אחר כך כשנצטרפו יחד בכלי אצל מי שנשתלחו לו חייבים בחלה, וצריך להפריש מהם חלה, היינו לבצוע מכל אחד מעט בלא ברכה.
והטעם, שמא נטל אחד בביתו בהצטרפו עם שאר עיסות שלו, ויהיה מהפטור על החיוב כשיבוא בידו זה, לכן יבצע מכל אחד מעט:
פארשריבן
שר האלף
תגובות: 1429
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג אוגוסט 03, 2010 6:58 am
לאקאציע: אין די העכערע ספערן...

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך פארשריבן »

יום ו עקב, תשע"ד.

דין חלה בעיסת אחר


(א) הקונה בצק מנחתום עכו״ם אף שיש בה כשיעור חלה, אין צריך להפריש ממנה חלה.
וכן אם לקח מן הנחתום פחות מכשיעור והוסיף עליו הישראל עד שהיה בו כשיעור, פטור. אם לא כשהוסיף עליו הישראל כשיעור מעיסה שלו.
וכל שכן הקונה פת מנחתום עכו״ם (סי׳ ש״ל) שאין צריך להפריש ממנה חלה (ראה קונטרס אחרון):


הלכות מזוזה וספר תורה


דיני קביעת מזוזה


(א) מצות עשה לכתוב פרשת שמע והיה-אם-שמוע ולקבעו על מזוזת הפתח.
וצריך ליזהר בה מאוד. וכל הזהיר בה, מאריכים ימיו ושנותיו (יו"ד סי׳ רפ״ה):
פארשריבן
שר האלף
תגובות: 1429
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג אוגוסט 03, 2010 6:58 am
לאקאציע: אין די העכערע ספערן...

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך פארשריבן »

יום א ראה, תשע"ד.

(ב) מצות נתינתה, בטפח החיצון של רוחב מזוזת הפתח, כדי שיהיה כל הבית שמור, כיון שהוא מבפנים למזוזה (שם):


דיני מקומות החייבים במזוזה


(א) אלו מקומות החייבים במזוזה: אחד שערי בתים, ואחד שערי חצירות, ורפת בקר, ולולין, ואוצרות יין ושמן, ובית השותפים, כולם חייבים.
ודוקא בשני שותפים ישראלים, אבל בנכרי וישראל שותפים, פטור ממזוזה, משום סכנה. ודוקא כשדר עם נכרי בבית אחד אבל אם דר כל אחד בבית אחר תחת גג אחד, אז הבית של ישראל חייב במזוזה ופתח הבית המשותף לישראל ולהנכרי פטור.
וכן אם שכרו בית בשותפות עם נכרי, בכותל המפסיק בינו ובין הנכרי לא יעשה מזוזה מפני חשש סכנה, אבל בשאר חדרים יעשה מזוזה רק שיניח המזוזה באופן שיהא שמור מן הנכרי, שלא יטלוה וינהגו בה מנהג בזיון. וכן השוכר בית מנכרי, חייב לעשות מזוזה.
מכל מקום האנשים הדרים בכפרים, ששוכרים מן השררות ה"שענקען" מקום שמוכרים שם יין שרף או שאר משקים, והנכרי הוא שם כל היום, ורגילים הנכרים לגנוב המזוזה ולנהוג בה מנהג בזיון, יש לעשות באופן שיהא שמור מן הנכרים (יו״ד סי׳ רפ״ו):
פארשריבן
שר האלף
תגובות: 1429
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג אוגוסט 03, 2010 6:58 am
לאקאציע: אין די העכערע ספערן...

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך פארשריבן »

שיעור ליום ב ראה, כב אב, תשע"ד.

(ב) בית התבן ובית העצים ובית הבקר, חייבים במזוזה.
ואם הנשים רוחצות שם, כיון שעומדות שם ערומות אין כבוד שמים להיות שם מזוזה. וכן אם טינופת של בני אדם מצוי שם, אין לעשות שם מזוזה (שם):

(ג) חדר שאיש ואשתו ישנים שם, חייב במזוזה. וצריך לעשות מזוזה בחלל הפתח ויהיה הדלת מפסיק בין המזוזה והחדר.
ואם אי אפשר לעשות הדלת שיהא סוגרו מבפנים, או שאין שם דלת כלל, צריך לכסות המזוזה בכלי תוך כלי (שם):
פארשריבן
שר האלף
תגובות: 1429
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג אוגוסט 03, 2010 6:58 am
לאקאציע: אין די העכערע ספערן...

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך פארשריבן »

יום ג ראה, תשע"ד.

(ד) במקום שיש טינופת, כגון שתינוקות מצוים שם, טוב לכסות המזוזה.
ובמקום טהרה, טוב שתהא נראית (שם):

(ה) בית הכסא ובית המרחץ ובית הבורסקי ובית הטבילה, פטורים ממזוזה (שם):
פארשריבן
שר האלף
תגובות: 1429
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג אוגוסט 03, 2010 6:58 am
לאקאציע: אין די העכערע ספערן...

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך פארשריבן »

יום ד ראה, תשע"ד.

(ו) בית הכנסת פטורה ממזוזה, ואם יש בית דירה בעזרה שלפני בית הכנסת, העזרה חייבת ובית הכנסת פטורה (שם):

(ז) בית המדרש חייב במזוזה, אבל לא יברך עליה.
ולכן כשרוצה לקבוע מזוזה בבית המדרש, טוב שיקבע מקודם מזוזה בביתו ויברך עליה, ויהא דעתו גם על מזוזה שבבית המדרש על סמך ברכה שברך בבית, והברכה חוזרת על שתיהן (שם):
פארשריבן
שר האלף
תגובות: 1429
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג אוגוסט 03, 2010 6:58 am
לאקאציע: אין די העכערע ספערן...

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך פארשריבן »

יום ה ראה, תשע"ד.

(ח) סוכת החג שאין עשויה רק לימי החג, פטורה ממזוזה. אבל אם משתמש בה כל השנה, חייבת במזוזה.
הבית שבספינה פטור ממזוזה.
החנות שבשווקים שאין יושבים בה רק ביום, פטורה ממזוזה (ולא דמי לבית האוצר ובית התבן שאין משתמשים בהם בכל שעה ואפילו הכי חייב במזוזה, כיון שתשמישם שוה ביום ובלילה).
אבל חנות שהיא בביתו, פתוחה לרשות הרבים, צריך מזוזה לפתחיה (שם בט״ז):

(ט) בית שאין בו ארבע אמות על ארבע אמות פטור.
ואם יש בו כדי לרבע ארבע על ארבע בשוה, אף על פי שארכו יתר על רחבו או שהוא עגול או בעל חמשה זויות, חייב במזוזה.
ולא יברך, אבל יקבע מזוזה אחרת ויברך ויהיה דעתו גם על זו (ש״ך שם):
פארשריבן
שר האלף
תגובות: 1429
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג אוגוסט 03, 2010 6:58 am
לאקאציע: אין די העכערע ספערן...

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך פארשריבן »

יום ו ראה, תשע"ד.

(י) בית שדרך תשמישו להיות מקורה, ואין לו תקרה, פטור.
היה מקצתו מקורה ומקצתו אינו מקורה, אם היה הקירוי נגד הפתח חייב במזוזה - והוא שיהיה בהמקורה ארבע על ארבע.
אבל כל שתשמישו אף בלא תקרה, חייב אפילו אינה מקורה (הרא״ש והלכות קטנות):

(יא) בית שאין בו דלתות, יש בזה מחלוקת הפוסקים אם חייב במזוזה, לכן יראה כשרוצה לקבוע מזוזה שם, שיעמיד הדלת בתחילה ואחר כך יקבע המזוזה משום דלדעת הפוסקים שאם אין לה דלת פטורה, אם יקבע המזוזה ואחר כך יעמיד הדלת, הוי תעשה ולא מן העשוי.
ואם אי אפשר לתלות הדלת מיד, יקבענה בלא ברכה, ואחר כך כשיתלה הדלת יטול המזוזה ויקבענה פעם שנית גם כן בלא ברכה.
(ונראה לי, דאף לדעת הפוסקים שסוברים שאם אין דלת בהפתח פטורה, מכל מקום אם קבעה כשהיה שם דלת ואתר כך כשנוטל הדלת וחוזר ותולה אותה שאין בזה חשש משום תעשה ולא מן העשוי, כמו גבי סכך אם סיכך כשהיו הדלתות מהרעפים פתוחים ואחר כך סוגרם, ואחר כך כשפותחם אין בזה משום תעשה ולא מן העשוי (שם):
פארשריבן
שר האלף
תגובות: 1429
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג אוגוסט 03, 2010 6:58 am
לאקאציע: אין די העכערע ספערן...

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך פארשריבן »

יום א שופטים, תשע"ד.

(יב) הרבה חדרים זה לפנים מזה, כולם חייבים במזוזה (שם):

(יג) אם יש בבית הרבה פתחים לחצר או לרשות הרבים, ונעשו כולם לכניסה וליציאה לבני הבית, כולם חייבים במזוזה. ואפילו נתמעטו הדיורין, שאין רגילים לצאת ולבוא אלא באחת מהם (שם):
פארשריבן
שר האלף
תגובות: 1429
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג אוגוסט 03, 2010 6:58 am
לאקאציע: אין די העכערע ספערן...

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך פארשריבן »

יום ב שופטים, תשע"ד.

(יד) מרתף שיש לה פתח גדולה מן הרחוב שמכניסים שם יינות בחביות גדולות, ואחר כך עומדות סגורות ואין משתמשים דרך אותה הפתח, ויש עוד לה פתח קטן מן הבית שנכנסים ויוצאים בה תמיד; אם הפתח הקטן ראוי למזוזה היא חייבת והגדולה פטורה.
משום שאין תשמישה בה לכניסה ויציאה אלא לפעמים כשמכניסים בה חביות גדולות, ואין זה תשמיש קבוע ובטלה היא לגבי פתח קטן.
אבל אם אין הפתח קטן ראוי למזוזה, דהיינו שאין גבוה עשרה ורוחב ארבע, אף על פי שמשתמשים בקטן אינה אלא כחור בעלמא והגדולה היא עיקר הפתח והיא חייבת והקטנה פטורה ובטלה לגבי הפתח הגדולה (שם):

(טו) בית שיש לו שני פתחים בקרן זויות הבית, פתח אחד נפתח לצד צפון ופתח אחד נפתח לצד מערב, ובקרן זויות יש פצים אחד המבדיל בין שני הפתחים; אם יש באותו פצים טפח, צריך שני מזוזות, היינו מזוזה אחת בימין הכניסה לצד מערב ומזוזה אחת צריך לעשות בפצים המבדיל לחלל הפתח הצפוני.
ואם אין בפצים המבדיל טפח, אין צריך רק מזוזה אחת בפתח המערבי לימין הכניסה ובפתח הצפוני אין צריך.
משום דהפצים הוי כמאן דליתי, והוא כפתח אחד באלכסון, וחשיב גם לפתח הצפוני מימין הכניסה (ט״ז שם):
פארשריבן
שר האלף
תגובות: 1429
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג אוגוסט 03, 2010 6:58 am
לאקאציע: אין די העכערע ספערן...

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך פארשריבן »

יום ג שופטים, תשע"ד.

(טז) השוכר בית בחוץ לארץ על שלושים יום פטור ממזוזה, וכן הדר בפונדק בארץ ישראל.
אבל השוכר בית בארץ ישראל, חייב תיכף לעשות מזוזה.
והוא הדין השואל בית דינו כשוכרו (שם):

(יז) השוכר בית מן העכו"ם חייב במזוזה כמו בשוכר בית מישראל.
אבל במקום דאיכא למיחש לסכנה, שיעליל עליו העכו"ם שעושה לו כישוף, פטור ממזוזה (שם):
פארשריבן
שר האלף
תגובות: 1429
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג אוגוסט 03, 2010 6:58 am
לאקאציע: אין די העכערע ספערן...

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך פארשריבן »

יום ד שופטים, בדר"ח אלול, תשע"ד.

דין פתח שחייב במזוזה


(א) אין הפתח חייב במזוזה, אלא אם כן יש לו שני מזוזות ומשקוף.
והוא הדין אם גוף הכתלים שברוח רביעית והמשקוף הנם גם כן מגוף הכתלים אף שאין בהם מזוזות אחרות, חשובים צידי הכתלים למזוזה (סי׳ רפ״ז).
ואם יש פתח בסוף הכותל ויש לה מזוזה אחת ומשקוף והצד השני הוא קצה הכותל, חייב במזוזה.
אבל אם הכותל עוברת הלאה מן הפתח, אז אם המזוזה בצד ימין והכותל בצד שמאל - לרש״י פטור, ולהרא״ש והטור ורבנו ירוחם חייב, לכן יקבענה בלא ברכה.
אבל אם המזוזה בצד שמאל והכותל בצד ימין - לכולי עלמא פטור ממזוזה (שם בש״ך):

(ב) בית שיש לו מזוזות מכאן ומכאן, וכיפה כמין קשת על המזוזות, אם יש בגובה המזוזות עשרה טפחים קודם שמתחיל להתעגל, אם יש רוחב ארבעה טפחים עד שמגיע לעשרה גבוה מן הארץ, וכן אפילו כשמתחיל תיכף להתעגל מהארץ ויש בה רוחב ארבעה בגובה עשרה, להרמב"ם פטור ולרש״י חייב.
דכל שיש בו רוחב ארבעה אפילו הוא עגול חשוב כמזוזה. ונראה דיקבענה בלא ברכה.
ואם מתחיל להתעגל בגובה עשרה מן הארץ ובעיגול שהוא למעלה עשרה מן הארץ ויש רוחב ארבעה, כתב הט״ז צריך עיון היאך לעשות המזוזה שצריך לקבעה בתחילת שליש העליון. כי להרמב״ם ממקום שמתחיל להתעגל חשיב כמשקוף, וכשיתן המזוזה במקום העיגול הוי כנתנה במשקוף, ואם יקבענה בשליש העליון של המקום השוה קודם שמתחיל להתעגל לא יצא לדעת רש״י דס״ל שהמקום עגול שרחב ארבעה חשוב כמזוזה.
והעלה שאף על פי כן יקבענה בתחילת שליש העליון של כל הפתח, היינו העיגול, ובזה יוצא אף לדעת הרמב״ם, כיון שיש למטה מעשרה בלא העיגול מצטרף הכל לקרות מזוזות (ט״ז שם). רק שלא יהיה למעלה מכתיפיו (שם):
פארשריבן
שר האלף
תגובות: 1429
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג אוגוסט 03, 2010 6:58 am
לאקאציע: אין די העכערע ספערן...

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך פארשריבן »

יום ה שופטים, תשע"ד.

מקום קביעת המזוזה בפתח


(א) כשקובע המזוזה יברך אשר קדשנו במצותיו וצונו לקבוע מזוזה (סי׳ רפ״ט).
וכשקובע הרבה מזוזות בפעם אחת, מברך ברכה אחת לכולם.
(אבל שהחיינו אינו מברך, משום שאינו בא מזמן לזמן):

(ב) איזה מקום קביעתה, בתוך חלל הפתח בטפח הסמוך לחוץ (כדי שיפגע במזוזה תחילה, אי נמי כדי שתשמור כל הבית מן המזיקים).
ואם שינה אינו מעכב בדיעבד, ובלבד שיניחנה בתוך חלל הפתח.
והדרים ברחוב של נכרים, וחלל השער הוא נגד הרחוב, והדלת נפתח לתוך חלל הבית, וירא להניחה בתוך חלל הפתח שלא יגנבו אותה הנכרים, יכול להניחה במזוזה נגד חלל הבית. ובלבד שיהא בטפח הסמוך לפתח.
וצריך להניחה בתחילת שליש העליון של גובה השער. ואם הניחה למעלה מזה כשירה בדיעבד - והוא שיהיה רחוק מן המשקוף טפח.
אבל אם הניחה למטה משליש העליון, אפילו בדיעבד פסולה.
ואם הפתח גבוה הרבה, וכשיניחנה בתחילת שליש עליון תהיה למעלה מכתפיו, צריך להניחה למטה משליש העליון, נגד כתיפיו (שם):
לעצט פארראכטן דורך פארשריבן אום דינסטאג סעפטעמבער 02, 2014 10:21 am, פארראכטן געווארן 1 מאל.
פארשריבן
שר האלף
תגובות: 1429
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג אוגוסט 03, 2010 6:58 am
לאקאציע: אין די העכערע ספערן...

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך פארשריבן »

יום ו שופטים, תשע"ד.

(ג) צריך לקבוע מימין הנכנס.
ואין חילוק בין אם היא איטר יד אם לאו, ואפילו אם גם בני ביתו איטרים, לעולם צריך לקבעה מימין הנכנס.
ואם קבעה בשמאל פסולה (שם):

(ד) בית שיש בו חדרים הרבה, שהם פתוחים זה לזה ואין פתוח רק פתח אחד לרשות הרבים, חושבין דרך ימין מימין הכניסה של אותה חדר הפתוח לרשות הרבים (כן משמע שם):
פארשריבן
שר האלף
תגובות: 1429
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג אוגוסט 03, 2010 6:58 am
לאקאציע: אין די העכערע ספערן...

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך פארשריבן »

שיעור ליום א תצא, תשע"ד.

(ה) החולק ביתו לשנים, ובכל חלק פתח פתוח לרשות הרבים או לחצר, ובמחיצה החולקת יש פתח מזה לזה, בזה יש ספק איזו מהם חשיב ימין יציאה או לביאה, ואזלינן בזה בתר היכר ציר, היינו במקום שקבוע הציר שהדלת סובב בו הוי הבית, ובדרך שנכנסים בו מימין קובעים אותה.
אבל בשני הפתחים הפתוחים לרשות הרבים, לא אזלינן בתר היכר ציר אלא יעשה אותה מימין הנכנס מרשות הרבים.
וכן הדין בבית שיש בו כמה חדרים, ובשני הבתים החיצונים יש בכל אחד פתח פתוח לרשות הרבים או לחצר; עושים הפתחים של הבתים הפתוחים לרשות הרבים מימין הנכנס מרשות הרבים או מחצר, ובשאר הפתחים, אזלינן בתר היכר ציר.
ואם אין היכר ציר, אז אזלינן בתר עיקר התשמיש, היינו החדרים האמצעים שמשתמשין לכל בית ובית, עושין המזוזה מימין הנכנס מאותו בית שהחדר משתמש לו.
ואם יש חדר אחד שמשתמש לשניהם, עושין המזוזה בפתח אחד מימין הנכנס מבית אחד ובכתה השני מימין הנכנס מן הבית השני.
דבפתח שנכנסין בו מן הבית שלנו לבית-החורף, אף שיש מן הבית-החורף פתח לרשות הרבים, אף על פי כן לא אזלינן בתר היכר ציר, וקובעין המזוזה בפתח שנכנסים מן הבית לבית-החורף, מימין הנכנס מן הבית לבית-החורף, משום דעיקר התשמיש הוא בבית-החורף ולא בבית (ש״ך, דלא כמשמע מהט״ז):

(ו) לא יעמיק לחפור טפח במזוזת הבית בעומק ויושיב שם המזוזה, שאם עשה כן פסולה (שם):
שרייב תגובה

צוריק צו “שיעורי תורה”